הלכות ראש השנה - שיעור כללי - הרב בן ציון אלגאזי

אנחנו בעזר השם נשתדל ככה לעבור על הלכות ראש שנה. אין דפים כי הדפים הכי טובים זה השולחן ערוך בעצמו. לא באתי לחדש פה שום דבר רק סדר את ההלכות. אם יש כמה דברים אפשר גם לשמוע. אם יצטרכו לברר נברר אחרי כן. אז לכן לא אכלנו דפים. פשוט לעבור על הדברים בצורה מסודרת כדי שנהיה מוכנים בעזרת השם כדי בא לקראת ראש שנה הבא עלינו לטובה. אז אה כמה דברים לגבי ערב ראש שנה. ערב ראש שנה בערב עצמו יש כמה וכמה נדבר ערב ראש שנה הכוונה היא כל היום יש כמה וכמה דברים שצריך לגעת בהם ראשית המחבר מדבר לגבי תענית בערב ראש השנה מחבר אומר מטענים בערב ראש השנה אלא שמדברי המחבר באופן פשוט יוצא שמתענים הכוונה היא מתענים כל היום ואולי אפילו כדין כל תענית אחרת שצריכים לעשות קבלת תענית ביום יום ביום קודם במנחה אבל הפוסקים פקפקו בדבר הזה ואני חושב להגיד כאן את הדבר ההוא למעשה ס בפשטות לכאורה באמת אדם מקבל תענית ואף על פי שקיבל תענית אם יש עשרה מטענים לא אומרים ויכל אלא מי שמתענה לכאורה לפי דברי המחבר הוא מתענה כל היום כולו צריך להגיד עננו אבל בפשטות המנהג כך לא כך למעשה למעשה באמת נהגו להיתנות מי שיכול לניו דעתי וככה גם מצאתי ראה לזה פוסקים די שבחורי ישיבות יתנו עד חצות היום וטעולות יש כאלה שעד פלג המנחה ונוהגו להתפלל מנחה קודם באופן עקרוני כיוון שאנחנו עוסקים קים בתורה בחור ישיבה מסתומגם רוצה לגמר את היום האחרון של השנה בתורה ולא בדברים אחרים התענית גורמת חולשה וירדה החולשה לעולם מנהגנו בקודש וכך נמצא גם בפוסקים רבים מספיק להתענות עד חצות היום מי שיכול אחרי חצות היום להתפלל גם מנחה גדולה זאת אומרת חצות ומרצע לחכות לחצות ומרצע להתפלל מנחה גדולה ואחרי זה לאכול גם ברוך יהיה אם לא מתארגנת מנחה גדולה מן הראוי שכן יארגנו אבל אם לא מתארגן אפשר אחרי חצת היום לאכול וכך כך מקיימים את דברי המחבר שמצווה להתענות בערב ראש השנה. זה לגבי העניין של התענית בערב ראש השנה. אה הציבור הרחב לא כל כך מודע לדבר הזה אבל זה סעיף מפורש במחבר. זה לא דבר שזה שהיא חומרה שקיבלו או משהו. כך ראוי לנהוג. כמו שאמרתי לניו דעתי ואני אומר שיש על זה סימוכין. חצות היום אפשר לצאת די חובה. עוד כמה דברים לגבי עניין של ערב ראש שנה. כתוב שאדם זה בהלכות יום הכיפורים כתוב שבר יום כיפור אדם מבקש מחילה מחברו נכון מבקש מחילה מחברו זה שייך יותר בדברי המחבר יותר לקבוצת ההלכות של של יום הכיפורים של ערב יום הכיפורים אבל כתוב במשנה ברורה מן הראוי להקדים כבר לבקש מחילה מחברו בערב יום הכיפורים ואני רוצה להדגיש כמה הדגשים בעניין הזה של בקשת מחילה בעניין ההכנות לקראת הימים הנוראים יש דין בקשת מחילה באופן עקרוני כל ש מי שמזיק לחברו פוגע בחברו חובל בחברו פה הגמרא מפורשת במקמה בעזרת השם נגיע לזה בבקיות מי שכבר התחיל לחובל ודאי גם ניגיע לזה בהמשך אז יש דין שמי שפוגע בחברו חייב לבקש ממנו מחילה אבל יש עוד תוספת מיוחדת של כניסה ליום הכיפורים לימים נוראים לכן העניין הוא להקדים כבר מערב ראש השנה תוך כדי בקשת מחילה מחברו ולמה יש גמרא במסכת ראש השנה בדף יז הגמרא שמה מספרת שרב אונה חלש וכמעט אינגיד כמעט נשמתו רב פבא בא לבקר אותו ראה את מצבו אמר אמר רבותיי א עוד תכינו את האספט תכינו את החלקה לא יודע תכינו את הדרכים אבל אחרי כמה זמן רב הונה התרומם בחזרה בא להגיד הגוי מל בית הכנסת חזר תחיית המתים כמה שק תחינת המתים אומרת הגמרא רב פפא התבייש הוא כבר הרג אותו והוא חוזר להגיד אמר אין החינמי היה לי כבר מידת הדין בטוחה עליי ככה אמר רב הונה אבל ראו בשמיים שהוא מעביר על מידותיו אמרו כל המעביר על מידותיו מוכלים לו על כל פשו שנאמר נושא עוון ועובר על פשע. מי שנושא עוון למי נוסעים עוון? למי שמעביר על פשע. מי שיודע להעביר על כל מידותיו. לכן מי שנכנס ליום הכיפורים, לימים נוראים, תוך זה שהוא מעביר על מידותיו, זה גורם לו זכויות מרובות בשמיים. תראו, כמו שהגמרא אומרת פשטות, הפכו את מצבו ממש ממוות לחיים. על פי זה מסבירים כמה אחרונים בראשם, רב חיים פלצ'י ועוד גם גם הריף הריף מאחרונים שמופיע על האין יעקב. הוא מסביר בצורה נפלאה את המשנה בסוף מסכת יומה. שמה המשנה מדברת בעניין עבירות שבנן למקום כך אומרת הנה קמה עבירות שנן למקום יום הכיפורים מכפר עבירות שבנן לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו ממשיכה המשנה ואומרת את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה מכל חטותיכם לפני השם תטערו עבירות שלנו למקום יום הכיפורים מכפר עבירות של חברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצר את חברו כולם שואלים מהמקום מה הוסיף רבי אלעזר בן עזריה על תנקמה תנקמה עשה כבר חילוק בין עבירות שבין בין אדם למקום עבירות שלב בין אדם לחברו יש מחלוקת אפשר להסביר שיש מחלוקת ביניהם לפי תנקמה זה שני מסלולי עבירות יש עבירות של בין אדם למקום יש בין אדם לחברו לא קרב זה תדע לך גם אם עשית תשובה של בין אדם למקום יש לך עוד חשבון פתוח עם בן אדם לחברו את זאת הרש רבי אלעזר בן עזריה אין מצב כזה זה לא שני חשבונות זה חשבון אחד גדול כי הרי בכל דבר שבין אדם לחברו יש משהו שגם בין אדם למקום מי ציווה בין אדם לחברו קודשבריך הוא אם אדם לא סוגר את החשבונות של בין אדם לחברו גם בן אדם למקום לא מתכפר לו מאיפה יודעים את זה הוא דורש את זה מהפסוק את זו דרש רבי נעזר בן מכל חטותיכם לפני השם תטערו ביתר סאט אפשר להסביר את זה על פי מה שהסביר הרב של הבצ'יק בעל התשובה יש כפרה ויש טהרה כפרה היא על עבירות טהרה זה על החלפת האישיות כמו שאומר הרמבם בהלכות תשובה שאדם משנה את שמו משנה את מקומו לאמור אני זה לא אותו אחד שעבר עבירה איפה המדד שאדם באמת עובר תהליך של טהרה ולא לא כפרה בין אדם לחברו כי לעשות וידוי בבין אדם למקום די די קל אנשים עושים וידויים חמש פעמים ביום הכיפורים מתבדים יש אפילו שימקים אפילו בחוסקה אין בעיה לעשות ככה וידוי בקול גדול אפילו אפילו יש אנשים שעד כדי כך מתמלאסעתם קצת רוצים שיהיה רווח לעוד כמה עבירות אז מקים עוד קצת כמו שמנהרים איזה שק כדי שאין מה וידוי אדם יכול לעשות יש דבר מוזר מאמר המוסגר על וידוי מאמר המוסגר אנחנו בתוך תוך הוידוי מתוודים על הוידוי על חטא שחתנו לפניך בבוידוי פה מתוודים על הווידוי לחלק מהראשונים זה מצוות עשה כן לפעמים אדם תוך כדי הווידוי הוא מתחיל להיזכר באיזה עבירה שהוא עבר אומר דווקא היה לא רע בווידוי יכול להיות שהוא יחזור לזה אפילו יש וידוי על הווידוי אצל רבי יצחרי מסלנטר הוא חתך להם את הווידוי לחצי אומר החבר'ה כל כך טובים למה לתת להם רעיונות לא מכירים כל כך הרבה עבירות אז וידוי לעשות זה די קל אבל כמה קשה לאדם לעמוד מול חברו ולבקש ממנו מחילה בכלל להגיע להכרה שהוא צריך לבקש סליחה אנשים לפעמים פוגעים אחד בשני בלי מסים עוברים כלה אחר יד אצלם דברים פשוטים זה ועד שאדם מגיע להכרה והוא מבקש סליחה זה מדרגה בפני עצמה ואם מבקשים ממך סליחה כמה אנשים שמקשים מהם מחילה באמת מוכלים בלב שלם בנפש חפצה כתוב שמבקשים מלו מחילה שלא יהיה אכזרי שימחול כן אבל גם צריך להפוך את הלב שזהו נתנקע השולחן לגמרי המדד של האדם להיות בגדר של טהרה זה קודם כל בין אדם לחברו. כך אומר המהרל על פי גמרא במסכת ברכות. ולכן אומר אומר רבי אלעזר בן עזריה מכל חטותיכם לפני השם תטערו. אדם רוצה לעבור תהליך של טהרה שינקה את העניין של בין אדם לחברו ואז יתכפר לו גם בין אדם למקום. מידה כנגד מידה. עוד מילה אחת לגבי עבירות של בין אדם לחברו. מן הראוי שאם אדם יש לו פגע במישהו באופן כזה או אחר אז שיבקש באופן אישי. אבל אם אדם רואה שאם הוא ילך באופן אישי לבקש ממישהו מחילה וזה רק יעצבן אותו עוד יותר יש אנשים שרק בא אליים הפוגע זה רק מורר להם עוד אמוציות כאלה שלא ילך שלא ילך שישלח מישהו לא יודע שישלח הודעה באופן כזה אחר סוף דבר זה לא ה המיסה אלא התוצאה אנחנו צריכים שהוא ימחול אז אם עדיף שהוא ישלח לו הודעה ובהודעה הוא יפייס אותו וזה יעשה לו יותר טוב עדיף שיעשה ככה ישלח מישהו אחר עדיף שיעשה ככה ולא לא ילך בעצמו פעמים זה גם מדבר על זה המשנה ברורה פעמים שיש מצב שבו האדם הולך לבקש מחילה אבל תוך כדי בקשת המכילה הכל מתעורר עוד פעם מחדש אומר צריך לבקש ממך מחילה אומר לו מה עשית דיברתי עליך לשון הורה דיברת עליי לשון הרע או אין לך מחילה מתחיל כל העניין עוד פעם מתעורר מחדש ונהיה יותר גרוע לפני כן אז מה עשינו איך בנו שינא בערב יום הכיפור חס ושלום עדיף שהגם יגיד בקש מהמחילה באופן כללי תבחן לי תסלח לי נגמר העניין המטרה היא שבסוף דבר האדם יגיע למצב שהוא ירצה את חברו וכך גם בשמיים יקבלו את תשובתו ואת סליחתו מקודשברך הוא זה לגבי העניין הזה של בקשת המחילה כל זה טוב בקשת המחילה אני חייב להגיד את הדבר הזה וראוי כבר עכשיו זה טוב למי שפגע בחברו דיבר עליו לשון הרע או דברים כאלה ואחרים מי שיש בידו איזה דבר גזן שנמצא אצלו חייב להשים את זה כבר לפני ראש השנה יש אנשים שלוקחים ספרים לחדרים ואסור להוציא דברים מוציאים מהספריה ואסור לא שמים אדם בעז הדעת לוקחים דברים שלא כראוי לפני שמבקשים סליחה מחברו חייב קודם כל והשיב את הגזלה אשר גזל אין משמעות הלכתית כך פוסק המחבר בשולחן ערוך בחוש משפט אין משמעות הלכתית לבקש מחילה והגז נמצא עוד בידו צריך קודם כל להשיב את הגזלה ואחרי כן לבקש ממנו מחילה זה דבר שהוא פשוט ואנשים צריכים לשים לב לשבת כמה דקות לשות אם יש מצב של ממישהו כמה שקלים רצת ולא החזרת לו והוא מקפיד כל זמן שהוא מקפיד חייב להשיב אם הוא לא מוכל אין אין מצב להגיד מסתם בכמה שקלים הוא מכל אין דבר כזה אם אתה חייב למישהו שווה פרוטה אפילו פחות משווה פרוטה יש בזה גד שחצי שיעור אומר הרמבם אדם חייב להשים את קודם כל את הגזלות לעשות חשבון נפש או שאדם פגע בדברים של ציבור חייב להחזיר גם להחזיר דברים של ציבור יותר קשה אם אדם שבר משהו א שיבקש מחילה אומנהלת הישיבה אם זה היה בישיבה או או שיחזיר משהו משהו משהו הזיק בקיצור כל אחד מאיתנו צריך קצת לעשות חושבים אם חס ושלום פגענו במישהו בכלל שלא הזקנו למישהו באופן כזה או אחר לנקות את השולחן לפני ראש השנה עדיף להיכנס לראש השונה נקיים לא לחכות עם כל החשבונות לערב יום הכיפורים אף פי שרמחמר מביא את זה כפתיח חייב אדם לפייס את חברו בערב יום הכיפורים זה נכון התנאי הוא בעיקר ערב יום הכיפורים אבל רצוי ונכון להקדים את זה כבר לפני ראש השנה הבא עלינו לטובה זה לגבי העניין של בקשת המחילה עוד עניין לגבי העניין של תבילה אף פי שפה ברוך השם אנשים טובלים וטהורים ואין פה מה מה להחיב בעניין הזה אבל בכל אופן למי שלא נוהג לתפול משך כל השנה כולה אז בערב ראש השנה בערב יום הכיפורים יש עניין ערב יום כיפור במחבר מופיע יותר מאשר בערב ראש השנה ראוי לטבול הרב אליהו דצל כתב בספרו שמנה הראוי לטבול חמש תבילות כל אחד זה ראיתי פעם אחת א טובל כמניין הסנהדרין סנהדרין גדולה גם ברוך יהיה אם יש לו זמן וישארו עוד מים אחרי כן בסדר כל אחד לפי זה יש חמש תבילות וכל תבילה יש בכוונה אחרת ראוי להסתכל אולי צריך לפרסם באמת לפני ראש את כוונת התפילות בעיקר בסופו של דבר זה התבילות יובילו את האדם עם מצב של סור מרע עד עשה טוב עד שיקבל עליו קדושה את ראש השנה עם כל מלכותו של הקדוש ברוך הוא בעולם מי שלא זוכר את כל כוונת התבילות יש לו חמש תבילות אז שיגיד שיכוון אני מכוון את התבילות כנגד מה שכתוב בספרו של הרב אליהו זה כמו מייסר אם אין לו את הנוסח לפי דעת החזון איש על מה שזה וסומך על הדבר הזה וגם יצא בזה ידי ידי חובה כן ראוי להקפיד שלא יהיה חציצה בתבילה הזאת אף פי שבדרך כלל תבילה לקריו היא פחות היא לא מקפידים ככה חצי פה בערב ראש שנה ביום כיפור מן הראוי להקפיד יותר שלא יהיה דבר שהוא חוצץ כל גופו ניכנס פה עכשיו לעניין קפדה או לא אבל מן הראוי שלא יהיה איזשהו חציצה כזאת או אחרת בסדר אולי בזמנו צריך לדבר פעם ענייני חציצות בתבילה מי ש א טוב זהו זה בעניין של ה של התבילות לא רוצה להרחיב יותר. עוד דבר נוסף לגבי העניין של ה של ההכנות לקראת יום הכיפורים, התרת נדרים. פה חשוב להגיד דבר דבר. ספרדים נוהגים להקדים את התרת נדרים כבר 40 יום קודם קודם ראש שנה. יש כאלה שמקפידים מראש חודש. המקובלים עושים כל ערב שבת. כידוע כל ערב שבת באופן קבוע עושים התרת נדרים. כל הטרת נדרים שאנחנו עושים אותם אני חייב להגיד נקודה אחת חשובה לציבור. זה טוב. כל התקסיות הזאתי שעומדים לפני שלושה דיינים או חרה זה טוב למי שלא זוכר איזשהו נדר ספציפי אם אדם חלילה קיבל עליו קבלת לא חלילה קיבל עליו קבלה טובה או נהג הנהגה טובה או קיבל על עצמו באיזשהו מצב של נדר והוא לא זוכר לזה מועיל התרת נדרים אבל אם אדם יש לו דבר ברור שהוא קיבל על עצמו באופן והוא מודע לזה התרת הנדרים שמופיעה בגמרא בנדרים דףכב לא מועילה כמו שמה אומרת יעמוד אדם בראש השנה וידור יעשה התרה ויתנה על כל השנה כולה כך לשון הגמרא פחות או יותר זה מועיל כל ההתניה לשעבר ולשל העתיד זה רק בתנאי שאדם לא זוכר דבר ספציפי אבל אם הוא מודע לדבר שקיבל על עצמו נדר כזה או אחר או אפילו הנהגה טובה שהוא לא אמר בלי נדר לזה צריך הטרה ספציפית זאת אומרת לקחת שלושה אנשים שאחד מהם מבין בענייני נדרים יעשו לו פתח וחרטה כמו שמתירים דרים באופן כללי ואז התירו לו מה שאנחנו לא זוכרים זה התרת הרים שאנחנו שאנחנו עושים או הנהגת טומה שאדם קיבל ולא יודע אם הוא אמר בלי נדר לא אמר בלי נדר אז זה יכול להועיל אבל דברים ממוקדים שאדם מודע אליהם צריך לעשות זה התרת נדרים מיוחדת כמו שעושים התרת נדרים כל השנה כולה למקרה שאדם נודר ורוצה להתיר את נדרו זה זה בנקודה הזאתי סליחה שימשיך אותו מה לא מה שאדם עושה מעשה טוב רוצה להמשיך אותו שימשיך אותו אני רק אולי אגיד נקודה אחת בדבר הזה זה יהיה גם דף כממשך השיעור מי שעושה מעשה טוב ג' פעמים אם הוא אומר בלי נדר רוצה להפסיק לא צריך להגיד לא צריך אפילו לעשות התרה אמר בלי נדר נגמר העניין לא אמר בלי נדר פה יש שיטות בין הפוסקים כף החיים רוצה לומר שמקרה כזה ההתרה זה התנאי שהוא קיבל זה מועיל לאטעם ג' פעמים אבל למה שאנחנו לא פוסקים כ אנחנו פוסקים שאם הוא עשה ג פעמים ולא אמר בן דרד ורוצרוה להפסיק באופן קבוע אם חד פעמי הוא רוצה להפסיק לא צריך לעשות התרה אדם אומר תיקון חצות כל לילה דבר נפלא זה לא מעיקר הדין כתוב במחבר ראוי לכל ירא שמיים שיהיה זעיר ויהיה מצחורבן בית המקדש אז אם הוא אמר בלי נדר לא צריך לא אמר בנדר רוצה להפסיק לילה אחד לא יודע הוא עייב לא נורא רוצה מכאן מלך להפסיק באופן קבוע צריך לעשות התרהגם הנהגת טומה שנהגת ג' פעמים אם אם הוא עשה את זה בצ לא צריך גם אם הוא לא אמר באופן ברור שהוא מתכוון עשה התקבל על עצמו אז המשמעות היא שאם הוא רוצה להפסיק באופן קבוע צריך לעשות התרדרים בסדר יש פוסקים שאומרים לכף חיים אמרתי אני אסמוך על ההתרת דרים הכללית שאנחנו עושים אבל בעיקרון מן הראוי שאדם יגיד לא זה לא רגע אני צריך להגיד פה מילה לגבי ההתרת הדרים שיפרט פה זה לא פשוט אם זה יכול להועיל כי אם זה מכוון כנדר זאת אומרת מוקדך בהלכה כנדר הפירוט בטקס שעושים לא מועיל ולמה עיקר העניין של הטקס לפי פשט הגמרא בנדרים זה תנאי יותר מאשר הטרה קוראים לזה התרת דרים זה לא נכון זה לא מדויק למה כי אם יש נדר ספציפי כדי שהנדר יהיה מותר צריך לעשות פתח וחרטה פעם היו עושים או פתח או חרתה היום אנחנו עושים גם פתח וגם חרטה ויש כאלה שעושים את את החרתה כפתח זה עוד עוד עוד עוד מילך אבל זה לא עושים פתח וחרטה בהתראת הדברים שעומדים מול מול הדיינים אומרים נוסח כולם זה ש סגולה לפרנסה שנש סגולה בשורות טובות זה שמה כל מיני דברים זה לא אם יש משהו ספציפי צריך לעשות תהליך של הטרה והתרה זה רק פתח וחרטה אוקיי שהכל נהיה בורצ בדיוק הבנת מצוין מה שלושה אנשים שאחד מהם מבין בענייני נדרים שניהם יכולים להצטרף איתו ואז עושים לו התרת נדרים נגיד אם הוא משתדל א לטבול שבתי אם הוא משתדל לטבול שבת אבל לא מסתדר לא מסתדר פעם אחת לא קרה כלום אבל הוא רוצה להמשיך בהנהגה הטובה להמשיך אבל הוא יודע הוא לא חייב זה יודע להחייב את זה או שהוא לא צריך רבותיי לא צריך פה התחייבות ולא זה נהג הנהגה טובה ג' פעמים בלי לחשוב יותר מדי זה נתפס כמו נדר כך כותבים הפוסקים נקודה שלוש שלו זה בלי נדר אני עכשיו טוב כל יום אבל יכול להיות לא אבל נהגת את זה אפילו ש בראש שלי זה בלי נדר אז כאן אם בראש שלו מלכתחילה זה בלי נדר אפשר לסמוך אפשר לסמוך על המקלים על המקלים שהתרת הדרים הרגילה יכולה להועיל הזמן לא כל היום וכל לא לא לא רב לא צריך זה לא דברים הראים אני לא מדבר עשית פה בין הזמני אדם מה זה מה אז אל תעזוב טוב שלא תדעו שדור לא תזה טוב אז אז אז תשמעו רבותיי זה לא אני אני דברים שאדם עושה בלא בנגע טובה זה הלומד לא יודע מה אני מדבר על דברים אקסטר תפילה כל ערב שבת זה אקסטר בסדר א תיקון חצות זה אקסטר אדם מחליט לעשות משר כסופים סופים למשל ספים ל לפי רוב הראשונים הרבה מן הראשונים אפשר לומר זה הנהגה טובה כך פוסק הגמרא מרות ככה אנחנו פוסקים אדם עשה מהסרקסופים שלוש ארבע פעמים חנוק לא יכול רוצה לחזור לצדקה רגעילה ולא למי סופים רוצה להפסיק באופן קבוע נדרים אבל אם לכתחילה הוא אמר אני אעשה את זה בלי נדר כמו שאתה אומר רבי נועם חשב לא חשב על זה אז אולי בזה הייתי מקל אם אם לכתחילה הוא חשב הייתי מקל כמו הפויסקים שאומרים שהתראת הדרים התקסית שאנחנו עושים יכולה להועיל לזה אבל אם זה דבר ברור שהוא עשה ג פעמים ולא חשב הוא התכוון עכשיו בצינות הוא עכשיו כל יום לא יודע מה עושה את זה אומר אומר פרקי תהילים של אותו יום בסדר של העיר הוא מחליט אין לו במקום דף היומי עוד מעט מתחיל המחזור זה ולא חשב יותר מדי 10 תרים טוב לגבי עוד עוד כמה אני מנקד התנדים יש צורות שונות איך עושים התנת דרים הספרדים בענייני התרת מחמירים עושים בזה יותר עניין מאשר האש אשכנזים בדרך כל זה שלושה ארבעה עושים לאחד נכון מתספים אגודות אגודות ועושים ספרדים זה עושים קבוצה לקבוצה רק מה זאת אומרת כולם ביחד עושים לכולם ביחדש רק הספרדים נוהגים לכתחילה שיהיה עשרה למה 10ה כי זה גמרא במסכת נדרים גם שאם יש חשש שהיה איזה נדר בחלום אז להתיר נדר בחלום צריך 10ה סתם נדרים בעלמה מספיק שלושה אבל א נדר בחלום הוא חמור יותר אז צריך 10ה לכן המנהג הוא מי שיכול לעשות בעשרה גם ברוך יהיה אם אין 10ה שלושה אם הוא כי הוא לא יודע באופן ספציפי שהוא נדר משהו בחלום אז גם בזה הוא יכול לצאת ידי חובה עוד נקודה אחת לגבי העניין של התרת נדרים לגבי עניין של נשים אין פה אם יש פה נשואים אז אז אז ככה בדרך כלל נוהגים שתוך כדי הנוסח אומרים לנו ולנשות זה מי שאישה רווקה ולא ניסאה וצריכה לעשות גם מטרה יכולה לסמוך על ואין לה אין לה אני מדגיש ואין לה נדר ספציפי או הנהגה טובה ג' פעמים יכולה לסמוך התרת נדרים של הקנידרי שעושים הציבור זה גם יכול הנה תראו זה התרתי איך עושים את זה כולם עומדים ביחד שרים את זה וגם נקרא התרת שלא ספציפי אנחנו מכינים את זה יותר ספציפי זה כבר עניין אחר לגמרי בסדר זה לגבי העניין של א הטרת נדרים בערב ראש שנה או בערב יום כיפור ספרדים נוהגים גם ערב ראש שנה גם ערב יום כיפור חושים נדרים נדרים זה דבר חמור ואדם צריך להיזהר מאוד בענייני נדרים צריך להזהר הגמרא מדברת על דברים קשים מאוד בענייני נדרים ועד כדי כך שהגמרא בכתובות רא מי שלמד פה כתובות בעב ראה את זה שמה שאישה נדרנית אפשר אפילו זהילה לגירושין זה יכול לגרום חורבן בתוך הבית אדם צריך להיזהר מאוד בפיב לא יכל דברו ככל יוצא מפי ויעשה בדיעבד אם אין נדר ספציפי כן לכתחילה ראוי מנהג ישראל כן לעשות לא הספקת לא הספקת כן פקיבה גגר מחמיר בזה יש לכם פקיבגר שדן בדבר הזה וכמה אופנים סימן ג והוא מחמיר בדבר הזה טוב זה לגבי העניין של ערב יום ערב ראש השנה. עכשיו לגבי ראש השנה עצמו, לגבי עניין של סימנים ב המחבר מביא על פי הגמרא בקריטות בדו שאדם יעשה סימנים טובים בראש השנה. זה מופיע גם בגמרא בקריטות, גם בגמרא באוריות. יש תוספות נפלא בעבודה זרה בדף ה עמוד ב שאומר שעושים סימן יפה. ככה אומר תוספות. אומרים סימן יפה בראש שנה. מאיפה לתוספות? מה הן אףקמינה? לתוספות אומר מרבים בסעודות בראש שנה. בסעודות בראש השנה לסימן יפה. אבל הגמרא בקריטות שמה בדב מביאה תפריט מסודר אדם יאכל בע בליל ראש רוביה וסלקה וזה הגמרא שם מביאה כדי שהדברים האלה יהיו לו לסימן טוב אז תראו הסימנים האלה זה מינה ראוי שבאמת אדם יעשה אותם גמרא וככה מחבר גם מביא אבל לא צריך להיות לחוץ על הסימנים האלה אם יש סימנים טוב לא יודע מה המצב בישיבה כמה סימנים עושים הספרדים עושים סימנים כמעט כל הסעודה כמעט אין סעודה בגלל הסימנים אז לא לא צריך שיהיה כמה סימנים אם יש גזר לטוב ואם יש זה יש ראיתי בספרי המנהגים בחסידים עושים הוסיפו להסימנים יש כאלה שאוכלים ראה עם דבש שהקדוש ברוך הוא יאיר אינינו בתורתו יש כאלה שלא רק אוכלים את הראש של הכבש שנהיה לראש לראש זה ראשי תיבות לעשות רצון אבינו שם בשמיים או דגים שנפרה ונרבה כדגים יש כאלה שמקפידים לאכול את העין של הדג דווקא את העין של הדג למה כי העין של הדג לעולם אינה נסגרת ומבקשים הקדוש ברוך הוא שיהיה עלינו ואין הפיקחה כי ההפך מאין הפיקיך חס ושלום זה הסרת פנים אז מתחתים תוך עכשיו מי שאין לו בדיוק את העין של הדג או את הזה יגיד את הסימנים זה גם מועיל רביסים אחד לא אחד זה סקרת לא יכול לאכול את כל הזה אמירת הסימנים מועילה כמו אכילת הסימנים זה גם יותר קל מבחינת הקלוריות וגם מבחינת הזה מי שיכול לאכול ויש לו את הסימנים גם ברוך יהיה אין לא צריך להיות בלחץ אנשים מחפשים ולא מה ש מה שיש על השולחן וו א אפילו אומרים אותם זה מספיק לגבי המנהג איך נוהגים אז ישנם שני מנהגים שמופיעים בהלכה יש כאן עושים את זה בין הקידוש לבין הנטילת ידיים וזה לניהו דעתי פחות טוב רוב הפוסקים מציינים שעדיף לעשות את זה אחרי אכילת המויצי רק מה יהיה הבדלים בהלכה בין שניהם אם עושים את זה לפני אז אפשר לברך העץ וגם אדמה אפילו דברים שבאים בתוך הסעודה כי זה עוד בתוך הסעודה אז אפשר לברך אדמה רק צריך להקפיד לא לאכול כשיעור של כזית אחרי זה מסתבכים מברכה האחרונה אם אוכלים את זה אחרי המועצי זה עדיף א במקרה כזה אפשר לברך רק העץ על דברים שלא באים בתוך הסעודה כמו תמרים או רימונים שלא באים לתוך הסעודה על דברים של אדמה יש כנם שני אפשרויות אפשרות אחד לא לברך כי זה דברים שים בתוך הסעודה אדם אוכל סלק סלק כזה כמו סלה א אם זה סינקה לא לולם זה סנקה יש לכם שסלק זה טרד טרד טרד שם מצוי עליי עלי על עלי א קוראים לזה איזה שם בשוק אז בקיצור אז אלה באים בתוך הסעודה לא מברכים עליהם. אם אדם רוצה בכל אופן לברך אדמה כדי להוציא אותם ודאי ידי חובה לפני שיאכל את הסימנים שהם אדמה יקח יקח מלון או הבטיח אלה דברים שלא אוכלים אותם בתוך הם לא באים בתוך הסעודה אף אחד לא אוכל אותם עם לחם הם עדיין נחשבים כמנה אחרונה יברך עליהם אדמה וככה הוא יפתור את כל הדברים מי שלא רוצה להחמים זה אין צורך דברים דוחם סעודה מה יעשה מקרה כזה לפני שאוכלים אומרים את האי רצון היה רצון יש כמה נוסחאות לא ניגע בהם יש מנהג ירושלים יש מנהג זה בסוף בעזר השם הכל יהיה לסימן הטבה ויאכל ולחיים טובים ולשלום. זה לגבי עניין הסימנים. אם מדברים עניין הסימנים אני אגר עוד לנקודה אחת שהרמה מביא את זה בסוף ה בסוף הלכות הסימנים. הרמה כותב מן הראוי לא לישון בראש השנה. זה חלק מהעניין של הסימנים. למה? על פי הירושלמי. ירושלמי אומר שמי שיושן בראש השנה ישן מזלו חס ושלום. אז אם אדם לא רוצה שיישן מזלו אז מן הראוי שלא שלא יישן בזה. כך כותב הזה. וכן נוהגים שלא להישן ביום ראש השנה. המקור כמו שאמרתי ירושלמי. רק מילה אחת לגבי. עיקר העניין של השינה ברעיון שלא ישן בזמן עלות השחר. זה עיקר העניין. שאז השטן הוא מקטרה. יודע אז העולם לא נוהג ככה. מי שלא מתפלל עם הנץ עד מסתומה ישן טוב מאוד בלות השחר. אז בעיקר אני הייתי אצל הרב אליהו שהוא כותב שלא ישן בזמן התפילה. יש אנשים תוך כדי התפילה תפילות ארוכות אנשים שמים את הראש וכולי. זה לא בראש השנה רבי זית בראש השנה מן הראוי לא להירדם להיות ירניים בתפילה עם כל הכוחות גם המלכת הקדוש ברוך הוא בעולם זמן המלכה של הקדוש ברוך הוא הגראה היה בשמחי יתרה בהתעוררות גדולה צועקים יחי המלך איך אדם ממליכים את המלך והוא שם את הראש זה עיקר העניין בכל אופן מי שרוצה לישון אחרי חצות הארי זל מופיע פה גם בבערטב גם בשרת תשובה הארי זל אחרי חצות היה נוהג לישון ואנשים במנהגי האריזל מאוד מחמירים בדרך כלל מה שנוגע להם נגיע אריזן כולם נהיים מקובלים אז אז אז מי שרוצה אחרי חצות קצת לנוח כי הוא תשוש מחמת ה התפילות יש אפשרות בהמנהג הרווח בעם ישראל כך כך כתבו המקובלים כתבו שלמוד את שני האידרות יום הראשון האידרה רבא ויום השני האידרה זותטא אלה שלא נוהגים כמו מקובלים נוהגים ככה נהגו גם אצלנו להגיד תהילים פעמיים מצפר תהילים ביום הראשון תהילים ביום השני תהילים פעמיים 150 פרקי תהילים עולה כמניין כפר וזה הדבר האידיאלי ביותר הסימן זמן הכי טוב כל הסימנים העניין של השינה ואחת הסימנים זה שאדם יהיה בקדושה יתרה במעלה יתרה שלא יכאס חס ושלום בראש השנה כל השנה כולה צריך לעבוד על עצמנו בטח עבודה צריך גם בראש השנה חס ושלום שלא יחוס כי זה סימן לא טוב שלא חס ושלום ידבר דבר האסור מי שיכול לעשות את תענית דיבור גם ברוך יהיה לא יודע אם צריך דיבור מפותטליה אבל פחות דיבורים יותר תפילות יותר יותר גם מי שרוצה ללמוד שעשו פוסקים על חשבון תהילים גם ברור יהיה אולי אפילו לכתחילה לפי הנפש החיים זה מידה מסוימת אפילו עדיף כמו שאומר שמה שדוד המלך ביקש מהקדוש ברוך הוא שיהיה תהילים כמו נגעים בעולות לא נענה אז קיצור כמה שיותר לעסוק בדברי תורה בראש השנה שיעברו ימים באמת מרוממים בצורה היותר נעלה שיש זה כל הרעיון של הסימנים להתחיל ברגל ימין בסימנה טובה סימן יפה שיהיה לנו בעזרת השם טוב עד כאן לגבי העניין של הסימנים עברנו על ערב ראש שנה ולא שנה עוד מילה אחת רק עוד מילה אחת לגבי שהחיינו נזכרתי לגבי שהחיינו כידוע נוהגים בלילה הראשון לברך שהחיינו בלילה השני נוהגים בקידוש לשים איזשהו דבר של פרי חדש להסתכל עליו כי הריכתחילה שהחיינו זה בראייה ולברך עליו שהחיינו אם אין שחיינו בלילה השני מחמד איזשהיא סיבה אם יש לא לאכול אותו ביום הראשון יש אנשים מזדרזים לאכול קלמנטינו קלמנטינה לא צריך יום הראשון מברכים שחיינו על היום כן את השחיינו אנחנו צריכים על היום השני אז משהו חדש להחביא אותו, לא לשים אותו מול השולחן. כי אם שמנו אותו בשולחן וברכנו שחיינו על הקידוש כבת חידוש היום, אי אפשר לברך על אותה קלמנטינה למחורת. עוד פעם שהחיינו, צריך לא לראות אותה. למחורת מביאים אותה על השולחן, שמים אותה ואז מברכים עליה שחיינו. אם אין פרי חדש בלילה השני, המחבר כותב גם מברכים שחיינו בכל מקרה. בסדר? כן. סליחה. גם בלילה שני הלילות, שני הלילות. יש כאלה שעושים לילה הראשון ליל השני מנהגנו לעשות בשני הלילות מה מה סליחה כן כן לעניינים האלה ראש השנה זה יום מעריכתא בסדר יש דברים שכן דברים שלא לחומרה אנחנו אומרים יום מעריכת איפה שאתה רואה לחומר תעשה יום היום שלא זה טוב מה מה סימנים לפני ראש השנה את הסימנים לפני ראש השנה כן מי שרוצה לאכול שאלו אותי פה בישיבה לאכול רימונים אם יש לך פרי חדש תאכל רימונים אתה הרבה זכויות כבר לפני כן בברכות לא הרימונים הלאה העיקר שיהיה לכם פרי חדש בלילה השני עכשיו רבותיי ניגע לגבי תקיעת שופר צ כמה דברים אני יודע שגם פה הציבור מזכה את הרבים בתקיעות השופר אני כמה כמה הלכות שנוגעות לעניין של תקיעת שופר ו לא לא נראה את התקיעות עצמם אבל אני אחי מי ש רוצה לישון אז בשמחה רבה כידוע עיקר המצווה ביום ראש השנה זה תקיעת שופר יום תרועה יהיה לכם ש דברים אחרים הם דברים שיתקבלו אבל מדין תורה תקיעת שופר זה הדבר המרכזי לגבי תק תקיעת שופר איך יוצאים ידי חובה אני רק אגיד את ההתגלגלות את ההשתלשלות שיש בדברי הגמרא הגמרא מביאה שלמעשה כתוב שלוש פעמים יום תרועה יהיה לכם מכאן למדו שמינימום התקיעות צריכים להיות תשע תקיות זה מה שהמחבר כותב המחבר אומר אם תקע תשע תקיות יצא ידי חובה איך יצא תשע כתוב תרועה לפני כל תרועה ואחריה צריך שיהיה תקיעה כי כתוב ועברתה שופר תעבירו שופר כל לשון העברה זה לשון תקיעה אז צריך לפניה ולאחריה שיהיה תקיעה מכאן יצא תשע אבל אנחנו לא תוקעים רק תשע בלבד תשע זה הדבר המינימלי ביותר שיכול להיות אומר המשנה ברורה כדי לצאת ידי חובה אבל המינימום האמיתי זה 30 תקיעות ולמה כיוון שהגמרא שמה מביאה ב בראש השנה חז אני מקווה שאני לא ותה בדף הגמרא שמה מביאה שכתוב יום תרועה יה לכם והתרגום תרגם יום יבבה יהיה לכם ואנחנו לא יודעים מה זה המשמעות של יבבה האם לשון גנוך גניך או אלול יל שני צורות של בכי זה ודאי בכי מאיפה לומדים שזה בכי מאם סיסרה המרשעת הזאתי כל פעם מזכירים אותה בראש השנה אם סיסרה לומדים היא כתוב ותייבב אם סיסרה אז היבוב שלה הבכי שלה אנחנו לא יודעים מה המשמעות האם זה גינוך גניך או אלו לו ילין מה ההבדל בין גינוך גניך אלול ילין אדם יש לו מכה והמכה הזאתי לוקחת הרבה זמן אז הוא כבר הוא לא בוכה זה לא הפתע הוא נאנח א אה כואב לי כה לי משפשב את המקום ככה יש אחד נותן לו איזה מכה פתאום בהפתעה פתאום מפליק לו זה הוא פורץ בברכי זה נקרא ילולי הוא בוכה ככה בבת אחת פורץ לו הבכי אז אנחנו לא יודעים האם היא בכתה כבר מהצהריים או שבבת אחת היא פתאום פרצה בברך גינוך גנוליל הספק הוא בפשט של התורה כי התורה אומרת יום תרו לכם אנחנו לא יודעים מה המשמעות היא לכרח בגלל ספיק הדאורייתא אנחנו תוקעים 30 תקיות איך אנחנו עושים התחלת הסדר של תשרת כי אולי התורה התכוונה גם וגם אז אם התורה התכוונה גם וגם אז אנחנו עושים תקיעה שברית תרועה תקיעה שלוש פעמים כי זה כאילו השלוש פעמים כנגד התשע שאמרתי לכם בהתחלה אבל יכול להיות שהתורה התכוונה רק שברים בלבד אנחנו עושים תקיעה שברים תרועה תקיעה יכול שהתורה התכוונה רק תרועה בלבד רק ילוליל ולא גינוך גניך אז אנחנו עושים שלוש פעמים את הרד בקיצור מכל זה יצא 30 תקיעות זה מי שתוקע 30 תקיעות מדאורייתא יצא ידי חובה יש חייל נמצא בפעילות לא יודע מה אין לו זמן עכשיו לתקוע 100 תקיעות בסוף אנחנו תוקעים 100 תקיעות למה 100 תקיעות כי טולים עוד פעם באמצחה הזאתי שהיא היא בכתה 100 בחיות 100 פעיות היא פיתה אנחנו עושים או שיש כאלה שרמצו לרמוז כי כתוב כל העמים תיקו כף כ בגימטריה 100 לא יצא 100 תקיעות אבל מעיקר הדין די 30 תקיעות בלבד בזה יוצאים ידי חובה בהם אדם צריך להיות מרוכז באופן באופן טוטלי בזה אנחנו יוצאים ידי חובה נפקמינה הצדיקים פה שהולכים לתקוע לכל מיני מקומות או בתי חולים או בפארקים שעושים דברים גדולים לזקות עם ישראל במצוות עשה דאורייתא מצ דאורייתא אין צריך לתקוע יותר מ-30 תקיעות אני אמרתי בזמנו אנשים שאלו אותי הולכים למחלוקות בית חולים מי ש נתקע בכל מחלקה יותר מ-30 תקיות בסוף הוא בעצמו השתשפז חס ושלום מחלקת ראות אין עניין 30 תקיעות בכל מחלקה נגמר העניין לא יכול הוא גם גם את זה כבר תקע מסכן הרבה מחלקות לא חסר השם ירחם והוא כבר זה גם יעשה להם 10 תקיעות גם יצא יצאו ידי חובה לא יכולים יותר הנוסים אבל מי שצריך להציא אחרים ידי חובתם 30 התקיעות עכשיו שדיברתי עליהם זה מכאן אנחנו יוצאים ידי חובה מאיפה יצא כל התקיעות האחרות רק מילה אחת זה גמרא בדף לב בראש שנה כיוון שאסרו היה גזרה לא לתקוע בשופר אז אמרו בוא נתקע בתוך המוסף כי מוסף זה כבר היה הם חיכו האויבים שלהם חיכו שש שעות הם ידעו הם יודעים את הזמנים של התפילה יש אנשים יהודים שלא יודעים את הזמילה מתפללים ב10 11 הם יודעים את הזמני תפילת שחרית הם אמרו שש שעות אדם יכול להתפלל הם ידעו גם את הבדיעבד א ש את המשנה ברור חצי שעה הם ידעו את כל המהלכים שש שעות הם חיכו משעה שביעית היה מוסף נכון צריך להגיע זה אז הם חיכו עד מוסף הלכו ואז הדכינו שנתקע מתי במוסף זה כאן יצא העניין אחרי זה אמרו בוא נשלים את זה ל100 תקיעות לכן תוקעים גם בלחץ ואחרי זה בחזרה ואחרי זה עוד בסוף עוד 10 ונגמר אנחנו בספרדים נוהגים לתקוע 101 תקיעות יש התקיעה האחרונה זה התרועה בגלל רב אמרם גאון מביא אותו הטור הטור אומר אנחנו לא נוהגים ככה אנחנו כן נוהגים אפשר עוד לעשות קצת תרועה בשבת מרזל עוד קצת אנחנו נוהגים אבל בקיצור יצא בסוף 101 תקיעות 100 תקיות אבל זה הכל אקסטר מעיקר הדין 30 תקיעות בלבד זה ההלכה כמו שבירתי כדי לצאת ידי ספק דאורייתא כן אם יכול לעשות לו 10 תקיעות תעשה את התשרה תשת נגמר העניין 10 תקיות מהות כן אני או טוב שאלה טובה לגבי העניין של הברכות אני רוצה להגיד כמה עניינים בעניין של הברכות למי שהולך לתקוע לאחרים. אני כשאני אתחיל בעניין של הברכות קודם כל אני אגיד עוד נקודה אחת חשובה בעניין של הברכות. המנהג הוא שביום הראשון מברכים שתי ברכות תקיעת שופר ושהחיינו. ביום השני יש חילוק בין הספרדים לבין האשכנזים. הספרדים מברכים רק על תקיעתית שופר בלבד והאשכנזים גם ביום השני מברכים שהחיינו. אם ישנם ספרדים בציבור ביום השני הבעל תוקע מברך גם שהחיינו שלא יענו אמן. הפסק אם אנו ענו אבל כיוון שאנחנו לא חייבים בברכה הזאתי ועונים אמן זה מהווה הפסק בין ה ברכה של תקיעתית שופר ביום השני לבין התקיעות יש כאלה שרוצים להגיד שאם יש ויכוח להחראה הלכה למעשה לא עונים אמן ביום ביום השני לספרדים או אני אני אגיד כל ההלכות בסוף נשמע בסוף של כי אני רוצה לגמור את העניין ברצף אז אז אז ככה זה לגבי היום היום השני עכשיו בכלל אסור להפסיק בדיבור. כך אומר המחבר. מתחילת התקיות מתקיעות דמיושב עד סוף תקיות דמאומן. המחבה כותב בין השליח ציבור בין הציבור. הרמב"ם לא כתב ככה. תפלפלו בדברי הרמב"ם. המגיד ששמה אומר מה הציבור יכול לדבר? רק השליח ציבור לא. אבל מחבר המחבר אומר אסור להפסיק בדיבור מתחיית התקיעות עד סוף התקיעות. אם אדם חלילה דיבר אז רק במקרה אחד צריכים לחזור שוב פעם על הברכה. אם דיברו בין הברכה לבין התקיעה הראשונה אבל אם כבר התחילו את התקיעות ודיבר לא חוזר מברך מי שגמר 30 תקיעות ודאי ואחרי זה דיבר מאיזשה סיבה כזאת אחרת כמובן שהוא לא חוזר הוא מדבר מי שהולך לשירותים בין תקיעות יושר בתקיעות דמיו באמצע התקיעות כמובן אף אחד לא זז לשום מקום אבל בין תקיות משר בתקיעות מאומד השירותים מברכים אשר יצר בסדר זה לגבי הנקודה הזאתי זה לא נחשב גדר של הפסק למה אין כרגע זמן להרחיב דבר אבל זה לא נחשב עכשיו גדר שנפסיק עכשיו לגבי העניין של ה של ה של הברכות למי שמוציא את האחרים ידי חובתם מה קורה במקרה הזה אז אני כדי להקדים את זה אני קודם כל אקדים מה קורה עם נשים נשים כידוע פטורות בעיקרון מתקיעתית שופר כי מצוות עשה של הזמן גרמה נשים פטורות אלא מה כתוב שנשים ככה בעגר מביא נשים שלנו קיבלו את זה עליהם מן דין קיבלו עליו ועשו את זה כחובה נכון יש הרבה נשים אשכנזיות שאף על פי שהם פטורות ממצוות הזה גמה דברים יש דברים מסוימים שבעלדיהם הם לא יכולות תפקד בלי תקיעת שופר היא לא יודע בלי לקחת ארבעת המינים בסוכות מהגמה לא עושה קפה עד שהיא מטלט את ארבעת המינים מחמירים את זה טוב גם ברוחות יהיו קיבלו על קו עצמם אלא מה פה יש נקודה חשובה הנקודה החשובה היא בהבדל בין ספרדים אשכנזים בגלל זמן גרמה מחלוקת רבנו תם ורמבם רבנו תם מופיע בעירוב עם דף צ והרמב"ם מופיע גם אצלנו המחבר מביא את המחלוקת אצלנו בהלכות קיית שופר א נשים אשכנזיות שקיבלו על עצמם לעשות מצוות עשה של זמן גרמה הם יכולות גם לברר כדעת רבנו תם איך הם יכולות להגיד השקד שלנו מצוותיו וציונו הם לא מקבלות על עצמם הקדוש ברוך הוא ציווה אני קיבלתי לעצמי גם את החיוב כמו שאומר רבי קיבה גגר קיבלו עליו לפי המחבר הם לא יכולות לברך למה הם לא יכול להגיד שקד שם מצות מצווה משקרו לא יכולות יכולה לקיים את המצווה אבל לא יכולה לברך אי לכך ובו בהתאם לזאת אני אשמע שאלות בסוף בבקשה אם היא לכך הוא בהתאם לזאת אם שעה בא לבית כנסת ושומע תקיית שופר גם ברוחה תהיה למה לא תשמע ותצא תשמע את כל המא תקיעות הכי טוב אבל אם אדם הולך לתקוע לנשים רק לנשים בלבד אם הוא ספרדי הוא לא יכול לברך להם ולנשים אין מצב שהוא יברך להם גם אשכנזי אם הוא הולך לתקוע לאישה כאן יהיה חילוק מה יהיה החילוק אם הוא כבר יצא ידי חובה הוא לא יכול לברך לה הוא יכול לתקוע לה גם ספרדים גם אשכנזיים יכולים לתקוע לנשים שרוצים לשמוע כי שופר שמי קרדין לא חייבת אבל אם היא רוצה אדם בא הביתה יש סבתא מבוגרת צריך ימים בעזרת השם היא אומרת אני רוצה לשמוע כל שופר למה לא תיקח אתה יודע לתקוע תקע לה 30 תקיעות שאתה תאריך ימים זה מצוין לברך אם זה ספרדים לא יכולים לברך לה וגם יכולה לא יכולה לברך בעצמה תשמע תקיעתית שופר גם בוכה תהיה אשכנזיות אם אני יצאתי ידי חובה גם אשכנזים גם ספרדים אני לא יכול לברך לה מה כן היא יכולה לברך בעצמה היא תברך עד תקיעת שופר תגיד גם שהחיינו ואז אתה יכול לתקוע לה אין שום בעיה אתה לא יכול לברך יש גברים שמפחדים מנשותיהם כי הם רוצות שיברחו בשבילהם וכולי הם מכוונים לא לצאת ידי חובה בבית הכנסת ותוקעים להם הבית לא צאת ידי חובה תברך לה אין שום בעיה אתה מוציא את עצמך ידי חובה אבל רק כדי להוציא את האישה ידי חובה מי שכבר יצא ובדרך כלל הציבור בבית כנסת יוצא ידי חובה כי הציבור מתכוון לצאת והשליח ציבור מתכוון הבעל תוקע מתכוון לאוצי לכן הספרדים נוהגים להגיד לפני התקיעות בכל מצווה כזאתי ברשות מוריי ורבותיי אומרים שמיים מה זה שמיים שומע משמיע יחד מכוונים לא מורידים את השמיים למטה לא בשמיים היא הכוונה היא עושים איפוס כוונות אני מתכוון להוציא אתכם ידי חובה אתם מתכוון להציע ידי חובה מצוין זה זה נקרא שמיים אם הוא יצא ידי חובה מסתומ בפשטות הוא יצא ידי חובה כי אם הוא לא כיוון באופן מיוחד לא לצאת אומר החיי אדם הוא יצא כי מי שנמצא במקום הוא יוצא ידי חובה נקודה אז אם הוא הולך לתרוש האשכנזיה, היא אומרת לו מה עם הברכות? אומר, "בקשה, בבקשה תברחי, אין בעיה. זה לגבי נשים." עכשיו אני אומר לגבי גברים. מי שהולך לתקוע בחוצות הפארקים, להוציא את עם ישראל הנמצאים בשדות ידי חובתם. כאן זה כבר שונה. אם אתה יצאת ידי חובה, מסתומציבור פה יצא ידי חובה כבר בתקיעות של הישיבה, אתה הולך על הפארק. אם יש שמה יהודי שמבין עניין, אתה יכול להגיד לו, אדוני, אתה יכול לברך שיברך, אתה תתקע כמו אישה. אם אנשים שמה לא מבינים עניין, לא יודעים מה אתה רוצה עם החיים שלך, שמו כיפות של אחשוורוש, רוצים לצאת ידי חובה של תקיעת שופר, מבינים שזה עניין גדול, במקרה כזה אתה יכול לברך להם לכתחילה הגם שיצאת ידי חובה ולמה? מדין ערבות כל ישראל הרבים זה לזה לנשים אם יש ערבות או לא זה מחלוקת ראשונה גדולה ראש בראשנה דווקא מופיע אבל בגברים יש לנו דין ערבות אז אם יש גבר שלא זה או לחילופין מביאים הפוסקים אדם הולך לתקוע בציבור יש בעל תוקע עובר כמה בתי כנסיות הוא כבר יצא ידי חובה אבל מדין כבוד הציבור זה לא ראוי שאחד יברך והוא רק יתקע מדין כבוד הציבור אפשר גם להקל שהבעל תוקע יברך ויתקע אפילו שגם יצא ידי חובה כל שכן שאתם הולכים לזכות את הרבים שאם הם הם לא יכולים לברך או לא יודעים או וכולי תברחו להם שוב פעם ותוציאו אותם ידי חובה ב-30 תקיות שאתם תוקעים להם זה לגבי דין הברכות למי שמוציא את האחרים ידי חובתם שאלותלא לא עדיף מהביא אם אתה יכול ב יש מה לא לא עדיף אם זה אם זה אתה יכול להבין שלמה שיברך עדיף מצווה בוא יוד תן בשוחו אתה כבר יצאת אבל אם כמו שאמרתי כן עוד שאלות כן לא סליחה גם שחיינו עכשיו תשמעו טוב רבי יסא לגבי שחיינו פה יש נקודה חשובה אצל אצל אצל האשכנזים ברגע שאדם לא ברך שחיינו אתה גם מברך בשבילו שהחיינו אפילו שאתה יצאת ידי חובה כיוון שהוא לא בירך אתה לספרדים אתה יכול לברך רק את הברכה עצמה ולא את השחינו זה הבדל בין ספרדים כן מחלוקת ראשונים הרמב"ם בסדר אבל בעיקרון כן את כל האשכנזים מרכים הכל כן סליחה לא לא זה האופציה היחידה אתה לנשים שתת ידי חובה אתה לא יכול לברך נקודה אם אם היא יכולה לברך שתברך למה לא אישה אשכנזיה תברך ספרדיה לא טוב טוב שאלה טובה תשמעו רבותיי שני דברים צריכים להקפיד שנמצאים בחוץ כואך אחד אם יש מראות לא צנועות וגם נבדוק שאין ריח רע במקום לפעמים מסתובבים שמה כל מיני בעלי חיים היום כל משפחה ממוצעת בעיר יש לה שני בעלי חיים ולפעמים גם ילד אז אז ראוי ראוי לשים לב לנקודה הזאתי שאין שמה ריח רע וכל מיני דברים כאלה אחרים אם יש ריח רע אי אפשר לתקוע שם עכשיו לגבי מראות לא צנועות מה מספיק שזה נמצא במקום אם זה עוד יש לזה לא צריך לפרד יותר מדי לחלוכית אם זה רק יבש בהגדרה של ההלכתית כציפורן אז זה כבר לא נחשב לגבי א זה שאלה טובה לגבי הרבה מקרים שאדם רוצה להגיד דבר שבקדושה מול זה מעיקר הדין צריך להפוך את הראש זאת אומרת אי אפשר לעמוד מול דבר לא צנוע במיוחד לברכה או בתקיעה אז במקרים כאלה צריכים לתפוס זווית אחרת שהם ישארו שם הם צריכים לשמוע הם לא צריכים לראות כן כן אז במקרה כזה זה העניין במקרה ואין לאדם ברירה זה בדיעבד אני אומר אז פה כי מביאים שהוא מברך שא יעצום את עיניו או ישים איזשהו א יקח את המחזור כאילו לא רואה ישים ככה מול ה מול העיניים זה אבל מעיקר הדין צריך לעשב את הגוף הצידה במראות אסורות בסדר גם מהזה כן אבל כתוב שבדיעבד אם אין ברירה אחרת בדיעבד לכתחילה צריך לעשה את גופו אם אין לו ברירה אחרת ככה מה יסרב מהרב סולביצ'יק שרב סולבצ'יק מספרים שהיה בחתונות שהאישה הייתה כמו רוצה להתחבר לחווה בגן עדן מקדם ובצורה נוראה ולא ידע מה לעשות אז היה ההגדרה שהוא היה לוקח את הזה וחוסם את זה ככה בדיעבד יש בזה דיוקים יש שמה ביאור על אורכניין עיין שם חכות קריאת שמע מהסתכל על הצ לא פחות טוב פחות טוב ברכה או גם התקיע מנה הרוי גם התקיעה התקיעה זה גם דבר שבקדושה שניהם ביחד בוסם מה מה עם בוסם לא אם צנועה אין בעיה עוד נקודה אחת גבי התקיעות שאני רוצה לגעת אני לא אכנס לפירוט איך איך כמה צריכים לתקרוע מסתומק כבר עברתם איזשהו מהלך רק נקודה אחת חשובה לשים לב למישהו כן תוקע אני רק חוזר לדברים שמסתום יודעים יש מה מה אורך התקיעות שצריכות להיות אני אדבר על תקיה לפניה ולאחריה אז יש כמה שיטות בדבר הזה יש שיטה מינימלית ויש שיטה מקסימלית השיטה הכי טובה זה חמש שניות חמש שניות וזה מדבר על תשרת כן כי הנגזרת של התקיעה היא נובעת מהשברים תרוע וצריך שיהיה תשע כוחות תשע כוחות של א של א תרמותים זה הכוונה היא כוח אחד טום זה נקרא כוח התשע כאלה בשברים זה מתפצל לשלו ש3 ובתרוה תשע אם אדם עשה יותר אין בעיה התקיעה היא נגזרת מהדבר הזה אז אם יש מצב שבו אנחנו עושים 99 זה 18 כוחות שברים תרועה ממילא התקיעה צריכה להיות באורך של 18 כוחות כמה צריך להיות הכוחות זה צריך להיות בבחינה של חמש שניות לכתחילה אם אדם לא יכול גם אם הוא מגיע לא ירד משלוש שניות זה זה הכי חשוב לא תשמעו זה לא לא הרבה באמת בכמה כוחות אפשר לצאת אנשים לפעמים תרועה מריעים את כל הארץ זה צריך תשע תשע מקוטאים כאלה כוחות וזה אדם יוצא ידי חובה אז רק צריך הכי להיזהר זה אני כן אומר לכל הבעלי תוקעים פה הכי להיזהר שהדבר הכי מסובך לניודתי זה השברים שלא יהיה מדי קצר כרועה ולא יהיה מדי ארוך תקיעה זה צריך לשים לב התרועה בדרך כלל יותר פשוטה והתקיעה אדם יכול גם לתקוע באורך לשים את נשמתו בתוכו וכמה שהוא תוקע גם ברוך יהיה זה לגבי העניין של השיעורים בתוך התקיעות עצמם ראוי שיעמוד מישהו אם הולכים לכל מיני מקומות שאין שמה מישהו שיעמוד ליד זה ושמבין קצת בענייני התקיעות באורך שלהם שלא יהיה מדי קצר ולא יהיה מדי ארוך ואם צריכים אז שיתקן אותו ויחזרו כי אם רוצים אותם ידי חובה כבר הולכים למקומות מזכים את הרבים אז שיצאו ידי חובה בתקיעות הראויות מי שלא ברור לו שישאל שישאל לפני כן שיתאמן לפני כן אי אפשר לבוא ישר ולתקוע דבר שצריך זה אני רק הערתי פה הערה ראיתי הרבה שופרות והשופרות יש בהם מדבקות אז צריך להשתדל להסיר את המדבקות לפני כן יש מי שרצה להגיד אולי בגלל שיש שינוי הכל אבל לא בגלל הסיבה הזאת בדרך כלל זה לא עושה שינוי צריך לאחוז את השופר בידו צריך אמנם שהשופר יהיה מכוסה לפני שמוציאים אותו לתקיעה בזמן הברכות המכוסה עניינים שבסוד אבל בזמן שמברכים צריך לאחוז בידו ובידו אם יש מדבקות כאלה ואחרות אז זה חסרה בידו כל מצווה עשה צריכים לאכוז אותה ביד לכן מן הראוי להסיר כל דבר שהוא מדבקה כזאת או אחרת כדי שיוחז את השופר בידו שאלות עד לכאן אני רוצה להגיד עוד נקודה אחת מהלך אפשר לא שומע המשנה ברורה אומר יכול לתקוע יכול להעריך בתקיעה תקיעה לא חייבת להיות רק 18 כוחות או משהו כזה זה מה שאני רוצה להגיד העריך לא לא מעכב מה מה סך השברים ביחד צריכים להיות שנייה וחצי או כל שב 2 וחצי גג שלושתם ביחד כן צריך לשים לב ביניהם לחלק את זה ביניהם זאת אומרת שלוש כוחות כאילו אם אתה עושה טו טו טו שיהיה הערך הזה של שבר כמה כמה כל אחד צריך אה חצי שנייה כן א צריך ביום שני א הספרדים אם אני ביינו אני לא יכול להכילו אתה לא מערך שהחיינו ביום השני לא ברך שחיינו ביום שני מי שמוציא את האשכנזים מדךם ביום השני שאחד מהאשכנזים יברך שחיינו הוא לא מברך שחיינו בסדר אני בא לפניס והוא מברך והוא לא שמע ביום הראשון והוא לא שמע ביום הראשון מברך שהכי ביום השני כן אם הוא לא שמע ביום הראשון הוא מברך שכינו ביום השני כן בראש השנה עצמו כל זמן שלא תקעת אפשר אחרי התקי נגמר העניין רק לנסות לראות מה שהוא עובד שהוא השאלה בך לא השופר עובד אתה השנה אם אתה עובד השופרות מה מה השתנה בהם מערב ראש שנה תשים ארק ארק זה סגולה טובה לשופר יין יש כמה דברים כתוב שמי שלא תוקע מי שלא זה יכניס את הזה ראש יגר בך השם השטן תראה זה יעבוד אחרי זה יש כמה פטנטים עדיף לא לעשות תקיות מיותרות זה שבוות זה יום טוב בסדר אבל אם אין בך ברירה ואתה חושב שאולי זה לפני כן כן אחרי נגמר בסדר תקיעה מה שתקיעה שכת המצווה בסדר גמור אבל הוא רוצה לעשות אקסטרות כל מיני בדיקות הכנות כוונות זה לא לכתחילה יודע שסיב אנשים לא 30 רק באונס 10 לכתחילה 30 תקיעות למיש לזה מה שהצלחת הצלחת טוב רבותיי עוד עוד כמה נקודות לגבי העניין של ה של לתקיות נקודה אחת חשובה יש כמה מנהגים לגבי תפילת הלחש שאנחנו יש נוהגים ככה נהגו החסידים והספרדים השולחן ערוך הרב מעריך בזה הרבה זה על פיסוד להתפלל בלחש גם לתקוע והאשכנז נוהגים בלחש לא לתקוע רק בחזרה ואחרי זה משלמים את התקיעות אחרי אחרי מוסף בכל אופן אלה שנוהגים בישיבה פה גם תוקעים בלחש מסתומה חסידית לאפ לא ידעתי ישיבה ליטאית אז אז ככה בכל אופן מנהג חבד אפילו טוב בכל אופן אז לא אז לא צריך להגיד את ההלכה הזאתי זה זה פשוט כי באופן עקרוני מי ש מי שמתפלל מקום שכן אומרים אז שהוא גמר זכונות מלכויות ושברות שיחכה עד התקיעות ואם הוא נמצא באמצע הברכה בתוקעים שימתין לשמוע את התקיעות ואז ימשיך הלאה בסדר רק לגבי הנקודה הזאת יש דיון בפוסקים ארוך לגבי גבי וידוי בין הסדרים בין תשרת תשרת ווב המנהגים הם לא להגיד שום דבר יכול לכוון כן אבל לא להגיד שום דבר מפיב כמו שהמחבר אומר באופן פשוט שלא מפסיקים בדיבור מתחילת התקיעות עד סופם דרך אגב לבתי כנסיות שהציבור מדבר בהם בשבתות זה סגולה מצויינת אני אומר ל הציבור תמיד אני אומרים לכם מי שידבר באמצע צריך לחזור על כל התקיעות כולם היה הדממה המוחלטת ברוך השם אני רציתי לתקן מזה שכל שבת יתקעו בשופר שכדי שיהיה שקט בתי כנסיות קצת אבל אבל בכל אופן קרה מקרה שמישהו דיבר אז כמו שאמרתי אבל אבל לכתחילה אין הפסקה בדיבור בכלל מתחילת התקיעות עד סופם זה לגבי העניין של ה של הדיבור עוד נקודה אחת א חשובה לגבי העניין של מצוות מצוות יד תקית שופר יש איזה איזה נפקמינה מאוד מעניינת שאלו אותי עוד הבוקר א מה קורה אם אדם הסייח דעתו באמצע התקיעה וכאן אני רוצה האם האם הוא חייב לתקוע עוד פעם את ה30 תקיות כי הוא לא היה צה ידי חובה פתאום מצא את עצמו באיזה קצות באיזה באיזה מחנפריים האם הוא צריך זה יכול לקרוא לכל בחור ישה באופן ממוצע מה מה עושים מקרה כזה אז שאלו אותי הבוקר אני רוצה להגיד משהו בנקודה הזאתי ואני אגיד את זה נפקמין על שני דברים יש כידוע מחלוקת ראשונים גדולה מה המצווה התקיעה או השמיעה דעת הרמבם הרמבם חוזר על זה פעמיים שעיקר המצווה זה השמיעה שמוע כל שופר דעת רבנו תם והסמג שני ראשונים גדולים שעיקר המצווה זה התקיעה נפקמינה קודם כל לגבי נוסח הברכה כמו שאומר הנוד ביהודה שהנוסח של ברכה מגלה על המצווה עצמה דעת רבנו תם והסמק צריך לברך על תקיעת שופר לתקוע בשופר ודעת רוב הראשונים ככה פוסקים גם להלכה עיקר המצווה זה השמיעה החליף בין הברכות פתאום בעזרך ברך על תקיעתית שופר או לחילופין מי שובר אין לחילופין אנחנו פוסקים כולם כולם כל עם ישראל פוסק נשמוע כל דבר אם לחילופין החלפת משמיעה לתקיעה יצאת ידי חובה הברכה הברכה הועילה אבל פה יש נקודה חשובה. כיוון שעיקר המצווה זה השמיעה אז אני רוצה לחדש שני קודם כל חידוש הלכתי אחד וגם להפקמילה למיסה. כן שזה המצווה יש ברמב"ם דבר מאוד תמוע. הרמב"ם כותב שתקיעת שופר גזירת הכתוב היא לא ברור באמת מה מה העניין לקחת חתיכת עצם גזרת הכתוב עניינים אבל אומר הרמב"ם רמז יש בו מה הרמז? אור ישני מתרדמתכם ועקיצו משנתכם שנאמר היתקה שופר בעיר והעם לא יחרדו מה הרמבם מביא רמזים הרמבם צריך להביא רמזים באמצע באמצע הברכות ההלכות יגיד פה זה ההלכה רמז יש בוא נגמר עניין הרמבם צריך להגיד לך יכול להיות שהרמבם מכוון להגיד שעיקר העניין של תקיעת שופר שאדם יגיע לחרדה והעם לא אם אדם לא מתעורר אצלו משהו מהדקיה אז כנראה שבעצם העניין עצמו חסר ביציאת ידי חובה לכן אומר הרמב"ם אורי שני מתרתכם עקיצו משנתכם צריך להגיע הייתקה שופר בעיר יש הזקה בעיר והעם לא נחרד לא ייתכן כי זה חלק מגדר המצווה וכנראה שהרמב"ם לשיטתו למה כיוון שהרמבם סובר שעיקר המצווה זה השמיעה ולא התקיעה אומר הרמבם מה הנפקמינה של השמיעה שאדם יחרד לבבו שיהיה לו פה איזשהיא חרדה זה עושה השמיעה אם היה גד של מצווה הרמבם לא גדר של תקיעה הר כותב את זה תקע אפילו לא שמע יצא העיקר זה מה ישה תקיה אבל כיוון שהמצווה היא השמיעה כאן אדם צריך באמת לעור לעורר את לבבו היא לכך ובתן הזאת שני נפקמינות חתיות מעשיות אחד עם אחד הסיח דעתו אבל הוא שומע את השופר דעתו מקום אחר אניו דעתי יצא ידי חובה לא צריך לחזור עוד פעם על ה-30 תקיעות אם הוא עשה מיסה בידיים שהוא לא רוצה לשמוע זה סיפור אחר אבל כל זמן שהוא לא עשה מיסה בידיים וכל השופר מהדד הוא פתאום חשב על איזה סוגיה חשב על איזה ורט חשב על משהו אחר יצא ידי חובה. עוד נפקמינה לאלה שיש להם מכשירי שמיעה. יש אנשים רבים מבוגרים שיש להם מכשירי שמיעה. יש פוסקים שכתבו שאם יש מכשיר שמיה לא יצא על ידי חובה כי זה על ידי מכשיר ואסו כבר את החשבון של רמקול. מי שמכיר את כל העניינים של רמקול זה שמיעה על ידי גלים אחרים. זהלא נכון. אם המצווה היא השמיעה והוא יכול באיזשהו מקום לשמוע גם בלי המכשיר ורוב רובם יכולים לשמוע רוצים לשמוע יותר טוב יוצאים ידי חובה גם עם המכשיר עצמו. ולא צריך לעשות פה כל מיני חדשים מקרוב באו לא שרויכם יוצאים ידי חובה נקודה לכן אנחנו צריכים בכל השופר הזה להתעורר באמת כתוב בזוהר הקדוש שמי שמכוון בזמן בזמן התקיעות לדברים גדולים שבפנים יהיה שברים ותרועה שאדם בפנים יהיה לו את המהפך הפנימי המחשבות והכוונות המגיעות עד כיסא הכבוד כתוב בזוהר ששני מקרים הכוונות מגיעות כי הכבוד בבכי של תינוק בברית המילה ובכל תקיעת את השופר אנחנו מנהגנו לא להגיד וידוי אין הפסק באמצע אנחנו רק אדם יכול לכוון אבל לא להתוודות בפיו המקובלים נהגו שכן הרבה מן המקובלים הארי זל הכניס את זה ורבים הלכו בעקבותיו שכן אומרים גם מסדור היה וזה מופיע אבל רוב מנהגי עם ישראל לא להגיד שום מילה בזמן התקיעות לשמוע לכוון לצאת ידי חובה ובזה יעלו תפילותינו לרצון למה אני אומר יעלו תפילותנו לרצון כי לתקיעת שופר זה לא עוד מצווה בעלמה יש לתקיעת שופר בחינה של תפילה השופר יכול לעורר רחמי שמיים לא רק דין של תקיעה קצת ידי חובה ונגמר העניין מאיפה יש לזה ראיה ראיה מאוד פשוטה אנחנו אומרים מלכויות זכרונות ושופרות מה נוסח הברכה של השופרות הנוסחאות של הברכות אומר דם מגלים הרבה ברוך אתה השם שומע כל תרועת עמו ישראל היום ברחמים מה זה ברחמים שומע כל תרועת עמו ישראל היום ברחמים רחמים זה בחינה של תפילה מי שיודע לעורר את הפנימיות שלו בזמן הדקיות זה כמו תפילה הכי זקה שיש כשאדם מדבר מתחילים להיכנס כל מיני עניינים כשאדם תוקע מאומקה דליבה זה מגיע עד שמי שמיים שומע כל תרועת עמו ישראל היום ברחמים אני ברשותכם אגמור רק נקודה אחת קטנה ובזה אנחנו נסיים אומר הטור בהלכות ראש השנה שכדי שאדם תפילותיו תקבלו וזה כל מה שאנחנו עושים בראש השנה ימים נוראים מתפללים שיח ספתותינו אומר העיקר שאדם ידע איך לבקש כי שיהיה כדל שואל על פתח כדלים וחשים דפקנו דתך אם אדם עם איזה חס ושלום איזה גייב שיש לו שהוא כבר הקדוש ברוך הוא טורף תפילתו חס ושלום תפילה להני כי טוב איך הדבר הזה נעשה אומר הטור הספוראים הוסיפו לנו בתפילה אחרי הכל הקדוש הקדוש זוכרנו לחיי מחמוך ברחמים אחרי זה הוא כתוב לחיים טובים בסוף בספר חיים מה ההוספות בצורה המדורגת הזאתי של הספוראים לכן זה ספוראים מי שלא אמר לא חוזר אם הוא ברך כבר זה לא המוראים של המלך הקדוש בגמרא בברכות אז מה מה השדרוג שיש שמה אז הוא אומר דבר נפלא. יש אחד אני מסכן רעב עד עד עד קלוט אז הוא הולך באיזה בתים ככה במריח איזה בית מכינים שמה מאכלים פילפלוין אז הוא ככה רוצה רוצה לאכול אותם הוא לא מתאפק תן כמה דפיקות על הדלת אבל הבית נבהל ורץ לדלת פותח רק את השרשרת אומר לו כן אדוני אומר אפשר לקבל פה איזה מנעת אוכל אומר לו פה זה לא גבר רעלימה פה זה לא מסעדה לא זה יש פה קח שבע שק יש פה פנפל אילל בנמרק תעסק איתי בכלל טוב אז הוא מחורת אותו בית מגיע אני אחר דופק קלות על הדלת בא לבית פותח אומר לו כן אדוני אומר אפשר בבקשה מים לא שמחה למה לא מים בהודו מוזק את המים אומר סליחה ממש מחילה אפשר להרתיח את המים בבקשה אמר לא מה אולי יש לו אחברת שאלת כלבת לא יודע מה יודע מה מרתיח לו הוא מביא לו כבר את המים ריתוחים אומר לו ממש בקשה אחרונה אפשר כפית אבקת מרק בתור חו אומר תשמע אם אתה אוכל מרק אולי תשא לאכול כמו בן אדם נותן סעודת שלמה בשעתו אומר גם אנחנו עם הקדוש ברוך הוא ככה מתחילים את התפילה אומרים ריבנו של עולם אנחנו רוצים רק זוכינו לחיים לא צריכים שום דבר חיים מה הקדוש ברוך הוא יש לו בעיה מקור החיים קצת מתקדמים מכוונים נכנסים לפני בפנים אומר מימוך אב זוכר את צורה ברחמים שהחיים יהיו ברחמים מה סתם חיים אדם מתפלל מכוון נכנס לפני הקדוש ברוך הוא כבר מתחיל כבר איזה דיאלו אומר ריבונו של אכתוב לחיים טובים כל בני בריתך זה כבר רוצים חיים טובים אם אתה מוכן חיים טובים אז בבקשה בספר חיים שיש לנו כבר רשימה שלמה מה שאנחנו רוצים אני בהזדמנות זאת עושה את זה הלכה למעשה מבקש גם מחילה מכל תלמידי הישיבה חס ושלום לא שמעתי כדי בעיה לא התייחסתי כדי בעיה עכשיו ההלכה למיסה אני מבקש מחילה וסליחה ליבי ליבי אין אף אחד אף אחד חס ושלום רק אהבה ואחבה שלו וראות ומתוך תפילותינו ועבודתנו ולימודינו בעיקר העניין של תשובה זה התורה שיבנו אבינו את תורתך כמה שיותר תורה התשובה יותר גדולה כי מי שלא לומד נשאר עם הארץ אז איך הוא יכול לחזור בתשובה שלמה זה תחת דסטרה ריבוי התורה זה התשובה הכי שלמה שיכולה להיות שמתוך כל עבודותינו הקדוש ברוך הוא יכתבנו אותכםמשפחות שכולם בעזרת השם לחיים טובים ולשלום ולשנה טובה ומתוקה