'וַיְהִי מִמָּחֳרָּת' יתרו בא קודם מתן תורה או אחר מתן תורה? | פרשת יתרו | הרב יחזקאל סופר שנת תשפ"ו

שלום לכל מאזינינו וצופינו. אין אנחנו עכשיו אחרי ראש השנה לאילנות מתחילים את הפרשה של מתן תורה, פרשת יתרו. בפרשתנו, בתחילת הפרשה מסופר על השור של מושה רבינו שמגיע למדבר עם ציפורה ושני בניה. והוא מעביר מסג' שולח מברק למשה רבנו ומודיע לו אני חותנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בני האמ קצת שפת יתר אריכות יתרה היה יכול להגיד לו אנחנו מגיעים בשביל מה כל הפירוט הזה ויש אומרים שהוא רצה לרמז לו שיהיה רגוע השוויגר לא מגיע ו מיד אחרי זה לא עבר זמן רב והשור מתחיל לתת לו איצס הדיון שלנו היום יהיה אי מתי הגיע יתרו למשה אל המדבר האם זה קרה לפני מתן תורה או שמה הוא הגיע אחרי מתן תורה סמה נראה בפסוק יג שלפניו כתוב שיתרו ומשה ואהרון ישבו לאכול לחם לפני האלוקים כתוב פסוק יב היה שמה הפנ ומיד אחרי זה כתוב פסוק יג ויהי ממחורת וישב משה לשפוט את העם יש כאלה שטמים על כך ביי ממכרת היה יום הכיפורים אומר רש"י מוכרת יום הכיפורים היתוכ זאת אומרת שאתמול מה היה יום כיפור וישבו לאכול לחם ביום כיפור. וואו, איך זה ייתכן? טוב, קודם כל זה לא שאלה כי עדיין לא נתנו את הציווי של יום כיפור. הרי יום כיפור מופיע רק בפרשת אחרי מות שני בני אהרון, שזה קרה כשהקימו את המשכן בא' בניסן שנה שנייה. אז עוד לא היה בכלל הציבור שלם כיפור אבל רש"י בכלל גורש שזה לא היה שני הפסוקים האלה הם לא כסדרם זה לא מיד אחרי הסעודה שמכלו לחם ממחרת הוא ראה את משה שפט את העם בואו נראה מה אומר רש"י פסוק יג על המילים ויהי ממכורת אומר לנו רש"י אתה יודע מתי זה היה המחורת הזה מוצא צאי יום הכיפורים היה כך שנינו בספרי אז למה כתוב ממחרת מחרת של מה אז הוא אומר למחרת רידתו מן ההר זאת אומרת רק אז היה הסיפור עם יתרו אז זה אחרי מתן תורה ממשיך רש"י ועל כל כך אי אפשר לומר שהצעת יתרו הייתה לפני זה רק במוכרת יום הכיפורים. מדועה? שהרי קודם מתן תורה אי אפשר לומר והודעת את חוקי האלוקים. הרי הוא שאל את משה למה אתה עושה ככה? אז הוא אומר לו העם בא אליי לדרוש אלוקים ואני מודה ל את חוקי האלוקים. עוד לא היה חוקי האלוקים. אז הוא לא יכול להגיד לו את זה לפני מתן תורה ומי שניתנה תורה בסיון עד יום הכיפורים לא ישב משה לשפוט את ההר לשפוט את העם שהרבי יז בתמוז ירד ושיבר את הלוחות ולמחר עלה בהשכמה בשעה 80 יום וירד פעם שנייה עם לוחות שניות ביום הכיפורים רק אז הוא התחל לשפוט את העם ובעקבות זאת משה בא בטרוניה איך אתה שופט לבד את כל העם אז אז למה זה כתוב בפסוקים זה אחר זה אומר רש"י ואין פרשה זו כתובה כסידר זה הפרשיות לא כסדרם שלא נאמר וימחרת עד שנה שנייה זה לא היה ממוחרת הסעודה רש"י הזה ארוך אחרי שהוא גמר להגיד את דבריו הוא מתייחס גם לדעה כי אתם תראו אחר כך שזה מחלוקת במדרשים יש דעה שדווקא יתרו הגיע קודם מתן תורה אז רש"י מתייחס גם לדעה השנייה אז הוא אומר אף לדברי האומר יתרו קודם מתן תורה הבאה אז רש"י מתעקש ששיל לוכו אל ארצו לא היה אלא אחר עד שנה שנייה. אתה יודע שהרי נאמר כאן וישלח משה את חותנו ומצילו במסד גלים שזה היה אחרי הקמת המשכן באי הרבה שמה כתוב שאמר לו משה נוסים אנחנו למקום אלנה תעזוב אותנו זאת אומרת שיתרו נמצא איתם ופה בפרשה כתוב ושלח משה את חותנו ואם תגיד שמה שושלח משה את חותנו נו בפרשתנו היה קודם מתן תורה שואל רש"י מי ששלחו היכן מצינו שהוא חזר לא מצינו כתוב שהוא חזר למדבר אחרי שהוא הלך הביתה אז למה ושלח משה את חותנו אחרי מסעת גלים אז ממילא חייבים לומר שגם מי שחושב שיתרו הגיע למדבר לפני מתן תורה אבל שלוכו לארצו היה אחרי מסע גלים באייר שנה שנייה. עד כאן דברי רש"י. מהשקפה ראשונה נראה שרשי סבור בעיקר סובר כדאה הראשונה שיתרו בא אחרי מתן תורה. שהדעה השנייה הוא מתייחס אליה ככה בדרך אגב. רק כדי להגיד שגם לפי דבריו השילוח היה יותר מאוחר. אז לפי זה אם רש"י רואה בפירוש הראשון את העיקר אז צריך להבין אם אמנם יש לרשי בפירוש הראשון הוכחות מהפסוקים שבאמת בא יתרו אחר מתן תורה כמו שהוא מוכיח. אז למה הוא צריך בכלל להתייחס? ולנסות לתרץ את הדעה השנייה. גם הוא צריך להתייחס אליה בכלל. שאלה שנייה, אנחנו רואים שרשי לא שולל עקרונית את מי שקובע שביעתו הייתה קודם מתן תורה. הוא רק מאיר שגם לפי דעתו השילוח לארצו היה אחר מתן תורה בשנה שנייה. אבל השאלה היא שלישית, איך ייתכן שהוא לא מתייחס בכלל לקושיה בפשוטו של מקרא? קושיה אדירה שהופכת את הדעה הראשונה שלו, העיקרית, הופכת אותה למופרת בכלל. מה היה מה היה הקושיה? רבנו בחיי כותב על הפסוק והנה לדעה הזאת יש למוה מה שאמר וישמע יתרו כהן מדיין חותן משה את כל אשר עשה אלוקים למשה וישראל עמו כי הוציא השם את ישראל ממצרים כן ולא הזכיר יתרו עניין מתן תורה יותר מזה ממשיך רבנו בכיהי אחרי זה כתוב שמשה מספר לנו שמשה סיפר לחותנו את כל אשר עשה השם לפרעה ולמצרים אז היה ראוי שיספר לו גם מעמד הר סיני במתינת התורה בעובדה אחרי שהוא שמע את כל אותות והמופתים שהיו במצרים. אז הוא אמר, אתה ידעתי כי גדול הויה מכל האלוקים. אם הוא היה שומע מדני, אז בוודאי שהוא היה אומר גדול הוויה בכל האלוקים. ולכן בגלל הקושיות האלה רבנו בחיהי אומר שנראה שהאומר יתרו קודם מתן תורה בא זה יותר נכון. ואז הסידור הפרשיות כסדרן יתרו קודם מתן תורה הבאה וזה גם דעת הרמבן עכשיו אני מבין למה לא הזכיר את עניין מתן תורה בכלל כי מכשהוא סיפר לו את כל אשר עשה השם לפרעה למצרים לא יכל היה לספר לל מתן תורה כי זה עוד לא הרא אז יוצא שהרבנו חיה מפריך לחלוטין את האפשרות של הפירוש הראשון. פלא גדול שרשי בכלל לא מתייחס לטיאון הזה. עוד יותר רש"י בעצמו כותב אחרי זה על הפסוק וישמע יתרו. אומר רש"י מה שמועה שמה הוא בא? מה הביא אותו לבוא למדבר? אומר רש"י קריאת ים סוף הוא מלחמת עמלק. והוא לא הזכיר בכלל שהוא שמע את הפלא הגדול של מעמד הר סיני. הוא לא הזכיר שזה מה שגרם לו לבוא למדבר. אז איך ייתכן שרשי בכלל מסכים עם הפירוש הראשון שלא משתלה בפשוטו של נקרא. נכון. באמת רש"י מסתמך על הביטוי שמשה אומר ליתרו והודתי להם את חוקי האלוקים ורשי אומר שלא יכול להיות שהודיע לו את חוקי האלוקים לפני מתן תורה אבל האמת היא שזה לא ראיה מוחלטת למה כי מצינו גם קודם מתן תורה במרה מה כתוב? שם שם לו חוק ומשפט ושם ניסא הוא. רש"י אומר שם איזה חוק ומשפט? אומר שם רש"י נתן להם פרשיות של תורה שהתעסקו בהם שבת פרה אדומה ודינים. פרה אדומה היא חוקה והיא עוד לא ניתנה. אתה רואה שכבר היה כן שמה. אז לכן מה כל כך מופרח? אולי הכוונה שהוא יודע לה את חוקי האלוקים שניתנו במרא. אז ההוכחה של רש"י לפירוש הראשון היא לא כל כך מוחלטת אבל הקושיה הזאת היא קושיה מאוד חזקה. יש גם את השאלה שרשי אומר טיעון מעניין. הוא אומר שאם השילוח היה קודם אתן תורה אז איפה מצינו שהוא חזר? לא מצינו שהוא חזר אז למה כתוב בבשר גלים שהיה אחרי כמה חודשים שהוא שילח אותו לארצו הוא לא חזר בכלל. אז רבנו בכיה מתייחס לשאלה של רש"י ווא אומר הפסוק לא אמר ושלח משה את חותנו וישוב אל מקרו הוא אמר וילך לו אל ארצו אומרים חז"ל שהלך לגייר את בני משפחתו וחזר למשה רבנו ומשה רבנו עדנו בהרס סיני כי כל השניים ישבו שם עם הרגילות הר סיני אשר הוא חונה שם הר האלוקים ושמה הוא היה עד הקמת המשכן והדגלים חז"ל גם אמרו אם הוא הלך לגייר את משפרתו אומרים חז"ל יכול שהלך ולא חזר מה עונה המדרש תלמוד לומר בשופטים בנביא שופטים כתוב שמה בני כיני חותן משה עלו מעיר התמרים זאת אומרת שהם היו עם בני ישראל הגיעו עד דריכו אז הוא חזר למדבר אז מילא נשאלת השאלה איך רש"י לא שם לב לשאלה הזאת שאם הוא בא קודם מתן אחרי מתן תורה כשהפירוש הראשון של רש"י אז איך זה לא מופיע פיע בדברים שהשפיעו על יתרו להגיע וגם משה לא מספר לו כלום ממעמד הר סיני. עוד שאלה יש פי הפירוש שיתרו קודם מתן תורה בא פירוש השני דווקא יהיה מובן מאוד למה לא הזכיר את מתן תורה כי עדיין לא ירא אבל לפי הפירוש הראשון יהיה עוד קושיה מה שבועה שמה הוא אומר רש"י מלחמת עמלק קריאת ים סוף ומלחמת עמלק מעניין למה הוא לא מזכיר את עשרת המכות שהיו נפלאות גדולות ועצומות בכל מצרים לא מזכיר אף מילה רק קריאת יםסוף ומלחמת המלא מה עם כל הניסים שהיו במצרים עוד שאלה חמישית אין שום התייחסות לשאלה מה עשה יתרו אחרי מתן תורה כשהוא ראה את מעשה העגל האם הוא לא נרתע מלהצטרף לעם כזה שחטאו באלילים שהוא בעצמו כבר זנך אותם איך זה השפיע עליו לא כתוב כלום עכשיו באה השאלה הכי חזקה פי מנדה אמר שאחר מתן תורה הבאה שזה הפירוש הראשון ברשי שהוא רואה אותו כפירוש העיקרי אז חוץ מזה שיש פלא אם אחר מתן תורה בא אז איך לא הזכירו את מעמד הר סיני יש קושיה יותר גדולה מזו. איך ייתכן שיצא משה? כתוב שהוא בא אחרי מתן תורה ואז ויצא משה לקראת חותנו ושו סעודה. הרי מי מתן תורה שהיה בו בסיוון עד מוצאי יום הכיפורים משה היה בהר סיני. הוא לא היה זמין כאן למטה. הוא לא יכול לשבת איתו לעשות איתו סעודה. כל השאלות האלה מוכיחות אותנו להיכנס לעומק הפירוש של רש"י. קודם כל נויע שרש"י בפירושו לא קובע בפירושו הראשון הוא לא קובע מתי הגיע יתרו למדבר. עיקר ההסתמכות של רש"י על מה? שמשה אומר ליתרו והודעתי את חוקי האלוקים וזה לא ייתכן לפני שהוא ירד ביום הכיפורים והביא איתו את חולקי התורה. זה סימוכין חזק מאוד של רש"י. א שאלנו קודם אולי הכוונה על פרה אדו מה? פה אדומה היא באמת חוק כלי חוקה אחת ומשה אומר ליתרו את חוקי האלוקים אניך שכשהוא מעתיק את הפסוק אומר שפני מתן תורה לא שייך לומר את חוקי וכחו לו לא מעתיק את ההמשך כי המשך שך זה תורותיו זה פרשיות רבות יכול להיות שכוונה לפרשיות שניתנו במרא אבל חוקי בלשון רבים לא היה לפני מתן תורה מה שהיה פרה אדומה זה חוקה אחת אז ממילא מזה שאומר חוקי משמע שהוא בא מתי שהעצה שלו הייתה אחרי מתן תורה אבל כל זה מוכיח לא שמנו לבסתכלו עוד פעם ברשי בפירוש הראשון, כל זה מוכיח רק מתי יתרו האלה את עצתו לפני משה. אחרי שהוא ראה שמשה שופט את העם לבדו לפי חוקי האלוקים שהוא הוריד עכשיו מסיני אחרי יום כיפור. אבל רש"י לא דן בפירוש הראשון מתי הגיע למדבר עם אשתו ובניו של משה. והוא לא דן בשאלה הם מתי הוא יצא לקראתו וישבו לאכול לחם. ואם תסתכלו ברשי בפירוש הראשון הוא באמת לא כתב שביאתו של יתרו אל משה הייתה אחרי מתן תורה. למה? בעיתוי הזה משה לא היה זמין לקראת חותנו. לא יכול היה לקבל את פניו. על כוכחה הייתה ביאתו לאחר ירידת משה מההר ביום כיפור. א אני שואל את השאלה אם ככה הרי לכאורה לפי דעת רש"י מה גרם לאיתרו להגיע למדבר? קריאת ים מלחמת המלא. והם יראו קודם ראש חודש סיון. אז יוצא שהוא הגיע מיד אחרי קריאת ים סוף ומלחמת אמלק. ומה גרם לו להתעכב עם ביעיתו למדבר 120 יום עד אחרי יום כיפור נשאר שם במדבר. למה הוא לא בא מיד? אם רש"י אומר שהוא בא אחרי מתן תורה הוא שמע את על תחיית ים סוף ומלחמת עמלק לפני ראש חודש סיון ואז הוא התאפק מלבוא למדבר 120 יום והגיע רק אחרי יום כיפור למה עוד פלא אם באמת יתרו התרשם כל כך ממה שהוא שמע עד שהוא הוא בא להתגייר. מדוע הוא לא בא לכתחילה עם כל בני משפחתו? רק הוא הגיע אחר יום כיפור והוא חזר לארצו לגרייר את בני משפחתו. היה מביא אותם לכתחילה. אז ברשותכם רבותיי אני רוצה להעלות רעיון בפשוטו של מקרא. בדרך אפשר שזה יפתור את כל השאלות והניגודים ששני הפירושים ברשי. אולי אפשר לומר שביעת יתרו למדבר פעמיים הוא הגיע למדבר. המקור לרעיון הוא בגמרא. במסכת זבחים קטז עמוד א ושם מחלוקת בנושא אני אקריא לכם תמר בני רב חיא ורבי שע בן לוי אחד אמר יתרו קודם מתן תורה היה ואחד אמר יתרו אחר מתן תורה היה רבי יהושע אומר מלחמת עמלק שמע שהרי הרי כתוב בצידו ויחלש ויחלוש יהושע את המלק ואת עמו לפי חרב מה זה בצידו בצד הפרשה של וישמע יתרו בסוף פרשת בשלח כתוב בהלחמת המלק ומיד אחרי זה וישמע יתרו סביר להניח מהשמיכות שזה מה שהביא אותו רבי אליעזר עמודהי אומר מתן תורה שמעו כשניתנה תורה לישראל היה קולו של הקדוש ברוך הוא הולך מסוף העולם עד סופו וכל מלכי עובדות עובדי כוכבים אחזתם רעדה בהיכליהם רבי אליעזר אומר קריאת ים סוף שמה בא אז אם כן יש כאן דעות שונות יכול להיות שרשי פשוט משתמש בדעות השונות משלב אותם ביחד בדרך פשוטו של מקרא. זאת אומרת בתלמוד בגמרא באמת כל אחד צמוד לדעתו מה הוא שמע, מה הביא אותו. רש"י עושה מיקס ומזה הוא יוצר הבנה יפה מתי הוא הגיע ומתי הוא חזר. בוא נראה. החידוש הגדול הוא יהיה בייתו הראשונה למדבר של יתרו לא הייתה למטרת הצטרפות לדת ישראל בכלל לא אלא מה בתור חותן משה שהוא סבא של הנכדים שלו הרגיש אחריות לאיחוד משפחתו של משה עם ציפורה ושני בניו בניה שנשארו אצלו בבית והחתן שלו הלך למדבר, הוא רצה לאחד את המשפחה. רגע, אז למה הוא נזכר עכשיו? בוא נראה. עד עכשיו כשמשה הלך למצרים, הם נוטרו במדבר, במדיין כי משה לא ראהם להחזיר אותם לגלות מצרים. כמו שאומר אהרון אומר לו, על הרישיני מן המצטרה הולך להביא למצרים את ציפורה או שני בניה. אז הוא שילח אותם חזרה לשור שלו במדיין. אז הם מחכים. אחרי ששמע יתרו שכבר יצאו ממצרים הוא הוא עוד לא החזיר אותם. הוא התעכב בהכזרתם. למה? המצב עוד לא רגוע. הוא שמע שמצרים רודפים אחריהם לפי החירות. ומי יודע, יכול להיות הם יצאו כבר, אבל הם עלולים עוד להחזיר אותם כי הם התחרטו על ששילחנו את ישראל מעובדינו. אז מה אני אשלח אותם? ואחרי זה הם ישארו תקועים שמה וישבו אותה בחזרה למצרים. אז הוא עדיין לא החליט להוציא אותה. גם אחרי שהוא שמע על קריאת ים סוף שניצולו לחלוטין מיד פרעה, עדיין חשש יתרו. שהם שיגיעו למדבר התקלו באויבים שילחמו איתם. הוא לא רצה להכניס את ישראל את ה בתו ושתי בניה לסכנה. רק אחרי שהוא שבע על הניצחון האל טבעי במלחמת עמלק הוא ראה שמישה בא להילחם מישראל או לא נשאר ממנו הרבה בניסי ניסים כאשר ירים משה את ידו אז הוא החליט שעכשיו הם כבר שוחרים לגמרי הגיע הזמן לאחד את המשפחה בסוגריים על פי זה יובן דבר פלא תחילת הפרשה כתוב שהוא לקח את ציפורה ואת שני בניה ואז אומר הפסוק אשר שם האחד גר שום כי גר הייתי בארץ נכיה בשם השני אליעזר כי אלוקי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה יש פה כמה שאלות למה למה המקרא החליט עכשיו לספר את השיבות שלהם? כשהם נולדו לא כתוב איך הוא קורא להם? למה עכשיו החליטה התורה שיתרו הגיע עם שני בניה והשימות שלהם עכשיו הוא מודיע? דבר שני יש פה פלא גדול. הבן הראשון הוא קרא לו גר הייתי בארץ נוכריה כשהוא הגיע למדיין אז הוא נהיה גר בארץ נוכריה בשם השני אליעזר כי אלוקי אבי בעזרי מתי היה אלוקי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה זה היה הרי קודם לפני שהוא הגיע למדיין הוא כבר ניצול מחרב פרעה אז למה הוא מזכיר את זה שני ולא ראשון לבן הראשון היה צריך לקרוא היה צל שליני מחרב פרעה אליעזר והתשובה היא מאוד מעניינת זה לא נכון שהוא ניצול מחרב פרעה הוא הגיע אומנם למדיין הוא היה שם גר אבל הוא עדיין היה מבוקש והוא נחשב שגזר דין מוות מרחף עליו האינטרפול אמור להחזיר אותו למצרים רק אחרי שהוא שמעכ כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך הקדוש ברוך הוא הודיע לו אז הוא הרגיש עכשיו הוא היה צילני מחרב פרעה לפי זה אנחנו נבין למה התורה אומרת את זה דווקא כאן כי היא באה כאילו להסביר מה נזכרת עכשיו להביא את האישה והילדים של משה כי עד עכשיו הוא פחד כל מיני דברים למצרים הוא לא יביא אותם קריאת ים זוב יכול להיות שהם יחזירו אותם למצרים אחרי קריאת ים סוף אולי ילחמו איתם אויבים אבל אחרי שהוא ראה שהאויבים נופלים לפניהם בדרך ניסית עכשיו הוא הרגיש שסוף סוף מתו המשעבדים והלוחמים נגדם עכשיו הגיע הזמן שישראל ניצוא לו והם הולכים לביטחון עכשיו הוא רוצה לעשות איחוד משפחות והוא הביא את הבת שלו ציפורה ואת שני שני נחדים שלו גרשון ואליעזר חזרה לאבא שלהם לאחד את המשפחה בכלל לא חשב על גיוור אבל הביאה הזאת שלו שהייתה קודם מתן תורה עכשיו אנחנו מבינים זה אפשר לו להיפגש עם חתנו משה הוא עוד לא עלה להר סיני הוא ערך איתו סעודה חגיגית ואז סיפר משה לחותנו את כל הניסים שהיו במצרים. מה שאלנו קודם? איך הוא לא מספר לו מעמד הר סיני? כי עוד לא היה מעמד הר סיני. לא יכול לספר לו על דבר שעוד לא היה. מה הוא כן סיפר לו? על הניסים שהתרחשו לישראל במדבר וגם אודות התוכנית שהם אמורים לקבל את התורה על הר האלוקים איפה רואים את זה ברשי על הפסוק ויחד יתרו על כל הטובה אומר רש"י מה זה על כל הטובה טובת המן והבאר והתורה אבל אנחנו אומרים שקודם הטעם תורה לפי הרעיון הזה הוא הגיע לאיחוד משפחות קודם מתן תורה מה פירוש התורה חייבים לומר שהוא מתכוון להגיד הוא סיפר לו על התורה שהם עתידים לקבל הוא אמר לו בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה ואז אחרי שהוא שמע את זה אז אמר יתרו ברוך השם אשר הציל אותכם מיד מצרים והזוהר אומר שהאמירה הזאת של יתרו בזכותה זכו לקבל את התורה זה היה קודם מתן תורה האמירה הזאת הזוהר אומר אני מתרגם מהרמית לא ניתנה תורה אלא עד לאחרי שבא יתרו והודעה ואמר אתה ידעתי גדול הויה מכל האלוקים ברוך הויה שרציל אתכם אז הסתלק הכבוד של הקדוש ברוך בלילה ולטתא ואחרי זה הוא נתן תורה בשלימו שהשולטן שלו על הכל על כל האלוקים אז יוצא שהאמירה הזאת הייתה לפני מתן תורה עכשיו יהיה מובן אחרי שהוא גמר את השליחות שלו המשפחתית והוא גרם לאיחוד המשפחה הוא סיים את תפקידו אז התורה לא צריכה להגיד שהוא חזר ל שאלנו קודם למה לא כתוב שהוא חזר לא בגלל שמשה שילח אותו משה לא שח אותו מעניין תסתכלו בפרשה איפה כתוב ושלח משה את חותנו אחרי שהוא נתן את עצתו פה בפרשת יתרו אחרי שכתוב שהוא נתן את עצתו שרשי אומר שזה היה אחרי יום כיפור אז בשלח משה את חוד אבל לפני מתן תורה והוא לא שח אותו הוא פשוט גמר את השליחות שלו אז מובן שהוא חזר הביתה לא היה לו שום כוונות למה הוא חזר הביתה על מנת לגייר את די משפחתו התרגש מהניסים הגדולים שקרו והוא החליט להצטרף לעם היהודי אז מה קרה בהמשך הביקור אצל חתנו משה עם כל אף הברנגל שהם עשו שמה הביא את יתרו לתובנה חדשה אתה ידעתי כי גדול השם מכל האלוקים הוא הרי האמין בכל מיני אלילים וכוחות עליונים ומלאכים וכ והוא רואה שהוא היה יותר גדול מכולם למה רק עכשיו למה אתה ידעתי אז אפשר לומר רעיון כזה זה עד עכשיו יתרו לא התרשם מכל הניסים הגדולים. למה? כי הוא האמין שישנם בעולם כוחות אליליים שהם מקורות הגישוף. הוא הרי היה מהיועצים של פרעה שהם פרעה היה מלך החרתומים. תבן אתה מכניס לעפרים. ולכן גם עסרת המכות וגם קריאת ים סוף לא הרשימו אותו במיוחד. עוד הוקוס פוקוס. גם החרטומים יודעים לעשות. מקסימום אולי משה הוא חרטום יותר משוכלל, אבל זה לא הביא אותו עדיין להאמין בכוח עליון. מה קרה עכשיו? כאשר משה סיפר לו את כל התלאה אשר מצאתם, מעניין. לא את הניסים, את הצורס. רש"י אומר את כל התלאה איזה תלאה שעל הים ושל עמלק רגע אני לא מבין הוא שמע את זה כבר כתוב מה שמואה שמוב קריאת ים זו מלחמת המלג אז מהשב מה משה צריך לספר לו את זה מה הוא מחדש לו שימו לב משה התאים לו שאל תחשב שקריאת יםסוב התרחש עכשיו באמצעות פעלול מופתי פרייה שנקלאו לצריו לפחד תלאה עד שאפילו משה רבנו היה חסרונים הוא צועק לקדוש ברוך הוא מה הבעיה תעשה איזה כישוף הוא לא יכל לעשות כלום רק בזכות ההקרבה שהם גילו בזכות התפילה נענה להם הקדוש ברוך זה דבר אחד שהוא סיפר לו. דבר שני שהוא סיפר לו שיתרו לא שמה. שלא רק שיהיה עם ישראל ניצולו מקריאת ים סוף. זה כל העמים שמעו. אבל שהמצרים נכנסו אחריהם לים לכאורה המצרים ראו כעתסוף היו צריכים לקפוא על מקומם בתדהמה לברוח משם. והם נכנסו אחריהם לים ממש התאבדות והים כיסה אותם בגללים שלו זה כבר לא יכול להיות מכוחות אליליים למה שהכוחות האליליים יכניסו אותם לים העיקר להציל את בני ישראל הכוחות האליליים לא עוסקים בשכר ועונש פה זה היה כי בדבר אשר זעדו עליהם הם הדביעו תינוקות ישראל בים הקדוש ברוך הוא רצה להטביע אותם אז הוא ראה שזה כוח עליון זה לא כישופים דבר שלישי הוא סיפר לו שמלחמת עמלק לא הייתה סתם ויכלוש יהושע את עמלק לפי חרב ניצחון בחרבו בלבד זה היה כאשר ירים משה את ידו וגבר ישראל כאשר לא אז זה גבר עמלק הוא ראה שבחר לנו אנשים, רש"י אומר גיבורים ויראה חטא שיודעים לבטל כשפים אחרי כל זה אז הוא קיבל תובנה חדשה על כל הניסים האלה והוא הבין שיש כוח עליון על זה הוא אומר כי אתה ידעתי שגדול אבר היה מכל האלוקים כל זה הביא אותו שהוא חזר חזרה ראשונה לארצו אחרי שהוא סיים את השליחות המשפחתית. זה היה זמן קצר לפני מעמד הר סיני. במחשבה להשפיע על בני ביתו, לחזור איתו למדבר כדי להיות בקבלת התורה. זה הייתה התוכנית. אבל מה קרה בפועל? כנראה שבני משפחתו לא התלהבו מהרעיון לעזוב את מולדתם ולצאת למדבר ואז מה קרה הוא בא פעם שנייה פעם שנייה אחרי שהוא לא הצליח לשכנע את בני משפחתו ובגלל שהוא התעכב שם אז הוא פספס את מעמד הר סיני והוא לא היה בשעת מעמד הר סיני אבל הוא שמע על מעמד הר סיני. שמע שהתרחש במדבר. אז עלה בדעתו שאם הם לא רוצים לבוא אז הוא יבוא לבד להצטרף אל מקבלי התורה שזכו להתגלות ישירה של הגודל היה מכל האלוקים. הוא רוצה גם להיות שותף לדת הזאת. ואז הוא הגיע פעם שנייה למדבר אחרי מתן תורה. בפעם השנייה הזאת הוא באמת לא הצליח לפגוש את משה משה היה בהר סיני אבל הוא ציפה בסבלנות ביחד עם כל בני ישראל אחרי מתן תורה לשובו של משה אחרי 40 יום שיוריד את חוקי התורה מהר סיני פה באמצע קרה מעשה העגל בוא נתייחס לשם שער הכל בדרך אפשר כן לשאר מה הייתה השפעת חטא העגל על יתרו כשהוא ראה את מעשה העגל הוא חש אכזבה עמוקה מעבדי האליל האלה הוא כבר שנח את האלילים שלו בזמן ואלה שראו במינה את מעמד הר סיני התגלות אלוקית גרמו לשבירת הלוחות אז הצתננה מעט את לאבות הראשונית שלו. רגע, מי אמר שיתרו ראה את מעשה העגל? מי אומר שהוא ידע מזה בכלל? לומדים את זה בפשוטו של מיקרא? כשהוא מטרה את משה ואומר לו, "נבול תיבול, גם אתה." מה זה גם אתה? מישהו כבר נבל בעבר. רש"י אומר לרבות אהרון וחור ו70 זקנים. על פניו הרשי זה לא מובן. אהרון וחור כש כשיתרו נותן לו את העצה אחרי יום הכיפורים זה כבר 80 יום אחרי חטא העגל. חור כבר בוא אלא מהאמס. איך הוא אומר לו? גם אתה ואהרון וחבר לא חי קם לתחייה סמיסי רק חייבים לקרוא את הפסוק ככה נבל תיבול גם אתה יש כאלה שכבר נבלו בעבר מי אהרון שנכנע לעובדי העגל חור שנהרג בחטא העגל אתה רוצה שגם לך יקרה ככה עכשיו מאיפה הוא ידע את זה משה בוודאי לא סיפר לו על חטא העגל כי זה גנותם של ישראל והוא רצה לקרבו לתורה וזה עלול לרחק אותו אלא מה הוא בעצמו חווה את החוויה של חטא העגל אז זה גרם לו התקררות כי קצת אבל הוא ראה את האקשות את את ההקשות של משה לבקש רחמים עליהם בכל זאת משה לא מתאכזב מהם והוא לא התייאש מלבל את הלוחות השניות יחד עם כל חוקי האלוקים אז חוק חיקה שמה לראות מה יהיו התוצאות האם הקדוש ברוך הוא באמת יתן לוחות שניות או שמה הוא כעס עליהם והוא ניתק איתם מגע כשהוא נוכח לראות את כוחה של תשובה בתפילה עד שסלחתי כדבריך והוא היה עד להורדת לוחות שניות ביום הכיפורים אז ממחרת יום הכיפורים שהוא ראה כיצד משה יושב לשפוט את העם אז עלה בדעתו לתת את עצתו לפני משה אז יוצא שלפי רש"י אז שהוא אומר ממחרת יום הכיפורים אז הסיפור הזה מנותק לגמרי מבחינת הזמן וישבו לאכול לחם וישבו לאכול לחם היה אחרי בייתו הראשונה להחזיר את משפחתו איכות משפחות וכאן מדובר על הפעם השנייה שהוא ישב לשפוט את העם והוא ראה צורת שפיטתו בית דין יחיד על כל האומה אז הוא את עצתו לעשות היררכיה פירמידה של שופטים שבושה בראש אבל יש שרי עשרות שרי 50 שרי מאות שרי אלפים וכולי אז עכשיו יהיה גם מובן ששאלנו למה משה לא סיפר למשה על מעמד הר סיני כי בביאתו הראשונה עדיין לא היה המעמד למה הוא לא סיפר לו בביעתו השנייה, כי בביאתו השנייה הוא כבר שמע על זה לבד, לא צריך לספר לו חדשה הביא אותו לבוא פעם שנייה אז לסיכום עיקר מטרתו של רש"י בפירוש היה להדגיש שעצת יתרו היא התרחשה ממחרת היא הייתה לאחרי יום כיפור למה הוא הביא את הדעה שאומרת קודם מתן תורה מה? זה לא בשביל להוכיח שהדעה הזאת היא רק בדיעבד. כאילו אין ברירה. בוא נעשה גם בשבילה איזשהו פתרון. אדרבה לפי הדעה הזאת יהיה מובן למה בדו שיח בינו לבין יתרו לא מופיע הסיפור של נפלאות בעומד הר סיני. הוא רק רצה לסיין שגם לפי הדעה הזאת שיתרוך קודם מתן תורה הכרח עדיין להגיד שהפרשיות לא כסדרם ושילוכו אל ארצו קשורה בסיום הצתו אחרי שהשבר נותן עצות הוא אומר לו שכויך ומשלח אותו הביתה אחרי מחרת יום הכיפורים אחרי שהוא נתן את עצתו אז יוצא שמדובר כאן בשני פעמיים בא יתרו אל המדבר. פעם ראשונה לפני מתן תורה שמטרתו הייתה רק לאיחוד משפחות. אחר כך שהוא שמע את כל הניסים הנפלאים שהיו, הוא רצה לגייר את בני משפחתו. כשהם לא הסכימו לבוא, אז הוא בא לבד. והיה שמע את מעמד הר סיני כי הוא לא הספיק להגיע למעמד הר סיני והוא החליט לבוא גם כן אל עם ישראל. רק לסיום נשאר נשארת שאלה מעניינת. מה קרה בסוף? האם הוא נשאר עם בני ישראל? כתוב שהוא בא הלך לגייר את בני משפחתו. האם הוא חזר? האם הוא נשאר עם בני ישראל? לא רואים שהוא נשאר. להפך רואים שבפרשת בעלותך כשאחרי כשהתחיל מסע הדגלים ומשה אומר לו אלנה תעזוב אותנו תלך איתנו אל הארץ והוא אומר נהננו אני הנה אני הולך אל ארצי נכון לגייר את בני משפחתו אבל לא מצינו שהוא חזר אולי יש לו משהו שהסיבה לכך היא אחרי שהוא ראה כאלה דברים עד שהוא הגיע למדבר מה קרה שהוא לא נשאר. אז כאן אפשר לומר משהו בהקשר שהשבוע היה לנו סיום הרמב"ם אז נזכיר פה איזה הלכה מעניינת ברמבם כשהוא מדבר בפרק חלכות יסודי התורה על נבואת משה אומר שם הרמבם שמשה רבנו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה כל האותות לא מוכיחות שמשה באמת הוא נביא האלוקים. למה? אומר הרמב"ם שהמאמין על פי האותות יש בליבו דופי. מה זה דופי? פיקפוקון בתת מודע. למה? אומר הרמב"ם שאפשר האות בלט וכישוף. זאת אומרת לא בטוח אבל זה יכול להיות מיבי אולי אז אם ככה האמונה שלו לא מוחלטת אז במה מינו בו הוא ממשיך בהלכה הבאה במעמד הר סיני שמה זה היה המעמד היחידי שהם לא רק ראו הוקוס פוקוס אלא הם שמעו ישירות את הקול של אלוקים מדבר אליהם זה מה ש והוא אומר במפורש הרי גם לפני זה כתוב שהם האמינו בו ומן העם אבל הוא אומר זה לא אמונה שעומדת לעולם פשט מעשה מתרגשים מאמינים אבל אחרי זה זה דואך ולכן כתוב הנה אנוכי בא אליך בעב וענן למה נשמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם עולם אומר הרמב"ם מכאן ראיה שעד עכשיו הם לא האמינו אמונה שעומדת לעולם אז כאן אפשר להתאים ולומר היות ולפי ההסבר שאמרנו יתרו לא היה במעמד הר סיני כי בזה שהוא בא לפני מעמד הר סיני אמרנו שהוא חזר אחרי שהוא גמר את איכות משפחות כשהוא בא פעם שנייה אז הוא שמע מד מעמד הר סידי אבל הוא לא היה שם מה הביא אותו ראשונית למדבר קריאת ים סוף ומלחמת עמלק הניסים שהיו שם אז הוא בא מפני המופטים מי שמאמין בפני המופטים אז זה לא אמונה עומדת לעולם ולכן כנראה הוא חזר לארצו ומה שכתוב לגייר את בני משפחתו להפוך אותם לשבע מצוות בנוח אבל לא הצטרף לעם היהודי לארץ ישראל אבל פי שיכול להיות שהבנים שלו הגיעו אחר כך ובני הכיני חותן משה עלו מעיר התמרים אז זה הסברנו את הרשי המסובך הזה ויעזרנו השם להמשיך ולעיין ברשי וברמבם ולהמשיך את התקנה של הרבי שבזכות זה נבין את כל התורה כולה, את חוקי האלוקים ואת תורותיו. שבת שלום ומבורך.