0:00 / 0:00
מעשה רוקם # פרשת יתרו: יום חתונתו
298 views
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
ערב שבת שלום. השבת פרשת יתרו, פרשת קבלת
התורה שאנחנו זוכים לה. אבל מעניין מאוד.
חז"ל קוראים לפרשת קבלת התורה
ביטוי כך כתוב במשנה בסוף מסכת תענית יום
חתונה
צנה הורנה חז"ל דורשים על הפסוק בנו ציון
במלך שלמה בהתרה שיתרה לו אמו ביום חתונתו
וביום שמחת ליבו יום חתונתו יום מתן תורה
למה זה נקרא יום חתונה למה אילו היו
שואלים אותנו בר מצווה כניסה לעולם מצוות
יותר מתאימה מאשר יום חתונה
למה חז"ל דורשים את הפסוק יום חתונתו יום
מתן תורה במה הדמיון בין המתן תורה לבין
החתונה אולי כדאי לשים לב אנחנו היום
בעולם שלנו מדברים על גבר אישה תפקיד האיש
תפקיד האישה פעמים רבות גם הדברים ההגדרות
מאוד מאוד לא ברורות אבל בואו ננסה לראות
רגע מה איך חז"ל מנסים להגדיר את ההבדל את
ההבדל בין האיש לאישה אולי נשים לב נתבונן
בפסוק של שלמה המלך שלמה המלך אומר לילד
שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך
נשים לב את לאבא הוא אומר הילד שמע תשמע
אותו באוזן אבל את אמא תתבונן אל תיטוש
תורת אמך תראה איך היא מיישמת את הדברים
תראה איך היא עושה אותם אל תטוש את אבא
תשמע את האמא
אל תיטוש. למה? נכון. חז"ל אמרו בינה יתרה
ניתנה בנשים. מה פירוש בינה יתרה? נשים
לב, אנחנו יודעים יש חוכמה, יש בינה. חז"ל
לא אמרו חוכמה יתרה, בינה יתרה. ויש הבדל
גדול. אם אנחנו חושבים שבינה יתרה, הכוונה
שיש לה ממנת משכל יותר גדולה, לא ודאי. זה
אותו דבר. הן איש והאישה הם שווים. פעם גם
קראתי על כך מחקר בגם כשעושים בחינות
לאוניברסיטה בתקופה של שנתיים שלוש זה ממש
יוצא שווה בשווה אז מה הכוונה בינה מה זה
בינה בינה מבין דבר מתוך דבר האישה במה
גדולה היא מהאיש היא יודעת לקחת מה זה
מבין לקחת את הדבר את החוכמה הוא מבין
הדבר הזה משפיע עליה יודעת איך ליישם אותה
בחיים המעשיים זה נקרא בינה יתרה היא
יודעת איך לקחת את הדבר ובחלק הזה באמת
היא יודע היא יותר טובה זה בינה יתירה
ניתנה לכן את אומר שלמה המלך שמע בני מוסר
אביך אבל תיטוש תורת מך האמת
כך זה גם
בהתרכמות של הקדוש ברוך הוא ברא את הכל
כשהגילד נולד הפרי של הזוג איך הגרעין
הרעיון
האיש נותן אבל את כל ההתרכמות של הבלת הכל
ביצורה מעשית זה נעשה ברכ רחם של האישה.
ככה הקדוש ברוך הוא ברא. האיש זורע את
הגרעין, שמע את התיאוריה, אבל ליישם את
הדברים האלה וזה האישה. ככה אם אנחנו
מסתכלים גם אבותינו הקדושים, כולם באמת
רואים את הדבר. אברהם רצה את ישמעאל לידו.
הוא חשב שההשפעה של יצחק וישמעאל היא תהיה
מאוד טובה. אבל שרה אמרה לא שחלילה וחלילה
ההשפעה של ישמעאל על יצחק עלולה להיות ארת
אסון. והקדוש ברוך הוא הכראה, הסכים על
ידה. כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה.
כיוצא בדבר הזה בדיוק גם אצל יצחק ורבקה
אנחנו זוכרים יצחק רוצה לברך את עשו ויש
לו הרבה תיאוריות והשילוב של יצחק של עשו
ויעקב בוודאי לדידו הוא יכול להיות יוליד
ברכה גדולה לעם ישראל אבל רבקה שבאיסום
המעשי היא יותר טובה בבינה היתרה היא יותת
היא יודעת שכל ברכה גשמית שהינתן לעשיו זה
עלול להביא אסון לעם ישראל והקדוש ברוך
הוא הסכים על ידה והברכות אכן ניתנו תנו
באמת ליעקב. אני זוכר שמורנו ורבנו ראש
הישיבה זצה לרב גולדוכט היה תמיד נותן
בדוגמה הזאת. היה נותן דוגמה את הגמרא
בעירובים בדף נג. שם הגמרא מספרת על רבי
יוסי הגלילי. הוא היה גלילי והוא הולך
בדרכו ללוד. הוא בדרך הוא פוגש את ברוריה
אשתו של רבי מאיר. ואז הוא אותה הוא שואל
לאיכן הדרך נלך ללוד. איפה מה? אומרת לו
גלילי שותה. לא למדת משנה מפורשת על תרבה
עם שיחה עם האישה יכלת לחסוך במילים להיכן
ללוד מה זה להכן הדרך לל ראש הישיבה זצל
היה תמיד אומר מה באמת רבי יוסי הגלילי לא
ידע את המשנה הזאת שכל בעבר ברב יודע אותה
כל צורב יודע את המשנה רק רבי יוסי הגלילי
הוא ידע את המשנה הוא ידע אותה מצוין אבל
איך ליישם את המשנה הזאתי בחלק בזה האישה
יותר טובה איך לתרגם אותה לשפת המעשה
זה החלק הזה תמיד יותר טובה. במתן תורה
אנחנו קיבלנו את התפקיד של האישה. תורה
קדמה לעולם. לאמור זה החתונה. יש חתן
הקדוש ברוך הוא ואנחנו הכלה. ומה הפירוש
שאנחנו הכלה? ולכן קראו לזה כמו זוג.
הכוונה היא שאנחנו נבראנו נוצרנו כדי
ליישם תורה. תורה הייתה גם תעת תעת תעת
כעת דורות קודם אבל מהשאנחנו קיבלנו תורה
זה בשביל לדעת איך מיישמים תורה איך שמים
את התורה כאן באימה בעולם המעשה
ולכן אנחנו זוכרים גם דרך אגב את השטר
התנאים
מפריד שאר אותו אבל של רבי ישראל נג'רה מה
עם התנאים החתן כנסת ישראל החתן הקדוש
ברוך הוא והכלה היא כנסת ישראל וביניהם אם
אנחנו עושים את התנאים ולכן כל מה שאנחנו
נבראנו אנחנו קיבלנו את התפקיד של כלה כדי
לדעת איך ליישם את התורה נשים לב למה
שחז"ל אומרים כל הלמד תורה שלא על מנת
לקיים כאילו נאפכה שלייתו על פניו אנחנו
יודעים שחז"ל במתק לשונם לשון חכמים מרפה
אז חז"ל לא אומרים שום לשון סתם איזשהיא
גוזמה איזשהו משל למה הם אמרו כל הלומד
תורה שלא על מנת לקיים כאילו נאפכה שליתו.
הלומד רואה שלא על מנת לקיים זה בדיוק
החלק של הזכר. רק לומד התאוריה מבליישם את
זה. כאשר השליה נהפכת על פניו נשארים עם
הגרים ללא כל ההתרקמות של העובר. זה באמת
נשאר. הדבר הזה נשאר
בחלק הזכרי. זהו יום חתונה. היום החתונה
הז הזה זה החתונה שלנו שאנחנו לכן התורה
קוראת לזה אנחנו נבחרנו לא רק ללמוד תורה
אלא דעת ליישם תורה הדבר הזה גם מושלח
מבחינה הלכתית אנחנו יודעים למשל בכל
הדברים כל המצוות יש את הכלל עוסק במצווה
פטור מן המצווה אדם שעוסק במצווה אחת פטור
מהמצווה אחרת בהכל חוץ מדבר אחד תלמוד
תורה אין ב אדם עוסק בתלמוד תורה יש מצווה
צריך צריך לעזוב את המצווה. איך תלמוד
תורה כנגד כולם. המצווה של ערך של תלמוד
תורה הרי היא כנגד כל המצוות. שמה דווקא
שם לא נאמר הכלל של עוסק במצווה פטור מן
המצווה. התשובה נכון. כי כל מה שקיבלנו
תורה זה לא בשביל רק להגות. זה בשביל
באמת לדעת איך ליישם את התורה. אז אם בא
עכשיו אליך האפשרות כדי באמת ליישם את
התורה, נו נו, בוודאי אתה צריך עכשיו
ליישם את התורה ולכן חג מתן תורה נקרא בחג
מתן תורה יום הביכורים זה הפירות שאנחנו
נותנים אמרו צדיק כי טוב כי פרימה מעליהם
יאכלו אז מהחתונה מכל חתונה יש ולדות מה
הולדות אלו עיקר תולדותיהם של צדיקים
פירות ומעשים טובים צריך לדעת את הדבר הזה
זה שעיקר הדבר זה לדעת גם איך מייסמים.
היה פעם אברך מבית מדרשו של רב לבי יצחק
מברדיצ'ו. נו, ברוך השם היה מרובה
בילדים אז היה צריך לצאת לפרנסתו, יצא
לשוק שמה, מכר שמה בשוק כל מיני דברים,
אבל באמת ליבו נמשך לבית המדרש והגיע ימי
הסליחות, עזב את הכל, סגר את הבסטה, חזר
הוא לבית ה לבית המדרש עד חשב אחרי יום
הכיפורים. ובאמת הגע שם שם הוא רצה להיות
שם מקומו במוצא יום הכיפורים עובר בסך
ניגש לרבי לוי יצחק מברדיצ'ה ונותן לו
שלום אומר לו רבי לוי יצחק
אברך יקר התפילה שלך ביום הכיפורים תדע לך
עשתה רושם גדול רעש גדול בשמיים באמת רבי
כן אתה יודע מה אני גם יכול להגיד לך מה
התפללת
מה הרבי יודע כן אתה התפללת באת בכל נדרי
תפילת ערבית אמרת לריבונו של עולם עשית
חשבון כמה אתה צריך בשנה 120 רובל ואז אתה
מבקש מהקדוש ברוך הוא שיתן לך 120 רובל
ותוכל כל הזמן לשבת בבית המדרש באת בשחרית
אמרת לא לא אתה מבקש מה רובל אבל אתה רוצה
שהקדוש ברוך הוא לא באמת יתן לך את זה פעם
אחת כי זה היה יצר הרע יהיה גדול אתה תפתח
בטח עסק גדול ואתה לא רוצה אז אתה מבקש
שיתן לך עכשיו 60 ובפסח עוד 60 באת במנחה
אמרת ריבונו של עולם אני גם באמת מפחד מזה
60 אני יכול לפתוח איזה משהו קטן אני מבקש
באמת שכל חודש ריבונו של עולם תיתן לי 10ה
אורבן
בניילה באת אמרת רגע גם 10ה עובן זה
פיתיון אני רוצה שכל שבוע הקדוש ברוך הוא
יתן לי מוצאי שבת זרינו וחספנו ירבה כחול
2 וחצי רובל אומר לו אברך רבי בדיוק ככה
התפללתי
אבל אם הרבי יודע מה התפללתי אולי הרבי גם
יודע מה ענו לי משמיה
אומר לו הרבי, "בוודאי, אני גם אגיד לך,
סליחה שאני אומר לכם את זה בסלנג, ענו לך
שלילי חזק." לא. למה? כי הקדוש ברוך הוא
רוצה לראות אברך כמוך גם איך הוא יודע
ליישם תורה. איך הוא נסחרו,
משאמת מתנו בבריאות, בשוק, איך הוא קובע
איתים לתורה, איך הוא עושה חסד עם הבריות.
ולכן משמיים החליטו שבאמת אתה תהיה דוגמה
של יום חתונה. איך לא רק לומדים, איך
מייסמים את התורה הזאת של הקדוש ברוך הוא
כאן בהעלמה בעולם המעשה. זהו יום חתונה.
אז אנחנו צריכים לדעת ולזכור גם את הדבר
הזה. קיבלנו תורה שנזכה בעזרת השם גם
ליישם אותה. הרי כך אנחנו מתפללים. ותן
בליבנו בינה. בשביל מה? להבין ולהשכיל,
לשמוע, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים
את כל דברי תלמוד תורתך באהבה הלוואי
ונזכה לקבלת התורה וליישם את התורה בפועל
ממש. שבת שלום.