מוסקט # פרשת וישלח: כל האומר ראובן חטא

[מוזיקה] התורה מספרת לנו ווי בשכון ישראל בארץ ההי ויילך ראובן וישכב את בילה פלגש אביו וישמע ישראל כאן יש פסקה באמצע פסוק והיו בני יעקב 12 פסקה באמצע פסוק זה דבר מאוד מוזר כי חזל אנשי כנסת נ שהם סידרו את את הפסוקים וספרו את האותיות היו יכולים לעשות פה סוף פסוק זאת אומרת וישמע ישראל סוף פסוק ופסוק אחר ויו בני יעקב 12 כנראה שחז רוצים שנשמע את את הפסקה שנרגיש שיש פה פסקה זה פסוק אחד אבל עם פסקה התי רוצה לעמוד על המשמעות של זה ועוד דבר כידוע חזל דורשים כאן על הקשר של הרשע לסיפא שהוא היה נכון גם אם שני הפסוקים היו אחד לשני זה לא לא שיך לשאלה הראשונה מה הקשר בין החטא של ראובן לויו בן יעקב 12 אז מפה הגמרא אומרת שכל האומר ראובן חטא אנו לטו גמרא בשבת הית רוצה קודם כל בקצרה להתייחס לכל שרשרת המשפטים הלה כל ה אומר ראובן חטא אנו כל ה אומר בני אלי חטו כל אומר בני שמואל חטו כל אומר דוד חטא כל אומר שלמה חטא כל אומר שיהו חטא יש בסח הכל שישה שאצל הרבה מאיתנו גורמים לאי נוחות כאילו איזה מין מחשבה כזאת שחז תמיד מנסים לחפף חזל ת גידו שראובן חטא יגידו שדוד חטא מנסים לטטה את הלכלוך מתחת לשטיח זאת גישה מלוד שהיא אפיקורסית להגיד דברים כאלה על חזן אבל היא ממש לא נכונה רק עמי ארצות יכולים להגיד דברים כאלה למהמר אמי ארצות כי מי שקצת פותח גמרות מדרשים לא מדבר על זוהר מי שקצת פותח פירושים של ראשונים על התורה יודע שיש מאות אולי אלפי מאמרי חזל ב לא בגנות אבל שתולים באבות חטאים שאנחנו לא היינו עולה על דעתנו להגיד דברים כאלה אני אומר שישה מאמרים בלבד שכביכול מזכים את את האבות מחטא שרשום בתורה ולעומתם מאות מאמרי חזל בכיוון הפוך שלפי חלק גדול מהציבור מכיר חלק גדול מהמהם אני רק רוצה להגיד למשל שבנות צלופחד שאלות את משה שאלה ומשה רבנו לא יודע לענות על השאלה ואנחנו לא שמים לב שיש פה איזה בעיה אבל חזל אומרים שבגלל שהוא אמר כל הדבר הקשה קרבון אליי אז ויקרב משה את משפטן לפני השם ומשה לא ידע את את ההלכה של בנ צלופחד מה מה משה רבנו היה צריך לעשות אני לא מדבר עכשיו מה החטא אין פה חטא הוא אמר ד אתכ לי זה בדיוק מה שיתרו העצה של יתרו הייתה אבל לא משנה הנה דבר גם בפרשת השבוע אנחנו קורים וישלח יקב מלאכים חזל הו מקטרגים על יעקב חזל אומרים שיעקב לא עשה בסדר שהוא שלח מלאכים לעשיו אנחנו היינו רואים את הדבר הזה וכך על אברהם וככה על יצחק וככה על יעקב וככה על משה עשרות של של של דוד המלך שעלו חזל חטה חזל מאשימים את דוד בגרש אני אומר חזל מאשימים את דוד ב בחלוקת המלוכה בגלל שהוא אמר לצה אמרתי אתה וצבה תחלקו את השדה אז אמ יצה בתכל ואמרה ירבם ורחבים יחלקו את המלוכה וכך הלאה וכך הלאה אז בבקשה לא לא לא לא להגיד שחז להפך בדתות אחרות בתרבויות אחרות זה וודאי כך מנסים לחפף כולם רק תאורים ורק זה חזל והתורה עם עצבע מאשימה גם כלפי גם כלפי הגדולים זאת נקודה אחת נקודה שנייה כשחזר כל אמר פלוני חטא אינו אל הטועה חזל לא מתכוונים להגיד שהוא לא חטא הלא הוא קיבל עונש מה זה הוא לא חטא הלא כתוב בתורה חזל רוצה מגיד דבר אחד שאתה מגדיר מילה מסויימת הרבה פעמים הפירוש המעשי של המילה הזאת תלוי על מי אתה אומר למשל אני אומר גבוה כמה זה גבוה תלוי אם אני מדבר על על ע על נמלה גבוהה אז שבדרך כלל הגובה של נמלא זה סנטימטר ש סנטימטר זה נמלא של סנטימטר נו אבל אבל בשביל כיסא 3ל סנטימ מה זה כיסא גבוה כיסא גבוה זה לא יודע כיסא נורמלי זה 50 60 סנטימטר כיסא מטר זה כיסא גבוה אבל בשביל אדם זאת אומרת המילה גבוה אין לה שום משמעות אם אתה לא יודע למה היא מתייחסת המילה נקי המילה חכם מה זה חכם מי זה חכם ילד בן שלוש חכם ילד בן 13 חכם אדם בישיבה חכם כל אחד מהמהם זה חכם אחר וכך לגבי הרבה הרבה דברים אז חזל אומרים שמישהו נניח גילה אריות שאצל פשוטי העם אצל אנשים פשוטים זה ממש אבל אצל גדולים יכול להיות שזאת מחשבה יכול להיות שזה הרהור יכול להיות שזה דבר שהוא רצה ולא עשה והתורה תגיד לו ממש בצורה חרפה שהוא עשה כי כלפי הדרגה שלו מה שהוא עשה זה יכול להיות שמה שהוא עשה אם מישהו אחר היה עושה את זה לא נוגו ולא פגע זה לא וודאי לא שום דבר אז כך בעצם צריך להבין גם את המעשה של ראובן וכך רשי מביא באמת הוא לא שכב כמו שהגמרא אומרת כל האומר ובן חטאים נול פשט אם אתה מפרש את המילה שכו כמו שמדובר עליך או על אנשים סביבות שלנו אז אתה טועה מה הוא כן עשה אומרת הגמרא מתוך שבלבל משכבו מעלה עליו הכתוב כאילו שכבה ולמה בלבל אומר רשי בגלל כבודם לא ניכנס לזה אז אני הייתי רוצה להביא פירוש אחר לחטא של ראובן לא שהוא החליף את ה את את ה בלבל משכבו אלא אלא אלא משהו מו אחר העניין של השבטים לא יכול להיות מקרי זה לא שיש ככה עוד בן פחות בן היו צריכים להיות 13 שבטים 13 שבטים זה מניין אחד 13 שבטים זה מניין אהבה למה זה כל כך חשוב היה אברהם אחד היה יצחק אחד היה יעקב אחד עכשיו מתחיל דור של פירוד מתחיל דור של פרטים חייבים חיייבים להדגיש את העניין של האחדות כי אם חס ושלום לא יהיה מודגש בדור הראשון של הפירוד והפירות העניין של האחדות אז יהיה 13 12 שבטים בודדים כל אחד חי לעצמו כמו שבאמת היה בחלק מההיסטוריה של עם ישראל משל תקופת השופטים הין ערך שירה דבורה דווקא בדור הזה 13 13 זה אחד 13 זה אבה ככ מגיעים לאחד וכך יעקב רצה להביא את הבן ה-1 לעולם יש הלכה בהלכות צניעות שאם יש רעש באזור אדם ימנע מתשמיש זה לא עניין של צניעות זה לא כתובי משכון ישראל בארץ האי ויעקב רצה להביא את הבן ה-13 והוא רצה להביא את הבן ה-13 מבלם כי רחל לא היייתה אז הוא רצה להביא מהשבחה שלה כשרון שמע את זה ויילך ראובן ראובן התחיל להסתובב נה וענה ראובן התחיל לעשות רעש וישמע ישראל פסקה באמצע פסוק הפסיק ולא הביא לעולם את הבן ה-13 והיו בני יקב 12 ולא 13 לפי הפשט הפשוט אנחנו מבינים בום שני יעקב 12 ולא 11 כך לפי חזל כאילו כם ה ראובן היה חוטא אז וודאי שהיה יוצא מהכלל אז בני יעקב לא היו 12 זאת אומרת הדגשה היא לא 11 אלא 12 יחד עם ראובן לפי הפירוש שלנו והם 12 ולא 13 לפי זה אנחנו ים להבין מובן הפסקה באמצע הפסוק כי הפשט יעקב הפסיק ישראל הפסיק ויש ישראל הפסקה ולכן היו רק 12 ולא 13 בנים לפי זה נבין משהו בפרשת שבוע הבא בשבוע הבא כתוב ש אלבור וירן יוסף בקרא מה מה מה הוא כל כך בסדר מחו את יוסף אבל הרי הוא לא היה שם כשמו את יוסף שומר ל הוא לא היה שם מה הוא קורע את הבגדים מה הוא כל כך זה שהוא בכור נו כולם גדולים כולם בארך באותו גיל התשובה רשי אומר שהוא היה עסוק בשכבת תעניתו על החטא הזה מי אמור לתקן את החטא שלו הלא אם היו צריכים להיות 13 יהיו 13 לכן אפרים משה כי רובן ושמעון יהיו לי מי שצריך לתקן את החטא שלו זה יוסף שהוא בכור לאמו ולכן הוא מקבל פי שניים אז כל הזמן ראובן אומר חטאתי חטאתי חטאתי נו לפחות יוסף יתקן יוסף ישלים יוסף יביא את הבן ה-13 לעולם אבל וישב הבור ונה אין יוסף בבור ויאמר הילד ואני אני החטא שלי התיקון שלי ואני אנה אני בה ככה אננו יכולים להבין שמה שכתוב פה וישק שובים אניו בפשט של הפסוק צריך קצת ללחוץ את זה אבל זאת הכוונה חס ושלום ראובן לא עשה חטא כזה חמור מה שהוא עשה זה מספיק חמור בשביל שהתורה תקרא לזה וישכב את ביל פילג שבים אבל הוא דאג מאוד לכבוד של אמא שלו ולכן הוא הפסיק את יעקב ב ברצון שלו להביא את הבן ה-13 יוסף מתקן את זה ובסך הכל עם ישראל אחד על ידי האהבה שאחד אוהב את השני