ערב הכנה לפסח - ישיבת הר הבית (הקלטה מהזום)

עם [מוזיקה] בתוך קית מועדנו טבח פסח על [מוזיקה] האש כמו >> על הסובה >> הללוה יהודי [מוזיקה] אתה מוזמן זה פסח >> יחד על שולחן המלך זהח פסח >> על האש כמו מלך >> על [מוזיקה] הסוב הללו המלך >> יהודי אתה מוזמן >> זהפס יחד על שולחן המלך הגיענו [מוזיקה] לכל הלילה פסח בבתנו מתפשט עולה [מוזיקה] שיר הלל נשיר בגג בליל חגנו אל הארץ קיבצתנו [מוזיקה] שיר הליל נשים בגלל חגנו [מוזיקה] הארץ קיבצתנו [מוזיקה] פסח של על הסובח המלך [מוזיקה] >> יהודי אתה מוזמן לזבח פסח יחד על שולחן המלך [מוזיקה] >> על הסובה >> יהודי אתה [מוזיקה] מוזמן לזבח פסח יחד על שולחן המלך המלך >> יחד [מוזיקה] על שולחן המלך ערך פסח על האש כמו במלך על [מוזיקה] הסופה הללו מלך ירי אתה מוזמן [מוזיקה] פסח יחד השולחן המלך דם על [מוזיקה] דלת מרורים צות ופסח אש אוכלת ביתו כמו מזבח שיר חדש [מוזיקה] נודה לך על פדות נפשנו ממצרים גאלתנו [מוזיקה] שיר חדש נודה לך על פדות [שירה] נפשנו ממצרים גאלתנו [מוזיקה] זבח פסח על [מוזיקה] האש כמו בן מלך על הסובה הללוה [מוזיקה] מלך יהודי אתה מוזמן לזבח פסע יחד על שולחן המלך רווח פסח [מוזיקה] על האש כמו בית מלך על הסוב הללו המלך יהודי [מוזיקה] אתה מוזמן לזבח פסח יחד על שולחן המלך [מוזיקה] לירושלים [מוזיקה] אל השם אלוהינו סלב עם אנשבורתנו שיר הלל בנגינה בכל [מוזיקה] תגיעה בתוך קית מועדנו שיר הלל [מוזיקה] בנגינה בכל תקיע בתוך קריאת מועדנו טבח [מוזיקה] פסח >> על האש כמו בל >> על הסובב >> הללוה יהודי אתה מוזמן זה פסח >> יחד [מוזיקה] על שולחן המלך זהח פסח על האשמות מלך >> על הסובע הללוה [מוזיקה] מלך >> יהודי אתה מוזמן פסח >> יחד על [מוזיקה] שולחן המלך הגיענו לכל הלילה פסח בבתנו [מוזיקה] מתפשט עולה שיר הלל נשיר בגג בליל חגנו אל הארץ קיבצתנו [מוזיקה] שיר ללש בגג בליל חגנוארץ [מוזיקה] קיבצתה זבח [מוזיקה] פסח >> על הסובח המלך [מוזיקה] >> יהודי אתה מוזמן לזבח פסח יחד על שולחן המלך פסח [מוזיקה] >> על הסובה >> יהודי אתה מוזמן לזבח פסח >> [מוזיקה] >> יחד על שולחן המלך המלך >> יחד על שולחן המלך צוננו [מוזיקה] לראות את מלכנו עצותך [מוזיקה][שירה] לראות אותנו משכן שכינתך בקבנו חזרנו [מוזיקה] בשובה גרנו בבניינו וסמכינו בתיקונו [מוזיקה] והרינו בבניינו וסמכנו בתיקונו של כהנים עבודה [מוזיקה] מולים לשירם מולזמרה שב ישראל [מוזיקה] בהזרה אלים בה וכאן וכאן נלב ונראה וכאן וכאן [מוזיקה] לנר וכאן וכאן נעלה ונרע וכאן וכאן עלבשתו לפניך שלוש פעם מרגלנו נושנות ופת שמה >> למה זה החוף למה זה החוף לא אוהב כועד [מוזיקה] את השם להיבות אמה זה החוף אבא זה החוף לא פה את השם לאב >> אבל באמת הגיע הזמן ועזו לי מקדש ושכנתי בתוכם פם אבל באמת באמת הגיע הזמן ועשו לי מקדש ושכרתי בתוכם אבל באמת [מוזיקה] הגיע הזמן ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם אבל באמת הגיע הזמן סו מקדש ושכנתי בתוכם >> [מוזיקה] >> אשרנו מתחת חלקנו שזכינו להתקרב לבורנו האשרינו מתוך חלקנו שחנו להתקרב למלכנו הרבה עם כל השנה רבה כל השנה [מוזיקה] רבה עם כל השנה רבה [מוזיקה] עם כל השנה רבה עם כל השנה >> [מוזיקה] >> הבית בורשנה לחזור בנועש ולבקר בחלום ולבקר בחלום לחזור אלוהם השם ולבקר בחלום ולבקר בחלום >> שתי בבית השם >> כל ימי חייב כל ימי חי בנו נועם ונועם השם ולבקר חלום שבתי בבית השם בבית השם >> כל ימי חי כל ימיך >> ולרות בנועם בנועם השם ולבקר חלום שמתי [מוזיקה] בבית השם כל ימי חייב לחדות בנו בנוש ולבקר באו העובדים בארץ השובה הנידחים בארץ מצרים ובחו העובדים בארץ השוק והניתחים בארץ ישראל והשתחבו לשם בהר הקודש והשתחבו לשם בהר הקודש והשתחבו לשם בהר הקודש [מוזיקה] והשתחבו לשם בהר הקודש בירוש עלי רב >> בירוש עליי >> יעבירוש עלים רבי >> בירושים בני המקדש בני המקדש ר ציון נמלא [מוזיקה] מבני המקדש נמנה המקדש ציון ממלי וכאן הסיר וכאן הסיר סיר חדשוננה נעל כאן הסיר וכאן הסיר סיר חדש ובוננה [מוזיקה] וירננה נעלה נלב בית המקדש נלה נלה נלה נל לבית המקדש נלה נהל נלה נהל נהבית המקדש נלנ לנבת המצירנה נעליים בירנה משתחווה בירנה נעלה בירנה נסתחבנה נעלה ביאנה נשתחווה משתחבה ח נבואה [מוזיקה] למשכנותיו שתחווה לאדום [מוזיקה] רגליו נבוא על [מוזיקה] משכנותיו שתחווה [מוזיקה] לאדום רגליו נבוא [מוזיקה] למשכנותיו נשתחל [מוזיקה] אדום רגליו תילו שלום שומעים? >> כן, >> שומעים שומעים >> איזה שמחה. איזה זכות כל הציבור הקדוש שמתוועד איתנו יחד בעזרת השם יתברך א להכין את הלב ואת הדעת בעזרת השם לקראת א חג הפסח ש אנחנו התרגלנו הרבה הרבה שנים שנים, הרבה מאוד שנים אה לחלום ולחסוף ולהתפלל ולשיר בסוף הסדר לשנה הבאה בירושלים הבנויה. א >> אבל אה כמו שזכינו עכשיו ש א מושר בפי רבים בעם ישראל נשמע השיר שזועקת זעקת ציון שאף על פי שהגעתי אלייך ולא גלתי את ליבך לא למרות שהגענו להר הבית והגענו להר המוריה ומקום המקדש ברשותנו, עדיין אנחנו מתקשים אה להגיע ל איך אומרים להקל את גודל הבשורה, להכיל את גודל המתנה ואת גודל האחריות ואת גודל הזמן שהקדוש ברוך הוא נתן לנו. ואני חושב שיש פה נקודה שצריך א ללבן אותה, ללמוד אותה, לדרוש בה, א לחזור עליה, לשנן אותה לעצמנו ולאחרים. על מנת שאנחנו באמת נצליח בפועל א להביא את הדברים לידי מעשה. כי בעצם כמו שעם ישראל 2000 שנה התפלל לעלות לארץ ישראל ולזכות לארץ ישראל ולגאולה א בכל זאת התהליך שאנחנו עדיין אפילו עכשיו אפילו עכשיו עם כל כך הרבה ניסים שהקדוש ברוך הוא עושה לנו כל כך הרבה חסד וישועות עדיין א אנחנו יודעים שרוב עם ישראל כמעט רוב איפה חצי חצי כמעט משהו עדיין בזמן הזה עדיין בחוץ לארץ זה כל כך כואב זה זה זה זה לא נדפס א אבל אה אנחנו בעצם במציאות כזאת ש שזה לא קל לא קל לעשות שינויים לא קל א לעבור ממצב שגלות למצב של גאולה ואנחנו כבר בתהליך שעם ישראל מתעורר לשוב לארץ ישראל כבר יותר מ-100 שנה ועדיין עדיין עדיין אפילו הרוב לא עלו זה לא פשוט וואם כך בסך הכל לעלייה לארץ אז זה רק ש ש אתה אומר אין בזה כאילו כמובן גם שם דרשו שיש בזה איסור ותמיד מוצאים את הסיבות למה אסור ולמה זה בלתי אפשרי ולמה לא הגיע הזמן ולמה זה דחיקת הקץ וכולי אבל זה באמת דבר הרבה הרבה יותר פשוט מכל הבחינות א אולי חוץ מהבחינה הפיזית ה המעשית לשנות לעלות מחוץ לא ארץ ישראל זה דבר קשה מהבחינה המעשית של זה כן אני לא התנסאתי בזה אבל זה ודאי דורש מסירות נפש לקבוע כן לך לך מארצך עםמולדך עם בית אביך לארץ אשר הראק זה דבר שהוא הוא ודאי קשה והוא ניסיון ניסיון גדול אבל מהבחינה ה ה ה ה נקרא לזה התלמודית ה הוא הרבה יותר פשוט מלכתית כן מה מהמעבר כן הרבה יותר פשוט המעבר מחוץ לארץ לארץ ישראל כן לעלות חוץ לארץ לארץ ישראל מאשר המעבר של בלי קורבנות לעם קורבנות המעבר הזה מבחינה הלכתית מבחינה תודעתית, מנטלית, בטח בהתחדשות שלנו המודרנית שאנחנו חיים בה, א שאנחנו בכלל כמעט בלי מגעים עם בעלי חיים וכל הדבר הזה הוא מאוד מאוד מאוד זר לנו. אז ברור שיש לנו פה עבודה יותר קשה מורכבת ו כאן אנחנו אנחנו אני מניח שמי שכאן תכנס איתנו פה בזום החשוב הזה זה כבר יהודים מיוחדים ששומעים ערב פסח מדברים על קורבנות הם נכנסים הם באים זה כבר יהודים מאוד מיוחדים וכבר יודעים שהלב שלהם מחובר אל בית המקדש, אל הרצון לך על ידקבת הקורבנות. זה כבר דבר מאוד מאוד גדול מאוד. אז אנחנו צריכים ב במקום הזה שהקדוש ברוך הוא שם אותנו וזיכה אותנו להתמלא בתודעה וללמוד וללמד. כן. זה הכוח של התורה. חז"ל אומרים כן אנחנו מזכירים את זה הרבה הלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות כלומר זה יש כוח רוחני של התורה להביא אותנו לידי מעשה אם נולמדים בשביל זה ולכן ככל שאנחנו נעסוק בתורה הזאת בתורת הגאולה תורת המקדש תורת הקורבנות זהק לקרב את הלב שלנו, לקרב את הדעת שלנו. אנחנו נוכל לקרב את עם ישראל לדבר הזה ובעזרת השם גם ממש ממש לבוא לידי מעשה הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים בעזרת השם. אז אני לא בא לחדש איזה חידושים מופלגים. אני בסך הכל רוצה ללמוד איתכם א סוגיות כאילו כמה מקורות ידועים של חז"ל, לא דברים מחודשים, דברים פשוטים ופשוט בעיניי הרצון זה שאנחנו כולנו נתמלא ומי שצריך יותר חיזוק בזה, פחות חיזוק, אבל כולנו צריכים חיזוק ב בהבנה הזאת של הצורך האמיתי, הצורך הגדול והעצום בחידוש הכבת הקורבנות וללמד את זה, את עם ישראל. לא מבעיה, לא מבעיה את ה את הציבור הרחב שהוא גם רחוק לצערנו בכלל מתורה ומצוות, שזה נשמע לו דבר כל כך מופרח וכל כך לא קשור למציאות, שזה מאוד כואב. יש לנו פה אחריות על עם ישראל כמו שחז"ל לא חז"ל הפסוקים מתארים פסח חזקיהו ישעיהו שכן שהיו מלעיגים מלעיגים באותם שליחים שקראו להם א לחדש את עבודת הקורבן הפסח צחקו עליהם צחקו עליהם וזה אנחנו מדברים עוד כן ממבית ראשון צוחקים עליהם מה אז אתם מדברים איתנו על קורבן פסח אז ההתמודדות דוס הזאת כבר הייתה מעולם ו ובשביל באמת להצליח לחדור אל הלבבות אנחנו קודם כל צריכים ללמוד אולהפיץ את התודעה את הבשורה הזאתי שחידשה קורבנות א אז אני אקרא לכם א כמה דברים עוד פעם ידועים לא איזה חידושים גדולים אבל א בשביל להתחזק ביחד להבין בעצם מה הרב קלישר עשה? עוד פעם התחלתי עם זה ביחס לארץ ישראל. הוא בעצם אמר רבותיי אני חייב לגלות לכם סוד תקשיבו זה דברים מפורשים בחז"ל מה העניין של ארץ ישראל זה לא קורה בסוף זה לא יבוא משיח ויקח אותנו על גבי עננים לארץ ישראל זה פשוט לא עובד ככה זה הולך לאט לאט כמעה כמעטה כמו שחז"ל אומרים עוד לוקטו שניים מאיר אחד מאיר ושניים משפחה מנקטים אחד לארץ ישראל עוד אחד ועוד אחד ומזה תצמך הגאולה ככה זה עובד וזה היה מאוד קשה עד היום כמו שהתחלתי עד היום קשה לשכנע את עם ישראל שככה זה עובד כן עוד אחנו הבית בית ישראל שבחוץ לארץ שככה הקדוש ברוך הוא פועל בעולם שזה לאט לאט עוד אחד ועוד אחד אז ככה גם בעניין הקורבנות להבין שיש תפיסה מאוד מאוד רחבה מאוד אם בארץ ישראל זה ככה השם ברוך השם יש לרבים שלו ביחס לקורבנות הלכת כמה וכמה שיש תפיסה שזה באמת משהו אחרי שיבוא משיח ואחרי שתהיה נבואה ואחרי שנבנה את בית המקדש ואולי יש כאלה פה אחרי תחיית המתים אני לא יודע מה כל אחד מדמיין ו יש חוסר הבנה שהקורבנות זה ממש ממש כל כך בסיסי, כל כך הכרחי, כל כך קיום העולם, כל כך דבר שכל רגע, כל יום שאנחנו מתעכבים מלחדש אותו, קיים את הדבר הזה, אנחנו מפסידים מאוד ואנחנו חייבים לעשות כל מאמץ לתקן את הדבר הזה. גם עם המציאותה הלא נורמלית הזאתי שיש יהודים המון בחוץ לארץ וגם זה שיש המון יהודים שצרנו לא שם תורה ומצוות וגם שיש לנו ממשלה שעדיין לא לגמרי יש התקדמות ברוך השם אבל עדיין לא לגמרי דבוקה בקדוש ברוך הוא וכולי וכולי ויש הרבה על מה להתלונן אבל במציאות הזאת כן במציאות הזאת אנחנו צריכים להקריב קורבנות זה החידוש וזה חידוש, זה חידוש שאנשים באמת חושבים שזה לא נכון. התירוצים זה ההלכה זה התירוץ. אבל קודם כל זה עניין התודה. אנשים חושבים שזה באמת לא שייך עכשיו לא שייך. תראה איפה עם ישראל נמצא. תראה. ולכן חושבים שזה לא אז יתחפסו יחפשו את כל התירוצים כמו בהר הבית. יחפשו את כל התירוצים. למה לא ללות להר הבית? כי זה נראה לא שייך. א ולכן לפני הסוגיות ההלכתיות הם מאוד מאוד חשובות יש פה איזשהו דבר יותר בסיסי בעיניי שדורש מאיתנו אה להפנים את החשיבות העצומה, את הדבר היכי של הקורבנות. טוב. אה, כל זה הייתה הקדמה וכבר עברנו חצי מהזמן. אז אני אה בעזרת השם אה אה אגע איתכם בכמה דברים. אז קודם כל נתחיל בגדול כשאומר זה אני לא בא לחדש שום דבר. אני בא ביחד איתכם להתבונן לדברים הכי פשוטים שהיא לעורר, לפתוח לנו את הלב, לשים לב ולהפיץ את זה. להפיץ את זה. תקשיבו אתם אחר כך תדברו את זה בכל מקום בעזרת השם תדייקו תעשו את זה יותר טוב ממני בעזרת השם הרבה יותר א קודם כל אנחנו עכשיו בספר הקורבנות פרשת צו כשאנחנו מדברים על לקיים תורה ומצוות לקיים תורה ומצוות זה קודם כל לראות מה כתוב בתורה ולקיים אותה מה התורה אומרת כשאנחנו פותחים את התורה, התורה מדברת על עניין הקרבת הקורבנות והמקדש יותר מכל דבר אחר. יותר מכל דבר אחר ב בכביכול בהגזמה, כן? בצורה בלא פרופורציונלית בעליל. מה שאני שואל יהודי יקר, תגיד לי אתה שומע תורה ומצוות? הוא יגיד לי תקשיב אני תפילין תלית שבת כשרות בטח אבל תגיד לי אתה יודע כמה מצוות אתה לא מקיים לא עושה השתדלות אפילו לקיים תמיד מנורה קטורת כל [‏צחוק] הקורבנות פסח ויטולו וכרת השם ישמור וזה בכלל לא בתודעה למה כי כאילו זה לא שייך אבל זה אומר שאנחנו לא מקיימים את התורה זה דבר שצריך להבין אותו לא להיות בדינים אנחנו חזרנו מגלות אנחנו לא באים להשים אף אחד לא את עצמנו ולא אף אחד אבל להפנים שבעצם עכשיו אנחנו לא מקימים תורה ומצוות אנחנו איך כתוב הצבי לך ציונים אנחנו מקיימים מצוות מסוימות שכלנו לקיים בגלות אבל את עיקר התורה אנחנו לא מקיימים היום צריך להבין את זה את עיקר התורה אנחנו לא מקיימים ויש לנו אה אה א הזדמנות שהקדוש ברוך הוא השיב אותנו לארץ ישראל והשיב אותנו להר הבית לשוב לקיים את התורה כמו שהרמבם כשהוא מתאר את ימות המשיח מה יהיה מה יהיה הגבל שיהיה אפשר לקיים את התורה זה ה זה זה זו הבשורה הגדולה שאפשר לקיים את התורה הגדולה את התורה כפשוטו א עכשיו אנחנו כולנו יעבור ככה לכמה מקורות בזריזות כי לנו הרבה זמן לתאום על הבאמת החשיבות העצומה והיסודיות של הקורבנות. אז כולנו מכירים את ברית בין הבא. כולנו מזכירים מכירים את ברית בין הבטרים שאברהם אבינו הקדוש ברוך הוא מבטיח לו את ארץ ישראל והוא אומר לו במה עדה כי הירשנה נכון ואז אומר לו כחלי עגלה משולשת ועין משולש ותור וגוזל וכולי אומר אומרים על זה חז"ל במדרש אה במידע דקי רשנה ידוע תדע כי הזרחה וכולי במידע אמר לו באיזו זכות יזכו בניי לירש את הארץ אשיבו הקדוש ברוך הוא בזכות הקורבנות עכשיו שימו לב אנחנו עכשיו נמצאים בנקודה קריטית מלחמת לא יודע גוג ומגוג לא יודע מה הקדוש ברוך הוא פה עושה לנו ניסים אדירים מפיל את אויבנו לפנינו בצורה פלאית שכל העולם מדו משתה אבל מה אבל יש לנו קושי לכבוש יש לנו קושי לא פיזי קושי נפשי לרשת את הארץ בעזה כזה מקום קטנטן חמס שום דבר כלום רשעים ארורים אפשר להשמיד אותם ב אבל אין לנו את הכוח הנפשי לכבוש את המקום, לרשת את הארץ. לבנון, בעזרת השם עכשיו נזכה לרשת את המקום. אבל מה הכוח הרוחני שנותן לנו את היכולת לרשת את הארץ? אומרים חז"ל בזכות הקורבנות. זה מדהים. היית חושב מחשבה רגילה תקשיב אחרי שנרש את כל הארץ אחרי שנתיישב בכל ארצנו וניח לך השם לקח מכל אוהבך מסביב אז אז נקריב קורבנות אז נדבק בהשם לא בשביל שתירש את הארץ בשביל שתירש את הארץ אתה צרי חייב את הכוח האחרוני הזה של הקרבת הקורבנות כן ממשיך המדרש וימיו ככל עגלה משולשת זה פר של יום הכיפורים ופר הקהל של שר המצוות ופר שעבודה זרה כן שלוש פרים ואז משולשתוג גל בין שעירים סעיר של יום הכיפורים וסעיר של ראש השנה וסיר של עבודה זרה ועין משולש שלוש אלים ש ישראל מקריבים השם למולל בקודש ואל השם למועל בפיקדון ואל נזיר ותור גוזל טוב בני יונה וכולי בקיצור בעצם פה רומז לו הקדוש ברוך הוא יותר מרומז לאברהם אבינו נו שהכוח של עם ישראל לרשתית ארץ זה קורבנות. עכשיו מה למה? אולי ננסה טיפה להבין למה למה הכוח של ירושת הארץ זה קורבנות? מה הקשר? הקורבנות האלו הם מכפרים. מכפרים. זה בעצם אומר שחז"ל אומרים שאדם עושה עבירה לא עלינו אז הוא בורא קטגור השם ישמור כן עוונותיכם הם מבדילים ביני וביניכם יש איזשהו מחיצת מחיצת של ברזל מפסיקה בין ישראל שבשמע ממה שנחרב בית המקדש מה שמפצח מה שפותח את המחיצה הזאתי בינינו לבין הקדוש ברוך הוא. זה הקרבת הקורבנות. זה עולה לנחת רוח לפני הקדוש ברוך הוא. זה מכפר, זה מכפר, זה מנקה, זה פשוט אנחנו עכשיו יש המון לכלוך ביננו לבין הקדוש ברוך הוא. אדם רוצה להתפלל, רוצה רוח הקודש, רוצה שכינה, רוצה להרגיש את הנשמה, רוצה להרגיש את הקדושה, אבל יש המון המון המון מסכים, המון לכלוך ביננו לבין הקדוש ברוך הוא. בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא והנשמה רוצה את הקדוש ברוך הוא אבל זה לא פשוט יש הרבה ניסיונות וכשיש קורבנות שמחפרים כמו שחז"ל אומרים תלמיד תלמיד של בן ארבעה מכפר על עבירות של יום תלמיד ששחפר על עבירות של לילה עם ישראל הוא הוא עם קדוש ואנחנו חיים בתוך העולם הזה ויש בו המון המון ניסיונות וכל הזמן צריך לכפר כל הזמן צריך לטהר לקדש בשביל לקבל את את הכוח הרוחני לכבוש את הארץ, לרשת את הארץ, צריך את הקורבנות. זה הכוח הרוחני. כן? זה מה שהרב קלישר, הרציר קלישר הקדוש אז הוא אמר כן בתוך דבריו ש בשביל שנוכל לקבל נבואה אנחנו צריכים להכיר קורבנות. אי אפשר, הוא הסביר את זה בצורה פנימית, אי אפשר לקבל נבואה בלי קורבן. כן? הקרבת הקורבנות זה מה שממשיך עלינו טהרה כזאתי שיש לנו יכולת לנבואה. אז אז הקורבן הוא לא עוד פעם הוא לא התשופר, הוא לא מה שמגיע בסוף, הוא היסוד. וזה מה שחז"ל אומרים. חז"ל אומרים מסכת אבות, כולנו מכירים את זה, אבל זה כאילו אה לא לא מצליחים להפנים ש שחז"ל אומרים שמעון הצדיק כן משארי כנסת גדולה אומר על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים העולם עומד על העבודה אם האדם אם העולם עומד על העבודה אז אפשר להגיד לא הגיע הזמן לדבר הזה אנחנו לא ראויים לדבר הזה אפשר לטעון דבר כזה זה הבסיס זה הקיום של המציאות אי אפשר בלי זה לא זה לא עוד פעם זה לא איזה אתם יודעים יש סעודה ויש בסוף גבינה א מנה אחרונה הקורבנות זה לא המנה האחרונה זה הלחם והבשר קורבני [כחכוח] לחמיא לישיי תשמרו להקריב לי במועדו אני זה זה הלחם שלי עובר אומר הקדוש ברוך הוא זה הקיום של העולם כן זה מה שחז"ל אומרים במסכת תענית דף כ"ז אני אקריא לכם דברים עוד פעם ידועים בקשר למה שדיברנו על אה אברהם אבינו בברית בן הבתרים אמר רבי יעקב בר אחה אמר רב אסי כן דף כז אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמיים וארץ שנאמר ויאמר אדוני אלוהים במה ידע כי רש שנה מה אברהם ריבונו שלם שמע ישראל חוטין לפניך אתה עושה להם כדור המבול כדור הפלגה אמר ללו אמר לפני ריבנו שלמודיני במאיר השינה אמר לה ככה היה לי משולשת וכולי אז מה עוד פעם מה הביטוי פה עם מלא מעמדות לא נתקיימו שמיים וארץ כלומר שזה א הכרחי בשביל קיום העולם ממש ויש על זה מדרש שמה בפרשת לך לך כתוב אה ו השמש לבוא והתרדמה נפלה על אברהם על אברהם ונעימה חשכה גדולה נופלת עליו אלו ארבע גלויות וכולי א לפי כך פירשתי עגלה משולשת ואז משולשת היה משולש בקורבנות זה פסיק תזוותה כן ויהיה זה העניין בגלויות שכל זמן שישראל עוסקין בקורבנות אינן משועבדים תחת האומות אתם שומעים מה כתוב פה? שכל זמן שישראל עוסקין בקורבנות אינן משועבדים תחת האומות. חרה בית המקדש בטלו הקורבנות מיד נשתעבדו ולכשיגעלו על ידי קורבנות יגעלו דכתי בריח נכרוח ארצאתכם ביחזקאל. אתם שומעים מה כתוב פה רבותיי? זה זה פשוט להבין שאנחנו בתודעה ממש הפוכה. אז חברה, הגאולה זה הקורבנות, לא? הקורבנות זה הכלי בשביל להיגאל. על ידי קורבנות יגאלו. כן? חז"ל מתארים לנו את אה אה כן יז בתמוז בוטל התמיד שניסו שם לכבוש את ה כן את את העיר ולא הצליחו אמרו תפסיקו להם את הקורבנות זהו יפסיקו את קורבנה תמיד אל תעלו להם נכון ואז השם ישמור אלו להם במקום אה כבסים אלו להם לא עלינו חזיר וזדעזה הארץ וכולי. א אתה אומר בסדר מה זה משנה? הרי לכאורה עם ישראל הגיעו למצב רוחני מאוד ירוד ולכן בית המקדש. מה לי קורבנות לא קורבנות? לא נכון. זה תפיסה לא נכונה. זה שאנחנו צריכים לתקן את מעשינו ולשוב בתשובה שלמה ולתקן את את א את כל אשר לנו תמיד. זה נכון. אבל יש כוח עצום בהקרבת הקורבנות. יש כוח אדיר. זה כמו לאבדי להגיד עכשיו תראו בוא נפסיק את כל ה את ה כל המערכת המופלאה שהקדוש ברוך הוא נתן פה לעם ישראל שאין דבר כזה לשום אומה. את ה כל הטילי חץ שמפוצצים לנו את הטילים העצומים באוויר. כי אם הקדוש ברוך הוא רוצה, אם אנחנו ככה במדרגה רוחנית שהשם ככה אוהב אותנו ומגן פורס סרוקת שמלאמו עלינו אז הוא ישמור עלינו ואם לא הרי זה אבל ושטות בוודאי שאנחנו צריכים א לעשות את ההשתדלות העצומה והמופלאה הזאת שהקדוש ברוך הוא מסייע בידנו אותו דבר אותו דבר בגשמי אותו דבר ברוחני קורבנות זה עבודה מעשית בשביל מעשית רוחנית שהיא שומרת עלינו. יש איזה דוגמה מאוד פרקטית שאני מאוד אה אה ווא אני רואה שהזמן שלי כבר נגמר. א דבר מאוד פשוט שממש תפס אותי כשלמדתי את זה. עד כמה זה ממשי. הגמרא במסכת קריטות דף כה א מביאה מחלוקת האם אדם יכול להתנדב קורבן השם או לא? חכמים אומרים שלא. >> אה למה לא? חכמים אומרים שחטת זה חובה ולכן אי אפשר לנדב את זה. שואלת הגמרא, רגע, אם השם זה חובה אבל הרי יש לנו דין שאחרי שאדם מביא השם, שם תלוי והתברר שהוא חטא, הוא צריך להביא קורבן חטאת. למה? >> כן. בשביל מה? הרי אם השם זה חובה אז בעצם הוא כבר קיים את המצווה של הקורבן. למה הוא צריך להביא עוד קורבן אחר כך? אומרת הגמרא השם תלוי היינו תמה דמית מקמדמתידע כן הוא צריך להביא קורבן לפני שהוא יודע בוודאות אם חטא או לא להגן עליו דהתורה חסה על גופן של ישראל זה פשוט מדהים שהם שומעים מה מה כתוב פה התורה ציוותה אותך להביא קורבן השם למה להגן עד התורה חס על גופן של ישראל רשי אומר להגן מן היסורין עד שהיא ידע לו הקדוש ברוך הוא אומר לך מצווה אותך מהתורה תביא קורבן השם אפילו אם אתה לא בטוח שחטאת למה אני לא רוצה שתסבול אני לא רוצה שתסבול >> כי אם חטאת אם חטאת ו ו ולא הבאת קורבן אתה תהיה נתון לייסורים אתם שומעים מה כתוב פה זה מבהיל להבין עד כמה אז נכון קורבנות זה דבקות בקדוש ברוך הוא וזה קרבת השם וזה קדושה ושמחת עצומה. אבל קודם כל זה חיים. זה חיים. זה פשוט כל כך הכרחי בשביל עצם החיים. אני אסיים כי כבר הזמן שלנו קצר. א במדרשים על הפרשה שלנו. א כן, יש עוד הרבה מה לומר אבל א א נקרא פה מדרש תנחומה. א המדרש אומר ככה לא יורד >> א המדרש אומר בפרשת צו סימן יד צב את אהרון זה שאמר הכתוב ותא ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלים אז תחפוזח אז יעלון בחכך פרים כלומר אומר המדרש תנחומה אם אין אין ישראל מקריבין עולה לפני הקדוש ברוך הוא. אין ציון וירושלים נבנה לפי שאינן נבנות אלא בזכות קורבן עולה שיהיו ישראל מקריבים לפני הקדוש ברוך הוא. פלא עצום. אתם שומעים מה כתוב כאן? עוד פעם תפיסה הפוכה מה שאנחנו רגילים לחשוב. אנחנו רגילים לחשוב שהקרבת הקורבנות זה הגאולה. מה אומר לנו המדרש? אומר לנו המדרש, אתם רוצים להיגאל? תקריבו קורבנות ואז תזכו לגאולה. כן? פלא עצום. עוד מדרש גם בפרשת צב מדרש הגדול פלא עצום אומר ככה. מפני מה מתחילים לתינוקות בקורבנות? כדי שידעו סדרי קורבנות וכל העבודות. כדי שתבוא גאולה בימיהן ויעלו ויקריבו כסדר. שאין גלויות מתעסקין תחילה אלא בקורבנות. שמעתם שאין גלויות מתעסקים תחילה. כלומר קיבוץ הגלויות קודם כל מה תעסקים? קודם כל בקורבנות. וכן הוא אומר ואביות אל הר קודשי ושמחתים בבית תפילתי עולותיהם וזבכם לרצון מזבחי. ואומר אבא ביתך בעולות ואומר כ אמר אדוני צמות עוד ישמר מקום הזה כל סר וכל שמחה כולי כל מביאים תודה באתוני כי השם את שיבות הארץ כבר הראשונה אמר אדוני הלמדת אומר המדרש שימו לב עוד פעם זה מדהים שאל למלתא שהם מתעסקין תחילה לא במצוות שמיטין ויובלות ולא בתרומות ומעשרות ולא בבניין ולא בקניין אלא בקורבנות תחילה קורבנות תחילה זה המצא קורבנות תחילה ככה אומר המדרש. וכן אתה מוצא כשעלו בימי עזרה לא נתעסקו אלא בקורבנות תחילה. כן? ואז מביאים פה את הפסוקים של א שהקריבו קורבנות בבית שני. אני מקצר כי הזמן קצר. א וונסיים במדרש שגם הבאנו לכם בלון שברוך השם בסיעתא דשמע ירצאנו. פרק דרבי אליעזר. אמר רבי אליעזר וכמרא כתוב לומר שתי פעמים בדמייך חיים אלא אמר הקדוש ברוך הוא בזכות דם ברית מילה ודם פסח געתי אתכם ממצרים ובזכותם אתן עתידין להיגאל בסוף מלכות רביעית בזכות דם מילה ודם פסח אתם עתידים להיגאל רבותיי א יש לנו פה עוד מקורות אנחנו רוצים לשמוע עוד רבנים צדיקים וחשובים אבל יש פה עיקרון שאנחנו חייבים ללמוד אותו, להפנים אותו, לשנן אותו, להפסיק לחשוב שבסוף, כשתהיה גאולה שלמה, גם תחזור העבודה לבית המקדש. לא נכון. אומרים חז"ל, אתם רוצים קיבוץ גלויות? אתם רוצים לנצח את האויבים, אתם רוצים לרשת את הארץ, מה תעשו? תקריבו קורבנות. זה על זה העולם קיים. אז בעזרת השם הלוואי שנזכה שנזכה שרוך יורר אותנו ואת כל עם ישראל כל ידי חכמים ואת כל בית ישראל להבין את גודל השעה וגודל הזמן ולא לפחד מחידוש הברית שלנו עם הקדוש ברוך הוא מחידוש הברית של הקרבת הקורבנות קורבן פסח שזה ממש ברית עם הקדוש ברוך הוא ברית חיים בעזרת השם נזכה הלוואי הלוואי עובד שנה נזכה נסיב נפלאות בעזרת השם הרב או ברוך יחזק אותנו וכל הרבנים וישאר כוח לאל חנה שמפיע לנו פה ולהראל על כל הפעילות החשובה מאוד לכל העוסקים וכל התורמים וכל השותפים השם יברך אתכם מאוד מאוד שנזכה לאכול מן הפסחים ומן הזבחים בשמחה וטוב לבב וכן יהיה רצון נאמר אמן חזק וברוך תודה רבה לרב אלישה כוח הרבועד בכבוד >> לא שלום לכולם כל הרב ששמחנו מאוד וזה הזמן להגיד תודה רבה וברכת חיזקו ומצו לכל הישיבה ולכל הפועלים והעוסקים תלמידי הרחמים והאבריחים והבחורים והמצלמים והעוסקים ברכת השם עליכם אנחנו ממש נמשיך את הדברים של מה שהרב אמר ממש הסוגיה שלנו סוגיית קורבן פסח בזמן הזה ממש נושקת וממשיכה לה את הדברים של הרב אז אה רק נתחיל אולי בשתי נקודות התחלתיות בתור הקדמה. אתמול זכינו להרו חתונה וגם בתחילת החתונה ששמנו את האפר וגם בסוף ששברנו את הקורס כולנו מכירים כולנו מכירים את השירים כולנו מכירים את המעמד המרגש ואז אמרנו שהעיקר חסר מן הספר העיקר חסר מן הספר בחתונה אנחנו מעלים את ירושלים על שמחתינו העיקר חסר מן הספר שלנו עכשיו בית מקדש שחתן וכלה עכשיו מקימים בית העיקר חסר מן הספר ספר אותו דבר שאנחנו עכשיו מתכוונים לפסח העיקר חסר מן הספר למה >> אם הרב יכול להוריד טיפה את המצלמה שיראו יותר טוב את הפנים >> בסדר טוב העיקר חסר מן הספר הכוונה שאנחנו יכולים עכשיו לשאול אחד איפה בעזרת השם נמצא בפסח אחד יגיד לנו במקום פלוני אחד במקום מלמוני אבל העיקר חסר מן הספר אם אנחנו לא נמצאים עכשיו אם אנחנו לא חושבים שאנחנו נמצאים בעזרת השם בהר הבית רבי לוי יצחק רבי לוי יצחק כותב הזמנה לחתונה שלו ושל רבי של ה א כן המים מחוותנים הוא ואדמור הזקן אז הוא כותב בזמן לחתונה בעזרת השם החתונה תר ברחבת הר הבית ובקטן למטה אם לא תספור ב קודש ברדי שלי אבל ככה גדולי ישראל השתוקקו שמה גדולי ישראל נמצאים וככה גם אנחנו איפה אדם נמצא בעזרת השם בחג הפסח בהר הבית איפה איפה בן אדם נמצא בפסח בירושלים שמה אדם נמצא בפסח אם חס ושלום לא נזכה כל זה אז אבל ככה צריכות את התודעה שלנו אני נמצא בעזרת השם בפסח והר הבית ואז זה בתור פתיחה ראשונה העיקר חסר מן הספר הנקודה של פסח בלי קורבן פסח העיקר חסר מן הספר ואולי בזה היה אפשר להגיד כל שנה השנה תשפו בתור המשך של השנתיים וחצי האחרונות חושבני וככה התחננו בבית המדרש שברוך השם רבי יהודה אומר לנו גם בספרי כר הגמרא בסדרין פוסקת לנו שלוש מצוות נצבו ישראל בשת כנסתן לארץ להקים להם מלך להחץ זרו של עמלק ולה בית הבחירה תכינו כמו שהרב פסק לנו במשפט כהן שדין מלך יש להם לאחר מכן אנחנו זוכים בשנתיים וחצי האחרונות ברוך השם להחריץ זרו של עמלק בכל האגפים כולם תחזקנה ידי כוחות צהל בכל מקום ואתר ועכשיו ברוך השם אחרי שאנחנו זוכים להחיץ זרו של עמלק ממש ב-30 יום האלה כמו שכותבים לנו גדולי ישראל בני שכר א עוד לפניו אחרי זה לאברהם המצווה באה עלינו שאנחנו צריכים להשתוקק ולרצות אותם מיד אחרי עמלק זה עכשיו א מצוות ב בית הבחירה זה הנקודה זה האמירה זה ה כאילו בזמן המיוחד שלנו בתשפו לא בצורה כללית כל שנה אלא עכשיו בדיוק בזמן שלנו אז אני חושב שהשנה עוד יותר ועוד יותר בעקבות המלחמה דומני שבאמת ראוי לנו באמת להשתוקק ולרצות מאוד. הרב אלישע פתח, הרב אלישע סיים בדברים הנפלאים של המדרשים בפרשת צו לגבי בית שיני ואנחנו רוצים לפתוח שם. כלומר בעזרת השם אנחנו מצפים כמו שאמרתי קודם שנזכה לבית המקדש אבל אם חסל נזכה אם בית המקדש עדיין לא יבנה. האם מצווה עלינו היום להקריב קורבן פסח? המציאות שלנו היום. כלומר היום במפיאות הזאת שעדיין הינו בית מקדש הם יצווה אלינו לעשות את זה או שזה איזה חלום של כמה אנשים איפה ה איפה איפה כל אחד ואחד צריך לראות את עצמו לשמוע את עצמו אז אה [כחכוח] אם הרב כבר הזכיר את הרב צביר שקלישר אז נפתח גם כן בדבריו הרב צבי שקלישר בפרק ב' פרק העבודה חלק העבודה שלו בספר שלו דרישת ציון פותח ובמסע של שאלות תשובות עם מורו ורבו רבי רבי עקיבא הייגר שאלה 15 תשובות רבי עקיבא עיגר סעיפים סימנים סוגיות עוד פעם תשובה עוד פעם תשובה בסופו של דבר רבי עקיבא עונה לו על פי החתם סופר כי רבי עקיבא כבר מאוד מאוד חולה חצי שעה לפני שהוא נפטר לפי מה שכבודו אומר אפשר להקים קורבן פסח ומה תעשה עם הסולטן הטורקי שנמצא עכשיו הוא שולט עכשיו בהר הבית טורקיה משלת טורקיה שולטת כאן רבותינו היקרים, דמיין לעצמנו דמיון מודרך לא יצויר שהרב צפירשקלשר עכשיו נכנס עכשיו בעזרת השם לזום שלנו ועכשיו הוא אומר לעצמו פ איזה יופי כמה כמה הצדיקים עזבו פה עכשיו את הניקיונות ומתעסקים עכשיו בדבר העיקרי של החג בדבר עכשיו של הכרת של החג בדבר הגדול והעצום עכשיו של ההשתקות לקרבת השם הגדולה בדבר הגדול והעצום אז הוא אומר לעצמו הרב צירשק להישאר אני כתבתי את זה בזמן שיש פה סולטן טורקי לוי צויר שמדינת ישראל בעזרת השם תקום מדינת ישראל יש שלטון לעם ישראל בארצו ולי צויר שבשנת אה אה שנת תשכז נזכה בעזרת השם לחזור בשנת כח ביד תשכז נזכה בעזרת השם לחזור חזרה בעזרת השם לעיר הקודש ירושלים הר הבית בידינו מה אז מה אז כאילו מצווה לעשות לעשות האם מצווה עכשיו לי שזה שתנה הדברים האם הדברים א שונים עכשיו או שזה אותו דבר הרב ציושקלישר היה אומר לעצמו איך זה יכול להיות איך זה יכול להיות שעכשיו במציאות כזאת שעכשיו קר הבית בידיכם ואתם עכשיו ברוך השם אין רמדן כמו שברוך השם מפרסמים מאוד מאוד יפה כל הזמן ואתם שולטים ברר הבית אז כוודאי ודאי מצווה לכם להקים קורבן פסח עכשיו למה אנחנו כל כך א מדברים על קורבן פסח ולא על קורבנות אחרים כי קורבנות אחרים בוודאי שהם מצווה דאורייתא חשובה ועצומה קורבן פסח מה שאמרנו קודם הוא מצוות דאורייתא שיש בו איסור כרת בדיוק כמו ברית מילה קורבן פסח הוא הקורבן הראשון שלנו ביצת מצרים כן זה היה הקורבן הראשון שככה רבי יצחק אומר רשי הראשון על התורה שאיתו הינו צריכים להתחיל את התורה כלומר זה המציאות הראשונה של קרבת השם הגדולה עוד ביצת מצרים עוד שרק התחל ללכת במדבר ואחרי זה שגבור שנכנסנו לארץ זה עכשיו הקשר הגדול בין קודש ברוך כנסת ישראל זה הקשר של האומה לריבונו של עולם ולכן זה האמירה הכי גדולה והחשובה שאנו צריכים להשתוקק עלי השתורקות עצומה אמרנו אז השאלה הגדולה שלנו האם היום תשפו אם אחד ואחד יה לנו בית מקדש אם צריך להקיב קורבן פסר במקומו הוא חלכתו הגמרא במסכת צבחים מספרת לנו שבזמן בית שיני כאשר א עלו רק 42,000 יהודים לארץ עלייה אחת קטנה אם היינו משווים את זה עכשיו לעליות שלנו הייתה אחת העליות הקטנות אז מספרת הגמרא ששלושה הנביאים עלו ביחד איתם אנחנו מכירים אותם חגס חיה מלאכי וכל אחד מהם נתן להם עכשיו את האחד מהדברים החשובים שקשורים למזבח עכשיו אמר להם העיד להם על המזבח על מקום המזבח ואחד שעיד להם שמ מקריבים אף על פי שאין [כחכוח] בית. עוד פעם אני חוזר העיד להם שמקריבים אף על פי שאין בית. אז הנבואה בבית שיני חידשהנו חידוש עצום ומדהים שמקריבים אף על פי שאין בית. כלומר ההקרבה היא לא קשורה דווקא למקדש. ההקרבה על גבי המזבח. אה בצורה כללית פה מדובר. לא מדובר דווקא על קורבן פסח, אבל בצורה כללית. אם אתם עכשיו זרוב כן הפך של ירושלים ויהושע כהן הגדול כן של שחזר עכשיו בבית צ'יני שני הנציגים הגדולים של היישוב אתם אתם מצויבים עכשיו לבנות עכשיו גאולה אתם עכשיו מצויים לבנות מזבח להתחיל עכשיו להקריב שמה עכשיו קורבנות בצורה מסודרת ובאמת ז שעם ישראל לארץ עד שהוא קם בית המקדש השני על ידי תריבש תסתסך הבן של אסתר וחשבו ראש הם עונים מזבח כמו שכתוב לנו בספר עזרה בנחמיה והם זוכים ברוך השם מ חודש תשרי להקריב קורבנות בשמחה גדולה ועצומה לכל היישוב היהודי בארצו שברוך השם זכו עכשיו להקים מקדש כרווי וחיות טוב אז הנה אומרים לעצמנו כל הדבר הזה שעכשיו סיפרנו הגמרא מסכת זבוחים יפה לדורותה לשנתה לזמנה למה כמו שאמרנו היה פה עכשיו שלושה נביאים שהעידו את את העדות הזאת. זה לא משהו עכשיו קבוע לדורות, זה משהו עכשיו אז זה מדהים שהמשנה מסכת עדויות. מסכת דויות אנחנו מכירים אותה שהגמרא בהרבה [כחכוח] מקומות קוראת לה בחירתא. זה המסכת שנכתבה כאשר רבן גמליאל בפרק רביעי במסכת ברכות א יוצא מההנהגת בית המדרש במקומו רבי אלעזר בן עזר מחליף אותו. וכל התנאים נכנסים ונותנים עכשיו שמועות משובחות וגדולות. אומרת המשנה, אמר רבי יהושע, שמעתי שמקריבים אף על פי שאין בית. אז רבי יהושע בן חנניה, שהוא בעצמו לוי, חשוב מאוד בבית המקדש, כותב לנו פה במפורש שזה כבר משנה. זה לא רק עכשיו נבואה שנגיד שני צריכה לזמנה אלא זה כבר עכשיו תורה שבעל פה שעכשיו אנחנו רואים אותה שהיא כבר נפסקת עכשיו לדורות מקריבים אף על פי שאין בית אז אתה רואה שהקרבה היא לא קשורה דווקא לבית וככה רבנו הרמבם כותב עוסק לנו בהלכות בית הבחירה מקריבים הקורבנות כולם אף על פי שאין שם בית מנוי [כחכוח] למה פוסק הרמבם שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא. כן, הקדושה הראשונה של ירושלים, שלמה המלך קידוש אותה לשעתה וקידוש אותה לעתיד לבוא. ולכן גם בזמנינו יש לנו קדושה. רבנו הרייבד, רבי אברהם בן דוד, חולק עליו ואומר לו באמת ל היה פה שינוי, היה פה אצל עזרה היה דבר אחר. אומר רבנו הרבת שם עלתר באותו מקום שהרמב"ם דיבר פרק וכת אומר הר ה הריבד [כחכוח] לירושלים אל המקדש לא אמר לפי שהיה יודע עזרה שהמקדש בירושלים מתדדים להשתנות ולהתקדש קידוש אחר עולמי בכבוד השם לעולם עכשיו תראו איזה חידוש כך נגלה לי מסוד השם ליראי אביו רבנו הריבד מה אתה אתה מביא לי פה עכשיו ענייני קבלה מה אתה מערבב לי עכשיו הלכה וקבלה אתה יודע אתה לא יודע שלפי הרמב"ם לא מערבבים נבואה והלכה בגלל זה גם הקפדנו קודם להביא גם את הנביאים וגם להביא רק את רבי יהושע בן חנניה שהוא עכשיו הלכה הרב זצל בתשובה החשובה שלו במשפט כהן לגבי ענייני הר הבית פותח ואומר שהרע עבד והתוספות חולקים על הרמבם ומבחינתם כן הלכה וקבלה הלכה ורח הקודש הלכה ונבואה הולכים ביחד וכן אנחנו פוסקים גם על פי הנבואה, גם על פי רוח הקודש, פוסקים הלכה ככה הרב והתוספות חולקים על הרב וככה הם אומרים. אז מה הוא אומר? לפי כך הנכנס אתה שם אין בו כרת. עכשיו עוד פעם הרעבה דיבר כמובן לגבי העלייה וזה אחד המקורות החשובים שאנחנו מסתמכים עליהם בעלייה. אבל הרעבד למעשה חידש פה חידוש גדול. הוא חולק על הרמב"ם ואומר שאין שם קדושה. אז בסף אפשר עכשיו להגיד לנו איזה אפשר להק שם קורבנות אין שם קדושה עכשיו ומצד שני הרעבד אומר אפשר עכשיו לעלות שמה כי אין שם עכשיו כרת אין שום בעיה עכשיו באמת ללכת בהר הבית אז באמת האחרו מתפלפלו אולי יש גם איסור אין כרט אבל יש איסור רגיל בסדר רבו פה המחלוקות ברשותכם אני רוצה להביא את הכסף משנה המרן רבי יוסף קרו שאנחנו מכירים אותו ברוך השם בכל עולם ההלכה הוא גדול גדול הפוסקים הענק הענקים פה בכסף משנה הוא אומר דבר מיל מיל על הרעיון למה היה מניח עזרה מלכשיד לבוא אומר מרן שמה בזמן החורבן יותר לנו רשות להקריב פלא פלאות רבותיי לפני 500 שנה כותב לנו מרן שהמחלוקת בין הרמבם לבין הריבד החידוש הרבד עכשיו אמר מה הכוונה שלו מה החידוש הגדול שלו שמה ותן לנו רשות להקריב כלומר לוי צויר שיהיה באחד הדורות איזה אפשרות כזאת שממשלת ירו מודו היא מחשו וזכרו אבל ירו מודו תיתן לנו איזה אפשרות עכשיו להקריב הנה יש לנו עכשיו פתיחה הלכתית אפשרות להקריב קורבן טוב אז כנראה מרן התכוון להגיד שיש לו איזה מקורות כאלה שעל פיהם הוא כבר אה נריח כבר דברים שאולי יכולים להיות אז זה מדהים שרבותינו הגם הראשונים וגם האחרונים כמה וכמה תנאים והמוראים היו מאוד מאוד מאוד עסוקים בנקודה של פסח. אחד מהתנאים המופלאים בסיפור הזה זה רבן גמליאל. הגמרא במסכת פסחים מספרת לנו סיפור מופלא. רבן גמליאל אנחנו מדברים על רבן גמליאל שדיברנו עליו קודם שהוא בזמן יבנה. כלומר בזמן שכבר אין בית מקדש. רובן בית המקדש כבר היה נכון? בזמן אבא שלו רבן שמעון גמניאל שהוא אחד מעשרת הרוגי מלכות. מספרת הגמרא סיפור אמר רבי צדוק מעשה ברמבן גמליאל שאמר לתבי יבדו כן תבדו אנחנו מכירים אותו מכל המשניות בברכות מסוכה מהמון מקומות אנחנו מכירים אותו מהש"ס אז ודאי רבן גמליאל של יבנה שאמר לתבדות צא הוא צא לנו את הפסח על ההשכלה מחילה התבלבלנו נראה לי הרי אמרנו שהבן גמליאל נמצא אחרי בית המקדש אז איך הבן גמליאל עכשיו א מבקש מתב יעבדו שיצא תלו את הפסח על השכלה הוא קורא לזה פסח הוא אפילו לא קורא לזה משהו אחר כך הוא קורא לזה פסח רבותינו פלא פלאות רבנו הרשש רבנו שמואל שטרסון רבנו היבץ רבי יעקב בן צבי שאנחנו ציצאים זכים למשפחה לצעים שלו כן רבי יעקב אמדין והמארץ חיות בצבי יש חיות שלושתם הלכו באותו כוונה באותו לאותו כיוון שרבן גמליאל [שירה] כאן ובגמאות נוספות בסנרד ובמקומות אחרים מאוד מאוד מאוד דבוק בקורבן פסח ולמרות שכבר אין בית מקדש רבן גמליאל אמשיך להקריב את קורבן פסח הםכים את זה מכאם כמו שס כמו שאמרתי וממדרשים נוספים שהוא מקריב קורבן פסח למרות שאין בית מקדש הרן כותב שמה עלתר ופסחים שלא הכוונה שהוא ממש הקריב אלא הכוונה שהוא שתוקק מאוד מארי בני המקדש כמו שרבי יוחנן בן זכאי מלמד אותנו ואז אני אקריב כלומר הוא ממש רצה להשתוקקות גדולה אבל השלושת האחרונים שעכשיו סיפרתי עליהם היה אבץ המארץ חיות והרשע שלושתם התכוונו שבאמת רבן גנל משתוקק השתוקקות גדולה והוא הוא מקריב בפועל כן הוא עושה קורבן פסח אף על פי שם בית מקדש ומתרצים את זה שושל רבן גמניאל רבי יוחנן בן זכאי ביקש הרי מהספסיאנוס שיתן לו שהוא את רבן גמאל מ קורבים למלכות ולמרות שהר הבית חרוש כולו בוא נדמיין לעצמנו הרי טיטוס רשע מרוש דרינוס שחיק עצמות הם ניקו את הרב את השם ירחם ציון סדש הם הפכו את לקפטול שזה יהיה המרכז ואף על פי כן כביכול אומרים הגדולים האלה שעשו שמה מזבח אולי אפילו זמני אולי רק קורבן פסח ויקריב השם את קורבן פסח פלא פלאות המדרש רבא מספר פה עוד סיפור נפלא ביותר שגם גם אותו מביאים הגדולים הללו כן ה הרשש כאן אומר שבר כוכבה לפי ספרי ה בבן קוזיבה במולכו בנה בית המקדש והכריבו אדריאנוס זה מי שמכיר קצת תורת הרב גורן הרב גורן יש לו ממש מהלך שלם רב שלמה גורן זה צדיק לברכה שזכה ממש לחזור חזרה להר הבית בידינו כיפשוטו להיכנס פנימה ולסמן את כל המפות והכל אז הרב גורן טוען יש לו ממש הוכחות ממש הרבה מאוד מקורות מדרשיים ומוקמות אחרים שבר כוכבה ממש העלו כבר את כל החנות כבר לבינה בית המקדש אז הנה פה הרשש מעיד הנה היה פה ניתן אמון את ספרי האומות בן פוזי ובמולכו בניו בית המקדש ומביאים לזה עכשיו הוכחה מרבי יהושע בן חנניה שמסופר עליו בראשית רבה סיפור מדין שגזרה מלכות רומי אנחנו גילים על משפט הזה גזרה מלכות רומי שיחרב גזרה מלכות רומי שיבנה בית המקדש ואז מה ואז מיד כולם כבר הולכים לעשות כבר את כל ההכנות והנה הנה הנה הולכים כבר ועושים את זה אז עוד פעם זה אפשרות אחת שממש נבנה אבל גם אם לא נבנה ממש אלא רק אין לנו רבן גניאל ממשיך הלאה בכל כוחו ורוצה ומשתוקק וזוכה להקריב קורבן פסח במקומו הוא חלכתו. רבי אשטורי הפרחי, אחד מגדולי תלמידי חכמים הראשונים בזמן א הראשונים, תלמיד של הרשב ש הראש, אנחנו זכינו שהוא בית שעני שלנו, מספר סיפור פלא. מרון רבי ברוך לכאורה זה כנראה בעל התרומה אחד מגדלי בעלי התוספות אמר אליי בירושלים כשהבאתי אליו זה הספר כן שהוא מביא לו את הכפתור הפרח לראות את הספר שרבנו יכנני פריז אמר לבוא לירושלים ובשנת 17 לאלף השישי שיקריב קורבנות בזמן הזה אז אנחנו אומרים שזה לא בזמן התנאים אלא גם בזמן הראשוני רבנו חיני פרץ זה עולה ביחד עם הרמבן לירושלים ומשתוקק להקב קורבנות בזמן אז בשביל זה הוא עולה בעלי הזמות עולים בשביל זה לירושלים טוב ואני מתרדתי להשלים ממלאכה לא שאלתי מה נעשה מטומתינו ואנה הכהן המיוחס הוא כבר מתחיל לשאול כבר את השאלות הבעייות ההלכתיות מה נעשה עם טומ אנחנו כולנו ממתים אין לנו פרה ואנה כהן מיוחס איפה מה נעשה עם כהן מיוחס עכשיו תראו איזה יופי אנה בדרך לפני שילו הרב ישראל הגיע לישיבה לפני כמה שנים וסיפר לנו מה אדם עושה שהוא עכשיו נושא נושא על יד שלו תסתכל איזה יופי חיישובי הגבעות החבות זה בדרך מה שאדם עושה מה רבי שטוריה פרכי עושה בדרך לפני שהיא לא שב למקומי נזכרתי הלכה מה הוא עושה הוא חושב למשכן שילו חושב לבית המקדש שם הוא נמצא שם הוא דבוק כל הזמן נזכרתי הלכה שאין לחוש על הטומא טומאה הותרה בציבור קורבן פסח הותר בציבור מה זה קשור בכלל טומא גם אין לנו פרה אדומה בעזרת השם בהמשך ה המשך הזום פה בעזרת השם ידברו בעזרת השם גם על הדברים האלה אבל גם אם אין לנו מפרה אדומה וגם אין לנו יכול להתאר ברוך השם אנחנו טומאה רבא בציבור בוודאי שקוב פסח מלב למרות שטומאותר בציבור למרות שיש לנו טומאה דבר שני הוא מתרץ דבימי המוראים היו אוכלים תרומת טהורה בארץ ישראל כי היה להם אפר פרה חברה מתקה וגלילה כן הוא רוצה להגיד שאפשרות שנייה שבאמת חברים הם היה להם שמרו להם איפה פרה אדומה כתוב את זה מפורש מסכת חגיגה שמרו להם איפה הפרה אדומה מעט וככה היו מטרים עם זה אבל לפי התירוץ הראשון שלו אנחנו בדיא לא צריכים את התירוץ השני כי קורבן פסח שאנחנו מדברים עליו הגמרא וככה נס בהלכה ברמבם וכולי שבוודאי קורבן פסח הותרה בציבור כלומר טומאה הותרה בציבור זה ודאי ודאי לא אין לו שום בעיה עם זה אז ודאי לפי כל מה שראינו גם רבן גמליאל וגם עכשיו מה שעכשיו ראינו רבי אשטורי הפרחי וככה ממשיך השאלת יופץ רבי יעקב ומבן כמו שאמרנו שבוודאי אנחנו חייבים להשתוקק ולרצות ב בית המקדש לבנות אל כקרים קור פסח בזמן הזה הזכרנו קודם את הרב צירשקלישר החתם סופר חתנו הגדול של רבי עקיבא עגר כמו שאמרנו בשוט שלו בסימן רלו כותב לנו בשנת ביב אייר תקצ צו כותב בשם רבו אה בשם רבי עקיב שבוודאי לפי כל מה שביקשת אתה רבי רבי צביקלישר ודאי שאפשר להקריב קורבן פסח במקומו והוא ממש מתרץ את כל הקושיות כביכול הבעתיות ההלכתיות אחד אחרי השני אותו דבר במסכת כתובות הוא כותב אה וגם לגבי השאלות ההלכתיות של הרמב"ם והרייבת גם החזון איש וגם רבי שלמה זלמן אוהרבך רבצ פס פרנק וגם הציצץ אליעזר כולם כולם תרצו את הדברים האלה כל אחד ואחד בספרו בצורה מסודרת ורצמית אה נשאר לי שתי דקות אני חושב שכמו שהרב לישע אמר קודם העיקר זה השתוקקות האם אני עכשיו באמת כמו שהחפץ חיים אמר לרב זצה לרב הנסו ולרב ציודה האם אני רוצה שאני מדבר עכשיו על קורבן פסח, שאני מדבר על הגדה של פסח, שאני שאני מתכהן עכשיו לפסח? מה זה פסח? מה המילה פסח? פסח פשט המילה פסח בתורה פירושו קורבן פסח. זה האמירה, זה העניין והאם אני מבין שזה הנקודה העיקרית, זה ההתגרקות שלי הכי גדולה שצריכה להיות ומתוך זה בוודאי שכל שאר הבעיות ההלכתיות, כמו שאמרנו, הכל הכל הכל מטורץ במקורות שהזכרנו. יש מקורות נוספים בעניין שברוך השם פתרו את כל הבעיות ההלכתיות. זה לא הנקודה. הנקודה העיקרית שאנחנו כולנו, כל מי שנמצא פה ובעזרת השם ילך ויעשה עוד על זה. בעזרת השם הרבה פרסומת גדולה מאוד. כמה אנחנו צריכים להשתוקק ולרצות בטח בשנה שלנו מיוחדת הזאת. שנה תגולה כל כך גדולה ועצומה. חסדה שם יתברך כל כך גדולים עלינו. שבעזרת השם נזכה השנה ברצון גדול, בתפילה גדולה ובעשייה מעשית להכיר קורבן פסר במקומו וחלכתו אמן כן נהיה רצון חיבור אין איזה תזוזה אין איזה כלום עכשיו זה תזוזה >> בזמן של א' רון זה כן בטו אתה אומר בעולם בטום [שיעול] >> ישר כוח כאן נכון הרב מרוכי כוח גם לרב אלישע ש לפני זה על הנושא של ה הנושא של הקורבן פסח >> א ברור כמו שכבר הוזכר הרב הזכיר שזה ה שככה רק ככה נגלים על ידי הקובת קורבנות >> אני אומר לך כאילו עכשיו השאלה היא כזאת תכלס פה עשיתי שלוש >> [כחכוח] >> ניים >> אז הבלישה הזכיר שככה ככה אנחנו נבוא להקרבת קורבנות וה א נכורות ההלכתיים ש >> הוזכרו פה כל המקורות ההלכתיים שוודאי שמקריבים גם בזמן הזה לא השתנה שום דבר. אני רוצה לעמוד על נקודה שדבר דווקא דבר שהוא באמת במציאות של היום קצת שונה ובמציאות של היום א לא בטוח שאנחנו נוכל לבוא אליו >> א שזה ה חלק של ההמשך של קורל >> יש ראשי רקע יש >> כן בסדר השתקנו את כולם עכשיו אפשר להמשיך בסדר >> אמ א >> כשאנחנו מסיימים את הקורבן פסח התורה שמה זה לא נגמר קורבן פסח לא מסתיים בקורבן פסח אלא קורבן פסח הוא עליה לרגל קורבן פסח זה מציאות שבאים א באים לפני השם ומתחילים בקורבן פסח ואחר כ לאחר מכן ממשיכים במצוות עלייה לרגל עם ישראל מגיע גיע לירושלים לקורבן באמת יש הרי הלכה מי שנמצא בדרך רחוקה לא צריך א מי שנמצא בדרך רחוקה לא צריך ל >> אה לא צריך א לבוא לקורבן פסח אבל הקדוש ברוך הוא ציווה שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני אדון השם ומצוות עלייה לרגל העיקרית היא מוזכרת לגבי בי חג המצות אני אצטט את הפסוקים בפרשת משפטים שיש את הרגליים האלה גם >> א שלוש חגים תחוג לי בשנה את חג המצות תשמור שבעת ימים תאכל מצות כאשר ציויתיך למועד חודש האביו כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פניי ריקה אחרי זה כתוב גם חג הקציר זה חג האסיף הכותרת מתחילה בחג המצות שבעת ימים אוכלים מצות כמו ששם ציווה בגלל שעז יציאת מצרים אחרי זה כתוב שחג הקציר זה בגלל ש התקופה שקוצרים וחג הסיף צנה בספח את מעסך מן השדה אבל בחג המצות שמה אנחנו עולים לרגל מתחילים לחגוג את עלייה לרגל בחג הזה רבי שמעון אומר גם שזה פסח זה ראש השנה לרגלים שבגלל שאז מתחילים למנות את לרגלים לגבי הלכות א בלת אחר אבל העיקרון שב א המצווה של פסח היא לא נגמרת בהקרבת הקורבן ואני אקפוץ ידלג לפרשת ראה ששמה מוזכר הקורבן פסח שהקריב אה שהקריבו שעולים לרגל אז כתוב שמה שמור את חכ חודש האבי ועשית פסח להשם אלוהיך וזבחת פסח אדוני אלוהיך צון ובקר במקום שך אדוני לשקן שמו שם כתוב פה שמקריבים את הפסח צון ובקר נשאלת השאלה צון ובקר אנחנו הרי למדנוחומש פרשת ב שמ הכבשים ומן העייבים יקחו אפשר להביא רק מן הצאון מה זה מן הבקר השאלה הזאת שואלת הגמרא ועונה כמה תירוצים לא היה לי מה להגיד תירוץ אחד שזה חגיגת 14 שחגיגת 14 אפשר להביא אבל קושיה על זה שאם חגיגת 14 היא לא חובה אז זה לא עונה לי לא עונה לי שום דבר ותירוץ שני שזה בא ללמד הלכות כאלו ואחרים ווודאי שזה שזה המשמעות אבל יש פה משמעות יותר פנימית שכשאנחנו באים להקריב קורבן פסח אנחנו לא עוצרים בקורבן פסח אנחנו מצווים לבוא למחרת ולהביא עולת ראייה בשלמי חגיגה. אנחנו באים ולא יראו פני ריקם. אנחנו עולים לרגל. מיד אחרי שאנחנו מקריבים את ה קורבן פסח, אנחנו נשארים לילה. אוכלים את ה אוכלים את הקורבן בלילה. קורבן פסח אוכלים אותו בלילה. שמחים, שרים, אומרים את ההלל. הלל באכילתו. שותים את והגמרא מתארת לנו שבסוף בסוף הקורבן חצות הלילה עם ישראל גומרים את הקורבן פסח וכולם עולים לגגות וביחד שירת ההלל שנשמעת בכל ירושלים פקה איקרא אבל זה לא נגמר שמה זה לא נגמר בזה זה נגמר בחלק אחר שבו יש דין יראה כל זכוכה את פני אדון השם הקורבן פסח כל אחד יושב בבית שלו ואוכל אותו אחד מכל חבורה אפשר אפילו לשלוח איזה בחיוב שמישהו מהחבורה יעשה את זה יש מצווה לכתחילה אז שולחים מישהו לבית המקדש שהקריב את הקורבן אבל לא באה בתחילתו אלא לאכילה קורבן פסח הוא הווה שלו היא איזשהו א לא משהו פורמלי זה משהו מרכזי אבל העיקרו שקורבן הפסח הוא בא לאכילה. יש זה אפילו הלכות שנובעות מזה. יש כמה דינים ש שבהלכות קורבן פסח ש נובע מזה שהוא בא רק לאכילה. ש אם נטמע בשר אז אז כבר לא זורקים את הדם כי אין אין בשביל מה לזרוק את הדם. או אם אין בו כזית לכל אחד ואחד אז הקורבן פסול. והלכות שנובעות מה מהעניין הזה שקובל הפסח הוא בא לאכילה אבל יש חלק אחר שפה אנחנוכל כל אחד מישראל כל הזכרים בכל אני אראה כל זכורך את פני אדון השם כולם צריכים לבוא ולראות את פני השם סיימנו הקרבנו את קורבן הפסח אכלנו על שולחן המלך ישבנו על השולחן יחד עם הקדוש ברוך הוא ב סעודה מיוחדת אבל עכשיו אנחנו צריכים לבוא לראות את השם. וזה המצווה של הבוקר שמגיע אחרי פח. א אז אני רוצה לעמוד על להגדיר מה זה נקרא לעלות לרגל. מה זה נקרא לעלות לרגל? מה הקדוש מה אנחנו צריכים לעשות בעלייה לרגל? מי שלומד פרשת כיטיסה, קראנו את זה לא מזמן. יש שמה פרשה מאוד מעניינת בנושא של הלראות את השם, לראות את הקדוש ברוך הוא. משה רבינו אומר לקדוש ברוך הוא, "אני רוצה לראות אותך. אני רוצה לראות אותך." אז הוא אומר לו, "הרינה את כבודך, אני רוצה לראות אותך." אומר לו הקדוש ברוך הוא, "אבד לא תוכל לראות את פניי. את פני השם אי אפשר לראות אי אפשר לראות את פני השם כי לא יראני אדם וחיים אי אפשר [כחכוח] לראות את השם טוב שומעים משה רבינו לא יכול לראות את השם אחרי התורה ממשיכה שמשה רבינו עולה עם הלוחות והשם עובר לפניו והוא מכסה אותו וראית את אחוריי ופניי לא יראו רואים את השם רק באחוריים משה רבינו רואה רואה אנחנו רק אחוריים כאילו איראני האדם וחיים ממשיכים כמה הפסוקים כן זה יכול להיות אפילו באותו עמוד ב עמוד אחר בספר תורה אבל בלי אפילו פרשה והתורה אומרת לנו שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון השם אלוהי ישראל רגע אמרנו שאי אפשר לראות ו באמת על דרך הפשט אפשר להגיד שיראה שכל אחד צריך להיכנס להזרה בשביל שהשם יראה אותו. אבל חז"ל מיד דורשים יראה יראה כדרך שבא לראות כך בא להיראות שאנחנו באים לראות את השם. רגע, אמרנו שאי אפשר לראות. אז מה תגידו שרואים את האחוריים? לא. כתוב לראות את פני אדון השם. צריך לראות את השם. איך אפשר? אמרנו לירני אדם וחי. משהו יש משהו בעלייה לרגל מיוחד שלכאורה רואים את הפנים. אז א אולי נחפש בפסוקים את החלק הזה [שיעול] של ראיית השם בפסוקים שבאותו פרשה. יש דבר מעניין שגם משה רבינו באמת רואה את השם. כתוב לי א בפסוק ודיבר השם אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל ראהו אבל משה כן אומר ומדבר עם השם פנים אל פנים אבל אחרי זה פתאום שהוא אומר אני רוצה לראות את הפנים אז אומרים לו לא אפשר לראות את הפנים כי לא יראה לי אדם וחי אתה לא תראה תראה רק את אחוריי אז משה רבינו א לכאורה רגע קודם ראית פנים אז כנראה יש ראייה ויש ראייה כמובן ש משה רבנו בעניינו שהוא רואה כלשון חז"ל בהפקלריה המהירה אז הוא רואה את ה רואה את אה את א הקדוש ברוך הוא מספקה מרייה מספקלה ראיה מהירה אפשר לראות רק פנים באחור צריך להבין מה מה מה ההגדרה בזה? אבל בכל זאת יש פה דבר שפה זה הקדוש ברוך הוא ציווה אותנו ונצתוונו לבוא ולראות את פני השם. זה אומר שאנחנו מגיעים למצב שאנחנו זוכים לראות להגיע לנקודה ש בלפי איך שזה כתוב בתורה כביכול משה רבינו לא זכה אליו. אנחנו בוכים אליו >> אה אנחנו בוכים עליו אנחנו זוכים עליו אה א דווקא כשאנחנו עולים לרגל יש אה הנביא ישעיהו מי שמסתכל יש א נבואת ישעיהו שהוא רואה את השם יושב על כיסא רם וניסא חז"ל מעמדים את הנביא ישעיהו מול מול הנביא יחזקאל שיחזקאל היה בבבל אז הוא לא ראה. הוא לא ראה כמו ישעיהו. ומי שמסתכל בפסוקים באמת דבר מעניין. יחזקאל מתאר את המרכבה. מתאר מלמטה עולה ככה גלגל ואז הוא רואה עוד יותר גבוה ועוד יותר גבוה ועוד יותר גבוה. הוא מגיע עד הכיסא ומיד הכיסא הוא כבר לא רואה. דמות כמרי אדם וזהו. לא רואה. אבל ישעיהו אומר אני ראה את השם יושב על כיסא רם בניסן ושרפים עומדים ממעלו. אומרת הגמרא, מה ההבדל? כי ישעיהו היה בן קרח, אומר רש"י שמה, ירושלים ישעיהו היה בעיר של המלך, הוא זכה לראות את המלך פנים בפנים. למה? כי בירושלים רואים דברים אחרים. בירושלים כשמגיעים למקדש רואים גבוה מעל גבוה. יש פסוק מאוד מעניין בישעיהו גם בעניין הזה פסוק ש הפשט שלו הוא לא כמו ש הוא לא הוא לא ככה אבל יש שמה לשון מאוד מעניינת וזה מדבר באופן כללי צריך לדעת כשעולים להר הבית צריך לדעת לאיפה מגיעים אומר שמה במסע בבל הוא מדבר על הנבוכת נצר שנבוכת נצר רצה לעלות לשמיים להידמות לעליון אז הגמרא ר בחגיגה צוחקת עליו, אומרת, "אתה רוצה להגיע לשמיים, כל בן רקיע לרקיע מהלך 500 שנה, אתה הולך רק 70 שנה, איך תגיע לשמה?" אז איך הוא אומר את זה? איך זה כתוב בפסוק? ואתה אמרת בלבבך השמיים האלה, אני רוצה להגיע לשמיים, אבל אני לא אעצור שם. ממלכוכבי אל הרים כיסא. אני כאילו אעלה מעל הכוכבים ומעל הכוכבים אני אשים את הכיסא שלי. ואז איפה אני אשב? כתוב בפסוק ושב בהר מועד ירקטי צפון. זה הפשט שלו שם זה הירצור לא משנה אבל הוא אומר פה לשון וישב בהר מועד ירקצי צפון. מישהו יודע איפה זה הר מועד? ירקטי צפון? אז בתנ"ך יש לנו עוד פה מקום שנקרא אר ציון ירקטי צפון קריאת מלך רב. כלומר ההר של החבית שנקרא גם מועד מגילת ועוד מקומות זה נקרא בית מועד אז כשרוצים לעלות גבוה גבוה גבוה גבוה הוא עולה הכי הכי גבוה שאפשר לאיפה הוא מגיע הוא מגיע להר ציון ירקטימו כלומר כשעולים להר הבית אז לאיפה עולים עולים לבית המקדש עולים למקום הכי גבוה שטאים מעל הכו כוכבים מעל השמיים שמה נמצאים מעל השמיים כל פעם שהם מגיעים לשם בעלייה לרגל אנחנו באים לראות להגיע לשמה ולראות את הקדוש ברוך הוא ואומר להבין איזשהו הנהגה הרבה הרבה יותר גבוהה שאין לנו שום דרך להבין רק בעלייה לרגל הקורבן פסח הוא ה אי אפשר לקרוא לו ההכנה לזה כי הקורבן פסח לכשלעצמו זה עניין גדול מאוד שאנחנו מביאים את השכינה אלינו הביתה ואוכלים כל אחד בבית א בבית לא בדיוק בבית ירושלים כולם אוכלים את זה בתוך העיר אבל זה סדר שאוכלים חבורות חבורות בבית וזה העיקרה של הקורבן פסח בעלייה לרגל אנחנו בעצמנו אחרי לילה כזה של התעלות שזוכים לאכול את הקורבן אנחנו באים למקדש ומתעלים בפגישה שלנו יש לנו פגישה עם הקדוש ברוך והפגישה הזאת זה מצוות עלייה לרגל, לפגוש את השם. באמת יש מחלוקת זה אני יותר נכון זה ספק בירושלמי שהוכרע לכאורה שמצוות עליה לרגל זה דווקא באזהרה וזה לא רק בהר הבית והעיקר הוא ודאי ש שכשהמצוות עלייה זה עם העולת ראייה ושלמי חגה אז מה רואים שמה קשה לנו לדעת היום אנחנו אה אה אה לא מכירים את הדברים האלו אנחנו לא מבינים מה רואים אבל אולי ננסה להבין גם מתוך חז"ל מה אנחנו יכולים לראות ולאיפה אנחנו יכולים להביט אומרים חז"ל שבשעה שהיו על ישראל עולים לרגל היו פותחים להם את הפרוכת ובשביל מה פותחים להם את הפרוכת בשביל שיראו את הכברובים מאורים זה בזה ולראות ראו חייבתכם לפני המקום כלומר החיבור של הכרובים שזה מסמל חיבור של של עם ישראל עם הקדוש ברוך הוא. רואים את זה לא ביום כיפור, לא בראש השנה. רואים את זה שלוש פעמים בשנה, בשעה שישראל עולים לרגל. אנחנו באים לראות את הדבר הזה. אנחנו באים לראות שתי דברים את זה וגם מוציאים את השולחן. כתוב בגמרא שהיו מוציאים לפניהם את השולחן בשביל שיראו את הלחם, את הנס הגדול שהלחם עומד על מקומו. וגם זה מראה על חיבה שהקדוש ברוך הוא משאיר את הלחם חם לסום לחם חום כיום ילכו שבאותו יום שקנו את הלחם גם ככה יהיה ה שבאותו יום שקנו את הלחם ה שבאותו יום ש כאילו כאילו זה אפוי עכשיו לחם טריך זה מצב שכשעם ישראל עולים לרגל אז אז אנחנו הקדוש ברוך הוא מראה לנו את חיבתו עלינו וזה אולי זה א בהבנה פשוטה של אנשי אנשים שרק עכשיו עלו מהגלות זה ההבנה של לראות את השם פנים אל פנים לראות את הנהגת השם איתם למעשה אנחנו בלב א כבר מדברים כבר על קורבנות כן כל מי שנמצא פה אז כבר הראש כבר נמצא כבר עם הקורבנות עם הקורבן פסח לפחות אבל יש נקודה של דיבור לא על המציאות הזאת של קורבן פסח מפגש שנתי עם הקודש קודשי קודשים אה סליחה אז ה [כחכוח] המציאות הזאת שאנחנו א המפגש הזה של קורבן פסח א הוא מפגש חד שנתי והוא גם לא נפגש עם השכינה במראה אמרתי שזה מפגש בסעודה אנחנו אבל יש לנו את המפגש דבר ראשון היומ יומי שזה לא כולם זה מספיק הכהנים מקריבים קורבן התמיד זה אגב אגב גם זה בא בטומ ההלכות לא צריך א אפשר מזבח ולא צריך אה אמ ולא צריך אה לא צריך אה לא א לא צריך את כל ה את כל ההפרעות שיש עוד עם קורבן יחיד שצריך א טהרה וכל הדברים האלו את הקורבן קורבן תמיד דוחה שבת דוחה את הטומ וזה נוהג גם אפשר לנהוג את היום מחר בבוקר אפילו לא צריך לחכות ליד ניסן אפשר מחר בבוקר אגב א ריק שמה אז אפשר כבר מחר בבוקר יש את החלק של עם ישראלים שלוש פעמים בשנה כל עם ישראל מגיע להיות שותף להיות שייך להיות חלק מכל עבודת המקדש יש א א יש אנשים מתנדבים, פעם עולת נדבה כזאת, נדבה כזאת. אבל יש את החלק שעם ישראל כולו שותף בעבודה. זה לא רק המוספים שמקריבים בחגים ואנחנו קורבן מוסף אה שמקריבים בראש חודש, בשבת וכמובן כל יום בחג. אבל זה לא הנושא. לא שמה הנושא. הנושא הוא החלק של הפגישה שלנו, הפגישה השלוש פעמים בשנה שאנחנו נפגשים עם השם. ובשביל מה אנחנו נפגשים? דבר מעניין, גם חבקיהו וגם יושיהו שניהם מדברים על קורבן פסח ואצל שנייהם הסיפור של קורבן פסח לא נגמר בקורבן פסח. סיפור של קורבן פסח רגע סיפור של קורבן פסח נגמר א הקריבו את הקורבן פסח ויעשו בני ישראל אני קורא אצל חזקיהו פסח חזקיהו בדברי הימים ב פרק ל ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלים את חג המצות שבעת ימים בשמחה גדולה ומהללים אדוני ביום ביום הלביאים והכהנים בכל זניים ווידבר יחזקיהו על לב כל הלביאים המשכילים שכל טוב לדוני ואכלו את המועד שבעת הימים מזבחים דבוחי שלמים ומתוודים לדוני לאבותיהם אחרי שבוע אם החליטו העם כל כך ויר כי טוב אז החליטו שצריך עוד שבוע ככה כתוב שם אצל חזקיהו שלא הספיק להם השבוע הזה ורוצו עוד שבוע א יכול להיות שבגלל שקורבן פסח אה א בחג המצות אי אפשר להביא קורבן תודה להשם לא כתוב פה שהביאו אחרי זה תודה אבל בחג המצות תמיד אי אפשר להביא קורבן תודה כי קורבן תודה יש שמה לחם חמץ אפשר להביא את כל הקורבנות חוץ מקורבן תודה שותה אי אפשר להביא לך גם מצות אז כנראה הם המשיכו אחרי זה אולי הם רצו להקריב קורבן תודה אולי אבל בכל אופן היה שבוע שלם שמהללים להשם יום ביום כלומר הקורבן פסח הוא הוא ההכנה לשבוע הזה וולשון התורה גם שבעת ימים תאכל עליו מצות לחמוני. הרי קורבן פסח אוכלים אותו אך ורק ביום הראשון. אז מה זה נקרא? שבעת ימים תאכל עליו מצות. כי כל שבעת אחד נמשכים מהקורבן פסח של היום הראשון. קרבנו קורבן פסח. עכשיו עולים לרגל. עולים לרגל בשביל להלל ולהודות להשם. זה הזדמנות. הזדמנות שכל אחד זוכה לבוא לפני השם ולדבר איתו פנים על פנים יראה יראה כדרך שבא לראות כך בא להיראות אנחנו כולנו רואים את הקדוש ברוך הוא פנים אל פנים וזה הזדמנות בשבילנו ל להודות ולהללו רק עכשיו מה שעברנו ב בשבועיים [כחכוח] שלוש האחרונים ניסים שבשה לנו שנתיים וחצי האחרונות אפשר לספור יותר 80 שנה אחרונים או אפשר לו עוד יותר כל 2000 שנה אבל המציאות הזאת זה הזדמנות שלנו שהקדוש ברוך הוא קורא לנו קורא לנו אליו הביתה ואומר לנו אומר לנו תבואו לפניי זה העלייה לרגל שנעשת אחרי אחרי הקורבן לפסח. אז א עכשיו מה צריך לעשות בעלייה לרגל? יש גם את החלק היותר אפשר לקרוא לזה היותר מעשי זה צריך להביא עולת ראייה של מי חגיגה להביא כן אפשר להביא בשוותפו אפשר אבל מביאים עולת ראייה [כחכוח] שלמי חגיגה וגם שמה זה אנחנו לא עוצרים רק בלהקריב את הקורבן אנחנו אחרי זה אה א אנחנו עושים את זה שולחן משותף כך חז"ל אומרים שלכן צריך שלמה חייבים להקריב עולת ראיה עם שלמי חגיגה שלא יהיה שולחנך מלא ושולחן רבך ריקם שולחן רבך זה הקדוש ברוך הוא אז אנחנו שמים לו עולת ראייה לשולחן ובשלמים אנחנו גם מקטירים את האימורים ואת הבשר אנחנו אוכלים ככה אנחנו אוכלים בשותף עם הקדוש ברוך הוא אנחנו אוכלים את הבשר של השלמי חגיגה בבית בשמחה והקדוש ברוך הוא באותו זמן אוכל את העולת ראייה כמובן שזה לא במקרה הזה זה פחות מעקבע האכילה שזה אה פרטים >> אבל הצורה היא שאנחנו באים וסועדים עם הקדוש ברוך הוא סעודת חג שלמי חגה אנחנו יושבים וסועדים הקדוש ברוך הוא סעודת חג בשמחה בכל שבעת ימי החג היום מזמנינו שאמנם את הקורבן פסח אפשר וגם תמיד ששחר תמיד שבין הרבים אפשר להקריב גם את המוספים בחג המצות מקריבים כל יום פרים ש בכבסים סעיר אבין סעיר לחטת ה אנחנו מקריבים אותם א בשבעת הימים זה אפשר להקריב זה מגיע גם בטומ אז קצת אה הקורבנות האלו והנושא של אליה ל הרגל הוא קצת רחוק איתנו כי באמת היום אנחנו מנועים מכך לא יכולים להיכנס לתוך הזהרה ולראות אפילו לפני השם כי אסור אלא אם כן א דווקא לצור במקרה הזה קורבן פסח יהיה יותר טוב כי כי ביום של קורבן פסח שבוע הבא יום רביעי אז א אנחנו נבנה מזבח השם עוד א זה לא הרבה זמן יש שבוע הרבה מספיק זמן וואנחנו נבנה את המזבח אז אנחנו כולנו יכולים לבוא על הקורבן פסח כי אפשר לבוא גם בטומא שער ר השבוע אז כיוון שהיום אנחנו טמאים את עוד יכולים להספיק להיטאר אבל למצוא בשביל זה את האפרה אדומה ויש לזה הלכות אז אנחנו קצת מנועים ורחוקים מ מהעולת ראייה של מי חגיגה גם עלייה לרגל אבל אנחנו רק צריכים להבין את המציאות הזאת שלהבין באמת מה זה חג המצות מתוכן חג המצות שהוא בא בתיקונו זה שעם ישראל בא לפגישה נפגש עם הקדוש ברוך הוא. מפגש שרואים רואים את ה את השכינה. לא יודע מה זה נקרא לראות אבל זה מה שכתוב בתורה שאנחנו באים ורואים את הקדוש ברוך הוא בצורה כזאת ש של דיבר השם בן משה פנים אל פנים. אנחנו באים לראות אנחנו באים הקדוש ברוך הוא ידבר איתנו. >> אפשר להבין את הנהגת השם בעולם. אפשר להבין את איה אפשר להבין הרבה דברים שאנחנו היום לא מצליחים להבין בדבר השם בדברי התורה אולי זה גם בצורה הזאת יעזור לנו קצת להבין סוגיות שהיום אנחנו פחות מבינים אותם שאלות הלכתיות שקשה להכריע בהם אבל העיקר הוא שאנחנו נבכה על ידי הראייה על ידי שאנחנו באים ורואים את פני השם אנחנו נבכה למצב של משה רבנו ביקש הרינ את קבודך אנחנו נזכה לזה >> הגמרא אומרת במסכת הרחיל הגמרא מעניינת שיש תביעה על יהושע בן שהוא לא התפלל לבטל את היצר הרע של עבודה זרה רק אחרי זה אנשי כנסת הגדולה בית שני עשו את זה אומרת הגמרא למה התביעה ליהושע בן כי בישלמה משה רבינו לא היה לו זכות של ארץ אבל יהושע בן אתה נמצא בארץ ישראל למה אתה לא התפלל זה היה עליו תביעה גדולה אבל א אולי אפשר להוסיף שבאמת א יש פה נקודה שאנחנו עומדים פה אנחנו נמצאים בירושלים ויכולים לבקש בקדוש ברוך הוא אז ודאי שישן לנו טביעה אבל במקום תביעות יש אחרת כשאנחנו באים ועולים לרגל ונפגשים הקדוש ברוך הוא. זה עידונות שלנו לדבר איתו, לבקש כל השנה קרוב השם לכל קורה, לכל אשר יקרו באמת. הקדוש ברוך הוא שומע בכל עת, בכל מקום אפילו מי שנמצא בארץ רחוקה הקדוש ברוך הוא שומע. אבל יש מצב מסוים, מצב שאפשר להבין הרבה יותר, אפשר לקלוט מה קורה פה, אפשר לשים לב מה קורה פה. ואז הקדוש ברוך הוא באמת יעזרינו שנזכה א לעלות לרגל קורבן פסח וגם לצורך עלייה לרגל לצורך א א עולת רייה בשלמי חגיגה אז צריך צריך טהרה מוחלטת וזה הרב עזריה א ברוך השם עוזר לנו הרבה בעניין הזה ופועל פועל למען עם ישראל שנוכל באמת להחזיר את הטהרה ואת הקרבת כל הקורבנות בטהרה וככה נזכה לקיים את כל המצוות ובעיקר את המצווה הזאת של לראות את השם פנים אל פנים אמן כן יהי רצון >> אמן >> כוח א מי פה המנחה אני פה צריך שיתוף מסך. >> אה, לא בסדר. שומעים אותי? >> שומעים שומעים. אצלנו כן >> טוב אז א שלום לכולם. >> נעסוק בנושא הטהרה ברגל. א כשמדברים על טהרה אז אם קהל מגוון אז א אני נאלץ להתנצל מראש אני אגיד אה דברים ש בוודאי לחלקם הלל ולרובם אולי הגדול יהיו פשוטים עם החכם הסליחה אה א הטהרה היא היא כרטיס הכניסה אל הקדושה ו אנחנו קוראים בתורה שם בפרשת השבוע הולכות וקרבות שמיני צזריע מצורה על מגוון של טומאות מכל מיני מצבים ו השאלה מה התורה מצפה מאיתנו. האם יש ציפיה שנהיה טהורים כל הזמן, רוב הזמן? איך זה יכול להיות? יש גם מצבים ב בחיי האיש והאישה שהטומ היא חלק מהחיים. אז מה בדיוק התורה רוצה מאיתנו? הגמרא אומרת במסכת ראש שנה בדף טז אמר רבי יצחק חייב אדם לתאר עצמו ברגל שנאמר בפרשת שמיני ובנבלתם לא תיגעו הפסוק הזה לא מדבר לכאורה דווקא על הרגלים אבל הגמרא אומרת מדובר לרגלים תנימיח גם בברייתא ובנבלתם לא תיגע יכול יהיו ישראל מוזרים על מגן לבלה באמת פשט הפסוק לכאורה שאסור לאדם להתאמ בנבלה בכל ימות השנה תמוד לומר אמור על הכהנים בני אהרון ואמרתה עליהם לנפש לא יתמע בעמיו הוא מדובר על טומעת מת החמורה המטמ שבעה ימים הוא תאונה עזהה ועל זה נאמר רק ציווי לבני אהרון הכהנים בני ישראל לא מוזרים אבל לא דברים כל וחומר ומה טומת מת החמורה אמרה התורה שהרק הכהנים מוזרים ולא ישראל טומא כלה לו כל שכן אלמט למות למר בנתם לא תיגעו ברגל זאת אומרת התורה לא לא דורסת מאיתנו לחיות בשוטף חיי טהרה אבל ברגל כן ו א על דרך הפשט אפשר לומר אז איך באמת למה התורה מתבטת בסגנון כזה מכלילתם לא תגעו אז אפשר לומר יש בתורה עניין אזת לא תיגעו אם אתם רוצים להישאר את ההורים וזה רצוי אבל כחיוב לא אפשר גם לומר לבני ישראל במדבר, כיוון שהיה להם ציווי שכל בהמה שהם אוכלים תהיה שלמים, אז ממילא הנורמה היא להיות תהורים. אבל כשנכנסים לארץ והותר מה שנקרא בשר תאווה סתם לשחוט בהמה ולאכול א שלהמת חולין אז ממילא ירדה הרמת הדרישה להיקף הטהרה וככה פוסק הרמבם בסוף הלכות תומת אוכלין שכל ישראל שמותר לאדם להטמא בכל הטומות ונקרא אולי לשנו במלואה כי זה באמת ידיעה ש רבים מדי לא מספיק יודעים ו והדיור על על טומאה וטהרה מכניס אותם ללחץ א מה בדיוק רוצים מאיתנו מה הציפיה שינוי מוחלט של כל סדרי החיים אז נקרא מדברי הרמם כל הכתוב בתורה ובדברי קבלה כלומר בנביאים וכתובים מהלכות התומות והתיירות הנה אינו על עניין מקדש וקודשיו ותרובות מעשר שני בלבד שהרי הזהיר את התמים להיכנס למקדש או לאכול קודש או תרומה או מעשר שני בטומ אבל החולין אין בהם איסור כלל אלא מותר לאכול חולין טמאים ולשתות [כחכוח] משקים טמאים וכן מותר לאדם ליגע בכל התומות ולהתאמא בהן שהרי הזיר הכתוב את הבני אהרום את הנזיר מלהתמא במת מכלל שכל העם מותרים ואף כל מול מוזרים מותרים להתמ בשער אטומות חוץ מתממת אבל כל ישראל מוזרים להיות טהורים בכל רגל מפני שהם נכונים לנס המקדש ולאכול קודשים וזה שנמר בתורהם לא תיגעו ברגל בלבד וגם רמם גם הרגל אם נטמע אינו לוקה כלומר זה לא לגמרי לו גמור לגבי הרגל גם הרמבן בפרשת שמיני אומר כך שובנתם לא תיגעו ברגל כלומר שלא תגעו בו בשעה שאתם חפצים להיות טהורים זה לא שזה איסור לו לא ליגוע אלא אל תגעו אם אתם רוצים להיות ההורים והרגל זה הזמן שאתם מחפצים להיות ההורים אבל אין להגיעה נמנעת בליו ומה שאמרו בגמרא בשן שחייב לתון ברגל זה מצווה מדברי סופרים וזה אין מזה מורה עשה או לא תעשה גם לפי הרמבם אפשר להבין שזה כן דאורייתא אבל אומר הרשגת אריה זה אכן לו לא לגוע ברגל אבל למה לא לוקים עליו כי הרמב"ם אומר ש האיסור הוא כי הם נכונים להיכנס מגדש ולאכול קודשים כיוון שברגל אנחנו אמורים להיפגש עם הקודש ליראה כל זכורך פי השם אלוקיך לאכול קודשים קורבן פסח שלמי חגיגה שלמי שמחה לכן אנחנו מצווים על הטהרה וכיוון שזה האיסור הוא כדי לאפשר את קיום העשה לכן אין אי אפשר להחמיר באיסור יותר מאשר בעשה. בעצם מי שנטמע הוא מבטל מעצמו את המצווה של א אכילת הקודש. אז זה לא יכול להיות חמור יותר מביטול עשה. א זה נכנס לכמה שאלות האם מה הקף הטהרה ברגל שמבוקש כל שבעת ימי הרגל יום אחד ברגל הרי למעשה אנחנו צריכים ל להביא יש את קובנות הרגל הציבוריים תלמידי המוספים ויש את א עולת רייה שלמי חגה שלמי שמחה שאפשר להביא בכל יום ממי הרגל לא חייבים להביא בכל הימים אז א לגבי שלמס שמחה זה נושא לא לא כל כך פשוט הלל והשמחה שמונה האם יש ציווי לאכול כל יום ויום אה שלמים אבל גם אם כן זה יכול להיות בארוחת ערב אחרי שאדם היה טמא במשך היום וטבל והריב שמשו א אז האם יש חובה להיות טהור ברציפות בכל ימי הרגל יש בזה חילוקי דעות ה יש ראיות שכשמותר לדוגמה כתוב בירושלמי בשקלים שאפשר לעשות את שריפת הפרה האדומה ברגל. א למה? הרי האלה שעוסקים בצריפתן נתמאים עד הערב. למה זה מותר? אז ה מנחת ברוך סימן עז אומר על זה כן שאמרה הגמרא בברכות על וספתה דגניך הנגבן מנהג דרך ארץ. כלומר זו שאיפה להיות טהור אה רוב הזמן ברגלים. ואלם כן יש לך איזה צורך מסוים כולל גם צרכים של א חיי המשפחה עד כאן אם כן ברמת הדאורייתא ההקפדה על טהרת אה הטהרה ברגל שכחתי לומר אני ביקשתי מה מנחה שאני אדבר כתחלה כמה דקות ברציפות ואחרי זה נפתח את ה את ההשתקה לכולם לשאלות אם תהיה אה ברמת דרבנן יש לנו עוד דין מיוחד ברגל והוא דין הופכי טהרת עמי הארץ ברגל א יש לנו כידוע הבחנה במשנה בין חברים לעמרץ חברים אלה שמקפידים כל השנה במידת האפשר להיות טהורים ולאכול את חוליהם אפילו את ארוחת הארוחה הרגילה שלהם בטהרה ועם הארץ שלא מקפידים את זה ומכון שהם לא מקפידים גם בדרך כלל לא יודעים הניסיון מלמד שכדי להיות בעל ידע בטהרה צריך גם מיומנות מעשית, תל ליפול בפרטים כשלא ממש מתאמנים עליהם. לכן המארץ היו בדרך כלל בחזקת א טמאים ברמה מסוימת על הרמה המדויקת חלוקות הדעות. אז אם כן מה עושים ברגלים? עם ישראל צריך להתאסף. בואו נחשוב. אנחנו עכשיו עומדים בתור באזהרה. אז ועומדים צפופים, משתחווים רווחים וכל עוד עומדים צפופים אז אתה נוגע בבגד של ההוא שמצטופף שמה לפניך מכל צדדיך ויש לנו משנה שבגדי ם הארץ מדרס לפרושין כלומר הבגד של עם הארץ הוא בחזקת אה טמא אב הטומאה הטומאת מדרש משקב מושב שמה אשתו ישבה על זה בימי טומתה והוא לא שם לב ולא הצביל ועכשיו אני נכנסתי לאזהרה בטהרה כמה התאמצתי ופתאום אני פה מתחגד של ה עם הארץ הזה אז הוא הופך לי את המצווה שרציתי לעשות לאיסור חמור שאני נכנס עכשיו בטומאה כי אני נוגע בבגדו שהוא אב הטומ אז אמרו חכמי מנו ש עמי הארץ הם טהורים ברגל והביאו איזה פסוקים אמר רבי הגמרא בבבלי בסוף חגיגה אמר כך ויעסף כל איש ישראל כאיש אחד חברים הכתוב סעם כלם חברים שעם ישראל מתאסף כולם חברים בירושלמי פסוק אחר ירושלמי בבנויה כעיר שחוברה לירדיו עיר שעושה את כל ישראל חברים מעטה אפילו בשאר ימות השנה לכאוריים לא אמר רבי זר בלבד בשעה ששם עלו שבטים בשעה שעלו שבטים אז חוברה לאחדיו יש קוד של חברים אז פה החברים במובן יש פה איזה דרוש כזה אה על מושג שהוא בכלל דרבנני המושג של חבר כן כולם נחשבים כמו חברים כולם נהיו בני תיראה כולם נהיו צדיקים ברגלים והגמרא אומרת א זה כמובן הסמחתאות לדין דרבנן שת טומאת מארץ דרבנן והקלו הקלו בחכמים למה הקלו יש בזה שני עניינים גם עקרוני וגם פרקטי פרקטי הרמבם אומר טומאתם הארץ ברגל כטהרה היא חשובה כי כל ישראל חברים הם ברגלים מפני שהכל מטהרין עצמן ועולים להרגל לפי כך הם נאמנים כל ימות הרגל אז הכל כלש והתרומה כלומר הרמב"ם אומר לקראת הרגל כולם נטרים לכן אנחנו סומכים על כולם וכי ביתה אומר משהו אחר כל ימות הרגל השטרה ותרה אטומה שלא לביישם שלא להעליב אותם תחשבו על קורבן פסח יושבים בחבורה כל המשפחה כולל הדודים והדודות ומגיע הבן דוד ה שלי איך קוראים לזה איך שנקרא לו לא יודע איך קוראים לזה אה זהב הארץ והוא רוצה לאכול ישב איתנו בסעודה ואם הוא לא טהור אז הוא הופך לנו את המצווה של אכילת הפסח לאיסור של אכילת קורבן טמא ואמרו אמרו חכמים תתייחס עליו כטהור עכשיו צריך להבין לכאורה זה מבחינה הלכתית זה נוסחה מובנת הם אמרו והם אמרו חז"ל החמירו וכל ימות השנה הלאה מהארץ וכלו לנו ברגלים בסדר חרבים החריגו את ה את הסיג שהם עשו כמו ש ה עירוב חצרות הוא מועיל לאיסור את הרבנן אז זאת אומרת מה [כחכוח] שהחכמים החמירו כאלו באיזשהו אופן אבל זה לא בדיוק ככה הרי הארץ זה לא זה לא רק איזה חומרה מדרבנן זה סייג לדאורייתה כי באמת הסיכוי שהמארץ הצליח להיות טהור כשאין לו את הידע הדרוש הוא סיכוי לא כל כך גדול. יש פה סיכוי לא מבוטל שבאמת הוא נטמע טומ דאורייתא והוא לא מעודע אליה. תחשבו הרי כן היום להר הבית נכנסים א ברוך השם טובלים נכנסים בסדר כי אין לנו דין שהבגדים יהיו טהורים בהר הבית וגם טבול יום מותר בהר הבית אבל לאזהרה זה לא ככה לאזהרה צריך להיכנס שגם בבגדים טהורים להזהרה צריך להיכנס א כשאנחנו לא טמולי יום אז זאת אומרת אתה צריך ללכת לישון לטמול אתמול לטמול אתמול ולהצליח לשמור על תהרתך כל הלילה. זאת אומרת שכל הרייתים שאתה נוגע והאנשים שאתה נוגע, כולם והריטים שאתה יושב עליהם טהורים. זה מאוד לא פשוט להצליח להגיע לל להר הבית, להזהרה בטהרה גמורה. אז זה הגדולה של חז"ל שאמרו לנו שאת את הדין הזה ש המארץ כחברים בגלל בפועל אומרת המשנה במסכת שקלים פרק שמיני שאומר רבי יוסי שבירושלים כל השנה באמצע הרחוב הולכים הטמאים ולכן הרוק שנמצא בירושלים הוא בחזקת טמא כשהוא באמצע הרחוב ובצדדים טהורים הרוק שנמצא בצידי הרחוב ובחזקת האור כי הטהורים הולכים בצד בזרם המרכזי של הרחוב הולכים הטמעים ה התהורים הולכים צידה זה אפילו בירושלים יר קודש כל השנה ברגל זה הפוך אלה שבאמצע טהורים אלה שבצדים טמעים כי מפני שמואטים הם מסתלקים לצדדים אה עוד שני נושאים שרוצה לומר אנחנו מכירים את המושג כתומת חויה בציבור. אבל כפי שאמר קודמי הרב אליהו ובר זה נכון לגבי קורבנות הציבור שזמנם קבוע או גם קורבן היחיד זמנו קבוע קורבן פסח א אבל הקורבנות הפרטיים שאנחנו מביאים ברגל עולת ראייה שלמי חגיגה שלמי שמחה הם לא דוחים את הטומ שהם לא דוכים את השבת כי אין להם תאריך קבוע הרגל הוא זה נייד על שבעה ימים אפילו שבועות אנחנו יודעים שאנחנו לא אומרים את החנון עד יב בסיון לפני שאפשר להביא את הקורבנות הפרטים של החג גם בששת הימים שאחריו מכיוון שכך אומרת הגמרא ביום הדף נא ש קורבן חגיגה הוא לא דוחי שבת ולא דוכה טומאה והוא הדין נולדת ראייה זאת אומרת בעצם יוצא שאת המצווה יראה כל זכוכה את מצוות העליה לרגל לא נוכל לקיים כל עוד לא נזכה ל להסת פרה אדומה במרה בימינו שאז אז נוכל באמת להתאר והדין של טומאת דחויה בציבור שכאשר רוב הציבור טמא עושים את הקורבנות בטומא נאמר רק על הקורבנות שיש להם תאריך נוקשה קבוע רק קורבן שדוכה שבת דהיינו תמיד מושג קורבן פסח קורבנות יום כיפור אז א לכן שאנחנו מתפללים בשלושת הרגלים שהקדוש ברוך הוא יעזור לנו ש שנזכה לעלות ולראות ולהשתחוות לפניך ולעשות חובתנו ותחירתיך אז אז המשך הפסוקים של המוסף הוא על פסוקי המוסף שגם בטומ אבל הפסוק שנזכה לעלות ולראות ולהשתחוות זה בעצם גם מקפל תפילה שנזכה לעשות את ההפרה האדומה ולזכות לטהרתה עוד איזה פרט אחד שלגבי ליל הסדר שאנחנו נוהגים עד היום קדש הורחץ כרפס יחץ מגיד רחצק שתי רחיצות כידוע הראשונה בלי ברכה והשנייה עם וה הראשונה שבלי ברכה זה בגלל הטיבול של הקרפס במי המלח הטיבול הראשון ואנחנו נוטלים ידיים על פי ההלכה של דבר שטיבולו במשקה טעון נטילת ידיים זו הלכה שמופיעה בגמרא אבל היא לא מוסכמת להלכה בראשונים מפני שמה בעצם הרעיון של דבר שטיבולו במשקה שאדם שכללית גופו טהור ורק הידיים שלו הם טמאות אם הוא השייח דעתו לשמור את ידיו בטהרה או כי הוא נגע באיזה ראשון לטומא הם הוא נגע באב הטומא כל גופו טמא מדאורייתא אין דבר כזה שרק היה ידיים טמאות אבל אם הוא כללית גופו טהור והוא נגע באיזה טומאה קלה יחסית אז ידיו הם בגדר ברמת שני לטומא ואז שני לטומא טומ כשנוגע באוכל חולין אז א האוכל הזה טהור כי אין שני לטומ לא מטמא חולין אבל אם האוכל הזה הוא רטוב אז פה באה גזירה של חז"ל ואומרת ככה סליחה ש הידיים שנוגעות במשקה עושות אותו לראשון לטומא בדרך כלל בטומאה אנחנו רגילים שהתומר במקמת ירידה האבא ראשון הראשון עושה שני שני שלישי וכולי פה במשקים גזרו חז"ל שכל מגע בהם שמטמא מקפיץ אותם להיות ראשון לטומ ואז יוצא שהאוכל נטמע הידיים שניות לטומא המשקה ראשון האוכל נהיה שני ולכן אמרו חז"ל תיטול את הידיים לפני שאתה אוכל אוכל רטוב זה מובן בזמן שנוהגת ההרה בישראל אבל אם אנחנו טמאים מתים אז הידיים הם לא שניות לטומ ואנטלת ידיים לא עוזרתם כלום אז בזה נחלקו הראשונים לגבי נתלת ידיים לסובדה של פת אנחנו יודעים שיש משום גזרו חמים לדורות משום שרך תרומה בשביל להרגיל את הכהנים בהחלת תרומה א ליטול ידיים אז אז גזרו על כלל ישראל לדורותיו גם בזמן שאנחנו לא חי חיי טהרה לאכול ליטול ידיים לסולת לחם מה לגבי דבר טיבול משקה האם זה הלכה לדורות או רק לשמן של חיי טהרה נחלקו בזה הראשונים לכן המקובל לא מוסכם אבל המקובל ליטול ידיים בלי ברכה הגראה היה גם מברך על נטלת ידיים על דבר שיבלו משקה המקובל יותר בלי ברכה ויש כאלה שבכלל לא נהגו בזה שפסקו מה ש בכלל לא נוהג לא הלכה לדורות לזמן של חיי טומא ויש להם על מה לסמוך כמו אומר אומר המשנה ברורה אבל הנה אבל הנה בליל הסדר כולם מקפידים ליטול ידיים על דבר שטיבולו במשקה גם מי שכל השנה לא מקפיד על ההלכה הזו ויש לו על מי לסמוך בזה שהוא לא מקפיד בליל הסדר מקפיד והמשמעות היא שאנחנו בליל הסדר רוצים להקפיד יותר על על כללי הטהרה בעצם כמו שעושים זכר לקובן פסח עושים גם יותר זכר לטהרה אולי אפשר גם להסביר יש בזה סתירה בשולחן ערוך האם לגבי אוכל פחות מגזית האם צריך נטילה או לא א באור החיים הוא אומר ש שלא בהלכות ידיים שלא צריך בהלכות פסח הוא אומר שלאכול כרפס פחות מכזית לא ניכנס לסוגיה הזו כמה כרפס לאכול אה ובל כן ליטול למרות שהוא כותב פחות כזית נעסקו בזה אחרונים ואפשר לומר שבפסח החמירו יותר בשביל לטמא אפילו קמצוץ אוכל אנחנו למרות שהוא כבר אנחנו יודעים שהוא כבר טמא האוכל שלנו מה אפשר לעשות אה אבל אנחנו מתאמנים בליל הסדר רוצים יותר להתאמן א להחדיר בקריבנו את מושגי הטהרה ולהיזהר לאלא להתרגל לא לטמא אוכל כלל ולכן נטלים ידיים אפילו על כמות קטנה. עד כאן א סכירה בכמה נקודות על ענייני אתרה ברגל. מכאן אם אפשר לפתוח את המיקרופונים שוכל לשמוע שאלות אם יש לנו. >> יש לי שאלה לגבי הטמאים של אמרת ברגל אז לא גזרו חכמים על על עם הארץ. מה קורה עם ראש השנה ויום כיפור שעם ישראל עולה לרגל? ומשתחוו שם וגם יש שמה אולי ימי ארצות זה לא רגל זה יש >> שאלה יפה אה עסקו בזה עסקו בזה גם לגבי השלח חייב לתאר צמ ברגל האם זה נאמר א יש לזה הראש כותב בסוף א הלכות יום הכיפורים שגם ביום הכיפורים אם יש טהרה מטומה יש אפשרות ההרה מתומת מת מצווה להתאר לא כמו שהרמב"ם אומר שזה רק בזמן שברגלים שכישראל נכונים להיכנס לדש ולאכול קודשים א אז מה קורה נגיד ביום טוב סליחה בראש השנה ביום כיפור א אני לא יודע לעלות תשובה ברורה אני זכרו לי שיש דיון חונים לגבי יום כיפור אה א לא זוכר מה בדיוק אמרו על זה. אני מניח שה ה הדפוסה לא הייתה לא היה כל כך א צפוף ואבל מי שכן ידעו שהוא א עם הארץ אז נאלצו לשמור מרחק ממנו. אני לא בטוח בתשובה הזו. א אני אלי נכון כן א אני רושם לפניי בלי נדר לעיין בזה קצת יותר אם אם את פני הזמן >> הלימוד שכל ישראל חברים ברגל מהפסוק כל ישראל חברים >> לכאורה מראה שזה לא דווקא ברגל כל פעם שעם ישראל מתכנס לצורך מצווה >> שמה היה אפילו אני לימוד פילקס בגיבה כן אה יש לך כוח השאלה היא האם זה דווקא כשיש מצווה של התכנסות כזו או גם כשע עם ישראל מתכנסים כי רוצים להתכנס ו בזמן ששם עלו שבטים האם זה נכון על עלייה שהתורה לא ציוטה עליה וגם מניח גם לא מונית באותה מידה אמ שאלה צריך עוד מישהו >> מרדן אה לגבי אפסחבטומה האם אה א הישראלים יכולים גם להיכנס לאזהרה לא בארץ >> האם ישראלים יכולים להיכנס לאזהרה אה בפסח >> למד על הפסח או או לשחות >> כן בוודאי אה זה נראה לי דבר דבר פשוט ש כל מי שנוכחותו א נצרכת לביצוע התקין של העבודה אז א מצווה ש שיכנס. >> אז אם צים גם 30 איש או 50 איש כמו שכתוב באלוכה אז כולם יכנסו. >> למה 30 50? 30 זה מינימום. אבל אם יש אלפי אנשים שרוצים לעשות את הפסח וצריך 1000 שוחטים ו1000 מפשיטים הרי ההפשט כשר בזר. כן. וצריך להוציא את ה את האימורים ואז צריך פה הרבה אנשים שיעבדו. אני חושב שאם מישהו נכנס רק בשביל להיות א לראות את המעמד זה נראה שלא אבל אם הוא נותן חלק משמעותי במעשי במצווה וזה מה שמאפשר את עשיית הפסח כהלכתו אז נראה לי פשוט שכן >> אם יש רק חמישה חבורות >> יכולים להיכנס 50 איש צפירים מה כדי לקיים את הדין של א שקהל ועדה בישראל? האם הדין הזה של עצמו הוא דוחה טומה? אני חושב שפשטות הרמב"ם שכן ש לא זוכר בדיוק את המילים מדויקות של הרמב"ם שכאשר עושים את הפסח ב בטומאה בעיקרון עושים אותו בדיוק כמו בטהרה רגע אני אם נמצא מהר את לשנוע הרלוונטית אז >> והאם צריכים ערב שמש מה? >> והאם הישראלים שנכנסים הם צריכים מבחינת התבילה א ערב שמש >> אלה שטמאים מתים >> כן >> לא הם צריכים להתאר מטומת קרי אבל אה עכשיו כבר זה שמתבול יום אה יש סוגיה בגמרא תבול יום דזב כזו דמי או לא חושב שהפסיקה א פשוטה ש שלא >> הרמב"ם פוסק שלא >> כן אז ה אז לכן מותר להם להיכנס גם א מעור גם כתבו ליום מטומת קרי טוב א לא מצא כרגע את ה לא יש לנו דקת אבל זוכרו לי שהרמב"ם אומר שזה ממש כמו אה אני יודע יש גם אחרונים שדנים האם מותר לאכול יותר מכזית ש לאכול רק כזית בדיוק פסו את הרמבם שאוכלים א כרגיל כיוון שהפסח א באטומ בטומאה שלא בא מתחילתו אלא לאכילה אז א במה שצריך לקיום המצווה דינו כאילו טהור. אפשר לשאול שאלה? בבקשה? >> כן, בבקשה. >> אני עפר לרגליכם של כל הרבנים שדיברו הערב, אבל נדמה לי שאתם ניסיתם לשכנע את המשוכנעים. קודם כל צריך לפנות לאדם מנובל שרוצה להקדות מהמדינה הזאת ולהפוך אותה למדינת כל אזרחיה. פה המטרה. כי לפנות אלינו אנחנו רובנו יודעים את ההלכות גם אם אין בית מקדש אפשר להקיף קורבן פסח. נושא שני, אני חושב שכל ההרצאות האלה, הערב, ההרצאות המכובדות היו נמנאות אילו לא נעשתה עם כל חטת ב6 ליוני 1967 במלחמת ששת הימים, כשנתן להם את המפתח להבוקף הירושלמי, נתן להם את המפתח מקצונו והרב זכרונו לברכה הרב גורן התנגד לזה אבל משה דיין נתן לנו את המפתחות חיכינו 1900 שנה להגיע לזה >> את האמת אני לוקעסתי על משה דיין זה אדם שבחייו לא אמר את הפסוק בנו על שבר קדש תקדם לעולם לא אמר לא תפלל תפילת 18 אז הוא לא ידע בשבילו להגיע לר הבית או להגיע לקבה לקבה במקרע זה אותו דבר נתן להם את המפתחות >> אני אתמקד יותר בשאלות ופחות עכשיו במונולוגים מחילה אה מישהו רוצה לשאול עוד שאלה אחרונה אני רוצה לענות לגברת אני חושב שהיא עברה דברים חשובים ש אנחנו באמת צריכים אה שהשיח שלנו לא יהיה רק בתוך עצמנו אה צריך להשקיע יותר מחשבה איך מגיעים אל ה הציבור הרחב אבל אה חלק מהעניין הוא שברוך השם מבחינה הדמוגרפית הציבור שלנו גדל והציבור הדתי הציבור הדתי גדל וגם ברוך השם יש רוח טהרה שנושבת בעם ישראל רואים את זה בשנתיים האחרונות ולכן כאשר אנחנו בתוך עצמנו נהיה יותר מבוררים ברצון ובהיתכנות וממילא החיוב להקים מקדש אז בעזרת השם אה האחרים יצטרפו או לפחות פחות ירצו להפריע אבל העיירה היא חשובה אנחנו צריכים להשקיע יותר משבים ומחשבות איך להגיע אל הקהל הגדול כן כן אולי ש שאלה אחרונה >> עוד מישהו רוצה לשאול >> שמח לשאול שאלה הרב >> כן בכבוד >> א כמה פעמים מתועד לאורך ההיסהוריה שעם ישראל הקריב קורבנות בטומא זה דבר שהוא היה נחוץ או שהוא היה נדיר ביותר >> אה התיעוד ההיסטורי הברור והתנך זה הסיפור המורכב של פסח חזקיהו שעשו את הפסח לא ככתוב והשם הטוב יכפר בעד יש זה מופיע בדברי הימים חלק ב פרק ל כטל פרשיה ארוכה א היום אנחנו יודעים עוד א תיעוד ברור לזה זה אולי מי שיעזור לי א לא זכרו לי כרגע אה איזה >> יושיהו >> יושיהו כתוב זה היה בטומ >> סליחה לא א חשבתי על מי עוד כתוב בתנך >> אה אמ ו לא זוכר עוד א דוגמה מפורשת בעזרה מודגש ש שהפסח הראשון שעשו אחרי חנוקת הבית חנוכת הבית דה בג' באדם עשו את הפסח בטהרה ועזרה מציינת זה ככה עזרה גם כתב את דברי הימים זה אפשר להגיד מה שנקרא מתכתב עם דברי הימים להראות שהפסח שנעשה שם היה טוב יותר משל חזקיהו אה מפורש בטומ לא זכורני >> תוסף לגבי אולי בפסח מרוחין כשכתוב שהיה פסח אחד שבו נמאחי זקן אחד >> כן >> באותו רגע זרה כולם היו שמה מרוסקים שמה אז א סיכוי גדול שבאותו רגע כולם הפכו להיות טמאים בטומאת א אוהל או >> תלוי מהזהרה מקורה או לא תלוי ב הרמבם אומר שהרבהו מקורה לפי לפי זה באמת יש להניח שנעשה בטומ >> לא יכול להיות שבגלל שגם כולם יהיו צמודים אחד לשני אז הפך להיות אוהל אחד גדול של אנשים שצמודים כמו טוב זה רק טומא דרבנן אולי >> לא מה אם זה טומאה בחיבורים זה יש לזה גבול >> טומאת מחיבורים טומאת א >> תומת אוהל זה שאדם מביא את הטומ זה רק אה >> כמו עדר בהמה וחייב העוף >> זה צריך שיהיה אבל לא כשאחד יד השני טוב יכול להיות באופן דיאורטי >> יש בתוספת מחלוקת תנאים אם כאשר התחילו את הקורבנות לפני בניית בית שני הם היו טהורים אוטמאים >> כן קורבנות בטומ >> כן שבשמה לא כתוב בפירוש שעשו פסח >> ידן בזה היה משך חוכמה >> או שאלתי באופן כללי על קורבנות ציבור בטומאה לא מחייב על פסח זאת אומרת האם תקופות שהוקרבו קורבנות בטומ >> אה אז פה יש ויש על זה כתקופה שיש עליה לא כתוב בפירוש אבל יש עליה דיון זה לגבי א הקרבת הקורבנות בראשית אם בית שני כי חז"ל אומרים במסכת פרה שאת הפרה האדומה השנייה הראשונה עשה משה והשנייה עשה עזרה עזרה עלה לירושלים לכאורה אחרי הקמת ההיכל דהיינו כ-20 שנה אחרי שהוא קם הסביח והתחילו כבר הקבת קורבן בנות ויש אי בהירות ודעות שונות בפרשנים א מה היה האופן שבו קרבו קורבנות הציבור בתחילת ימי בית שני לא מכיר מקור מפורש שהיסטורית קורבן מסוים הקריבו בטומ אמירה בירושלמי ב שמצאו את הגולגולת של הרבנה קבורה במחזקיהו הוא מצאו את גורגלת הרבנה קבורה תחת המזבח וגם על זה יש בדיון כמה שנים אחורה זה היה אה האם תחילת ימי בית ראשון שבעצם מתברשמאות שנים קניבו בטומ מבלי דעת או מה שגם שמעתי מהרבני בן צל שליטה שמסתבר שאחז אב שחזקיהו הוא שהתמין את הגולגולת הזו אז במי חזקיהו א כך היה עד שהתגלתה אותה הגולגולת איפה החליפה? >> אוקיי, מצוין. זה אומר שגם בדור שלנו אפשר ורצוי להקריב קורבנות בטומ. >> אם אין פרה אדומה בוודאי שכן. >> עכשיו, מבחינת חידוש העבודה, מה זה כולל? עד איזה נקודה העבודה בעצם מתחדשת במצב של טומאה? >> מה הכוונה עד איזה נקודה? אני מתכוון. קורבנות שהתורה קבעה להם תאריך קבוע. קורבן תמיד הדלקת המנורה בכל יום הקטרת הקטורת בכל יום קורבנות מוסף שולחן לחם הפנים האם עם לחם הפנים א קורבן פסח קורבנות עם כיפור כל קורבן שהתורה קבעה שיהיה אי אפשר לניד אותו אלא צריך להיות דווקא היום אז גם בשבת וגם בטומא אוקיי ובמצב שלעדר חלק מהדברים כמו שמן המשחט או כמו קטורת או דברים כאלה מה עושים >> שמן המשח בוודאי לא מעכב הוא לא היה בימי בית שני גם הקטורת על פי הידה הפשוטה יותר אה זה שכתוב זה כל קורבן כל דבר הוא מצווה בפני עצמה אי אפשר לבטל מצווה אחת בגלל חסרון חברתה אפילו בתפילין אמרו חכמינו שמי שיש לו רק תפילין של יד או רק תפילין של ראש יניח את התפילין שיש לו נרות נכון שזה בא זוג בדרך כלל אבל זה מוגדר כשתי מצוות נפרדות ולא מעכה וזו את זו ולכן כל מצווה שאותה עצמה אפשר לקיים על כל מרכיבי החיוונים אפשר לקיים אותה בפני עצמה גם אם עדיין חסרה לנו מצווה אחרת >> תודה רבה >> טוב א יש הרבה שאלות בצ'אט ששואלים פה אז אולי אני אקריא חלק מהם והרב יענה א מישהו פה שאל האם יש תנור ומקום שאפשר לאכול קורל פסח קלחתו בין החומות כלומר, האם יש תנורים מוכנים, האם יש מקום מוגדר שיודעים מאיפה לאכול את הפסח? א תנורים היה על זה ידידנו פרופסור זוהר אמר עוסק בשחזור תנורי פסחים ובשנים האחרונות הוא התקדם מאוד בעניין באופן צליעת הפסח א בצורה מיטבית א לא מכיר מקום שכבר איזה משהו מוכן ומאורגן מקום אה כנל עוד או הוא קל איזה מקום מה גבולות המקום שעליו שמותר אז מדובר על גבולות ירושלים המקודשת של שילהי ימי בית ראשון כל עוד היה את האמצעים לקדש את השטח א מלך נביא סנהדרין הורים ותומים שזה אומר מה שנקרא היום עיר דוד סלואן ו החלקים גדולים מהעיר העתיקה כיום אבל צריך קומת קרקע. יש חלק מהמקומות שבנויים על חללים. >> אה, נכון. א פה זה סוגיה מיוחדת. האם ההלכה של גגים ועליות לא נתקדשו נאמרה רק באזהרה או גם בירושלים? כמה הראשונים, הרמב"ם, הרשבא ואחרים א צדו שבירושלים גם הגגים והעליות התקדשו. אפשר לדונה אם זה מתאים פשעת הגמרא או לא. זה לא סוגיה לא כך פשוטה, אבל גם מצד הסברה, ההלכה שכל מה שהוא אזור המגורים הוא התקדש. א ורק באזהרה המפלס שזה מקום של עבודת הקורבנות אז הגגים ועליות שזה לא יהודהם לא התקדצו קדושת הזרה אבל גגים ועליות של ירושלים אה כן התקדצו זה >> למה עלו להגיד הלל על הגג >> מה >> למה לא לעשות את הפסח על הגג עלול להלל >> נכון עלול להלל על הגג אפשר להגיד בשביל ש להשאיר את כל כל ירושלים ביחד גם צריך לדעת ש כן בשביל לראות את זמן חצות צריך לעזות לגג לראות שהירח הגיע לירום השמיים אה אבל גם בשביל לשיר אתה יכול רק לדמיין משפחה אוכלת את את הפסח בחבורתה בבית אבל רוצים לשיר את ההלל יחד עם כל עם חי ישראל אז עולים לגג א שואלים פה גם על האבנים של המזבח מישהו פה כותב שמענו שחסר אבנים לקים המזבח אם למי אי אפשר לפנות לעזור בזה אם יצא החז מתכוונים חצי רבנים יש בימים אלה ממש אה מאמץ אה של גם חשיבה וגם ביצוע על אבני המזבח א יש אה יהודים יקרים שעוסקים בעניין ובאמת זה כתובת ראויה לעזרה לתרומה ממש בימים האלה הם עושים ניסיונות ויציקה של האבנים זו לזו כדי לראות איך איזה מבנה מצליח להחזיק מעמד ואם מחפשים כתובת להעביר להם אז אני מוכן מתנדב להיות הצינור מי ש אה שלח אליי נדר האביר לאנשים הללו עוד שאלה ששואלים פה אפשר לשלוח עוד שאלות בצ'אט כמובן מי שרוצה אני אקריא אה כשנזכה להחריב פסח השנה הם חייבים עץ רימון לשיפוד או שאפשר לצלוט את הפסח גם בדרך אחרת? אז ידידי הרב יושב ורידמן הציע לקחת נדמה לי מציע מאוד קרמי העיקרון הוא משהו שהוא א [כחכוח] שהוא מצד אחד הוא שהוא לא מולי חום אה חזק כמו מתכת כדי שהצלי יצלם מהאש ולא מהשיפוד. מצד שני לא משהו שפולט מים. שעלו לבשל את הבשר במקום לצלות אותו. אז המות קרמי הוא הצעה טובה שעונה על הבעיות הללו. לא מולי חום ולא פולט מים. א >> עוד שאלה מישהו פה שואל האם צריכים לחשוש בזמן הזה לטומאת זו? אני מניח שהכוונה לעניין פסח בטומ. >> כן. א יש אני לא כל כך אוהב לדבר על נושאים רכבים ככה במפרקים שטחיים. א אני חושב שהדעה הפשוטה יותר ככה גם ברמבם הלכות רומות שלא צריך לחוש לטומת זיבה למי שלא יודע לזה בעיה הפרשה חריגה א שהייתה לו אה יש מה להעריך על זה אבל זה נראה לי השרת התוכתנה הנכונה >> טוב אה אולי שאלה אחרונה ונסיים א מישהו פה שאל האם אפשר לעשות גדים מקול חולס בירושלים בזמן הזה אה למה שיהיה מותר בזמן הזה אפילו אדרבה זה נראה ירא קודשים בחוץ >> לא זה לא נראה כי אוכל קודשים בחוץ הוא אוכל את זה בפנים >> אה אבל זה קודשים בחוץ הקודשים בחוץ וקודשים בפנים זה הנקודה היא שזה שכיוון שיודעים שזה לא נשחט לא נשחט באזהרה אז >> איך יודעים בדיוק >> אה >> איך יודעים בדיוק אם יש מזבח אז כנראה זה נשחט בפנים אם אין מזבח אז אז כנראה זה לא קודשים זה לא כמו מי שכאיל לא זה מה שגזרו מלכתחילה קודם כל >> אתה אתה אומר גזרו כשהיה מזבח ומישהו אוכל מחוץ לירושלים אז הוא נראה כאוכל קודשים מחוץ לתחום אכילתם כן אבל חז"ל אמרו את זה ודאי גם אחרי החורבן. כלומר, החשש הוא שיחשבו שהוא גם שחט קורבן אה מחוץ למקדש. וזה ודאי רלוונטי לגבי מי שאוכל בירושלים, גדולס. טוב, שאלה ממש אחרונה כי אנחנו חייבים לסיים. א עד מתי אפשר להתמנות או להסיר את המינוי על הקורבן? בקרה שאדם נטמע פתאום מנוע על הקורבן המשותף עד השחיטה. >> מה זה? אם הוא נטמע אחר כך, >> אם הוא נטמע אחר כך אחרי אז הוא קיים מצוות עקרבת הפסח ולא לא קיים את מצוות אכילתו. האכילה לא מעכבת. צריך שבזמן השחיטה הוא יהיה ראוי לאכילה. אבל מי שנטמע אחרי השחיטה הוא קיים את מצוות עקרבת הפסח. >> טוב אז נראה לי סיימנו. תודה רבה לרב עזריה ולכל הרבנים ולכל המשתתפים. ונקווה שנזכה להיפגש. אם לא בקורבן פסח אז לפחות בהר הבית. ואם לא אז דעת השם בהמשך עם התקדמות של דרשת המקדש. >> אז תודה רבה לכולם. חג שמח. שבת שלום לילה טוב. כן ‏el