צרת ערוה ב' -- הרב צבי יוסף רייכמן

שלם עליכם רבותיי כאן מדבר צבי יוסף ריכמן עוד שיעור מהשיעורים של הרב הגון רב יוסף דוב ליוי סולוביציק צל והשיעורים לקחו מהספר רשימות שיעורים של גדלי סולב מסכת יבמות שזכיתי לרשום ולכתוב את השיעורים ברשות הרב ואחריות כל השקיות שלי ואני מקווה שכולנו נענה ע הדברי תרה האלה שהם מאוד מאוד למתם של דבר עכשיו אנחנו ממשיכים בדין צרת ערבה שהיא פתורה יבום כמו ארבה עצמה ובחלק הראשון דיברנו מהרבה מקורות שיש שאלה של תנו בשאלה של שלרבי קיוגר זה צל שרב קוגל שואל למה באמת יש לימוד מיוחד ללמד אותנו ש צרת צרת ערבה פתורה הרי צרת ערבה עצמה כשיא נופלת פעם שנייה הרי היא נאסרה מדן אשת אח של הראשון שהייתה צרה הערבה שלו ואבה פתורה וצורת אבה פתורה זה הכוסף של ליצור האוסרת גם צרת ערבה כמו ערבה עצמה תורה וממילא הצרת רבע יש לה איזו אשת אח של הראשון ועכשיו שהיא התמה לאח השלישי והוא מת כישי נופלת לשני ליבם הראשון הרי היא נסרה בדין אשת אח של המת נסרה בפעם הראשונה בפעם שנייה שהיא נופלת הרי אישתך של המת אז למה צריכים זה שכוסו להגיד לנו שהיא פטורה פעם שנייה והצרה שלה צרה צרה פתורה לצרור רבות צרה צרה הרי צרה צרה היא צרת אשת אך של המת הראשון כך שואל הרב קיוגה ואין לו תשובה והוא מכיר שמטוס שלמדנו בפעם ונה שמטוס שם מוכרח שכך הוא סובר ש שזה לא דין של אשתך שמשום מה זה שדברנו בפעם הראשונה משום מה צרת הבה שטורה לא אסורה מדין אישת אך בפעם שנייה להיות רבה של אשת אך על היבם ולעשות צרת צרה אלא צרת ערבה היא דין דש שהיא פתורה בפעם ראשונה לא מדין שהיא אשת אח של המת אלא דרב היא נופלת מדין אשת אח של המת אז מצד דן אשדר שלמת התה נופלת אלא מה היא צרת ערבה ורבה פתורה מדין רבה ויש כוסו שכמו שאבה פתורה גם צורס פתורה אבל צורבה היא לא פתורה מדן שח של דן שמת מפיל אות ליבם הראשון אלל מה היא פתורה דין חדש של צורס משום כך אם היא מתייבמת לאך השלישי ואז היא נופלת מהשלישי עוד פעם לשני והיא לא נחשבת לפי התוספות כ שתח של של המת הראשון מני שהיא נפלה ממנו אלא מה היא נפטרה מדין צורב צורב זה דין מחודש שם חדש פתו חדש לא מצד דין רב של אשתך אלא משום כך פעם שנייה שנופלת עוד פעם אז היא לא פתורה לראשון מדין אשדך אשדך של הראשון היא כבר נפלה ליבום היייתה מתייבמת אלא מה יש פתו חדש צ צורב משום כך סחים ס צרו לרבות ש הפטו של צוס ארבה היא כמו רבה והיא פותר צרת צרתה כמו שצר רבה פתורה גם צרת צרת רבה פתורה ככ אומרים תוס שם בדף בת בתס דמס סוף העולם דברנו בזה בפעם האחרונה עכשיו אנחנו רוצים להוכיח שיש הרבה ראשונים שמתנגדים לתסוס הראשון שמתנגד לטוס הוא רשי רשי אומר כמה כמה פעמים שצור ארבה כשנופלת פעם שנייה היא פותרת את הצרה שלה היא פתורה מצד אשך של המת הראשון רשי בדף ג אני אני אצטט לכם את הלשון של רשי בכל המקומות האלה קודם כל בדף ג כותב רשי בדברי מתחל לתני אסורות הוא כותב בנוגע צרת ערבה ודי אסורות הן מאחר שאינן זקוקות לייבום וקמי ביסו שתך הוא כותב שלמה צרת אבה כשנפל בפעם שנייה היא פתורה ני שיש אתך של הראשון עוד כתב שם בדף ג דמ כיון זה לשונו הסירה צרת הבת כ מפרש במנית מ שפתרה הכתוב מזית ייבום קלי באשת אך שיש לו בנים מפורש ברשי שצ פתורה בפעם הראשונה כ שנבל פעם שנייה יש את האיסור של שזך מהראשון המת שלא הותר בנפילה הראשונה מני שהייתה צב משום כך פעם שנייה ה היא א שזך אש הזך של המת הראשון משום כך יש לה דין רבה שהיא פתורה וצרה צרתה צה סורה היא פתורה דן סורה סב של אש סך כך כותב רשי שם דמסל כיבן עוד רשי גם שם בדף ג הוא כותב בס שמוחי תענה פותחות זה לשונו הוא כותב די תנ אסורות משמ שבת הסרתה עליו כך ככ משו במקום מצווה אבל פותרות לא משתמ איסורה משום צרתה של בת אלא הבת פרתה מייבום ואסורה לה ממילא דהביה באיסו אישתך שיש לה בנים משום אשדך הוא דמצ שוב פעם שלישית ברשי שצור זבע היא אשדך זה האיסור שלה וזה מה שפותר אותה בפעם השנייה שנופלת וגם צרה שלה צור סור תורה מדין צורס אבי שתך כמו כן גם כן כותב רש פעם רביעיית בדף ח דם כן הוא כותב אם אקרן ולקחה בכל חד מני שרן כל חד מני לא כ בכל חד מני גון שחת ר ח אסורים וצרת צר נמי מנפק ףו צרת ארב מאחיו הראשון ונחת הארב ממנו נ עלי מת משום אישתך כשנה בא לאחיו השני ולא אישה אחרת הומת חזרה ונפלה לפני זה לא קינ ב בזו שנאסר לי ולקחה כך תרו אסורים וכן לעולם מפורש ברשי שצורת הבת הופכת להיות עבד אשת אח של הראשון כשנופלת מהשלישי לשני עוד פעם ה אשדך של המת הראשון והי ערה משום כך היא עושת רה שסך מפורש ברשי ארבע פעמים שאין לא כמו תוספות שתוספות אמרו שרת אבע היא פטו מחודש בפני בפני עצמו שהיא בעצמה פותרת מדן סב לא לא מצד דין שהיא אי שזך וגם כ פת עוד פעם יש פתור של צרה צרה היא פתורה מצד דין אי שסך של הראשון והצרה שלה הוא צורס אשדך וכן הלאה והלאה והלאה הכל פרות פתורות ו פותרות מצד דין אפס אי שסך של הראשון שלך ש שהיו נשואות עליהם כך כך כך כותב רשי מה שמעניין שהגויים הב גוין מרגיש בזה בדף ג עב בהגעה שלו הוא כותב על הגמרא של צחור ש אצלנו כתוב גרסה ש פעמיים רש במקום ליצו יש ליצרו מרבה צרה צרה על זה דנו התוספות והביאו רים מזה שזה לא מצד דני שזך א שם חדש של צרה צרת עבה משום כך צריכים עוד פסוק לפתור צרת צרה שזה לא סתם צרת רשד כ כותב תוס לפי הגס שלנו אבל הגאון גן הוא מביא שם בשם ספר ישר רבנו תם חדש רמבן דליב דרב אשי לאגסי צרצר מצר פשוט משמיט את המילים האלה מהגמרא שלנו שא אין בכלל ד על צרת צרה מדין לצ אין דבר כזה הוא משמיד את זה מהגמרא למה צרה צרה פתורה שהי צרת אשך של כמו אשדך שלו היה בעולמו אשדך שלמת הראשון ו נופל פעם שנייה אז היא רבד אשת אך ומות צרת צרתה הצרת צרה פטורה מצד צרת אישתך טוב מפורש בגון כמו רשי הוא הוא משמד את כל הלימוד מהגמרא רשי כנראה יש לה את הלימוד אבל הוא לומד שהלימוד מגלה לנו כל הדין הזה שהדין של ישדך עדיין נשאר מהראשון וזה פותר את ה צרה צרה לא כמו תוספות הרמבם נמי מפרש כרש נקראת לשון של הרמבם זה מאוד חשוב פרק ו מלכות יבו מלכ יע טז זה לשונו מי שמת אחיו והניח שתי נשים אחת אסורה להב משום רבה והשנייה אינה ערבה כשם שערבה פתורה מן החליצה מן הייבום כך צרת פתורה ולא נפלה לו זיקה כלל על בית זה וכול ונמצאת צרת הערבה ערבה עליו משום אישת אחיו שהרי אין לו עליה הזיקה לפי כך ראובן שמת והניח שתי נשים אחת הבל שמעון ושתי רויות ללוי אין לשמעון זיכה על בית זה ברשת תחת זיקת לוי הבם לוי אחת מהן שהיא צרת ערבה של שמעון והייתה לו איש אחרת ומת לוי ונפלו שתיהן לפני שמעון שתין פתורות מן החליצה ומן היבום משמעון אחת מני שהיא היייתה שההיא הייתה צרת ערבה והשניה מפני שהיא צרת וכן הדין בצרה צרת צוף העולם שכל אישה שאין לא עולה זיכה שימו לב כל אישה שאיין לא עליה זיכה באיסור אישתך עומדת לעולם וכן אישת אחיו שלא היה בעולמו הו ואין ללא עלי זיק שנ כי יש אחים חדיו עד שישו שניהם בעולם הרי זו הרבה עליו לעולם משום אשת אך ופותרת צרתה אז רמ מפורש שהדין של צורס אב שהיא פתורה ש צורס אבה נשארת איסו אי שסח שלמת הראשון כי שיא מתייבמת לאח השלישי והיא נופלת שוב מהשלישי לשני היא סור על השני מדני שדח של הראשון הוא פותר צרת מצרת אשתך כמו אשתך שלו היה בלמ מפורש ברמבם כמו רשי שאין כאן פתוח חדש של צרת ארבע וצרת צרתה אלא יש פתו נמלי אוריגינלי של אבת אשת אך כמו אשתך ש היה בעולמו ועושה את הצרה של המדן סורת אי שתך כך כותב רשי וגם הרמבם אוקיי עכשיו נלך הלאה יש משנה בדף ל שם כתוב כך היו שלושה אחים שניים מהם נישואים שתי אחיות אחד נשוי נחית שני אחים כל אחד חתן עם אחות של של האש את השני והשלישי נסוי נוכחית היא לא אחד מהחיות מת אחד מבעלי החיות אז הבעל האחיות מת והוא השה אחות נגיד יש שני אחים ש יש ובן שמעון לוי ובן התחתן עם אחות אחת שמעון אחת אחות אחת ולבי הנוחת אז עכשיו הון מת אז בנוגע לשמעון הרי נופלת אליו מרבן אחות אשתו הא פטורה גם פת גם צרתה עכשיו שתי אנשים הללו שנפלו לזיקה לא נפלו לשמעון א נפלו לזיקת לוי לוי יש לו נוחת ה אשתו הם לא אחיות של אשתו אז הוא יכול לייבם איזה שהוא רוצה הוא מייבם נגיד את הצרה של האחות אז טוב הוא מצויין עכשיו יש לו עוד נשים הוא מת ונפלו עכשיו שוב פעם לשמעון מה קרה פה בינתיים מתחן בבלי אחיות כינס נשוי נוחת את אשתו ומתה אשתו של שני העשת של שמעון שהיא אחות של היבמה הצרה הזאת צרת יבמה שהייתה אחותה אז מת עכשיו בינתיים בינתיים הצרת רבע התחתנה עם לבים השלישי עכשיו בינתיים אשת האישה נשואה לשני לשמעון האחות הזאת השנייה נפטרה ואז אחר כך אז כ כשהיא נפטרה אז אין כאן יותר ישוי אחות אישה לש בינתיים הש השלישי לוי היא באמת הצרה שלך אחות אשתו אחר כך מס נסו נחית עכשיו השלישי לוי נפטר והוא השאיר ליבום את אנוכית האישה זרה וגם הצרה של החודש החודש של הריש של השני אבל בינתיים הדן אחות אישה מה שהאחות נפטרה וכ שהאחות מתה אז האחות אחות אשתו שמתה אשתו מתה אז אחותה מותרת אז אז מה הדין פה הרי זו אסורה לב עולמית הונס ליו ש אחת כלומר הרי הצרה הזאת היייתה צרת אחות אישה נפטרה בפעם ראשונה עכשיו היא נופלת עוד פעם אז היא אסורה למה היא אסורה היא צורת אחות אשתו נפילה הראשונה אז הי אחות אשתו כל יצו הזה נעלם שהאחות הזאת האישה של השני נפטרה לא משנה הרי נסרה בפעם ראשונה אז היא אסורה גם בפעם שנייה עכשיו מה הפשט בזה למה מה מה היסוד של הבטו של של נסרה שם אם נסרה בנפילה ראשונה עדיין נאסרת בדין צוררו בנפילה שנייה גם כשבה עצמה עכשיו לא לא קיימת יותר כותב הרמבם בפרק ז מלכותי במלך יודה וזה לשונו שלושה אכים מצטט את המשנה נראה הוא מסביר פה משהו הוא כותב שלושה אחים שניים מהם נשואין שתי אחיות השלישי נשוי נוכחית מת אחד מבעלי החיות יבמה נשוי נחית את אשתו אחר כך מתה אשתו של שני אחר כך מת השלישי נפלו שתי נשב לפני השני הריו פתורות מן החליצה מן האיבו אחת שהייתה אחות אשתו בשעה שמת אחיו הראשון נאסרה ליו לעולם משום אישתך כדין אישת אכיב ש היה בעולמו ונוחת משום צרתה כלומר שכש אם הוא אם אם לבי ייבם את האחות האישה שהייתה אחות של אשת שמעון אבל בינתיים לפני שנפטר נפטר לבי אחות של אחותה שהייתה אשת שהייתה אשת שמעון נפטרה עכשיו כל איזו אחות אישה נעלמת אבל היייתה אחות אשתו בשעת הנפילה הראשונה אבל עכשיו בפעם שנייה הי לא יותר אכלת לשטו אבל מה כן אומר רמבם נאסרה משום אשת אך כד שוב פעם כדין אשת החיים של היה בלמו הנחית משום הוא כותב שפשט בדין הזה של נסרה הפשט הוא שאינו חנ מיסו אחות אשתו הוא נעלם מ שאחותה נפטרה לפני המיתה של של לוי אז משום כך כש לוי נפטר אז אשתו אין פה יותר אחות אישה הי אחותה נפטרה אלא מה נפלה פעם ראשונה ובפעם ראשונה כשנפלה היייתה אחות אשתו עכשיו בפעם שנייה ש נופלת עוד פעם לפני שמעון י היא לא יותר אחות אשתו הרי אחותה נפטרה אבל מה כן יש בגלל שהיא נפטרה בפעם הראשונה בפעם ראשונה נפטרה מצדן אחות אשתו אז מה שכן נשארת אף על פי שאחותה נפטרה בינתיים מה שכן נשארת הוא האיסור של אשת אח של המת הראשון של ראובן משום כך כלוי נפטר והיא נופלת שוב לשמעון בפעם שנייה אבל עכשיו היא בלי בלי איזור אחות אשתו הרי אחותה נפטרה בינתיים אבל מה כן שנשאר עליה היש אך של ראובן והנפילה הסופית מלבי לא יכול לא יכולה להתיר איזו אשתך שעדיין נשארת שדיי נשאר בה בנפילה הראשונה מרוב כלומר הנפילה מאך אחר לא יכול להתיר איסוי שדך שלא שלא הוה בפעם ראשונה בנפילה ראשונה אז משוב הרמבם אומר שכשיש פטור ערבה בנפילה יסו אישתך נשרת יסו אש נשרת צריכים לדון ביסור הזה גם אם נגיד שיסור אחות אשתו בינתיים פעם השנית כשנופל פעם אחרת אבל למסה סו מצ שסך של המת הראשון אז זה אבבי כן נפלה אבל לא משנה אם אין היתר אז יש יסו שסך שנשאר בה ויש איסו הזה בפעם שנייה נפילה היא רבה היא ארבה פתו מדן ארב פותחת את צרת ארבה אז רואים שוב פעם שהרב כמו שראינו לפני כן הרמבם רשי שהעובדה שנפלה בפעם ראשונה לא מתיר את הדין ארבה של בה הדין ארבה של בה שיש את הדין ארב מצד ה שסך של הראשון גם כשהיא נפלה אב למס לאלא לא הותרה ליבום הרי היא ארבה אז צור זה לא משנה אצב אז איסו שתך שבא של הראשון עדיין חי וקיים כשנפל פעם שנייה מהאח האחר שוב שוב לשני הרי היא סו הה בזה שסך והיא פתורה וצרת פתורה כך כותב הרמבם פשט בדין נסח והוא גם כן עוד פעם משוה את זה לאי שסח שלו היה בעולמו קורקט וכך כותב בנוגע לאיש הסח שלו ה בלו פרק ו מלכ מלכ הז זה הרשון וכן אשת החים שלו היה באול מל ואין לו עליה הזיקה שנ כיש אח יחתו עד שישו שניהם בעולם הרי זו אב עליו לעולם משום א שתך פותרת סרתה אז כלומר הדין אי שסך שהוא בעצם זה כל להות שם ארבע והיא נופלת בצור כזה או כזה נגד שסח של בלמו אר צור הזה אבל לא משנה אם אין התר ואיין והיא פתורה לא משנה אין הת זיקה אז הדין אב נשארת בה ולא יכול ולא יכולים להתיר את היצור האבה הזאת בפעם שנייה פעם שלישית מאח אחר רק אותו אח שהוא אסרה בדין איש סחיב של האח הזה הראשון יש בה כוח להתיר את האסו של אשך שבה אבל אם משום איזשהו סיבה לא מתיר הוא לא היה בעולמו עדיין לא נולד האחה הזה או אפילו נולד אבל היא רה עליו אצב לא משנה יש אין התר אין זיקה מתרת נשאר ביסו שז כ שפל עוד פעם זהו א שזך פתורה צרת פתורה מדס שזך כך כותב הרמבם פוסק את זה כמה וכמה פעמים טוב ודיברנו בפעם האחרונה למה רשי למה תוסס יכולים לקבל כמה מהציורים האלה אבל זה לא משנה בצו עב צוס עבה צריכים דין חדש כך תוסס אבל התוסס מסכים בציורים כאלה שיש יסו שזך ו ואי שזך פותר אבל הוא לא מסכים בסורס ארב זה השי הראשון שאמרנו אתם יכולים להסתכל בה אם לא ראיתם את זה עדיין זה פה ותור יוטיוב עכשיו יש עוד מקור ש בדיון האלה זה קצת קצת יותר מסובך כל הדברים מסובכים פה ב וד ברוך השם זכינו למסורה מאוד מאוד מאוד ברורה וחזקה מאוד מערב זה צר זה מה שאנחנו רוצים לשתף אתכם בזה זה מצווה גדולה לברד את עניינים למיתה עכשיו יש יש מחלוקת לקמן דף קח ודף קט שמה יש משנה מה קרה קרה ש אדם התחתן עם איזשהו אישה ויש לו אחים והוא גרש אותה אפשר לקרש שישה אז ואז התפייסו זה עם זה והתחתנו עוד פעם נסע גשה ונסה ועכשיו הוא מת שאלה היא האם היה פה זה אותו אח שנשא פעם ראשונה נסע פעם שנייה א בינתיים הוא גושן השאלה היא האם המיתה שבסוף יכולה להתיר שני יסורי אישתך אבל גם נסון הראשונים גם נסון השניים אבל מאותו אח לא עד היום דיברנו כל הציורים היה אח אחר אבל אותו אח ראשון אבל אצלו זה היה פעמיים שהיא היייתה אשתו שלו נסה גשה נסע ועכשיו הוא מת האם היא מותרת או דלמה היא ודי שתך מהפעם הראשונה שהתחתנה עם זה עם המת והנפילה השני הנפילה בסוף לא יכולה להתיר בגלל שהייתה הנפילה נסו השניים אבל לא מהראשונים אז הגמ אומרת שזה תלוי בשאלה האם מיתה מפילה אנסו רשם מפילים אם אנחנו אומרים שמתה מפילה אז היא מותרת אם אנחנו אומרים שהנישואים מתירים הרי פה היייתה גט הא לא נופלת מהנישואים הראשונים אז היאת אסורה יש מחלוקת בפה בין חכמים ורבי לזר חכמים אומרים שהיא מותרת שהם חושבים ש ש שמיטה מיתה המיתה מטרת נגיד שטוב הש את האחי שלמת פעמיים אבל זה אותו אך והוא מת אז זה מתרת שדח שלו גם אם זהש שדך מסון אחרים מהראשונים לא משנה לא צריכים שעצם הנישואין עצמם מפילים אותה היא אשתך אכיב זהו היא אשת אחיו של היבם נופלת מיטה מטרת כל האוסרים לא משנה עושה היה סון רק זה עוד סו אבל יש פה מתיר של מיטה מה שן כן רב לזר נרא יש דין בגמר שם משית את רב אליזר אבל נגיד בפשטות הוא חושב לא חושב נסו הראשונים פילים ומשום כך היא לא נפלה מהניסים הראשונים היא נפלה מהניסים השניים טוב ניסו נשים מתיירים את יסוי שתח של הניסוים של של השניים אבל הניסוים הראשונים הרי היא לא לא נפלה מזה אז אין פה מתע ליסו שתח הראשונים הוא חושב ניסוים מתירים לא לא מיתה כך כך המחלוקת שם בגמרא עכשיו אבל אנחנו צריכים להדגיש את כל ה שפה מדוב שאלה אחרת מכל השאלות הראשונות שדיברנו עד עכשיו עד עכשיו דיברנו שה הייתה איזשהו בעיה באח ראשון כשיא נפלה מתייבמת עעם אח שלישי ואז הוא מת ונופלת שוב לשני אז אומרים ש ציור כזה או כזה היא עדיין אסורה מפני שיסו שדר של הראשון בכלל לא שייך בכלל לא שייך ליבום לייבום בסוף בסוף היא לא נופלת מהראשון היא נופלת מהשלישי לשני עוד פעם אבל למס הא לא נופלת בכלל מהראשון אז משום כך בכל ציומי אלה יש צד גדול להגיד שעדיין אישתך של הראשון והמיטה של ה שלישי לא יכול לא יכולה להתיר איסו שדך שבא מאח אחה מה שם כן פה בדף קח ודף קט שם מדובר שאותו אח אותו אח שנסע פעם ראשונה עסר אותם סואי שתח בניסן הראשונים התחתן פעם שנייה וגם עכשיו מת ונפטר ונופל אז אבל זה אותו איסוי שדך של אותו אח משום כך שיטת החומ שכן שיש פה מתיר למה בגלל ש זה אותו אח שמת מיתה מתרת מיטה מפילה מתרת משו כך היא מותרת גם בצד אשדך של ה של הנסון הראשונים אם נופל בפעם שנייה מנסון שניים בגלל שזה או אח שמת מיתה שלו יכולה להתיר כל איסוי שתח ממנו ש שיש בה גם הניסן הראשונים לא צריכים להתבלבל מה הדין שם עם הדינים שלנו זה לא שייך זה לזה כל הדינים שלנו צס וכולו נסרה זה הכל יש אך אך ראשון אך שני אך שלישי ועכשיו הא נובל מהשלישי בשאלה מה הדין שמד השלישי זה לא שייך לנסון של הראשון מה שכן פה בדף קח מדובר באותו אך שהתחתן איתה פעמיים משום כך אפשר להגיד שגם הנסו מהאחרונים יכולים להת ס שתח של הראשונים שזה אותו אח או רבותיי עד כאנשי של הרב בסוגיה הזאתי של צס ארבה אני מקווה שנהניתם ש שהוא רה לכם עניינים האלה ונזכה להגדיל תורה דירה שלם מברכה