מוסקט # שהחיינו בשלושת השבועות

[מוזיקה] היום אנחנו נמצאים בימי בין המצרים ואני רוצה לדבר על נושא של ברכת שחיינו בימי בין המצרים ידוע מה שכתוב בספר חסידים שיש מהחסידים הראשונים שלא היו אוכלים שום פרי חדש בין יז בתמוז לתשעה באב כי אמרו איך נברך שחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה זאת אומרת שכיוון שהימים האלה הם ימי פורענות מה שקרה לאבותינו כמו שהחכמים אמרו בגמרא אז לכן אי אפשר לברך ברכת שחיינו בימי בין המצרים אבל יש כאלה שמברכים ברכת שחיינו בשבתות ועל פי קבלה כתוב בארי שגם בשבת לא מברכים ברכת שחין על כל פנים ככה נפסח גם השולחן ערוך שטוב להיזהר פוסק השולחן ערוך מלומר שחיינו בין המצרים על פרי או על מלבוש אבל על פדיון הבן אומר ולא יחמיץ המצווה זאת אומרת שאם יש פדיון הבן או ברית מילה אז אפשר לברך ברכת שחיינו גם בבין המצרים מוסיף הרמה וכן בפרי שלא ימצא אחר תשעה באב מותר לברך ולאוכלוסיית אומרת אם יש פרי כזה שהוא נמצא רק בשלושת השבועות ולאחר תשעה באב הוא לא יימצא אז פרי כזה אפשר לברך עליו שחיינו גם בימי בין המצרים והנה יש פה חידוש גדול שכותב אותו המשנה ברורה אם יש אישה מעוברת שהיא מתאווה לאכול פרי חדש בימי בין המצרים כותב המשנה ברורה שהיא תאכל את הפרי בלי לברך ברכת שחינו נה נשאלת השאלה הרי אם היא לא תברך עכשיו ברכת שחיינו היא תפספס את הברכה כי נפסק בסימן רכה שאם אדם אכל כבר פרי חדש ולא ברך שהחיינו שוב הוא לא יכול לברך אז אם כן מהזה מה זה שונה מאשר פרי שלא ימצה לאחר תשעה באב הרי בפרי שלא ימצה לאחר תשעה באב כתב הרמ שאפשר לברך ברכת שחיינו ולאכול את הפרי בבין המצרים כי הוא יפספס את הברכה נו אז אותו דבר לכאורה זה גם באישה מעוברת הרי אישה הזאת מטוה לפרי היא חייבת לאכול אותו ואנחנו חייבים לתת לה לאכול את זה אז אם כן יוצא שאחרי בין המצרים היא לא תוכל לברך שחיינו על הפרי אז למה שלא תברך מה זה שונה מפרי שלא ימצה לאחר תשעה באב הרי גם פה היא תחמיץ את הברכה אז באמת זה לא מובן מה שהפסק של המשנה בורה זה וישנם באמת אחרונים כמו הרב עובדי יוסף הרב לושי שהם חולקים על המשנה ורה וכותבים שהיא מעוברת מתאוה לפרי היא מברכת שחיינו גם בבין המצרים באמת ש תסתכל מה המקור של ההלכה הזאת במשנה ברורה זה מופיע באמת ב ברכי יוסף בסימן תקנא ושמה מביא הברכי יוסף בדין ח שיש מי שכתב שלאשה מעוברת יתנו פרי חדש ותאכל בלי ברכת שחיינו כיוון דכמה פוסקים סביר להו דברכת שחיינו רשות נו אם זה רשות אז מובן למה לא מברכים אבל אנחנו לא פוסקים כך אנחנו פוסקים שברכת שחיינו זה חובה והעובדה שהרמה אומר שאם הפרי לא ימצה לאחר בין המצרים אז אפשר לברך ברכת שחיינו אז אנחנו פוסקים שזה חובה כדי לא להחמיץ את הברכה אז למה אנחנו המשנה ברורה מביא את זה להלכה הברכי יוסף אומר שזה רשות אבל אנחנו פוסקים שזה חובה אז למה אתה מביא את זה להלכה שהיא לא תברך ברכת שחיינו הרי אם היא מטבעה לפרי והיא חייבת לאכול אז היא צריכה לברך כדי שלא לפספס את ה את המצווה לא לפספס את הברכה אז באמת כדי ליישב את זה צריך לומר שמה ההבדל בין בין ברכת שחינו על פרי שלא ימצה לאחר בין המצרים לבין מעוברת שהיא מטוה לאכול את הפרי בעצם כשאדם מברך ברכת שחי נו על מצוות פדיון הבן אז שהוא אומר שחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה מה זה הזמן הזה הזמן של המצווה הוא מתכוון לפדיון הבן אותו דבר אפשר לומר כשאדם מברך על פרי שלא ימצא לאחר בין המצרים אז הוא אומר שחיינו וקימנו לזמן הזה הוא מתכוון לזמן של הפרי כי זה הזמן שלו לאחר בין המצרים זה כבר לא זמן הפרי כי הוא לא יהיה קיים אז לכן אנחנו אומרים שכשאתה מברך שחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה זמן הפרי אז זה מובן שהם מתיירים לך כמו הזמן של המצווה אבל מעוברת ש מתווה לאכול את הפרי זה לא זמן הפרי היא קובעת את הברכה בעצם היא אומרת אני מתווה לאכול את הפרי אבל באמת הפרי הזה קיים גם אחר כך אז שהיא אומרת שחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה אז זה זמן בין המצרים זה זמן פורנות אי אפשר ברך זאת אומרת שיש הבדל בין אם האדם קובע את הברכה ובין אם המצווה קובעת את הברכה אם המצווה קובעת את הברכה כמו פדיון הבן אז הזמן הזה זה הזמן של המצווה ואם זה הזמן של הפרי כי הוא לא יימצא לאחר תשעה באב אז שחיינו וקיימנו לזמן הזה זה הזמן של הפרי אבל כשמעבר מברכת שחיינו וקימנו והגענו לזמן הזה ודאי שהכוונה לזמן הזה הכוונה בין המצרים כי זה לא זמן הפרי זמן הפרי הוא גם אחר כך אז לכן פה פוסק המשנה ברורה שהיא לא תברך שהחיינו בגלל שזה זמן פורנות אבל באמת על כל ההלכה הזאת חולק הגרה הגרה אומר שאפשר לברך שחיינו גם בזמן בין המצרים והראיה שאדם שנופלת לו ירושה בזמן שמת אביו הוא יכול מיד לברך ברכת שחיינו הרי הוא אבל איך הוא מברך שחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה רואים שזה לא שייך לא שייך אם הוא אבל או לא אבל אז אותו דבר בבין המצרים גם כן אומר הגרא אפילו שהזמן הזה הוא זמן פורענות אפשר לברך ברכת שחיינו למה הרי באמת הזמן הזה הוא זמן פורענות התשובה היא שאני בכלל בברכת שחיינו לא מברך על הזמן אני לא מברך על הזמן כמו במועדים במועדים אדם מברך הוא מברך על הזמן של המועד אבל פה מה אני מברך אני מברך על ההזדמנות הזאת שיש לי אפשרות לאכול פרי חדש אותו דבר בירושה אני מברך על ההזדמנות הזאת שנפלה לי עכשיו ירושה אז זה לא הזמן הכוונה התקופה של האבלות זה לא הזמן הכוונה התקופה של בין המצרים אלא הזמן הכוונה זה ההזדמנות שיש לי פה בעצם לאכול פרי חדש אז אפשר לברך גם בבין המצרים שכינו לם דוקא בשבת אפילו בכל ימי בין המצרים כך פוסק הגרם אבל אנחנו באמת להלכה פוסקים שלא מברכים ברכת שחיינו אם הפרי הזה נמצא לאחר תשעה באב משום שחוששים למה שכותב המגן אברהם שכיוון שהזמן הזה הוא זמן פורענות לא מברכים שחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה שנזכה בעזרת השם שהימים האלה יהפכו לנו לסס שמחה בעזרת השם נוכל לברך שחינו בשם ומלכות גם בימים האלה כשבנה בית המקדש במרה בימנו [מוזיקה] אמן