מוסקט # פרשת עקב

[מוזיקה] פרשת השבוע מדברת על המן שלכאורה היה התענוג הכי גדול שיכול להיות רק דמיו לעצמכם אדם שבלי טרחה בלי שום טרחה אוכל מה שבא לו ואיזה טעם שהוא רוצה ואיזה צורה שהוא רוצה לכאורה השיא של התענוגות שיכולות להיות בכל אופן התורה כותבת כך וזכרת את כל הדרך אשר ולכך השם אלוקיך זה 40 שנה במדבר למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך תשמור מצוותיו אם לא ומה העינוי ויענך וירבך ויאכילך את המן אשר לא ידעת ודך למנו דיך כי לא על הלחם לבדו חי אדם כי על כל מוצף ישם חי אדם אנחנו ורים ש התורה תופסת שהמן א היה חס ושלום עינוי אז וולם צריך להקדים ולהגיד שיש כאלה שמסבירים שהמן לא היה העינוי העינוי שאנחנו מדברים עליו זה מה שהיה לפני המן זאת אומרת זה שבני אדם היו מסוגלים לצאת ממצרים בלי אוכל עם קצת מצות זה עינוי זה עינוי גדול אני חושב שזה קשור לנקודה שאנחנו דיברנו עליה כבר הרבה מאוד פעמים שאנחנו לא יכולים ללמוד תנך כמו שצריך או תורה כמו שצריך בגלל שאנחנו יודעים את סוף הסיפור וכשלו מדים תורה נכון צריך ללמוד את הסיפור תוך כדי טעותו אנחנו שמים על יציאת מצרים ואנחנו כל כך כבר יודעים את הסיפור שהיה להם מן ולא היה להם דאגות לאכול וכולי וכולי ש שנדמה למה לא לצאת ממצרים שודאי שלצאת ממצרים מה עובדים במצרים אף פי ש כש עבדו כשיצאו ממצרים כבר לא כל כך עבדו כ כבר תקופה די ארוכה לא כל כך עבדו וגם ראו איך שהמצרים חוטפים עשרת מכות אז לצאת ממצרים זה לא היה באמת סיסים אבל אבל אבל בטו הם לא ידעו שיש מן הם לא שמעו על המן ולא חשבו על המן נו אני רוצה לראות אותנו כשאומרים לנו ללכת למדבר בלי אוכל בלי שום דבר מה זה זה דבר לא סתם הקדוש ברוך הוא אומר זכרתי לך חסד נרך אבת ותך לכתך אחריי במדבר בלי לדעת שיהיה בלי לדעת שיימן אז מה שכתוב כך ויענך וירבך זאת אומרת בדמיון שלך כשאתה עתיד לצאת ממצרים בלי שום דבר ואז ויאכילך את המן אשר לא ידעת זאת כבר התשובה לעינוי זאת כבר התשובה לעינוי שבאמת בסופו של דבר הקדוש ברוך הוא נתן להם את המן זה פירוש אחד אבל הפירוש הפשוט הוא שהמן באמת היה עינוי וכמו ששאלנו בהתחלה צריך להבין את זה איזה נקודת עינוי יש במן שזה זה שיא התענוגות שכל אחד בלי טרחה יכול להנות ולטעום בו כל מה שהוא רוצה אז יש שני פירושים עיקריים פירוש אחד זה העניין הזה של פת בסלו זאת אומרת אצם העובדה שכל יום היה א צריך להביא את המן וכל יום המן יורד ככה מהשמיים בצורה פלאית זה זה זה זה נס זה נס ואדם לא יכול לחיות נס אדם אוהב שיהיה לו פת בסלו ואדם אוהב לדעת שיש לי אוכל למחר בעצם אנחנו יכולים לשאול זה שנוטעים עץ והוא פורח זה שזורים זרע באדמה ויוצא מזה תבואה זה גם כן נס זה נכון זה נכון הכל גם הטבע זה נס גם הטבע זה אז בעצם אדם שיש לו שדה ויש לו חיטה ולמה שהוא לא ידאג נו בכל אופן זה אחרת זה נס נסתר המן כנראה למרות שזה ממשך 40 שנה זה לא היה נס נסתר זה היה נס גלוי וזה כל יום והיו חייך תלויים לך מנגד אכך הגמר אומרת מי שלוקח אוכל אצל פלטר זאת אומרת שאין לו בבית את האוכל אפילו שהוא צריך ב במכולת יש זה זה בחינה של ויו חייך תלויים לך מנגד זה בחינה שאדם לא יש כאלה שאומרים עוד יותר כיוון שהמן היה יורד לכל אחד לפי הדרגה הרוחנית שלו צדיקים גדולים היה יורד להם ליד הפתח של הבית בינונים בריחוק מסוים שעים בברחו גדול זה עינוי כשכל יום נותנים לאדם ציון וציון אלוקי לא ציון של בני אדם וציון שכולם רואים אותו זה עינוי אתם יכולים להתר על עצמכם איזה ראש שבט או איזה ראש ישיבה או אני לא יודע מי אדם הדור ומכובד קם בבוקר יוצא לפתח הבית ורואה כלום אין אין אין אין מן ובסדר יוצא לסוף הרחוב בטח יהיה בסוף הרחוב אין כן בסוף השכונה אין ואז הוא מגלה שהמנה שלו נמצאת נו מסתו אדם כזה ככה אומרים בבדיחה שהוא חסר הביתה ואמרו היום כנראה שאיין מן לא לא ירד היום המן אבל אבל איזה השפלה יש ליהודי אז זה גם כן בחינה של של עינוי זה פירוש אחד שהינו של המן היה בזה שזה היה נס נכון שזה הנס הזה נמשך הרבה זמן אבל זה עדיין נס ואדם לא אני רוצה רק להדגיש שמבחינה רוחנית אנחנו רואים את הדבר הזה בתור רון ככה התורה מבדילה בין ארץ ישראל לבין ארץ מצרים שבארץ ישראל למטר השמיים תשתי מים ובארץ מצרים לא כארץ מצרים קיט ח ן רק ששם יש נילוס ושם יש מים כל הזמן ושם לא צריך להתפלל לקדוש ברוך הוא אנחנו רואים את העובדה הזאת שחסר שאדם נזקק לתפילה לקשר עם הקדוש ברוך הוא בתור יתרון ככה לא ידוע הפירוש של הקדוש הירים על העונש של הנחש ואפר תאכל כל ימי חייך כתוב בגמרא עולה לגג מזונותיו עמו חצר מז טוב כל מקום שך מזונותיו עמו א שלים איזה עונש זה העונש הוא שהקדוש ברוך הוא אומר לו תשמע אני בראתי אותך אני חייב פרנסתך קח את האוכל שלך ותעוף ממני לא רוצה לראות אותך זה כללה זאת קללה שהקדוש ברוך הוא לא רוצה קשר עם מישהו זאת קללה להפך הקדוש ברוך הוא עושה את האמהות עקורות כדי שיתפללו ליו כדי ליצור קשר אז הקדוש ברוך הוא אוהב שאדם חסר ו שאדם מתפלל ועל ידי זה נוצר הקשר בין ה לבין הקדוש ברוך הוא אז מבחינתנו זה באמת יתרון המצב הזה שכל יום צריך להתפלל אלמן אבל מבחינה גשמית זה עינוי כי אדם אוהב שיש לו פת שאדם שיש לו פת בסלון זה פירוש אחד ל הפירוש השני הוא פירוש קצת כתוב ש האישה נתנה לאדם לאכול מעץ הדעת למה אומר רשי תן גם לאישה אומר שמה תמות היא והיא לא רצתה למות לבד היא רצתה ש שאדם ימות יחד איתה זה בסדר אני יכול להבין את זה אדם בחוד חווייה כזאת של מוות הוא רוצה שעוד מישהו יעבור יחד איתו לא לא זה מה שכתוב כתוב שמה תמות היא וישה אחרת זה שהיא תמות זה ממש לא אכפת לה מה אכפת לה שהוא התחתן מה אכפת להך שהוא תחתן עם מישה אחרת הללא את כבר מ מתת זה זה ה אישה אחרת לפעמים אדם יותר מה שמפריע לו שאין לו מפריע לו שיש למישהו אחר זה כמובן לא רק הנשים גם הגברברים חוזרים מעורכי המלחמה מי אשר בנה בית מיש מי אשר בנה נתה קרם ילך וישב בביתו פן ימות במלחמה הוא דואג הוא ימות במלחמה הוא לא יכול להילחם הוא לא יכול למה כי הוא דואג לא לא זה מה שכתוב בתורה כתוב בתורה ואיש אחר ואיש אחריך מה אכפת לך ריבונו של עולם שש אחך ל אלינו אני מבין שאתה דואג שאתה ומד במלחמה אז אז אז אתה צריך לחזור כי אתה לא זה זה אני יכול להבין לא זה מה ואיש אחר חל אלינו ואיש אחר ח נו מה אתה רוצה שאשתך הזאת הצירה ש שעכשיו נסעת אותה תהיה אגונה כל החיים שלה בטח י שחרי כחנה מה קרה אדם לא אכפת לו שלא אן אכפת לו שלשני יש וכך שמסבירים את הפסוק בקהלת מתוקה שנת העובד עם ט עם הרבה יוכל והשבה לעשיר איננו מניח לו לישון זה שה הפשט הוא נו אני כבר הוא ישן הוא עייף העשיר כל היום מסתובב לא עשה שום דבר אז הוא לא יכול לא יכול להירדם יש כאלה שאומרים לו מתוקה שנת עובד עם אמרבי יוחל הוא כבר נרדם והשבה לעשיר איננו מניח לו לעני אינו מניח לו לישון זה זה הוא לא יכול לסבול גם כתוב שעשו מאוד מאוד כעס על יעקב למה הוא כעס על יעקב כי הוא גנב לו את הברכות כי הוא רוצה ברכות הוא לא רוצה ברכות זה לא מעניין אותותו הברכות על הברכות אשר כו אביו הוא לא אבל מה שאכפת לו זה שיעקב קיבל את הברכות אז יש כאלה שאומרים שזה גם הש במן חבל להגיד את זה וחמור להגיד את זה חלק מההנאה של העשירים באוכל זה שרק הם יכולים ללכת למסעדת פאר ם כל ה מה אם כולם היו יכולים איזה עונג יש בזה א אם לכולם יש מה התענוג חלק מההרגשה של העשיר זה שרק לא יש רק הוא יכול באוכל גם לא יב להיות יותר טעים ממש לא חייב להות יותר טעים כי כל דבר שהוא טעים אבל אם יש לכולם זה כבר פחות טעים זה היה העינוי של המן העינוי של המן היה שכולם היו יכולים להנות מהמן בשווה ביטול מעמדות אין עשירים אין עניים לכולם יש בדיוק אותו דבר וכמו שאני יכול לדמיין את זה גם אתה יכול לדמיין ויענך וירבך ויחנך את המן אשר לא ידעו אבותיך יש פה עוד נקודה אחת שצריך להדגיש המן היה אוכל שנבלע באיברים המן היה אוכל רוחני תאווה של אכילה לא היייתה יכולה להיות במן תאווה של אכילה יש באוכל שלנו שמעורב בו גם רע ושבאמת יש בו גם פסולת כל התהליך הזה זה תהליך שיוצר הנאה חומרית הנאה אבל המן היה אוכל של מלאכי השרת לאדם רגיל זה אינו לאדם רגיל שאתה לוקח ממנו את הגשמיות שלו זה לא דבר פשוט זה דבר טוב וינח וירבך ונח את המן לא בתור דבר שלילי אבל הכוחות החומרים של האדם מרגישים עינויי בדבר הזה אוכל כזה קדוש אוכל שנבלה באיברים אוכל שמלאכי השרת אוכלים אותו כי האוכל הזה לא היה בו פסולת כי האוכל הזה דיבר לנשמה זה ההמשך של הפסוק כי לא על הלחם לבדו אחי האדם כי על מוצא פי השם שבתוך הלחם כך אומרים החסידים מוצא פי השם שבתוך הלחם אלוהיך הלחם נוצר ויאמר השם ויאמר השם ויאמר השם לעולם השם ברך שמיים ועל מוצא פי השם התלבשו דברים גשמיים אז על זה אומרים בשם בצמח צדק אומרים רעבים גם צמים פסוק בים נפשם בם תתעטף אדם חושב שהוא רעב שהוא צמא נפשם ם תתו הנפש שלו רוצה את הניצוץ האלוקי שיש באוכל הגשמי יהי רצון שנזכה להיות מאוכלי המן מאוכלי המן שהם באמת גם ראויים לדרגה של מתן תורה לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן שהם רוחניים מעיקרם