חזרה - מנחות דף צ | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

הגבוהרבס אה נשמע סמדחי אנחנו אוזים בדף צדי למעלה משנה חדשה סוגיה חדשה כל מידוס שבמקדוש היו נקדוש כל הכלים שמודדים בהם את הכמיות השונות שיש היו נדגוש ניגדוש סליחה ניגדוש אז כפי שהיה לנו יש שתי סוגי כלים קשה אפילו לראות את זה כי זה על מאחורה זה לבן אבל זה גדוש זה אומר שזה עולה מעל שפת הכלי וזה מחוק אומרת המשנה שכל המידות שבמד שב במקדש היו נקדשות חוץ יש יוצא מן הכלל חוץ משל כו גודל שגוד של תוכו מתי אנחנו משתמשים בכלי המחוק זה לכהן גודול היה לו גם ייסורון וכל יום היו מחלקים את זה לחצי ייסורן בבוקר חצי יסרון בערב וזה היה מחוק כפי שהסברנו שכשלמדנו את הסוגיה שמה שזה חשש שזה ייפול הוא צריך ללכת מצד לצד מדויס הלך עכשיו שאנחנו מדברים על משקים בירוציהם קוידש מה שעולה מעל ומעבר לשפת הכלי כמו זה [נחירות בוז] מה שאלה למעלה אז זה הבירוצים והיום יהיה לנו סוגיה על הבירוצים האם איך אנחנו מחשיבים איך אנחנו מסתכלים על זה שהוא מעל שפת הכלי הרי מה שבתוך הכלי אם הכלי נמשך ויש לזה קדושה יש לזה את אפשרות לתת קדושה אז כל מה שבתוך הכלי קדוש אבל מה קורה זה מה שלמל מעל הכלי מידלח קודש לפי חוך ברוצהים קודש לכן גם מה שמעל הכלי זה קדוש למה [כחכוח] סליחה מכיוון שכל הכלי בעצמו קדוש אז גם השלמעלה קדוש מדויס היוביש כלי מדידה של קמח שיבש חול אין לו קדושה הוא חול לפי חובר בירוצי יום חול לכן גם הבירוצים משמעל הכלי גם חול כי כל הכלי בעצמו לא קדוש רבי קיב אומר מדל קודש לפי קודש מדיוב חול לפי חל משום זה זה לא הנקודה והגמרא תסביר את כל השלוש א שיטות כאן אלא שהלך נעקר והיובש אינו נעקר תמיד כל אחד יודע כשיש משקה בתוך ואתה שופך עוד אז מה שלמטה עולה ללמעלה בקיצור הבירוצים למעלה היו פעם אחת בתוך איך הם הגיעו ללמעלה זה לא שאתה שפכת עכשיו יין והוא נשאר למעלה היין ששפכת נכנס בפנים ומה שהיה בפנים פנים עלה ללמעלה כיוון שהוא היה בפנים אז הוא התקדש על ידי אז ממילא הוא נשאר קדוש אלא שהלך נגביו ושני נגר אומרת הגמורה מה אני מה שהמשנה אומרת כל מידות שבמקדש מה זה כל מידות משהו שיש המון כלים אי רבי מאיר חד גודוש לפי רבי מאיר יש סך הכל שתי חונים אחד הוא גדוש ואחד הוא לא כמו בתמונה אבל רק אחד הוא גדוש אז מה אתה מתכוון כל מידו שבקדש היו נקדושס כל הקילים בול כאילו שיש עוד 10 יש רק אחד שהוא גדוש אז המשנה לא יכולה להיות כמו רמ רבונון חודמוחק יש רק אחד ואותו אחד הוא מחוק אין גדוש אומר חיזל לאלמ מאיר זה הולך לפי מאיר שיש לו באמת אחד יסורן אחד שהוא גדוש מה הכוונה במשנה כל מידוש במקדוש הכוונה היא ומה היא כל מידוס כל מדידוס עם הכלי הזה עם היסורן הזה אתה הולך ומודד גם לפר ואתה שופך שלוש פעמים ולזה אתה שופך פעמיים אתה משתמש בכלי הזה לכל המדידות לכל השיעורים ששיך לא שיש מלא כלים כאלה אלא עם הכלי הזה אתה עושה מלא סוגים של מנחות וקורבנות מדויס הלך באירוצים קודש כמו שראינו יש שלוש שיטות ומה קור מפלגים מה מה בדיוק שלוש שיטות תנקסובר מסלח נמשכו בין מבפנים בין מבחוץ התנקה מסובר שהכלי של המשקה משה רבינו שם את השמן המשחה בפנים ובחוץ בקיצור כלו קדוש וגם השפה למעלה קדוש. זאת אומרת שהמשקה נוגע בשפה למעלה הוא מתקדש מויש נמשכו מבפנים ולא נמשכו מבחוץ אבל הכלי שמודד את הסולת רק קיבל קדושה מבפנים ולא מבחוץ ולכן השפה שלו החלק הזה לא קדוש והסולת שנוגע כאן לא מתקדש מה שמעל הכלי לא מתקדש ורבי עקיבא סוב רבקי וחולק מידסלך למשוך בבפנים בוץ מדס יובש לא נמשכו כל עיקר הוא חולק ואומר שהיבש לא התקדש בכלל נו אז אני שואל אתכם אם היבש לא תקדש בכלל אז איך מקדשים את היבש איך אתה מקדש את הקמח אז רשי אומר הוא מקדש את זה עם הפה שלו וזה שהוא אומר אני מקדש את זה זה מתקדש אבל זה לא הכלי שמקדש ורבי יויסייסובא והשיטה השלישית היא דוד נמשכו מבפנים ולא ימשכו בחוץ גם הלך וגם יבש קיבלו את הקדושה מבפנים ולא מבחוץ ואחנו טעים דלאנק ומגווה דמונקסי הוא סובר הסיבה שהלך מתקדש גם הגדוש מכיוון שהוא הגיע בפנים הוא נאקר והוא עלה למעלה ויבשנהנק שואלת הגמורה וכינקבי מה אכפת לי אם זה עלה למעלה גבר למד צורך כמכב מה פתאום שאם זה היה פעם בתוך הכלי וזה עלה למעלה זה עדיין יש לזה קדושה מה פתאום הבן אדם הרי לא רוצה לקדש אלא מה שהוא חושב עליו והוא חושב רק על מה שיש בתוך הכלי ולא מה שעלה מעל הכלי גבר למידת צורך כומכבן הכוונה של הבן אדם זה על מה שהוא צריך אומר רב דבר ברסיסנו משמי דרב זה שם מאוד מעניין זה רק מובא עוד פעם אחת בשס גיטן דף סמ ביז נראה אומר דמסיסנו משמי דרב זו כלישורס מקדש שלא מדס מוכח הנקודה שהכלישורס לא צריך את הדעת של הבעלים ברגע שאתה מכניס את ה את ה את הסולת את היין לתוך הכלישורס אז זה מקדש אז אם זה לך זה מקדש גם את מה שיש למעלה בנו אמר לא ילמים אלוקישורס מקל מדעס לא אני יכול לחלוק ולהגיד שצריך דת הבעלים וגזרש מצין מכלי שורש לחול. יש כאן חשש שאנשים יגידו אם נכון שאין לזה קדושה מכיוון שהבעל הבית לא חשב על זה אבל אם אתה נותן לזה ללכת אם אתה יכול להוריד את זה מלמעלה כאילו אני לא יודע בדיוק מה המציאות איך עושים את זה אבל אם אתה יכול להוריד את הלמעלה את הבירוצים והיית אומר שזה לא קדוש אז אנשים יתחילו להגיד שגם דברים שיתקדשו בתוך הכלי אפשר להוציא לכול וזה ודאי בעייתי מויסב רבי זירו דרך אגב ביבש סתם נקודה ביבש אין כזה חשש למה כי מה שהיה למעלה לא היה למטה ואנשים לא יחשבו שאפשר לקחת במקרה אחר את הקודש ולעשות את זה חול מויסב רבי זירו שואל רבי זירו סידרסלכם סבזיכם לחר שבוס או אז בוא נראה שוב א בתוך ההיכול חול היה את השולחן ואת ה-12 לחמים. את חכמים אנחנו יודעים היו שמים בשבת וזה היה נשי עד שבת הבא ובשבת הבא שבע ימים אחר כך היו אוכלים את זה בוזיכים זה שתי הכפות עם הלבוינו עכשיו קרה כאן בעיה מה קרה שלא שמו את זה בשולחן ביום הנכון משום מה אנחנו לא יודעים למה שמו את זה ביום ראשון בוא נגיד עכשיו אנחנו יודעים כל קורבן בבית המקדוש אם זה נשאר לילה שלם בביס המקדוש זה פסול זה לינו עכשיו לחם הפועלים זה שונה כי הרי הלילה הראשון שזה נשאר זה לא נפסל כי זה יכול להישאר שבע ימים נשאר שבוע שלם עד שבת הבאה עכשיו שכשאתה שם את לחם יום ראשון להגיד מתי אתה עובר עלינו זה דבר מאוד מעניין אתה לא עובר עלינו עד שיש את השבת הבאה. זאת אומרת 13 יום אחר כך. השבת הראשונה לא יהיה לי. למה? כי עדיין הוא לא היה שמה שבע ימים. הוא רק היה שש ימים. וביום ראשון הבא זה לא מספיק. אתה צריך שתי שבתות אז אתה לא עובר עלינו עד שבת הבא. אז כיסד או סידרס הלחם הבוזי לחשב. אנחנו רוזים 10 שורות מלמטה. שמת את זה ביום ראשון והקדס בזכר בשבס ושמת את הלבוינו על המזבח בשבת פסו לו לא זה מחוסר זמן לא יהיה לך את השימים כצדס אז מה אתה עושה שלא יהיה כאן בעיה שלנו יעני חנו לשם בוא תשאיר את זה עוד שבת שאפילו על שולכן יום ממרבים אין בכך כלום זאת אומרת תמשיך את זה לשתי שבתות שם את זה ביום ראשון אתה משאיר את זה לשבת אחד זה לא מספיק ועוד שבת ל13 יום אתה משאיר את זה וזה לא לינו שאפילו אשור יום רב יקח כלום שואלת הגמורה והמי למה סמנמי לימ גזרשם מפקידין בכלי שורש אנחנו צריכים לחשוש בוא נעשה גזירה בדיוק מה שאתה אומר עכשיו בסוגיה שלנו אנשים התחילו להגיד שאפשר להכניס משהו לתוך כלישורס כמו ששמת את הלך לחם בשולחן וזה נשאר שמה ש כמעט שבועיים 13 יום אז אנשים יגידו הנה תשים קורבן בתוך איזה סיר של הבסיס המקדש של כלי שורס זה יכול להישאר לילה שלם יומיים חמש חודש אין בזה לי הכלי כאילו שומר עליו מלהיות לי אומרת הגמורה אתה שואל אותי שאלה טובה אבל התירוץ היא פשוט שאנשים לא מכירים מה שקרה בתוך ההיכול עם הלחם הפול למה? כי זה משהו שקורה בפרטיות בתוך ההיכול. מי רואה את זה? אבל אז בוא נראה בפנים. פנים החוץ קרומס. אתה שואל אותי שאלה ממה שקורה בתוך האירול מבחוץ? פנים לא כולם מידי חוץ. אבל אצלנו עם ה עם ה עם היין שכל אחד יכול לראות את זה בעזור מה שקורה אז צריכים לגזור כולל מיעדים אוקיי אומרת הגמורת ננוס מוסנסוכים לקיץ המזבח מוסנסוכים כל מה שיש מעל ומעבר כי מי שמוכר סולת יין לבס המקדוש הוא לא יכול לדייק הוא חייב לעשות מוסיף קצת יותר וברגע שהוא מוסיף קצת יותר מה אנחנו עושים עם היותר הזה? אז הולך לא אתה מוכר את זה ואתה קונה עם זה כפסים ועם הקפסים אתה שם על המזבח אוי לו כאן ואווי לו שם כשאין לך כשיש שקט על המזבח אתה לא רוצה שיש שקט אתה שם קץ המזבח כמו מנה אחרונה כזה על המזבח מויז נסוכים לקצ מזבח מה עם מוס נסוכם מבחייב ויוז ואמר בירוצי מדויס זה מה שקורה מה שיש מעל ומעבר בר של היין כן לא נראה את זה עוד פעם אבל לא צריכים לראות את הכל אני רק רציתי לראות את התמונה שבסוף ששנינו אז יש כאן שתי פירושים שהגמרא תגיד שתיהם טובים רבי חיבר יוסף אומר שזה הביר עם מידויז מה שיש מעל ומעבר כמו כאן בכלי רבי יוחנן לומר בכוס השונים כמו שלמדנו המקבל לספג סלוטוס מארבע ועומדו בשולש מישהו שהוא הוא הספקן הוא מספק את הקמח לב המקדוש וקבעו מחיר קבעו מחיר זול שאתה מקבל סוע אחד בסלע שעה ב4בע זה זול עכשיו עומדו בשולש וזה עלה לשלוש זאת אומרת זה נהיה יותר יקר סבג מארבע אז כי יש כאן סיפור שלם שלביס המקדוש יש מוויז קונניס כסף קונה אבל הבסיס המקדש יכול לעשות את מה שהוא רוצה או שהכסף קונה אם זה משתלם לו בבסיס המקדוש הוא קונה בכסף אם זה לא משתלם זה הוא צריך לעשות קניין ועשב מארבע ומשלוש אם הוא הם קבעו מחיר גבוה ועומדו מארבע וזה ירד מכיר מספיק מארבע הביסמקדש תמיד מנצח הוא מקבל את המחיר הכי טוב שיש תמיד ד צמ למה שיד הקדש על הנו זאת אומרת רבי יוחנן אומר זה המוסר של הנסחים זה המיותר המקדוש קיבל מיותר אז זה הכוונה שאלת אותי מה זה מוס נסח פירוש הראשון זה שמה שעלה מעלה הכלי פירוש רבי יוחלנו זה מה שהביס המקדוש הרוויח במחיר היותר יותר טוב שעכשיו מה עושים עם זה מוכרים את המיסר מוכרים את העודף וקולים זה בהמות אומרת הגמרא תן כבס דרב חיו יוסף דרבי יוכנ יש לנו ראיה לשתי הצדדים תן כבס דרב חיה יוסף ביוצד הלולו מה היו עושים עם העודף אם יש זרח יקרבו אם יש עוד קורבן אז בוא נקריב את זה איתו ואם לא יפוסלו בלינו אבל אם זה נשאר לילה שלם זה נפסל ואם לו מקץ עם בוהם מסמזבח הנה מוכרים את אותם ינות וזה וקונים בזה קורבנות למזבח וקיץ זה מה מה הוא אוילוס קונים זה עולה הבוס לשם הבשר הולך על המזבח לקדוש ברוך הוא ואירס לכההנים והאורות הולכים לכהנים כמו כל עולם היה אהבה מינה שאולי זה שונה אבל תכלס הכהנים מקבלים את ההורות תני גם עסיד רבי יוחננון יש לנו ראיה לרבי יוכלון זה לא היין זה העודף המקבל כתוב מפורש המקבל סבקסלוטיס מארבע ומד בשולש הוא קיבל על עצמו מחיר זול והמחיר עלה לשלוש מסבג מארבע הוא צריך לתת במחיר הזול בשלוש רובע אם הוא לקח גבוה והמחיר של השוק ירד ושג ארבע אז הוא צריך לספק במחיר הנמוך למה שד הקדש על היוינו תמיד קדש מנצח וזהו ששנינו מוויס נסוכ לקצר מזבח וזה בדיוק הנקודה של מוסר הנסוכים לקצר מזבח אתה שואל אותי מה זה מויסנסחים זה מגיע מהמחיר הנמוך אומרת המשנה כל קורבונס הציבור והיוחד תאוני נסוכ כל הקורבנות של הציבור בשל היחיד צריכים להביא מנחה חוץ זה מעניין מאוד שהחוץ נראה לי שזה עוד יותר קורבנות מהלא כאילו בדרך כלל אתה אומר הכל זה ככה חוץ מאח שתיים עכשיו אתה אומר לא כל ה10 אלה צריכים להביא מנחו חוץ משבע מהם זה מעניין חוץ מן הבחור אז בוא הנה עשיתי כאן רשימה שעל של הקורבנות שאני מכיר אז כל מה שיש לזה X לא מקבל מקבל לנסים אז כאילו שווה שווה הנה זה 5ח למעלה יש שלומים שכן ופסח לא חדוזבושם לא ובצד של הקוצם קלם יש פסח בכור ומיסר אז בוא נראה בפנים כל קרבנות הציבור ווכול מסוכים חוץ מן הבכור והמיסר בכור ומיסר והפסח ואחד הצבר שמחמש לו אלא שחטוס שמצוירה והשמסוכ אז הנה יש גם יכול להיות שזה הסיבה גם בחטוס ואושם בצד ימין של קודשי קודשים יש חטוס שמקבל יש אושם שמקבל מנחה איזה החטוס של מצוירו והשם של מצוירו רבנו אז בוא נראה לכם מה עשיתי כאן זה לא הכי נקי שיש אז תראו דבר מאוד פשוט אדום זה ממעט ירוק זה מרבה אז בוא נעבור את הפסוק ואז נראה את זה בפנים זה הכל מובן קצת יותר והסיסם אי של השם סליחה שאני עשיתי את זה אז לא רואים כל כך את הנקודות ולא היה לי כל כך זמן הייתי יכול להרחיב קצת תסלחו לי והסיסם איש השם אוילו המילה אוי לא בא למעט ולא מנחה אוי זה בא לרבות שטוידו כן צריך להביא מנחה אז שוב אוילו מנחה שאתה מביא מנחה אתה לא מביא לסוח שאתה מביא טויד תבינס אוכל זבח זה בא לרבות שלומים לפעל נדר זה בן אדם שנדר אז אם זה חובה משהו שאתה חייב להביא חטוס אושם בכור מיסר זה דברים שאתה חייב להביא אז אתה לא מביא נסכים אוי בנדובה אוי במידיכם ידייכם זה קורבנות של החג כמו שעכשיו היה לנו פסח אז בחג צריכים להביא שלוש קורבנות בנות אוילסריה אוילס שלמי חגיגה ושלמי שמחו שלוש קורבנות אז במידיכם בא להגיד שאם מביאים את השלוש קורבנות האלה חייב להוסיף נסוכן לאז יזרא כולך לשם מן הבוקר בקר בהמה ולא עוף יש עוד אחד שלא הכנסתי כאן נראה לי זה פסוק אחר אז בוא נראה בפנים הכל מובן עכשיו תו רבנו סייס של השם בנסוחם יאכל כל האוה לאיש יתון סוחם כל מה שיש על המזבח צריך להבין סוכים אפילו מנחה אם אתה מבין מנחה בפני עצמו זאת אומרת מנחה שהוא לבד לא מנחה שבא עם קורבן כן אנחנו מדברים על זה אז אם אתה מביא מנחה בפני עצמו תביא מנחה על זה אתה לא אמר אוי לא דווקא בשר כאילו שלומינך אנחנו יודעים להוסיף שלומם תמ לא ימר אני רוצה בוא נשאיר את זה עכשיו תוך כדי שאני קורא שלום תמד זבח מהמילה זבח איפה של אומרים כן זבח תוד בנין תמד לא אוי זבח מהמילה [כחכוח] או אז שמתי שמה למעלה אתם רואים טוידו ושלום ביחד התוידו זה מהאור הזבח יוחשנים מרב בכור מהיסור פסר וחדס ואושם אולי נרבה את החמשה את לא אמר לפלנד בנדובו קיצור לפלנד בן דובו זה שזה מגיע מרצון ולא מחיוב של פסח וחזם וכולי בוא בנדר נסכם ש בנדוב אין טו נסם דווקא משהו שבא בנדבה צריך להביא נסוך אומרת הגמרא מהשמיס אילו אוציס חו בסיסמח מסרגל ברגל אולי משהו שאתה חייב להביא שאתה בא לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה שאתה בא לראות את הקדוש ברוך הוא ומהניו אוילוסריו ושל מחגיגו הנה יש אוילסריו של מחגיגו בשלמי שמחו שזה פשוט שלומים של הבא שלכול הרבה בשר אז תעמוד לא יאמר אוי במידיכם כל הבא במידכם תנו נסוחים בקיצור צריך נסוחים גם לקורבנות האלה משמובילו את אוילס וכולי סירי חטוס הויל ובים חובו ברגל יש עוד קורבן שמביא ביונטף שעירחטוס זה לביסמדו שלבי אז הם צריכים נסכים תמ לאמה וכיסס בן בוקור בן בוקור בכלל היו ולא מיוצו הרי בקר זה כבר היה בקורבנות לפני זה אז למה למה תורה אומרת בן בוקו ולא יוצא להקי שאלו מה בן בוקו מיוחד בו בנד בן דובו אף כל בוא בנדו בנדובו ומה שלא בא בנד בן דובו זאת אומרת סירחטוס מדומלי זה לא מקבל את הנסוכים לסריח לשם מן הבוקר אוי מן הצי מה תמד אמר הנה בסוף הפסוק למטה יזריח נכך לשם מן הבוקר או מן הצוי לפי שנאמר אוי לא שומע אני אפילו או לסו במה שהייתי חושב גם אוף צריך להביא מנחות לא מן הבוק מנצ דבר רבי יושי לא דווקא בקר רבי סן הוא אומר אין צורך הרי הוא אומר זבח ואבן זבח זבח ואוב זה לא זבח אם כים לאמן מן הבוקר אז מה הם עושים עם הבוקר ומן הצון הרי כבר למדנו בקר לפי שנאמר עוד דום כי יקר מכם קורבן השם מן הבהם או מן הבוקר ומן הצון יוכלרי אולי אויוב משני אולי הוא צריך להביא גם בקר וגם צון למה כי כתוב מן הבא מן הבקר הוא מן הצון אולי הוא מן הוא אולי הו זה גם לא ימר מן הבוקר אוי מנצ רוצו איך עוד מי רוצו שניים מיבי האור אומר לך התורה חילקה ואמרה או אחד או שתיים רבי יונסון לא לקרו הומר שפרק כוסוב יחטוב זה סוגיה מפורסמת וגם פסוק מאוד מפורסם כתוב כי איש אשר יקלל אסוב ואסמו סיומוס ואיש מקלל את אבא בת האמא ימות. עכשיו השאלה האם הוא צריך לקלל את שניהם כדי לקבל את ה את העונש? האם הוא צריך לקל גם את האבא וגם את האמא? אז הוא אומר לו זה או זהוב ואסמ לא הכוונה את שניהם הכוונה או או את האבא או את האמא. איך אנחנו יודעים מהפסוק המפורסם לא תחרוש בשור וחמור יחוב? כאן התורה מפרשת יחוב צריך להיות ביחד. ואם זה לא שור וחמור ביחד ודאי אם אתה חורש עם שור לבד ודאי שאתה לא חייב האיסור זה לחוש שור וחמור וכתוב יחוב אם לא כתוב אובס אמוי יחוב ולא לא כתוב את המילה יחוב אז לא הכוונה שניהם אמר ש אז הוא אומר שצריך שיהיה כתוב יחוב אז למה כאן הייתי חושב שצריך גם להביא גם בקר וגם [כחכוח] צון הנצן היה צריך להיות כתוב מן הצן כתוב מן הצן כמן נחסיב יחטוב זה כאילו ההוא זה כאילו שני ביחד דומי אז בוא נראה לכם סרטון חמוד מאוד חמוד יש לי שתי דרישות גבורות פתחו את מצרי הורמו מתכון לכב >> [מוזיקה] [מוזיקה] >> ‏me the foran that I love so much why I decided on a from now on but you said you to be opened as well why you give up on thatw ‏only according to one opinion but according toan you have to do both this and this tr [מוזיקה] לא זוכת גמור בזה אנחנו מסיימים היום ולרבי יושדו דקסיב יחטוב כן כסיב יחטוב דומי לפי רבי יוישיו אפילו שלא כתוב יחוב זה כמו שכתוב זה כאילו כתוב אז איך הוא לומד ולא שמן הבוקר ולא מן העוף הרי אנחנו צריכים את הפסוק להגיד שזה או בקר או צ זה לא מיותר להגיד שהעוף לא צריך לסוח אומרת הגמורה כסיב רגע אומר אף גם סביר טוב סביר דומי לב יקרו אז כן צריך נכון אז צריך את הפסוק להגיד שלא צריך את שניהם את הבקר ואת הצון הוקסיב אם לקורבוני מן הבוקר ועוד פסוק ואם מן הצן קורבוני זאת אומרת התורה חילקה את שתי הדברים האלה קורבן את הבקר ואת הצול לא צריך להביא את שני וידוך מה רבי יונס נוסף יצר סקדמנו מלי במפורש הייתי חושב דווקא שהבן אדם מפרש בסתום לסתר אם מפרש שהוא לא רוצה כמו רק בקר רק צום בסדר אבל אם הוא אומר סתם אז אולי צריך להביא את שניהם משמלון הפסוק בא להגיד שהוא לא צריך להביא את שניהם רבויסי שיהיה לכם ערב טוב ונעים เ