שואלין ודורשים הלכות ומנהגים בהלכות פסח , הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע"ה כפר חב"ד שנת תשס"ו

שאלה מאוד מאוד חמורה אולי נתייחס לזה בהמשך רציתי רק להעיר בקשר לנושא הזה שדיברנו פה בקשר לתלוהים חס ושלום אני לא רוצה להקל בנושא הזה פה מדובר על א העניין הזה של חסה שמשתמשים בו בליל הסדר והשם יר מצווה כמובן שצריך לבדוק ולבדוק ולבדוק עד כמה שאפשר שזה לא לאכול חסה אני לא חושב שעד כדי כך מי אני ומה אני שאני אומר את זה אבל יש אצלי הייתי פעם ספר ספר ישן נושן היה אצלי פעם בבית לא יודע מישהו שכחב את זה ממני אבל אני גם מרכיבים איזה שכוון ציינתי אותו פעמיים שמה ביאורים גם בשכנו של אדמור הזקן הוא היה כנראה חסיד של הצמח צק בר סברו ברכסון אתה לא זוכר את השם שלו שמה כתוב כך וזה הלשון [מוזיקה] שמעתם ב בהגוי שם זה נראה שחמד של גוי לא חששו שם היומלא אווכלי עכשיו שהגזירה הזו של שם היו אוכל בחמץ של יהודי אבל כמובן שהדבר לא הכי מובן סיס של גוי סליחה זה הרי שלי וזה אהרון שאני משתמש בו כל השנה ואני אחר כך סוגר את זה וכל הדברים האלו לא אבל אם זה חמץ של גוי אז לא חששו לשם היו ולא אוכל ולכן אבל אם זה חמץ של יהודי ואותו הפעולה הוא יעשה את זה ויסגור את זה אז אז זה לא יועיל אבל אם זה חמץ של גוי מה כתוב בשולחן בסת א' מ שיעשה לו מחיצה חמץ של גוי מספיק מחיצה מחיצה של עשורת פורחים אפילו כיף עליו כלי בשבס ויונטף וזה הקר שהוא לא יבוא לאוכלו זה מספיק ההיקר הזה כי כנראה שיש בו שתי הדברים גם של גוי וגם שיש ההיקר הזה אז חכום עד כדי כך לא גזו אה מה יש חילק תשבי איך נשק לחור דך הפקר אני הבקרתי את החמץ שנשקלכו בכל ז חכום ואמרו שם היו ולא אוכל אבל זה לא מספיק שזה לא שלכו אה מה נו אז זה לא מצד בירחומץ צריך להוציא את זה בוסה לאי מה נכון וזה לא עוזר למה כי זה שלך חום המיד את זה ברבשותך אבל אם זה של גוי לא גזרו זה עומק דברי חז"ל מה שהם כן חששו מה שהם לא חששו בנושא הזה הם לא חששו אבל אבל מה רצית לומר ב אבל זה עד gefunden פש ככה זה מה שרציתי להגיע לזה מה שרציתיזה אה סף נרשטם א נרשטם הטם הראשון ש למה לא מועיל ביטל שמו לא שמו לא יבטל בלב שולם אני מוכר את זה שול המחיר תוך המחיר אבל שטעם השני של שם היו ולא אוכלי אז מה ההבדל geschaff דורגי שכל שיש איסמ אם אתה שכחת סליחה למה שמו יום ולא ישכח שזה פסח אתה לא חושב שמו ישכח שמחרת את זה אתה לא חושב אז קום הגוי שחומץ דף דמ בדרך כלל gedenkel לחשוב על דבר שלא שלי שהוא שלי זה לא כל כך מצוי אבל למיסה אבל למסה זה הרי שלי מה זה שלי אני רגיל בו כל השנה באותו ארון אני כל השנה ניגש ולוקח את הלחם עכשיו לקחת וסגרת את זה רק מה אז כמה נקודות מה שיוצאת מההנחה הזו למיסה א' מי שנמצא באמת במלון אותו שאלה אדם נשאר יום בלילה למלון של גוי מלון של גוי היום בלילה אם הוא ישע הוא יזכור את החדר ואם יש שם חמץ בחדר אז יכול להיות שהחמץ נהיה שלו כי ה הוא שכר את החדר והסיפר קונה מה שנמצא בחדר יהודי חוצר או היהודי מי ששכר את החדר אז חמץ שנייה שלו חל עליו חובת בדיקה אבל אם אדם ישע בערב פסח אחר הצהריים למה לא נוזה ויש שם כל הפסח אז לכאורה נראה שלא אין עליו בדיקת חיל בדיקת חמץ למה כי החמץ שנמצא שם אם זה נמצא זה של גוי אין חובת בדיקה על חמץ של גוי אלא מה אם אם הוא ימצא חמץ שם במת אז הוא צריך לשיו כלי או כמו שכתוב בשכונוך לקחת סכין ארוכה ולגרר אותה לא לגוע בזה למה כי במעשה הזה שהוא הוא עכשיו מתעסק עם החמץ ששוב המחשש הזה של שמו יובל לא אוכל אב גוי שחומס נשתוקחדיק זה אותו הדברק מה אנחנו הלכנו נוח טרופ וייטר עוד דרגה עוד מדרגה יותר ואמרנו שלא חומדי נמצא במלון ושמה יש חומץ באחד הארונות תחת המיטה כן ואני רואה את זה בפסח אז מה זה של גוי אני יודע שזה לא שלי אבל שנמצא אצלי בבית שנמצא אצלי בבית אז גם מקבל את אותו הדין אז ממילא אז מה רצית אז מה יוצא לפי זה שבאמת אם זה אם הוא נמצא במלון וזה של גויים אז הוא לא חייב לזב את החיים בסדר לא בסדר שזה בודאי שזה לא שלי אבל עכשיו ששמה ישכח שזה פצח ויקח ויאכל את שנשכחים השם יכול לשלב א מצד שני גם מצד שני גם וגם עכשיו ראיתי את זה בכמה ספרים שדנים בזה מצד שני אבל גם מי שיש לו חמץ ממש כמה פעמים הזכרנו את זה ומי שיש לו חמץ ממש ורוצה למכור את זה אז למיסה כפי שנהוג היה בבית הרע וגם א כך נהוג נהוג היה אצלנו תמיד שמי ששמח על המכירה הזו של זקן שאם הרב קמבלן אז זה מכירה גמורה וחלוטה ואפילו לכתחילה לא צריך לבאר את החמץ לפני פסח הוא יכול למכור את זה אבל מה זאת אומרת ועוד יותר אפילו אם ישאל שאלה אדם שיש לו חנות ואחרי פסח צריך לקנות חמץ ממקומות אחרים שלא מכרו את זה טוב בחמץ הוא עדיף לקנות עכשיו ולעשות מכירה כמו שצריך אז לכאורה ייתכן הוא צריך לתת את זה אחרי פסח להנש אז ודאי שאולי כדאי באמת לקנות לפני פסח ולעשות את המכירה כדת כידין יותר טובה שלקנות אחרי פסח במכירה כזו שמי יודע איך הייתה המכירה אבל מצד שני המכירה צריכה להיות כמו שצריך אז מה מה רצית לומר שיש יש אנשים שיש להם חמץ מאשרים חמץ אז אי אפשר להשאיר בפריזר חמץ ולהשתמש אחר כך בכל הפריזר עם אותו דבר אם יש בארונות יש דברים כאלה שלא צריכים פריז'ידר והם נמצאים לקחת ולהשתמש בחצי ארון כן בחצי ארון לא זה לא רק מצדמ צם היום ולא אוכלס ונשתזיקרו אז ממילא מה זה צריך להיות על פי דין זה צריך להיות סגור ב בחדר מיוחד כפי תחס כפי שאדמור הזקים פוסק צריך להות סגור בחדמיוחד וצריך לסגור את זה במפתח למסור את המפתח לגוי הרבי כותב שהיום לא נוהגים לא לא ראיתי למסור את המפתח אבל בכל אופן זה צריך להיות סגור במקום או בזווית מיוחדת או בארון מיוחד ואז יש את ההקר וגם המחירים וחוץ מזה עוד דבר ישפ יש כאלו שדנים בנושא הזה מכיוון שהמכירה הזו שאנחנו מוכרים אז לא רק מוכרים את החמץ אלא גם מזכירים את המקום שהחמץ נמצא שם אי אפשר להזכיר את ה את המקום שמונח את החלק של הפריזידר להזכיר גם צריכים להזכיר את הקרקע שמתחת לפריז'ידר אז ממילא אז עדיף זאת אומרת מי שרוצה להשאיר חמץ אז שישאיר את זה במקום אם זה אפשר חדר סגור בכל אופן אה מה נכון אז חלק מהארונות ולשים על זה כאילו היקר שזה בחור לחמץ מה מה נו אז ארון מטבח יש לו עד הקרקנו ארון ש מתחת לשיש אהרון תלוי אז יש כאלה שאומרים שאפשר להזכיר את הקיר אבל אשתיץ חס בסרי [מוזיקה] זה זה נשק מה אה אז כיוון שיום הלילה זה היום ההילולי של הצמח צדק אז נזכיר את הפסק של הצמח של הדור הצמרצדק בנושא הזה כי כה שאנשים לא יודעים ש א יש מחלוקת בין הצמח צדק לחיודוםח חיים חיים לחיים יש א כן יש מחלוקת יש יש א בחוקת בין הצרצמך צדק לחייהודום כך תראו יש בתי דינים בבני ברק היום שמעושים מכירת חמץ לפני השקיעה של יג בפרסומים של הבדצים היום שעושים מכירת חמץ לפני יג מחר לפנות תרב למה מה למה כי אחי פוסק שהחדר הזה שמוכים בחמץ חדר שמוכים אותו בחמץ מדובר על מחסר שמוכים אותו בחמץ אז מתי המכירה אכלה רק מחר בצהריים אומרת בערב פסח בצהריים בסוף ש ב מתי חל לחובת הבדיקה בליל יג בליל בליל יד כן אז מצר איך אתה אז בליל יד אז קר אתה צריך לבדוק שם את החמץ אז מה הם עושים אז הם אומרים בכדי שהמקום הזה לא לבדוק את החמץ אז הם מוכרים את החמץ כבר בליל יד לפני ליל יד זאת אומרת בשעת כניסה של חבז בדיקה של יד המחץ החמץ כבר מכור המחץ החמץ כבר מכור רק רגע רק רגע החמץ כבר מכור לגוי כמו שאמרנו קודם חמץ שהוא של גוי אין אין חובת בדיקה הצמח צדק חולק על על החודו והוא מביא ראיות ואומר שמכיוון שמחר חר בשעת הביאור החמץ שלו יהיה של היהודי הוא ימחר אז כבר מבלילה אין החדר הזה חובת בדיקה זה הפסק של צמחצ הוא חולק על החיודום והם נוהגים לא ככה אבל אנחנו זה המנהג שלנו שבמילא בזה בחדרים האלו רק רגע רק רגע רק רגע בחדרים האלו שבודקים את שמוכרים בחמץ דעת הצמח צדק לאחל לא חובת בדיקה לא בליל יג בליל יב לא כל שלי שמיון יש לפני החג אין עליהם חובת בעיקר החדר הזה יהיה מחור וחמץ בחדר סגור זה קמה הפרצה ואמרה כיוון שיוצח צדק פוסק שהמקום שמכור בחמץ לא צריך בדיקה אז אני אלך ואני מוכר את כל הבית אז אני לא צריך לבדוק את החמץ אבל מה כפי שמעינים שם בתשובה של הצמח צדק אז רואים שזה שני דברים נפרדים. א המקום שמכרת [מוזיקה] בחמץ אתה יכול להיפטר ולא לבדוק אותו מכיוון שהוא יהיה מכור לגוי. חמץ של גוי חובה בדיקה. אבל זה לא אבל אדם שיש לו בית שמגיע ליל יג חל עליו חובת חכמים לבדוק את החמץ בבית שלו. וכאילו אם הוא פותר את עצמו, אם הוא עושה תצעד כשון הגמרא איך להיפתר מהמצווה הוא מבטל מעצמו מצוות חכמים ולכן על זה נאמר תמיד ששני הדברים באמת חדר אחד תשיר אם אתה יוצא מהבית לכל הפסח חדר אחד תשיר ותבדוק תנקי אותו איתו ותבדוק שם את החמץ שאר החדרים אתה יכול למכור ולסמוך לצמח צדק אבל זה לא טעם בכדי זה לפתור מעצמך את כל את כל הלבטל מעצמך להוריד את עצמך את כל חיוב את כל החיוב של בדיקת חמץ אם אדם שיוצא מהבית ורוצה לנקות רק חדר אחד אתה נמצא בבית הוא נמצא בבית ומה אתה יכול אבל אם אתה אבל אם אתה תרצה להיכנס לחדרים האחרים תצריך עכשיו לבד לבדוק חמץ כמו שהזכרנו קודם א כל השנים בנושא הזה מה בנושא הזה של אה של בדיקת חמץ אז גם כדאי להזכיר תמיד כאנשים אנשים שוכחים תמיד ברגע האחרון שכל אלו שיש להם מכוניות ויש להם רכבים ו מתכוננים להשתמש בהם אחר כך במשך החג אז צריך שם בדיקת חמץ זה מקום שהכניסו בו חמץ משך כל השנה כולה ולכן אבל מה כפי שאמרנו שהרבה פוסקים אומרים שלא חייבים לבדוק שם לאור הנר כיוון שזה שם הרבה זכוכיות אפשר גם לאור היום ואותו דבר גם ואותו הדבר גם בקשר לכל החדרים בבית כאילו מה יש זה הרי מצד אחד זה מאוד דבר מאוד משונה האישה עובדת ומנקה את הבית כבר משני שניים כדחק ולמיסה למיסה מי שעוסק במדיקת חמץ זה האישה והיא מנקה את הבית כפי שכתוב בשולחן בר ירושלמי שנושי מצלוניסם שאי אפשר לסמוך על אנשים בקשת בדיקת חמץ כי אנשים מצלוניים יות הם אבל למיסלולי אנשים לא היינו היינו נשארים עם החמץ בבית אבל למיסה אבל למיסה אז היא כשבאים ב אז לכאורה היו צריכים לברך את הבחת על ביאור חובץ מבחינת מתי שמתחילים להכין את הבית לפסח בכל אופן לא לא לברך לברך רק בליל יד אבל אבל החיפוש הזה זה עם הנרות כל לאור נר שתבדוק אלא מה אחר כך אז כאילו יש פה כך נראה גם סימן תוך לג בהתחלה שיש פה שילוב של שני הדברים יחד אז אם ככה מה האישה עושה ומה הבעל עושה אחר כך שיש פה שילוב של שני הדברים יחד הוא היא בודקת והיא מתחילה לבדוק וזה באמת חלק מבדיקת חמץ אחר כך כאילו הגמר והשלומה זה על ידי הבדיקה בליל יד אבל למיסה גם היא עסקה בבדיקת חמץ במיוחד בימינו שה יש גם בסוף סוף לג וגם בקבוצח ש שם מדובר על בתי כנסת ובתי מדרש יש שמה חלונות גדולים חלונות של בית הכנסת שמלא חלונות אז אומר הדמור הזקן שדינו יש מקום לומר שדינו כמו אחסדר שאחסדר לאירו נבדקס ואחסדר לא צריכה את עיר הנר בכל אופן אפילו לגבי בדיעבד זה גם מועיל וודאי שזה מועיל שלא צריך עוד פעם לכתחילה אולי צריך לבדוק שם גם לאר הנר אבל בני שכבר בדקו שם לאר לאר החמו אז לא צריך עוד פעם בדיקה לאר הנר אז ממילא אלו ששואלים למה לא לא היינו לא יודע כפ אני לא ראיתי שיבדקו עם הנר בליל בדיקס חומס בתוך הארונות ובתוך הכל המגירות כל הכל ער הנר אז איך הוא אז למה לא עושים את זה כי למעשה שסופכים על הבדיקה הזו של אירו נבדקס מה בל בליל יד הקדוש חכום אז זה המקומות האלו שבחירם או בזדוקים או בזוויות כמות שאין שם שלא כנגד החלם שם בודקים לאור הנר שואלים האם אדם מה אה שואלים פה אם אדם אה נו אז ככה בקשר ל אה הרי בכלל יש שאלה אה שנים בה האם הנושא הזה ש של בלירו ובליבוצה אם זה לפי הגברה או לפי החפצה זאת אומרת האם זה לפי האיפה שהחמץ נמצא זאת אומרת אדם שנמצא פה ויש לו חמץ באמריקה אז מתי ב באמריקה השש שעות הם שעות שבע שעות יותר מאוחר אם מתי הוא מתחיל לעבור במה לירמוצה האם כבר פה בנאמר ביום שני וש 11 מר ב-12 מדרס ב-12 ב13 הוא עובר כבר בבלי רואה ובלי מוצא על החמץ שנמצא באמריקה או של החמץ שנמצא באמריקה הוא רק יעבור ב כן ב7 ו3 בערב ב6 וח בערב איך נדון בזה אז כפי שנראה גם אז חיים יש מרכות הנושא הזהגיון שלמיסה זה הולכים לפי הגברה לא לפי ה לא לפי ה אם אדם נמצא פה זה הכל לפי מה שהוא אה נו אלוה שנסו לחוץ לאסליף אז לא רוצה נו נו נו אז על זה בכל אופן אצלי אני עושה שתי השטרות מכירה מכירה לשבעה ימים חל לשמונה ימים וגם הרוב קבל חותם פעמיים גם הרב קבלן על החמץ של שבעה ימים גם על החמץ של שמונה ימים אז כך שאלו שנצאים לחוץ לארץ ים שבאים למכור את החמץ שהם יגידו שם נסים לחוץ לארץ אז הם נייל אותם במכירה של שמונה ימים לא של שבעה ימים יש כאלו פוסקים יש כאלו פוסקים שלא מעצריכים את זה ואומרים שמספיק שבעה ימים וכיוון שהוא לא מתכוון לקנות את זה חזרה אז הוא רק יקנה את זה רק אה בסוף האחי של פסח בחוץ לארץ אבל למה יסה בשמע להסתבך על כל הדברים האלה אפשר להתחיל לעשות שמונה ימים ואין שום בעיה וה מה כן נלך לאט לאט בק בקשר ל בקשר לבאירור חמץ בקשר לבירור חמץ אז א הזכרתי את זה פה קודם בישיבה ואני חושב שכל שנה מזכיר את זה שגם בחורים שאין להם אפילו חמץ משלהם שהם חייבים את השביסו זה הרי מצווה ולפי דחד בשכנו שתסוף שתוף לדבוב זה חבס הגוף אז אפילו שאין לו חמץ ייתכן הוא צריך להשיג חמץ שיהיה לו על מנת לעשות את ה את הביר חומץ בקשר ל בקשר ל פה שעלו עם אדם שמבאר כל החמץ בבית ופאל חייב גם למכור את החמץ אם יש עדיפות לבאר ולא למכור שאדם שמבאר את כל החמץ הוא לא צריך א למכור אבל מה יש דעות כאלו שאומרים שהמכירת חמץ המכירה של חמץ זה בכלל תשביס יש הרבה ברשינים בלמר ועוד כמה רשינים שמסוחים שאומרים שהמכירה היא חלק תשביסו סעיר בתכף אם אני אומר שתסביסו זה שריף אה אז ודאי שרק בשריפה אבל לפי הדעות שמשה בכל דבר אם אני מכרתי את החמץ לגוי כמובן בזמן המותר קיימתי תשביסו שער מבתך על ידי המכירה ולכן כן, אבל מה הבחירה צריכה להיות כמו שצריך על ידי עורב קבל. אז זה לכתחילה אפילו כפי שכך נראה מהסדר של האדמור הזקן. בקשר ל בקשר לנושא הזה של הכשרה בפסח רציתי להזכיר שאלו כ הרבה אנשים שואלים את הפנים בקשר לאלו שיש להם שיניים תותבות אז א הטוב היא יותר או היא לא אה כל הדברים האלו אם זה דברים שנשלפים שאפשר להוציא אותם אז הכי הטוב להוציא אותם לא להשתמש 24 שעות בחמץ חם בשיניים האלו, זאת אומרת ממחר בבוקר עד יום שני בבוקר ואחר כך להוציא את זה ולהראות על זה מים רותחים ואחר כך ומים קרים אז זהו אם זה קבוע אז לשבור את השיניים לא חייבים אנחנו שכתוב הפטוכ שינוב אבל הכוונה היא לא לשבור את ה את ה את הזהו את הרמלך וממילא ה אז מה שכדאי זה מה שכדאי זה להוציא את א זאת אומרת לא להשתמש חמץ חם בשיניים האלו לפני פס לפני לפני כניסת החג בנושא הזה אפשר לצרם גם את השעות שעד הערב אה תוסק אבל דגו ישראל דגו ישראל כן נו הנה עכשיו שתיתי משקה ואילו עכשיו זה זה תוצרת חוץ המשקה הזה זה חמץ אני שתיתי דבר חריף אם לא היה לי לא היה לי ואם אני לא בלה את זה מיד נתן את הגרגר את זה בין השיניים אז יש כבר בלי ה של המשקה של חמץ מתוך השיניים האלו לא צריך לכל דבר אחר אפשר גם בדבר חריף יש גם יכול להיות בנייה של חמץ וזה ראויים בכדאי לדעת שכל המשקעות שהם מתוצרת חוץ יש בהם שלש חמץ לכן שאלו אותי בקשר היינו שנוסאים לחוץ לארץ קונים חמץ בדיוטיפרי ובדיוטיפרי רוצים בערב לקנות חמץ זאת אומרת משקה אחר כך כשהם יחזרו מוצאי החג להחזיר את זה לקחת את זה חזרה זאת אומרת אז לקח כשהם יגיעו חזרה לקחת את זה ובדיוטיפר באופן עקרוני לא מוכרים את החמץ מצד אחד יש מקום להתיר למה כי אם כשנוסים לחוץ לארץ מכניסים את החמץ בתוך שקית בתוך שק שם בזהו אז הוא יכול להגביע את השק ואז החמץ נהיה שלו ואפילו זה אחר כך יישאר יש אינטרנט ואחר כך החמץ יהיה שלו ואחר כך אפילו שנשאר בדיוטיפרי זה חמץ שלו והוא מכר את החמץ אבל מצד שני יש לדום בזה שזה לא כל כך טוב למה כי החמץ הוא באחריות של ישראל הם אחראים לקחת יוטי אם זה יגנב או יאבד אז הם צריכים לשלם יכול מאוד להיות ויש מקומ יש מקום לומר שחמץ שהוא באחי של ישראל אז יש על הרב איסור של בלירועי ובלי מוצא והוא גם יעסר בהנוה לאחרי הפסח לכן אין העצה הזו לקנות את החבץ הזה ולמכור את זה בדיר חוצר כיוון שזה באחייה של ישראל יש אני לא יודע איפה זה עכשיו שמעתי שיש חברה אחת שכן חנות ההוא יודע הוא מכי בדיו יש חנות אחת שכן בוכרת אבל שאר החנויות לא מוכרות אה מה בקשר למים בקשר למים הבוך השם סודר העניין שה היו בעיות בנושא הזה והמים השנה נקבל ישר מהבהירות ולא יהיה בעיה של ה של המוביל הארצי ולכן אפשר לשתות את המים גם מהברז אבל לא שמעתי שיש בעיה בני עדן בא אלא שמשתמשים כל השנה במים מינרלים אבל זה פשוט עניין של חיסור כיס אפשר להשתמש במים של ה המה מה בקשר לגם כמה אנשים אני רוצה לומר בנושא על זה [מוזיקה] שיש אלו שורכים סדרים מרכזיים אז אה אני הם שאלו בקשר לין בקשר ליין איך צריך להתנהג עם היין של ה של ה ששמים לכולם א השאלה שלהם זה בקשר הצידור הם מקפידים גם על ש שלא יראה את זה גוי לא יראה את היין ובסדרים המרכזיים האלו אי אפשר אבל מה אם זה סדרים שיש שם פה בארץ שיש רק ודים אף מי שם חלי שבת אז אין חומרה זו של ראייה של גוי חומרה זה רק שהוא נוגע כשהוא מסיט את היין אבל אה אני לא בטוח שאני אה אני לא בטוח אני לא בטוח שהיין מבושל גם היזה של ריא אני לא בטוח שיין מבוש לא זר לגבי העניין הזה של ריא. כל העניין הזה של רייה זה חומרה. אומר שזה יותר שהתשבץ לא מבינים את הטעם שבדבר ושמה אני לא יודע הרי כל האיסור של יז רק בנגיה או יותר מישהו מזיז את זה ושהגוי לא יראה את היין זה חומרה אם זה נאמר גם על יין מבוש אני לא בטוח אז במילא בכל אופן לנו ראיה שכן שיש חילוק בזה אתה יודע את השיחה הידועה של הרבי אתה לא שהרבי בכה כל כך הרבה בסדר שהגיע לו מכתב ברוסיה יהיה אחד שעשה קידוש תשאל כולם יגידו ספר לך את הסיפור הזה שהוא שאל את הרבי את השאלה שהוא מוכח לעבוד בשבת אבל הוא רוצה לעשות קידוש והוא שואל את הרבי האם הוא יכול לעשות קידוש על היין נקרא שהיין כי הוא מחלל שבת ואיך הוא יצא אה מה בריסל רבי דבר אני לא זוכר אני זוכר רק רגע שזה הייתה השאלה ה בקשר בקשר למטבחים בקשר למטבחים אני חוזר עוד הפעם כבר כמה פעמים הזכרנו את זה בקשר למטבחים הפחת מדובר בודים מהדרים אלה שיש להם מטבח לפסח אין ספק שזה דבר כשר וראוי אבל אלה שאין להם מטווח לפסח לא כולם יש להם את האפשרות לכך ומשתמשים במטבח של החמץ ומכניסים אל המים הם מכסים את השאיש ומכניסים קעירות לתוך השיש אז הראוי ונכון מהודר ואפילו יותר מהודר אותי הלכה לא להשתמש במים חמים בפסח לא להשתמש במים חמים בקיור הזה למה כי הקיור הוא חמץ אני לא יודע מישהו אמר לי בשם רבנים שפסקו שאפשר להכשיר את הכיור אני לא יודע כי לכאורה זה חרס חרס זכוכיס לדעת הדבור הזק ודאי שלפסח אי אפשר להכשיר זכוכיס בפסח אפילו שתבשו בצידן על אחת כמה וחמה שזה בלה בחמין אז ממילא אי אפשר להכשיר את ה את ה את הקיורים וברגע ששמים ברגע ששמים צלחת אפילו לא שמים את זה בתוך הקיור שמים צלחת מתחת לברז ויש שירוי של מים חמים מים רותחים והקיור למטה הוא חמץ אז הצלחת אולי בעיקר הדין נאסרת כי העירוי בתוך הפסח מחבר בין הכלי כלי של חמץ לבין הכלי של פסח. לכן העצה והבקשה לא להשתמש במים חמים ואפילו שאלה שמשתמשים אה מה מה בין הקיור שלמטה לבין הצלחת הרי המים נשפחים כן מה זאת אומרת לא נגיע זה מעביר להם מתחת ל זה הרי לא טם אתה שם רק קערה בפנים כן הקרה עומדת היא קצת מוגבעת אפילו מהכיור המים החמים נכנסים בין הקערה הזו לבית הקיור זה מציאות כך זה ודאי קיור ברזל קודם נגמר בקשר לקיור אה אבל מה ואפילו שאלו שיש להם אלו שמשתמשים רק ב גם במים קרים אבל נכון וראוי הדבר לא להשרות כלים בתוך הקיור אלא אם רוצים ללחוץ כלי רק לחוץ אותו מתחת לברז לשים אותו בצד לשים אותה לשיש המכוסה אבל בתוך הקיור לא לה לא להשרות כלים למק שוב פעם כי הקיור למטה הוא חמץ ו ובתוך הפסח צינין מאפלית ומבליע יתחב אפילו בפרס מחובד שס ולכן רק מה מה שאתה שואל בקשר לקיור שלא בדרך כלל לא קיורים חרסה חרסידה וזה כלי חר שאי אפשר להכשיר אותו אם זה קיור של אה אם קיור של נירוסטה אז אה מעיקר הדין אפשר להכשיר אותך אבל מה הוא צריך עגלה עגלה זה צריך שיהיה מים שיהיה לו בוס אני עדיין לא הצלחתי כמה פעמים שניסיתי להכשיר א קיור כזה מלת אותו עם מים שהיגיע עד מעלה לבוס פשמות כי צריך לחסות אותו אם אתה לא מכסה אותו אז הוא לא יעלה אף פעם ב תגיש תכניס מי זה אש אלא מה רק רגע אלא מה יש אפשרות של ליבוד שלום קל אה א' למה לא למה זה לא יועיל ה בורקה בורקה חמה שבאה מתוך התנור הכנס שמת את זה על ה על הכיור היא נסה קלירש ויכול מאוד להיות שהרבה פעמים שמים גם סיר חם מתלוקשן בתוך ה בתוך ה וזה מצוי אז ממילא קשה לדון הזה זאת אומרת אם הולכים על כולס ודאי שאפשר ללכת על כולס אבל מה יש גם צדים להקל אבל אם אבל אבל אבל דורש מתוך זה אה חם אפילו רק מים קוראים אה פושרים זה לא נקרא חם פושרים זה לא נקרא חם מיד של 40 לפי הדעה הכי מחמירה הזכ אתה תדע זה 30 אתה פותח לפעמים את הברחם לפני שאתה פתח את הברז הקר ש אז כבר יש בעיה וחוץ מזה עוד דבר עוד דבר אם אתה פעם פתחת את הברז החם אם אתה פתחת את הברז החם לא לא שמת כלים פתחת את הברז החם לתוך הכלי הזה כן אז הכלי הזה כבר נהיה חמ הוא כבר בלה שמת זה הוא בכדי שהוא אם מה מה טוב בכל אופן אם אתה אחראי לזה בבקשה אבל אני אומר רק דבר אחד אם זה לא אם זה יה חם אם זה יה חם מאוד כד עכשיוש יש משחץ א מה מה היה פה אצלי היה פה בערב פסח היה אחד מהחברות האלו ואמר ששל הם בסדר כשלשר הם לא בסדר אז כך שתלך תדע איך ש מה אני לא יכול להבין אני לא יכול להבין איך זה יכול להיות הפחמימות האלו רק פחמימות לבד בלי שום דבר מטהר. מה יש פ זה צריך להיות רשטרילי? מה שו זה היה סיפור שהרבי בא פעם לסדר של הבחורים. והרבי ויש בזה שתי גרסאות במיסר והרבי פעם אחת הוא תמ למה למה למה שמו את ה את זה ואז הסבירו למה כמעט ממשכים יש פירור אז ממ זה יוסה יותר גרוע אז זה נשאר שם כל הפסח הפירור הזה בים אבל למה יסא גם אחרי זה וכך שמעתי שאצל הרבי בבית היה נהוג לכסות את הברז עם א עם אז כנראה שלא חששו לחשש הזה אלא להפך לנושא הזה של ה נו הבנתי של נוח כןמה ודאי שזה זה בעיה אז צריך לראות שאתה שם את הקיור שזה יעלה עד למעלה שיכסה עד ה עד ה נו אז בעיה נו אבל על זה לא חושב אני לא חושב אני לא חושב אני לא חושב לא חושב בקשר ל בקשר ל אה א בקשר [מוזיקה] ליין בקשר ליין כמה ישנם אנשים שקשה להם ישם אנשים שקשה להם לשתות יין אז אה הם רוצים דווקא להדר לשתות יין זה יכולים לשתות גם מיץ ענבים אבל יש גם עצה לערבב את היין במקום לערבב את היין עם מים לערבב את היין עם מיץ ענבים אני זוכר אז פעם הרב גרלי כל שום שמעתי שהוא לדעתו היה שאפשר אפילו לערבב עד חצי חצי חצי חצי חצי יין וחצי מיץ ענבים ולדעתו לא היה שום בעיה בזה אבל אם מערבבים שני שליש ושליש זאת אומרת להקל את החוזק של היין עם שליש של מיץ ענבים אז לכאורה נראה שזה אפשרי וגם מהודר יותר טוב שלערבב עם מים מה מה מה לא שומע בסדר זה יבש זה בלי סוכר זה יותר טוב זה גם קשר כשר במקדוש גם במיסמקדשו ביין בלי סוכר להפך זה ההידור ביין בלי סוכר בקשר קשר א בקשר ל להכשרה בקשר לתרופות גם אני רוצה להזכיר שכי ככה ש בדרך כלל לדעת הכללים בזה שתופות שאנשים צריכים תרופות בפסח אבל בכל אופן במשחות [מוזיקה] ובטיפות של לעיניים לאוזניים ול אין בזה שום בעיה של חמץ זאת אומרת אפילו יש בעיה זה כבר בבע למריכה של הגוף לא לתוך הפה הם שם את החומרה הזו של א של חמץ ודאי אבל מה כל השאלה זה בתופות שנכנסות לתוך הגוף אז בדרך כלל בכל התבניות אין חשש של ברוב התבניות אין חשש של חמץ יש רק חשש של כטניס הם הולכים לקחת אז לוקחים את זה כלים בכטניס אבל ה דרך כלל מה שבעיקר יש חשש חמץ זה בויטמינים ברזל וב תעופות לכיבה הבטן שמה יש חשש של חמץ ולכן צריך לשאול בכל מקרה לגופו אבל יש אנשים בריון וכולי וכולי שוכרחות לקחת את זה אז יש כל מיני עצות איך לקחת את זה אבל בכל אופן בשאר התרופות אני שם בקפסולות ובתבניות אין חשש של א של חמץ בקשר לתת לילדים אוכל כמה פעמים הזכרתי את זה לני דעתי אני חושב שילדים שלא יכולים לאכול מצב וצריכים לאכול אוכל לתינוקות והשאלה אם מה עדיף אם לתת להם א מצה שרויה או קטניות כמובן כל האוכל הזה שנותים להם את ה קפלס וכולי אז לכאורה עדיף לתת להם את כל ה אפילו שזה קיטניס מה ש לתת להם שרויות כי בשרו לפי מה שכתב האדמור הזקן בתשובות שלו יכול להיות חשש של חמץ ממש אבל פה בקיטי זה הכל חשש של גזירה שמו שמו יבוא לידי אז קשה מסיק אני שוב פעם רוצה להזכיר גם בקשר להפרשת חלה שכל אלו שפו בקבוצס בחבורס שלא יפרישו חלה מהמאפייה אז שלא ישכחו להפריש חלה מהמצות שאפו כי בדרך כלל כל המצות במאפייה מפרשים חלה אבל החבורש לא הפרישו חל שיפרישו וגם וגם עם ה וגם אם ה אדם שיש לו דבר קילו קילו ובע והשיעור הפרשה חלה זה קילו 250 בכל השנה קילו 250 גרם קילו ובע קמח בלי ברכה וקילו ו600 קילו 700 עם ברכה קמח בלי תוספת של המים אני רוצה רק פשט אולי אנשים פה לא יודעים אני רוצה פשוט להסביר קצת את הנושא הזה כי ראיתי פל מיני בלבולים בנושא הזה אולי כדאי רגע תכף נגיע לזה תכף נגיע לזה לפי ההלכה מתי איזה עיסה חייבת בחלה כשהיא נתגלגלה הייתה עיסה או נאמר קילו ורבע בלי ברכה או קילו ושלוש לבי עם ברכה אבל הכל כשזה היה הייתה עיסה אחת אבל אם אפו עיסה אם אם הפו עיסה שמה שהייתה קילו ואחר כך הפו עיסה שנייה שגם קילו אז כל עיסה בפני עצמה פטורה מחלה מתי היא מתחייבת בחלה אם היה עשה סל אם היא צרפה הסל בצרפום כך כתוב במשנה שאם היא הייתה בסל אחד אם היא הייתה בסל אחד אז הסל מצרף את זה לחיוב לשיעור חלב שהיא מתחייבת בחלב ולכן אם אחר כך נאמר הוצאתי מהסל הזה אחרי שהצטרפה הוצאתי אפילו חצי קילו אני כבר יכול להפריש בברכה אפילו על החצי קילו הזה למה כי כבר היה חיוב חלה אחרי חיוב חלה לא צריך צריך שיהיה בעסקה שאני רוצה להפריש לא חייב שיהיה שיעור חל אה חכ רגע תן את הדבר אבל זה דבר אחד דבר שני דבר שני יש עוד הלכה ששמפרשים זה חל בסומס זה צריך להיות מן המוקף מן המוקף זה עוד דבר שאם אם הם ה אני רוצה להפריש את מכמה חבילות של מצות כן מאחד על כולם מר שכל אותו מין לא כמו שאתה שאל אותו קודם כולם אותו מין אז לא מספיק שהחלות הקופסאות האלו יהיו סגורות אני אפתח קופסה אחת ואני אפריש חלב אני אתכוון שזה על כל המצות או עוד יותר נאמר שיש לי שתי חבילות בחדר אחד בחבילה אחת וחדר שני אז ולא להפריש מה מהחבילה הזו על כולם אז הלכה אומרת שכשאנחנו נפשים מסביש חלה צריך להיות מן המוקף צריך להיות כולם מוקפים במקום אחד לפני לקיים את המצווה כהלכתה מה עושים כשרוצים להפריש על כמה חבילות לא צריך לפתוח לא צריך להפריש מכל חבילה וחבילה מספיק לפתוח כלומר יש ארבע חמש חבילות צריך לפתוח את כל ארבע חמש חבילות ולשים על זה למעלה סדין או או מפה או או נייר והשדין הזה מצרף את כולם שזה כולם נהיה מן מן המוקף אה נראה אבל כפי שראינו אצל הרבי כש היה פותח אני לא יודע אם הוא היה פותח את כל החבילות אבל הוא היה בכל וקורע את הנייר קצת בכדי שזה יהיה לא יסתפק בזה שהוא פתח את האריזה אלא הוא פתח את ה אל גם שיהיה גלוי אז אומרת ככה זאת אומרת ככה מה מה רצית לומר כי ראיתי ב זה שני דינים דין אחד שצריך להיות לחיוב חלה אז זה דין של שר שהסל בצרפון ויש דין שצריך להיות מן המוכר זאת אומרת ככה אם יהיו לי שתי יסוד או שתי לחמים שכל אחד קילו ם יהיו מונחים אחד ליד השני ואני אקח ואני אעשה עליהם ואני אחסה אותם במכסה זה לא עדיין לא חייב בחלה זה מועיל למן המוקף אבל זה לא מועיל לחיוב חלה לחיוב חלה לא מספיק שאני שם על זה סל זה צריך להיות בתוך כלי ועד כדי כך שזה שזה אסור לזה לצאת מתוך הכלי אפילו משהו זה צריך להיות כולו בתוך בתוך בתוך הכלי אם בתוך הכלי יש כמו בסל אם בתוך הכלי הזה יש שיעור זאת אומרת ביחד אף פי שזה כמה יסוד הם מצאים בתוך מתוך כלי אחד ועוד יותר יש דעות שאומרות שאפילו הם צריכות נשיכה נגיעה של אחד בשני אם זה בצק צריכים לשוך אחד בשני אז זה רק מתחייב חלב אבל זה של כיסוי זה לא מחייב בכלל אז זה במאפייה אני אסביר את זה אני רוצה פשוט להסביר א במאפייה הרי כשאנחנו עופים איסט אז כתוב בשולחן ערוך מצא לא להפות להפות עיסה שיש בה פחות משיעור חל למה שבחשש אם יש כי אם העיסה תהיה יותר גדולה אז היא תשתהה עד שהיא תגיע העיבוד שלה יהיה יותר מדי ויש חשש שהיא תבוא לידי לידי חיבוץ זה אומרת הגמרא שליל הסדר למצס צריך לפות עיסות שיהיו פחות משור חל א מצד שני הרי הרי הרי הרי אז מה רק אז איך הם יתחייבו בכלל אבל זה אם ראיתם באפייה יש עגלות כאלו הגלות הם עמוקות וכשמכסים את המצות בתוך העגלות האלו וכל המצות נמצאות בתוך העגלה ושם יש הרבה יותר משיעור חזף על פי שבאים מכמה וכמה עיסות אז זה מתחייב בחל ולכן יש שמה אם ראיתם במאפייה עשו אלו כדי להשלוש מצות לשים לשים שם כזה מתקן כזה של שלוש מצות של מחלק שלוש מצות שמה אין צירוף של סל כל מצה מונחת בפני עצמה אז ממילא זה לא מחייב בשיר חלה א זה לא מחייב בחלה העגלה הזו זה סל שמחייב שמחייב בחלה ולכן אחר כך אם אני יוצאתי מהתוך הסל הזה אפילו קילו או קילו וחצי או חצי קילו אז זה מחייב אפילו הגעתי לקחתי זה רק חצי קילו קילו אף פי שהכאילו עדיין אין בו שיעור חלה אבל שזה בא מתוך סל שהיה שיעור חלה אז אז אפשר לברר אפשר אפילו להפריש מברכה עכשיו מה שאתה שאלת בקשר לשתי מינים אז כמובן שצריך להיות הכל במין אחד אם זה שתי מינים אי אפשר אם זה לא מצרף את שני המינים ביחד שיתחייב בכל זאת אומרת אם יש לי שתי עוגות ועוגה אחת מתוקה ועוגה אחת אני רוצה לעשות מין כזה ועוגה אחת היה בקילו והעוגה שנייה הייתה בקילוב אפילו ה היא נגע אחת בשנייה אבל אני מקפיד על התרובה שלהם ואני לא רוצה להגיש אותם יחד אני רוצה להגיש כל כל אחד בפני עצמה אז זה לא מחייב שני מילים לא מחייב מה מה המידה היא כבר רבו כתוב שיהיה כזייס ש הבדי וד אפילו משהו אה אה אז מצטרף אז יכול להצטרף אז לכן אלו שיש להם א של חירי גויים ולא חירי גויים אז הם מקפידים על זה כדאי להפריש מכל מין מין לא באחד על כולם אפילו שיכשה את זה בסר אה אוה זו שאלה חמורה ביותר אם אדם בליל פסח שכח להפריש חלב מהעיסה שלו אז יש דיון הרבה דיון ארוך בפוסקים איך עצה איך להפריש חלב ביונטה זה רק בארץ ישראל מחוץ לארץ ההלכה אומרת שחלס חוץ לארץ והלך ואחר כך הפריש יכול גם להפריש אחר כך לבחד שישאיר קצת ופריש אבל בארץ ישראל שזה חיובך לבדבו שם ש זה רק להקר שלא תשתקח אותך אבל בארץ ישראל שזה מדרבונון זה מדריס שם זה מדרבונון אז זה רק א אז זה יותר חמור אז יש צה לקחת שהפוסקים אומרים שלקחת ילד בין 12 ל-13 או בין ילדה בין 11 ל-12 שהיא מצד אחד הוא קוטן מצד שני הוא מופלסמוך לאיש שעניין דורים מופלסמוך לאיש דדורוב דדורים מצד אחד הוא קטן אז אין עליו כל כך איסוריון רק בדיר חינוק מותר לו מותר לו לעשות מלאכה אפילו דת הרשב אפילו דריסה והקרוי לצורך ישראל עד שבצורך עצמו שיהיה לו גם לאכול אז לקחת קטן בן 12 זאת אומרת ילד בן 12 ל-13 או ילדה בעולה להפריש חלב והיא תפריש את החלה מפריש חלה אז ממילא חלה כבר מתוקנת לדעת כמה פוסקים אז מילה אחר כך שיבוא גדול ופריש עוד הפעם כי זה לא כבר לא טבל ודאי כ שלא תבד אז מותר כבר לגדול להפריש זה הוא לא משק האיסור של הפריש חלב מיונט זה מצד משק משק מונה אבל כשהיא כבר מתוקנת אז מותר עוד פעם להפרש זה אחת העיצות אה אה מסתם א לאזה מחלוקת מסתמ גם בשבת אותו דבר למה לא רק יש עניין אלא מצווה שעד כדי כך שאפילו זה יש בזה שרי ככה שלאדם יש כמה יסות לאדם כמה יסות אז א השאלה מה עדיף אנחנו רואים במבצע מזוזה רואים מכפים אנשים תקבעת מזוזה תעשה ברכה תקבעתה מזוזה תעשה ברכה זה לא דבר לא הכי פשוט איך מותר לברך כי לביסה כי למיסה אם אדם שיש לו בית ויש לו חמישה חדרים הוא צריך לקבוע חמישה מזוזות אז לפי מה שנפסק בשכונור בסיג בשחנו שת רבי אז הוא לא יכול לכבד כל אחד ואחד שיעשה ברכה על הדלת על דלת אחרת למה כיוון שהבית של אדם אחד אז החובה היא חובה אחת וככה הוא יוצא שמערבה בברוכ שינום צריכס ואותו דבר וכתוב שם גם גם אחד לגם שאם אדם שיש לו כמה עיסות והוא רוצה להפריש חלב מכל העיסות מכל עש ועיסה כמה מינים אז שלא יתן לכמה אנשים להפריש ולברך כיוון שהחיוב הוא על אדם אחד וכל אז במילא והוא מדמה את זה לבדקס חומץ כמו בדיקס חומץ אם אדם שיש לו כמה חדרים ויש לו כמה אנשים שעוזרים לו אז כל אחד ואחד יברך על חדר אחר זה לא מפרש שלו הוא יברך ויעשה את כולם שלוחים לעזור לו. כך הוא אומר ככה זה בחלה וככה זה [מוזיקה] ב במזוזה. אבל זה בספר שג בס תנח שם כתוב לגמרי הפוך שם כתוב שבאר פסח נוהגים להפריש חלה להפריש חלה מהמצות ואפילו אם יש לו כמה כמה נשים יש לו כמה שם מפורש גם בנשים שיש לו כמה בנות בבית שזכות את כולם הוא משמם שאפילו שיש לו שכולם של בעל הבית אחד ובכל זאת ש זאת אומרת כנראה שמצד חביבה של הרב פסח להפריש חל אז לא סתכלו על הנושא הזה של שבא בברוך השם נוצריכס אלא הוא מפריש מכל אחד ואחד צריך להיות פתוחים צריכים להיות פתוחים להיות פתוחים השם יעזור שנזכה לאכול מן הזו ומן הפסוכים מאמחר ונזכה לראות את ה גלות של מלך המשיח תכויד במשק בזק את ח אני הולך לאמא לברך גם כן שמה או שהיא יכולה לברך היא יכולה לברך שתעזור לך קצת ואחר כך אתה תשליח תשליח שלה שהיא תברך [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] מצרים [מוזיקה] מצרים גוים [מוזיקה]