הרב יהושע - צפרא טבא על יום העצמאות - י"א אייר התשע"ו

ברשותכם אני מבקש לסתות מה הבאתי את זה כי אם לא תרשו לי אזה כל זאת נלמד אבל א לל יום העצמאות דיברנו פה בישיבה זה לא מקליט אם זה לא מחובר זה לא מקליט בנצי זה זה אלחות כן זה לחותי בעין א אז בליל יום העצמאות היייתה פה שיחה שלרוב חריפותה נגנזה אבל הדברים שנאמרו היו דברים א בעלי משקל בעיניי אז חשבתי אולי במקום לעשות אמת לחזור על הדברים והם בעלי חשיבות להבנת השעות והמקום שאנחנו נמצאים בו ו מכיוון שאני לא שומע התנגדות נחרצת אז אז הנושא שדיברנו עליו זה שיש במושג עצמאות מישורים רבים כשילד נעשה עצמאי זה לא קורה רק בתחום אחד ברגע הלידה הוא נעשה עצמאי בנשימתו ב אכילתו בויסות מזג האוויר גבעות כך וכך דברים שברגע הלידה הוא נעשה עצמאי ובעצם במידה מרובה מאוד המהפך הכי גדול של עצמאות נעשה ברגע לידה כי הבסיס של כל החיים זה הדברים האלה שאמרנו שיש בעל חי שחי על רגליו ולא על רגלי מישהו אחר הוא לא א הוא באר רך אימו אלא הוא בעל תכונות עצמאיות והבסיס של נשימה אכילה מזג האוויר וגם הפרשה כל אלה הוא מנהל אותם ב אופן עצמאי לא מודע לא א לא שהוא יכול לבד אבל יש כאן דמות עצמאית לאט לאט הוא עושה ד דברים בצורה עצמאית הוא הולך על רגליו בצורה עצמאית הוא אומר לא בצורה עצמאית וכן עד זו הדרך לומד לקרוא בצורה עצמאית ואחד השלבים המשמעותיים בעצמאות שגדל בעיקר בשלב של הנהרות זה עצמאות מוסרית ילד אין לו עצמאות מוסרית אין לו עמדה מוסרית יכול להיות שהוא יתן פעם איזה טענה אבל הוא בעצם נסחף עם הדעות שנמצאות מסביבו והוא לא מגבש לעצמו עמדת שיפוט מוסרית אבל במהלך הנהרות הולכת ומתגבשת עמדת שיפוט מוסרית עצמאית ולכן הרבה פעמים בנהרות באמת יש אנשים שעושים עשים תודה רבה עושים שינוי בעולמם חוזרים בתשובה חוזרים בשאלה עוברים מחצר זו לחצר זו כל מיני דברים כאלה בגלל ש העצמאות המוסרית שלהם כללה גם הכרעה שאני שייך לכאן ולא לכאן יכול להיות משבר עם ההורים בעניינים האלה אבל זה חלק מהעצמאות מוסרית זה יכול להיות גם עצמות אנטי מוסרית כלומר שאדם נעשה פושע מופקר אבל גם זה הדה עצמאית זה שה מוסריות ברמה נמוכה זה לא אומר שאין פה עצמאיות מוסרית זאת אומרת שהעצמות נלקחה למקום שאינו טוב אבל עצמאות מוסרית היייתה וזה קורה בגילאי הנהרות בדרך כלל הולכת ומתפתחת עצמות מוסרית בעצם עצמאות מוסרית היא עצמאות במובן הרבה יותר פנימי ומשמעותי מאשר העצמאות הגשמית או כל העצמאיות שהזכרנו קודם העצמאות הגשמית היא בסיס אבל אחרי הבסיס מופיע רובד שהוא יותר עמוק מהבסיס זה מנגנון שנוגע ל הרבה מאוד דברים שבהתחלה מופיע שכבה ואחר כך מופיעה שכבה יותר עמוקה ממנה אבל אין כאן המקום לדבר עכשיו על המנגנון הזה ו כשאנחנו הקמנו את המדינה אולי נקדים הקדמה תמיד משל ונמשל דומים בצורה מוגבלת אם הם היו דומים לגמרי הם היו אותו דבר ולעולם יש הבחנה בין המשל ומשל הם לא דומים בכל דבר וצריך לקחת את הקו שיש דמיון ולא להחזיק חזק מדי ברור שכש מדינת ישראל קמה עמדו בפניה שאלות מוסריות היא דנה בזה היא הכריע בשאלות כאלה לכאן לכאן ברור שכשאנחנו מדברים על אומה אז אנחנו מדברים מרשע על אנשים מבוגרים שהם כבר היו אחרי הבשלת העצמאות המוסרית שלהם וממילא היה להם אמירות מוסריות אבל כאומה העיסוק הלאומי היה באופן חד משמעי נתון הרבה יותר בבניין החומר של האומה והשאלות המוסריות היו לבות ותפלות יחסית ולעומת זאת נדמה לי שאנחנו נמצאים עכשיו בשעות שהבניין החומרי מבוסס די הצורך וא אני שוב מציע לא ללמוד על בניין העולם החומרי דרך התקשורת ה א בכיינית שמאלנית וכבר המלצתי פעם על אתר מידה ואני ממליץ עוד פעם אם אתם רוצים להבין איפה אנחנו נמצאים אני חושב שהתמונה היותר מדוייקת נמצאת שמה אתר בשם מידה מאז שגיליתי אותו הוא האתר המרכזי שאני קורא וגם בשאלות הכלכליות אה לא נכנס עכשיו לשאלות האלה אבל העמדה של איפה האומה שלנו עומדת בנוגע לשאלות רבות בבסיסה החומרי אני חושב שצריך מאוד להיזהר מהתקשורת הבכיינית כי היא מאוהבת בחסרונות היא מדוכת לכתחילה והיא חושבת שביקורת הכונה להראות שאנחנו חסרי ערך וזה מח נוראית ועכשיו אני לא מדבר אפלו על ימן שמאל במובן הלאומי א מדבר לבריא חולי במובן ה ומי ויש שמה חולי גדול מאוד נחור לעניינו המצב הכלכ החומרי של האומה הברוך השם עומד על רגליו מסביב יהום הסער גם מבחינה ביטחונית מדינת ישראל יציבה וחזקה והשאלות האסטרטגיות הגדולות יש שאלות אסטרטגיות קטנות ואני רוצה להזכיר אחת מהן ואתם אולי תסכלו אותי אבל אני רוצה להזכיר מהי שאלה אסטרטגית קטנה ב ני ומה היא שאלה אסטרטגיית גדולה בעיני שאלת איום המנהרות היא שאלה אסטרטגיית קטנה בעיניי מדינת ישראל לא תלוייה בשאלת המנהרות זה לא מאיים על קיומה כהוא זה בשום פנים ואופן אפילו אם יקראו במנהרות התסריטים הכי נוראים שאפשר להעלות על הדעת רחמנא ליצלן ואני אפילו לא ליב לליבה לא גליה לא צריך לציר אפילו בלב איזה תסריטים נוראים אבל אנחנו מבינים שיכולים להיות אם היינו מתאמצים להסריט תסריט היום הם לא מאיימים על מדינת ישראל בכו זה וברור שאם יהיה תסריט היום תהיה תגובה ש תשבית את כל ה זה לא יום אסטרטגי בשום צורה שהיא זה ום אסטרטגי במובן של המערכת הביטחונית בגבול אעזה זהו זה יהיה שובר שוויון במארג כוחות ביננו לבין ראשי ה פתנים בעזה אבל זה לא מאיים על קיומה של מדינת ישראל זה לא נוגע בכלל לשאלת קיומה של מדינת ישראל בשום צורה שהי זה מגים על פצע עמוק כואב נורא בתסריט הכי גרוע שאפשר לחשוב זהו לא מעבר לזה אפילו מעט דך אגב ברור שהצד השני מבין ש אם הוא יעשה איזה תסריט מרחיק לכת הוא יקבל תוצאות מרחיקות לכת מה כן בעיני לא סוגיה היחידה אבל ברור שאירן זה יום אסטרטגי ברמה אחרת לגמרי גם רמה אחרת לגמרי מדש מה כן יהו אסטרטגי לא איום שאלה אסטרטגית שנוגעת לעומק הקיום העצמאי של מדינת ישראל בעיני זה שאנחנו נמצאים עכשיו בתקופת הבשלת העצמאות המוסרית והשאלות המוסריות היום מטלטלות אותנו טלטלה עזה קוראות אותנו ו אה ב החודשים האחרונים הם ממש היו חריפות ביותר ויכול להיות ששר הביטחון משלם בכיסאו ברגי מלא ממש על הקריאה הזאת בעצם החילוק דעות האחרונים בין ראש הממשלה לשר הביטחון שאני לא יודע עד כמה הם היו השיקול או לא היו ששיקול אני לא יודע איפה אתם עומדים אבל אני חושב ש פלולן מתוחכם כמו ראש הממשלה שלנו קשה למצוא ולה אלוף ה זה פשוט לוף אומר לעצמו אם אני כבר מכניס את יבט קודם כל איבט ליברמן לימד מותר קצת פוליטיקה אבט ליברמן זה לא פוליטיקה זה אמיתי אבת ליברמן לימדת נפת בנת פרק בהלכות מסע ומתן 208 מנדטים קיבלת משפטים וחינוך אני עם שישה קיבלתי ביטחון צריך סבלנות בשביל זה צריך לדקור חזק לעשות את עצמך שאתה שריף שלא מעניין אותו שום דבר בעולם ואז אתה מקבל ר בתחום פר מנין סגן ראש ממשלה מה גם מנו ש גם רש משלה כנרא כנראה אז זה פרק זה זה הרוסים יודעים לעשות מסע מתן יש לי אני יש לי שורשים רוסיים ואני מתגאה אבל אבל מה שביבי עשה הוא אומר אם אני כבר מכניס את איוט לה הממשלה למה לא לרסק בינתיים את המחנה הציוני לגמרי ככה על הדרך פשוט אילוי פשוט אילוי טוב נחזור לענייננו אבל אם נעזוב את זה רגע היייתה פה ומר הבתי בשאלות מוסריות ושתי הבולטות שבהם זה אלור עזריה ויאיר גולן הם קשורות זה בזה בצורה הדוקה וכל שאלת התודעה היהודית וה מי מחנך את הקצונה הבחירה בצהל כל השאלות האלה הם קשורות באופן הדוק לאותם עניינים יכול להת שכל זה קשור לתשתית החומרית שרב התפי אה הרי עצם ההקמה היא הייתה מבוססת למדה מוסרית של של של בית ליהודים איזשהו שהיהודים ישמרו על עצמם אז זה היה כל ה כל התשתית המוסרית ש שבגלל זה כם המדינה לאותם שיטות זה זה היה העמדה המוסרית לא שזה ועכשיו אני רוצה ללכת עוד צעד אחד עם מה שאמרת למה יש לנו שאלה מוסרית חריפה שלא היייתה מעולם שלא הייתה 2000 שנה לא היייתה אני רוצה להסביר את השינוי הדרמטי במקום שאנחנו נמצאים בו 2000 שנה נרדפו כשמבצעים בכ פוגרומים שופכים ח כמים רודפים אותך עד צוואר וא אתה אזרח סוג ב אין קושי גדול לייצב עמדה מוסרית ברור מי הרעים מי הטובים או יותר אפילו מדויק מי הרעים מי הסובלים ואז אין דילמות אין צורך בהתגשמות מוסרית זה פשוט מיותר אם שאלה מוסרית זה שאלות בן אדם לחברו בכל מיני א נימים דקים של מערכות יחסים בין אישיות אבל במערכות הבינלאומיות לא הייתה ששאלה מוסרית לא היה לנו עמדה שממנה יש לנו בכלל דילמה עסקנו בהישרדות מול 70 זאבים וכבשה אחת שעוסקת בהישרדות מול 70 זבים אין לה לא את הפנאי ולא את הצורך לדון בשאלות מוסריות במובן הבינלאומי של המילה ולכן 2000 שנה לא עסקנו בשאלה מוסרית במובן הזה עכשיו עם ישראל חזר לארצו ובהתחלה הוא עסק בלשרוד ובעצם הוא בנה אומה אבל היה היה לו ברור שהמלחמות הם מלחמות אין ברירה והחזקת קרקע היא אין ברירה הרי אם צריך להשיב משהו למישהו זה צפון תל אביב כנראה צריך להשיב גם כן השם ירחם יצילנו מהדתה אבל צפון תל אביב זה היה כפר ערבי אין הנחות אם אומרים טעות אז עד הסוף למה אנשי צפון תל אביב לא מעלים על דעתם בכלל לדון בשאלה המוסרית הזאת בגלל שאומרים אני נאלצתי לשרוד וכהמשך של מוסר הגלות לשרוד כשתוקפים אותי ורוצים להשמיד אותי זה אין על זה ספק מוסרי אין על זה דיון מוסרי זה לא ספק לא לא צריך דינות מסרית זה ברור עכשיו עם ישראל התפתח זה לא לא עכשיו כבר לפני הרבה שנים והיו כמה ניצנים אז שאלו את השאלה המוסרית על הפרק והיא הלכה וכבשה יותר ויותר מקום ונדמה לי שאנחנו נמצאים בעוד גל משמעותי שהשאלה המוסרית מזעזעת את האומה למה בגלל ש אני אגיד לכם פולפול פוליטי שלי אראל מרגלית שישבתי איתו הרבה הכרתי אותו יהודי מקסים רצה להגיע ל מקום הבכיר יותר ב מפלגת המחנה הציוני הוא הבין ש הוא צריך בשביל זה אז הוא לקח יהודי בשם קלוג שזה שאלה ד בנת שעשה הוא עושה לו בלאגנים טובים עושה את העבודה אלא מה שזה איש ימני ש עושה לאדם שהוא בתוך המחנה הציוני שמאלה עושה לו עבודה עכשיו אבל אני לא יודע מי מרויח יותר הסיסמה של אראל מרגלית שהיא כנראה של כלו גף זה ש גנבו לנו את המדינה הוא אומר את זה קצת אחרת איך הוא אומר את זה נחזיר את המדינה לידיים שלנו אני לא זוכר רנו מה רל תחזירו לנו את המדינה שבעצם מה זה אומר גנבו לנו את המדינה באיזה מובן גנבו לנו את המדינה בעיקר במובן המוסרי עכשיו הוא צודק לי נדמה ש כימני קלו גפט עשה עסקה טובה שהוא שם בפה של רר מרגלית את הטענה הזאת כי זה חושף את ערבותו של השמאל השמאל הוא דיקטטור למה כי אם בצורה דמוקרטית הרוב אומר נגדו אז הוא אומר גנבו לי את המדינה זה דיקטטורה לוגיקה פשוטה אז למה הוא מרגיש את זה כי יש פה שאלה מוסרית שעליה עומדת השאלה אם גנבו את המדינה או לא והיא מתעצמת והולכת פעם היו כמה עוגי דעות שדיברו כיבוש משחית ול כל מיני זה הלך וכלכל אבל כשהימין הולך ואומר שיפוטים מוסריים ופועל על פיהם יותר ויותר בכל רם ויותר ביותר בוודאות ומוצקות וגם יותר ימינה קצת אז פתאום גנבו לי את המדינה מוסרית איזה מ סר הלי המוסר שלהם אמר המוסר שלהם אומר ש לשרוד מרדפי זה בסדר וכל השער הכיבוש משחית ופעם ראשונה שעם ישראל הם מה שמציינים את העובדה העובדה שמציינים פד אתם צודקים 100% זה שעם ישראל עומד פעם ראשונה בפני השאלה שאני חזק ואני מנצח וזה יוצר לי שאלה מוסרית מה הגבול שימוש בכוח זאת השאלה המוסרית שנובעת מהמצב החדש והם צודקים יש פה שאלה מוסרית רצינית עכשיו אני חושב שהבשר בתוכנו שהיום צהל שטוף כל הפיקוד העליון שטוף במסרים שמאלניים קיצוניים שאם תקחו בין מפלגת העבודה למרץ שמה המרכז של מה שצל שטוף ועיר גולן הוא רק הדוגמה זה לא משהו יצא דופן זה הדוגמה לצל שטוף עד רמת ממפים בזה מפ למה הוציאו את התודעה היהודית מצהל בשביל לפנות את השטח למה שנכנס הרבה מאוד וזה בן מפלגת העבודה למרת שמה בערך זה המקום ששוטפת צל רמזה גם רמתג לא להפך אני מדבר מלמעלה למטה מלמעלה למטה מגד הנקודה שמי שמנה היום נבחרי צהל בגדול זה הפוליטיקאים שפעם זה לא היה בעצם היו עניינים היום אם אדם הוא טיפה יותר נוטה לא לימין למרכז הוא בחוץ אני לפי דעתי זה מלחמת התגוננות של פיקוד שעבר זמנו הכוח מלמטה שדוחף הוא מוסר אחר לגמרי מאשר הפיקוד העליון והוא מביא את כל השמאל לחנך את צהל כי זה מלחמת הישרדות כנגד גניבת המדינה מהידיים בזה אנחנו נמצאים עכשיו אני רוצה להגיד משהו על השאלה המוסרית לעצמה ובזה אנחנו מסיימים אני חושב שמציבים בפנינו מראה שאנחנו צריכים לקחת אותה בחשבון באופן מאוד מאוד עמוק ורציני זה זה לא שאלה פשוטה כלומר מה הנטייה הפשוטה לפתור את הבעייה הזאת להגיד בסדר עוד מעט נחסל את השאלה הזאת הרי המוסר שלנו צודק שלהם טועה נגמר הסיפור אני לא חושב שזה יהיה הפתרון זה יהיה הרבה יותר מסובך הרבה יותר כואב והרבה יותר עמוק ואמיתי בעיניי ואני רוצה להגיד איך אני חושב לאן הולך הפתרון אני רוצה להציב את הדילמה המוסרית בשני רכיבים חריפים מצד אחד יש להם אינטואיציה שאנחנו רוצים לכבוש את העולם לא את יהודה ושמרון את כל העולם והם צודקים הם צודקים כל הנבואות שלנו שהם הולכות ומתקיימות בחזרתו לארצנו מדברות על כך שאנחנו רוצים להפוך את כל העולם קרוא שפה ברורה בשם השם לא ישגו גוי חרב ולא ילמדו את מלחמה עכשיו אם נניח ששר גלובוס לא ישה גויל גוי חרב ולא ל מלחמה וגר זה עם כבס ע גרבץ ורבע מהגלובוס יהיו מלחמות אנחנו נשב וננוח לא נשקוט כלומר אנחנו באמת רוצים לכבוש את כל העולם אבל מה יהיה התוכן של הקיבו בוש לא יש גוי חרב ומרץ דת השם כמה חסים זה באמת מה שאנחנו רוצים בדרך יש כאלה שעומדים עלינו לכלותנו ולמנוע את זה מלהעיר את העולם אז אם מחבל כזה בא לפצוע חיילים שוכב עכשיו על הרצפה ולא מסכן אף אחד הוא בן מוות או לא אנחנו אומרים הוא בן מוות ומה ששר הביטחון אומר אנחנו לא מקבלים את השיפוט המסורי שלו ולא ותר קצל שהוא מנסה לנח יש מחלוקת יש מחלוקת גם ראש הממשלה לא קיבל את מה שאיר גולן אמר למרות ששר הביטחון גיבה אותו יש מחלוקת מוסרית אני לא מקבל את זה אלא מה לא יכול להיות שכל חייל החליט לבד מה הוא עושה בשום פנים ואופן ומי שעובר על הפקודות צריך לשלם מחיר לא מחיר על מוסר מובט בעיני ל המחיר על שהוא לא שמר על האחדות שלנו והוא מפרק את צהל זה דבר חמור מאוד בעיני בלתי אפשרי לחלוטין אנחנו לא יכולים לאפשר לכל חייל שצו מצפונו יקבע את ה בוודאי מעשה כזה שהיה בעל משכן בינלאומי עצום לא יכול להיות שחייל ינהל הרמטכל איזה התמודדויות בינלאומיות הוא יעמוד אין דבר כזה ובחינה הזאת זה מעשה חמור גם אם אני מסכים איתו מוסרית עכשיו יש לנו שאלה איך לא ישה גוי גוי חרב מתגלה מוסרית ב פגיעה ב מחבל ששוכב על הרצפה חסר עונים ובואו נגיד שהוא היה חסר עונים לגמרי ולא היה לו ואף אחד לא חשש ממנו נגיד זאת שאלה גבולות הכוח זאת שאלה זאת שאלה מוסרית רצינית ויותר משאלה מוסרית במובן של הכרעה מה לעשות הרבה יותר עמוק מזה זה שאלה מוסרית איך קודם כל מהמינון של המשקל הנפשי שלא ישה גול גול חרב ועד כמה אתה באמת ובתמים שרוי שמה ולוקח בחשבון את כל הבריות כולם אפילו בעל בעלי חיים שנמר עם גדיר בת כומר שאתה לוקח את כל הבריות בחשבון ואתה בוער לך שלכולם יהיה טוב עליון ועד כמה אתה נמצא כרגע בתוך המאבק הזמני שבו יש מלחמה ומאבק ושימוש בכוח קודם כל שאלת המינון הי שאלה רצינית מאוד וב אפילו אם אמינונו נכון איך זה מתיישב זה עם זה באופן הרמוני עמוק ולא בדואליות זה שאלה רצינית ו כל התפתחות טבעית בעולם היא באופן שקפה קודמת לפרי ואנחנו אוכלים עכשיו דברי יאיר גולן שהוא איש אמיץ ולוחם א טור גבורה ומדינת ישראל חבה לו המון חוב אבל הדברים שהוא אמר בלתי נסבלים לחלוטין ו אני לא אני לא רחוק בני ששר ביטחון צריך לשלם בכיסאו על א גיבוי של דבר כזה זה לא זה בסדר מתקבל על דעתי בארצות הברית או באירופה זה מה שהיה קורה בעיניי עיין מפלגת הליבור לא לא משווה חס ושלום אבל יש דברים כאלה משלמים בכיסא ויש כאן אבל הוא איש מוסרי יאיר גולן הוא לא עושה את זה בגלל שהוא לא מוסרי הוא עושה את זה בגלל שהוא מוסרי ומוסר אכפת לו ובוער לו וכואב לו והוא מוכן לשלם מחירים באומץ רק שיש לו טעויות מוסריות זה בוסר מוסרי זה ילדותיות לאומית מוסרית זה המחלוקת ואנחנו חושבים שהבוס הזה הוא סימן של תחילת ההבשלה כמו שכש א נער מתחיל להגיד המירות מוסריות אז הוא אומר המירות מוסריות לא לא בשלות זוכר נר שבא אליי וטען בחריפות עצומה על זה שזה לא בסדר שהחרדים כשמניחים תפילין אז אחרי זה הם סוגרים את החליפה עקום כזה וככה הם עומדים כל התפילה לפני השם יתברך אומר לפחות בציונות הדתית זה רק בחורף עעם הסוודרים והוא זה נראה לו שכל העולם עומד על זה וכל גאולת עומדים לפני השם יתברך והכל קום אחרי כמה שנים בחור רציני תלמיד חכם אחרי כמה שנים ראיתי אותו באיזה בית כנסת הסודר הקום הוא מתפלל בדבקות נרגע הבחור אבל הוא התחיל בתור נער אז היה בער ו מוסרית עכשו זה סימן טוב הוא שיגע את כולם אחד מהם אוצי סימן טוב יש לו בערה מוסרית יעיר גול מבחינה לאומית זה סימן טוב יש פה בערה מוסרית מרירה מוטעת ר משהו התחיל לזוז הוא לא התחיל היום כמובן אפשר להגיד שזה בכלל סתם נתפסת על זה זה כבר קורה מזמן נכון אבל בכל זאת נראה לי שיש פה איזה התעוררות משמעותית בעניין הזה ושהיא מציבה לנו מראה עד כמה עומק השאלה המוסרית והמינון בין הטוב העליון שאותו אנחנו רוצים להעיר בעולם לבין הצרכים המיידיים של השאלות מסעיות גם המינון ביניהם וגם השילוב ביניהם איך איך אנחנו זה צריכים הרבה הרבה מעמקים של בית המדרש והרבה הרבה עבודה בתוכנו כדי שהמוסר הזאת תבשיל זה בשורה טובה תודה רבה ש להשים את החצר