אמור תשפ"ו - הרב יורם כהן | מפירות הכרם

שלום לכל המאזינים והצופים היקרים שלנו. השם עליכם וחיו כל אחד במעלתו ורום כבודו היקרה והחביבה. השבת אם ירצה השם נקרא פרשת אמור. פרשה שבעצם מתחלקת לשני חלקים. החלק הראשון עוסק בנושא דיני הכהנים בקדושתם. החלק השני מדבר בנושא המועדים. אלה מועדי השם מקראי קודש. הפסוק הראשון של פרשתנו מעלה תמיה גדולה שנאמר בפסוק הראשון וידבר השם אל משה אמור אל הכהנים בני אהרון ואמרת ליהם לנפש לא יתמה בעמיו הגמרא במסכת יבמות קיד וכן המדרש תורת כהנים בעצם עונים על השאלה הקשה מופיעה כאן בפסוק מדוע יש כפל לשון אמור אל הכהנים ואמרת עליהם? בדרך כלל תורתנו הקדושה חוסכת באותיות ובוודאי חוסכת במילים. אז מדוע כאן נאמר גם אמור אל הכהנים וגם ואמרת עליהם? היה אפשר להסתפק או אמור אל הכהנים או ואמרת להם למה כפל לשון? כה אחרונה הגמרא אמו ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים משפט לכאורה סתום ולא ברור בדברי הגמרא אבל ננסה להבין את המשמעות העמוקה הזאת בתוך המשפט להזהיר גדולים על הקטנים כמה פירושים נאמרו בחז"ל מה זה להזהיר גדולים על הקטנים הפירוש הראשון להזהיר גדולים על הקטנים זה הכוונה להזהיר את הנשים הגדולים מהעבירות הקטנות חלילה שלא יעשו אותם. מדוע? כי אדם בדרך כלל נזהר בעבירות הקשות, בעבירות הכבדות שיש בהם חיובי כרת, חיובי מיטה וכולי. ויש עבירות שאדם דש בעקביו. באה התורה ואומרת יהודי יקר תדעוה זעיר במצווה קלה כוחמורה לכן כתוב אמור ואמרתה להזהיר את הגדולים שהגדולים אנשים הגדולים יזהרו גם בעבירות הקטנות וזה מה שדוד המלך עליו השלום אומר בתהילים ועוון עקביי יסובני אומר דוד המלך עליו השלום אני לא פוחד חיילה מלעשות עבירות גדולות כי זה בוודאי אני לא אעשה. אלא יש דברים שאדם דש בעקביו, דברים שאדם לא כל כך שם אליהם והם עבירות לכל דבר ועניין. לכן דוד המלך מתפלל שהדברים הללו חלילה לא יקשל בהם. אז אנחנו מבינים עכשיו מה זה להזהיר גדולים על הקטנים. התורה אומרת לה אנשים המבוגרים החייבים במצוות. גדול הכוונה זה אדם שחייב במצוות. תיזהר לא כל רק מהעבירות הקשות והחמורות, אלא גם מהדברים הקטנים שחלילה לא תעשה אותם. אבל ישנו הסבר עמוק יותר ומהותי יותר אולי להזהיר גדולים על הקטנים שמדובר פה במצוות חינוך. יש פה אזהרה להזהיר את הגדולים. הגדול מחוייב להזהיר את הקטן. ההורים מחויבים בחינוך ילדיהם. וזה מה שנאמר להזהיר גדולים על הקטנים. שאמנם הקטנים לא חייבים במצוות אבל יש מצוות חינוך שההורים יחנכו את הקטנים. למה? כדי שיגדלו כבר ידעו לקיים את המצוות ולא יהיו חדשים בעיניהם. כי הם כבר כשהם היו קטנים כבר קיימו אותם ולכן זה מה שאומר שלמה המלך עליו השלום חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזכין לא יסור ממנה מה פירוש הביטוי חנוך לנער על פי דרכו בדרך כלל מסבירים על פי דרכו לפי דרכו של הנער מהיכן שלבו חפץ אבל אם כך נשאל שאלה מדוע נאמ חנוך לנער על פי דרכו היה צריך לומר חנוך לנהר לפי דרכו, לא על פי דרכו, אלא אפשר להסביר הסבר מה המשמעות על פי דרכו. על פי דרכו זה הכוונה בתחילת דרכו של הנער או הנערה. זה מה שכתוב בספר בראשית שיעקב אבינו פגש את רחל. הייתה אבן מונחת כתוב על פי הבהר. מה עושה יעקב אבינו? ויגל את האבן מעל פי הבאר. מה זאת אומרת האבן על פי הבאר? האבן הייתה עמוקה. איני יודע מה היה עומקה. אבל דבר אחד מאוד ברור שהאבן הייתה מונחת בקצה הבאר. בתחילת הבאר. מה עושה יעקב אבינו? גולל את האבן מקצה הבאר. ואז יכולים לשתות העדרים מן המים שמהבאר. אם כן יוצא איפה שהביטוי על פי בתנ"ך משמעותו זה בתחילה לכן זה מה שאומר שלמה המלך חנוך לנער על פי דרכו גם כי יסכין לא יסור ממנה חנוך לנער על פי דרכו תחנך את הנהר בתחילה דרכו בראשית דרכו משחר ילדותו למה תדע לך כי גם כי יסכין לא יסור ממנה על פי זה נוכל להבין דבר דבר מאוד מדהים כתוב בספר בראשית ואנחנו קוראים את זה בכל יום בתפילה על עקדת יצחק מצד אחד כתוב ויהי אחר הדברים האלה ואלוהים ניסא את אברהם ואז הוא אומר לו כחנה את מנך את חיתך אשר אהבת את יצחק ועלהו לעולה על אחד דרים אשר רומה ראך אז זה ניסיון של אברהם מצד שני אנחנו קוראים לזה עקדת יצחק ואבל לא נשכח שחז"ל מדברים שיצחק היה בגיל 39. יצחק לא היה ילד קטן שאויב לקח אותו והוא לא הבין מה קורה. יצחק היה בוגר, מבין, חכם וגם חזק. ויצחק בן 39 הולך להעקד, להישחט. אברהם הולך לשחוט. אז האם זה לא ניסיון גם של יצחק? זה לא ניסיון של יצחק שהולך להישחט? אז מדוע התורה אומרת ויהי אחר הדברים האלה ואלוהים ניסא את אברהם? למה לא כתוב ואלוהים ניסא את יצחק? זה גם ניסיון של יצחק או לפחות למען הגינות שיהיה ניסיון גם של יצחק וגם של אברהם? הרי אמרנו יצחק היה אדם בוגר ומבוגר אלא התשובה לפי מה שאמרנו להזהיר גדולים על הקטנים חנוך לנער על פי דרכו בתחילת דרכו גם כי יזכין לא יסור ממנה יש לנו תשובה נפלאה לעניין נכון אברהם אבינו היום בניסיון העקדה בן 139 שנים יצחק בן 39 מדוע זה ניסיון לאברהם ולא ליצחק כי יצחק נולד נולד בבית של אברהם. יצחק נולד משחר ילדותו למקום שמה שהקדוש ברוך הוא מצווה עושים. זאת הייתה זה היה החינוך בתוך הבית. אברהם ושרה כל כולם היו עבדי הקדוש ברוך הוא ועשו את הכל מה שבורא עולם מצווה. לעומת זאת, אברהם אבינו, כמו שאומר המדרש, עד גיל שלוש הוא גדל בבית של טרח ועדיין לא הכיר את בור ובגיל שלוש הוא הכיר את בור לכן עד גיל שלוש הוא עדיין היה בתוך תחום העבודה זרה של טרח. אמנם הוא לא השם כי הוא נולד בתוך המשפחה הזאת. אבל שחרר ילדותו, תחילת ילדותו הייתה במקום של עבודה זרה, עבודת גילולים. לכן למרות שהיום יצחק הוא בן 130, למרות שאברהם היום בן 139, זה ניסיון מאוד גדול בשבילו. נכון שעכשיו הוא צדיק ועובד השם נאמנה והוא ראשון האבות וכל הדברים שנאמר רק מקטינים את אברהם. אבל עדיין שלוש השנים הראשונות שהוא היה בביתו של אברהם, אברהם בביתו של טרח, השפיעו עליו לעת זקנותו. ולכן הניסיון הוא של אברהם. לעומת זאת, יצחק שמשחר ילדותו הוא היה נמצא בבית אברהם, זה לא ניסיון. למרות שהוא הולך להישחט מבחינתו זה מה שהקדוש ברוך הוא אומר, צריך לעשות. אז אנחנו מבינים עכשיו נפלא מה המשמעות להזהיר גדולים על הקטנים. אבל ההזהרה הזאת היא לא רק בא בעניין של דיבור, לא רק במוסר. אלא אפשר גם לומר להזהיר גדולים על הקטנים. זה מבחינת מה שומר הפסוק, ככוכבי השמיים יזהירו. אתה הגדול, אתה ההורה, אתה המחנך, אתה צריך להיות זוהר כלפי הקטן. הקטן לומד ממך לא רק במסרים שאתה אומר לו, לא רק בדרשות שאתה מעביר לו, אלא דווקא הוא לומד מההתנהגות שלך, מהמעשים שלך, בדברים הקטנים היומיומיים שהקטן רואה ואתה מהווה לו מודה לחיקוי. לכן הגדולים הופכים להיות לזוהרים כלפי הקטנים. ואולי אם נקשור את זה להילולה הקדושה של רשבי שמעון בר יוחאי זכותו תגן עלינו שתחול בשבוע הבא בעזרת השם אז ידוע שאומר רבי שמעון בר יוחאי בכמה בכמה מקומות גם בגמרא בסוכה במ עמוד ב וגם מסכת פסחים ראיתי בני עלייה והם מועטים אם 1000 אני ובני מהם אם הם 100 אני ובני מהם אם הם שניים אני ובני וכאן נשאלת השאלה לכאורה רבי שמעון בר יוחאי שהיינו מצפינו קצת ענווה וצניעות לכאורה הוא מתגלה בגאווה הגזולה ביותר מה הוא אומר שיש בני עלייה והם מועטים ואם יש 1000 אז אני ובני מהם ואם יש 100 אז אני ובני ואם הם שניים זה אני ובני איפה הצניעות שלך רבי שמעון בר יוחאי אלא הפוך רבי שמעון בר יוחאי לא בא לחלילה להתגאות, אלא הוא היה צנוע שבצנועים, אלא הוא מלמד אותנו כאן את המוסר ההסכל הגדול ביותר. מה עניין החינוך כל כך חשוב לעם ישראל? כי רבי שמעון בר יוחאי, האורמאים רטפו אותו, המלכות רטפה אותו, והיה לו רגע אחד להיכנס לבית ולקחת משהו ולצאת. הוא נכנס ומה הוא לקח איתו? הוא לקח איתו את הבן שלו כי הוא ידע שאם הוא לא יקח את הבן ורק הוא יברח וילמד תורה ולא תהיה המשכיות ללימוד התורה אז כל מה שהוא לומד כל מה שיודע לא יהיה לזה ערך ולכן הוא ידע מה משמעות להזהיר גדולים על הקטנים ולכן רבי שמעון בר יוחאי כשהוא אומר הייתי בני עלייה והם מועטים אני ובניהם זה בא ללמד אותנו על החובה הגדולה כמה אנחנו ההורים מחוייבים כלפי הבנים ולכן אנחנו מבינים גם קושיה נוספת על דברי רבי שמעון בר יוחאי למה הוא עוצר שראיתי בני עלייה הם מועטים הם שניים אני ובני אולי למה אתה לא עוצר באחד אם יש רק אחד זה רק אני כי רבי שמעון בר יוחאי זכותו דגן על כולנו מלמד אותנו שאם זה רק אחד ורק זה אני ואלה זה המשכיות זה טוב אבל איזה זה ערך. אין לזה קיום לדורי דורות. ולכן רבי שמעון בר יוחאי אומר אני ובני. אז זה מתחיל ממני שאני מהווה מודה לחיקוי. אמרנו ככוכבי השמיים יזהירו ואז בוודאי גם בני ממשיך באותה דרך. וזה מה שכתוב כשהתורה מתקיימת בשלושה דורות. כי לא תמוש מפיך ומפי זרך ומפי זרע זרך. אמר השם מעתה ועד עולם שלוש דורות שהתורה מתקיימת אומרת באותה משפחה היא לא תבוש לעולם אז זכר רבי שמעון בר יוחאי שמ תקיים בו יש לנו את רבי שמעון בן יוחאי האבא שלו זה יוחאי הוא שמעון ובנו אלעזר שלושתם קיימו את התורה הלכה למעשה ובעצם נשים לב לראשי התיבות שאנחנו כאן מקבלים האבא יוחאי הבן שמעון והנכד אלעזר זה מבחינת מה שנאמר ברכת הכהנים ואני אבדכם הנאמן ככהן רוצה לסיים הברכה ישא השם פניו אליך וישם לך שלום השם עוז למו יתן השם יברך אתם בשלום חיזקו וימצאו ויהיה זכות התורה תגן בעדכם ובועדנו ועד כל ישראל לכנו אמן ואמן ‏am