הלכות שבת איך מוציאים בשבת, זבוב שנפל לכוס יין? הרב מאיר אשכנזי שנת תשפ"ד

[מוזיקה] השיעור היום יהיה השיעור האחרון בעזרת השם במלאכת בורר ונעסוק בו במחלוקת אם אפשר לקרוא לזה כך בין שיטת אדמור הזקן בשולחן ערוך שלו לבין השיטה שלו בסידור לגבי אופן וצאת זבוב או לכלוך אחר שנפל לתוך יין או לתוך המרק וכדומה בשולחן ערוך אדמור הזקן כותב דרך מסוימת איך להוציא את הזבוב אבל בסידור אדמור הזקן אוסר לחלוטין להוציא את הזבוב בדרך הזאת והוא מתבטא שהוצאה בדרך הזאת זאת אומרת בדרך שכתוב שהוא כתב בשולחנו ערוך יש בה חשש חיוב חטאת ו איסור סקילה חס ושלום לדעת אדמור הזקן בסידור צריך להוציא את הזבוב בדרך אחרת דווקא אי אפשר ללמוד את הסוגיה של בויירר בלי לדעת את המחלוקת הזאת ולנסות להבין אותה השיעור היום יהיה בסגנון ישיבתי יותר אבל כמו שאמרתי אי אפשר ללמוד ולעבור על הסוגיה של מלאכת בורר בלי לדעת שקיימת מחלוקת כזאת שתי שיטות יסודיות כל כך השיטה של אדמור הזקן בשולחנו ערוך שלו והשיטה של אדמור הזקן בסידור צריכים ללמוד את הדברים לדעת שהם קיימים וכן לטעום קצת מהסגנון הישיבתי שאפשר לומר בעניין הזה אז נלמד בעזרת השם את הדברים המעניינים הללו וננסה להבין במה תלוייה כל הסוגיה הזאת בשיעורים הקודמים למדנו שישנם שלושה תנאים להתיר לברור בשבת צריך לברור את האוכל מתוך הפסולת צריך שהברירה תהיה כדי לאכול את הדבר הנבר לאלתר סמוך לסעודה וצריך שהברירה תיעשה ביד ולא בכלי שמיועד לברירה בשיעורים הקודמים דיברנו בהרחבה פרטי דינים רבים בכ הס בכל העניין הזה לגבי התנאי הראשון שצריך לברור את האוכל מתוך הפסולת ולא את הפסולת מתוך האוכל אפשר לדון וצריך לדון במקרה שהתערובת נמצאת בתוך כלי והאדם בורר ומפריד בין המין שהוא רוצה לאכול לבין המין שהוא לא רוצה לאכול הוא מפריד ביניהם על ידי תנועה של שפיכה הוא שופך החוצה את המין שהוא לא רוצה והמין שהוא רוצה נשאר בכלי למשל במקרה שמדברים עליו השולחן ערוך והסידור במקרה ש נפל זבוב לתוך יין ואדם שופך החוצה את הזבוב או את הלכלוך והיין נשאר בכלי האם מצב כזה של שפיכת הלכלוך החוצה נחשב פעולה של הוצאת האוכל מתוך הפסולת או שהוא נחשב פעולה של הוצאת הפסולת מתוך האוכל זאת אומרת האם הפעולה של האדם מתייחסת בעיקרה למה שיצא מחוץ לכלי והיא מוגדרת כפעולה של הוצאת הזבוב מהכלי זאת אומרת שמה שיצא החוצה מתברר מתוך מה שנשאר בכלי ואם כך כאשר מה שיצא החוצה זה הזבוב והיין נשאר בכלי הפעולה שנעשתה כאן היא פעולה של הוצאת הפסולת מתוך האוכל כי פעולת השפיכה מוגדרת לפי האופן הזה כפעולה של הוצאה מתוך הכלי ובמילא שפיכת הזבוב החוצה היא פעולה של הוצאת הפסולת מתוך האוכל וזאת כמובן מלאכת בורר ואסור לעשות כך בשבת מן התורה או שבפעולה של שפיחה עיקר הפעולה של האדם מתייחסת למה שנשאר בכלי ונחשב שהפעולה של האדם נעשת במה שנשאר בכלי הוא רוצה להפריד את מה שנשאר בכלי מתוך מה שיצא החוצה ו לפי זה במקרה שלנו כאשר אדם מטה את הקנקן או את הגביע בזהירות כדי שרק הזבוב יצא החוצה והיין ישאר בכלי נחשב שהאדם עושה פעולה להפריד את היין שנשאר בכלי מה הזבוב שיצא החוצה ונחשב שיש כאן בריירה של היין שנשאר בכלי מתוך הפסולת שיצא החוצה ובמילא יהיה מותר לשפוך את הזבוב החוצה מכוס היין כי בריירה של אוכל מתוך פסולת מותרת זוהי שאלה מעניינת ויש בה נפק מינה גדולה מאוד לדינה כמו שאמרנו אז נברר את הדברים בעזרת השם אדמור הזקן כותב בשולחנו ערוך בסימן שית סעיף יכ כך מותר להרות בנחת מכלי לחברו כדי שהפסולת והשמרים ישארו בשולי הכלי ובלבד שיזהר שכיסו הקילוח ומתחילים לרד ניצוצות קטנות השופ באחרונה מתוך הפסולת אז יפסיק וינחם עם השמרים שאם לא יעשה כן הרי ניצוצות אילו מוכיחים שהוא בורר אבל בתחילת העירוי כשאין הפסולת ניכר לו בורר הו זה הלשון של אדמור הזקן בשולחן ערוך זאת אומרת השפיכה של היין שנמצא מעל גובה השמרים שנמצאים בתחתית הקנקן לא נחשבת פעולה של בריירה מלכתחילה כי מלאכת בורר מדברת על בריירה מתוך תערובת והיין שנמצא מעל גובה השמרים לא מעורבב בשמרים בכלל אלא הוא עומד בפני עצמו ובמילא מותר להרות את היין את היין הזה שמעל גובה השמרים מותר להרות אותו מהקנה בלי תנאי בורר מותר למשל להרות את היין הזה גם הרבה זמן לפני הסעודה ובלי שום קשר לסעודה כי שפיכת היין הזה שמעל גובה השמרים היא בכלל לא פעולה של בריירה מלכתחילה היין הזה בכלל לא נחשב מעורבב עם השמרים כי הוא נמצא מעליהם אבל היין שנמצא בין השמרים בתוך השמרים הוא נחשב מעורבב בשמרים והפרדה בין היין הזה לבין השמרים היא כבר פעולה של בריירה וצריך להקפיד על כללי בורר בהפרדה ביניהם זה דין אחד שכותב אדמור הזקן ממשיך אדמור הזקן וכותב שם באותו סעיף דין נוסף על דרך זה ולכן מותר כותב אדמור הזקן לקלוט שומן הצף על פי החלב שקוראים סמטנה מותר לקלוט את השומן הזה שצף מלמעלה וכשיגיע סמוך לחלב יניח קצת ממנה עם החלב והוא ששומן זה צריך לאוכלו בו ביום אבל אם אינו צריך לה אסור לטרו משבת לחול וכולי זאת אומרת במקרה של שומן שצף על גבי חלב החלק העליון של השומן שלא נוגע ולא דבוק לחלב לא נחשב מעורבב עם החלב בכלל ובמילא מותר להרות את השומן הזה לכלי אחר בלי כללי בורר בכלל ורק שלא תהיה בעיה של הכנה משבת לחול שזה בסוגריים הדין של השומן הזה דומה לדין של היין שנמצא מעל השמרים שפיכה שלו לא נחשבת בורר מלכתחילה אבל החלק של השומן שצף על גבי החלב ממש ונוגע ומחובר לחלב הוא נחשב מעורבב עם החלב ובמילא הפרדה בינו לבין החלב היא מלאכה של בויירר וצריך להקפיד על כללי בורר שמפרידים ביניהם זה דין שני שכותב אדמור הזקן ודין נקודה שלישית שהוא כותב שם מה באמת אפשר לעשות כאשר רוצים לשתות את היין שנמצא בין השמרים ולאכול את השומן שדבוק בחלב הרי ההפרדה ביניהם נחשבת בורר כמו שאמרנו אז איך אפשר להתיר את הברירה וההפרדה ביניהם כותב אדמור הזקן כך ואם רוצה לאכלו אם אדם רוצה לאכול את השומן שדבוק בחלב לאלתר אינו צריך להניח ממנה כלום עם החלב וכן המערה משקה מכלי לחברו אינו צריך להפסיק כשיורדים הניצוצות שהרי מותר לברור אוכל ו משקה מתוך הפסולת כשרוצה לאוכלו או לשתותו לאלתר כל שאינו בורר על ידי כלי אלא בידו כמו שנתבאר וכאן אף שמרה מכלי לכלי מכל מקום עיקר הברירה נעשית על ידי ידיו ואינו חשוב בורר בכלי אלא כמסנן בסוודר או כפיפה וכיוצא בזה זאת אומרת אדם שרוצה לאכול לאלטר את השומן שדבוק לחלב שלמדנו שההפרדה ביניהם נחשבת בריירה או שהוא רוצה לשתות לאלתר את היין שנמצא בין השמרים שלמדנו שההפרדה ביניהם נחשבת מעשה ברירה אומר אדמור הזקן שמותר לו להרות מהכלי גם את השומן הזה שדבוק בחלב וגם את היין הזה שנמצא בין השמרים כי הרי מותר לברור אוכל או משכה מתוך הפסולת כשרוצה לאוכלו ל אותו לאלתר אם כך אדמור הזקן כותב כאן דברים ברורים מאוד כאשר אדם מארה מהכלי החוצה את היין שבין השמרים ואת השומן שדבוק בחלב הוא נחשב בורר אוכל או משקה מתוך הפסולת לכן מותר להרות אותם מהכלי וצריך להקפיד רק שהוא יעשה את זה כדי לאכול או לשתות לאלתר אז מדברי אדמור הזקן עלה יוצא דבר ברור לגבי השאלה שפתחנו בה כאשר אדם מהרה משהו מתוך כלי החוצה מה שיוצא מהכלי הוא הדבר שמתברר מתוך מה שנשאר בכלי ובמילא כאשר הוא רוצה לאכול לו לשתות את מה שיוצא החוצה ולא את מה שנשאר בכלי הוא נחשב בורר אוכל מתוך פסולת כיוון שבפעולה של שפיחה אדם נחשב כבורר ומפריד את את מה שהוא מוציא ושופך החוצה מתוך מה שנשאר בכלי והיות שבמקרה הזה הוא רוצה לאכול ולשתות את מה שיוצא החוצה הוא נחשב כבורר אוכל מתוך פסולת לכן מותר להרות את היין והשומן הללו החוצה כי מותר לברור אוכל מתוך פסולת כדי לאכול לאלתר כאשר הוא עושה את זה ביד ולא בכלי ובמקרה הזה נחשב שהברירה נעשית ביד כיוון שרק כאשר הוא עושה את זה בכלי שמיועד לברירה הוא נחשב כבורר בכלי אדמור הזקן בסימן שיט סעיף י כותב נפק מינה נוספת לפי הגישה הזאת לגבי שומן שצף על גבי תבשיל הוא כותב כך שומן הצף על גבי התבשיל אסור רותו כולו אפילו כדי לאכול התבשיל לאלטר מפני שהן שני מיני אוכלין ואותו המין שאוכל לאלטר נקרא אוכל והשני נקרא פסולת וכש מערה השומן שאינו רוצה לאוכלו הרי זה בורר פסולת מתוך אוכל זאת אומרת היות שהדבר שאדם ערה מהכלי החוצה הוא הדבר שמתברר מתוך מה שנשאר בכלי אז במקרה של שומן שצף על גבי תבשיל היות שהאדם זורק את השומן ואוכל את התבשיל והתבשיל הוא האוכל והשומן הוא הפסולת במילא אסור להרות החוצה את כל השומן שבתב שיל כי כאשר הוא מערה את כל השומן מהתבשיל הוא בעצם בורר פסולת מתוך אוכל כי מה שיוצא החוצה מהכלי נחשב כמתחרה שומן שיוצא הוא הרי הפסולת במקרה הזה אז הוא בורר פסולת מתוך אוכל שזה אסור גם כאשר הוא בורר כדי לאכול את התבשיל לאלטר אלא הפתרון לגבי תבשיל הם שומן הוא שהוא יוציא רק את השומן שמסביב ולא את השומן שדבוק בתבשיל שבמצב כזה הוא בכלל לא נחשב בורר כי הוא לא מוציא את השומן הזה מתוך תערובת כי השומן שלא דבוק בתבשיל בכלל לא נחשב כמעורב בתבשיל ועל דרך מה שאמרנו לגבי זה שמותר להרות את היין שנמצא מעל השמרים ולא מעורבב בתוך השמרים וההיתר להרות את השומן שלא דבוק בחלב שלמדנו שזה מותר גם כאשר הוא לא מתכוון לאכול ולשתות אותם לאלטר כי היין והשומן הזה בכלל לא נחשבים מעורבבים בשמרים או בחלב אז הוא לא מוציא אותם מתוך תערובת וכולי ולכן לא יהיה בזה דיני בורר אז על דרך זה יהיה לגבי השומן שנמצא סביב התבשיל ולא דבוק בתבשיל שאין בו דין בורר מלכתחילה על כל פנ מדברי אדמור הזקן בשני הסעיפים הללו יצ דבר ברור שלשיטתו בשולחן ערוך כאשר אדם מערה מכלי החוצה מה שיוצא מהכלי נחשב כמת מתוך מה שנשאר בכלי ולכן מותר להוציא את השומן מהחלב ואת היין מהשמים כדי לאכול אותם לאלתר כי במקרה הזה מה שיוצא החוצה זה האוכל ומה שנשאר בכלי זה הפסולת אבל אסור להרות החוצה את כל השומן מהתבשיל כי השומן הוא הפסולת והתבשיל הוא האוכל אז יוצא שהוא בורר פסולת מתוך אוכל כי מה שיוצא חוצה מתברר מתוך מה שנשאר בתבשיל בהמשך לגישה הזאת כותב אדמור הזקן בשולחן ערוך בסימן שיט סעיף חו ד דין נוסף אם נפלו זבובים לכוס לא יוציא הזבובים לבדה מן שהרי זה כבורר פסולת מתוך האוכל שאסור אפילו כדי לאכול מיד אלא יקח גם מן המשקה קצת עמם שאז אינו נראה כבורר כלל כמו שנתבאר למעלה זאת אומרת אם הוא יוציא מהכוס רק את הזבוב אז הוא בורר פסולת מתוך אוכל כי מה שיוצא החוצה מהכלי נחשב כמת ר מתוך מה שנשאר בכלי אלא הפתרון להוציא את הזבוב מכוס היין יכול להיות רק באופן שהוא יוציא מהכוס גם קצת יין יחד עם הזבוב שבאופן הזה הוא בעצם מחלק את היין עצמו הוא מחלק בין היין שנשאר בכלי לביין תערובת של ים זבוב שיוצאת החוצה אז זה בכלל לא נקרא בריירה כי אין כאן ברירה בין אוכל לפסולת ועל דרך מה שלמדנו לגבי יין ושמרים שמותר להרות את היין שנמצא מעל השמרים ולהפריד בינו לבין השמרים והיין שנשאר בתוך ה בתוכם וזה מותר בלי שום תנאים כי אין כאן עניין של בריירה בכלל כי אין כאן הפרדה בין אוכל לפסולת כי יחד עם השמרים נשאר בקנקן גם יין על דרך זה לגבי יין וזוב וב שנפל זבוב שנפל לתוך היין שכאשר הוא מוציא מהכלי גם קצת יין יחד עם הזבוב אין בזה מעשה ברירה מלכתחילה כי אין כאן הפרדה בין אוכל לפסולת בין יין לזבוב כי הוא הוציא גם יין יחד עם הזבוב הדבור הזקן כותב על זה אינו נרא כבורר כלל מעניין שהלשון של הדבור הזקן בשולחנו ערוך לגבי הוצאת הזבוב מכוס היין הוא יקח גם מן המשקה קצת עמהם מהלשון יקח משמע שהוא מוציא את הזבוב מהכוס באמצעות כף הוא לא מוציא את הזבוב על ידי שפיחה מהכוס נראה לומר שהטעם לזה שדמור הזקן מדבר על האפשרות הזאת של לקחת עם כף זה זה טעם פרקטי בלבד פעם היה קשה מאוד להשיג ענבים ולייצר יין וגם לא היו חנויות שמוכרות יין כשר כפי שיש היום לכן יש הלכות שלמות בשולחן ערוך בהלכות קידוש והבדלה מתי והאם אפשר לעשות קידוש או הבדלה על חמר מדינה במקום על יין כי היה פעם היה קשה מאוד להשיג יין אז נראה שלכן במקרה שלנו כותב אדמור הזקן שההוצאה של הזבוב נעשית על ידי לקיחה בכף כי אם הוא יוציא את הזבוב על ידי שהוא ישפוך על ידי שפיכה תשפך כמות גדולה יותר של יין מאשר אם הוא יוציא את הזבוב עם קצת יין באמצעות כף ופשוט חבל על היין שסתם ישפך וילך לאיבוד כי כמו שאמרנו פעם הייתה מצוקה של יין זה לא דומה למקרה שלמדנו לגבי שפיכת שומן שצף על גבי חלב כי שפיכת השומן נעשית לתוך כלי אחר כך שהשומן שנשפך לא הולך לאיבוד זה גם לא דומה לשפיכת שומן שעל גבי תבשיל כי השומן הזה שעל גבי התבשיל הוא פסולת שבאמת אדם זורק אותו אבל אבל בזבוב שנפל לתוך יין של קידוש היין הוא הרי לא פסולת אלא שכיוון שדין בורר אסור לו להוציא רק את הזבוב והוא חייב להוציא איתו גם קצת יין אם הוא יעשה את זה על ידי שפיכה תשפך כמות יין לחינם לכן אדמור הזקן כותב את האפשרות שההוא יוציא את הזבוב עם קצת יין באמצעות כף שאז תלך לאיבוד כמות יין מינימלית בלבד זה בצד הפרקטי אבל בצד ההלכתי אין הבדל בין הוצאה של הזבוב על ידי כף להוצאה שלו על ידי שפיחה וכך או כך יהיה אותו דין שמותר להוציא את הזבוב או לשפוך אותו רק יחד עם קצת יין כדי שהוא לא יחשב לבורר כי אם הוא יוציא את הזבוב לבד הוא יחשב בורר שוב כי לדעת אדמור הזקן בשולחנו רוך מה שיוצא מהכלי החוצה נחשב כמתרגמת מתוך אוכל כמו שהסברנו כל זה ה שיטת אדמור הזקן בשולחן ערוך אבל בסידור בהל חסר לשבת שולל אדמור הזקן ומזהיר שלא להוציא את הזבוב עם קצת יין באמצעות כף כי יש בזה חשש חיוב חטאת ואיסור סקילה כך כותב אדמור הזקן בסידור שלא לסמוך על היתר הנהוג באם נפל זבוב או שער פסולת לכוס או לקערה להוציאו על ידי כף ולשאוב קצת משקי אמו וכולי כי יש בזה חשש חיוב חטאת ואיסור סקילה חס ושלום ואין תקנה כותב אדמור הזקן בסידור רק לשפוך מהכוס עד שיצא הפסולת מתוכו אדמור הזקן מוסיף שם מוסיף בסידור וכותב עוד נקודה ולא ינפח ליו ברוח פיו עד שיצא אבל מותר לנפח עליו כן על הזבוב להקריבו לדופן ואז יטה הו וישפוך ממנו עד ש יפול הפסולת מתוכו שכיוון שנפילת הפסולת לחוץ הוא על ידי שאוחז בידו עם המשקה שבתוכו ו מטהו בידו הרי זה נקרא בורר אוכל מתוך פסולת ומותר כדי לשתות מיד וכן אם נפל לקערה שיש רוטב ואפילו שומן הצף על פני הרוטב לא זרקנו על ידי כף עם רוטב שהרי זה כבורר פסולת מאוכל וחיו זאת אומרת שלדעת אדמור הזקן בסידור אסור בשום פנים ואופן ללכת בדרך שהוא כותב בשולחן ערוך שלו להוציא את הזבוב בכף יחד עם קצת יין כי יש בזה חשש חיוב חטאת ואיסור סקילה אלא לדעת הסידור מותר רק לשפוך את הזבוב מהכוס מובן שצריך להבין ולהבין היטב במת תלוייה המחלוקת היסודית הזאת אם אפשר לקרוא לזה כך בין דברי אדמור הזקן בשולחן רוך לבין מה שהוא כותב בסידור אם מותר להוציא את הזבוב בכף עעם קצת יין או או שחס ושלום אסור לעשות כך ובעיקר צריך להבין את הסברה של הסידור שאסור להוציא את הזבוב בכף עם קצת יין הרי כיוון שמוציאים אותו עם קצת יין לכאורה אין כאן ברירה מלכתחילה כמו שאמרנו כי הוא לא מפריד בכלל בין פסולת לאוכל בין הזבוב לבין היין כי הוא מוציא גם יין יחד עם הזבוב אז למה שיהיה אסור לעשות את זה למה יש בזה חשש חיוב סקילה בהשקפה ראשונה לכאורה אפשר היה לו להסביר את השיטה של הסידור שלפי הסידור מעט היין שמוציאים בכף יחד עם הזבוב נחשו גם כן פסולת כי מעט היין הזה מאוס בעיני האדם היין הזה גם בטל הזבוב שהרי אדם זורק אותו יחד עם הזבוב ובמילא ההוצאה בכף נחשבת בין אוכל שנשאר בין היין לבין פסולת ממש כי מעט היין שיוצא בכף יחד עם הזבוב נחשב גם הוא פסולת ממש כך שהאדם עשה פעולה של הוצאת פסולת מתוך אוכל כי כל מה שהוא הוציא בכף גם הזבוב וגם קצת ה מעט היין שאיתו נחשבים פסולת בזה חולק אדמור הזקן בסידור על השיטה שלו בשולחן ערוך בשולחנו ערוך הוא סובר שהיין שיוצא בכף יחד עם הזבוב נחשב או ולא פסולת כי היין מצד עצמו הרי ראוי לשתייה לכן מותר להוציא את הזבוב בכף יחד עם קצת יין כיוון שנחשב שהוא מוציא בכף גם צוללת וגם אוכל כי היין שבכף נחשב אוכל אז מלכתחילה אין כאן מיס בריירה אבל בסידור הסובר אדמור הזקן שמעט היין שיוצא עם הזבוב בטל הזבוב והוא הרי גם מאוס בעיני האדם ובמילא הוא עצמו גם כן נחשב פסולת לכן לכן לפי הסידור אסור בשום אופן להוציא את הזבוב בכף עעם קצת יין כי יש כאן מיסה בריירה גמור של הוצאת פסולת מתוך אוכל אבל ההסבר הזה בדעת הסידור לא מספיק בכלל כי אם כך לא מובן לאידך למה מותר לדעת הסידור על כל פנים לשפוך את הזבוב מהכוס יחד עם קצת יין הרי שפיחה של הזבוב עם קצת יין מועילה בפשטות מצד אותו עניין בדיוק שהיין שנשפך יחד עם הזבוב נחשב אוכל ולא פסולת ובמילא אין כאן בריירה בין אוכל לפסולת כי יחד עם הזבוב נשפך גם אוכל נשפך גם יין שהוא בגדר אוכל אז כ אין כאן מיס ברירה מלכתחילה אם אדמור הזקן בסידור לא מקבל את הסברה הזאת לגבי הוצאת הזבובים קצת יין על ידי כף כי מעט היין שיצא עם הזבוב נחשב פסולת איך הוא מקבל את הסברה הזאת לגבי הוצאת הזבוב עם קצת יין באמצעות שפיחה למה לגבי שפיחה לא אומרים שמעט היין שיוצא עם הזבוב נחשב פסולת ום כך יש כאן ברירה שוב בין בין אוכל לפסולת מה נגיד לכאורה ה אפשר לומר בהשקפה ראשונה שהיות שבשיחה נשפכת בדרך כלל כמות גדולה יותר של יין מכמות היין שיוצאת בכף אז היין הנוסף הזה נחשב אוכל ולא פסולת כי הוא כבר לא מאוס בעיני האדם והוא לא בטל הזבוב כי מדובר בכמות יין גדולה יותר שכבר רחוקה זבוב זה לא דומה למעט יין שיוצא בכף שזה כמות קטנה מאוד שהכמות הזאת הי באמת מאוסה והיא נחשבת פסולת אבל ההסבר הזה דחוק ביותר כי אם כך נוסת דורו לשיעורין יתכן הרי מקרה שהזבוב יהיה בקצה ממש ונטייה קלה של תשפוך החוצה את הזבוב עם כמות יין ממש קטנה בדיוק אותה כמות שהייתה נשפכת אם היו מוציאים אותו בכף אז למה הוצאה בכ אסורה בוודאות לדעת הסידור אבל שפיחה מותרת בוודאות לדעת הסידור והסידור לא נותן שום תנאי ושום הוראה שצריך לשפוך את עם הזבוב כמות יין גדולה יותר כמות גדולה יותר מהכמות שהייתה יוצאת בכף אז ההסבר הזה אם כך נדחה וחוזרת השאלה במ תלויה המחלוקת לגבי הוצאה בכ בין הסידור לבין השולחן ערוך ומה ההבדל בין הוצאה בכף לבין שפיחה לדעת הסידור גופה אז האמת היא שכאשר מעיינים בדברי אדמור הזקן בסידור רואים שההיתר להוציא את הזבוב באמצעות שפיחה הוא בכלל לא בגלל שהוא שופך קצת יין ביחד עם הזבוב אלא זה בגלל סברה אחרת ומחודשת שהוא כותב שם וכך הוא כותב בסידור נקרא את המשפט הרלוונטי שכיוון שנפילת הפסולת לחוץ הוא על ידי שאוחז בידו עם המשקה שבתוכו הוא מטהו בידו הרי זה נקרא בורר אוכל מתוך פסולת ומותר כדי לשתות מיד זאת אומרת לפי הסידור ההיתר לשפוך את הזבוב לא מתבסס בכלל על זה שנשפך איתו גם קצת יין כמו ש כמו שהוא כותב בשולחן ערוך אומנם מצד המציאות בשפיכה אדם שופך גם יין יחד עם הזבוב אבל בדברי הסידור יוצא שגם לו יצוייר שלא היה נשפך יין יחד עם הזבוב אלא אדם היה שופך מהכוס את הזבוב לבד גם אז לא היה בזה איסור בורר לפי הסידור כי הסברה של היתר בשפיכה לדעת הסידור בנוייה על סברה אחרת לגמרי שכיוון שנפילת הפסולת לחוץ הוא על ידי שוכ בידו עם המשקה שבתוכו הו מטה הוא בידו הרי זה נקרא בורר אוכל מתוך פסולת יש גם נפק מינה לדינה בשפיכה גופה בין ספרת השולחן ערוך לסברה של הסידור לפי השולחן ערוך שההיתר בשפיכה בנוי על זה שיוצא גם קצת יין יחד עם הזבוב יוצא שלא נעשת כאן פעולה של בריירה מלכתחילה כי אין כאן בריירה בנו לפסולת כי יחד עם הפסולת יוצא גם אוכל יחד עם הזבוב יוצא גם יין ובמילא לפי השולחן ערוך מותר לשפוך את הזבוב עם קצת יין או להוציא אותם בכף גם רחוק מזמן הקידוש ולא צריך לעשות את זה דווקא לאלתר סמוך לקידוש כמו כללי ברירה שצריך לה שצריך להיות לאלטר כי בשיחה אין מסברי מלכתחילה אבל לדעת הסידור שסברה של ההיתר בשפיה היא לא מצד שנשפך גם קצת יין אלא הספה היא מצד שכיוון שנפילת הפסולת לחוץ הוא על ידי שאוחז בידו עם המשקה שבתוכו ומטה הוא בידו הרי זה נקרא בורר אוכל מתוך פסולת יוצא ברור ששיחת הזבוב כן נחשבת מיס בריירה וההיתר הוא רק מצד שהוא פשוט נחשב כי בורר אוכל מתוך פסולת ולא פסולת מתוך אוכל אם ההיתר הוא רק מצד שהוא נחשב כבורר אוכל מתוך פסולת אז ההיתר לשפוך את הסוב יכול להיות רק סמוך לשתייה כדי לשתות לאלתר כמו הכללים במקרה שנעשית פעולה של בריירה אבל צריך להבין מהיא באמת הסברה המחודשת של הסידור שההיתר לשפוך את הזבוב החוצה הוא מצד כמו שאמרנו הסברה שהיות שנפילת הפסולת לחוץ זה על ידי שהוא רוכז בידו עם המשקה שבתוכו הוא מתהו בידו הוא נקרא בורר אוכל מתוך פסולת מה פשר הסברה הזאת מה הרעיון פה הדברי נחמיה הוא הבין את דברי הסידור כך שכאשר אדם שופך את הזבוב החוצה נחשב שהיין שנשאר בכוס שביד שלו הוא זה שמתברר ומתנקה מהזווית החוצה ונחשב שהוא בורר את היין שנשאר בכוס זבוב שיצא החוצה הסידור בא להסביר בזה גם את ההבדל בין שפיחה מהכוס להוצאה בכף שפיחה מהכוס נחשבת בריירה של אוכל מתוך פסולת אבל הוצאה בכף נחשבת בריירה של פסולת מתוך אוכל כי בשפיכה נחשב שהיין שנשאר בכוס שביד שלו הוא זה שמתברר מתוך הזבוב שיצא החוצה אז נחשב שהוא בורר את היין שנשאר בכוס זבוב שיצא החוצה הוא ובמילא הרי זה נקרא בורר אוכל מתוך פסולת ומותר כדי לשתות מיד כמו שכותב הסידור לעומת זה כאשר הוא מוציא את הזבוב בכף נחשב שהזבוב הוא זה שיוצא ומתברר מתוך היין שנשאר בכוס ובמילא יש כאן בריירה של פסולת מתוך אוכל שאסורה לגמרי אפילו כדי לאכול מיד נסביר את הדברים אפשר להסביר את הדברים כן בשפיכה שפעולת הברירה נעשית על ידי שאדם אוחז בכוס ומטא את נחשב שהפעולה נעשת בעיקר במה שנשאר בכוס יש כאן פעולה של הפרדה וניקיון של מה שנשאר בכוס ממה שנשפך מהכוס לכן בשפיכת הזבוב החוצה הוא נחשב לבורר את היין שנשאר בכוס מהסבון מתוך פסולת כי היות שההפרדה נעשית על ידי פעולה בכוס והטיה של הפעולה מתייחסת בעיקר למה שנשאר בכוס ונחשב שהוא הפריד את מה שנשאר בכוס מתוך מה שיצא ממנה אבל בהוצאה של הזבוב על ידי כף שהוצאת הזבוב נעשית על ידי פעולה עם כף חיצונית שמכניסים לתוך ומוציאים מיתה את הזבוב כאן עיקר הפעולה מתייחסת למה שנמצא בכף ולא למה שנשאר בכוס כי הפעולה הרי נעשתה עם הכף ולא עם והכף הוציאה את הזבוב לכן עכשיו שמה שיצא בכף התברר מתוך מה שנשאר בכוס וכיוון שבכף הוא הוציא את הזבוב אז נחשב שהוא בורר פסולת מתוך אוכל ומובן שזה אסור לגמרי א הוא מוציא בכף גם קצת יין יחד עם הזבוב אז למה שיחשב שהוא בורר פסולת מתוך אוכל הרי הוא מוציא פסולת יחד עם אוכל אז למה שזה יחשב ברירה אז צריך לומר בדעת הסידור כמו שהסברנו קודם שלפי הסידור היין שיוצא עם הזבוב נחשב פסולת ולא אוכל כי הוא מאוס ונזרק להשפעה או שנמר שעל כל פנים היין שיוצא עם הזבוב הוא לא מספיק חשוב כדי שיחשב שיוצא בכף גם גם אוכל יחד עם הפסולת לכן סובר הסידור שנחשב שהוא הוציא רק פסולת מתוך אוכל שזה אסור לגמרי לכן לפי הסידור אסור להוציא בשום אופן את הזבוב מהכף את היסוד הזה שלמעט היין שיוצא עם הזבוב אין דין של אוכל הסידור יסבור באמת גם לגבי שפיכה שכאשר נשפך החוצה קצת יין יחד עם הזבוב אז היין שנשפך החוצה נחשב פסולת כי הוא הולך לעיבוד זה שבכל זאת מותר לשפוך את הזבוב לפי הסידור לא שייך לזה ש שנשפך איתו קצת יין וזה מותר גם אם לא היה נשפך איתו יין בכלל כי ההיתר לשפוך את הזבוב להוציא את הזבוב על ידי שפיחה נובע מהספרה המחודשת של הסידור שאמרנו שבשפה של יין מהכוס הפעולה של האדם מתייחסת למה שנשאר בכוס ונחשב שהוא בורר את מה שנשאר בכוס מתוך מה שיצא החוצה הוא בורר אוכל מתוך פסולת ולכן זה מותר כדי לאכול לאלתר כך אפשר לומר בשיטת אדמור הזה ן בסידור אבל בשולחנו ערוך אדמור הזקן חולק על כל היסוד הזה שבפעולה של שפיחה נחשב שמה שנשאר בכוס מתברר ממה שיצא החוצה ולפי השולחן רוך לא משנה איך הדבר יצא החוצה אם על ידי פעולה בכוס על ידי פעולה של התית שזה פעולה של שפיחה או על ידי יוצאה בכף בכל אופן מה ש לפי השולחן ערוך מה שיוצא החוצה הוא זה שמתברר מתוך מה שנשאר בפנים לכן סובר אדמור הזקן בשולחן ערוך שההיתר לשפוך את הזבוב הוא רק בגלל שנשפך איתו קצת יין ולדעתו בשולחן רוך יש ליין הזה דין אוכל ובמילא מלכתחילה אין כאן פעולה של בריירה כי הוא שפך יחד אוכל יחד עם הפסולת לכן לפי השולחן ערוך אין הבדל בין שפיכה לבין הוצאה בכף ומותר להוציא את הזבוב גם על ידי כף כי כאשר מוציאים א אותו עם קצת יין יש כאן הוצאה של אוכל יחד עם הפסולת אז אין כאן באמת עניין של ברירי בכלל לפי הדרך הזאת בהבנה של שיטת הסידור נביא נקודה נוספת אדמור הזקן מדגיש בסידור שאסור להוציא את הזבוב על ידי שהוא יעשה רוח עם הפה שלו שתעיף את הזבוב מחוץ לכוס למה זה אסור כי כאשר הוא מוציא את הזבוב על ידי שהוא נופח בו נחשב שהזבוב הוא זה שמתברר מתוך היין שבכוס כי האדם עשה את הפעולה בזבוב הוא דחף את הזבוב ע ו עם הרוח ובמילא זה דומה למקרה שהוא הוציא את הזבוב על ידי כף שנחשב שהוא עשה את הפעולה בזבוב ואז הוא נחשב לבורר פסולת מתוך אוכל לפי הסידור ההוצאה של הזב יכולה להיות רק על ידי שהוא יחזיק את ביד ויטה אותה עד שהזבוב ישפך החוצה כי באופן הזה שהפעולה נעשית בכוס וביין שבכוס שהוא מטה את עם היין ועל ידי זה הזבוב יוצא נחשב שהוא מפריד את היין ש שנשאר בכוס זבוב ואז הוא בורר אוכל מתוך פסולת אבל לפי השולחן ערוך ש מותר להוציא את הזבוב על ידי כף כאשר הוא מוציא אותו עם קצת יין יהיה מותר גם להוציא את הזבוב על ידי נפיחה ברוח פיו כאשר הנפיחה תהיה מספיק חזקה שיצא גם קצת יין יחד עם הזבוב כי כאשר הוא מוציא איתו גם קצת יין אין כל מלכתחילה פעולה של ברירה כך יוצא לפי הגישה הכללית של הדברי נחמיה בהבנה של שיטה של דברי אדמור הזקן בסידור אבל לפי ההבנה הזאת בשיטת הסידור מתעוררת בעיה אחרת שיוצא שבמקרה של שפיכת שומן מסיר עם תבשיל לפי שיטת אדמור הזקן בסידור תצא כולה גדולה יותר מלפי השיטה שלו בשולחן ערוך כי לפי הגישה הזאת יוצא שלפי הסידור מותר לשפוך את כל השומן מהסיר עם התבשיל ולא צריך להשאיר בסיר אפילו את השומן שדבוק לתבשיל כמו שאדור הזקן כותב בשולחנו ערוך כי לפי הסידור שבשיחה מה שנשאר בכלי שאדם מחזיק ביד נחשב כמת מתוך מה שנשפך החוצה אז התבשיל שנשאר בכלי הוא זה שמתברר מהשומן שנשפך החוצה אם כך יוצא שיהיה מותר לשפוך את כל השומן מהכלי על כל פנים כדי לאכול את התבשיל לאלתר כי נחשב שהברירה היא של אוכל מתוך פסולת כדי לאכול לאלטר כי הברירה של התבשיל שנשאר בכלי שהוא מחזיק ביד היא מתוך השומן שנשפך החוצה כדי לאכול לאלטר רק לפי אדמור הזקן בשולחן ערוך שבמקרה של שפיחה מה שנשפך החוצה נחשב כמת מתוך מה שנשאר בכלי שם לכן כותב אדמור הזקן בשולחן ערוך שאסור לשפוך את כל השומן מהכלי עם התבשיל כי אז יצא שהוא בורר פסולת מתוך אוכל כי לפי השולחן הרוך מה שנשפך החוצה מתברר מתוך מה שנשאר בכלי אלא מה יהיה מותר בשולחנו רוך הוא כותב שהעצה היחידה היא לשפוך רק את השומן שמסביב לתבשיל אבל את השומן שדבוק לתבשיל צריך להשאיר בכלי ואז הוא לא נחשב בערר כיוון שהוא לא הפריד בין האוכל לבין הפסולת כמו שאמרנו וכך באמת כותב הדברי נחמיה שלפי הסידור מותר לשפוך את כל השומן מהתבשיל כדי לאכול את התבשיל לאלתר כי מה שנשאר בכלי הוא זה שמתברר מתוך מה שנשפך החוצה ולא כמו שכותב המוגן אברם שדמור הזקן פוסק מותו בשולחנו ערוך אבל העניין הזה ורה דחוק מאוד כי לפי זה יוצא שבמקרה של שפיכת שומן מתבשיל אדמור הזקן בסידור מקל עלד בייחס למה שהוא כותב בשולחנו ערוך והרי הקדמת אדמור הזקן לאלכס רפס לשבת ההיא שהוא בא בסידור דווקא להחמיר על פני מה שהוא כותב בשולחן רוך כי בסידור הוא חושש לדעות של גדולי הראשונים שבשולחן רוך הוא לא חשש להם כותב כך בסידור שהאל סרפס לשבת הן קצת אזהרות והערות להרים מכשולות ושג השכיחות ומצויות ולפי דברי הרבה מגדולי הראשונים יש בהם איסור קורס וסקיל ביזית וחיוב חוס בשוגג השם יכפר יוצא ש בסידור הוא בא להחמיר על מה שהוא כתב בשולחן ערוך אבל לפי המהלך שלנו יוצא שבסיר אדמור הזקן מקל על שיטתו בשולחן ערוך לגבי בעניין הזה של הוצאת שומן מתבשיל על ידי שפיחה וזה דוח גדול מאוד דבר נוסף שצריך להבין לפי הגישה הזאת של הדברי נחמיה בהקדם שלגבי שפיחה של יין מכלי שיש בו יין ושמרים הבאנו את דברי אדמור הזקן בשולחנו ערוך שאם הוא מתכוון לשתות את היין מיד מותר לו להרות מהכלי את כל היין שבו אפילו את היין שנמצא בין מרים כיוון שלדעת השולחן ערוך מה שנשפך החוצה מהכלי נחשב כמת מתוך מה שנשאר בכלי ובמילא בשפיכת היין הוא נחשב כבורר אוכל מתוך פסולת כבורר יין מתוך השמרים שנשארו בכלי וזה מותר כדי לאכול לאלתר לידך לפי הגישה של הדברי נחמיה בשיטת הסידור שבשיחה מה שנשאר בכלי זה מה שמתברר מתוך מה שיצא החוצה יוצא שאסור בשום אופן להרות את היין שנמצא בין השמרים כי זאת בריירה של פסולת מתוך אוכל כי לדעת הסידור נחשב שהשמרים שנשארו בכלי נבררו מתוך היין שנשפך החוצה ובמילא הוצאת היין תהיה אסורה אפילו אם הוא רוצה לשתות את היין הזה לאלטר ואם כך לא מובן למה אדמור הזקן לא מציין את זה בסידור שלפי דעתו בסיד ור אסור להראות את היין שנמצא בין השמרים אפילו כדי לשתות אותו לאלתר ויש בזה חשש חיוב חתס סכילה ולא שזה לא כמו שהוא עצמו כתב בשולחן ערוך שמותר להראות את היין שנמצא בין השמרים כדי לשתות אותו מיד אז למה בסידור אדמור הזקן שולל את דברי השולחן ערוך רק לגבי הוצאת זבוב בכף והוא לא שולל את מה שהוא כתב בשולחנו ערוך גם לגבי הוצאת היין שבין השמרים כדי לשתות אותו מיד לכן נראה להסביר את דברי הסידור באופן אחר שהסידור מדבר אך ורק על מקרה של הוצאת זבוב והדברים שלו הם לא נפק מינ לשום מקרה אחר לא למקרה של הוצאת שומן מתבשיל ולא למקרה של שפיכת יין שנמצא בין השמרים אלא כל הנפק מינ מדברי הסידור היא רק לגבי המקרה של הוצאת זבוב שזאת באמת הנפק מינה היחידה שהסידור מתייחס אליה בדברים שלו נסביר את הדברים יתכן לומר הסבר אחר בחילוק של הסידור בין הוצאה בכף לבין שפיחה למה בשפיה מה שנשאר בכלי הוא הדבר שמתברר מתוך מה שיצא החוצה ושיחת הזבוב נחשבת ברירה של אוכל מתוך פסולת אבל בהוצאה בכ מה שיוצא החוצה הוא הדבר שמתברר מתוך מה שנשאר בכלי והוצאת הזבוב בכף נחשבת ברירה של פסולת מתוך אוכל ההסבר בזה הוא שבשיחה הפעולה של האדם מוגדרת כשיחה של יין מהכוס ולא כשיחה של זבוב מהכוס נחשב שהזבוב לא יוצא מהכוס על ידי פעולה ישירה של האדם אלא הוא יוצא מהכוס בדרך ממילא מה זאת אומרת הזבוב הוא הרי דבר מוצק שצף על גבי היין ההטיה של לא מניעה באופן ישיר את הזבוב עצמו לצאת מחוץ לכוס ההטיה של משפיעה באופן ישי רק על היין שהזבוב צף על גביו שהיין ישפך החוצה למה הזבוב יוצא היציאה של הזבוב מחוץ לכוס בדרך ממילא על ידי התזוזה של היין והיציאה של היין שהזבוב צף על גביו היין שיוצא החוצה סוחב איתו יחד החוצה גם את הזבוב שצף על גביו אם כך בשפיכה ההתעסקות של האדם היא רק ביין ולא בזבוב כי האדם בכלל לא יכול לשלוט באופן ישיר על הזבוב כי הזבוב הרי צף על גבי היין האדם מטה את ושופך י ין והיציאה של הזבוב מחוץ לכוס נעשית בדרך ממילא על ידי שהיין יוצא החוצה זאת הסיבה שפעולת השפיכה מוגדרת לפי הסידור כפעולה של הוצאת יין והיא לא מוגדרת כפעולה של הוצאת זבוב מה שאיין כן בהוצאה בכף ההתעסקות של האדם מתייחסת לזבוב האדם לוקח את ה זבוב באמצעות כף ומוציא אותו מהכוס גם כאשר הוא מוציא את הזבוב בכף יחד עם קצת יין זאת אומרת הוא מוציא את הזבוב יחד עם היין שהזבוב צף על גביו בכל זאת לא נחשב שאדם תעסק רק בהוצאה של יין והזבוב יוצא בדרך ממילא על ידי שהיין שהזבוב צף עליו יוצא החוצה זה לגמרי לאו קך כי בהוצאה בכף הזבוב היה יוצא על ידי הכף גם אם האדם לא היה לוקח יחד איתו את ה יין שהזבוב צף על גביו ובמילא פעולת ההוצאה וההתעסקות של האדם כשהוא מוציא בקף מתייחסת גם לזבוב ולא רק ליין שיוצא איתו ונחשב שאדם הוציא באופן ישיר גם את הזבוב עצמו מחוץ לכוס הוא לקח את הזבוב בכף והוציא אותו מחוץ לכוס נכון הוא לקח אותו עם קצת יין אבל הוא בפירוש הוציא את הזבוב בפעולה שלו זה לא דומה לשפיכה שאדם בכלל לא שולט באופן ישיר על הזבוב כשלעצמו הזבוב לא היה יוצא בלי שפיחה של יין שהזבוב צף עליו כל היכולת שלאדם לגרום שהזבוב יצא זה רק באמצעות שפיחה של היין שהזבוב צף עליו לכן בשפיכה פעולת האדם מתייחסת רק ליין כי הוא שולט רק על היין אין לו שום יכולת לשלוט על הזבוב עצמו הזבוב יוצא מהכוס בדרך ממלק כמו שהסברנו כאשר היין יוצא החוצה בזה נבין את החילוק של הסידור בין שפיחה לבין הוצאה בכף שבשיחה נחשב שהוא בורר אוכל מתוך פסולת אבל בהוצאה בכף הוא בורר פסולת מתוך אוכל באמת אפשר לומר שהסידור סובר שהיין שיוצא החוצה יחד עם הזבוב הו בגדר אוכל רק הזבוב נחשב פסולת לא כמו שלמדנו קודם בפשטות ידת הסידור שמעט היין שיוצא עם הזבוב נחשב בעצמו גם כן פסולת אלא היין שיוצא עם הזבוב נחשב בגדר אוכל לכן בשפיכה הוא נחשב לבורר אוכל מתוך פסולת כי ההתעסקות של האדם היא רק באוכל ולא בפסולת כי גם היין שיוצא החוצה וכמובן גם היין שנשאר בכוס הם בגדר אוכל ופעולת ההטיה של מתייחסת רק ליין ולא לזבוב כמו שאמרנו שאדם מתעסק באופן ישיר רק בהוצאה של יין ולא בהוצאה של זבוב כי הוא בכלל לא שולט על הזבוב אם כך למרות שבסך הכל הפסולת יצא מהיין הזבוב יצא מהכוס אבל זה לא יכול להחשב יותר מבורר אוכל מתוך פסולת כי האדם התעסק באופן ישיר רק באוכל ולא בפסולת הוא הוציא יין הוא לא הוציא זבוב באופן ישיר הפסולת שצפה על גבי היין יוצאת בדרך ממילא יחד עם היין כמו שאמרנו לכן הוא נחשב בורר אוכל והוא לא נחשב לבורר פסולת כי הוא מתעסק באוכל והוא לא מתעסק בפסולת באופן ישיר מה שאין כן בהוצאה בקף שההתעסקות של האדם מתייחסת באופן ישיר לזבוב נחשב שהוא עצמו מוציא את הזבוב החוצה באופן אקטיבי אם פעולה שהוא עושה פעולה ישירה שהוא עושה כמו שאמרנו לכן הוא נחשב לבורר פסולת מתוך האוכל כי הוא בורר בידיים שלו באופן ישיר את הזבוב מתוך היין שנשאר בכוס הוא בורר פסולת מתוך אוכל ולמרות שיחד עם הזבוב הוא הוציא בכף גם יין והיין הזה הסברנו עכשיו בדעת הסידור שהוא נחשב אוכל בכל זאת היות שעיקר הכוונה והמטרה של האדם בהוצאה בכף היא להוציא את הזבוב לכן הגדרת הפעולה של הוצאה בכף היא בריירה של פסולת מתוך אוכל ובמילא זה אסור לגמרי לפי הסידור אבל בשולחן ערוך אדמור הזקן סובר שמותר להוציא את הזבוב גם בכף הסיבה לזה אפשר לומר שלמרות שהכוונה והמטרה של האדם בפעולת ההוצאה היא להוציא את הזבוב בכל זאת כאשר הוא מוציא את הזבוב בכף יחד עם קצת יין אי אפשר לחייב אותו על זה מדין בורר כי סוף סוף במציאות הוא לא בורר בין פסולת לאוכל כי במציאות הוא הוציא גם אוכל יחד עם הזבוב זאת אומרת לדעת התמור הזקן בשולחן ערוך הקובע הוא המציאות והיות שבמציאות הוא הוציא גם קצת יין יחד עם הזבוב והיין הזה נחשב אוכל אז במציאות הוא לא הפריד בין אוכל לפסולת כי הוא הוציא גם אוכל יחד עם הפסולת יחד עם הזבוב לכן למרות שמצד הכוונה והמטרה שלו בפעולה כל הפעולה של הוצאה בכף נעשת רק כדי להוציא את הזבוב בכל זאת זה יותר חזק לא יכול להיות יותר חזק מהמציאות ובמציאות הוא הרי הוציא גם יין יחד עם הזבוב יצא גם אוכל יחד עם הפסולת ובמילא במציאות לא הייתה כאן בריירה בין פסולת לאוכל כי יחד עם עם הפסולת יצא גם אוכל יחד עם הזבוב יצא גם יין אבל לפי הסידור הקובע הוא הכוונה של האדם בפעולה וכיוון שהכוונה והמטרה בפעולה הזאת של הוצאה בכף היא להוציא את הזבוב ו היין שיצא עם הזבוב הוא מעט וזניח בלבד אז הוא נחשב לבורר פסולת מתוך אוכל לפי הסידור שהכוונה והמטרה של האדם היא הקובעת צריך לומר שגם במקרה שאדם מוציא את הזבוב על ידי שפיחה זה שהוא נחשב בורר אוכל מתוך פסולת ומותר להוציא את הזבוב על ידי שפיכה זה לא בגלל שהוא שופך גם יין יחד עם הזבוב כי לדעת הסידור המטרה של האדם היא הקובעת והכוונה והמטרה של האדם בשפיכה היא להוציא את הזבוב המטרה היא לא להוציא יין ההיתר בשפיכה לפי הסידור בגלל הסברה שאמרנו שבשיחה האדם בכלל לא מתעסק בהוצאה של זבוב באופן ישיר הוא שולט הרק על יין הוא מוציא יין הזבוב יוצא בדרך ממילא לכן למרות שהמטרה של הוצאת היין היא כדי להוציא את הזב בכל זאת אי אפשר להגדיר את פעולת השפיכה כפעולה של הוצאת זוב כפעולת תוצאה של זבוב כפעולה תוצאה של פסולת כי אדם לא מתעסק בפסולת במציאות וכל השליטה שלו והפעולה שלו היא רק ביין ולא בזבוב לכן הוצאה עלידי שפיכה מוגדרת כהוצאה של אוכל מתוך פסולת כי בשפיכה האדם לא מתעסק ב צלת אלא רק באוכל רק לגבי הוצאה בכף ששם האדם מתעסק באופן ישיר בהוצאה של הזבוב בזה סובר הסידור שהיות שגם הכוונה והמטרה של הפעולה היא כדי להוציא את הזבוב וגם ההתעסקות של האדם היא בהוצאה של זבוב לכן הוא נחשב בורר פסולת מתוך אוכל אבל לפי השולחן ערוך שמתיר להוציא את הזבוב בכף והסברנו שלשיטתו היות שבמציאות הוא מוציא גם יין יחד עם הזבוב אז ן כאן מעשה של בריירה והפרדה בין פסולת לאוכל כי יחד עם הפסולת הוא הוציא גם אוכל צריך לומר שזאת הסברה של ההיתר גם בהוצאה על ידי שפיכה שזה שלדעת השולחן רוך מותר לשפוך את הזבוב זה גם כן בגלל אותה סברה בדיוק כמו בהוצאה וכף שהיות שבמציאות הוא מוציא גם יין יחד עם הזבוב אז אין כאן ברירה בין פסולת לאוכל נפק מינ לדינה בין סידור לבין השולחן ערוך היא לא רק לגבי הוצאה בכף הם מותר להוציא את הזבוב באמצעות כף אלא הנפק מינ לדינה בין הסידור לשולחן ערוך היא גם לגבי הוצאת הזבוב מהכוס על ידי שפיחה גופה לפי דעת אדמור הזקן בשולחנו ערוך מותר לשפוך את הזבוב מהכוס גם הרבה זמן לפני השתייה של היין למרות שזה לא הה כדי לשתות את היין לאלתר כי כי לפי השולחן ערוך שההיתר הוא מצד היין שהוא שופך עם הזבוב אז אם כך מלכתחילה הוא לא נחשב כבורר פסולת בין פסולת לאוכל כי הוא מוציא גם אוכל יחד עם הפסולת אז אין כאן מסברי מלכתחילה לכן מותר לשפוך את הזבוב מהכוס גם הרבה זמן לפני הסעודה ואיין כאן את התנאי של של לאכול לטר אבל לדעת הסידור שמעט היין שהוא מוציא עם הזבוב לא מועיל כלום כדי להתיר את ההוצאה של הזבוב לא בשפיכה ולא בהוצאה ולא בהוצאה בכף וכל ההיתר הוא רק בגלל שבשיחה האדם מתעסק רק עם האוכל ולא עם הפסולת והוא נחשב כבורר אוכל מתוך פסולת הוא מתעסק עם יין כל הפעולות שלו מתייחסות להוצאת של אוכל במילא יהיה מותר לשפוך את הזבוב רק כדי לשתות את היין לאלתר כמו כל בורר אוכל מתוך פסולת שהדבר מותר רק כדי לאכול לאלטר וכך מפורש בסידור שההיתר לשפוך את הזבוב הוא רק כדי לשתות את היין לאלתר נחזור כעת לדין של שפיכת שומן שצף על גבי התוו שיל לפי הסידור לפי ההסבר הזה בשיטת הסידור יוצא שגם לדעת הסידור יהיה אסור לשפוך את כל השומן מהתבשיל כי זה נחשב לבורר פסולת מתוך אוכל ולא תהיה בזה מחלוקת בין הסידור לשולחן ערוך בכלל כי כאשר אדם מטה את הכלי עם התבשיל והשומן שבו נשפך החוצה ההתעסקות של האדם באופן ישיר היא בוודאי גם בשומן ולא רק בתבשיל כי השומן הוא הרי דליל הוא לא דבר מוצע כמו הזבוב אז הטיית הכלי עם התבשיל מטה את השומן באופן ישיר האדם שולט על השומן באופן ישיר כאשר הוא מוציא את מתה את הכלי ומוציא את השומן החוצה על ידי תנועה שלו ולא כמו בזבוב שצ על גבי יין שאתית לא מטה את עזבו באופן ישיר אלא הי מטה רק את היין וזבוב יוצא החוצה בדרך ממילא בהטיית הכלי עם התבשיל והשומן זה בכלל לא כך כי היות שהשומן הוא דבר דליל אז הטיה של הכלי פועלת באופן ישיר על השומן שישפך החוצה בדיוק כמו שתית פועלת על היין שישפך החוצה והיות שבשיחות שומל מהתבשיל אדם מתעסק באופן ישיר עם השומן שהוא הפסולת הוא מוציא את השומן מהכלי את הפסולת מתוך הכלי מובן שגם לדעת הסידור הוא יחשב כבורר פסולת מתוך אוכל כי בשפיכת השומן יש את שתי החסרונות קודם כל שפיכת השומן שהוא הפסולת נעשת באופן ישיר על ידי האדם עצמו וגם המטרה והכוונה של האדם בפעולת ההטיה של הכלי היא כדי להוציא את השומן החוצה שהוא הפסולת ובמילא הוא בוודאי נחשב לבורר פסולת מתוך אוכל וברור שזה יהיה אסור גם לדעת הסידור ואם כך אין שום קולה לשיטת הסידור במקרה של שפיכת שומן מכלי עם תבשיל ונקודה נוספת לפי המהלך הזה איך שהסברנו את דברי הסידור יוצא שבמקרה של שפיכת יין מכלי שיש בו שמרים גם לפי הסידור מותר לשפוך את היין שנמצא בין השמרים כדי לש אותו לאלטר ושפיכת היין תחשב בורר אוכל מתוך פסולת כמו שכותב אדמור הזקן בשולחנו ערוך והיא לא תחשב בור בורר פסולת מתוך אוכל כי לפי ההבנה שלנו כעת זה ששיחת זבוב נחשבת בורר אוכל מתוך פסולת זה לא כפי שהבנו קודם דברי נחמיה שלדעת הסידור מה שנשאר בכלי מתברר מתוך מה שיוצא ממנו וכולי אלא הסברה של הסידור היא בגלל שבשיחה זבוב נחשב שאדם מתעסק רק באוכל ולא בפסולת רק ביין ולא בזבוב כי הזבוב הוא דבר מוצק שצף על גבי היין כך שפעולת ההטיה של שולטת רק על היין ולא על הזבוב והזבוב יוצא מהכוס בדרך ממילא כמו שאמרנו אבל בשפיכת יין מבין השמרים פעולת האדם התעסקות האדם היא בוודאי בהוצאת היין מהכלי אדם בכלל לא מתעסק בשמרים יציאת היין מבין השמרים לא נעשת על ידי הטיה של השמרים היא נעשית על ידי ההטיה של היין שהיין הוא דליל ויוצא החוצה מבין השמרים היות שבשפת יין מהכלי ההתעסקות והפעולה של האדם מתייחסת ליין שהוא האוכל הוא צריך להחשב בורר אוכל מתוך פסולת ובמילא גם לפי הסידור יהיה מותר לשפוך את היין מתוך השמרים כדי לשתות אותו לאלתר כמו שכותב אדמור הזקן בשולחן ערוך ולא תהיה בעניין הזה מחלוקת בין הסידור לבין השולחן ערוך