גיל אברם בברית בין הבתרים מובאות סותרות, רש"י ותוספות, פרשת לך לך הרב יחזקאל סופר שנת תשפ"ו

שלום לכם צופינו מזינינו והשבוע אנחנו בפרשה שמחה פרשת לך לך מארצך ממולדתך מבית אביך והיום נדון במחקר היסטורי מעניין שהוא מלא סיבוכים מה היה גילו של אברהם בעת ברית בן הבתרים? אבל בוא נראה פרק יב התחלת הפרשה מתחילה התורה ומספרת ויאמר השם אל אברהם לך לך מארצך ומלתך בית אביך פסוק ד' אומר וילך אברהם כאשר דיבר אליו השם וילך איתו לוט והתורה אומרת את גילו באותה שעה ואברהם בן 57 שנה בציתו מחרן. זאת אומרת כשהוא אמר לו לך לך אז הוא היה בן 75. בהמשך הפרשה אחרי הלך לך יש סיפור של הרעב בארץ הירידה למצרים שרה בבית פרעה אחר כך הפרדותו מילות מלחמות המלכים ולאחריהם מופיע ברית בין הבטרים אז יוצא שבזמן ברית בין הבטרים שהייתה אחרי כל האירועים האלה, הגיל של אברהם היה מעל לגיל 75. עכשיו אם נעיין בפרשה אחרת ב ספר שמות פרק יב פסוק מ כשיצאו ממצרים מסכם את התורה ואומרת ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים 30 שנה ו-400 שנה אנחנו תמיד רגילים לומר 400 שנה היו במצרים מספר המדויק הוא 43 הוא 30 והיא מקד 30 שנה ו-400 שנה והיא בעצם היום הזה יצאו כל ציבות השם מארץ מצרים אומר שם רש"י מה זה אשר ישבו בארץ מצרים ישבו רק 210 10 שנה אחר שאר הישיבות שישבו גירים בארץ לא להם כר בברית בין הבדרים היה כתוב גר יהיה זרכה בארץ לא להם זה לא חייב להיות מצרים זה יכול להיות לפני זה גם אז אחרי כל הישיבות בארץ לא להם אחרי זה בא הדיבור המתחיל הבא ברשי 30 שנה ו-400 שנה מסכם רש"י בין הכל כל מי שנולד יצחק עד עכשיו היו 400 שנה מי שהיה לו זרע לאברהם נתקיים כגריי זרכה ומאז עברו 400 שנה אז מה זה ה-30 שנה אומר רש"י 30 שנה זה לפני לידת יצחק מי שנגזרה גזרת בין הפטרים עד שנולד יצחק. זאת אומרת, רש"י אומר במפורש שגזירת ברית בין הבטרים הייתה 30 שנה לפני לידת יצחק. אז זאת אומרת שאברהם היה אז בגיל 70, כי בלידת יצחק היה 100 שנה. הוא רעש. אז 30 שנה לפני יצחק הוא היה בן 70. ואז אומר רש"י, נגזרה גזירת ברית בין הבטרים. יוצא שהגזירת ברית בין המטרים הייתה בגיל ופרשתנו מופיע שזה היה אחרי גיל 75 איך אפשר לפתור את ה מובאות הסותרות הללו מעניין שרשי בכלל לא מתייחס לשאלה הזאת מצאנו תשובה בגמרא מסכת ברכות דף ז עמוד ב יש שם תוספות התוספות מעריך מתייחס לשאלה הזו אבל נראה מה שהוא אומר דבר ארוך מסובך מאוד מעניין אומר התוספות ויש לומר שהפרשיות לא נאמרו כסדרן ואין מוקדם מוח מוחר בתורה וזה הפסוק של ברית בין הבטרים היה קודם לכן והוא מכריח את זה אומר וכך צריך לומר על כוחך שהרי אברהם היה בן 70 שנה בברית בין הבטרים ואחר הדברים האלה נאמר הפרק שמתחיל ברית בין הבטרים פרק טו מתחיל אחר הדברים האלה זה אחר מלחמת המלכים במלחמת המלכים אומר אותו זאת היה אברהם בן אם כן הייתה פרשת בין הבטרים קודם לפרשת אחר הדברים שלוש שנים אותה פרשה מסיימת ושבה לו לצדקה פה אתם צריכים להסתכל בדף המקורות שמצורף פה לסרטון. עושה פה שיבוש של כל הפרשות. אם תסתכלו פרק טו מפסוק א' אחר הדברים האלה עד שאומר לו שמה הבית השמיים או ספור הכוכבים והאמין בהשם ויחשבה עלו לצדקה עד כאן היה המחזה היה בגיל 75 אחרי לך לך עכשיו באתוס תוספות אומר שהפסוקים שאחרי זה מפסוק ז' שמתחיל לתאר את הברית בין הפטרים העגלה המשולשת א שהשמש שוקעת והעית יורד על הפגרים מפסוק הזה זה קרה לפני זה ביותו בן 70 פלא גדול אבל חכו התוספות לא נגמר. ממשיך תוספות ואומר ובזה בזה שעשינו שהפרשות הם בכלל לא היו באותו זמן הם כתובות ביחד אבל הם היו בזמנים שונים מפער של חמש שנים אז אומר התוספות בזה מיישב רשבם סתירה מעניינת בפרשתנו רשבם שואל מקום אחד משמע שהיה לילה אתה היה ברית בין המטרים לא באיזה תאריך באיזה שעה ביום ביום בלילה מתי זה היה אז הוא אומר פסוק אחד אומר הבית השמימה הוא ספור את הכוכבים יש שמה שלושה פירושים ברשי אבל הפירוש הפשט הוא הוציא מחוץ לאוהלו שהוא יוכל לראות את הכוכבים תוך האוהל לא רואים כוכבים אז הוציא אותה החוצה שיראה את הכוכבים ואז הוא אומר לו אתה רואה את הכוכבים כיש זרחה כוכבים רואים רק בלילה אחרי צת הכוכבים ביום אין כוכבים אז מהשמע מזה שברית בין הבטרים הייתה מתאי בלילה ובהמשך כתוב בוא נראה באיזה פסוק יב כתוב והיא השמש לבוא השמש הולכת לשקוע אז זאת אומרת התחיל בצאת הכוכבים מבין בהמשך השמש הולכת לשקוע, הפכת את היוצרות אבל לפי מה שהוא אמר עכשיו לפי הרעיון הזה שזה בכלל שני סיפורים שלא היו באותו זמן עם פער של חמש שנים ביניהם אז מילא אין מוקדם מאוחר בתורה אז זה מחזק אצל תוספות את ההנחה שמדובר פה בשתי סיפור שני שני סיפורים שיראו בפער של חמש שנים. עד כאן דברי התוספות. זמן נסכם פי התוספות אין סתירה כי באמת הברית בין הבתרים המעמד של ברית בית המתרים שכתוב בתורה אחר כך מפסוק ז' ואלה זה היה קודם חמש שנים קודם כשהיה בן 70 והמחזה שהיה אחר כך שהוא אמר לו הבית השמ מים האוספות הכוכבים. זה היה בגיל 75. בואו נראה מה הבעיה עם הגישה הזאת של התוספות. התשובה הזאת של תוספות קשה מאוד לי אותה בדברי רש"י. שרי רש"י הוא פשוטו של מקרא. למה קשה ליב את זה? בוא נראה כמה קושיות יש. דבר כזה להגיד חידוש כזה שמה שפרק שלם פרק תו שהוא מתחיל בפרשה סתומה לפניה וסתומה לאחריה סמראה שזה גוש אחד אחרת היה באמצע הפסק של סמ חופי לומר שנחלק אותה לשתי נבואות שונות שלא רק נפ פרדות זו מזו כמה שנים, אלא הם גם לא כסדרן הפוך. המאוחר היה מוקדם והמוקדם היה מאוחר. ורשי שותק לא מזכיר בזה שום דבר. קשה מאוד ליישב דבר כזה. אלא מה? שהתוספות סתמך על הסתירה מתי היה המעמד של ברית בין הבטרים. בלילה או ביום. לפי הפרדה בין הפרשיות, הקושיה הזאת תראה. אז הוא אומר, אז יש עכשיו עוד בעיה. אם זאת הבעיה של תוספות, זו הראיה שלו, ההכרח בגלל החילוק בין היום והלילה, אפשר לישב את זה על פי פשוטו של מקרא. דרך אגב, השאלה היא שאלה חזקה. שאתה קורא בהתחלה אתה קורא הבית השמיים הוא ספור את הכוכבים ויוצא אותו החוצה מחוץ לאוהלו שיוכל לראות את הכרובים זה החצת הכורבים בהמשך הפסוקים כתוב ויהי השמש לבוא על השמש הולכת רק לשקוע שקיע אחרי צת הכוכבים היתוכן שאלה החזקה מה התשובה למה רשי לא שואל את זה שקרג שיש שאלה שאלה בומבסטית ורשמתעלם בכלל וזה סימן שהשאלה לא מתחילה בפשוטו שמקרות זה לא שאלה מדוע כי פרק טו מתחיל בפסוק ויהי דבר השם אל אברהם במחזה זאת לא הייתה עובדה ממשית כל העניין הזה שברית בין הבטרים עם ה עם בהמות שבוותרו ועברו בהם אש והלפיד שעובר בין הגזרים זה הכל היה בחלום ועל חלום לא שואלים שאלות בחלום יכול להיות צת הכוכבים לפני השקיע אז מילא זה יור הקושיה הזאת איננה הכרח הדבר השלישי שבעייתי התשובה של תוספות פי תוספות מה הוא טוען שהפרשה שלאחר הדברים האלה שזה תחילת פרק טו כן שם מה הוא אומר לו אחר הדברים האלה שאברהם אומר לו אנוכי הולך הרירי מה תיתן לי פי תוספות הפרשה הזאת נאמרה בהכרח אחרי מלחמת המלכים אז אם זה אחרי מלחמת המלכים אז איך ייתכן ש אתה היית מלחמת המלכים מיד לפני שהוא היה בגיל 70 זה היה קודם אז אם ככה אם ברית בין הבטרים שהוא הבטיח לו גרי זרך היה לפני זה אז מה עכשיו בא אברהם ומתלונן מה תיתן לי אין לא נתת לי זרע. מה זאת אומרת לא נתתי לך? לפני שלוש שנים בהיותו בן 70 כבר הבטיח לו הקדוש ברוך הוא לפי התוספות. היה כבר ברית בין הבדרים ידוע תדע כי גרזרך בדור רביעי ישובו הנה. אז הוא מבטיח לו זרע והוא מבטיח לו דורות אחרי זה. מה? מה הייתה פה טעות? אולי הוא התכוון דור רביעי מדמסק אליעזר. אז לפי תוסת לא מובן מה הוא מתלונן שלא נתת לי זרע כבר לפני לפני זה היה ברית בין הפטרים שהבטיח לו כבר גרי זרכה אז לכן לפי שיטת רש"י שזה פשוטו של מקרא חייבים לומר שכל פרק טו הוא מאחר הדברים האלה שזה אחרי מלחמת המלכים בהיותו בן 70 היה הכל ביותר בן 75 אז חוזרת השאלה האם ככה איך כתוב בשמות ש שנה 400 מלידת יצחק וה30 שנה אומר רש"י נספרו כי אז נגזרה גזרת ברית בין הבטרים אז יוצא שברית בין הבטרים 130 שנה קודם קודם היותו בן 75 קודם היותו בן בן 100 אז כדי לבאר את זה אולי אפשר בדרך אפשרית ניסיון אם נדייק ברשי איך הוא מתבטא בקשר ללשונות מגבילים במדרשים אחרים. בואו נראה במדרש רבא פחש במדבר שמדובר שמה על המתנות של הנשיאים, קורבנות הנשיאים אז יש שם את הרמזים. מה המספרים שלהם רמזו? שם כתוב במדרש ככה 70 שק בשקל הקודש שזה היה אחד מהמידות של הקורבנות שהביאו הנשיאים זה רמז בשעה שקר הקדוש ברוך הוא ברית עם אברהם אבינו בן הבתרים בן 70 שנה היה לכן כתוב 70 ש₪ דברי רבי יוסי לקיים השנאמר ו מקד 30 שנה 400 שנה והי בעצם היום הזה יצאו כל ציבות השם מארץ מצרים. זאת אומרת מלידת יצחק היה 400 שנה 30 שנה אחורה היה קראת השם עם אברהם ברית בן המטרים. כך כתוב במדרש. מעניין הרבי יוסי הזה הוא בעל החיבור של סדר עולם שזה ספר היסטורי נותן את כל ההיסטוריה היהודית מתקופת התנאים. והוא אומר שם במפורש בסדר עולם אותם המילים. אברהם אבינו היה בשעה שנדבר עמו, בשעה שהוא דיבר איתו את ברית בין המטרים בן 70. אבל בוא נראה ברשי שם בשמות שמדובר על 430 שנה. בוא נסתכל עוד פעם בדף הקודם. אז רש"י אומר שם מה זה ה-30 שנה? שימו לב לדיוק. 30 שנה שהיו לפני לידת יצחק היו מי שנגזרה גזרת בין הפטרים. הוא לא אומר מי שנדבר עמו, אלא מי שנגזרה גזרת בין הפטרים. מה זאת אומרת? מה ההבדל? אם אני אומר משעה שנדבר עמו או משעה שנגזרה גזרה. מצאתי רמבן פרק טו פסוק ז מפרש הרמבן ככה אני השם אשר הוצאתיך מאור כסדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה כבר פירשתי זה אומר הרמבן כי יאמר הקדוש ברוך הוא אומר לו כך שימו לב היטב מעת שהוצאתיך מאור כסדים אז הוא היה בן 70 ועשיתי לך נס שהוא יצא מהכבשל זה שכתוב בפרשת בגיל 75 זה היה אחרי שהוא בא כבר לארץ קנן אבל כשהוצאתיך מארץ מאור כסדים תשמעו מה אומר הרמבן היה רצון לפניי לתת לך את הארץ הזאת והנה אתה לא גזר שתננה לו, אבל אמר שהוציאו מאור כסדים על דעת שהתננה לו. זאת אומרת שהרמבן אומר במפורש שהגזרה למעלה במחשובת של הקדוש ברוך הוא נגזרה כבר כשהוא הוציא אותו מאור כשדים מכבשן האש כבר הוחלט אצל הקדוש ברוך הוא שגריז והוא יתן לו אחר כך את הכיני קניזי וקדמוני והבטיח לו את כל האומות כל הארצות האלה אבל הוא עוד לא נתן לו את זה כשהוא היה בגיל 75 אז היה ברית בין הפטרים שנדבר עמו לא רק נגזרה גזרה אלא שהוא כמו שכתוב בפרשה שהוא התגלה אליו ודיבר אליו ואמר לו את זה אז יוצא מה אני לומד מהדיוק הזה בהבדל בין המדרש שאומר משעה שנדבר ברימו הוא היה בן 70 ורשי אומר משעה שנגזרה גזרה הוא היה בן 70 אני לומד מזה שהיו פה באמת שני עניינים בשני זמנים נפרדים עוד הפעם פרק טו לפי רשי הוא לא בזמנים נפרטים כל הפרק מתחילתו עד סופו זה בגיל אבל היה הקודם איךשהוא יצא מאור כסדים דים חמש שנים קודם עד שהוא הגיע לארץ כנן אחר כך כי היו פה כמה נדודים אז כבר הקדוש ברוך הוא בשמיים גזר את הגזירה שגר יהיה זרכה ואחר כך הוא יתן לו את כל הארצות האלה אז אם כך אני אלמד מכאן שהיו פה שני עניינים א' המחזה והמעמד של ברית בין הבטרים עם כל החלום והחיות שבעלי החיים שביטר אותם והאש שעברה באמצע שם בברית בין הבטרים הוא נדבר עמו שם הוא התבשר בדיבור על הזרע על הגלות במצרים על ירושת הארץ ו10 האומות. על זה הוא אומר, כל זה נאמר בפרק טו, זה היה אחרי מלחמת המלכים בהיותו בן 75 שנים. והפרשיות נאמרו כסדרם. ב אני למד מרשי שהיה עוד עניין שלא כתוב בפרשות. זה מדויק מהרמבן. מתי נגזרה גזרת ברית בין הפטרים? כמו שלשונו של רש"י בספר שמות בפסוק 30 שנה ו-400 שנה. חמש שנים קודם לכם בשעת יציאתו הראשונה מאור כסדים רש"י מפורש אומר את היציאה הראשונה והגיעו לחרן ואחר כך אמר לו עוד פעם תצא זה כבר היה בגיל 75 אבל ביציאה הראשונה אז הוחלט למעלה בשמיים במחשובה נגזרה גזירה של ברית בין הבטרים שעלה ברצון איך אומר הרמבן היה רצון לפניי לתת לך את הארץ הזאת אבל עוד לא כזר שיתנן לו זה היה בגיל 70 אז נגזרה הגזרה במחשבה ומה קרה בגיל 75 הקדוש ברוך הוא הגן את הגזירה הזאת שהייתה במחשבה הוא הגן אותה בברית מוחשית שרואים אותה בחלום בפועל בדיבור אז יוצא שמאז הגזירה במחשבה באמת נספרו 300 שנה 30 שנה סליחה ו-400 שנה מעניין שזה מה שכתוב באגדה חישב את הקץ לעשות רמז לעניין שזה במחשבה עלה במחשבה עד כאן הניסיון להסביר את זה לפי הדיוק ברשי משעה שנגזרה גזירת ד בין הפטרים עכשיו הסימוכין לרעיון כזה הסתמכתי על דבר דומה לכך שיש בליקוטי שיחות בנושא אחר לגמרי הוא דבר דומה לזה בליקוטי שיחות חלק ח בפרשת שלח יש שמה שיחה ב שעוסקת בעניין הציצית שכתוב בסוף הפרשה ורשי מביא שם כל מיני רמזים על ציצית מה זה ארבע כנפות מה זה טלטכלת וכולי. ואחרי זה הוא מסיים במילים האחרונות של הפרשה אומר שמונה חוטים שבה. מה זה המספר שמונה? למה הוא רומז? כל הרעשי מדבר על רמזי הציצית. מה זה השמונה חוטים שמה? אומר רש"י, כנגד שמונה ימים ששהו ישראל מי שיצאו ממצרים עד שאמרו שירה על הים. כך אומר רש"י. שואל הרבי רבני של יצאו ממצרים בתו שמונה ימים קריאת ים זוויה בשביעי של פסח. זה שבעה ימים. איך אומר רש"י? שמונה ימים. הרבי מפלפל שם בריכות בסוף הוא אומר דבר מעניין ש הכנף פטיל תכלת אומר הפטיל מרמז על ירידה מלמעלה למטה זאת אומרת באמת באמת משעה שהוחלט על היציא מצרים בשמיים מים זה היה כשהקריבו את קורבן הפסח באור ל ביד בן הביעים אז בשמיים כבר נגזרה מכת בכורות אבל לא הייתה בפועל כנף פטיל תכלת הפטיל מרמז על הירידה של הגזרה על על מכת בכורות בשמיים והיא ירדה למטה רק בליל לילה בליל יציאת מצרים אז יוצא שמאז שנגזרה הגזרה שאז הם כבר נקרא השתחררו ממצרים במחשבה מאז אתה יכול לספור שמונה ימים זה ה צימוכין לרעיון הזה שאמרנו כאן שגם פה הגזירה במחשוב הייתה ביטו בגיל 70 כשהוא יצא מהכבשן האש ואילו המחזה עם ברית בין הבטרים בדיבו זה היה בגיל 75 בסיום ביט בין המטרים הקדוש ברוך הוא מבטיח לאברהם איך כתוב שם בפסוק יד יח כתוב ביום ההוא קראת השם את אברהם ברית שהוא יתן לו את הקיני ואת הכניזי ואת הקדמוני אחיתי והפריזי והוא מונה את כולם. אומר שם רש"י בפסוק יט את הקיני. מפרש רש"י 10 אומות יש כאן. תספרו. הבטיח לו 10 אומות. ורשי מאיר ולא נתן להם אלא שבעה גויים. מה זה? אז אומר השלושה אדום ומואב ועמון והם כיני כניזי וקדמוני עתידים להיות ירושה לעתיד שנאמר מביא פסוק מישעיהו אדום ומואב משלוח ידם ובני המון משמעתם אתה לומד את הרשי הזה בפשטות מה שעולה ה מה הוקשה לרשי פה איך יש פה 10 אומות פתחו הרי בפועל לא נתן להם רק שבעה גויים ואז הוא עונה על זה שהשלושה יהיו לעתיד לבוא רואה יש פה דבר מוזר אחד מכללי רשי הוא שרשי לא שואל על קושיה שלא נולדה התלמיד שלומד פרשת לך לך עדיין לא למד את ספר יהושע ששם שם כתוב שיהיה כבש וקיבל רק באותה תקופה שבעה אומות כבשו הוא יודע שהקדוש ברוך הוא הבטיח 10 אומות הוא עדיין לא מודע לעובדה שבפועל השם לא נתן להם רק שבעה גויים אז לא תהיה לו שאלה בכלל אז אין צורך לענות בכלל פלא גדול אז באמת הרגיש הגישו בזה מפרשי רש"י הגור אריה וגם הרבי אליהו מזרחי שניהם אומרים אף על כו שעדיין לא נתן להם אלא שיבה איפה אתה יודע זה אומר כדכתי בפרשת ואתחנן שבעה גויים רבים ועצומים ממקח אז הם אומרים שהתלמיד יודע את הפסוק כזה אז יהיה לו שאלה דבר מוזר כתוב פרשת חנן התלמיד עוד לא למד את זה אז אין כאן מקומה של הקושיה שתגיע לפרשת ואת חנן התלמיד יקרא ששבעה אומות הוא נותן להם שבעה גויים רבים ועצומים ממקע אז הוא יגיד רגע אבל למדתי שהוא הבטיח 10 עמים אז אז איך הוא נתן רק שבע? אז תשאל את השאלה. אבל כשהוא לומד פרשת לך לך מנין לתלמיד לדעת שהקדוש ברוך הוא לא נתן את כל ההבטחה שהוא הבטיח רק שבעה גויים. ו כשלומדים רש"י כי השיטה של הרבי אז מוצאים מיד התשובה היא התלמיד כבר כן למד את זה שמה שהקדוש ברוך הוא נתן רק שבע אומות למרות שהבטיח 10 איפה הוא למד את זה ברשי הראשון בתורה על בראשית רש"י אומר אומר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה מבראשית אלא מה שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסתים אתם מה קרה שכבשתי ארצות שבעה גויים הם אומרים להם הקדוש ברוך הוא זה שלו הוא רצה נתן לכם את שבעה גויים הוא רצה לטלה מהם ונתנה לנו מה נתנה לנו ארצות שבעה גויים אז הוא כבר למד רק שיבה גוי ואז שהוא יגיע לפסוק הזה בפרשת לך לך אז הוא יגיד רבי מה כתוב פה שקיני כניסי וקדמו ביחד זה 10 אומות יש כאן אני למדתי ברש בריש רק שבוע גויים אז אני עכשיו יודע למה רשי שואל את זה דווקא כאן מעניין מהתירוץ של רשי יהיה גם מובן עוד שאלה. למה בברשת אומר רש"י שזה יהיה תשובה לאומות שישאלו סתמתם? שכבר שתיברת שבעה גויים למה באמת רש"י מזכיר שבעה הרי בסוף יהיה גם כני כניסי וקדמויני אז גם להם התשובה הזאת מועילה אז רש"י יכול להגיד שאם יאמרו לישראל שכבשתם ארץ 10 גויים 10ה גויים אז נענה להם למה הוא מזכיר רק שיבה מה עם הקיני קניזי קדמוני גם להם צריכים לענות והתשובה היא מעניינת. לכן רש"י מביא שהוא אומר שזה לעתיד לבוא, לא סתם לעתיד לבוא, שיבוא יום וזה יתקיים. מביא פסוק מישעיהו. לכו תסתכלו בפסוק ישעיהו זה פרק יא. ישעיהו. פרק יא. כל הפרק מדובר על משיח. הפרק מתחיל ויצא חוטר מגזע ישי. ואחרי זה כתוב וגר זאב עם כבש ואחרי זה כתוב לא יראו ולא ישחיטו בכל הר קודשי כמלאה הארץ דיה את ההיה כמים לים מכסים ובסוף כתוב שאדום ומואב משלוח ידם ובני המון משמעתם אז מאחר וכני כניז וקדמוני יבואו לעתיד בימות המשיח שאז האמת תהיה גלויה וכל העמים יכירו בגדולתו אז יכירו וידו הכיני כניזי וקדמוני שארצם נועדה מלכתחילה לעבור לרשות ישראל לא יהיו להם טענות של לי סטים כן לכן אנחנו מחכים באמת להתקיימו הייעוד הזה ש שהקדוש ברוך הוא יביא לנו את כיני קניזי וקדמוני יביא את הגאולה השלמה בקרוב ממש