מרכז דף יומי - מנחות דף פד. - ר' אלי סטפנסקי שליט"א

הגדרס אה נשמע סימס מרדכי לייב משיקגו מהמלון אחרי שלוש ימים של יונטף כווה שאתם נהנים לא היה לכם שלוש ימים רק זה בעצמו זה הנוע מיותרת אך אז קודם כל אנחנו פרנס המסיח לרפואת ברכה בת חנה ואסתר בת פרטון החתון נדבות אנונימי אבל אני רוצה להזכיר לאוילום אנחנו רוצים שכולם ביחד נתחיל מתחילת הספירת האוימר עד הסוף היה לי סיפור מאוד מעניין קודם כל היום שלוש יומים לא אימר בוא אמר כל אחד לפי השיטה שלו שכחתי להגיד את זה באנגלית אבל תמיד דיברתי על אני מכיר כמה אנשים שהם שכחו להגיד צפירסימר ביום הראשון לי היה סיפור עוד יותר טוב איך זה שייך שבן אדם שכח להגיד את היום הראשון אבל יותר טוב מזה אני לפני שנכנסתי למייריב אני מסתובב לאשתי והכלה שלי ואני אומר להם אל תשכחו להגיד ספירת העומר היום זה היום הראשון באו ואז אני אומר לעצמי רגע נראה לי שספרתי ספירת אוימר זה היה בן שמושזס כזה היה מהדברים הכי נכנס בספר זה שהתחלתי לדון מהחבר'ה שמה והוצאינו משנה בורה וכתוב שלא צריך מצס לא צריכות כבונ ולא צריכים את הזה וזה עדיף להגיד בלי ברוכה כן ברוכה ואז אז בסוף החלטתי שזה לא היה ספירה. אני אמרתי להם לא לשכוח להגיד בעתיד כי עכשיו זה לא טוב. אחרת הייתי אומר להם תגידו עכשיו. אז לכן פסקתי לעצמי, לא היה שם הרב, פסקתי לעצמי שאני בסדר, אבל כמעט היה בלאגן רציני. כמעט נכנסתי לספר השיאים, כאילו לא ששכחתי, אלא ש אפילו לא יכלתי להתחיל. פעם סיפרתי כזה סיפור, זה היה דומה לסיפור ההוא. טוב, הבן אדם הזה אומר שהוא גם שהוא עושה שריפס חומץ הוא רואה את השיעור כמובן זה לא יודע כמה זה נכון אמיתי אבל לא משנה אבי ריטפו מגולדס גרין מלונדון ביז הוא תמיד רואה את השיעורים גבלדי או הבן אדם הזה רוצה רוצה להגיד ישכוח לרבצן שלי שכשכולה ממש מאוד מאוד עסוקים והיא נותנת לבלה להגיד את כל השיעורים גם באנגלית וגם בעברית וארבע ביום אומר אני יודע שאתם לא נמצאים בבית שמש לפסח אבל מה שאני חייב להגיד שנכון זה מאוד קשה אבל אנחנו נמצאים במלון אז נועלים את הדלת של הבית לא צריכים להחליף מחומץ לזה ולא לא מנקים נעלים עם כל החומץ וזזים אז בזה זה מאוד קל אי אפשר להתלונן אברהם מעלשר כוח אוקיי רבו יסי אנחנו אוזים בפרק החדש כל קורבנו הציבו דף פד פג עמד בז בעזר השם אנחנו נגיע עד פה ה אולי אם הקדוש ברוך הוא יתן לנו אנחנו נלך מפג עד פה ה שאלה תמיד אני שואל איזה [כחכוח] פרקס איזה ברכה אחרונה עושים על אורז אז אנשים אומרים ברנפוש סלמיכיו ואני אומר או יש שיטה שאומרת שגם ברכסמוז אז לשאול עוד שאלה איך ייתכן שמישהו בירך מזוינויס על משהו חוץ מאורז חוץ מהאורס בירך מזוינוס על משהו וחייב לברך בליקסמוזה זה התשובה שנראה לא כל כך נדבר על זה אבל אני אומר את זה עכשיו הציץ נקוב או בוא נגיד יותר טוב עציץ שלא נקוב אתה שם חיטה בעציץ שלא נקוב האם צריך לברך על החיטה הזאת המויצי אז בירושלמי מובא שלא מברכים הממוצי מברכים מזוינות אבל ברכה אחרונה יצטרכו לברך ברכסמוזן על פי הרבה הרבה מה מה מפורשים שמה? אנחנו נדבר על אוצנוקוב רק לא ניכנס לעניין הזה אומרת המשנה כל קורבנות הציבור אנחנו מדברים עכשיו על מנוכס כן זה מסכתס מנוכס אז כל קורבנות זאת אומרת המנוכס של הציבור והיוחד גם שבן אדם יחיד מביא בוא מן האורץ ומחוץ לאורץ אפשר להביא את החיטה ואת הסורה גם מחוץ לארץ מן החודש ומן היושון זה יכול להיות גם מתבואה ששנה שעברה או גם החדש של השנה חוץ מן האו שתי הלחם אבל האושלתי הלחם חייב להיות רק חודש בו אלא מן החודש זה חייב להיות בתפה חדשה וגם הוא מן האורץ וגם מארץ ישראל וכולם בוא אלמובכו יש הלוחם מיוחדת אומר שאנחנו נראה באוי ושתי הלחם שצריך להיות סליחה בכל המנחות צריך להיות מובחר חר הכי טוב שיש ואפילו אם יש לך שתי סוגים אחד פחות אחד יותר לוקחים את היותר טוב ואיזו מובחור שלוהם מה זה נחשב מובחור מאיפה מאיזה מקום מכניס וזתכו אלפו לסוידס אלפה זה אלוף זה א' זה א' א' זה הכי טוב שיש לסולת זה מגיע ממה מכניס וזכו שנייהם ומספר שתיים מל אין במכנס וזכו אפוריים בביקו שהגמרא תגיד סיפור יפה משה רבינו אפוריים בביקו זה מספר שתיים כל הארות קשרס כל העיירות בארץ ישראל הם כשרות אלו מכאן הם יובים אפשר להביא גם מפתח תקווה רק מה עדיף להביא ממכנס וזידחו או הנה קבלו indذكر عندما force תק מכנס וזכה זתחה [נחירות בוז] אוקיי מכניס וזכו אומרת הגמור מסניס המשנה שלנו לא הולכת כמו התנסר בו מיושן כושר כתוב מפורש שישן תפה ישנה זה כשרנו במשנה כתוב שאומר ושתי הלחם זה רק בא מהחודש שתי הלחם אבסיס מנשון קשירוס לא שחיס בסדר זה כשר זה חיסר את המצווה במשנה כתוב זה פסול אומר איך אתה יודע שאומר זה גם מהישן דסיב תקריבס מנחס ביקורך ואפילו מנהלי לי או אפילו אם אתה לוקח את זה מעליית הג ששמה אתה אתה שם שמה את את החיטים שנים יש לך שמה זה מחסן מותר לך להשתמש שתי הלחם נכסיב במושחם תביאו אז קודם כל במשחם אנחנו לא לומדים לימוד אחד ולא מחוץ לארץ לימוד שני מאותו מילה ממשיכם ואפילו מנהליו שבסיסכם ולא חוץ לארץ רק מארץ ישראלכם ואפילו מנהליו שואלת הגמור פיקטי כבר השתמשת ללימוד אחד שזה לא מחוץ לארץ אז איך אתה לומד את זה לימוד שני שאתה יכול להשתמש בעליית הגג אומקרו אתה צודק כתוב משסיכם טוב אני לא לומד מהמילהסכם אני לומד מהמילה טוב טוביו אפילו מנהליו שואלת הגמור א המבואלי שכל שאת מעבור הרי הוא כזה למדנו פעם איך אתה יודע איזה גודל ה התוידה הלחמים של החומץ אמרנו שכזה זה צריך להיות יסורון כל אחד יסורון אז כבר לקחנו את לקחנו את המילה הטוב אם כן נכתוב כובי מה טוב מה הוא אתה לומד שזה צריך להיות שמעצמי נותרתי גם אתה לומד גם את ההלוחה הזאת קודם כל אתה לומד שאתה יכול להביא מעליית הגג וגם שזה צריך להיות ייסורת שואלת הגמור וקסיב ריש רישיז אומר אומר שזה צריך להיות מהתפועה חדשה למצבות לא זה לא חייב להיות זה עדיף שיהיה שואלת הגמורה כסיב חדושו עכשיו מסבירים שחדושו ורישס זה שני כסובים ושוננו והכוסבק בקודשים אם התורה אומרת אותו דבר פעמיים זה אומר שזה מעכב אל תגיד לי שזה מצווה שזה מעכב אבל תמיד הסברנו אם אנחנו יכולים לעשות משהו יש לנו איזה חידוש מהמילה חדש אוו אז זה לא שני כסובים ממילא וזה לא מעכב אז הגמרא תגיד יש לנו מה לעשות עם המילה חדשה כסף חדש אומרת הגמרא רבי רבי שתי עליכם הבוס היושון שרוס מה אני מנקיים חדש מה אני עושה מהמילה חדוש שתי חדשה לכל המנוכס שאנחנו תכף נראה ששתי הלחם חייב להיות הראשון שבראשון אתה לא יכול להביא שום דבר לפני זה המנחה הראשונה שיש ניכנס לזה עוד מעט אומרת הגמורה אבל הכל פה מה אנחנו אומרים אצלנו עד כאן לא הפליגי אלא בחודש דף פד עמד א למעלה אבל באורץ לא פליגי בינתיים אין לנו שום מנדומר שאומר ששתי הלחם אתה יכול להביא מחוץ לארץ דואים שתי הלחם מאורץ אין מחוץ לארץ לאי גם או גם שתי הלחם חייבים להיות מהארץ ולא מחוץ לארץ כמן דלא כי הייתנו ויש כן מן דומר שחולק סניה רבי יוסף רבי ידי דומר אומר ב אומר עין בוא מחוץ לאורץ הומר כן מגיע מחוץ לאורץ ומה מקזוב לאורץ שסח ובוא שנכנס לאורץ מה שכתוב בתורה כיסבו לאורץ לא שזה חייב להגיע מה מהיבול של הארץ אלא אתה רק מתחייב באוימר ברגע שכלי ישראל נכנסו לארץ ישראל במדבור לא היה אומר גוסובה והגמור שם מסבירה משהו מאוד מעניין חודש בחוץ לארץ דיריסי הוא סובר שהאיסור לאכול חודש בחוץ לארץ זה דיריסה ממילא יש איזה קשר כמו שיש איסור לאכול חודש בארץ ישראל יש איסור לאכול חודש בחוץ לארץ אם ככה כמו שמותר להביא את האו מארץ ישראל גם מותר להביא את האו מחוץ לארץ זה אותו איסור לאכול אז ממילא יש לך הטר להביא את זה משמה גם כל מוק כל מוק שאתם יושבים מהשמ וכיסוביו זמן ביוי ומה שכתוב בתורה כיסוביו זה רק להגיד שרק שנכנסנו לארץ ישראל אז התחייבנו כן דיריסי הקרונם מקריבים כיוון שעיסו דיריסה לכל חודש באמריקה באנגליה בכל מקום מחוץ לארץ אז מותר להביא את הסעורה בשביל האונסום שוכחים בשביל ס כל שנה ושנה צריכים להביא אומר צריכים להביא את השתי הלחם את האוימר עכשיו איך אתה מביא אומר ושתי הלחם בשמיטו אין לך אסור לך לשתולח אסור לך לזרוע חיטה וסורה אז יש מושג שקוראים לזה ספירכם זה שעורה שגודלת לבד מעצמה עכשיו זה יגדל מעצמו ואז יבוא איזה מישהו ויכתוב את זה מותר איזה הפקר אז מה עושים שמים שמה שומרים שישמרו על הספיכים האלה כדי שיגיע הזמן שנוכל להביא משמה את ה את השעורה ונביא אומר איך משלמים לשומרים האלה בתרומס עלישקו מה זה תרומס עלישקו אנחנו מביאים מחסיס השקל בראש חודש אודור עד ראשודש ניסון מחרס השקל האלה אנחנו קונים קורבנות את הטומת עכשיו העומר זה אחד מהקורבנות אז כדי שיהיה אומ צריך שומרים אז אפשר לשלם להם אתרומסליקו סתם להראות לכם זה טרומסליקו שאני עשיתי לפני שנים כאן בחדר הזה במלון הזה [נחירות בוז] וכמדומני שיושי תיקן את זה קצת אבל היום הוא תיקן את זה עוד יותר זה אותו תמונה שימו לב זה התמונה רגע זה התמונה לא [מוזיקה] הבנתם זה אותם שימו לב הכבשים והביס המקדוש הנה זה אותם כבסים שלוש [מוזיקה] ערימות שלוש את מה שנשאר עושים ככה זה מסך שכל בסדר אז אומרת הגמרא שמריספים בשבי אתמסכו אז מה השומרים האלה עושים הנה לא [מוזיקה] אה לא זה אוק זה משהו אחר סליחה זה וואו הוא חולם שהוא יכל >> [‏צחוק] [נשימות כבדות] >> ‏for >> [צרחות] >> אני לא שומע, אני רק מזכיר לך שאסור לך לקחת. יש גם באמת נידון. הרי אם שומרים על שמיטו, על הפירות של שמיטו, אז אסור לאכול אותם. למשל אם אחד שומר על על הפרדס שלו שלא יאכלו את שלא יקחו את התרוגים שלו אסור לקנות את זה אומר החזון איש כאן זה שונה כי זה לא הבעל הבית ששומר זה הבזן ששומרים בשדה של מישהו אחר הם רק גרום ולכן מותר כן להשתמש או יש כאן רבי יצחוק גז שני מעניין לא כאן אבל סתם דבר מעניין היה מישהו שבד בברינקס חברה שמעבירה כספים בנקים לכל מיני מקומות ואחד רואה את העובדה ברינקס והוא מכיר אותו מהישיבה והוא ניגש אליו ואומר לו שום עליכם יוסף מה לשמע והוא לא הוא לא עונה לו אז הוא אומר לו מה אתה לא שום דבר אחרי איזה רבע שעה שהוא הביא את הכסף לתוך המכונית והכל והכל סגור ונעול הוא יצא החוצה ואמר לו שלום אומר מה זה אומר לנו יש חוקים איך זה עובד כאן שמישהו ניגש אליי מדבר איתי אסור לי לדבר איתו אני צריך להיות עם פוקוס זה אנחנו מדברים על הרבה כסף וככה אנשים גונבים אומרים שלום ואז הבא השני בא וחוטב אנחנו לא מדברים אף אחד אנחנו אז הוא אומר אם לנו היה כזה כזה גישה לתפילה שאתה יושב ואתה מתפלל ומישהו ניגש אליך אה יוזה מה נשמע אני בפוקוס אני מרב בוא נשלם עכשיו אני לא יכול לדבר איתך זה אני והוא זה החוקים מה אני אעשה זה היה משהו אחר זוג דגמורה רומי לי רומי בר חומד רב חיסדה שואל רומי בר חומד רב חזדה אתה יודע שומר ספרים סחור מטרו מסלשקו שם ולמדנו שהשומר לוקח את הכסף שלו מטרו מסלשקו ורמינו לאכלו ולא לשריפו איך אתה יכול לקחת את הסורה ואת התבואה בשביל האימר הרי האוימר הולך על המזבח ושמיטו כתוב מפורש זה רק לאכול ולא לסחוף אסור לך לסחוף שמיטו אומר לי אז מה אתה רוצה שאני אעשה כמו לאכסיכר ואתה אמרתי בוטל אתה רוצה שאני אבטל את כל הלכוס אומר אני לא מבין זה לא דירסיכם אני חייב להביא אומר אומר לי מיקמיננות בטל אני לא אני לא הצאתי לך שזה יתבטל לגמרי מה שאני אמרתי זה מדשתוקד אני רק אמרתי תביא משנה שעברה מהחיטה שגדלה בשנה השישית לא בשמיטה בשביל מה אתה מביא שעורה שגודלת בשמיטה שאסור לשרוף את זה יש לך משנה שעברה וזה אתה יכול כן לשרוף אומר אז הוא אומר לו באינו קרמל ולקו מי שזוכר מי לא זוכר את זה קרמל קרמל זה נוטריקון של שתי מילים וואו מר דרך ומל קרמל צריך להיות דרך מה אתה מבין משנה שעברה שואל את הגמור או קרק שתוקד אז תביא את הרח משנה שעברה שנה שעברה זה היה רך נכון עכשיו זה זה קצת א זה איך קוראים לזה זה קצת יבש אבל שנה שעברה זה כן היה קרמל ואתה יוציא ידי חובה כי עכשיו הבאת משהו שהיה קרמל שנה שעברה אומרת הגמרא זה לא עובד אומר קרו קרמל תקריב בוא הנה קרמל בש קרוב לק צריך קרמל זה לא זה לא מספיק לי שהיה קרמל שנה שעברה אוקיי תמר רבי יוחננו אמר כרמל תעקריב אתה צריך להביא חדש קרמל איך הוא יודע זה הגמרא תשאל הרבי ויכנן איך הוא יודע שצריך להיות חדש חדש מהתפורה החדשה כי כתוב קרמל זה צריך להיות חדש הגמרא תגיד אנחנו לומדים את זה במקום אחר רבי לוזור אומר רישז קצירו רש קצירו ולא סב קציר צריך להגיע בתחילת היבול ולא סוף היבול מוסבר ממתקר מנחס ביכורים במכסכ מדבר מאיכני בו אז זה היה הסוגיה שהיה לנו מאיפה איזה סוג תבואה אתה מביא לאמר האם זה חיטה או סורה אנחנו יודעים שזה סורה איך אנחנו יודעים מן הסועיר את מן הסועירים אוי מן החיתן אולי תביא את אומר בחיטה רבי אליעזר עומר נאמר עובב במצרים ונאמר עובב לדוריס כתוב במצרים כתוב את המילה סורה ביחד עם המילה האובב והפשטו והסורנו כוסו כי הסיר עובי והפשטו גיבו בבורוד שהגיע ברד ולקח את הכל אז כתוב אובב בסאוירו ונאמר עובב לדוירוס באו כתוב אויבוב במצח סועירים אף דוריס בו סורים אז גם האו צריך להיות מסירים הנה רק להזכיר לאלום ‏FR comm Pace ‏im [נשימות כבדות] over can the רבי עקיבו אומר מוציאנו יוחד שמבי חיבוס מנחית כמו שיש יוחד שמביא חיטה ויש יחיד שמביא שורה גם ברבים הציבור מביא מהחיטה ומביא מהסורה איפה היוכד מביא מחיטה זה מנחס חוטה איפה היוכד מביא מהשורה זה הסויטו הציבו מביאים חיטה מביאים את שתי הלחם אז גם צריכים להביא סורה איפה הציבור יביא סורה יש רק אפשרות אחת שזה האוימר אז רואים שהאוימר זה מסעורה רבי עקיבא אומר מצינו יושב חבס מן החידם ומחזמן מן הסורים החידם זה חבסן הסועים זה סוטה והבציבומי וחבס מן החידים זה שתי הלחם ומי וחבז מן הסועים חייב להיות האו מן האחידים לא מצינו ציבור שמחבז מן הסועים אם אתה אומר שגם האוימר זה בא מחיטה אז אין לך אפשרות אחת שהציבור יביא סועירים לקח גם השתי הלחם וגם האוימר מחיטה אז מה מה נשר לך לא נשר שום ציבור בסועירים דובח וכאן יהיה הקושיה אם הטומר עם א' אומר עם עו מן החיתים אם אתה אומר שהמנחס האוימר בא מהחיתים אין שתי הלחם ביקורים כתוב שהשתי הלחם צריך להיות ביקורים הראשון גם כתוב שהאו הראשון עכשיו אומר זה בא ביום השני של פסח 49 יום אחר כך זה שבועס ואז בא שתי הלחם מה הראשון האוימר מה השני השתי הלחם אם האוימר זה בא מחיטה שזה הראשון אז השני שבא בשבועס איך הוא יהיה הראשון לחיטה זה לא הפעם ראשונה שאתה משתמש בחיטה אתה השתמשת בחיטה כבר ביום השני של פסח הראשון אם את אומר אומר בומן אין שתי עליכם מקום אז כשמגיע שבועס זה כבר 49 יום אחרי שכבר השתמשת בחיטה זה בשביל העומר אלו משום ביקור הוא אז אתה אומר שהיוול החדש הוא חייב להיות ביקורים הוא חייב שאתה משתמש באו זה חייב להיות חדש ביקורים שאתה מביא את השתי הלכת זה חיב חייב להיות חדש ביקורים אז זה לא בגלל כרמל בגלל שזה חייב להיות דרך זה בגלל שזה צריך להיות ביקורים זה צריך להיות הראשון השתי הלחם מחיטה צריכים להיות ביכורים לא בגלל קרבל טיוב את זה באמת קושיה תנסום אם מביאים ביקורים חוץ משבס המינים או אז בוא נראה קודם כל ביכורים הביכורים הזה חייב להיות משיבת המינים ארץ חיטו וסורירו זה שמן דבש ארץ זה יסבע בוא נראה את הפסוק היום >> [מוזיקה] >> ביקורים הפירות הראשונים רק בשביל זמינים מונים ענבים גוזלות שופרות [מוזיקה] חצרות >> [מוזיקה] >> מר מי עובד אבי מצרימה ויגר שם במתים מעט ה שם לגוי גדול צון ורב ארץ חיטו וסירו וגפן תאינו ורמו ארץ זה שמן ודבש זוג גמורת נסום מביאים ביכורים חוץ משבע סמינים אתה לא מביא תפוזים ואתה לא מביא תפוחים רק שבעה סמינים ולא לא רק זה גם תמרים שאתה מביא שזה סוף הפסוק ודבש הרי דבש זה תמרים מתמורים שבהורים אתם רואים את שתי מילים הראשונים בדף פד ע דמוד בז תמורים שבהורים אנחנו נחזור למילים האלה כמה פעמים תמרים שגודלים על ההר הנה קבלו איזה יופי וגם תבואה שגודלת בעמק לא טוב לביכורים אל תביא את זה. אומר הוא לו, אם הי לא יקידש. זה מה ש מה ש עכשיו נתעסק באו. הוא לא אומר אם כן הבאתרים שגדלו על ההר אין לזה קדושה. זה לא זה פסול. הגמרא יהיה לה בעיה עם מזה יוסף ורבי לא שמיתה אז רבי אמר את הלו הזמול לו איסב לרבי קורבן רישס כתוב בשתי הלחם קורבן רשס שתי רשס לכל המנוכס זה חייב להיות הראשון שתי הלחם קורבן רישס שתי הלחם חייב להיות הקורבן הראשון המנחה הראשונה וכן הוא בקריבכם מנחה חדוש על השם בשבוע סיכם בשבועס שתי עליכם זה הראשון אינייה לא חדש חיתם חדוש זורי עיניים. זאת אומרת אז לפי פשט אחד אנחנו נלמד עם הפשט הזה איך אנחנו יודעים שאי אפשר להביא מנחה אחרת של סורה לפני שמביאים את האו מנחס עומר אין תמים החדוש או חדוש אלו חדש שלחידים כבר למדנו שהחיטים שתי לחם חייבים להיות ראשון חדשה של סוירים שהאומר חייב להיות המנחה הראשונה של סוירים אי אפשר להביא מנחה אחרת של סוירים לפני זה הוא מנה שתי גדלי ביכורים איך אנחנו יודעים שהשתי הלחם חייבת להיות לפני שמביאים את הפירות של הביקורים שלשיבסמינים מודאמר חג שבו שבו זה שתי הלחם שתי הלחם בא קודם תעשה לכור ואחר כך ביקור כציריתם אחר כך את הביקורים קודם שבו שתי עליכם אחר כך את הביקורים והנה אלה ביקורים קצרחיטים קצרצ מני הרי בפסוק כתוב גם ארץ חיטו וכתוב סוירו אז אולי החיטים שב בשיב וסמינים צריכים לבוא אחרי שמביאים את את השתי הלחם כי השתי הלחם הם חיטה אז המנחה של השתי הלחם צריכה לבוא קודם א' מספר אחת אחר כך תביא חיטה אבל אולי סעורים שזה גם בפסוק של 12 מינים יכולים לבוא לפני שתי הלחם הייתי חושב כזה דבר טעם וחגוצר ביקור מעשך אשר תזר סוד שבשבו חג הקוצר הביקורים שתזודה קודם בא שתי עליכם שבוזחר כך ביקורים ואני אלו שתזרע וכתוב בפסוק ההוא אשר תזרע אז אולי זה דווקא מה שזרת אז שתי הלחם בא לפני זה אבל אומלי מנין איך אנחנו יודעים אם זה גדל מעצמו כמו ספירים שדיברנו לפני דקה אולי יכולים לבוא לפני שתי הלחם לא בסודק כל מה שנמצא בשדה שתי הלחם בא קודם והנה בסוד מנין לרבי שבג או עכשיו אנחנו נדבר על דברים מעניינים איך אנחנו יודעים ממש גדל על גג גג הנה בוא נראה תמונה של גג איך אנחנו יודעים זה גדל בג אצלי בבית בבית שמש היה לנו פרחים יפים על הגג אבל זה לא גודל טוב מהאדמה. זה לא גודל מהאדמה, זה גודל על הגג. זה משהו אחר. אז איך אני יודע אם זה גודל על הגעג או בתוך חורבה שבאוץ או בתוך כלי שבסבינו זה גודל על אוניה. איך אנחנו יודעים שהשתי הלחם בא לפני זה? תעמודו ביקורי כל אשר בארצו. כל מה שנמצא בעולם זה לא משנה מה. השתיה לכם הקודם. שת גדמת לנסוחים איך אנחנו יודעים שהשתי הלכים צריכים לבוא לפני היין של הנסוחים ופרוס אילון הרי גם בשבילסמינים יש תמרים יש זיתים הנה יש כל מיני פעירות אז לכן אנחנו יודעים ששתי הלחם בא לפני זה גם פירות שגודלים על העץ לא רק החיטה והסהורה הוא נאמר קם בקרו מעשך ונמר ללום באוסכוס מעשך צך מנסוד אז בעצם מה שמעניין זה זה אותו פסוק להלון כאן ולהלון זה אותו פסוק חג הקוצר ביקור מהסכו הכוונה לשבועס בחג הקוציר כן זה שבועס אבל כתוב מהסכו זה גזיר שוב ואחר כך כתוב וחג האוסיף מה זה חג האוסיף זה סוקס אסוף הפסוק מדבר על סוקס אז מה לעלון נסוכר סילון זה לא הקש זה גרשום זה דבר מעניין לרשוב באותו פסוק אז כמו שהנסוחם והפרוס הילון הם הם בסוג יש את הכל יש את כל הפירות ואת הכל גם יין וגם פירות אף כאן אז גם בתחילת הפסוק בשבועס אבקסורז שואלת הגמור קטנים מיו שבג שבחו שעוד בספינות תחשבו שנייה כתוב אתה לא יכול להביא את הביקורים שגדלו על הגג או שגדלו על הספינו לפני שאתה מביא שתי הלחם אבל אחרי שאתה מביא שתי הלחם אתה יכול להביא את הביקורים של על הגג של הסבינות שואלת הגמור אם ככה איך הוא לא אומר שאם זה גדל אם תמרים גדו על ההר אסור לך להביא זה פסול איך זה יכול להיות איך ייתכן שתמרים שכחתי להגיד לכם תמרים שגדלו על ההר הם מאוד מתוקים הם כל כך מתוקים שהם פסולים ותבואה שגודלת בעמק זה גרוע אבל איך ייתכן שואלת הגמורה שאם זה גדל על ספינה על אוניה על בתוך חרובה על הגג בתוך אוציץ זה כן טוב ומה שגודל על ההר זה לא טוב לא זה לא עובד אם זה טוב שמה זה טוב כאן כאילו אל תביא משמה אבל אם הבאת זה קדוש אומרת הגמור אה סעיף אסון למנוכס לא לא יש לחלק יש ביכורים שעל זה הוא לא אמר שם אתה מביא ביכורים שגדל על ההר זה לא טוב וכאן בסעיב אנחנו מדברים על מלוכס אם הבאת מתבואה שגדלה על הגג מספינה זה בסדר למנוכס בדי עבד בדי עבד לא אבל לביקור אם לא זה פסול עכשיו הגמור מסבור זה רק קצת מאוחר כאן באמריקה זה 12 וחי אז העיניים שלי קצת זה לא לדאוג מהזכו רבדבר הוכי הנוסב כל טוב בבחלסוי לא אומר אתה אומר לי שמדובר כאן על מנוכז אז למה כתוב בפסוק שכל אחד יכול לאכול את זה גם נשים כל טור בבחור כל אישה כהנת שנשואה לכהן בטקן יכולה לאכול את זה ממנוכס לזכון אומסחן רק שכרים יכולים לאכול מנוכס אומשל שטרקס אתה צודק באותו פסוק כתוב שתי דברים בפסוק הנה כתוב ביקורי כל אשר בארצו אשר הביאו לשם לחוהי כל טור בבזכוכלנו כתוב שתי דברים מספר אחד חויה מספר שתיים כל טור בב בזכה לו אומרת הגמורה כסיב לכו יהיה שזאת אומרת רק הזכרים רק לך יהיה הוא כסף בב שזה אפילו נשים אוקיי צד חייבים להגיד כם בביקורים כם במנוכס בביקורים זה כל תור בבית זכור מספר שתיים כל תור בבית זכור ך לנו כולם מספר אחד זה לא יהיה זה במנוחז שהוא אמר כולה במנוכס לא כל הפסוק מדובר מדבר במנוחז בסבקרו אסור ללח מתוידו מה שכתוב כותו בביתלו זה ה זה שבן אדם מביא 40 טוידויס הוא חייב להביא 10% לכהן ארבע לחמים תרומר על הכהן מי אוכל את זה גם נשים יכולות לאכול את הארבע לחמים האלה אומרת הגמורה בפלוקטו המה שאמרנו בתחילת העמוד תמרים שבהרים זה בעצם החלוקז גדול מרוים רבי יוח שלוקש רבי אמר מביא לוי קידש אם הבאת תמרים מההר זה לא קדוש בכלל שתו אמר הבי קידש והוא מסביר אם הבאת זה קדוש למה זה קדוש נעשה כיכש בקדוש אם הלכת והבאת איזה פר רזה מהחלום של פרוי משהו רזה ממש כחוש יצאת זה קדוש אל תביא את מה הלשון של הפסוק שמה? שלא להביא ל אתה לא היית מעיז להביא את זה למושל. טוב, לא זוכר את הלשון? אתם זוכרים כולם צועקים על המסך זה הירצרכו סבונך או תפסתי מילה אחת ש אוקיי היספון הו או פיסח או עיבר כי א קיצור כן אתמ אתם יודעים למה אני מתכוון אז אל תביא את הכחוש אבל אם הבאת את זה זה קדוש זה לא יפה אבל זה קדוש אז אומר משלוק זה קדוש אז עכשיו צריכים להבין למה רבי יוחנן אומר זה לא קדוש מי של אומר שלוקיש כדור מתי אלא רבי יוחנן לא תימנה אומר רבי אלעוזור רבי יוחז בחלום ראיתי את רבי יוחנן בחלום לא הפעם שונה במסכת הזאת שראינו חלומות השם הביאו דברים חלומות אז הוא אומר מכיוון אומר רבי לוזר מכיוון שראיתי את גדול הדור רבי יוח בחלום ממהליסמינו אז לכן אני אזכה להגיד איזה משהו חזק כאן אומקרו מרשס ולא כל רשס מה מביאים את הביכורים זה משיבס המינים אבל לא לא כל לא כל הפירות לא כל ראשון לפרי לא כל תפוח שגדל ראשון מביאים לבי רק רק שבסמין מארצו או זה בא למעט את שתי המילים הראשונות בעמוד מתמורים שבהורים צריכו ולא יקול הארץ צריכו סתם הסבא מקלם ככה מסביר למה הוא היה צריך את רבי יוחנן הר סליחה למה רבי יוחנן היה צריך לבוא בחלום כדי שיהיה לו פשט מה אכפת לרבי יוחנון אם הוא הבין פשט או לא הבין פשט אז הוא אומר שקולות שבעולם הזה רבים ולא מבינים את הפשט שאמרת אז לא יקבלו את הפשט בולם האמס אם מקבלים כאן בלילה הזה אז רבי יוחנן רצה לדאג שלא יקבלו את הפשט שלו מה תמד רבי יוחנן לא מובן או הנה יש פסוק מארצחו ולא יקר לארץ זכו שהתמרים שגודלים בארץ אבל זה לא כל הארץ זה לא כל מקום בעולם כל מקום בארץ יסרוש זה גודל זה טוב מארץ לא יקרה ארץ זכו תמרים שגודלים על ההרים זה לא טוב שלו יש הרח עובד לי בוא נגד לדניור ברבי אומר למה כאן ארץ ביקורים אינם לאלון ארץ בארץ ישראל מה לאלון שבח ארץ כאן שבח ארץ אז גם בביכורים זה שבח ארץ זה שבסמינ בידוך ארץ מארץ הוא לומד מה מהמם המיותר יש ארץ ומארץ וך ארץ מארץ לא משמר שלוקש לא לומד ארץ מארץ או אפשר להמשיך טוני חודוש שבג ושבחו ושבעוצפינו מי וקורה יש בעצם החלוקס בבריסס כתוב שאם אחד גידל תבואה פירות על הגג או על חובה או באוציץ או בספינה הוא יכול להביא את זה בתור פירות לביכורים ולא רק זה הוא גם קורא את הפסוקים אבל יש בריסה אחרת ותניידוך מביא וני קורר מה אנחנו עושים כתוב כתוב אתה אתה יוצא ככה בדיבד אבל אל תקרא את הפסוקים זה לא מארצחו זה לא זה לא זה לא כמו שכתוב בתורה בשלמשלוקיש גגדקשו אז עכשיו רשלוקיש אומר שאתה יוצא ידי חובה כמו שאתה מביא משהו כחוש זה קדוש זה לא הכי טוב זה קדוש אז גם כן אפשר להסביר שיש מצב שזה הכי טוב זה זה פחות טוב איך אתה מבדיל בין גג לג וספינה לספינה ועציץ להציץ ומר ומה עוד חרובה וחרובה מאוד פשוט אומרת הגמורה אפשר להסביר את הנף כמינה אבל לפי רבי יו שאומר שאסור להביא מכחוש אז איך הוא בכלל הסביר את הבריסה הזהגמור בגדב בית הנה גג של הבית זה בסדר אבל זה לא הכי טוב שיש אז אל תקרא פסוקים [מוזיקה] זה חלש כזה אבל שימו לב כאן יש מערה אז מה יש במערה תכלס זה זה נחשב אדמה, זה נחשב קרקל. אדמה הוא בסדר גמור. נכון שמתחת יש א [מוזיקה] יש שמה חלל, אבל זה נחשב כמו שצריך. זה נחשב קרקע. לכן אפשר להביא וגם לקרוא את הפסוקים או בגג דמור או בגג דמץ. חובה חובה ולא יקשיר. יש שתי חרובות. יש חובה ממש זה אי אפשר לקרוא. אפשר להביא אבל אי אפשר לקרוא. אבל יש חורבה שהוא פשוט חרש את זה ועשה את כל מה שהוא היה צריך לעשות. אז אז מה עם זה חורב? זה חובב שאפשר לקרוא פסוקים. כאן בחוביקשו כאן בחובעודו כאן בחו שן עבודו. אוצץ האוצץ לא יקשו. יש שתי סוגי עציצים. כי ידוע כאן בנועקוב כאן בשניקוב. אם יש זכור אז זה יונק מהאדמה. אם אין לזה חור זה לא יונק מהאדמה. לכן אמרתי תחילת השיעור אם יש לך חיטה שגודלת בעציץ הנה בצד ימין בעציץ שאננו נקוב אז הירושלמי אומר שאומרים על לחם שעשו מכזה עציץ אי אפשר להגיד המויצי לחם מן האורץ כי זה לא מן האורץ זה גדל בעציץ אז אומרים בואי בני מזונוז רק מה מכיוון שסבת את חייב לברך ברכסמוזון לפי הרבה בוא נראה את הדבר הזה לא הבנתי למה שקשור לאסמו יכול שזה טעות [מוזיקה] אה יכול להיות שזה זה [אנחות][התנשפויות] חיסי לאובן זה כנראה סוגיה אחרת עליו שזה כתוב שזה קשור לאסנוקוב אוקיי ספינה ספינה לא קשם גם בספינה של עץ, גם בספינה של חרס. אם יש לך ספינה של עץ, אז זה לא יונק מהאדמה. אנחנו מדברים כאן לפי הפשט שאומר שהספינה קשורה לאדמה, אבל מכיוון שזה עץ, אז זה כמו אוצנוק, זה לא יונק. ואם זה ספילה של חרס, אז זה כן יונה. ולכן אתה יכול לקרוא את הפסוקים. אומרת הגמורה אלו לרבי יוכננון דף פה עומד א זכינו מדף פג עד פה ה אלו ל רבי יוחננון כאשיו שרבי יוחננון אומר וזה כל זה תוך 45 דקות רבי יוחננו שאומר שאם אתה משתמש בתמר שגדל על עת על הר גבוה שזה מדי מתוק זה פסול לגמרי אז איך הוא יסביר את ה את הסטיר בבריסס הרי כל הדברים האלה ספינה וחרובה וכל זה זה צריך להיות פסוק אסור לגמרי גמור אתה נכון זה מחלוקת תנועה שבגש ברך אם זה גדל אם זה גדל על גג ועל חובה אתה קורא גם מביא וגם קורא פסוקים ושבאוצץ ושבסבינו כתוב כאן לא כמו שאמרנו מביקר זה כמו רבי יוחנן אתה לא יכול להביא בכלל את הסוגיה אפילו שזה ממש קצר נשאיר את זה לבחר רבו יסאי שיהיה לכם גט מויד וערב טוב ונעים.