מוסקט # פרשת אמור

[מוזיקה] יש הבדל ידוע ומוסד בין שבת לבין המועדים שבת ככה הגמרא קוראת לזה קבייה וקיימה זה דבר שהוא קבוע שהוא נצחי לבני אדם אין שום נגיעה בקביעות של שבת ולכן בשבת אנחנו מברכים ברוך אתה השם מקדש השבת זאת קדושה של מה שנקרא בספרות החסידית התערות דלאלה בניגוד לזה יום טוב ראש חודש יום טוב זה תלוי בקביעה של חכמים זה מה שכתוב בפרשה אשר תקראו אותם אותם אותם שלוש פעמים כתוב ואנחנו קוראים אותם אפשר לקרוא גם אתם דוע מה שהגמרא אומרת אתם אפילו שוגגים אתם אפילו מטים אתם אפילו מזידים עד כדי כך שהקדוש ברוך הוא לא יכול להתערב בעניין של זה כמו שהמדרש הידוע אומר שהקדוש ברוך הוא מלאכים שואלים את הקדוש ברוך הוא מתי ראש השנה הם צריכים להתכונן קטגורים גורים אומרים הקדוש ברוך הוא אני לא יודע זה מה שכתוב תקעו בחודש שופר בכסל ליום חגנו כי חוק לישראל הוא הוא מה שבני ישראל עושים לחוק וקובעים את החודש משפט לאלוקי יעקב הם כביכול שופטים גם את הקדוש ברוך הוא שאיין לו מה להגיד כביכול בעניין הזה לכן בראש חודש ובמועדים אנחנו נקדש ישראל והזמנים ההבדל הזה בין קדושת שבת לבין קדושת יום טוב יש לו הרבה נגזרות יש לו הרבה מתאימות למשל זה גם ההבדל בין נבואה וחוכמה תורה שבכתב ותורה שבעל פה משה ויהושע לא ניכנס עכשיו להסביר בפרטות את כל ההבדלים האלה אבל אני רוצה להגיד שבפרשת השבוע יש לנו שני פסוקים שסותרים את הכלל הזה קודם כל כתוב אלה ד השם קראי קודש אשר תקראו אותם במועדם ואני מחכה שידברו על פסח וכולי כתוב אלה מועדי השם אש אותם מקי קודש אלי מועדי שש תמים תעשה מלאכה ויום השביעי שבת שבתון קרא קודש אתה מדבר על מועדים מה פתאום אתה מזכיר את שבת שבת זה לא מועד אז רשי כבר שם לב לעניין הזה ורשי אומר מה עניין שבת צל המועדות למדך שכל המחלל את המועדות מעלים עליו כאילו חילל את השבתות יש פה תירוץ יפה מאוד של הגאון מוילנה על העניין הזה הגאון מוילנה מתרץ כך באמת לא מדובר על עלע על שבת לא מדובר על שבת כל הימים טובים מניין הימים טובים מהתורה שבע ימים יש לנו כאלה ראש השנה יום אחד מדאורייתא זה יום אחד יום כיפור זה יום אחד סוכות ושמיני עצרת זה ארבע פסח ראשון ואחרון זה שש ושבועות שבע שבעה ימים האם הימים האלה שווים בקדושה שלהם בחשיבות שלהם בייסורי מלאכה שלהם לא שישה ימים מתוכם הם ימים טובים רגילים שאסור לעבוד אבל מותר מלכת אוכל נפש אבל יום השביעי מתוך ששת מתוך המועדים האלה הוא יום שבת שבתון אומר הגון מבינה בכלל לא מדובר פה על שבת כתוב ככה אלה הם מועדי רק לפני כן אומרים ללך כלל ששת ימים מתוך המועדים תעשה מלאכה יום השביעי יום כיפור שבת שבתון מקר קודש כל מלאכה כל מלאכה לא תעשו כולל מלאכת תוכן נפש יש פה עוד דערה אחת מעניינת שבת מוזכרת בפרשת אמור בפרשת השבוע אבל מוזכרת גם בעשרת הדיברות כידוע פרשת יתרו פרשת יתחנן המוזכרת גם פרשת ויקל ופרשת כי תסא בהקשר למשכן מעניין מאוד שבעשרת הדברות כתוב שבת אבל בפרשת ויקל פרשת כי תסא ופרשת אמו כתוב שבת שבתון על פי מה זה נגבא מתי את השבת מכנים שבת ומתי את השבת מכנים שבת שבתון כנראה שזה תלוי בדבר כזה קודם כל נשים לב שכל פעם שכתוב שבת שבתון כתוב תעשה מלאכה תעשה מלאכה בסכת הדיברות כתוב ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך וההבדל הוא כזה כתוב שלעתיד לבוא אם ישראל זוכים מלאכתם נשאת בידי אחרים הם רק עסוקים בדברים רוחניים אם הם לא זוכים אז הם צריכים לעבוד עכשיו אם כתוב ששת ימים תעשה מלאכה תעשה מלאכה אנשים אחרים עושים זאת אומרת אתה בעצם לא עובד אז מה ההבדל בין יום חול לבין שבת רגילה צריך להגיד שבשבת זה שבת שבתון כי בעצם כל יום הוא כמו שבת כי אתה לא עובד תעשה מלאכה אבל כשישראל לא זוכרים על זה מדוברים ב עשרת הדיברות שכתוב ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך אז יש הבדל גדול בין ימי החול לבין שבת שבת שבת רגילה פסוק שני בפרשת השבוע שקצת סותר או מבלבל את ההבדל הנחרץ שיש בין שבת לחודש או למועד זה כידוע פסוק של ספירת העומר וספרתם לכם ממחרת השבת יום אביכם תומר התנופה ואנחנו יודעים שהשבת הזאת היא לא שבת אלא בעצם זה אחרי חג הפסח ובגמרא מחלוקת גדולה ידוע שהצד קים ככ הם רצו להגיד שלכן ספירת העומר תמיד מתחילה ביום ראשון בשבועות תמיד חל ביום ראשון אבל לפי חכמים מה שכתוב פה ספרת מחת השבת הכוונה לפסח א נשאל את השאלה אז למה תורה מסבכת את כאילו מסבכת את העניינים אם באמת הכוונה לפסח אז שתם לכם מוחת החג תם מחנת הפסח תם מחנת משהו אחר אז אם כתוב שבת בשביל מה כתוב שבת יש הרבה תירוצים לשאלה הזאת אני אביא את התירוץ של הרב דסלר הרב דסלר אומר שכתוב פה ספרת מחת השבת בגלל להזכיר משהו בכלל שונה וזה העניין של השבתת הטומאה השבתת הטומאה כך ה אומר אנחנו וים שיציאת מצרים לבני ישראל יצאו עם הדרגות עם מט שר טומה אל הקדוש ברוך הוא לא חיקה שהם יעזרו בתשובה ויבור הלך וירך מתבוססת דמק ובני ישראל היו עירום וערייה הם הו מצוות אז הם בכלל לא הי רואים לכן הקדוש ברוך הוא ה צריך לעשות את זה בחיפזון כדי שלא יפוח של משר הנון הם יצאו ככה עם כל המט שערי טומ עכשיו מט ימים שאנחנו סופרים את העומר בעצם צריך להשבית את הטומאה וספרתם לכם ממחרת השבת כדי שנדע שההכנה שלנו למתן תורה היא על ידי השבתת הטו יש פה עניין מאוד מאוד בהרבה דברים ב יש ביטול ברוב למשל יש לי צלחת של בשר נופל בפנים טיפת חלם שודאי אסור אבל אם יש 60 אז אני יודע שזה בטל אותו דבר יש לי בשר כשר נופל בפנים בשר טרב בשר נב בשר של חזיר א אם אני לא מכיר את זה אין לי מה להוצי למרות שבטוח שאני אוכל בשר אסור אבל זה בטל בשי יש למשל בסנהדרין בטול ברוב יש איזה דין שבא לפני הסנהדרין 71 סנהדרין 50 אומרים ככה 21 אומרים ככה ידוע שהסר דין יוצאת עם פסק אחד איפה ה 21 בטלים ברוב לא לא מכירים אותם אחרי שהייתה הצבעה הבית דין יוצא עם אמת אחת כי המיעוט מתבטל אבל יש דברים בטומאה למשל אין ביטול ברוב נגיד אדם הלך למקווה טבל במקווה ושערה אחת היייתה בחוץ אצבע קטנה היייתה בחוץ כמה זה זה 0% מהגוף שלו נו באמת 99 פ9 א לא לו במת אין דבר כזה אדם לא טהור 99% אדם טמא 100% ובשביל להיות טהור 100% אתה צריך טהרה של 100% יש בחינות שאם אתה מקבל 80 אתה מקבל 90 אתה מקבל 95 אתה מאושר אבל יש בחינות שציון עובר זה 100 אין באמצע ואין אפס לכן בטומאה צריך להשבית את הטומאה עד הסוף לכן יכול להיות שבאמת אם מישהו מדלג על יום בספירת העומר אז הוא מפסיד את הכל 2% כל יום של הספירה זה 2% בסדר נדל אין דבר כזה או שאתה שם או שאתה לא שם ללכן התורה כותבת שבספר העומר וספרתם לכם ממחרת השבת כדי להדגיש שאנחנו צריכים להשבית את הטומאה מכל וכל להפוך כל אחד מאבני הנגב של מט שהרי טומאה לדרגה של עליה שאנחנו מונים אותה בספירת העומר וזה אולי מקביל למח דברים שהתורה נקנית בהם וכך אנחנו וים להיות מוכנים לקבלת התורה בשבועות