לקוטי אמרים תניא פרק ל"ו חלק ב' הרב מנחם דוברוסקין מעייני ישראל חיפה תשפ"ד

אנחנו עושים בתחילת פרק לב התחלנו שבוע שעבר את הפרק הבאנו את המאמר חזל שתכלית בריאת העולם זה ניסו הקדוש ברוך הוא ליס חתונים התחלנו להסביר מה זה עניין של תחתונים לא כתוב נתהווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בעולם הזה הגשמי נתהווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים זאת אומרת מגדירים את עולם הזה כעולם תחתון מה ההבדל בין תחתון לעליון עליון הכוונה לומר שהוא מרגיש שיש מי שמעליו כל הזמן מסתכל כלפי מעלה כמו שבעולמות עליונים המלאכים והסרפן והאופנים כל מלאך וכל דרגה קשורה לדרגה שמעליה כמו שאור מספר על המאור כי כל אור קשור עם המקור שלו אז עולמות עליונים נרגש בהם השייכות למי שמהווה אותם מחייה אותם בכל רגע ורגע עולם הזה נקרא עולם תחתון כי יש נתק בינו לבין העולמות העליונים ולא נרגש בעולם הזה את המציאות האלוקית מצד עצמה בלשון הגמרא שמובא במאמרי חסידות כאן נמצא כאן היה שרואים את העולם הזה הגשמי אתה רואה שהגשם נמצא שאומרים שהקדוש ברוך הוא רוצה דירה כאן בתחתונים הרי מצידו אין עניין של עליון ותחתון מה הטעות של אומות העולם אומות העולם אומרים שעזב השם את הארץ על השמיים כבודו כי הם לומדים שההנהגה האלוקית היא הנהגה אלוקית גבוהה רוחנית לכן לא מתאים לקדוש ברוך הוא להיות בעולם גשמי הוא נמצא בעולמות רוחניים אבל האמת היא שמכיון שהוא אינסוף אז מי כשם אלוקינו המקבי לשבת המשפילי לראות בשמיים ובארץ ששמים וארץ שווים לגביו כמו שהעולם הזה התחתון הוא עולם שלא מצד העולם זה לא מקום מתאים בשבילו כך גם עולמות עליונים זה לא המקום שמתאים לו כי הוא בלי גבול ולגביה עולמות עליונים ותחתונים שווים כאחד לגבי הבלי גבול של האינסוף אז שאומרים שהקדוש ברוך הוא מתווה להיות לו דירה בתחתונים הכוונה לומר תחתון לפי התפיסה שלנו במקום שאנחנו אומרים שזה נקרא תחתון עוד מעט נראה מה הגדר של תחתון ואיך נוצר עניין של תחתון כאן יש לקדוש ברוך הוא תאווה שאלו את העל תרבה ומה זה אומר אז העלת רבה אומר שעל תי ו נשתוק ן קשה על תווה אין קושיה בחיצוניות זה נראה כמו תשובה כזאתי א מתחמקת או מבודחת על תאווה אין קושייה כ לומר שזה מגיע ממקום של המילה מעולם השכל עולם השכל יש קושיות ויש ביאורים ויש הסברים אבל מכיוון שהתווה קשורה עם עניין של האטמוספירה כל ספירת החוכמה אז יש לו תאווה שבעולם שמבחינתנו זה נקרא תחתון פה הקדוש ברוך הוא ישרה בוא נראה א זה בלשון של התניה והנה לא שייך לפניו יתברך בחינת מעלה ומטה כי הוא יתברך ממלא כל אלמין בשווה הו למעלה מכל המדרגות הוא ממלא את כל העולמות בשווה אלא ביאור העניין אז מה זה תחתונים כי קודם שנברא העולם היה הוא לבדו יתברך יחיד ומיוחד הוא ממלא כל המקום הזה שברא בו העולם לפני בריאת העולם כולנו מבינים שהקדוש ברוך הוא היה לבדו יחיד ומיוחד לא היה שום מציאות חוץ ממנו לפני בריאת העולם הקדוש ברוך הוא היה ממלא את כל המקום מה פירוש מקום עוד לא נברא בכלל מציאות של מקום כוונה לומר הבחינה הרוחנית שממנה משתלשל עניין של מקום כל המציאות היייתה מלאה ממנו יתברך לא היה שום דבר חוץ ממנו הוא היייתה המציאות ה היה מציאות הבלעדית לאחר מכן אחרי שהשם צמצם את האור שלו ו את העולם אז התגלה עולם אז כמו שלפניו יתברך אנחנו מבינים שלפני שנברא העולם היה הוא לבדו כי הוא היה המציאות היחידה ולא היה שום מקום פנוי ממנו כך גם אחרי שנברא העולם וגם אתה כן הוא לפניו יתברך העניין הזה דורש ביור ויש על זה הרבה מאמרי חסידות שבאים לבאר את העניין הזה מה פירוש אתה הוא קודם שנברא עולם אתה אחרי שנברא העולם אין שינוי אם נלמד שהכוונה לומר שהוא עצמו נשאר אותו דבר הוא לא נחלש מאומה לפני בריאת העולם ואחרי בריאת העולם אוקיי אפשר להבין את זה מכיוון שהוא בלי גבול ואינסוף אז גם שהוא ברא עולם אז הוא נשאר מה שהוא לפני בריאת העולם וגם אחרי שנברא עולם זה דבר שהשכל יכול להבין יכול להבין את הגדר שבלי גבול לא תופס לגבו מקום אבל כאן הוא כותב יותר מזה שאחרי שנברא העולם הוא כרגע יחיד ומיוחד וממלא את כל העולם בדיוק כמו שהוא היה לפני זה רגע א ברש סבור לקים זה שמים וש אורץ אז איך יכול להיות שהוא לבדו הוא קודם שנברא העולם בלי שום שינוי ומציאות העולם שנברא על ידו כאילו שזה הוא כאילו לא נברא והמציאות שלו היא בדיוק אותו דבר אז אתה אומר שלא לקחו ממנו מאומה בסדר אבל לא שלא לקחו ממנו מאומה אלא לגביו התברך כמו שלפני שנברא העולם לא היה עולם אז לגביו יתברך גם אחרי שנברא העולם בעצם אין מציאות של העולם השאלה הזאתי דונת בהרבה דרושי חסידות לבאר את העניין מה מה הפירוש הרי כולנו יודעים שהשם ברא את העולם ובתורה כתוב שהשם ברא את העולם אז איך אפשר להגיד שלפני שהיה מציאות בעולם לא היה שמיים וארץ עכשיו גם אתה הוכן לפנס בורח שזה בדיוק אותו דבר אז אחד ההסברים שמבואר עעל זה בחסידות שמכיוון שהעולם וכל מה שנמצא בעולם בטל במציאות לגביו יתברך אז גם שזה נמצא זה נמצא רק בעינינו שכתוב ברש סבור לקים ששמים ורץ הכוונה לומר זה נמצא ביחס אלינו וביחס אלינו זה באמת נמצא משל שכתוב על זה בחסידות זה כמו שילד מראה לאבא שלו איזה משחק או איזה תחביב ואבא מצמצם את עצמו להקשיב לילד ולהגיד לו מילים טובות ואפילו מעיר לו על המשחק שהוא עשה ככה או כך בעצם האבא ש שרואה את המשחק הפשוט הזה זה לא תופץ אצלו מקום לגמרי והוא לא מחשיב את זה כלום אין לו שום שום שום יחסיות ביחס אליו אבל מכיוון ש בעולם של הילד זה כן תופס מקום אז הוא מדבר עם הילד ווא איזה יופי אני תן לך פרס על זה פה חסר איזה עוד פרט תוסיף אבל בעצם בעולם המושגים של האבא בעולם המושגים האמיתי שלו זה לא נמצא למה המשל הזה לא דויק כי במשל של הגשמי אי אפשר לומר שבעולם המושגים של האבא זה לא נמצא ממש ממש כי זה כן נמצא אלא מה שזה נמצא כדבר חסר ערך אבל אם אם מישהו יגיד לך אתה יודע שמתי לב שהלכת ברחוב נדבק לך עוד שני פירורים מתחת הנעל אתה שם לב הנעל כבר מחוספסת הנל כבר לא לא קל ללכת זאו תסתכל עליו בתמיה א לא מבין ין לא שמתי לב לזה בכלל עכשיו מה האמת יש שמה כמה גרגירים שלא היו לפני זה יש קודם לא היה ועכשיו יש כן גרגירים אלא מה שמכיוון שהגר הם גרגירים לגבי האדם אז ההבדל אם לא היה שום גרגיר מתחתם הרצפה היייתה חלקה או ששמו כמה גרגירים והוא כרגע יבדוק וימצא שנדבק משהו בתחתית הנעל מבחינתו זה לא תופס מקום אין לזה שום אין לזה שום תפיסת ערך אז זאת אומרת הדבר נמצא אבל בעצם לגבי המציאות שו יתברך זה בטל במציאות עכשיו זה לא סתירה לתורה ומצוות ובראש סבור אלקים מס שמיים וס אורץ מכוון שיש תאווה לקדוש ברוך הוא שבעולם המושגים שהוא ברא שאצלנו כן נרגש הגרגירים מתחת הנעל שזה עולם אמיתי במושגים של לנו שמה היה הטי של דירו בתחתונים זה פלסוס מהמה שמה שלרב כותב כאן זאת אומרת בעצם מצידו אז כל העולם הולו בטל במציאות ואין שום תפיסת מקום לא הדומם לא ה צומח לא החי אין לזה שום יחסיות אליו למרות שהוא ברא אזה אין ל שום יחסיות הדבקתי לך כמה פיור מתחת הנ בסדר זה לא מדבר עליי ואני אתה לא תשכנע אותי אפילו להסתכל ולבדוק על זה זה לא מדבר להבדיל בעניינינו מה התיו של דירו בתחתנים שהקדוש ברוך הוא אומר בעולם המושגים שאצלנו זה כן תופס מקום לי יש תוה והתו שלי זה בעצמו לא בסדר שט שלוס יש לי תאווה במקום של המלה משכל שזה המקום הכי אמיתי כי שכל זה נברו וחוכמה זה נברו י זה בעצמות למעלה משכל שמה יש לי טיווה שבו יקיימו תרו מצס אז כביכול ככה אם אתה מסתכל עליי מצד עצמי לפני התווה שזה דרגה יותר נמוכה תאווה שלי שם במקום הזה אין יחסיות ואין הערכיות לכל מציאות העולם וכל העולמות עליונים זה בדרגה של הבלי גבול שלי אבל בדרגה של הצ מוסוי של למלו מבלי גבול שמה אני הח ממקום שלמ מת דס לרצות את עולם המושגים הזה שבתוך העולם הזה אתם תקיימו תרו מצס בראתי את העולם בכזה אופן שאתם תרגישו אותו כמציאות והוא באמת מציאות בעולם המושגים שלכם ושמה אני רוצה תפילין ושבת וכשרות וכל הפרטים ויש לי בזה טיווה שמלא את כוון סמוס זה נפלא אומרת במקום שהוא אין רוך אליו דווקא שמה הוא רצה שכן יהיה ואז יוצא שהמציאות של העולם מאוד מאוד חשובה למה היא חשובה הציות של העולם מצד המצוות שמקיים בעולם מצד המצו כי זה קשור עם צמו אז יוצא ככה אין ארוך שהעולם הוא בעין ארוך איליו לבלי גבול אוקיי בסדר לגבי הבלי גבול הגבול הו תופס מקום לא מדבר עליי בכלל כלום גבול לגבי בלי גבול אזה מקום אבל הגם בעצמו שהוא שם את עצמו את האצ מו שם את עצמו בתוך התי ושל דירו בתחתונים שזה השולחן ערוך פתאום העולם נהיה המקום הכי חשוב מצד עניין של מצווה ואז נהיה השלכה מעשיית שאם אתה רוצה לגרום שיהיה תוקף אמיתי לעולם שהעולם לא יהיה בוט לגב אלוקו אלא אדרב שיהיה לו מציאס אמיתי כמה שתכיר עמונים של מ צ בתוך מציאות העולם אז כל חטא חלק מלומה זה שבו התקיים מצווה אתה תשים את האטמוספירה לעולם תוקף אמיתי מצד עניין הצמוד דורך ומקיים מצווה כל חפץ שהוא מקיים מצווה אז באותו חפץ שכו סמוס צריך להבדיל שהמסגרת של אלומה זה מצד עצמה עצם המסגרת זה גבול לגבי בלי גבול אבל המצווה שעושים במסגרת שהמצווה זה כוון סאמוס גורם שהמסגרת תהפוך להיות מחוברת בגו צמס כי עד אז המסגרת הייתה כדובר גשמי שכמו שדובר רוחני הוא בעין ארוך אליו גם דובר גשמי הוא בעין ארוך ליו וור שבני ואלום זה 10 מאמרות לגבי בלי גבול אז זה כלום אבל ברגע שמקיימים מצווה בעולם שנברא מסור זה כוד עצמות אז הכנסת כל דבר בססת את העולם ועולמות עליונים אי אפשר אף פעם לבסס אותם בכזה ביסוס כי א אפשר לשכם מצווה אז הם אצלהם תמיד הם יישארו ב במצב הזה שהלא משרוכים בדרגה הכי גבוהה הם בין ארוך לגבי עצמו אז זה היופי שחס בתשובת בזה מכל חי למבוא כלמה בו בדרגות הכי גבוהות זה גבול אלוקי לגבי בלי גבול זה לא תופס כלום גבול לגבי בלי גו לא תופס מקום כל שכן לגבי המוס זה זי והאורן אוב בלם הזה שזה כבוד סאמוס אז פה המצווה שהוא מקיים בתוך ד גשמי ועל ידי זה נשלם הכוון הץ מתו מציאות העולם אז זה הפשט שגם אטו לפונ ובורח כן ר מצד האמש של הדברים זה בוטל במצי זה צריך הרבה לחשוב בזה זה לתפוס את החבר בשני קצבות זבור ק שמים סורת זה מטו ומצידו יתברך שום דבר לא השתנה גם כי הוא בלי גבול וגם כי העולם בעצם בטל במציאות עליו ואין לו שום ערך לגבי כח המוס ולכן זהלא למרות שהוא נמצא והוא לא תופס מקום הוא נמצא והוא לא תופס מקום נמצא הוא נמצא א הוא לא תופס מקום גם זה שהוא נברא הוא לא תופס מקום לגביו איפה הוא בעולם הזה העולם הזה לגביו יתברך לא תופס מקום לגמרי והוא בטל במציאות לגמרי כמו גרגיר חול מתחת הנעל של בן אדם שלא תופס מקום לגמרי בשום פנים ואופן לעולם לא ישכנעו אותך לבדוק אם יש שני גרגירים או שלוש גרגירים אף פעם לא אתה לא מסתכל לראות כמה יש שמה אלוז מצד לא תופס שום מקום מצווה שעושים בלו מה זה אזה כבוד סמוס כבו סמוס אז כל פע שעה אחת בעולם הזה מכל חי נכון כי כי היות ובעולם הזה אפשר לקיים מצוות ומצוות זה כוונת העצמות זה הקדוש ברוך הוא בעצמו אז הוא נותן מקום לדוב הגשמי שהדובר הגשמי יהיה לו תוקף אמיתי לולי המצווה הדובר הגשמי הוא בטל אלוקות לגמרי מצד עניין המצווה שמקיימים בדבר הגשמי אז מכניסים בו את הרצון של הקדוש ברוך הוא בעצמו אז נהיה לו את התקף של האמו שלמו מהעניין של הבלי גבול לפי זה צדיקים אומרים שנה של תפילין ך כנס בש זה הפשט הפשוט דרמה כן ש כי פה זהץ שמה זה גילוי וגילוי הוא בטל פה זה כל אחד נקודה פה לה אין ת אין תי ולמעלה שמה יש אורות אורות הם דברים טובים אבל זה לא הוא בעצמו זה אורות זה אור וזיף כזה אור כזה אור אבל זה לא הוא בעצמו אז 10 ספיר ספיר זה גבול ור ממור זה גבול 10 ספיר זה גבול מאיפה זה בעצמו אה ברי הת התר זה צמו כן תר ומצ כן בעיקר מצו ותרה מה שיהודי לומד תורה בדיבור וביון במוח מצד המיצ ש בתורה את מה שאדם מרגיש יותר את העוון שלו אז יותר ניכר במה שהוא מקיים את המצווה של העניין יותר ניכר אבל התורה זה גילוי עצמו בדברם גשמים אבל התורה שירדה בדברם גשמים הרי תורה יש שני פרטים יש חוכמה סתר חו זה עניין רוחני ברגע שיהודי לומד את זה עם מוח גשמי וא קורה את זה בדיבר בפה אז זה נהפך להיות דובר גשמי ואתי ומתי שזה יורד לדובר גש י כי החלק הרוחני של התורה איך שזה רוחני הרעיונות לפני שאדם מתייגע במוח לפני שהוא מדבר על זה בפה אז זה יש גם בעולמות עליונים את התורה הרוחנית הבנה והחוכמה ה גם כן הבנה והחוכמה בכלל יש גם בעולמות עליונים זה שיהודי מבין במוח גשמי ואומר את זה בפה גשמי אז זה הופך להיות שהתורה נהפכת להיות חלק מכבוד סאמוס בלומה זה הגשמי לא רק בחלק הרוחני אנחנו חוזרים מה שדיברנו בפרק הקודם שנוק אמר ששמו רבי למה הוא לא אמר עניין של תר זומר תורה לבד זה עדין עניין של חוכמה רוצה להדגיש איפה יש תמשס המוס בעניין של מיסה אזוב טוב אז החלק הזה בתורה שיש בו את הצד של מסים טובים כפש שי ומצ עכשי זה לא בא כרגע דנים בעניין זה דיברנו כבר בפרק ה ובפרק חג פרק לז נלמד שיש מילה בתר של ייחוד מוחן שזה ייחוד ניפו שלא תמצא בשום מקום אבל לא זה הורט המדובר כאן כאן מדברים על הורט של דירו בתחתונים כבו סמוס ובמקומות שמדברים על המילה של תרה שזה יחוד חבד שמה ידברו את המילה שיש בתרה ואין במצוות שעשה איכוד חבד בחבד אבל הבורד שניסו הקדוש ברוך הוא דר בתחתנים זה על החלק בלי מודר שקשור עם פה אודום עם המוח הגשמי של אדם שזה אתה רואה הנה פה יש לו דוב גשמי שמתאחד עם השם אז פה הי והי פה אז כאן נשלם כמו הנושא עצמו ומה הפשט תסתכל ב שכדי לברוא את העולם אז הקדוש ברוך הוא כדי לצמצם שיהיה מציאות של העולם אז כל דבר ודבר עבר דרך העניין של התורה הי והתורה זה עצמו סוי אז כדי שיהיה משהו שהעולם מתנהל בצורה נכונה יכולה להתנהל רק ה מתנהל על פי התורה אז לברוא עולם שהעולם יהיה עולם תקני זה לפי איך שהקדוש ברוך הוא נמצא איפה ההתגלות האלוקית נמצאת בתורה אז שוא הסק באוריס ואמר את עשרת הדיברות כל התורה כולה זה האופן שבאמצעותו הוא אחר כך גילה את זה במציאות העולם אבל אתה זה במציאות העולם שהעולם התנהל על פי התורה והמצוות אז בריאת העולם היייתה באמצעות התורה והתאווה זה מצידו תאווה היייתה שהעולם מתנהל היום לפי הרצון האלוקי בתורה וזה אזז זה הכוונה ניסו הקדוש ברוך הוא הסדיר בתחתנים שתחת איך שהוא תחתן מצידנו בו יש את התאווה זה הכוונה אני אבה אלוי שסי שאין אצלו שום שינוי הוא יוחד ומיוחד קודם בריאת העולם ואחרי בריאת העולם אז איפה כן יש שינוי רק שהשינוי למקבלים חוסו ו יסבור השינוי בין המצב שלפני בריאת העולם לאחרי בריאת העולם זה רק מצידנו שמקבלים על ידי לבושים רבים המכסים הוא מסתיר זבור מאיפה נהיה ההתחלקות בעולמות כל עולם שיש לבוש יותר גדול אז כל לבוש כמו שלבוש אתה יותר מתכסה פחות רואים את האדם כל עולם ועולם האור האלוקי יותר הצטמצם והתלבש בעוד לבושים ואז זה פחות ניכר אז מה קורה שאדם לובש כמה לבושים יש שינוי באדם או יש שינוי שאתה נוגע באדם באמצעות כמה לבושים באדם עצמו אין שינויים לאדם אבל האדם בעצמו הם בשינוים אדם הצו נשר משהו שינויים לא משנים את המציאות של האדם משנים את את המצב רוח שלו לא אותו בעצמו בנמשל שהמציאות של האטמוספירה גם אם יש עוד לבושים ועוד לבושים הוא נשאר אותו דבר הנבראים שמקבלים את האור שלו באמצעות יותר לבושים פחות מרגישים את האור האלוקי הנבראים שמקבלים את האור שלו בפחות לבושים יותר מרגישים את האור האלוקי והשינויים כביכול נשאל את השאלה אז מאיפה נהיה דירוג בעולמות אם הוא נמצא למעלה ולמטה בשווה אז מאיפה נהייה דירוג בעולמות זה הלבושים שהוא מכסה ומסתיר את האור שלו אז איפה שיש יותר לבושים אז פחות ניכר המציאות שלו פחות נרגש וראיה שאפילו עולמות נבראים עליונים מקבלים את האור של על ידי לבושים כדכתיב כי לא ירני עודם וחי ופירשו רבי סנו זל שאפילו מלאכים הנקראים חיות אין רואים שמשה רבנו רצה לראות את הקדוש ברוך הש הירני אדם וחי פירוש הפשוט שאדם גשמי היות והוא בא גוף גשמי ומוגבה הוא לא יכול לראות את הקדוש ברוך הוא חזל אומרים עוד פירוש כלא ירני עודם וחוי וחי מכוון על המלאכים שנקראים חיות הקודש שאומרים כלו אירני אדם וחי שגם המלאכים שנקראים חיות לא מסוגלים לראות את ור השם למה כי גם המלאכים האלו יש להם לבושים מה רק עולם הזה יש לו לבושים זה שמלאך יש לו מציאות של גוף של אש ורוח כי יש לו לבושים ולכן הוא לא יכול לראות בעולם הזה יש עוד לבושים אבל גם מלאכים העליונים יש להם לבושים ומכיוון שייש להם לבושים הם לא יכולים להרגיש אתור שם בהתגלות אמיתות העניין של הקדוש ברוך הוא שהוא לבד נמצא אם האור האלוקי נרגש בלי לבושים אז אין מציאות של העולם כדי שיהיה מציאות של העולם אז חייב שיהיה לבושים כדי שיהיה מציאות של עולמות כדי שיהיה מציאות של מלאכים יש לבושים זה מה שחז אומרים הושיט הקדוש ברוך הוא אצבעו הקטנה ביניהם רפם אם הקדוש ברוך הוא מוריד לבוש אחד מאיזה מלאך או מאיזה דרגה הוא מתבטל מ מציאותו כי כל מלאך וכל עולם בדרגה שלו צריך את מספר הלבושים כדי שהוא יוכל מצד אחד להיות ולהיות קשור עם אלוקות אבל להישאר במציאות שלו כי עצם הדבר שמלאך נמצא והוא מרגיש ובטל אלוקות זה סימן שהוא נמצא אם הוא לא היה נמצא אז הוא לא היה מרגיש בכלל שהוא צריך להיות בטל לשם זה שמלאך עומד ואומר קודש קודש ובו דשקו כל מה שהמלאכים אומרים זאת אומרת הם מרגישים את עצמם כמציאות והם בטלים להשם אז כל מלאך לפי הלבושים שלו עד שבסוף נברא העולם הזה הגשמי שבו יש כי הרבה לבושים כמו שכתוב באצ חיים שבאילת האור האלוקים מאיר בלי ד בבריה הוא מעיר דרך חלון ביצירה הוא מעיר דרך דרך נקב וכן הלאה כל מקום ה אלוקים הצטמצם יותר ויותר עד שנברא העולם הזה זהד על דרב הלבוש המסתיר חוס שמנו יסבור יש לבושים שמסתירים עוד ועוד עד שמרגישים את עצמם יותר ויותר אז אם כן מה ההבדל בין עולמות עליונים ותחתונים איפה שיש פחות לבושים ויותר לבושים אבל כל החילוק הזה זה ביחס לנבר לא ביחס אליו איליו אין מושג של לבושים הוא נמצא אותו דבר למעלה ולמטה עד שיש כזה עולם שיש בו כל כך הרבה לבושים שני לו מה זה הגשמי והחומרי ממש ההוא התחתון במדרגה שאין תחתון למטה ממנו בעניין אסטר יסבור עד שנברא כזה עולם שהאור האלוקי כל כך מסתתר שהעולם הזה הוא גשמי הוא חומרי והוא תחתון שאין יותר תחתון ממנו כמו שאמרנו דובר רוחני נרגש המקור שלו הוא מעיד על המקור שלו דובר גשמי לא מעיד על המקור שלו אז כל העולמות הרוחניים נרגש שהשם ברא ומחיה אותם כל העולם הזה הגשמי לא נרגע שהקדוש ברוך הוא ברא אותו הלבושים פה כל כך חזקים בקמ וסו בחו שלא נרגש שמתבוננים אפשר להבין שיש מציאות אלוקית אבל שאתה רואה את מציאות העולם אתה לא רואה את זה כמו שאדם רואה חפץ אומר החפץ נמצא כאן בעולמות עליונים למה הם נקראים עולמות עליונים כי שמה נרגש האור האלוקי אז למרות שיש שם לבושים עד כמה אור אלוקי יאיר אבל ניכר האור ולכן המלאכים ודביקים ו בטלים להשם ועולם הזה שלא ניכר הורה אלוקי לגמרי אלא ניכר רק הישות של העולם הזה אז לכן הוא נקרא העולם הזה הגשמי והחומרי וחושך כופל ומכופל החושך של עולם הזה שאדם בכלל לא יודע שהוא בחושך נדמה לו שהוא במצב הכי ראוי והכי טוב עד כדי כך החושך של העולם עכשיו העניין הזה שהעולם הזה הוא חשוך זה לא איזה משהו צדדי זה המהות של העולם א רבי יכל להגיד שעד שנעשה כזה עולם הוא אומר עד שנבר לו מה זה אומרת העולם הזה נברא בכזה אופן הגדר והמציאות של לומה זה שהוא גשמי וחומרי שלא ניכר בעניין אלוקי אם אתה נמצא בעולם ואתה מרגיש את העניין האלוקי אתה כבר לא נמצא במה זה הגשמי ברג האדם הזה הוא איש רוכ הוא בני עליה מה מתכוונים להגיד שהוא נמצא כאן בלומה זה זה וניכר עליו שהוא חש ומרגיש ומתנהג באופן שרגש אצלו לא האלם ואסתר של העולם אלא הגילוי אורר שנמצא בעולם אז הוא מחובר כל הזמן לעליונים זאת אומרת יש לו רגעים כאלו למרות שלו מה זה בכלל מה המהות של עולם הזה כמו שלרבי כותב בכותי תורה העולם מלא שן אלן ואסתר זה המציאות של העולם זה הגדר של העולם דבר בעולם שלא ים על אלוקות אז זה לא הילו מה זה זה לא ילו מה זה וקל ובזה לא היה טיווה בדבר שלא מעלים על אלוקות לא היה תווה לא היה טיווה התווה היה בעולם שהוא מעלים על אלוקות שהוא מסתיר על אלוקות שהוא מנגד לאלוקות ובוא תקיים תורה ומצוות ותהפוך אותו לגן להשם זה כל המעורים של בוסי לגני להפוך את העולם שנברא בגדר של מיילים ומסטר ומנגד ללוקוס עולם שנקרא לקליפס עולם חושך שזה נברא רק על ידו רק הוא יכול לברוא כזה עולם שמיים ומסתיר ובוא לגלות את הכוונה העליונית לעשות את רצון השם בתוך העולם הזה כי אם בעולם הזה היה נשאר איזה גילוי ועיר אז היית יכול לקרוא לו עולם עולם עליון עולם רוחני כדי שבכל אופן יהיה לנו איזה אפשרות לבחור לפגוש עניין אלוקי יש בית המקדש שיש שמה עשרה ניסים יש השגחה פרתית שקורה לאדם יש צדיקים שבדור שבאמצעותם אפשר לחוש ולהכיר שיש אור אלוקי בתוך העולם אבל הגדר של אלומה זה הגשמי זה חשך קופל מופל הוא מסתיר על העולם זה המציאות של העולם מצד המהות של העולם עד שהוא מול קליפס וסטר אחרה שהם נגד השם ממש לא ימר אני ואף סיי ההסתר של העולם זה לא רק שיש פה אלם ואסתר יש דברים בעולם ש שמרגישים שאני ואף סיוד הם מנגדים לאלוקות הם לא רק מעלימים והדרך היחידה לעשות את הכוונה האלוקית כאן בעולם הזה זה דווקא במצוות מעשיות כי אתה לוקח מקום שמצד עצמו הוא מלי ומסטר מנגד לקוס ואתה עושה בו את כוון השצ מקיים בו עניין של מצווה שאתה לוקח מטבע של צדקה נותן מצבע לצדקה וכן הלאה בכל פרט בלומה זה פה במקום שהוא הכי גשמי שמה אתה מלא את כוון נשת סוס אתה מחפש לם בעולם מקומות יותר עדינים ורוחניים אתה מפס את כוון הסצ מוס כוון הסוס לומה זה הגשמי כל אחד הלמה זה הגשמי יש לו בבית כוסות ודברים גשמיים כל דבר גשמי אבל איפה שהשם הביא את האדם לעולם העולם הוא הוא קליפה ושם הוא מקיים את רוצנ השם בזה התיה ובסוף התגלה שהחושך צמו יואיר שהעולם הזה שנברא באופן שהוא אקליפס בחוש וף כופל כאן התגלה הקדוש ברוך הוא בשיא העוצמה למה כי מצווה שזה כוון נשא עצמו אפשר לקיים רק בעולם הזה וברגע שיתגלה מה נפעל על ידי המצוות אז תגלה בעולם הזה זה עצו שאין בשום מקום אז בסוף התגלה ש במקום הכי נמוך ובעצם עושים את זה עכשיו כל מצווה שיהודי עושה כרגע הוא משיכת הצו מתי הוא רואה את זה בגלוי שירימו את המסך והוא יראה ואז הוא יראה שדווקא לומה זה היה הכלי המוכשר למקומות ש שבעולמות עליונים אי אפשר ואז כל עולמות עליונים באים לישוב כוח מעולם הזה הוא חזיק סותר למה יכח אותו זכנו על ידי מצוות יכח את הדבר הגשמי זכנו את הדבר יאבד מהמציאות יש לא לא לא לא הוא ישאר בדבר הגשמי רגע מי מאבה תישאר ובכל פני הגי לי גילוי הכי גדול שיכול להיות כל הבעיה שהכוס חד פעמי הוא לא מחזיק כל זמן שלא מקבים הוא מצווה שקיימת בו מצווה הכנסת את כסוס שכח הצ מוס אין לו שום מקבול אז הגשמי מצד הגשמי כמו שתומר חד פעמי הוא הוא אובי ונפסד תוך שניה אחת הוא בטל ואם התגלה אור אלוקי אז הוא חוזר להיות ים ואפס אבל מצווה שקיימתי איתו זה כך העמוס בעצ מוס אין הגבלות אין שום הגבלות הוא יכול להיות בכל מקום שום דבר לא מפריע לו לא זה מעלים עליו לא מגלה אותו אז ברגע שקיימתי מצו באותו מקום חיב אות אותו עם הצמוד הדובר הגשמי נהייה כלי לגילוי אצמו אז אז כמה שמקיימים מצווה בעוד דומו קום גשמי הופכים את זה ליותר כ ביכל לו יצו מקומות שלא עשו מצוו אז ה נכנ אז גע שיתגלה הץ אז הוא תבטל מכיוון שכל יהודי קיהה מצווה וכל מצווה מזכה את העיר ואת המקום ואת הישוב אז בעצם עם ישראל במשך מאז מתן תורה הסתובבו בכל לומזה הגש תגלגלו בכל המקומות בכל הגלויות אייך הדגל לברבריה הלכת למטריה וקיים שם מצוות ואז הוא בירר וסיים אתכ את כל המקום בעצמו לא סיפו לשוב מצרים סיימו כבר שם את המקום הזה כבר המצוות שקיימו פה כבר זה יכול להתגלות אז המצו שמקיים בכל מה זה הגשמי הקטע הזה ב בתניה זה אנטי זה אנטי כל מה שאנחנו בדרך כלל רגילים כל הזמן אומרים בוא נחשוב נח ננסה להתחבר לדבורים רוחניים להתרים יותר כלפי מעלה פה אנחנו כל הים העיקר זה הדבר הגשמי אדרב עולמות עליונים מחכים כל מה שיש בעולמות העליונים זה להשתלשל בשביל העולם הזה הגשמי בדרך כלל בספרים או בספרים בכל מיני כיווני חשיבה כמה שתשכח על הגשמיות תתחבר יותר לרוחניות זה יותר טוב האמת היא כמה שתשכח יותר על החומריות ועל התאווה וגסות שפ שכן כן כן כן לא איך זה מסתדר עם כל מה שלומדים שצריך ות לא מונח בגשמי שאומרים לא להיות מונח בגשמי הכוונה לומר לא להיות מונח בחל לא לשקוע ולא להיות מונח בדברים החיצוניים של הגשמיות אתה נתפס לחלק הבהמי של הדבר אבל אם אתה משתמש בדובר הגשמי כי זה כוון הסצ מוס ואתה עושה את זה כי זה רצונו יתברך אז בתוך אז הביס נוע והקלים נועים אז זה גוף זה כוון סוס פה אתה תגלה הגשם לא מפריע מפריע הגשם שאתה תופס אותו מהמקום של הלם ואסטר שלו אתה תופס את הגשם מהמקום של לם ואסתר אז זה הבעיה הכי גדולה אומר לך אתה שקוע שאומרים לאדם אתה שקוע בגש מסכנים להגיד אתה שקוע בהלם ואסתר אתה שוח אתה שקוע בחי שך הקליפס ופה בתני אומר לא תהיה מונח בדיור בתחתנים לקחת את כל הגש מיס ולגלות באמת כוון זה אטמוס וזה כל הכוון ש עולמות עליונים מחכים להגיע לזה אומרת היות ורוב האנשים שמסתפקים גש מיס אז הגש מצים זה אלם ואסר על אלוקות זה חשך הקל הוא מונח בגש בוסים ובולים זה המטבע הלשון של העניין לזה מתכוונים אבל אם הוא משתמש בגשם למה שאנחנו באמת נברא הגשם שבאמצעותו יהיה כוון הסוס כל מצווה שאפשר לקיים אותה רק בגשמי ורק על ידי זה מעלים את הת בתים אז הדר ואדר בעולמות עליונים הם באים לשמוע מה שקורה פה בתוך לומה זה הגש כן שיתגלה הקדוש ריגנ אמים שהיה הולך עם נעלי זהב פעם רו ל השלג כ מידע עניין הזה כילו לא נענה מזה אבל כש את העניין הגשמי יש עניין של מדי זהב [מוזיקה] כאילו אנחנו יכולים ללכת נסו ליות