הרב משה כהן | הרמב״ן על הפרשה | פרשת במדבר - מפקד בני ישראל

טוב, שלום לכם. אנחנו נדבר בעזרת השם על התחלנו חומש חדש, חומש במדבר והנושא שחשבתי לעסוק בו זה תחילת הפרשה. החומש במדבר הוא חומש קצת נראה התחלה שלו. בכל אופן פרשה שלנו נראית קצת טכנית. יש פה הרבה הרבה מספרים והרבה הרבה אידורים דברים כן ארגון וסדר. זה בעצם מה שקורה בפרשה שלנו. מסדרים כאילו את ה את המחנה, מסדרים את ה את האנשים, איך איפה כל אחד נמצא וכמה הם מונים ואחר כך מונים את הלביאים ועושים החלפות. זה בערך כל הפרשה. בסדר? אז צריך להבין מה מתוך כל העניין הזה יש ללמוד ממנו. באופן כללי ספר במדבר הוא הוא ספר שדורש א דורש בירור. הרמ"בן בתחילת ה בתחילת הספר כותב שהספר הזה לא נדרש אלא לצורך שעה ולא לדורות. כלומר שבעצם אין ממנו הרבה מצוות שהם לעתיד. זה מספר מה היה במדבר, מה אכפת לנו. הגענו לארץ ישראל, נגמר הסיפור. כן. אז כמובן שיש בזה את את הממרה המפורסמת של הרב ציודה, שזה ספר הדרך. ואנחנו מחשיבים גם את הדרך להגיע לארץ ישראל, את הדרך להפוך להיות לעם שמקים מדינה וכולי. וגם הדרך היא חשובה. היום אנחנו נתמקד באחד מן הדברים באמת אתם רואים לאורך כל הספר במדבר יש שם המון המון סוגיות חשובות במנהיגות הסיפור של קורח עם המרגלים המתבים כאילו כל מיני דברים שקורים שם עם עם ישראל שדורשים התייחסות גם עתידית לאו דווקא כסיפור שקרה במדבר תחינת הפרשה עוסקת פה בפסוקים שהבאתי לפניכם במניין כן וידבר אדוני אל משה במדבר סיני בואל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמור כן אנחנו מדברים בתאריך אחד לחודש השני כלומר א' אייר א' אייר בשנה השנייה שנה אחת כבר היינו בהר סיני קיבלנו תורה בנינו משכן א' ניסן חנכנו אותו א' אייר עושים עניין כ באייר יוצאים לדרך צאו את ראש מה מבקש הקדוש ברוך הוא סאו את ראש כל הדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגולגל אותם מבן 20 שנה ומעלה כל יוצאי צבא בישראל תפקדו אותם לציב אותם אתה ואהרון איתכם יהיו איש למטה איש ראש לבית אבותיו הוא זאת אומרת עושים מניין ומספר של כל א עם ישראל נכון עכשיו נשאלת השאלה לשמה עושים את המניין ולמה דווקא עכשיו מה קרה עכשיו שצריך לספור אותם אה המספר הראשון שהיה היה לנו זה בחומשמעות שמה מנו אותם כשהם יצאו ממצרים בסדר איך אומרים ליישר קו לדעת כמה יש יהיה מניין פרשת פנחס כשעומדים להיכנס לארץ מה שייך עכשיו לעשות פה מניין הרי לכאורה מעמד הר סיני א מה איך הוא קשור לאירוע הזה של א של מניין מה קרה שם במעמד הר סיני שהיה נדרש לעשות מניין אז תראו הפסוק אומר מבין 20 שנה ומעלה כל יוצא צבא בישראל. כלומר, לצורך מה מונים את האנשים? בשביל הצבא. בשביל הצבא. למה צריך צבא אם אנחנו במדבר? כי נלחמו גם במדבר. זאת אומרת, נלחמו במדבר. מה? עם מי נלחמו? לא צריך להילחם. מה פתאום יש ענן הקבוד? ענן ענן הענן עמוד האש ועמוד הענן שהיו מגינים על עם ישראל. עמלק הם נלחמו או לא? עם עמלק זה היה איך אומרים? לא. זה גם הייתה מלחמה אפיקטיבית. זאת אומרת יהושע עשה בכאילו ומשה רבנו הרים ידיים, הוריד ידיים וזה נגמר הסיפור. מלחמה כן, לא היה מלחמה עם RPG וכאלה. זה היה כאילו סתם וכאילו א ניצחו את עמלק, אבל לא באופן פיזי. בשביל מה צריך צבא בעם ישראל? מה זאת אומרת בשביל צריך צבא? אני לא מבין את השם. בשביל מה צריך צבא? אם אנחנו במדבר אז למה צריך צבא? אה לא היו מלא שודדים אמרנו אין שודדים יש עמוד ענן יש עמוד אש אין סיבה שיהיה א שיהיה שיהיה כאילו מלחמה בג מהרגע שמרים מתה מה זה מהרגע שמירין מתה בסדר אז זה בעוד 40 שנה אנחנו עכשיו נמצאים בשנה השנייה מה התכנון מה הצפי עכשיו א עזבנו את הר סיני לאן הולכים לארץ ישראל אז אז כדי לכבוש את הארץ מה צריך צבא צריך צבא אין מה לעשות את הארץ אי אפשר לכבוש מהשמיים כן למרות שיש כאלה שחושבים שזה מה שיקרה זה לא יקרה אי אפשר להיכנס עמוד אש ועמוד עולם שיעשו כזה לא יודע יתערו את יכול להיות אבל זה עובדה שאמרו שזה לא יקרה זאת אומרת עמוד האש ועמוד הענן זה זמן ביניים במדבר כאילו במדבר היה לכם מן היה לכם עמוד אש עמוד ענן בארץ ישראל אין אתם צריכים לזרוע לקצור אוכל לא יורד מהשמיים הוא עולה מן הארץ מים צריך לשוב מהנחת אין איזה באר שהולכת איתך אתה צריך לכבש וכנל אתה צריך לכבוש הארץ לא תיכשיה כולם יברחו או לא יודע יקנאו וזה זה לא עובד צריך לכבוש אז ממילא כל יוצא צבא בישראל כי עומד להיות מלחמה איזה מלחמה מלחמת כיבוש צריך לכבוש את הארץ אבל זה לא קרה למה זה לא קרה כי אה כי הם נאנשו את המרגלים יפה זאת אומרת התוכניות התקלקלו אנחנו בפרשת במדבר בטוחים שעוד כך וכך ימים נכנסים לארץ כן בהנחה שמדבר סיני הוא הר סיני לא יודע נמצא בסיני נמצא איפה שלא תגידו איפה הוא בדיוק אז זה ככה אם 11 ימים מחורב דרך ארץ פלישתי עד קדש ברנעה אז 11 ימים אז הם אמורים להיות היו בארץ בסביבות א' סיבן היום ב סיוון הם היו צריכים להיכנס לארץ ישראל ו אזהו להתחיל לכבוש את הארץ זה לא הצליח משהו שם מתעכף זה גם כנראה לא לקח 11 ימים וגם בסוף היה חטא המרגלים שגרם לכך שכל העסק הזה התבטל, מה שנקרא, או עבר השעיה 40 שנה. זאת אומרת כל דור המדבר לא הספיק להיכנס לארץ בגלל הנקודה הזאתי של חטא המרגלים. אבל המניין לכאורה נועד בשביל לדעת כמה חיילים יש. בסדר? זה המטרה. רש"י אומר שכביכול הקדוש ברוך הוא בכל פעם רוצה למנות כמו אדם שיש לו גולות, סופר כל הזמן את הגולות. אדם שיש לו כסף סופר כל הזמן את הכסף שלו. זה חביבות. אבל פשטות מה שכתוב פה זה מבין 20 שנה ומעלה כל יוצא צובא בישראל לכן מי לא נמנע כאן הלביאים כביכול לא נמנו כן אזזה זה הראיה של הציבור החרדי למה לא א למה בני לוי לא נמנים כי הם לא נלחמים אז אם הם לא נלחמים לא צריכים להימנות אה הם ככה מניחים את עצמם מתוך מה שכותב הרמבם בסוף הלכות מלכים שבן לוי זה לא דווקא בן לוי אלא לכל מי שרצה חשקה לבוא בתורה והוא רק עוסק בתורה מבוקר דל אז הוא יכול להיות כמו בן לוי שכמובן יש הרבה מה ללמד את זה ואנראה לי שלמדתם את הסוגיה הזאת ואם לא אז כדאי שתלמדו הרמבם ההוא בכלל אי אפשר לפרש אותו באופן שבו הם מפרשים והכל אבל האם זה באמת נכון שבני לוי לא נלחמו בני לוי הם חלק מהכוח שפותח א כהן משוח מלחמה ויש את אלה שהם סוג של מחזקים את העם תוך כדי זה לא שהם נמצאים בבתי המדרשות אלא נמצאים גם בשדה המערכה ויש פה גם עוד דיונים בהקשר הזה. האם באמת בני לוי לא התפקדו או כן התפקדו? האם המפקד שלהם היה הרי הם נפקדו פה אמנם בשביל להחליף בבכורות אבל עדיין אנחנו לא יש גרע שגורס שזה לא דווקא שהם לא נפקדו לצבא אלא הפוך ואלה הוסיפו אותם גם כן בתור התודה שאמורה להיות להילחם. כרגע יש להם עבודה נוספת שהיא עבודת המקדש אבל אם יש צורך בהם אז הם גם כן יודעים שמלחמת החשמונאים זה מלחמה של בני לוי א ויש הרבה מקומות גם מופיע בספר מלכים דברי הימים שבני לוי הלכו ויצאו ולחמו אז לכן א הדבר הזה לא כל כך פשוט כך או כך יש פה עניין של מפקד ולכאורה המפקד פה הוא לצורך מה הצורך הצורך הוא מלחמה ודים לכבוש את הארץ לכן צריך לפקוד עכשיו עכשיו אנחנו יודעים שיש איסור לפקוד את עם ישראל נכון באיזה פרשה זה כתוב פרשת כיטיסא בספר שמועות כתוב לנו שאסור לפקוד את עם ישראל ככה כתוב מה כתוב כי תיסא את ראש בני ישראל לפקודהם ונתנו איש כופר לאדוני לבקוד אותם ולא יהיה בהם נגב בפקוד אותם כן זאת אומרת שאם אתה רוצה שלא יהיה עונש לעם ישראל כשהם נמנים אתה צריך לתת כפרה מה הכפרה מחצית השק. זאת אומרת, אם אתה פוקד אותם שלא על ידי חפץ, אלא פוקד אותם בפני עצמם, אז אתה גורם להם למגפה. למה אתה גורם למגפה? מה כזה בעיה שנספור את עם ישראל? כשאתה סופר משהו אז אתה מגביל אותו, אתה כאילו מטיל בו קללה. כי אם עד עכשיו הוא היה אינסופי, ככל אשר שפת הים, כחוכבי השמיים, ועכשיו אתה מגביל אותו למניין מסוים, אז זהו. אז מעכשיו הוא מניין מסוים. ברגע שהוא מניין מסוים אז הוא כבר לא יכול להיות יותר גדול מזה. לכן יש כאלה שלא מונים את הצאצעים שלהם, יש כאלה שלא מונים את הכסף שלהם, יש כאלה שלא מונים כל מיני דברים. כן? כי כל דבר שאתה אין הברכה שרויה אלא בדבר סמוי מנין. מה זה סמוי מנין? אתה לא יודע. יש פה כמו לא יודע כמה יש פה. לא ספרתי. אבל אם אני אספור אז אז לא אז זה מה יש. לא יכול להיות יותר. אבל כשזה כמות גדולה יכול להיות בזה ברכה. ברכה אל תבעית. יכול להיות בזה ברכה אמיתית. זאת אומרת המספר בהגדרה הוא מגביל. לכן הקדוש ברוך הוא אומר בעם ישראל לא סופרים. אם אתה סופר מכל מיני סיבות גם שם במחצית השקל המספר היה בשביל כאילו ההתחלה של המשכן של בכלל של היצירה של עם ישראל אספרו אותם אבל נתנו מחצית לשקל. גם אז אל תספור את האנשים תספור חפץ שמייצג את האנשים. נגיד במקדש כשהיו רוצים לעשות הגרלה מי יקים את תחומת הדשן? מי יקח את תחומת הדשן? אז היו מוציאים אצבעות והיו סופרים את האצבעות, לא סופרים את הראשים של בני האדם. בסדר? זאת אומרת, יש לנו בעיה לספור את עם ישראל. צריך סיבה וגם כשיש סיבה צריך לא לספור אותם בעצמם, אלא לספור חפץ או משהו שמייצג אותם. זה בעצם העניין של מספר. לכן אנחנו כאילו נותנים במקום מספר, אנחנו אומרים פסוק הושע את עמך וברך את נחלתיך מנושא מדע עולם. שבדיוק כל המשפט הזה מעבר לזה שיש בו 10 מילים הוא גם קונטרה למה שעושה המניין הושה את עמך הואברך את נחלתך הוא רואהם הוא נשאם עד העולם זאת אומרת תרבה אותם כמה שיותר אל תשאיר אותם קצת אז ממילא זה ברכה כ אומרים גם אפשר להגיד בור מוציא לחם מן הארץ אבל מוציא לכם מן הארץ זה לא קשור לעניין של ריבוי כן זה נכון שיש לזה 10 מילים אבל זה שיש לזה 10 מילים זה לא מפתח המפתח הוא שהדבר הפסוק הזה יוצר לנו ריבוי יוצר לנו לנו בעצם איזשהו הגדלה של הדבר עצמו. טוב, אז בוא נראה עכשיו מה הרמבן מאיר על הדבר הזה וזה דבר מעניין. א נבחן דרך זה סוגיה בתנ"ך שקרתה עם דוד המלך שהיא גם קשורה לענייננו. בדיוק עברנו את יום ירושלים אז זה קשור לבניין בית המקדש. יש פה עוד דפים אפשר להעביר אותם את אלה לכאן. טוב אז בוא נראה. אומר הרמ"בן תפקדו אותם. עניין הפקידה. מה זה? למה זה כתוב לפקוד? קודם כל אתם רואים סו את ראש כל פעם שכאילו סופרים אז הם מרימים ראש זה לא לשת ראש זה גם א כן זה גם להוריד את הראש של א שער העופים נשאו את ראשו והורידו אותו מה מהעולם מה שנקרא עשו את ראשו אבל זה בקטע טוב היה נכון בקטע טוב כן אז יש אחד שנוסים את ראשו וזה לטוב ויש לו נשיאות ראש שזה לרעה פה זה לטובה גם בפרשת כטיסה כי טיסה את ראש בני ישראל. זאת אומרת שאתה נוסע אותם, מעלה אותם. כן? כי כי כשאתה סופר בן אדם אז אתה מחשיב אותו. הוא מספר חשוב הוא נמנע כחלק. זה מצד אחד. מצד שני כשאני רק מספר אז אני רק מספר. בסדר? כשאני חלק ממספר להבדיל כמו להבדיל בשואה ובעוד מצבים שבהם סופרים אנשים. אז אתה משאיר אותו כמספר בלבד. עניין הפקידה זיכרון והשגחה על דבר. אז אז הרמבן אומר לו לבכות זה כאילו להשגיח לבדוק שיש כינשון והשם פקד את שרה כאשר אמר זאת אומרת גם פקידה של הריון זה זכירה זה כמו מפקד זאת אומרת מפקד זה לכאורה משהו חיובי אתה זוכר את הדבר אתה אתה מחשיב אותו והוא פתרונו בכל מקום זאת אומרת מבחינתו לפקוד זה בכל מקום אותו דבר לא ימלט מהן איש על דעתי וגם פיקדון מפני ששמירתו והשגחתו עליו אין גם להפקיד משהו מה זה להפקיד לשמור זאת אומרת גם המילה להפקיד גם מפקד וגם פקידה שלושתם מאותו יסוד שזה לזכור ולשמור בסדר זה פקודה אה פקודה יכול להיות שלא זה לא מופיע אולי ות שורש אבל לא לא אני מנסה לחשוב אם זה באמת אפשר להכניס את זה גם אתה צודק קודם כל השאלה אם פקודה נמצאת בתורה או שזה מילה חדשה מלשון כאילו ציווי פקוד פקודות תבקוד זה תז זכור לא הקדוש ברוך הוא לא יפקוד הוא לא יפקוד עלינו שום דבר אלא הכוונה שהוא יפקוד אותנו לפקוד על מישהו מפקד מפקד זה מישהו שסופר אולי זה מגיע מהספירה ואז עבר לפקודה אבל אתה יודע מה זה שאלה מעניינת נכון הוא לא מביא את זה כאן הוא מביא את פקידה של אישה שבהריון ולפקוד מספר וגם את העניין של פיקדון אבל מעניין מאיפה מגיעה המילה לפקוד כציווי בקשת ציבה למנות את ישראל אומר תפקדו אותם לרמוז שלא יספריהם רק שיתנו כופר נפשם מחצית השקל ובהם ישגיח וידע מספר העם כן אז הוא לא אומר תמנו את עם ישראל הוא אומר תפקדו את עם ישראל איך על ידי משהו זאת אומרת גם כאן המפקד היה על ידי חפץ הביאו מחצית השקל או משהו לא כתוב אבל זה כנראה זה מה שהיה עכשיו הוא מגיע לדוד ואמר בדוד מספר מפקד העם כי ידע מספרם בפקידת הכופר דוד המלך יש סיפור מפורסם בסוף ספר שמואל ב א אתם מכירים את הסיפור הזה? זה סיפור קשה שדוד המלך סופר את עם ישראל. בסוף ספר שמואל ב'. ספר שמואל ב הוא ספר מרתק. אני עכשיו מלמד אותו. יש בו הרבה הרבה דברים גם בהבנת המלכות של עם ישראל הוא בכלל בדמות הזאת של דוד המלך. גם הסיפור בת שבע ואחר כך הסיפור הזה וגם הסיפור פה הוא סיפור בעייתי. תראו הבאתי את הסיפור. תראו רגע קצת מתוך התנך. ויוסף אף השם לחרות בישראל מהמקור למטה. וישת את דוד בהם לאמור לך מנה את ישראל ואת יהודה כלומר כתוב כאן שהשם כעס על עם ישראל מאיזשהיא סיבה הסיפור לפני כן זה הסיפור של בני רצפה בתיה שהגבעונים שטלו אותם על העץ בגלל שהגבעונים ביקשו והשם חרב בעם ישראל והסיט את דוד למנות את ישראל דבר מוזר שהשם מסיט את ישראל את דוד לעבור עבירה במקום בספר דברי הימים כתוב ויוסף השטן להסיט את ישראל לחרות בישראל. מה זאת אומרת השם השם חר בישראל אבל השטן עשית את דוד לא השם עשית השם אף פעם לא גורם לבן אדם לחתו יש יצר אור שטן יש זה אבל לא הקדוש ברוך הוא פה בספר שמואל ב כתוב שהשם השית את דוד לכאורה אלא אם כן לא נגיד שהנושא של המשפט הוא גם ההמשך ויאמר מלך אל יואב אז מה מבקש דוד ויאמר מלך יואהב ושר החי לשריתו שוטנה בכל שבתי ישראל מדן ועד באר שבע ופיקדו את העם וידעתי את מספר העם הוא רוצה לעשות מפקד דוד המלך הוא המלך רוצה לדעת כמה אנשים אני זה כמו שעושים עוצים ממנו מפקד האוכלוסין בכל שנה יום העצמאות אומרים כמה תושבים יש זה כאילו איזה גם בני עקיבא כאילו בקטע של לספור בשביל לדעת כמה אנחנו אנחנו לא מעט אנחנו הרבה כאילו זה נותן גאווה אז לכאורה זה המטרה שלשמע דוד אמר אני רוצה שתספרו את עם ישראל תראו מה אומר לו יואב ויאמר יואב אל המלך ויוסף אדוני אליך אל העם כהנה וכאינה 100 פעמים נכון איך אומרת הברכה יוסף השם קיים אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דיבר לכם למה אתה סופר? בשביל מה? זה לא טוב. והינה אדוני המלך רואות ואדוני המלך למה חפץ בדבר הזה? יואב כאילו משחק אותה הצדיק והוא לא משחק הוא כאילו בא לפני המלך אומר לו אני לא מבין אני אמנם הרמתקל והכל אני אמלא את הפקודה לא אשרב א כן יש פה נאמנות לדוד המלך אבל מצד שני הוא מנסה להקשות על הדרג המדיני ואומר לו אני לא מבין למה צריך את הפקודה הזאת זה דבר לא טוב ויחזק דבר המלך על יואב על שרה החיל ויצא יואב ושרה החל לפני המלך לפקוד את העם את ישראל דוד מתעקש אומר זה מה שאמרתי זה מה שעושים ויברו את הירדם ויכנו בארואר ימין העיר אשר בתוך הנחל הגד ואליעזר ויבוא הגלדה ולארץ תחתיים חודשי ויבואו דנה יין וסביב אל צידון צאו מספרים לאן הם הלכו כדי לספור ויבואו מבצר צור וכל הרי החיבי והקנעני ויצאו אל נגב יהודה באר שבה הגיעו עד לפה וישו וישטו בכל הארץ ויבואו מקצת תשעה חודשים ו20 יום ירושלים זאת אומרת תשעה חודשים לוקחת את השליחות הזאת לספור את כל עם ישראל ויתן יואב את מספר מפקד העם אל המלך ותהי ישראל 800,000 איש חיל שולף חרב ואיש יהודה 500,000 איש. בסדר? זאת אומרת כמה חיילים יש לו? 800,000 ועוד 500,000. 500,000 ביהודה 800,000 בישראל. למרות שזה ממלכה אחת, אבל אנשי יהודה תמיד נחשבו החזקים יותר, אז לכן מנוע אותם. כאילו זה הסיירת וזה הרגיל. זה פלא. שבט אחד נותן 500,000 וכל עם ישראל 800. לא היית לא היה גיוס א מיטבי שמה מעם ישראל. מי מה פסוק י ויכלב דוד אותו אחרי כן ספר את העם דוד כאילו אומר וואי חבל שעשיתי את זה וכלס דוד אותו מה ביום הדנה כמה חטאים עשה דוד האם בזה הוא חטא או קיבל לשון הרע על עלשבוש על מפיבושת הבן של יונתן וגם פה ויחל דוד אותו ויאמר דוד על אדוני חטאתי מאוד אשר עשיתי ואתה אדוני עבנה את עוון עבדך כי נסכלתי מאוד מה זה אומר כי נסכלתי מאוד כי עשיתי שטות טיפשות לשון שכל יואב אמר לי ולא הקשבתי לו החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות ועכשיו אני חוזר בי למה הוא חוזר בו חוש מה אתה אומר מה חושב שזה הגיע מציבוי אלוקי אבל לא השם הסיט אותו הסית אותו זה דבר לא טוב כביכול לפיך שזה נראה מפה אה כמו שם הקשה לב פרו כאילו אה יכול להיות עכשיו אני אומר גם לא כתוב ויס את השם את דוד אמרתי בדברי הימים כתוב ויס את השטן את דוד אבל בגלל שתחילת הפסוק ויוסף אף השם לחרות בישראל ויסת את דוד בהם זה נראה שזה כאילו השם מסת כך או כך זה לא משנה דוד מודה שזה חטא והקדוש ברוך הוא גם נותן עונש עם ישראל נופלים בדבר שלושה חודשים שלושה חודשים מתים מעם ישראל לא מעט אנשים סוף הסיפור הזה דוד המלך אה בסוף א א בסוף מבקש מהקדוש ברוך הוא תחנונים על העם ושמה מתגלה הסיפור של גורן הרבנה אבוסי בניין בית המקדש זאת אומרת הסוף של הסיפור הזה אמת היא לא הבאתי את זה בפניכם א הוא מציע לו מה אתה מה אתה רוצה איזה עונש שבע שנים רעב או שלוש חודשים להפסיד במלחמה או שלושה ימים דבר מה אתה רוצה שלושה ימים דבר, שלושה חודשים אני לא דיאיקתי מקודם, שלושה חודשים להפסיד במלחמה או שבע שנים רעב, מה אתם הייתם רוצים? אה, שלושה ימים דבר, שלושה חודשים להפסיד בקרבות או שבע שנים רעב. דורא מהשיב שולחי דבר כי זה קצת אתה אומר. אז תראו מה השיכון של דוד. ואמר דוד אל גד צער לי מאוד ניפלננה ביד אדוני כי רבים רחמיו וביד אדם לפולה אנחנו אומרים את הפסוק הזה בתחנון כן ניפלנה ביד השם כן כרבים רחמיו אבל לא ממשיכים הוא ביד אדם לפולה זאת אומרת אני לא רוצה למות בקרבות כי זה ביד אדם דבר זה בידך רב זה גם תלוי באנשים ויתן השם דבר בישראל מבוקר ועד עת מועד וימות מנה מידן ועד באר שבע 70 א000 איש 70 א000 איש מתים בדבר זה לא דוק לא הוא אומר לו נוסחה לפני צריך לפני צריך זאת אומרת האויבים יפגעו בך במלחמה 70 א000 איש מתים בדבר ואז דוד וישלח ידו המלאך ירושלים לשחתה וינחם השם על הרעב ואמר למלאך המשחיט בעם רב אתה ערף ידך מלאך השם היה עם גורבניס זאת אומרת המלאך המשחית התקדם כדי להרוג בדבר מגיע לירושלים ונעצר שם נעצרת המגפה עם גורן הרבנה האיבוסי זאת אומרת בהר המוריה שמה כתוב ואז כשדוד רואה את זה אז הוא אומר הנה אנוכי חטאתי אנוכי הבאתי הוא מגיע לשם בונה מזבח א ויהלולות ושלמים ויתר השם לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל דוד קונה את גורן הרבני יבוסי ב-50 ש₪ כסף זה אחד בשלושת המקומות שעם ישראל רכש בכסף ובונה מזבח זה המקום ה הראשון שבו ירושלים הו הופכת להיות מקום מזבח. זאת אומרת, דוד המלך העלה את ארון ברית השם, אבל המזבח תמיד היה בינתיים. בגבעון. שילון, נוב, גבעון. בשלב של דוד הוא היה בגבעון. הוא בונה מזבח. מתי נבנה בית המקדש? עם הקורבנות אצל שלמה. אבל זה רגע המעבר. זאת אומרת, דוד המלך בעקבות הדבר והזה רואה את מלאך השם מצביע על מקום הר המוריה. אומר דוד, אם כך פה אני צריך להקריב קורבן, לבנות מזבח. וממילא אחרי זה, זה סוף זה סוף שמואל ב מגיע שלמה המלך והוא בונה את בית המקדש. בסדר? זה הסיפור. אז כולם טמעים על דוד. איך אתה עושה דבר כזה? מה אתה לא יודע לקרוא חומש? כתוב אצלנו בפרשה כתוב פרשת כיטיסא סופרים בני אדם סופרים אותם עם מטבעות. אז מה הוא ספר בלי מטבעות? יש דיון הציץ אליעזר הרב ולדן ברגדן בספר שלו שנקרא תורת המדינה אם מותר לעשות מפקד אוכלוסין כן אני תמיד שואל על מפקד בני עקיבא כן אבל זה האם מותר זאת מפקד אוכלוסין למה כתוב בתורה שאסור אז תגיד אבל אף אחד לא שואל אותנו אבל סופרים אותנו אסור גם להיספר לא רק אסור לספור אם אתה נספר שורה בך קללה אז אתה צריך לשרף ולא יודע איך לעשות את זה אבל אתה צריך לשרב להיות חלק מזה אז זה השאלה אז לכאורה האם סופרים לא את הבן אדם אלא סופרים חולצות, לא יודע, סופרים משקפיים, כיפות סופרים אצבעות אז אז לכאורה זה בסדר. אז אומר הרמ"בן, איך איך יכול להיות שדוד המלך טעה בזה וספר את האנשים עצמם? כן, תמיד שואלים בצבא, מספרי ברזל התפקד, אז זה לא נחשב ספירה. זה השם שלי. השם שלי הוא אחד, השם שלך שתיים, השם שלך שלוש. זה לא שעכשיו אני סופר, פשוט כל אחד אומר את השם שלו. כרגע החלפנו את השמות למספרים, יותר קל לשלוט במספרים אז זה לא נחשב ספירה אבל כאן איך יכול להיות שדוד חטא אז אומר רבנו לא חטא בזה מה אתם חושבים שהוא נורמלי גם הוא יודע שצריך לספור עם מטבעות או דברים כאלה אז אם ככה אז מה העבירה אז תראו מה הוא אומר ואמר בדוד מספר מפקד העם כי ידע מספרם בפקידת הכופר איזה כופר הם הביאו שקלים כל אחד הביא שקל נו אז מה הבעיה אז גם משה רבנו עשה את זה אז למה למה דוד אך א אח אך ליבו כי רחוק הוא אצלי שלא יזהר דוד במה שאמר הכתוב ולא יהיה בהם נגב בפקוד אותם כלומר ודאי הביאו חפץ ואת החפצים ספרו אז למה בכל זאת יש פה חטא ואם אולי טעה דוד למה לא עשה יואב שקלים נניח שדוד אמר לו לספור אבל לא אמר לו לאסוף שקלים אבל אתה יואב אתה אמרת לו נכון אז בוא תשים שקלים אז ברור שאספו שקלים אספו שקלים מעם ישראל כדי לספור אז למה בכל זאת זה היה דבר המלך נטאב אצלו והוא אמר לו למה בקש זאת אדוני למה יהיה להשמ לישראל ולמה לא יבנם בשקלים שלא יחטה זה מה ששואל הרמבן לכן הרמבן מניח שברור שכשדוד המלך סופר הוא סופר בשקלים אז מה החטא מה העבירה פה אין פה שום עבירה גם משה רבנו עשה מניין על ידי שקלים וגם פה כנראה בפרשה איך עשו את המפקד של יוצא הצבא כנראה על ידי שקלים אין דבר כזה שמונים את עם ישראל בלי שקלים אז לכן הוא אומר כפי דעתי היה הקצף עליו אתם רואים רואים פה בשורה השמינית בפסקה השנייה שמנעם שלא לצורך הרמבן מוסיף פה עוד תנאי כדי למנות אתה צריך צורך משמעותי חשוב לא סתם לספור כי מתחשק לך משעמם לך אתה צריך לספור כי יש פה יוצאים לצבא יוצאים למלחמה או הקדוש ברוך הוא ציווה כי לא היה יוצא למלחמה ולא עושה בהם דבר בעתי הוא סתם ספר בשביל הכיף אתה הרי בסוף ימיך סוף ספר שמואל ב אין מלחמה אין כלום בשביל מה אתה סופר פה עם ישראל אמרנו כל יוצא צבא בישראל זה מפקד לצורך מלחמה סתם לספור בשביל מה זה יוצא מכאן שלצורך מלחמה זה יהיה בסדר או שזה פשוט יהיה פחות רע זה יהיה בסדר אבל בתנאי שאתה עושה את זה עם שקלים זאת אומרת יש שני תנאים כדי לספור את עם ישראל צריך צורך חשוב ושתיים זה צריך למנות את זה עם משהו עם חפץ לא למנות את האנשים אתה מונה את האנשים אסור בכל מקרה ואם אתה מונה עם חפצים אבל לצורך סתם בלי צורך אמיתי גם זה בעיה אז זה מה שהוא אומר זה הייתה הבעיה אצל דוד כאילו היה יוצא למלחמה ולא עושה בהם דבר בעת העיר רק לשמח ליבו בושך על אמרב אני רוצה להרגיש מלך גדול יש לי הרבה חיילים אני אדם חשוב אה בשביל זה הוא מאמר יואב היוסף השם אלוקיך אל העם קיים וחיהם 100 פעמים ואדוני המלך למה חפץ בדבר הזה ככה אומר הרמבן על הסיפור אצל דוד וראיתי במדבר סיני רבא רבי אליעזר בשם רבי יוסי בן זמרא אמר כל זמן שנמנו ישראל לצורך לא חסרו שלא לצורך חסרו מתי זה גורם לחיסרון כשאתה מונה סתם איזה זמן נמנו לצורך בימי משה ובדגלים זה אצל נו ובחילוק הארץ זה פרשת פנחס שלא לצר בימי דוד אז הנה המדרש אומר את מה שאומר הרמבן הרב אבל זה זה ממש לא מתאים כאילו לדון של דוד לא יודע הוא נביא בסופו של דבר נביא ועכשיו הוא זה משהו שוב כמו שאמר כתוב במפורש לא למנות בשקלים כתוב במפורש לצורך לא כתוב כביכול במפורש ולכן הרמבן אמר כנראה בזה הוא טעה צריך עדיין הסבר כן כאילו בכל זאת זה דוד המלך ויותר מדי טעויות זה לא מקובל כאילו כאילו שאול טעה פעמיים העיפו אותו מכל המדרגות דוד טעה לפי זה שלוש פעמים ולא עשו לו כלום אז א זה צריך עיון וצריך ללמוד את זה כמו שצריך השנה אני לא לימדתי אתכם שמואל ב כל השנים קודם למדנו שופטים יהושע שמואל א' א בצורה מאוד מאוד עמוקה וזה אבל בעזרת השם טוב הלאה ייתכן עוד שנפרש ונאמר כי דוד סיוה למנות כל אז פירוש אחד שהוא אומר מה הייתה הבעיה בדוד שהוא ספר שלא לצורך אבל הוא ודאי ספר עם שקלים ויכן ותפרש מנמר כי דוד ציווה למנות כל איש ישראל או פירוש אחר נוסף מה עוד יש בעיה למנות כל איש ישראל רצוני לומר מבן 13 שנה ומעלה שהוא איש כי לא נזכר במניינו מבן 20 שנה ומעלה אמר לכו ספרו את ישראל וידע את מספריים וזה היה עונשו כי הכתוב לא רשה למנות רק מבין 20 שנה ומעלה בשקלים זאת אומרת מה אומר פה הרמבן מניין מותר רק מאיזה גיל 20 מגיל 20 אסור לספור תינוקות אסור לספור ילדים בבית ספר ספר אסור לספור ילדים בבני עקיבא אסור לספור ילדים מתחת לגיל 20 זה מה שאומר הרמבם מאיפה הוא הביא את זה לא יודע כתוב פה כתוב בפרשת כיטיסה שזה בן 20 שנה ומעלה בעצם בן 20 מה קורה בן 20 לרדוף זאת אומרת שבעצם מה זה לרדוף לרדוף אחרי האויבים בסדר זה הסדר יש לו ראיה מן המשנה שבגיל 20 מתגיסים לא בגיל 18 זה לחופה 20 זה לרדוף לרדוף אחרי האויבים זה פרקי אבות כן אז א אז מגיל 20 אתה יכול רק ללכת לרדות דוף אז נוק בגיל 20 מותר לך לבכות זה הילך חשובה ללכת לצבא זה דבר גדול הקדוש ברוך הוא מעריך אותו כן רואים מפה הוא מתיר מפקד בשביל זה אבל אתה ספרת את כל ישראל בשביל מה אתה סופר גם את הילדים הקטנים קצת קשה ברמבן כי כתוב שהיו 500,000 לוחמים מיהודה ו-800,000 לוחמים מכל עם ישראל אז כנראה הוא לא ספר ילדים ספר אה ספר רק את הגדולים אבל בסדר לא יודע אולי אצל דוד נלחם הוא כבר בגיל 13 בכל אופן אבל לעניינינו שתי זה שתי הטעויות שהוא שהוא רוצה להגיד אצל דוד או שהוא מנה שלא לצורך או שהוא מנה פחות מגיל 20 למה זה בעיה מפני שזה איננו מפורש בכתוב טעה בו כיוון שזה לא כתוב שרק מגיל 20 הוא טער אז בזה הוא טעה כי חשב מה שאמר ולא יהיה בהם נגב שהוא בשקלים שהם כופר להם איך אני אמנע את הנגב אני אתן שקלים הקדוש ברוך הוא אומר לא רק מגיל 20 אפשר לספור כי אחרת זה יכול לפגוע בהם מילדים קטנים עדיין פחות מגיל 20 אנו יודעים הרי שהקדוש ברוך הוא לא מעניש פחות מגיל 20 מן השמיים מן הארץ אם אדם חילל שבת בגיל 13 חייב סקילה אבל אם הוא לא יודע אכל תרומה שחייבים מיתה בידי שמיים הוא לא נאנש עד גיל 20 הוא פטור מכל העונשי שמיים של כרת ומיטה בידי שמיים הוא פטור עד גיל 20 על עבירות שהוא עשה עד גיל 20 אבל עבירות של כאילו עונשי גוף של בית דין כן אז רואים שיש כאילו עד גיל 20 המצב לא עדיין שלם וחזק ויציב וכולי וצריך להיזהר צריך להיזהר איתם יותר אנחנו יודעים הרי שבילדים קטנים מאוד תינוקות לא נותנים להם תרופות שנותנים לאנשים מבוגרים כי משהו קטן יכול להשמיד אותם אז לכן גם דבר כזה שהוא בעיקרון כן זה כמו איזה קרינה כן מה שדוד שאל מקודם אה קרינה בעיקרון קרינה זה דבר מסוכן נכון אבל בכל זאת שאנחנו הולכים לרופא שיניים אז מצלמים אותנו עם איזה זה או עושים לנו פעם בצילום כן אז כאילו קצת זה בסדר אבל אם זה הרבה זה אז אז אז זה בדיוק אותו עניין זאת אומרת בדבר שהוא רגיש יותר אל תעשה את זה אז זה שתי ההסברים שנתן הרמבן לחטא של דוד או שהוא מנה אנשים צעירים מדי או שהוא מנה שלא לצורך והבעיה שדוד חטא בזה כי זה לא מפורש אבל יואב נתן ליבו וחשש לדבר והכתוב מעורר ליבי בזה הנה עכשיו הוא אומר אני גם רוצה להוכיח לך את זה תראו מה שיפה פה ברמבן זה שהוא ממש מסביר לנו איך הוא למדת תנך הכתוב מעורר ליבי בזה במה שאמר ולא נשא דוד מספרם ל מבין 20 שנה ולמטה כי אמר השם להרבות את ישראל ככוכבי השמיים מים יואב בן צרויה אחל למנות ולא קילה והיא בזאת קצף אל ישראל היה נראה שמניין יואב היה למטה מבן 20 והוא היה הקצף כאילו קורה מדברי ימים לא מספר שמואל ב מה שהבאתי ושמה כתוב שכאילו מגיל פחות מגיל 20 הוא ספר וזה הייתה הבעיה שאין השם חפץ שיהיו כל ישראל בגדר מניין אתה רוצה לספור אין בעיה מגיל 20 תספור אבל תשאיר לי את הילדים הקטנים שהם לא יהיו ספורים גם אנשים פה לא ספורות זה רק הגברים נמנים אבל א ככה זה מראה שלא כל עם ישראל נכנס תחת מספר. יש בזה משהו חשוב או גם המהרל מדבר על זה. עם ישראל זה משהו על טבעי, זה משהו שהוא לא חומרי שאפשר למנות אותו. הוא אינסופי כזה כמו ריבונו של עולם. אז לכן אסור להוריד אותו תחת מספר לגבי המספר של עם ישראל 600 א000. נכון. נכון. והוא נותן בזה רמזים שזה לא באמת המספר אלא כאילו עייצוג של משהו. אז זה מלמד שאסור להגיד והיה מספר בני ישראל. כאילו אני אתן לכם את הסכום הסופי של היהודים. אין דבר כזה סכום סופי של יהודים שכולל כולל את התינוקות מה שהגרמנים מחשמם וזם רצו לעשות וכולי ואולי גם אני אומר מפקד אוכלוסין זה משהו כזה אבל מפקד אוכלוסין גם לא מונה את כל עם ישראל הוא מונה רק את מי שנמצא בארץ יש עוד יהודים בחוץ לארץ אז לכן זה זה בעצם הבעיה כאילו אם אמרתי מקודם שהבעיה פחות מגיל 20 זה שזה מסכן אותם האמירה פה זה גם עוד משהו שאז יוצא שלא כל עם ישראל נכלל במניין רק חלק מהעם ישראל נכלל במניין זה אולי פחות בעיה למנות קבוצה מסוימת זה שונה אפשר למנות את כל עם ישראל אה שהוא ירבכם כך כוכבי השמיים והכתוב שאמר במניין והוא כל ישראל אלף אלפים ו100 אלף איש שולף חרב אין עניינו שהיו כולם יוצא צבא בישראל פתרונו שהיו בריאים וחזקים למלחמה כן כשהוא אומר א שולף חרב זה לא הכוונה שהם באמת שלפו חרבות אלא הם היו יכולים בפוטנציה לשלוף חרב הם היו ילדים חזקים שיכולים לשלוף חרב אבל זה לא שעכשיו הם שולפים חרב ככה הוא מסביר הגיד כי לא מנה החולים והחלשים והזכנים פני שהיה דבר המלך נטאב מאוד וזה עניין הגון מאוד. בסדר? אז אם כן יצאנו פה מהרמבן דבר גדול. זה מעניין שהוא כותב את זה פה. זה לא כתוב פרשת כטיסה. הוא אומר שבעצם האיסור של המניין של עם ישראל מעבר לזה שזה מטיל בהם דופי ומטיל בהם מניין ומגבלות. יש פה אמירה כלפי עם ישראל. עם ישראל לא נכלל תחת המספר. זה עם פלא. עם טבעי. ולכן ממילא הוא כיוון שהוא לא חומרי אי אפשר להכניס אותו תחת מספר. דוד המלך טעה בכך שהוא מנע אותו שלא לצורך או שהוא מנע אנשים שהם לא יוצא צבא הוא בעצם רצה למנות את כל עם ישראל וזה אסור מותר למנות רק יוצא צבא והלך מגיל 20 ומעלה כך מפרש הרמבן זה מעניין את הסיפור של דוד המלך אבל פה הבאתי עוד רמבן אחד בפרשת קורח ששוב הרמבן מתייחס וזה רמבן מאוד חשוב וכדאי להכיר אותו עכשיו נלמד אותו אמ א שקשור לנושא הזה של בניין בית המקדש כן דיברו על זה עכשיו ביום ירושלים מה אם שאלו את בצלל אם יש תקציב לבניין בית המקדש כן כאילו בכל זאת צר האוצר וזה האם אתה מתכנן האם יש תקציב בצד לצורך האירוע כן נכון שלפי רש"י בתוספות בגמרא כתוב שהבית מקדש יורד מן השמיים זה לא עולה לנו הרבה כסף אבל הרמב"ם לא סוברו ככה הרמב"ם סובר שיש מצווה לבנות את בית המקדש אז מה היחס ביחס לציווי גוי הזה שלבנות את בית המקדש. איך זה קשור? כי אמרנו שבסוף האירוע של דוד המלך עם הדבר, מה קורה שם? המלאך מצביע על ירושלים ודוד בונה מזבח. שואל הרמבן שאלה או אני אשאל אתכם שאלה. מה אמר הרמבן שדוד מה עשה בסיפור הזה של א של המניין? הוא ספר מה ספר את האנשים כולל אנשים שתרגיל 20 תרדגיל 20 או שהוא ספר שלא לצורך וזה עצמו מה חטא מי חטא אה דוד ועם ישראל לא מי שספר שזה דוד עם ישראל יכול להיות שנאנשו אבל מי חטא פה גם דוד אבל גם עם ישראל שהוא גם נספר מספר אבל איך הם יכולים לסרב זה יואב ספר כן בסדר אבל זה בשליחות המלך אז א אז נכון שאין שליח לדבר עבירה כן אבל אה בסופו של דבר הוא הוא לא יכול לסרף פקודה פקודה בלתי חוקית ועליל יכול להיות שכן אבל בקיצור זה נכון זה שאלה טובה אבל דוד המלך נתן את ההוראה מי נאנש מי נאנש כל עם ישראל 70 א000 איש מתו מעם ישראל בדבר למה מה הם השמים אז נכון אמרתי שאם סופרים אותך אז אתה גם כלול בכלל ה לא בכלל העונש סתם ברגע שמכניסים אותך לתוך מספר אז אתה הופך להיות מוגבל אז זה משפיע עליך זה לא שאתה עובר על איסור, אבל אתה אתה כאילו נכנס בתוך מקום לא טוב, בסדר? זה כמו שמישהו מעשן לידך. אתה לא מעשן, אבל אין מה לעשות, זה משפיע עליך. אז להבדיל אותו דבר גם פה, כשמונים אותך זה פוגע בך. אבל כאן העונש הזה של 70 א000 איש ניתן כעונש על חטא. נכון? דוד המלך אמר, "אני חטאתי." מה השם מציע לו? אתה רוצה פתרון לחטא שלך? או שבעה חודשים רב או שלושה חודשים ליפול במלחמה או שלושה ימים דבר של מי שלך של הילדים שלך של מי של עם ישראל למה למה עם ישראל נאנש בגלל מה שדוד חטא אפילו שהרמבן הסביר לנו הוא חטא לא שהוא לא שם מטבעות הוא שם מטבעות אבל הרב אמר זה שם קללה עליהם כאילו עכשיו אני נכון אמרתי שיש בזה קללה אבל פה זה אבל איך שתורה איך שהנביא מציג את זה כעונש, לא כקללה. אתה אומר, אם זה קללה, אעשות נספרתם, אז זה יפגע בכם מה לעשות. אבל בסוף יצא שמי שחטא לא נאנש ומי שלא חטא נאנש. זה לא הגיוני. ריבונו של עולם עושה דברים כאלה. אז נכון שאצל דוד גם בסיפור של בת שבע הוא בסוף הוא זה שכביכול עשה עבירות כל שב צריך להבין מה הם. אבל לא הוא מת. מי שמת הוא זה הילדים שלו. אז בסדר. אב הבנים הם חלק מהתוצר של מה שקרה שם. מה אתה אומר? המלך הוא ההשתפות שלנו כאילו של אז אתה אומר אבל אבל זה לכאורה היה מבחירה של המלך כאילו זה היה ממש החלטה פרטית שלו אתה צודק אבל הרמבן בכל זאת שואל את הדברים האלה כי זה באמת קצת לא מובן כשדוד זה מה שאברהם אבינו ש משה רבנו שאל כן האיש אחד יחיטה וכל העידה תקצוף לכן זה קשור לפרשת קורח אז בוא נראה מה הרמבן מסביר וזה הסבר מאוד יסודי בשאלה למה עם ישראל מת באירוע הזה זה אם דוד הוא זה שחטא אומר הרמבן בדלו מתוך הידע הזאת יש לשאול אם ישראל לא חטו ולא מרדו ברבם למה היה הקצף עליהם לאמור ואחלה אותם כרגע כתוב היה בפרשת קורח שקורח חטא וכל עם ישראל הקדוש ברוך הוא כעס ברמה שרצה לחלות את כולם למה מה הם קשורים ואם גם הם הרדו ככור ועדתו איך אמרו משה ואהרון האיש אחד יחטה ועל כל הידה תקצוף אז יש כאלה מסבירים שכל עם ישראל בעצם היו בסיפור קורח רק זיעה את ה את המרידה והוא הצייס ציס אותה אבל בעצם כולם שם זלזלו במשה ואהרון לא רק קורח כן כמו האפוזיציה כאילו שהיום היא כאילו מנסה להצייס טעם אז בעצם היא אומרת אני משקפת את הטעם אני לא מציסה את הטעם אז זה הייתה השאלה ואז הוא עונה שם את התשובה שהוא עונה בעצם לא גם על הנושא של כוח הוא עונה אבל הטעם כי מתחילה היה לב העם אחרי משה ואהרון וכשלקחו כוח ועדתו איש מחתתו ושימו עליהם קטורת ועמדו פתח אוהל מועד עם משה ואהרון אז קרא כוח לכל העדה ואמר להם כי בכבוד כולם הוא מקנה ויתב הדבר בעיניהם. כולם שיתפו פעולה עם קורח. לכן הם ננשו. זה לא שקורח רק מרד. כולם אמרו אנחנו איתך. ראו הזדמנות להעיף את משה רבנו, אמרו אנחנו איתך. כיוון שהצטרפתם אז נאנשתם. טוב, אולי ישר בני אלוקים תשוב העבודה לבכוריהם. כן. א חשבו שכן למה כל עם ישראל היה להם אינטרס. כן. אמרו בני לוי לקחו לנו הנה זה בפרשת השבוע או זה יצא אפילו קשור. כי מה קורה בפרשת השבוע? מחליפים את הבכורות בלביאים בפרשת קורח מסביר הרמבן אתם יודעים למה עם ישראל הצטרף לקורח מה הם ירוויחו מזה אם קורח יהיה מלך מה אתם תרוויחו אנחנו נרוויח אנחנו עכשיו נחזור לעבוד בבית המקדש כי במקום הלביאים שחטפו לכולנו את העבודה עכשיו הבכורים יש פה בכור הבכורים יקבלו את העבודה זה משתלם לנו וזה טעם ויקל עליהם כוח את כל הידה והנה התחייבו קליה שהיו מעררים אחרי הרבם והם כמעררים אחרי השכינה ומבוותרים על נבואת נביא בליבם וחייבים מיתה בידי שמיים ומשה ואהרון לימדו עליהם זכות שלו חטא במעשה לקוח והוא הגורם והוא המפתא וראו שימות לבדו לפרסם ולהודיע אוש לרבים אז עד כאן זה ביחס לקורח עכשיו חוזר הרמבן ושואל על הסיפור שלנו עם דוד המלך וזו הדרך מבקשי רחמים שיקלו החטא מעל העם ונתנים אותו על היחיד הגורם מני שהוא חייב על כל פנים כן הצדיקים שלנו המנהיגים שלנו תמיד היו למרות שרק אחד כולם חטו הם היו אומרים רק אחד חטא למה כולם נאנשים זה מה שעשה משה רבנו פה והוא אומר וזה גם מה שדוד המלך עושה כשדוד מכה ליבו הוא בעצם אומר זה לא החטא של דוד רק זה חטא גם של כל עם ישראל מה היה החטא של כל עם ישראל וכן אמר דוד הנה אנוכי חטאתי ואנוכי הבאתי ואלה הצאון מאשו תהינה ידך בי ובבית אבי כן אחרי כל האירוע הזה של הדבר זה מה שדוד אומר למלאך תעצור למה אתה מעניש אותם אני זה שחטאתי אז מי חטא באמת אם זה דוד אז באמת למה העם נאנש צריך דוד בשביל ללמד אותנו שאסור להעניש את העם כשדוד חוטא והיה העונש ההוא על העם גם בחטא העם מה החטא של עם ישראל אומר הרמבן שהיה להם לתת השקלים מעצמם עם העונש ההוא על זה כדברי רבותינו כי לא ציווה אותם המלך שלא יתנו השקלים כי הוא לדעת המניין בלבד היה חפץ ועונשם ועונשו בזה שווה הוא ועוד כי מלבד המניין אז תירוץ אחד שהוא אומר כי הם לא נתנו את השקלים. דוד המלך היה צריך להוציא מהם את השקלים. בדרך כלל במחצית השקל מי נותן את המחצית השקל? כל אחד שנספר פה. דוד המלך כאילו נתן לכל אחד קח שקל תביא לי אותו. קח שקל תביא לי אותו. קח שקל תביא לי אותו. כאילו הוא הביא מעצמו בעצם את השקל כי אנשים התקמצנו להביא את השקלים. בסדר נניח זה הסבר. כן. אז זה הסבר אחד אבל עוד כי מלבד המניין היה עונש על העם מתחילת דבר נכתיב היוסף השם לחרות בישראל בישראל למה אתה כועס על עם ישראל ככה התחיל הפרק השם כועס על עם ישראל על מה אתה כועס ריבונו של עולם וכתב שם רש"י לא ידעתי על מה רש"י יש כמה מקומות בתורה ובתנ"ך שהוא אומר לא יודע זה אחד מהם לא ידעתי על מה לא הבנתי למה השם כועס על עם ישראל אמרתי לכם שגם בדברי הימים זה כתוב הסיפור הזה הזה של אה של אה זה בפרק כאתוב שגם כן אותו רעיון רק שמה זה אה ויעמוד שטן על ישראל ויסאת את דוד למנות את ישראל אבל לא כתוב שהשם כועס על עם ישראל פה כתוב שהשם כועס על עם ישראל על מה השם כועס על עם ישראל מה הם עשו תראו אתם לא תעלו בדעתכם בכלל מה הם עשו תראו מה הוא אומר זה קשור קצת לדורינו אומר הרמבן אה א ואני אומר בדרך סברה, תראו מה הוא אומר בדרך סברה, שהיה עונש של ישראל בהתאחר בניין בית הבחירה. אתם יודעים למה עם ישראל נאנש? כי הם לא בנו את בית המקדש. לא בנו את בית המקדש. ביד מי זה צריך למנות את בית המקדש? המלך דוד. מה זה קשור אלינו? למה אנחנו אשמים בזה שלא נבנה בית המקדש? שהיה אהרון הולך מאוהל אלה כגר בארץ ואין השבטים מתעוררים לאמור. נדרוש את השם ונבנה בית לשמו. זה לא מעניין אף אחד. הר בית השם חשוף, שועלים הולכים בו ואף אחד זה לא מעניין אותו. אין דרישה של המקדש. אין דרישה לבנות את בית המקדש. לדרוש מדוד, לדרוש מהקדוש ברוך הוא, לדרוש בנביאים. באותו זמן היה נתן הנביא ואחרים, גד החוזה. עם ישראל לא מתעורר כדי לדרוש בית מקדש. כי עניין שנאמר לשכנות תדרשו ובת שמה עד שנתעורר דוד לדבר מימים רבים ולזמן ארוך שנאמר ויכיושב מלך בביתו והשמניח לו מסביב מכל אויביו ויאמר המלך נתן הנביא אנוכי יושב בבית הרזים ואהרון האלוקים יושב בתוך הירייה כלומר בעצם מסביר הרמבן מתי דוד מבקש לבנות את בית המקדש הרבה אחרי הרבה זמן זה כתוב בפרק ז' בספר שמואל אבל זה רק בסוף ימיו דוד דוד מבקש ועם ישראל בינתיים מה לא מבקש כלום. זה לא מעניין את עם ישראל איפה בית המקדש, איפה המקדש? למה לא בונים לנו מקדש? שילחרב, נוב, גבעון, זה עובר מבית לבית, מבית לבית. למה לא בונים לנו מקדש? הרי זה הבטחה אלא מקום אשר יבחר השם. מי בסוף מעורר את זה? דוד. ואז השם אומר לו, תקשיב דוד, זה לא בשבילך, זה בשביל שלמה. והנה דוד מנשם יתבאבנ שאמר כי דמים רבים שפכת הארצה לפניי ונתחר עוד הבניין עד מלוך שלמה. אבל אילו היו, תראו מה הוא אומר כאן, אילו היו ישראל חפצים בדבר, באיזה דבר? שיבנה בית המקדש ונתעוררו בו מתחילה. אם עם ישראל היה דורש את זה ורוצה בזה בצורה הרבה יותר מסיבית, היה נעשה בימי אחד מהשופטים. אבל לפי דברי הרמ"בן, הקדוש ברוך הוא היה בונה את בית המקדש כבר בימי השופטים, או בימי שאול או אפילו בימי דוד. זאת אומרת, למה הוא לא בונה בימי דוד? זה בגל שהואבים בים רבי שפחת כי עם ישראל לא רוצה תמיד אומרים מלחמת ששת הימים הגענו להר הבית כבר אמרו בוא נבנה בית מקדש ואז משה דיין מסר את זה חזרה על הוקף הוא לא בנה בית מקדש לא נבנה בית המקדש למה כי כנראה עם ישראל לא היה מספיק ראוי לא דרשנו את זה לא כספנו לזה מספיק לא רצינו בזה גם היום הרבה אנשים נוח להם בית מקדש זה די כאב ראש צריך להביא קורבנות צריך בפסח צריך כולם להיות בירושלים יותר נוח בבית זה באופן כללי משהו שכאילו מפריע לכביכול כן ליומיום שלנו אומר הרמבן אילו היו עם ישראל דורשים היה נבנה במי אחד מן השופטים או במי שאול או בימי דוד ובגלל זה הוא מסביר אתם יודעים למה עם ישראל נהנה שם בגלל שהם לא דרשו את בית המקדש ויוסף השם לחרות בישראל זה לא סתם זה בגלל שעם ישראל חטא דוד היה רק הטריגר שבגללו הביאו את העונש בסוף עם המניין הזה זה ממש דומה לכל הגלות כאילו גם לכל כן כלומר ככל שדרישת המקדש מתעכבת מצידנו זה תמיד השאלה היום האם צריך לחכות שבית המקדש ירד מן השמיים הציבור החרדי ככה חושב ועוד כל מיני גורמים נוספים בציבור שלנו ויש סיבור אחר שאומר אנחנו צריכים לזרז את זה אנחנו צריכים להתקדם בזה איך בדיוק זה גם שאלה האם בלימוד קודשים האם בעלייה להר הבית האם בכל מיני דברים שמכשירים את הקרקע בלבבות וכולי בכלל לתת תודעת מקדש הרמבן אומר אם עם ישראל לא מתעורר לזה הוא לא יבנה הוא יתאחר כן והיתאחישנה אבל הוא מתאחר אם אתה תחכה שהדבר הזה יקרה מאליו זה לא יקרה מאליו הנה דוד המלך בעצמו ביקש לעורר את הקדוש ברוך הוא על הדבר אמר לו הקדוש ברוך הוא לא אם ישראל לא מתעורר זה לא מספיק אתה בתור המלך לא מספיק כי אם שבטי ישראל היו מתעוררים בדבר לא היה הוא הבונה אבל ישראל היו הבונים אתם עם ישראל בעצמכם תבנו כשהעם לא השגיחו ודוד היה המשגיח והמתעורר והוא שרחין הכל היה הוא הבונה והוא איש משפט הוא מחזיק במיתת הדין ולא הוכשר בבית הרחמים על כן התאחרבניין כל ימי דוד בפשיעת ישראל הרמבן פה נותן השמה חמורה אומר אתם יודעים למה לא נבינה בית המקדש הכל בגלל שעם ישראל פשע מגיע להם עונש העונש זה לא בגלל שספרו אותם העונש זה בגלל שהם לא היו דורשים וחפצים בבניין המקדש על כן היה קצף עליהם ועל כן המקום אשר יבחר השם לשום שמושם נודע בעונשם מגפתם איפה הסתיימה המגפה אמרנו איפה מלאך השם הצביע ואמר פה זהו מספיק באיזה מקום זה היה בהר המוריה זה היה רמז להם אתם יודעים למה נאנשתם בגלל זה פה הייתם ואז דוד המלך אומר אז עכשיו אני בונה מזבח לא אבל לא אמור להיות את זה תהליך לפני בני בית המקדש של א נמליך מלך להחיז הראש של עמלק ולבנות בית הבחירה זה התהליך המליחו מלך דוד המלך יש מלך יופי החרטתם את המלק דוד המלך כתוב שהוא החרט את המלק יופי אז איפה למה אתם לא בונים בונים את בית הבחירה. למה אתם עם ישראל לא לוחץ לבנות את בית הבחירה? טוב, אנחנו גם בשלב הדובר או שעוד כאילו או זה שאלה שאלה מעניינת האם אנחנו מוגדרים כמלך או לא? הרב קוק כותב שעם ישראל כיום הוא המלכות. המלכות עברה לעם ישראל. זה כל הקטע של הדמוקרטיה. המלא כבר ממזמן נעלם. אז לכאורה יש לנו ציווי לבנות את בית הבחירה. יש לנו ציווי רסמי מהרמב"ם. אלא שיש את רש"י ותוספות שאומרים שזה ירד מהשמיים. אבל כיכרון זה משהו שאנחנו צריכים לחתור עליו. מה ש צריכים לחטוף. עכשיו השאלה במה? האם ללכת להביא כבסים ולהעלות אותם? א להר הבית אני לא אומר אבל יש דרכים שבהם תודעת המקדש יכולה לעלות אם זה בלייבוד אם זה בדיבור אם זה ב כ הביאו פה את הדגל של א של בית המקדש גם דבר חיובי א בכל אופן אבל זה מה שהוא אומר גם הנביא חגאי בבית השני אותו סיפור הוא אומר להם אתם לא מתביישים אתם יושבים בבתים שלכם כל אחד יושב בארמון ובית המקדש חרב אתה בונה את הבית הפרטי שלך ואת הבית הלאומי אתה לא בונה אתה לא חפץ לבנות אז בטח שאנחנו חפצים אנחנו מתפללים ותחרי זהננו בשובחה לציון ברחמים בסדר אבל זה דומה לקוזרי שאמר שזה צפצוף הגזרזיר זה סתם צפצוף מהזה תחזנה ואיזה נעליים אתם בכלל לא אתם לא חיים את זה בכלל אתם לא שמה זה מה שהוא אומר והכתוב רמוז על זה כי לא ישבתי בבית מיום מעלות בני ישראל ממצרים עד היום והיה מתהלך בכל אשר התהלכתי בכל בני ישראל הדבור דיברתי את אחד שבסי ישראל הרישים מה כתוב כי השכינה מתהלכת מאוהל לאוהל ולא היה אחד בכל שופטי ישראל מתעורר בדבר ואמר כתוב כי גם השם רחק מהם ולא דיבר לאחד מכולם לבנות הבית רק אתה שנתעוררת אתיבות הכאים ליוך כאילו זה נראה מהקדוש ברוך הוא כשהוא עונה לדוד שהוא בעצם לא רוצה את זה אז אומר הרמבן לא אל תבינו לא נכון הקדוש ברוך הוא אומר אני לא רוצה את זה אם זה בא ממני זה צריך לבוא מכם אם זה יבוא מכם זה יהיה טוב אז אני אתן לכם סיעתא דשמיא וזה זה עיקר המחלוקת היום סביב הנושא הזה של הר הבית האם אנחנו אלה צריכים לעורר או הפוך כשאתם מעוררים אתם מרחיקים את הגאולה וזה שתי דעות כאילו הפוכות לגמרי הרמבן ברור לאיזה צד הוא הולך הוא אומר במפורש שאנחנו צריכים לעורר את בניין בית המקדש כי אם לא אז בעוונינו הוא לא נבנה לכן כתוב שכל דור שלא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו כי אתם הייתם יכולים לבנות את זה שוב לבנות זה לא בהכרח באופן פיזי בוא נביא לבנים נתרום נעשה קופת פייבוקס ונבנה את זה אלא הכוונה היא מה זה החלק הפחות ב כן זה לעורר את כל התודעה זה יכול להיות שהתודעה זה גם אולי עצם עליה להר הבית יכול להיות כל מיני דברים צריך לשקול את זה כן כמובן הכל בגבולות ההלכה והכל אבל אבל העצם ההתעוררות על זה היא המשמעותית בזה טולה הרמבן את הסיפור של המוות של עם ישראל פה בסיפור של ספר שמואל בגפה והוא גם ויריה הנה אתם רואים שזה נפסק בהר הבית שמה נפסק המגפה זה ללמד את עם ישראל תשימו לב זה נראה לכם שבגלל החטא של דוד אני הורג את כולכם 70 א000 איש 70 א000 איש זה לא נתפס בכל מניין כן אנחנו מדברים פה על 2000 אנחנו בוכים עד שבח שנה וחצי 70 א000 איש זה משהו שהוא בכלל בלתי נתפס וזה בגלל זה ככה הוא אומר שלא דרשו את בית המקדש אמרתי זה אותו רעיון גם בספר חגאי ממש בבית השני שזה אותה אותה א אותה תוכחה שנאמרה לעם ישראל על הדבר הזה טוב אז זהו אז למדנו גם על המניין וגם בעצם על הדרך איזה משהו שקשור לבניין בית המקדש אה בעזרת השם שיבנה בקרוב שנזכה לבנות אותו במעשינו ובידינו חזק וברוך