Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
טוב ברשות כל הצדיקים
והחסידים
אנחנו שלושת ימי הגבלה מכינים את עצמנו חג
השבועות
ו שמסתכלים בפשט התורה עולה שאלה לא יודע
מאוד מאוד בעיניי שאלה מאוד
גדולה על מה ולמה על מה ולמה אנחנו מצוים
וספרתם לכם מחורת
השבת שבתות ות
נה כן ש תספור שיה שבות תספור לך מחש מקמה
כתוב אתה סופר שבע ימים כל יום מברך בברכה
בשם ומלכות על כל יום
ויום בשביל מה כאילו לאן אנחנו מגיעים מה
לאן
מתקדמים על מה הספירה מה כל כך נחוץ
והקרבתם מנחה חדשה
להשם שתי
הלחם מה כל כך
גולת לקורבן אנחנו לא סופרים ולא לקורבנות
אחרים מה
זכה א כן מז אכו שתי הלחם מנחה חדשה
שעושים לה כזאת הכנה מיוחדת הרי זה ממש
כמו איפה מצאנו ספירה כזאתי ביובל אז יובל
אתה סופר שבע שנים שבע פעמים ואז יש לך
כולם יוצאים לחירות כן כל העבדים השמיטה
הארץ קורה משהו מאוד מאוד מאוד גדול מאוד
גדול שתעבירו שופר בכל ארצכם וקדשתם את
שנת
ה50 אז זה מובן אבל פה על מה אנחנו כל כך
סופרים אז באמת היום
כולנו מיחסים מה שחז אומרים כמו שאנחנו
אומרים בתפילה זמן מתן תורתנו כן אז בעצם
הכל זה הכנה למתן
תורה אבל איפה זה פוגש את הפשט זה לא כתוב
בתורה כן התורה מדברת על סופרים במיוחד
למה עד מנחה חדשה בות מנחה חדשה להשם אז
יש פה שתי שאלות גם למה יש כזה הכנה
מופלאה ל הקרבת שתלחם וגם איך זה קשור
למתן תורה כן מה חזל סתם לא הסתדר להם
הפשט לא נשמע םג אצו משהו אחר ודאי שלא חס
ושלום להבין פה מה
העניין אז באמת חזל אומרים ששבועות זה יום
חתונתו זה יום החתונה עם הקדוש ברוך הוא
מה זה אומר שזה יום החתונה עם הקדוש ברוך
הוא זה מהבוקר למה זה יום של שמחה
גדולה ואיך זה קשור לשתי
עליכם אז אנחנו יודעים שיצאנו
ממצרים יצאנו מהמצרים ואנחנו
ישר מקריבים קורבן בהמה נכון העומר זה
מאכל
בהמה ואנחנו נזהרים שלא יהיה
חמץ כלומר אנחנו בעצם א נמצאים
בעולם אבל מחוץ
הלו אנחנו מאוד מאוד מפחדים
ממנון כמו בהמה אנחנו לא לא יודעים את
העולם לא לא מקושרים איתו לא נהנים ממנו
אוכלים עשבים כלומר אנחנו במדרגה כזאתי
שהיא בפרישות מן העולם לכן אנחנו לא
אוכלים חמץ
כן ו ולמה כי עדיין לא קיבלנו את התורה
הקדושה אז אין לנו שום יכולת לגלות את
הקדוש ברוך הוא
במציאות ואין לנו יכולת שהמפגש עם העולם
הזה יהיה מפגש שמפגיש אותנו עם הקדוש ברוך
הוא ולא ההפך כשאנחנו מנסים להיפגש עם
העולם ולהנות מטוב העולם בלי התורה אז
אנחנו מתרחקים מהחיים מתרחקים מהקדושה
מתרחקים
נצח ו הזמן הזה שאנחנו בעצם מתבשלים בו
שבעה שבועות
שבהם אנחנו עוברים תהליך
ממאכל
שעורים ממציאות שאנחנו יצאנו ממצריים אבל
בעצם הללו עובדי עבודה זרה ללו עובדי
עבודה זרה במציאות שבנים אתם להשם אלוקיכם
רואים כולם השראת שכינה בתוכם כי אל גדול
בקרבך שכינה שורה
בקרבנו והדבר הזה במה הוא בא לידי ביטוי
וזה באמת הגולד פה במה בא לידי ביטוי זה
שהקדוש ברוך הוא
בקרבך בזה שאתה שותף ביצירה של הבריאה
המוציא לחם מן הארץ אתה לוקח תבואה והופך
אותה למשהו יותר משובח כביכול אתהה עושה
משהו יותר משובח מהקדוש ברוך הוא וזה זה
הענווה של הקדוש ברוך הוא שהוא והחסד כן
שהוא
בעצם כאילו נותן לנו להיות אלו שמוציאים
מן הכוח לפועל את הבריאה את טובו גדול כן
ולכן יש קשר מאוד עמוק בין שתי הלחם למתן
התורה כי בעצם בשביל שאנחנו באמת נוכל
לקחת את העולם הזה וליהנות מטובו לגלות את
כל הטוב שגנז בו ולהשתמש בו וליהנות בו
וזה יהיה באופן שאנחנו נהנים מטוב השם
מטובו הגדול זה רק שאנחנו מקושרים בתורה
הקדושה במצוות במעשים הוים שקדוש ברוך הוא
מדריך אותנו ואז יש לנו את כולת להפוך את
העולם הזה לגן עדן לטוב השם להתגלות טובה
הגדול וזה בעצם מה שמסמל שתי הלחם שם
הביכורים להשם כן שבעצם זה כל ה כמו
שאנחנו מברכים בימי ניסן הרואה פירות מ
שכן חמץ זה השייה שלנו והפירות ש להנות
בהם בני אדם ר בעצם פה מתגלה הטוב של השם
שקדוש ברוך הוא כל מה שנתן נו את התורה זה
שאנחנו נדבק בו והדבקות בו היא על ידי
העולם הזה וזה פלא עצום זה רק הקדוש ברוך
הוא יכול לעשות שהדבק בקדוש ברוך הוא היא
על ידי שאתה אוכל פירות על ידי שאתה שמח
בעולם הזה באופן המתוקן כן אז אתה זוכה
להשראת שכינה אז יהיא רצון שאנחנו נזכה
שהיום הזה שאנחנו נכנסים לפניו יום
השבועות הוא יהיה לנו גם יום של שמחה של
קבלת תורה וגם יום של חתונה עם הקדוש ברוך
הוא להתגלות שכינה בתוך כל החיים שלנו
מתוך כך כמובן זה גילוי בבית המקדש חוא
שוכן בתוכנו ממש וזוכים להשראת שכינה כן
יא רצון למר אמן