חרבות ברזל חושך או אור | הרב יאיר סקורי

טוב, אז ערב טוב לכולם. א אני ממש ממש שמח ומתרגש להיות פה. גילוי נעות מסמוב, אני נשוי לאחותו. א זהו, הוא דיבר איתי הבוקר או אתמול זה היה אתמול. הוא שאל אותי אם אפשר בהשגחת השם הייתי פה לי קוראים יאיר. כתוב פהם רפאל יאיר, אבל בגלל תסבוכות של מרוקאים משתמשים ביאיר. יאיר סקורי בן עוד מעט 30 נשוי לדוריה אחות של א יש לי שלושה ילדים מתוקים ברוך השם גרים בסדרות א למדתי בישיבה בסדרות שאנחנו גם מכרים אתיר למדתי בישיבה בסדרות שבע שנים ואתה יודע מה האמת שאתם לפני צבא או אחרי צבא >> אחרי צבא >> חלק אחרי חלק >> אמרתי טוב אז לא יודע אני אשתף אתכם בנקודה הזאת למרות שהיא לא קשורה רגע למה שעשיתי לדבר איתכם אבל היא נקודה שאני חושב שבהקשר הזה בין צבא לישיבה בא לי לשתף אותכם בה. אני הייתי בישיבה תיכונית למדתי בחספין ועשיתי שבושים. הגעתי לשבוש בישיבה בסדרות. היה לי ברור שלשם אני רוצה. עשיתי שבושים מעוד כמה ישיבות. הייתי איזה יום וחצי בבית הורות. הייתי קצת ברמתגן, קצת בדימונה. קיצר ניסיתי פה. הלכתי קצת להרמון. ניסיתי. בסוף הבנתי שבסדרות א שם חשקה נפשי א וכשהגעתי לישיבה בסדרות היה לי שתי דברים ברורים א אחד שאני מתחתן בתחילת שיעור ב' הכרתי את אשתי כבר ב בתיכון היה לי ברור שאני מתחתן בתחילת שיעור ב' לא יכולתי למרוח את זה עוד רציתי כן שנה בישיבה אבל כאילו אני הגעתי לרם שלי איזה חייל עזוד וחוצפל אמר לו אני עוד לא מכיר אותי אומר לו הרב אני עוד שנה מתחתן עכשיו תגיד לי איך אני עושה שיעור א' הכי טוב שאפשר איזה אחד בשני שאני מתגייס במרצל שיעור ב יחד עם כולם גם אה התחתנתי בתחילת שיעור ב' וכשהגיע השלב של הגיוס היה שתי שתי תהליכים ש שהתממשקו בהקשר הזה אחד לצערי לא היה לי פרופיל קרבי מאוד מאוד רציתי להיות לוחם זה גדלנו על זה חשב חושב זה שירות מאוד משמעותי מאוד ניסיתי א לאורך השנים בישיבה אחרי זה כשדחיתי ודחיתי ודחיתי ודחיתי שירות ניסיתי לעלות את הפרופיל לא זכיתי א אבל זה הסיבה אחת שרציתי להשאר אבל בעיקר בעיקר הרגשתי אחרי שיעור א' שברוך השם היה מאוד מאוד משמעותי הרגשתי שאני עלגל שאני הגעתי למקור מים חיים ואני רוצה להמשיך ואז אתה מגיע לנקודת החלטה שאתה צריך להחליט אתה מתגייס או לא והתלבדתי הרבה וחשבתי הרבה ועם אשתי ועם הרבנים בישיבה וכולי וכולי וכולי ואמרתי יאללה אוגוסט ב כאילו נחכה עוד עוד שלושה חודשים ואז נתגייס א והאוגוסט ב הפך למרץ ג' ואוגוסט ג ומרס ד ואוגוסט ד ומרצ ובסוף התגיזתי בשיעור ז א אחרי שהבן השני שלי נולד ואני רוצה לומר לכם עכשיו אחרי שעברו כמה וכמה שנים מאז הדבר הזה שאני יודע בדיעבד לומר בשבילי בסדר אני משתף את החוויה האישית שלי שהנקודה הזאת של ההחלטה וזה זאת נקודה שהיא כבר משמעותית גם לנושא שרציתי לדבר עליה הנקודה הזאת של ההחלטה לא ללכת עם התוכניית שיתה באתי ואני באתי משהו מאוד ואני ברוך השם מצליח לבנות בניינים ולסכם סיכומים ולהרגיש כל כל יום וכל סוף שבוע שוואו איזה איזה תהליך היה פה השבוע ולמה לעצור את זה ובעצם קיצור נחכה עוד שלושה חודשים וככה זה עבר עוד הרבה זמן ואני חושב שזה זה היה בשבילי בתקופה בתקופה בישיבה החלטה מאוד מאוד מאוד משמעותית לחכות את השלושה חודשים האלה כי זה בעצם ביטה את הנקודה הזאת ש התחלת תהליך תעשה אותו משמעותי תעשה אותו כמו שצריך תמצא אותו עד טום א וזה בי זה בנה קומה שאחרי היא המשיכה עוד ברוך השם כמה וכמה שנים מאוד מאוד טובות וחותיות אני מקווה שבעזרת השם מתי שהוא נוכל לחזור לישיבה וללמוד כמו שצריך א מה שאני רוצה לפחות א זהו זה בהקשר הזה אמ בכמו שאמרתי לכם באקת סוף שיעור ו' אשתי לאד הבן השני שלי אמר לי אתה רוצה להתגייס אמרתי לה מאוד אמר לי or never הולך להיות קל יותר א והאמת היא את חטעיי אני מזכיר היום זלזלתי ברבנות הצבאית עושים כל היום מחלקים נטלות משעמם מה עושים שם לא חשבתי שעשים משהו באמת חשוב אמרתי יאללה אם אני לא יהיה לו רציתי מאוד לא הצלחתי מה נעשה שירות חשוב נלך למודיעין נלך תקשוב נעשה משהו שאתה משמעותי וניסיתי ולא אצליח מפה ונסגרת דלת משם וכל מיני דברים ואז הגעתי לאיזה נקודה שאמרתי לעצמי יאללה כאילו נלך נחלק נטלות נסיים את השירות שלי ונחזור לישיבה ובמוד זה התגייסתי התגיזתי לרבון הצבעית הגעתי הייתי בעוגדת טזה א יחסית קרוב לבית ואמרתי לעצמי יאללה נחלק נטלות נקבל תשמש נצליח תוך כדי לתפור עוד איזה עבודה נצאם את הפרק הזה של הצבא ויאללה סוף סוף נחזור לישיבה ונמשיך הלאה ונעשה v על השלב הזה של הצבא ככה התגייסתי ועוד פעם אחרי שנה בתור חייל א חייל כאילו די מבוגר אבל חייל א עוד פעם קרא לי את התהליך הזה שהרגשתי שהיה לי שירות סדיר מאוד מאוד משמעותי גיליתי עולם זו הייתה חוויה שלי לפחות שלא הכרתי וגיליתי שזלזלתי ב ברבנות הצבאית סתם כי לא יודע מה זה היה פשוט באוויר שכאילו מה אתס לרבנות כאילו באמת לא יכולתי להסתכל על עצמי עם הרב ולא אמר אני ברבנות זה כמו זה מילה שבה ל צריך בקיצור אתם יודעים מה אני אומר אני נשמע כזה פדיחה ומשהו שצריך כאילו אתה אומר אותו כזה בהחווה וגיליתי עולם הם לא בשירות הסדיר שלי גם ביכולת להעביר שיעורים וגם בעדיונים הלכתיים וגם בפסיקה הלכתית בכל מיני דברים ולבנות עירובים ולהקים בתי כנסת ולדבר עם חיילים ואצריך לחזק אותם לצערי זכיתי לטפל בכמה חללים גם בשירות הסדיר בכל מיני מעגלים ואמרתי בואנה יש גובה ועומק בתפקיד הזה ששווה רגע לראות א והחלטתי שאני אם אני כבר בשירות הסדיר בוא נסיים אותו בקורס הרבנים צבעים ואז נחזור לישיבה עשיתי את הקורס הרבנים צבעים עוד בסדיר סיימתי כמה כמה השמחות שהייתי צריך ועשיתי את הקורס רבנים צבעים עברתי אותו ולחצו מה שצריך פה שם יאללה בוא ננסה שנה אחת בקבע נראה איך זה ומהון לאון והנה אני שמה כבר שנה חמישית אז זה קרה לי עוד פעם הנקודה הזאת שאתה כאילו אני באתי באיזשהו עמוד מסוים בתוכנית מסוימת אני אלחשה ככה ואז יקרה אחרת והקדוש ברוך הוא בסדר הקדוש ברוך הוא הוביל אותי באיזשהי דרך אחרת אני היום א אני כבר חמש שנים בקבע פחות או יותר ברבונות הצבאית אני היום רב חטיבה 401 שזה כבוד גדול בשבילי חטיבה היית ב-401 >> ב-46 בת >> בתשע באיזה פלוגה >> אליו >> אליו כבוד אחי עכשיו הוא לכם בתשע בנץ אבל מחילה בקיצור א אז היום אני הרב של חטיבה 401 כבר שנה בתפקידים התחלתי תפקיד ראשון הייתי במפרסית אתם בטח לא יודעים מה זה זה כזה של חל המודיעין מול קצות מול הר קרן אחרי זה הייתי עברתי לבחנחל עשיתי תי תפקיד של שנה וחצי כמעט בבחנחל א בצום גדליה שלפני שמחת תורה תשפ"ד התחלתי תפקיד בחטיבה דרומית עם חממי וכולי זה דברים שאני יכול לספר לכם עוד הרבה אז הייתי בעצם שלושה שבועות בתפקיד כרב חטיבה דרומית רב חתמר ובו מלחמה נראה אז הייתי כל הייתי במשך שנה ומשהו חטיבה דרומית ואז עברתי ל-401 ואני בשנה עוד מעט שנה האחרונה נמצא בחטיבה 401 אחד ואני מקווה שלעוד שנה אחת לפחות ואם לא גם לעוד אחת זה חטיבה שיש בה הרבה הרבה דברים לעשות ואני מקווה שנצליח להגיע להכל אה זה ככה בגדול על מה אני רוצה שנדבר א' כל זה פתוח בסדר לא באתי עם איזה רעיון מסוים מישהו רוצה לשאול רוצה לדבר שנדבר על משהו מסוים אני מאוד מאוד אשמח שנדבר עליו כן יש נושא ובתוך הנושא הזה אני רוצה גם קצת לטאר לכם ולספר לכם אולי גם דרך סיפורים וגם דרך עובדות של דברים שהיו לפחות בעיניים שלי כרב חטיבה צעיר, חדש, טרי אה בחטיבה דרומית במלחמה הזאת. ודרך זה ללכת לאיזשהיא נקודה שביני מאוד מאוד משמעותית בשתי נושאים. אני רגע אגיד את הנושאים שעליהם מבחינתי אני חושב שהייתי רוצה שבערב הזה אנסה לדון בהם וללמוד אותם. אחד זה המושג, זה מה שיש גם במקורות שהבאתי לכם של מסירות נפש, של המוכנות והמסוגלות להתמסר, להתמסר למה שאנחנו חושבים או שאנחנו מבינים שהקדוש ברוך הוא רוצה שנתמסר אליו. כמובן לא צריך להתמסר לכל דבר, אבל הדברים הנכונים להתמסר אליהם, הנקודה הזאת של להגיע לנקודת מיצוי של היכולת להתמסר למשהו עד לכדי למסור את נפשנו עליו היא נקודה שאני חושב היא מאוד מאוד משמעותית, פוגשת במלחמה הזאת הרבה וחשוב לי גם שנלמד עליה הרגע וגם לספר לכם על כמה כמה דמויות כאלה שאני חושב שזה מאוד משמעותי זה אחד ושתיים א ואולי דווקא נתחיל בנקודה השנייה שזה לא המקורות שבאים לפניכם אמ בעיניי בסדר בעיניי אחד הנקודות הכי עוצמתיות הכי משמעותיות שהכי הרבה מעסיקות את הלוחמים אני זוכר ברוך השם לדבר עשרות שעות מאות שעות עם לוחמים גם בשיחות אישיות וגם בשיעורים וגם בכל מיני פורומים ובדברים ובאמת זה זכות אדירה ועם ישראל צמא לתורה וצמא לדיבור וצמא לשיח ולבירורים האלה אחד האתגרים הכי גדולים של המלחמה הזאת לערכתי זה החוש חושך והאור שמשמשים בערבוביה. מצד אחד אני כל סיפור וכל סיפור שאני אספר לכם אני יכול לספר לכם מאוד ועוד מעט נתחיל קצת אם תירוצו רק בשביל ה בשביל הסיפור נספר נתחיל רגע את העובדות ודברים שהיו וכולי אבל בכל סיפור ובכל פרט אפשר להדגיש ולראות וזה נכון את הכיאוס ואת הבלאגן ואת חוסר השליטה ואת הכריסה של המערכות ואת הבלבול ואת הקשל ו בסדר נקרא לזה הצד השלילי שהוא נכון והוא קיים והוא בוודאי צריך להיות מתוחקר ואנחנו כאנשי צבא פעם שמעתי א שמעתי ממפקד בצבא הנמרוד אלון הוא היה מפקד עוגדת זק שהייתי חייל סדיר אחרי זה הוא היה אלוף עכשיו הוא לדעתי כבר השתחרר מצל הייתי באיזה תרוג בעוגדת עזה ואז שמעתי אותו בעולם מלא בקצינים וזה איךשהו צלכתי להשתחל לשם עניין אותי לשמוע אותו אז הוא שאל את כל העולם מה התפקיד הכי קשה של איש צבא בוא נשאל אותכם רגע נעשה תרגיל קטן מה האתגר הכי קשה לאיש צבא מה אתם אומרים חבריי האתגר הכי קשה יש הרבה אתגר אתגרים מה האתגר הכי קשה לאיש צבא מישהו רוצה לנסות האתגר הכי קשה חלק >> זה בהחלט אתגר אבל הוא לא הכי קשה נו חברים מישהו >> אחריות >> אחריות זה לא בהכרח לאנשי צבא אבל זה בהחלט אתגר לא הכי קשה עוד מישהו אה >> לקבור לקבור >> לקבור זה קשה מאוד אבל זה לא נראה לי הכי קשה זה אני אגיד לכם מה הוא ענה. בסדר בוא נחסוך את התהליך. הוא אמר נקודה שהיא אז מאוד השפיע עליי ואם היינו באמת מפנימים את מה שהוא אמר אז כנראה שהיינו יותר טובים במלחמת שמחת תורה ואני אומר את זה בלשון עדינה. הוא אמר שאתגר הכי קשה לאיש צבא ובזה לא התבלבל. זה אנחנו כלובי מדים. זה מחשבות שאני אנחנו צריכים לחשוב אותם. לא אתם. מי שאינם לובשם מדים. זה כשהשם מזורחת והסיפורים מצייצות והעולם יפה בחוץ והכל שגרתי והכל רגיל לחיות מתוך תודעה מתמדת כל הזמן שבעוד 10 דקות העולם יכול להתהפך העולם יכול להתהפך כי הגדר הגדולה הזאת יכולה להיחדר ויבואו מאות מחבלים ופתאום בשנייה הכל משתנה ומה אתה עושה עכשיו לחיות מתוך רמת תודעה כזאת זה לא רק יפה למצגות ולהסברים יפים זה משפיע על הפרקטיקה כי אם אתה יוצא שבת הביתה ויש לך אין לך מספיק דלק במיכל אז אם הכל יהיה בסדר בסוף שבוע הזה ואני כמו בת שתוכנית שלי אצא שבת הביתה ומרון נחזור לבס זה לא נורא אני אעצור בדרך ונתדלק אבל אם עוד 10 דקות העולם מתהפך לא יהיה לך זמן לתדלק הדבר האחרון שאתה רוצה לעשות כשמחבלים חודרים על הגדרות זה לעצור ולדלק את האוטו כי אין לך דלק נכון ומה עם הבטריה בטלפון ועוד מדהים שצריך ולזכור שיהיה לך מטן היד ומה עם לאמן את האנשים ואיפה נמצא הציוד ומה עם מפתחות ו1 עשרות אלפי פרטים של אנשים שכל אחד ואחד מהחייל הפשוט ועד המפקדים היותר גדולים יכולים וצריכים לשנות ביום יום שלהם אם הם באמת חיים מתוך תודעה שעוד 10 דקות העולם יכול להתהפך ומה אני עושה טוב יותר איך אני אהיה מפקד טוב יותר חייל טוב יותר באותה סיטואציה כשעוד 10 דקות העולם מתהפך וזה קשה זה קשה זה נגד הטבע וזה מאוד קשה לחיות ברמה דריחות כזאת וזה לפחות לפי מה שהוא אמר ואני חושב שיש בזה הרבה אמת זה באמת אתגר זה אתגר שאם באמת היינו היינו טובים בו ולצערי אנחנו כנראה לא מספיק טובים בו ואנחנו צריכים לעשות את זה תשובה ואני מקווה שנזכה עכשיו לנצל את ההפוגה שיש כי הרי ברור שזה לא נגמר להיות יותר טובים בדבר הזה ולהתמקצע בנקודה הזאת של להצליח כל הזמן לחיות מתוך תודעה של מה יכול להיות א איך אני מתנהג עם עוד 10 דקות העולם מתהפך א ואני חושב זאת נקודה שהיא מאוד משמעותית סגור סוגריים בקיצור אז בכל נקודה בזמן ובכל סיפור שאני לא אספר ואני אספר לכם כמה סיפור סיפורים בלי נדר אפשר בקלות לראות את הכאוס ואת הבלאגן ואת הכשל וכולי וזה הכל נכון אבל יש גם צד שני לסיפור יש המון גבורה והמון עוצמה והמון תושיה של מפקדים ושל חיילים ושל אזרחים בתוך אותם סיפורים שאנחנו נספר והכל ועכשיו השאלה הגדולה וזה בעצם ליבת הדברים שאני רוצה לומר לכם חוץ מהנקודה של מסירות נפש שגם נגיע אליה אבל אולי בעצם הם קשורים אחד לשני ליבת השאלה היא באיזון מי אני? האם אני אדם, עם צבא, כושלמספר לעצמו סיפורים וחי בסרט מהזמלחמת יום כיפור שהוא באמת יותר טוב, שמדי פעם גם מצליח לעשות דברים טובים או שלא? אני אדם טוב, צבא טוב, עם טוב, שהולך למקום טוב שיש לו מה לשפר. זאת שאלה מאוד מאוד מהותית של מי אני, מה הזהות שלי ומה הוא חיצוני אליי שאליו אותו אני צריך לתקן. כן? אם תרצו הרב במיתברשור אומר רעיון דומה לזה לגבי ראש השנה נכון אחד מהתנאים לתשובה הרמבם כותב זה וידוי זה אחד מהיסודות של תשובה הרב אומר במיתברשור בדרוש יט כמדומן יו יח או יט אל תתפסו אותי על המילה לדת יט שביומיים הראשונים שפותחים את הסרט ימי תשובה אין גרם אחד של וידוי אין שום וידוי בשום דבר בתפילות בראש השנה שם במים שפותחים את הסרת ימי תשובה איך אפשר אפשר איך אפשר כן הרב אומר בלי הסם הזה אם אנחנו מבינים שהוידוי היכולת להתחרט על מה שעשינו הוא מרכיב משמעותי בתשובה ועד שאנחנו מגיעים ליום כיפור לוידוי הגדול ששם יש הרבה מאוד וידוי איך אפשר לוותר על וידוי בימיים שפותחים אתצר תשובה אומר הרב בקצרה שזה בדיוק הסוד של ראשנה זה היכולת להמליך את השם יש הבדל עצום אם אני עושה תשובה על החטאים אם אני פורד את החטאים שלי מתוך תודעה שאני חוטא ואני כושל ואני לא מוצלח ואני לא עושה שום שום דבר טוב, אני כזה מעפן, נכון, אני גם לומד תורה, נכון, אני גם מכבדורים, נכון, אני גם מקשיב לראש הישיבה, נכון, בסדר, אבל באמת, באמת אני גזל, אני מדבר לשון הרע, אני נועף, אני לא יודע מה, אני עושה כל מיני דברים שהם שלילים, זה מי שאני, ומדי פעם אני בתחפוסת שאני עושה גם דברים טובים. לבין מחשבה הפוכה, הפוך. אני צדיק, אני בן אדם טוב, אני מתאמץ לעשות טוב, רוב היום שלי אני עושה טוב, יש דברים דברים שאתה אומר אני צריך לתקן. וזה בעצם המלכות כן המלכת השם בראש השנה בהקשר הזה כן בהשוואה לזה אני חושב שזאת נקודה שהיא מאוד משמעותית מאוד משמעותית ואנשים מתבלבלים בה וזה דבר שהוא מתברר בבית מדרש ופה אני גם קורא לכם גם למול עצמכם וגם לאחים שלכם ולדודים שלכם ולחברים שלכם ואם תתגייסו אז גם לחברים שיהיו איתכם כן אם אתם לפני שראו אותו במילואים וכולי אני חושב זאת נקודה שכאנשי בית מדרש צריכים קודם כל ללמוד אותה וללמוד אותה מפי רבותינו ומהמקורות ולהיות עסוקים בה וגם להצליח לתווך אותה החוצה כי אנחנו מבולבלים בזה ככה אני לפחות מרגיש ואני חושב שזה נקודה שהיא מאוד משמעותית א אני אספר לכם קצת בסדר בשביל המסגור א קצת בשביל שני רק נקבל מושג לפחות מה היה בשבילי באותם נקרא לפחות בימים הראשונים ואז אני רוצה לספר לכם קצת סיפורים ושנלמד את הפסקה הזאת וקצת לדבר על עוד כמה דברים שהם חשובים אבל כמו שאמרתי לכם אני התחלתי בעצם את המלחמה הזאת בצום גדליה בסדר שלושה שבועות לפני פרוץ המלחמה הי הגעתי מבחנחל לחטיבה דרומית רב חטיבה מאוד שמח כן הגעתי להתראין אצל אסף חממי השם מקום דמו היה מפקד החטיבה בחר בי לתפקיד שמחתי בזה מאוד רציתי מאוד מאוד מאוד להצליח בתפקיד שלי וכפי שאתם מבינים או שאתם יודעים בתקופת החגים זה תקופה שהרבונות הצבאית מאוד עסוקה חל מנייפוק של ציוד דת לאחון הלוחמים ולהתאים את הפסיקה ההלכתית בכל המצבים ולהצליח להגיע לכולם וגם ללמד מה זה החג ושכולם ירגישו את החג וכולי זה אתגר לא פשוט כשיש המון חיילים שפזורים בהמון נקודות ואני כן נזרקתי לתפקיד הזה תוך כדי ממש צום גדליה כאילו כבר אין לך זמן לתכנן בסדר מתכננים את החגים החל מ יודע מאב מטו באב בסדר מתחילים כבר לתכנן קדימה כשאתה נזרק לתפקיד בצום גדליה אין לך זמן לתכנן אתה עכשיו פשוט זה נקרא סליחה על הביטוי SOS חגים בוא רגע חייב לעבור את האירוע הזה אחרי שמחת תורה נדבר בסדר וככה אני נזרקתי לתפקיד את זה אני מאוד רציתי מאוד רציתי לתחיל את התפקיד אחרי שמחת תורה תנו לי רגע את הרווח הזה לסיים את החגים ביחידה שאותה אני מכיר איפה שאני יכול לתכנן אחרי זה נתחיל כאילו איזה לא פייר זה להביא אותי לתפקיד בלב החגים בתקופה אחת התקופות הכי הבוסות בשנה כאילו אבל לא הקשיבו לי וזכיתי לא זכיתי בדי עבד זה מסתבר כה חלטה דרמטית בשבילי אה להתחיל תפקיד את זה בצום גדליה אספר לכם סיפור בהקשר הזה אחד האתגרים שהיה לי אתה יודע מה עולה לפני אחד גרים שה לי אני אספר לכם עם שחשוב שתדעו דבר שהוא לא א לא כל כך מפורסם לא יודע למה שהאתגר שלפחות של עוגדה טזה הוא לא התחיל בשמחת תורה כבר חודשיים לפני פחות או יותר היה המון התקרבויות לגדר שחמס התקרבו כמו שהם אוהבים זה תמיד קרה במישי בצהריים עד שעתיים אחרי כניסת שבת הם מתים על הזמן הזה והמשמעות שזה בעצם עשרות ומאות ולפעמים אלפים לא ברמה של צעדות השיבעה מי שזוכר את התקופה הזו שזה היה באמת נערות אדם לא ברמה של צעדות שבעה אבל מאות רבות שלזטים מתקרבים לגדר סורבים צמיגים מנסים לזרוק דברים ואז הלוחמים צריכים בעצם לקפוץ לראות לאוויר כי עוד פעם זה עוד פתיחה של לפני המלחמה יורים לאוויר מנסים להרחיק כל מיני אמצעים בקיצור בלאגן איפה זה פוגש אותי כרב חטיבה זה פוגש אותנו א' כל בתדרוכים לדבר הזה גם במוכנות למצריך בשבתות יש לא מעט מפקדים דתיים ששבת אחרי שבת אחרי שבת אחרי שבת סוגרים כי הם לא רוצים לנסוע הביתה בשבת ותמיד הם עושים הם עושים את זה דווקא בשבת והמפי לא לא מסוגל להיות בבית הוא גם לא צריך להיות בבית כזה קורה ואז מה זה כן ישא בשבת הוא לא ישא בשבת אולי יש פתרונות שאפשר אולי ניסינו מראש לארגן נהגו עם איזה מיניבוס עם רשימות מראש איפה אנשים גרים וכולי נסות למצוא כל מיני פתרונות כדי להקל על המפקדים, על הממים, ממפים, אגדים ששבת אחרי שבת אחרי שבת אחרי שבת סוגרים וגם מפקד החטיבה חממי השם מקום דמו סגר ככה שבת אחרי שבת אחרי שבת אחרי שבת תקופה מאוד מאוד ארוכה חשוב להבין את זה כי לפחות בחוויה שלנו אז היינו בקצה בסדר עכשיו אני התחלתי אז רק את התפקיד בחטיבה זה היה המצר של המפקדים שקיבלתי מהם צריך להבין שאנחנו אנחנו בקצה מבחינת ה מבחינה מבצעית בסדר ממש מאותגרים מאוד מאוד מאוד זאת הייתה רמת התודעה שזה דבר שמדהים לחשוב עליו. תבינו כמה 24 שעות אחר כך אנחנו הבנו מה זה אתגר אמיתי. בסדר? כמה כאילו המקום התודעתי יש פה נקוד אם הוא משחק הרבה תפקיד אבל אז בחוויה שלנו ובמושגים שהיו אז זה היה אתגר מאוד משמעותי. הרגשנו מאוד מאוד ככה מפקדים הרגישו מאוד מאוד מאוד מהדבר הזה. זה הוביל לכך שביום כיפור שלפני שמחת תורה כן תשפ"ד ההנחיה של הרבונות הצבאית הייתה שהלוחמים שצריכים לוודא שהמחבלים או החמס או אותם הזתים שמתקרבים לא יחדרו לא צמים ביום כיפור וזה לפני המלחמה לא צמים ביום כיפור ואני מסתכל על הנחה הזאת ואני אומר לעצמי הרבק עכשיו אני רב החטיבה אני צריך ללכת לשכנע לוחמים שרצון השם מהם הוא לא נצו ביום כיפור איך אני עושה את זה איזה איך אני איך אני משכנע אותם איזה נימוקים אני אומר אני צריך צריך להתחנן אליהם. אני אומר להם את זה כפקודה. איזה מקורות אני אביא לדבר הזה? איך אני משכנע לוכם שרוצה לצום כי זה יום כיפור? שרצון השם אמנו זה שזה לא יקרה ושלא יתבל לחשוב שלצום בכיפור זה לא כזה חשוב כדי ששנה הבא הוא כן יצאו אם הוא יצטרך. זה אתגר שאך אתה מתווכת זה נכון. ואני אספר לכם על מחלקה אחת א בגדוד 50 וחדס בחטיבה דרומית. רק שנייה אחת נמסגר עוגדת עזה. זה עוגדה מרכבית. אמורה להגן אמורה להגן על השטח שבין זיקים בצפון הרצועה לקרם שלום בדרום הרצועה היא מחולקת את שתי חטיבות מרחביות צפונית ודרומית צפונית זה מזיקים עד פחות או יותר איפה שהיה נובה יערים ודרומית באותו נקודת זמן זה אחרי יעריים מכיסופים עד קרם שלום עם כל פתחת שלום וכולי א זה בגדול החלוקה בגזרת חטיבה דרומית יש שני גדודים אז היום יש חמישה פחות או שישה פחות או יותר אז שני גדודים בכיסופים 51 של גולני ובקרם שלום גד נחל בסדר גצר נחל א זה בדרומית בצפונית יש בנחלזת 13 של גולני וביפתח את 77 כמדומני שזה בעצם הגדוד טנקים שנותן טנקים לכל הגזרה זה בגדול הפריסה ארבעה גדודים בכל עוגדת העזה בסדר א בגדוד 51 של גולני היה ממם אולי שמעתם את השם שלו אני גם ההורים שלו פעם צילמו אותי מספר את הסיפור שלו אז אולי יצא לכם לראות קראו לו שילו שילו ראוברגר גר באלי הוא היה ממם הוא היה למד בישיבה באילת התגייס לאגוז סיים את המסלול באגוז יצא הקצה אפס הלך להיות קצין קיבל תפקיד ראשון אחרי הקורס קצינים להיות מפקד של מחלקת בייניש בגדוד 51 בגולני הם היו ביינישים יחסית מבוגרים לא היה שם פחות משיעור ה היה שם שיעור ה שיעור ו הוא היהד אחד שיעור ז שיעור חי יחסית מבוגרים הוא ממ צעיר הוא שיעור ג דעתי עוד ד בישיבה הוא סיפר בר לי אז שהוא הרגיש מאותגר מזה בסוף זה חבר'ה יותר מבוגרים ממנו שבעולם האזרחי שלהם הם כאילו מעליו כאילו ב בהיררכיה בישיבות א והוא עכשיומם שלהם והוא צריך שהם ילכו אחריו ואיך הוא עושה את זה וכולי ואני שידבתי אותו שבוא שילו מה שלומך אני אעיר הרב החדש אנחנו לא מכירים תתם אחלה עוד רגע יום כיפור אלה הנחיות איך אנחנו אני חששתי מאותה מחלקת ביני שמתי את זה כאיזה אתגר כי אני חשבתי שמהם יהיה לי הכי קשה לשכנע אותם לא לצוב ביום כיפור ככה חשבתי בתבתי לטומי אספר לכם מה קרה אחרי זה אמרתי לו שילו בוא תעזור לי רגע איך אנחנו עושים את זה נכון בסדר באמת חששתי מזה חששתי מהישיבות שאולי יבוא אולי כל מיני דברים שולכים לקרות אני צריך להסביר את עצמי בסדר וגם מצד שני חברים זה גם פקודה לא אנחנו הצבא לא באמת שואל אותך אם אתה צם או לא צם אבל צריך גם לתוווח את זה וכולי בקיצור להצליח את כל המתח הזה להעביר בצורה נכונה אני מאוד חששתי הוא בחצי חו לי הרב אל תדאג לא יודע אם לך הם יקשיבו לי הם יקשיבו הוא כבר היה מספיק ביטחון איתם הוא היה איתם גם בהכשרה קיצור לי הם יקשיבו אחרי איזה כמה זמן יום יומיים עשינו חטא כזאת הסברתי להם הייתי צד דפי מקורות נתן לי איזה חצי שעה ניסינו פה שם השתכנעו ספוילר באותו יום כיפור באותה פלוגה שישבה באמו פדרום המחלקת בין איש לא צמו כי זה מה שהרב אמר וכל השר צעמו כי הם לא היו מסוגלים לצום ביום כיפור בסדר זה זה מה שהיה שם ואני הסברתי להם ואמרתי להם אבל נראה לך שאני הולך לצום ביום כיפור מי שואל את הצבא זה בגדול מה שהיה שם שזה נקודה שהיא מרתקת אבל זה מה שהיה. א נשלים כבר את הסיפור על שילו כי אני חייב. א זה היה ב קצת לפני כיפור. בסדר כידוע ביום חג ראשון היה בשבת, חג שני שמחת תורה היה גם בשבת. היה חולמועד יחסית ארוך. כל חלום מועד כמעט הייתי בגזרה, הייתי בצבא. היה מלא מה לעשות, מלא סוכות לבנות, מלא תקלות, מלא דברים. זה רציתי שהכל יהיה פיקס. עכשיו אני גר בסדרות לא כזה רחוק אבל לא הרשתי את עצמי לצאת. יש פה לוחמים, יש פה אתגר, אני רב חטיבה חדש, רוצה להוכיח את עצמי, לא יוצא כמעט כל החג. יום רביעי אשתי מתקשרת החולות של דביר, אומרת לי, "יאיר, מה שלומך? אתה זוכר אנחנו פה, יש לך בית שלושה ילדים, יש לי בת שהיא נולדה חודש וקצת לפני כאילו בצ"ז אלול. כן? בסדר? זה חודש לפני האותה נקודה בזמן. אה, קיצור, יש לך ילדים, עוד מעט חוזרים למסגרות, יום אחד אתה יכול להיות גם איתנו. אנחנו פה, אל תשכח את זה. א כל אשר תומע לך שרה, תשמע, בכל האנשים תמיד צודקות. הנה זה אתה מצלם אותי אז תראה לה את הה זה בקיצור אמרתי לו וואלה צודקת הלכתי אליך מאמי למחת אמרתי לו אמ אחת מאוד חשוב לי להיות פה אבל אשתי דיברה איתי האם אפשר יום חמישי להיות בחופש נשאר לי ואני יום חמישי מוצא את עצמי בירושלים אשתי וילדים אצל אחותי אוכלים זה אחלה שמחת חג מצוין ספוילר אני הייתי אמור לסגור את שמחת תורה עם אשתי והילדים בראים זה הייתה תורנות שלי בעוגדת עזה ביום רביעי כשדיברנו היא אמרה לי שהיא לא כל כך מרגישה טוב ביקשה מלי לנסות להחליף את התורנות. מצאתי דיברתי עם מקציין דת שאת לא מוכן להחליף אותי בשבת ואני אסגור ממך שבת בראשית הוא אמר לי כן וככה ניצלנו מעור שיננו להיות אני עם אשתי והילדים במחנה רעים בשמחת תורה א אני הייתי שם בשמחת תורה ביותר מאוחר אבל לא עם אשתי והילדים הם נשארו בבית שלפחות זה היה נס עצום כי ה אם היו איתנו שם זה היה אחרת >> אה מישהו >> כן דביר יכול לספר לכם הוא ראה אותם הרבה יותר בשבת הזאת ממני אבל הוא יספר לכם את זה אחרי זה ישלים לכם את הסיפור. בקיצור צריך להתרגל לזה שתפקיצור א חמישי בצהריים בסדר חמישי בצהריים חול המועד יומיים אחר כך שמחת תורה מה יש בחמישי בערב >> שנה רבא לא חשבתי על זה לפני שתיים בצהריים שהיא לא מתקשר אליי כן אותו שילו שעזר לי עם יום כיפור וזה ש הרב מה שלומך יופי נכון להפריע לך זה דחוף אני אומר לו זה דחוף או חשוב כי אם זה לא כזה דחוף בוא אני עם משפחה וזה דבר אחר כך אומר לי הרב זה לא דוחוף אבל חשוב מאוד טוב מה כאילו דבר הרב היום שון הרב אתה יודע נכון כן יודע אנחנו מחלקה של בינישם את זה אתה יודע יודע אנחנו סוגרים פה את החג את זה אתה יודע יודע דבר מה מה אתה רוצה כאילו אחי אתה מבסס לי את הזמן הוא אומר לי תקשיב אנחנו עולים סיור חוזרים באזור אחד ומשהו בלילה אנחנו החבר'ה מאוד מאוד מאוד ישמחו אם תבוא אלינו לסוכה למו בדרום להביא לנו שיעור שנה רבא סוגרים את החג מחלקת בני שישמחו שתבוא להעביר שיעור מה אתה אומר אתה יכול לבוא בול תרוק אני כבר יודע שאני לא מתכנן לחזור א אומר לו תקשיב כאילו צר לי אבל לא לא מתאים כאילו אני אומר לעצמי בלב איזה טיפה שאני צריך כאילו לקחת את החופש אתמול והיום להיות אושן הרב מה חשבתי לעצמי היום להיות בחופש אבל כבר נוצר הסיטואציה קיצור צר לי אבל לא בדרך כלל השיחות מהסוג הזה נסגרות ככה אני רב החטיבה אתה ממם בוא כאילו כל אחד במקומו גם ראית אותי כל הזה וככה זה נגמר הוא שותק לרגע ואז הוא אומר לי את המשפט הבא אני מצטט אני זוכר אותו אני אספר לכם אחרי זה למה אבל אומר לי לא הבנתי אני ממם מ מפקד על מחלקת ביניש סוגרים פה את החג לילו שנה רבא אתה רב החטיבה אני מתקשר אליך לבקש שתבוא להעביר שיעור ואתה אומר לי לא ואז הוא מתעצבן בסדר זה היה שיחת עצבים זה לא היה שיחה נחמדה אומר לי אז בשביל מה אתה פה כאילו מה אני צריך אותך בשביל מה אתה פה עצבנתי כאילו בואנה חצוף אתה מוציא אותי כאילו אני איזה פיסדלוך שכל היום לחפש לגות הייתי איתך כל החג ראית אותי הייתי כמעט כל יום אצלכם במוצב עברתי גם עוד שיעור באותו חולמד לכם אתה יודע שהייתי פה כאילו מה אתה מה זה השפעה הלא נעימה הזאת אבל שתקתי למרות שהייתי מאוד עצבני לא אמרתי לו את זה ואמרתי לו טוב נראה סתובב לאשתי אומר תקשיבי שעה הרע בהיום לא יודע איך לא חשבנו על זה אני כאילו אני חייב לחזור לבישור כן לא היה קצת זה לא יודע אבל בשביל מה אני פה בחרנו להיות בצבא זה זמן שבחרנו כאילו לתת מעצמנו בשביל זה אני גם לא עזמתי הם הם ביקשו ממני אני לא יכול להגיד לה לא בשביל מה אני פה כאילו זה הרגיש לי מה תביעה מאוד מאוד עמוקה בשביל מה אתה פה בחרת לשרת בחרת להיות בחרת לעשות תפקיד בחרת לא בתקופה כזאת מביאים את זה עד אליך קיצור אתה לא יכול להגיד לא רק את הסיטואציה לא נעימה אבל הם הלכו לניצן להורים של להורים וכבר עברתי עוד כמה שיעורים גם בעוגדה גם בכיסופים גם בעוד כמה מקומות באמת הגעתי ב13 בלילה למדנו פסקה של רבי נתן על זה שהסוכות זה תשובה על התשובה כן רבי נתן מדבר על זה שלפעמים בתשובה של הסרת ימי תשובה נהינו רוחניים כל כך עד שנחשוב שהאידיאל זה להיות מלאכים להיות נתולי חומר ועל אם זה הלקח שלנו מהתשובה של עשרת ימתי תשובה אז צריכים לעשות תשובה על התשובה וזה בעצם המהות של סוכות לקחת את כל ה כן את כל האור הגבוה ולהחזיר אותו חזרה למציאות ולהצליח כן להק משכינת מהפרה ולבנות את הכל ב קיצור דברים מאוד פסקה מאוד מאוד חשובה בעיניי למדתי אותם פסקה ארוכה כזאת למד זה כמעט שעה ורקדנו וזה היה מאוד מאוד משמעותי א סוף השיעור רואה כל השיעור שלו הוא קורא לי זה היה בסוכה שהיה מחוץ לבית כנסת קורא לבית כנסת אומר לי הרב מצטער יצאתי חצוף היום וזה הגזמתי פה אמרתי הפוך כל הכבוד לך תודה רבה תראה בזותך מה נוצר אשריך וזה חג שמח ויאללה אני אפגש כאילו יום ראשון בעזרת השם אני כבר יודע שאני לא סוגר וככה בעצם נפרדנו חזרתי לעוגדה התפלתי שם בנץ ויום שישי ערב חג ו בשמחת תורה בסדרות בבוקר וזה בלילה בבוקר היה התחילה מתקפה בעצם של שמחת תורה חדרו מחבלים למוצב מופ דרום הממפי של אותה פלוגה היה בבית באותה שבת כי אגב אתה יכול רגע לעצור את הקלטה בסדר סגור סוגרה איפה הייתי בסיפור אה שמחת תורה אז המפי של אותה פלוגה נמצא בבית. הס מפצא בסיור על הגדר יחד עם הדוד. הוא נהרג באותה שבת. אז בעצם המפקד מפקד המוצב הכי בכיר במוצב זה שילו. הוא מפקד המוצב כמו בתרגולת בגלל שהחדר אוכל זה המרחב המוגן אז הוא מנסה להיכנס את כולם לחדר אוכל. יש צבע אדום כאילו אין אין מה להיות בחוץ אין מה לראות על הטילים. הולכים למרב המוגן מנסה להעיר את כולם. רוב החיילים מכנים לחדר אוכל. אחד נשאר בחוץ ואז מגיעים המחבלים כל החיילים כונסים בחדר אוכל זה דבר שקרה בכמה וכמה וכמה מוצבים שבגלל שהחיילים כולם מכונסים בחדר אוכל מחבלים יודעים איפה החלים נמצאים קצת יותר קל עכשיו כאילו לנו יותר קשה להגיב ולהם יותר קל א לפגע בנו זה דבר שצריך לחשוב עליו לאבא צל צריך לחשוב עליו כאילו איך עושים את זה נכון עם רכבים מוגנים וכולי אבל זה כבר לא ענייננו בקיצור א שורה תחתונה לא ניכנס לכל הסיפור של הקרב הזה תרצו תחפשו אני בטוח שבאינטרנט יש חומרים על זה יש שם קרב גבורה רק בשביל הספורט בסדר שהיא לא הוא החליט שהוא נמצא על הדלת בסדר עכשיו מחבלים יורים איך אתה יכול לפגוע במחבלים ולא להיפגע בעצמך אז הוא שם מגיסט מול הדלת אמר לו תקשיב אני פותח את הדלת נותן צרוב ואני סוגר ואני פותח אותה ותן צור ואני סוגר ככה כאילו ויש יש כמובן שבא מולם באותו זמן ואז אומר לו מוכן 3 2 1 ונותן צור פותח סוגר משהו מטורף אחרי שעתיים בערך של קרב א המחבלים פשוט עזבו את המקום התוצאה צאות היו ששילו ועוד לוחם אחד נהרגו בחדר האוכל היה עוד לוחם אחד שנהרג במיגונית שלא הספיק לבוא ועוד לוחם אחד היה מחי חי רובין שהוא נפצע מאוד מאוד קשה ואחרי יומיים או שלוש נהרג מפצעיו בבית חולים ארבע הרוגים מאותו קרב במוב דרום חוץ מהסמפ והנהג שלו והקשר שנרגו בדרך וזה רק מהפלוגה הזאת בסדר א אני פוגש אותם פעם ראשונה ואני רגע נסגור את הסיפור שלו ואני אגיע לנושא שרציתי לדבר עליו אבל חייב רגע אני אני רוצה להעיר כמה נקודות מתוך הסיפור הזה של שילו א אני פוגש אותם פעם ראשונה ביום שני לפנות בוקר בסדר תבינו הם לקחו את הגופות של שילו ושל החייל מחדר אוכל ושל ההוא מהמגוני שמו אותם בבית הכנסת למה בבית הכנסת כי זה קרוב יחסית לחדר אוכל זה מקום שמתאים ל לכבוד המת ככה הם חשבו לפחות יש שם מזגן טוב קיצור שמו אותם בבית הכנסת את שלא עטפו בפרוכת של ארון קודש את השער בכל מיני סדינים כאלה הם פשוט היו שם ככה כמעט 48 שעות עד שהגענו להם ביום שני לפנות בוקר והם יהיו בין הראשונים הזדמנות לא היום תרצו לספר לכם את מה עשינו וכולי ואיך פעלנו זה מעניין זה לא הנושא שלנו אבל הגענו להם ביום שני לפנות בוקר אז בעצם עזבתי דיברתי עם ג'לו הוא ביקש ממני סליחה וכאילו התחבקנו 24 שעות לפני הפעם הבאה שפגשתי אותו זה העטוף בפעוכת של ארון קודש בבית הכנסת של המוצב אה אגב אני חייב רגע להגיד משהו על הדבר הזה לא שם לב בכלל שהספר תורה שהיה במוצב היה זרוק על הרצפה בצורה מאוד מביכה א והייתי כל כך עסוק ב אותיות ש בגבילים שנשרפים ואותיות שפורחות באוויר לא שמתי לב בכלל לספר תורה ממש שנמצא שם זה בכלל לא היה לי מחשבה היום למחורת כן זה יום שני לפנות בוקר העלנו אותם לקיורית והמשכנו הלאה לא משנה כל מה שעשינו יום א יום שני בצהריים זה באותו יום בצהריים מתקשר אליי מיש הרב של צלים אומר לי הרב תקשיב מישהו אמר לי שקיצור הביאו לי את הספר תורה שהיה במוב בדרום הוא היה זרוק שם בצורה נוכבת הוא אצלי כשאתה רוצה אותו תדע שהוא אצלי סגור הרב תודה רבה זה בגדול הדבר האחרון שעניין אותי עכשיו לדעת איפה הספרי תורה עשינו משימה שהיא חשובה הרבה יותר לערכתי באותו זמן א יומיים אחר כך יום רביעי אנחנו עוד עסוקים ב להצליח להביא לשורה בשביל שיהיה זיהוי למאות רבות של כל הגופות שנמצאות במרחב חטיבה דומית שתבינו את האתגר בסדר אתה לא יודע כמה אנשים נהרגו אין לך מושג אתה לא יודע איפה הם נהרגו הם יכולים להיות בשדות, יכולים בדרכים, יכולים בשבילים, יכולים להיות על הגג, יכולים מתחת, יכולים בכל מקום. אתה צריך בעצם לסרוק את כל השטח שהם תיאורטית יכולים להיות בו. בסדר? תבינו את הכמות של השטח שצריך להבין בשביל לשלול שם שאין שם הרוג. כך אתה לא יודע לאט את הכמות. זה מטורף מה שהיה שם. צהל השקיע בזה משבים מטורפים. אגב, הוא השקיע בזה משבים מטורפים אחל מיום שלישי. עד יום שלישי אף אחד בצהל הגדול. בסדר? ברבונות צבאית, כן? בצהל הגדול לא התעסק כמעט בחללים התעסקו בצליח לאדוף את המחבלים אגב ספוילר המחבל האחרון בחטיבה דרומית שעוד היה חי מתי הרגו אותו שחדר בשביעי באוקטובר מתי הרגו את המחבל האחרון אתם יודעים >> באיזה יום יום חמישי יום חמישי עוד דרגו את המחבל האחרון שהצליח להתחבות באיזה פרדס בכיסופים ועוד ניסה להרוג והוא היה חי עוד כאילו הגיע בשבת יום חמישי הרגו את המחבל האחרון שחדר בביעי באוקטובר בחטיבה דרומית לפחות לא יודע מה בצפונית אני מניח שזה לא רחוק מזה בסדר שתבינו את הרמה וויה בעצם ארבעה ימים כן משבת עד פחות יותר יום שלישי אל תתפוס אותי על המילה שאנחנו אני והצוות שלי וכל מי שצחנו איכשהו להתגבש ולעשות היינו עסוקים מכף רגל ועדרוש במשימה ערקית ראשונה במעלה כי כל חלל כזה צריך להגיע לקבורה והם זורקים בחוץ ועוד רגע גשם וחיות יכולות חלילה לאכול ואולי יש מחבלים ואולי יחטפו בקיצור כן ומי דמיין בכלל שיש 250 חטופים כל גופה כזאת אתה מדמיין הדר גולדין בסדר על אחד כזה אני לא בשבת זה ביום שרשם כבר אתה יודע פחות או יותר שני אבל בשבת אין לך מושג בכלל אבל כל גופה כזאת שאתה לא לוקח כאילך איך אתה לוקח אתה כאילו אתה מבין שיכול להיות שהוא אדר גולדין לב שעכשיו המדינה 10 שנים 11 שנה תהיה כולה על הברכיים בשבילו זה חתיכת אירוע והצבא לעסוק בזה כי הצבא עכשיו עסוק בלתי ממחבלים ובצדק קיצור זה יש פה מורכבות איך פועלים בתור מרחב כזה? סגור סוגריים. אז בעצם הפעם שאני עזבתי את שילו באותו יום חמישי בלילה והפעם הבאה שפגשתי אותו זה ביום שני לפנות בוקר א עטוף בפרוכת של אהרון קודש ואם רגע נתמקד בסדר רגע יש בזה הרבה פרטים אבל כמה נקודות שאני רוצה להעיר מתוך הסיפור הזה על שילו אני מוכן לספר לכם עוד הרבה סיפורים ועוד לא התחלנו בכלל ללמוד ויש עוד מלא דברים לדבר עליהם אבל כמה נקודות שאני חושב שהם משמעותיות אחד המשפט המשפט הזה הזה שהוא אמר בשביל מה אתה פה? הוא הוא בטוח בא ממקום עמוק אבל הוא היה משפט מאוד פשוט זה לא באיזה ציטות מאיזה לא יודע מה משפט מאוד פשוט כאילו יש לך תפקיד בשביל זה התגייסייסת אני פה בשביל להיות עם הלוחמים שלי אתה פה בשביל להיות הרב של החטיבה תעשה את מה שאתה בשביל בו ואת מה שבשבילו אתה פה כל כך פשוט כל כך פשוט וברבות הזמן אתה חושב אומר כמה עומק יש בזה זה בעצם להבין שיש לי תפקיד יש לנו תפקיד יש לך תפקיד יש לכל אחד מאיתנו משימה יש סיבה שבשביל אני פה בחרתי להיות בישיבה בשביל זה אני פה. מצוין. אז בשביל מה אתה פה? בשביל לישון עוד שעה בבוקר? בשביל לצאת ביום חמישי בלילה או ביום שישי בבוקר? להיות עוד שבת להיות פחות שבת. בשביל זה אני פה. נכון? באתי לישיבה בשביל תכלית. מצוין. בוא נממש את התכלית שבשבילה אני פה. ולא רק הוא. העוצמה של המשפט והעוצמה שלו הייתה לגרום לי, כן? אני אדם אני לא הוא, לגרום לי לבחור את הבחירה היותר גדולה בתוך מה שאני צריך לעשות. הרי חשובה לי מאוד המשפחה. אבל הוא בסדר. וזה היה סיטואציה גם שהיא לא נעימה, אבל הוא גרם לי לטבוע מעצמי, לממש את הסיבה שבשבילה אני פה, אתה פה בשביל משהו, אז תעשה, יש לך תירוצים, אחלה, תשמור אותם לעצמך, תעשה את מה שבשבילו אתה פה. זה כל כך פשוט, אבל אם נבין כולנו, כל אחד ברמה האישית, כי אנחנו לא נוהגים לתת מוסר לאחרים וזה בסדר, כל אחד לעצמו. וגם ברמה המשפחתית והזוגית והמשפחתית ובטח הלאומית. אם נבין בשביל מה אנחנו פה, למה הגענו לארץ הזאת? למה הקמנו את הצבא הזה? למה באנו ללמוד בישיבה? למה אנחנו מתחתנים? למה אנחנו מתגינים? בשביל מה אני פה? להבין מה המטרה, מה התכלית, מה המהות, מה רצון השם ממני? אני פה בשביל משהו. מצוין אתה מבין בשביל מה אתה פה? עכשיו תהיה אמונה מזה. תגרום לאותה הבנה לשנות לך את הבחירות, את היום יום. עכשיו תשנה את מה שאתה עושה, כי בשביל זה אני פה. ואל תיתן לעצמך ליפול לקטנות של אני אזייף גם אם הזיופים האלה יש להם תירוצים טובים וגם עםצים טובים וגם אם זה סיבות חשובות אני לא חושב שבבית מדרש צריך להסביר מה החשיבות של משפחה ומה החשיבות שהיה משפחה בריאה וביחד ועם אבא וכולי חשוב ואף על פי כן יש פה שתי משימות חשובות ועל אחת מהם אתה עכשיו בחרת להתגייס בחרת להיות רב צבעים מצוין אז בשביל זה אתה פה תעשה את מה שבשבילו אתה פה זה נקודה אחת אני חושב שזה הוא מאוד משמעותי אבל אני רוצה להגיד לכם עוד משהו עוד משהו שהוא הוא זה מוסר שאני נותן לעצמי בעקבות הסיפור הזה ועוד סיפורים ואני חושב שיש בו הרבה מאוד אמת הרבה מאוד אמת ככה לפחות לדעתי אם אני מניח בסדר אני מניח שאם לא היה קורה מה שקורה בשמחת תורה 99 פסיק 9% שלא הייתי זוכר את השיחה הזאת בכלל לא הייתי זוכר זה היה עובר לידי בסדר יאללה עוד כמה עם כמה אנשים אנחנו מדברים ביום אתם יודעים כמה אנשים אני מדבר ביום ברוך השם הרבה כנראה שעוברים לי ליד האוזן עשרות ומאות כל מיני משפטים כאלה ודברים ומי מישהו אמר לך משהו בסדר מתקלים הלאה אבל אז נוצר שביעי באוקטובר שמחת תורה ואז פתאום משפט שמישהו אמר לך לפני שבוע כן שאגב כנראה שזה הייתה הבקשה האחרונה שלו תראו מה חשוב לו כן בדיעבד זה הפך להיות ה אחת הבקשות האחרונות שלו לפחות שיש שיעור תורה באושן הרב ללוחמים שלו במוצב ולא לוותר ולעשות משהו שבמושגים שלו הוא לא כביל ולטבוע מהרב חטיבה החצוף שלא רוצה לבוא לא חביבי אתה תבוא אתה תבוא כי אני ביקשתי אתה תבוא כי אני ביקשתי כי זה חשוב לחיילים שלי כי תורה זה דבר חשוב וכי זה חשוב לחיילים שלי אז אתה תבוא וכנראה שאם לא היה קורה משקורה לא הייתי זוכר את זה לא הייתי זוכר את זה וזה עובר לידי ואני חושב שהדבר הזה אותי מלמד המון כי כמה כאלה יש סביבנו אם אני יכול לספר לכם סיפורים פה על עשרות אנשים עשרות אנשים אני לא מגזים שהכרתי ושיש להם סיפורי גבורה מטורפים ושלצערי הגדולה זכיתי גם להיות בתהליך של הבעתם לקבורה ואת כולם אם לא היה קורה שמחת תורה הייתי במובן מסוים שוכח בסדר זה היה ענקהנך וזה היה מפקד החטיבה באותו זמן וזה היה ממם וזה היה סמגד וזה היה ממפה וזה היה בסדר אז היום אני פה מחר נשאר יש מלא גם היום היום עכשיו אני ב-401 יחידה אחרת יש מלא אנשים סביבי מלא ממפים יש ארבע מגדים יש לי מחד ושמחד וקצינים ודברים וחיילים ומלא אנשים סביבי מה אני באמת מתייחס לכל אחד כאילו הוא גיבור כאילו משהו לצערי אני לא אני אומר את המוסר הזה לעצמי ופה ופה זה נקודה שהיא מאוד משמעותית יש המון גבורה בתוכנו הראיה לזה היא שיש כל כך הרבה סיפורי גבורה של כל כך הרבה חיילים וחיילות ואזרחים ואזרחיות בכל הרמות של כל כך הרבה אנשים שאי אפשר להסביר שזה הוא היה מיוחד והוא היה מיוחד והיא הייתה מיוחדת וזה המיוחד וזה משהו חריג ו זה נכון למישהו אחד לאיזה דרור וינברג אחד שאחרי זה מספרים זה לא יכול להיות כולם. אם זה קיים בכולם, זה כנראה קיים בכולנו. זאת תכונה שהיא קיימת בנו כעם, בנו כדור. ואם זה קיים בנו כדור, אז זה קיים גם במי שעכשיו יושבים פה לפנינו חושב שאת מה אתה מגזים? זה אולי אני לא יכול להיות כזה טעות. אתה יכול להיות כזה. אתה יודע איך? אני יודע כי אתה חלק מהדור הזה, כי אתה חלק מהעם הזה. ואם היה קורה לך משהו חלילה חלילה כן לא עלינו וחוץ ממנו אבל אם היה קורה משהו אז עליך היו מספרים כמה היית גיבור וכמה היית מיוחד וכמה וכמה ו כן אחרי מות קדושים אמור מצוין עכשיו בוא ניקח את ההבנה הזאת את הלקח הזה ולא נחכה שיקרה משהו דרמטי ולא נחכה שמישהו ימות ולא נחכה שמישהו ימסור נפשו בגבורה ולא נחכה שיקרה איזה משהו מרכיע שחקים ונדע לשמוע את האנשים שסביבנו נדע להיות מוארים ולדלות את הגבורה שקיימת בחברותה שלנו, ברב שלי בישיבה, באשתי, בילדים שלי, בדודים שלי, בהורים שלי, בסביבה שלנו, כי קיים המון טוב, רק אנחנו צריכים לדעת להתפקס, לדעת לשים לב אליו. ובואו לא נהיה מאלה שמחכים שיקרה משהו גדול כמוני, כן? יקרה משהו ואז פתאום אתה מספר בנאום יפה יפה על כמה אנשים גיבורים. אני חושב שזה נקודה שהיא מאוד משמעותית כי בעצם זה חותר תחת מה זה הגבורה הזאת? כן הגבורה של כן בוא נלך רגע לרבי עקיבא נכון שהוא מתי יבוא אלדי ויקיימנה לא צריך לחכות להעריך את רבי עקיבא ברגע הזה יש המון מה ללמוד מרבי עקיבא גם לפני אוי ואבוי אם לתפוס את כל רבי עקיבא כי אותו אחד שמוצר נפש בסוף ושרקו את בשרו במסרקות של ברזל זה רגע אחד מאוד מסוים שבו מקרזים תמציא את החיים שלו והוא מאוד חיקלו נכון אבל יש לרבי עקיבא עוד המון המון דברים שהוא אמר ושהוא עשה ושהוא רצה ושהוא חל חלם וכולי שמם אנחנו להתמוד ממנו וכמו אותו רבי עקיבא וכמו רבי שמעון בר יוחאי וכמו כל גדולי אומתנו מקדמה דינה זה דברים שקיימים גם בנו גם פה היום ואם אנחנו לא מאמינים בזה אז איזה יצר רק קטן כזה שאנחנו צריכים לעבוד עליו שזה קיים בנו וזה קיים בחברותה שלי וזה קיים בי ואנחנו צריכים לדעת להאמין בדבר הזה אני חושב שזה נקודה שהיא מאוד מאוד א מאוד משמעותית בסדר כי זה קיים בנו וזה פה א אני כן רוצה ברשותכם אתם יודעים מה? אולי אספר לכם עוד סיפור אחד. יש לי עוד יכול לספר לכם עוד עשרות לפני הפסקה הבאה אספר לכם בסוף לפני א ברמה האישית בסדר לפני שבוע וחצי בשבילי נסגר מעגל מאוד מאוד חשוב בסוף חמה ממפקד החטיבה שהכרתי קצת א הגיע לקבורה חיכינו כמעט שנתיים מלאות לזה שגופו יבוא לגבורה אמנם יש משהו משהו מסוים לא משנה כרגע מה ש היה קבור כבר אחרי חודשיים וחצי כמעט שנתיים לא היה שם א את הגופה שלו ועכשיו ברוך השם זכינו שזה יקרה ואני אני ברמה האישית בסדר משתף אותכם מחשבותיי אני מרגיש שרק אחרי שזה קרה עכשיו אפשר לדבר על להתרפות אז בוא נדבר רגע על הסף חממי אסף חממי הוא בגלל כל המורכבות שהייתה בגזרה לא יצא כמו שאמרתי לכם שום שבת אמנם הוא שחרר את המגע אם לצאת אבל הוא לא יצא הוא סגר גם בשבת הזאת גם בשמחת תורה והוא סגר עם אשתו שהבן שלהם הקטן אלון הוא היה בן חמש יבוא איתו לעוגדה לסגור בלילה וביום במהלך החג אשתו הם עוד לא זכו לשמור תורה ומצוות בעזרת השם מקווה שיזכו קיצור תבוא בחג לגזרה ובסלול בגזרה כל המשפחה וככה לפחות יהיו ביחד בחג אחלה רעיון וככה מצא את עצמו אסף חממי הבן שלו הקטן בשמחת תורה בעוגדה הוא ישן עם נעליים למה ישן עם נעליים אם הוא חשב שעכשיו זה הזמן לי לבניין הכוח כנראה בסדר אני לא יכול לשאול אותו אבל ככה גם מספרים שבלילה כבר היו הערכות לזה שיש משהו אבל לא ידעו בדיוק מה וקבעו עוד פעם לדבר על זה בבוקר הוא היה דרוך הראיה שהוא ישן עם מדים ונעליים 6:29 מתחילה מתקפה הוא לוקח את הבן שלו הקטן ישן לחמל מביא אותו לאחת הקצינות קראו לסתב ועולה לדוד יחד עם תומר קיריל עם תומר אחימס הוא היה קשר שלו וקיריל ברוצקי היה נהג יוצאים על הדוד נוסעים לנירים א למה לנירים אם כי שמה תצפיות זיהור ראשונו ראשון מקום ראשון שבו יש נהר של מחבלים שעומד להגיע והוא הולך לחתור אם תסתכלו אחרי זה באינטרנט תחפשו הקלטות קשר שלא אתם תראו שהוא בטווח נסיעה מאוד קצר הזה מי שמכיר את הגזרה הזאת מי עוגדת זה לנירים שמונה דקות נסיעה בנחת כשאתה טס עם דוד כשמחבלים חודרים לא יותר מארבע וחצי דקות נסיעה הוא נסע כמו משוגע א הוא הספיק להבין שזה מלחמה להכריז מלחמה הוא הספיק לממש את בסדר להנחיות פרקטיות לדוגמה אם כשיש צבע אדון בדרך כלל כל הרב שצים כל הכיתות כוננות כל הכוחות נכנסים למרחבים מוגנים כי אין לך מה לעשות בחוץ זה סתם סכנת נפשות הוא הספיק לומר לרב שצי ורקות התכוננות לצאת מהמרחבים מוגנים ולהתחיל ללכת לכיוון השערים והדברים בגלל שמחבלים הולכים לחדור הוא הספיק לומר לטנקים שבשגרה ביום יום צריכים בזמן כזה של מסה ארטילרית להיות על הטלים כדי להיות בנקודה שולטת כדי להצליח לראות להגיד לטנקים לרדת מהטלים ולנסוע לכיוון הגד דר ולדרוס את כל מי שהם יכולים בסדר לראות ולדרוס ולהתחיל קיצור כל מיני ויש עוד כמה הנחיות כאלה שהוא נתן א ולהביא מסוק וחיל האוויר וכולי כל מיני דברים שהוא בארב וחצי דקות שהיה לו עד שהוא הגיע לנרים הספיק לממש בהנחיות לפחות בסדר את זה שהתחילה מלחמה ומשהו פה דרמטי השתנה וחבר'ה אם אמרנו שהאתגר הכי גדול לאיש צבא זה לחיות כל הזמן בדריחות אז זה ממש האימוש של האתגר הזה להצליח תבינו מה זה בסדר עכשיו זה כמו שאני אשכנע אותם עכשיו עכשיו תוך כדי שני מדבר איתכם חבר'ה התחילה המלחמה בסדר צריך לשכנע בזה זה לא דבר פשוט בכלל צריך להגיד את זה בצורה ברורה ואמר את זה בצורה ברורה בקיצור קפצו עם הדוד הגיעו לנרים הרגו שם כמה מחבלים אחרי כמה דקות שומעים כבר הקלטה של תומר הקשר שאומר שהם אחת פרח כן שהוא פצוע אחרי כמה דקות הוא אומר שהם אחת נהרג אחרי כמה דקות הוא כבר לא אומר די מהר בסדר בשעה די מוקדמת של הבוקר א הצליחו להרוג אותם גם את חמי וגם את עומר וגם את גם את קיריל. יש סרטונים שקצו אל תחפשו לראות אותם. זה סתם זורט את הנשמה. הם הבינו שיש להם מפקד בכיר ביד. איך אני יודע? כי לקחו את הגופות שלהם לשתי מקומות שונים. את עומר ואת קירי לקחו למקום אחד ואת הסף לקחו למקום אחר. בשעה 8 חצי סדר גודל כבר זיהו את המשיב מיקום של הדוד בעזה. בסדר? משיב מיקום זה דבר שבעצם מראה כל הכלים, כל מה שיש לו צדיק, איפה בעצם הכלי נמצא בכל רגע נתון. בשעה מאוד מוקדמת כבר מצאו את המשיב מיקום של דוד בעזה. בסדר שתבינו את הרמה. א בוא נדבר רגע על ההחלטה הזאת. בסדר? ומתוך זה אני רוצה להגיע נלמד כמה משפטים שהרב אומר ואז שאלות. אם תרצו נסיים בזה. אני יכול להמשיך לדבר עוד שעות. א אבל ההחלטה הזאת לקחת את הבן שלו, לשים אותו בחמל, לעלות לדוד ולהצטער על המחבלים היא החלטה שאני אגיד בצורה מאוד עדינה וזהירה. בסדר? מקצועית יש הרבה מה לדבר עליה. אולי יותר נכון בסיטואציה של כיאוס, כשאתה לא יודע כלום, עוד לא עוד אין מספיק נדונים. חכה רגע, תהיה בחמל, תקבל נתונים, תבין מה צריך, תמתין חימוש, חימוש למטרה, תתחיל, אתה צריך לתת פקודות, רגע, כאילו בוא תנהל את האירוע עם אחת מפקד החטיבה, אתה לא אמור להיות עלכם שיורא בקצה ומסכן את החיים שלו כרגע, אולי זה גם נכון בסיטואציה מסוימת, לא בסיטואציה כזאת אולי, בסדר, לא הייתי מחת, אבל הראיה למה שאני אומר שגם מפקד העוגדה וגם מפקד חטיבה צפונית זה מה שהם עשו וכנראה רציונלית בצדק צריכים לנהל את המלחמה אם המחת יהרג מהר כמו שקרה מנה את המלחמה תחשבו שרק לסבר לכם את האוזן בסדר חתם דיברנו על חושב ואורך שמשמשים בערבוביה אספר לכם שתי עובדות שאתם כנראה יודעים אותם אולי לא מפנימים אותם חטיבה דרומית בסדר שהיא חצי מגזרת עוגדתה זה התחילת המלחמה הזאת היא מחת חטו פרוג בשעה מאוד מוקדמת בבוקר הסמחת אלון הוא גר בגזרה בניר יצחק ישר קופץ מהבית טס לכיוון ראים נתקל במחבלים בדרך נפצע מאוד קשה שוכב טעלה פצוע כמעט שמונה תשע שעות עד שמצליחים לפנות אותו אז מחת חטוף הרוג שמחת פצוע קשה בתעלה הקצינה גם בכלל נמצא באילט בחופש עד שהוא מגיע 11 12 בצהריים געו עברות שעות קריטיות וכל הפיקוד והשליטה של החטיבה אין אין מי שיתן פקודות אין מי שיסביר מה קורה אין מי שיגיד מה צריך לעשות אין פיקוד אז באים אנשי מילוים ומנסים להשתלטלט וכל מיני דברים אבל בלאגן בסדר והחטיבה הדרומית הזאת שהתחילת המלחמה הזאת בלי פיקוד מהר מאוד מצליחה לפצות על הפר הזה אגב אנחנו כמובן בסדר באותו שלב לא ברור מה קורה אף אחד לא יודע איפה חממי שלא אנחנו לא יודעים מה קורה לו בסדר יודעים שהוא שהוא נפצע יודעים שה תומר דיווח שהוא נהרג אבל אומרים שאולי הוא לא יודעים כלום בסדר ועכשיו צריך לנהל מלחמה בלי מחת בלי שמחת ביקציין גם ובהצלחה לחטיבה דרומית וחטיבה דרומית מהר מאוד התשתה על עצמה בכל מיני דרכים לא נתאר עכשיו את הכל והצליחה באיזשהו מקום בסדר לעדוף את המתקפה הזאת בשלב די מסוים של המלחמה, לא יודע, אחד, שתיים בצהריים ולהצליח להפוך את הקערה. אגב, זה המשפט שחממי אמר בפקודה שלו. מלחמה, הכל בסדר, צריך להפוך את הקערה, לטוס קדימה עם הכלים. זו מלחמה. רק תחשבו על המשפט הזה. זו מלחמה. אתה אומר את הדבר הכי פנונלי שאתה יכול. המשפט הבא זה הכל בסדר. כן? לומר שהכל בסדר. לנשום עמוק. אם תנהל את זה מתוך אמוציה תצליח. מלחמה. הכל בסדר. צריך להפוך קערה, בסדר? להביא אותם כשאנחנו נלחם בהם, בסדר? להפוך קערה וכולי. בקיצור, זה מה שאומר המחת לפני שנהרג. זה המילים האחרונות שלו. שאפשר לשמוע את זה בקשר. זה מפורסם. תחפשו ביוטיוב, אתם תשמעו. א זה רגע עובדה אחת. אז זה חושך או זה עור? זה חושך ואור. זה סיפור על גבורה גדולה ועל כשל גדול. איך הגענו למצב כזה? זה חושך ואור שמשמשים בערבוביה. עוד עובדה כזאת, צעיר את נחל. סעי נחל תפסה קו בגזרה כמו שאמרתי לכם תחשבו על היחידה הזאת בסדר זה גדוד מסערת נחל זה גדוד הגדוד הזה בשלוש שעות של מלחמה שלוש שעות איבדו את מפקד החטיבה יונתן שטיברג השם מקום דמו את מפקד הגדוד יונתן צורש מקום דמו את סגל מפקד הגדוד כן אני מפקד הגדוד היינו חברים טובים סגל מפקד הגדוד היה מפקד סמגד שלי בבח הכרנו מאוד טוב אידושני שם מקום דמו מחת מגד סמגד ממפי שהיה בגזרה צ'פל שתי ממים לא מעט לוחמים כל זה בשלוש שעות של מלחמה מחת מגד צמגד מפ שתי ממים לא מעט לוחמים איזה 10 או 12 לוחמים בשלוש שעות של מלחמה אתם מבינים את הדבר הזה מה אמור לקרות ליחידה לגדוד ללוחם שזה מה שקורה לגדוד שלו מה אמור לקרות להתפרק הוא לא יכול לתפקד מה אני אעשה אין לי שום פיקוד אתם שמעתם שסרת נחל התפרקה הלוחמים ומי שנשארו הם נלחמו כמו עריות ועד היום נלחמים כמו עריות כאילו זה לא קרה זה מטורף זה נתון מטורף בסדר אז זה חושך האור ברור שזה שמחת ומגד וסמגד וממפה ושתי מממים ולא מעט לוחמים נהרגים בשלוש שעות זה חושך גדול אבל אם תבונן על זה בצורה אמונית וזה בעצם משימתנו כאנשי בית מדרש נתבונן לזה בצורה אמונית. יש בזה גם אור גדול. אור גדול מאוד שצריך לדעת להסתכל עליו. זאת חוכמה קטנה. חוכמה קטנה. להצליח כשכן איך יש מדגם כזה כשאני טובע אל תראו לי את הים. נכון אתם מכירים את המשפט הזה? לא צריך שתראה לי את הים, אני טובע. מה אני צריך שתראו לי? את היבשה. זה חוכמה קטנה להגיד לי כשהכל חושך שחושך. אחלה אחי, בוא תראה לי את האור. והאור קיים. המסירות קיימת, הגבורה נמצאת. היא נוכחת. היא פה צריך לראות אותה, צריך לדבר אותה, צריך להאמין בזה שהיא העיקר, היא הסיפור האמיתי, היא זה נצח ישראל שלא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להינחם ונצח ישראל ינצח ואנחנו טובים ואנחנו הולכים למקום טוב והקדוש ברוך הוא אוהב אותנו ואנחנו נצליח ואנחנו ננצליח ותבוא מישועה ויהיה ויהיה תיקון עולם ויהיה בעזרת השם ממלכת כהנים וגוי קדוש ותיקון מולכות שדי חבר'ה זה יבוא זה יבוא יבוא על ידינו בעזרת השם שם צריך להאמין בזה עכשיו לתחקר נכון קשלנו קשר חמור קשר חרוץ חלילה חלילה שזה שאנחנו מדברים על האור ועל המסירות ועל הגבורה יבוא על חשבון הזה שאנחנו לא נתחקר כמו שצריך ולא נלמד כמו שצריך צריך ללמוד ואיך זה קרה לנו פעמיים ב-50 שנה צריך ללמוד וצריך להפיק מזה לקחים הכל נכון אני אחרון שישכנע אותכם שזה לא נכון אבל יש גם צד שני למטבע ואני חושב שאם עכשיו שואלים אתם שואלים אותי מה צריך לצאת מפה צריך לצאת עם הנקודה הזאת. איך אנחנו מאירים את האור לעצמנו, משוכנעים בו וגם כלפי חוץ בעולם סביבנו, בחיים סביבנו, כי זה נקודה שהיא לא ברורה. אז על הנקודה הזאת של היכולת מעשה רציתי לקרוא לכם ובזה נסיים ברשותכם, שעה כבר מאוחרת. א כמה משפטים הבאתי לכם את הדף. רציתי שנלמד קצת יותר בעיון את המשקאות האלה, אבל א רצון השם כנראה היה אחרת. אני אקרא לכם כמה משפטים שביניים מאוד מאוד משמעותיים בהקשר הזה של מסירות נפש. הרב אומר ככה ב נתחיל בעניה קודם כל כוח מסירות נפש מסירת נפש עבור קדושת השם שנחלנו מאבותינו מעקדתו של יצחק היא תחזיר לאיתן היושר את כל שיבושי דעות המתרגשות לרגלי מכשולים שכליים ומקריים ביותר תשריש בליבנו הכשרה למסירות נפש בשביל הדבר היותר קדוש ונסגב חפץ השם יתברך את הנקודה היותר רמה שבצדק הפרטי שאי אפשר לבוא אלה כיים בידיעה הברורה של חופש הבחירה מדלג. אבל כשתהיה המסירות נפש מצורפת לרעיון של הטבה הכללית, מסירות נפש יחיד בשביל הרבים, כן? חממי שהיא לא מגד צרת נחל מחרת נחל ועוד מאות מאות רבות של גיבורים וגיבורות וסירות נפש יחיד בשביל הרבים נתינת החיים בשביל לקראת החיים נתינת חיי היחיד בשביל חיי הרבים היא מידת הרוגי אלות שאין כל בריאה יכולה לעמוד בבחיצתם כן אני קורא רגע את הפסקה משמונה קבצים הרב אומר החיים תופסים ממתרכם רק עם הדעה של קדושת מסירות הנפש. כשיש על מה למסור את החיים אז החיים הם דבר שיש להם ערך של חופש, של קודש ושל הוד. וכל לחיים הוא מתגלה בזיבו על ידי קדושת מסירות נפש. חבר'ה, זה נקודה שהיא מאוד מאוד משמעותית. אנחנו צריכים להיות מסוגלים להתמסר. למה להתמסר? תשאלו את הרבנים, שאלה טובה, תבררו בעצמכם, תפתחו ספרים. לא צריך להתמסר לכל דבר. אבל כשאנחנו מתמסרים לדברים הנכונים, ללימוד תורה, לקיום מצוות, לא יודע וכולי וכולי, כשמתמסרים לדברים הנכונים והמסוגלות תמסר, נבחנת במוכנות למסור את הנפש, למסור את הנפש לא שווה למות. כשאדם מת הוא לא מוסר את הנפש, נכון? הוא מוסר את הגוף. המסירות נפש זה לא המוות. מסירות נפש זה המוכנות להקריב. המוכנות להקריב הכל, את הזמן שלי, את השכל שלי, את הכסף שלי, את היכולות שלי, את הרצונות שלי, את החשקים שלי, את התאוות שלי ואת כל מה שכלול במושג אני. להיות מוכן להקריב את כל זה בשביל המשימה, בשביל מה שבשבילה אני, בשבילו אני פה, זה נקרא מסירות נפש. עד לכדי שמוסרים את הדבר הכי חשוב שיש לנו וזה החיים עצמם, החיים במסגרת העולם הזה. בסדר? אנחנו אנשים שמאמינים ביקום הנפשות וברור שכל אותם קדושים אין בריאה יכול לעמוד בלחיצתם אבל במסגרת העולם הזה זה אחד זה הדברים הדבר המתנה הכי חשובה שיש לנו ולהיות מוכן להקריב גם את זה בשביל מה בשביל מה שאני אבין שהשם יתברך רוצה ממני וזאת נקודה ש אני חושב שאנחנו צריכים גם לקחת אותה כי היא הייתה מאוד נוכחת במלחמה הזאת אני זכיתי אומר לכם שוב בעצמי לטפל בסדר להביא לקבורה מאות רבות צערי של לוחמים הרבה מאוד לוחמים ואזרחים שמסרו את נפשם ואני אגלה לכם סוד לעתים אם היית שואל אותם לפני שהוא מת לא הוא לא זה לא משהו רציונלי שיכול להסביר לך במהלכים זבוכים למה זה מה שצריך לעשות כי ככה למה ככי כי אחרת איך אמא שלי תוכל לחיות בשקט איך נוכל להיות זה דברים שהם לכאורה פשוטים אבל הם לא פשוטים בכלל ואם אני מבקש לעצמי מציע לכם כל אחד יעשה את החשבונות לעצמו. לקחת נקודה מתוך אותם גיבורים בהקשר הזה זה להיות מסוגל להתמסר, לבחור את המשימות, לחשוב טוב טוב מה השם רוצה ממני וכמובן להיות מסוגל. אני חוזר רגע לתחילת השיחה, לכן אני חושב שבעצם זה מחובר. לא מסוגל גם כל הזמן לשנות את הבחירות לפי מה שנקרא הערכת מצב. חשבתי להתגייס בזמן מסוים, אבל אני מבין שהשם רוצה ממני ללמוד, אז אני אשאר ללמוד. חשבתי לחזור לישיבה בשלב מסו ואני מבין שהשם רוצה ממני כנראה בינתיים להשאר בצבא זה נשאר בצבא ום אחרת צריך לעזוב את הצבא להיות מספיק כמ לעזוב את הצבא ולחזור לישיבה וללכת לעבוד בדבר כזה ולגור במקום כזה וכולי וכולי כל ההחלטות המשמעותיות להתמסר למה שאני מבין אחרי ששקלתי כמו שצריך והתייעצתי כמובן עם עם רבותיי והבנתי שזה רצון השם ממני להתמסר לזה להיות מוכן להקריב בשביל זה להיות מוכן להשקיע את כל מה שכלול במושג אני בשביל אותו דבר שהתברר לי שהוא רצון השם ממני. ואז כשאני מוכן להתמסר, כשאני משקיע אם זה בלימוד ואם זה בקיום מצוות ואם זה בצבא ואם זה בזוגיות ואם זה בעבודה ואם זה כל אחד במשימה שהוא בוחר שעכשיו זה מה שהשם רוצה ממנו. אז מה הרב אומר? כשיש על מה למסור את החיים אז החיים הם דבר שיש להם ערך של חופש. וקולח החיים הוא מתגלה בזיוו על ידי קדושת מסירות הנפש. הנקודה הזאת מאירה את כל החיים. היא הופכת את החיים להיות חיים ערקיים. חיים של גודל. חיים של קודש, חיים של ערך. כי יש לי בשביל מה? יש לי את הסיבה שבשבילה אני פה. זה כל כך פשוט וכל כך עמוק. א זהו, אני חושב שהדברים האלה הם דברים נסגבים. יש, אני יכול לספר לכם עוד עשרות סיפורים ואנחנו עוד לא התחלנו אפילו לגרד את ה לקלף את העומקים שנזכה בעזרת השם להבין אותם. אבל אם לא יצאנו מפה אני רק נסכם את הנקודות ברשותכם. אחד. אחד. נקודה ראשונה. יש המון גבורה. המון גבורה שנמצאת בכם, נמצאת באחים שלכם, נמצאת בסביבה שלנו, היא נמצאת פה. צריך לדעת לזהות אותה, צריך להיות מוארים ממנה ו ולא להיות כן כמוני שמחכים שיקרה איזה משהו גדול ואז אתה יודע לספר על זה בדיעבד. זאת חוכמה קטנה. יש המון גבורה פה והגבורה היא לא בגלל ש שהיא לא היה אדם מיוחד וחמהם היה אדם מיוחד יונתן צור ברנה שה אדם מיוחד יונתן שטייןברג אדם מיוחד וכולי וכולי כולם יהיו מיוחדים אבל מי שמיוחד בעצם זה אנחנו זה העם שלנו זה הדור שלנו אנחנו מיוחדים הראיה שיש כל כך הרבה כאלה אז זה משהו שקיים בנו ועכשיו אנחנו צריכים לקחת את הלקח הזה ולממש אותו ולהסתכל אחרת על הנשים שלנו ועל הילדים שלנו ועל האחים שלנו ועל החברותה שלנו ועל עצמנו להסתכל לחט כי אנחנו גיבורים עובדה אם אפשר להוכיח את זה מכל מלחמת התקומה הזאת נקודה אחת נקודה שנייה המוכנות להתמסר המוכנות להתמסר בשביל מה שאני מבין שהוא רצון השם ממני כמובן אני חוזר ומדגיש להתמסר לדברים הנכונים כי לצערנו אם מתמסרים לדברים הלא נכונים זה יכול ליצור דברים הפוכים אבל אם מתמסרים למדברים הנכונים שתברר לנו על פי כל דרכי השכל וכל מה שאנחנו מבינים שזה רצון השם מאיתנו אז להיות מוכן להקריב להיות מוכן להתמסר זה יותר חשוב מהזמן שלי, יותר חשוב מהכסף שלי, יותר חשוב מהכוחות שלי יותר חשוב מזה זה רצון השם ממני. וכשמוכנים להתוסר וכשיש את הנקודה שכן כמו רבי עקיבא שכל חיה חיקיתי כן מתי יבוא לידי ואקיימנה אז ממילא כל החיים שלפני מקבלים ערך של חופש ושל עוד ושל משמעות וכל אחד והנקודה האחרונה היא גם להיות מסוגלים באומץ להשתנות כן אם תרצו ונהפכתה לאיש אחר נכון מה ש א שמואל אומר לשאול נכון נכון רבנו שמואל אומר לשאול שאול ונהפחתה כן כשאמרנו נהפחתה לאיש אחרת אתה תהפוך להיות בן אדם חדש כן להיות אמיץ להכסות שינויים הגעתי לישיבה תכננתי משהו מסוים אני רואה שטוב תישאר אם אני מבין שזה רצון השם תישאר תהיה אמיץ יצאתי מהישיבה הלכתי לצבא דינתי לחזור ראיתי זה תהיה אמיץ להישאר תהיה אמיץ לשנות את ההחלטה תהיה אמיץ להשתנות בשביל אותה נקודה שבשבילה אתה מוכן להתמסר שנזכה בעזרת השם להיות מהאנשים שמוסרים נפש צליח שיתברר לנו על מה נכון למזור את הנפש ולחיות חיים כאלה של מסירות נפש שנזכה להיות ראויים לאותם מסירות נפש לכל אותם גיבורים וקדושים וגיבורות וקדושות שמסרו נפשם על גבורת השם וללמוד מזה שנזכה בעזרת השם לתקן את המסיאות ונזכה כולנו לראות ישועה ונחמה גדולה עד בניין בית המקדש במירה בימינו אמן ‏M