ט"ו בשבט הלכות ברכות הרב יחזקאל קרישבסקי | שנת תשפ"ה

בעזר השם לקראת חמי בשבט וששון לונוס נלמד היום על סננים על דיני הקדימה וסדר הברוס וגם קצת על שכונו ועוד כמה הלכות בנגיע לחמי בשבט זה הרי רשון ילון ומה המקור לאכילת פירס כבר כתוב ב באמת בסמ קל כתוב ש 15 בשבת אין נפיל פיים אז מביא מוגן אברום שם שנוהגים מהאשכנזים לאבוס במיני פיירוס של לונוס זה המוגן אברום ויש גם את הירושלמי שהרבה ספרים מביאים יש את הירושלמי שכתוב בסוף קידושין או סיד ד דים וחשבון על כל מה שואלו יכל אז לא מדובר פה כמובן סתם להתגשם רק כמו שיש את העניין לטום מכל דבר כמו שמובא שמה מה בירושלמי שמה מאחד המואים שהוא צבר כסף כל השנה שיהיה לו לטום מכל דבר פעם בשעונו בספרים מסבירים שהכוונה על 15 בשבט על כל פונים ככ הוא המנהג זה המציא שככה היה התקבל אצל עם ישראל ככה היה אצל הרבי כידוע היה את הסלים היפים עם הפירות ו אם כבר יושבים ומודים לקדוש ברוך הוא על כל הפירות אז כבר גם נכנס פרי הדומו כבר גם יש מזונו כבר גם שקול ו זה הזמן באמת ללמוד על דיני הקדימה ובכלל צריך תמיד ללמוד את זה רק זה הזדמנות 15 זה הזדמנות לרענן ולחדד דברים חשובים באלכס בקס אננים אני רק אתחיל עם מכתב של הרבי בחלק י עמוד קל אז הרבי כותב בנגע שצריך ללמוד וכס הוא כותב וב דרב ו בים ונו כפשוט וכולו ואז הוא אומר וככל שתגדל יד בנל בקיצור זה מאוד מאוד חשוב ללמוד בננים בכלל אז עכשיו זה הזדמנות ללמוד קצת דברים בסיסים בעזר השם בלנ אז ככה בדיני הקדימה יש בעצם שתי חלקים שתי קבוצות בוא נחלק אותם כך יש קבוצה אחת שנקרא אייקוס שוס כשיש לי לפניי כמה דברים שאיין להם את אותו ברכה מה להקדים למה איזה ברכה קודמת ויש קבוצה נוספת שנקרא להם קוסם שבוס כ שזה שתי כמה מחלים שהם אותו ברכה שזה בעצם מאוד מציב בח בש וזה מצי בכלל כל יום שחסם שווס על מה צריך לעשות את הברכה מה צריך להקדים למה אז אני רק אגיד משהו קצר סיפור קצר אני זוכר לפני הרבה שנים לפני שלמדתי את ההלכות בכלל שמעתי שואח שלמדת שלפני 15 משבת באמת אז אז הוא דיבר על זה הוא התחיל עם זה שרבה חושבים לעצמם שואלים את עצמם מה כל כך משה אם שניתי סד דיני הקדימה אז יש לי חוסר ידיעה מה כל כך נורא עשיתי ברכה ואכלתי לא אכלתי פה בלי ברוכה עשיתי ועץ על דבר הזה ו הדבר החשוב על הדבר הלא חשוב אחרי זה אחת הדבר חשוב מה מה כל כך משנה על מה בירכתי אז אחיים שלם אומר לו ידוע לכם יש הרמו פוסק בסמן ריא סעיף a שאם אחד בירך על ה שוב ואחרי זה הוא רוצה לאכול את החשוב צריך לברך עליו עוד הפעם אפילו שיהיה מונח פה על השולחן בוא נגיד שתי פירות אחד הוא לא חשוב אחד הוא חשוב והוא ך לו עץ על הלא חשוב כל אז הוא לא פתר את החשוב צריך לברך בפרץ עוד הפעם והסיבה כמו שכתוב כפשוט ש אינו בית דין שמי שאינו חשוב חושב דרך גרורה ולפי זה אם הוא אחר כך ממשיך לאכול אז אתה אוכל את המאכל השני החשוב הוא אכל את זה אחר כך כאילו שוא אוכל בלי ברוחה כי הוא צריך בעצם לברך עוד הפעם ככה פוסק הרמו ככה הולך כל העולם ככה אל תראה פסק בשולחן רוך ובלוח רק מה שכן בסדר בסדר בריק נני בפרק ט לחזן אחרי שרבי מביא את את הדעה הזו שחייבים להתחיל עם החשוב ואם ואתה לא חשוב ואחר כך ואם הוא ברך על הלא חשוב אז אם הוא מכוון לאדי א זה עוזר כן זה ברור שאם אחד מתחיל עם הלא חשוב והחשוב לפניו ולא רק לפניו הוא גם מכוון על זה ברור שזה עוזר אז הלת רבי אחר כך מוסיף עוד דעה ויש חול כמעל כל זה שהיות וסוף סוף בקסם שבוס אז זה כן נפטר ולכתחילה לרב כמובן אומר שכן יכוון אבל אם הוא לא כיוון אזרב מסיים שמה שסוף קוס לא וקל אז לכן סוף סוף ז אותו ברכה אז למה זה סופק ז לוקל אבל וודאי שצריך לדעת שכמובן לכולם גם לפי אלת רבי לפי הסדר לפי הסדר סננים גם כן כמובן שבעיקר בעצם צריך לברך את הברכה על החשוב ואז לגרור את הלא חשוב ולא להפוך אז זה באמת חשוב מאוד לדעת את הלוס האלה אז נתחיל כשאין בריקס שובס כשאין בריקס שובס כשיש כמה סוגי ברכות על השולחן אז זה ידוע בעולם יש כזה ראש תיב מגה אש או המגה אש שזה הראש תיבות הראשון זה המוצי אחר כך מונס אחר כך גפן אחר כך איץ זה מגה המגה ואחר כך א שזה אדום רוש אקול זה ראשת יבס שנראה לי די מפורסם האמת הי שלא ידוע מ מי המקור לראש יבס הזה אבל זה יפה וידוע אבל האמת ה שזה לא כל כך מדויק ועל זה נדבר ר כבר וזה לא נכון תמיד וזה מאוד מאוד חשוב לדעת שלפעמים צריך דווקא לעשות אחרת אז אבל נתחיל עם הסדר נתחיל מן הפשוט ואחר כך לחידושים מן הקל אל הכבד אז דבר הראשון מה הראשון הראשון הוא המוצי כתוב בפסק בתו ארץ חיטו רו גפן תנו ורימון ארץ זה שמן ודבש אז מהפסוק הזה נלמד כמה וכמה דבורים בסדר הברכות כמו שנראה בהמשך אבל מה שכ כרגע אנחנו מדברים שהתיר מתחילה עם חיטה מתחילה עם חיטו שזה הכי חשוב ואחר כך סויר וקב וכן הלאה אז זה אחת הסיבות שלחם הוא הראשון בסדר הקדימה וככה כתוב בחשה בזה שולחן רוך וזה גם הסיבה שצריך לכסות את היין אה סליחה צריך לכסות את הלחם כשעושים קידוש על היין לפני שאוכלים את הלחם צריך להתחיל עם הלחם אבל אנחנו צרי מחוייבים בקידוש אז צריך לכסות את הלחם של ירי הפס בושוי עכשיו כמובן שיש עוד סיבות כן המוצי לחם זה ברכה מבוררת מזכירים את המילה לחם וגם מה שכתוב בסמ קופסה מח ובסדר שזה סועד לחם לבב נו יש איס כתוב בפסוק אז לכן לחם הוא הראשון וזה כל לחם לא רק חיטה וסורה גם כוסמין ושיפון שזה לא כתוב מפורש בפסוק גם הוא תמיד קודם לכל הברכות ולא נגיע פה חביב לא חביב שלם לא שלם תמיד המוצי הוא הראשון טוב נראה לי שזה פשוט עכשיו השני זה מונס אז למה מונס הוא השני הוא הוא גם קדום כי זה ברכה מבוררת הוא ברחה פרטית והוא גם שהוא מזין אז לכן מזס הוא אחרי המוצי אבל האמת היא שאם כבר מדברים על הרוש טבס הזה המגש לפעמים זה לא תמיד מזס קודם יש דוגמה אני אומר את זה בסוגריים כי זה לא כל כך מצוי אבל רק לחדד ש יש דוגמה שוץ לפני מונס הרי אמרנו שכתוב בפסוק ארץ זית שמן דבוש כתוב פעמיים ארץ כתוב ארץ חיט ס גפ ר אינו ארץ זהת שמן דבוש אז כתוב פעמיים ארץ אז זית הוא הראשון לארץ הבסר לארץ השני וגפן ו מזויינים אז יש חיטו ויש וירו אז וירו בעצם הוא השני לארץ הראשון וזית הוא הראשון לארץ השני אז אם ככה זית הוא יותר קרוב לארץ מאשר הסירו אל תרבי פוסק ש בכזה אחד שיהיה לו מזוין משעורים ויהיה לו זיתים אז הוא צריך להקדים את הבור פריץ על הזית לפני האמזונס על השעורים בגלל שהוא קרוב לארץ אז זה דוגמה שיץ לפני מזינ אבל זה לא כל כך מצוי לכן אני אומר את זה אני רק התכוונתי שזה לא הרשת המגה ש לא כל כך מדויק באופן הזה אבל זה לא כל כך מצוי אז לכן נשאיר את זה בסוגריים על כול פונים מזוי נסו הברכה אחרי המוצי וגם פה כמו שכתוב מ מפורש בשולחן רוך וסיידר ברמו שלא משנה חובי ולא חובי ואני רוצה אני רוצה את השני הוא שלם לא שלם לא משנה מזינ הוא הוא הקדום אחרי המוצי עכשיו יש עוד הלכה חשובה מאוד א כשמדברים על מזויינים בתוך מזויינים יש גם זה כתוב זה לא מובא במשנה בור זה מובא רק בל טרבה בסדר בפרק טסע וחזן שאם אחד יש לו שתי מזינ בוא נגיד בשבס בקידוש יש יש מיני מאפה יש עוגה יש עוגיות כל מיני מאפים ויש קוגל עכשיו כל הפס הבו בכיסים כל המיני מאפה אם אוכלים מהמהם כמות גדולה יש בזה כ את המושג של דין כביס הודה ואפשר להגיע למוצי וברקס המוזן אבל מעשה גדרה קוגל קוגל טריות א אוספ גניות האמת גם כן הם דברים הם תבשילים הם לא נאפים ובדברים האלה גם אם אוכלים ם הרבה הן בזה שיור קבי סעודה אז אומר הל תרבה שצריך להקדים את המאפה לפני התבשיל ולכן בקידוש או בבר מצווה או כל מיני דוגמאות צריך תמיד לעשות את המזויינים על המאפה ואחר כך לאכול את הקוגל או בחנו קה קודם את המזו מסחררים ואחר כך את הסופגניה טוב הדבר השלישי יין כן בור פרי הגפן זה ברכה חשובה אפילו שבעצם יין הוא השלישי ארץ חיט גפן וזית זה בוא נגיד ארץ זיס שם דבוש כן אחרי הארץ ה יש זית ותמר שהם בעצם ראשון ושני לארץ השני וגפן הוא רק השלישי אפילו א היין קודם גם לזית גם לתמרים למה בגלל שיש ברכה עשו ברכה חשובה מיוחדת על היין כי יין זה סועד ומשמח את הלב אז לכן יין קודם לעוץ תמיד ואי נפק מנה חובי ולא חובי כן תמיד מתחילים עם היין לפני ועץ הדומ שכל עכשיו בוא נגיע כבר לחלק ה נראה לי שכבר יותר חשוב א סליחה יותר מחודש אולי נגיע לץ ודומו אז ברוש תבס הזה מגע אש כמו שמלמדים בחיידר אז זה הולך כמו שאמרנו המוצי מזס גפן אץ אדוו שאקל כביכול שעץ לפני הדומו וזה לא מדויק עץ ודומו הם לפני שהקול אבל ץ ודומו אז יש כזה דעה יש את דעס בראשונים יש לדעת הבאג שהוא סובר שוץ זה ברכה יותר מבוררת מאדמה אדמה זה ברכה יותר כוללת אז לכן צריך צריך להקדים ועץ דומו אבל כל המאמי ש שאר הפוסקים רישונים הולכים עם פשט ס הגמור ש אין חילוק ביניהם בין עץ לדומו אז ולפעמים צריך דווקא להקדים את האדומ מה אלת רבי אומר אל תרבי כותב בסידר בפרק י וחזן שאם הדומו יותר חביב מהעץ כן בדברים הקודמים אמרנו שלא משנה חביב לא חביב אני חייב להגדים את הלחם חייב להגדים את המזוינים חייב להגדים את היין לא משנה חביב לא חביב אבל בעץ ודומו אם דומו יותר חביב מהאו הץ אה כן יותר חביב עכשיו יותר יותר חביב תמיד בדיני חביב האדום הוא יותר חביב בוא נגיד דוגמה יש לפנ יש לפנינו בוטנים ותפוח או מנגו לא חשוב כל הסוגי פרי פריז ויש לידם בוטן וחביב יותר הבוטנים אומר הלטר בסידר שאז חובה אז צריך להקדים את את הדומו כי חביב קודם זה בעצם ריא בשולחן ערוך שמה בסעיף א' זה הדעה השנייה כי הדעה הראשונה שמ אומרת איזה שירצה יקדים אז אם איזה שירצה אולי אתה יכול ללכת גם עם הבג ולהקדים את העץ אבל אל תרב סובר כמו הדעה שנייה שמה כמו היש אומרים בסעיף א' השולחן ערוך רבי כותב בסדר שצריך להקדים את החביב צריך להקדים את האדומ לפני העץ מתי לפי עלת רבי כן מקדימים ועץ מתי נכון הרשתי ס מגה אש אם הם שווים בחביבות העץ ו אותו רמה של חביבות אז אומר הל תרב שאז טוב להקדים את הבור פרי העץ כן אף על פי שן חיוב גומור זה לא חובה אז כבר טוב לחשוש לבג להגדים את העץ לדומו ולפי המשנה בחי גוונה שהם אותו דבר בחביבות אז חובה להקדים את העץ כי אז שנ לוקח את הבג אבל לפי הלטר גם כשהם שוים בחביבות אז טוב להקדים את העץ אבל שוב אם הדומו יותר חשוב יותר חביב אז צריך להקדים את הדומו לפני העץ אז יש נכון שיש את דעת המקובלים כן אולי זה ידוע כף החיים ועוד מיני קובול שכתבו שעל פיסות צריך תמיד להקדים את העץ לפני הדומו הדומו זה מלכוס הץ זה תפרס נראה לי בכל אופן אחד שרוצה לחשוש לדבר הזה אז צריך להוריד את האדומה מהשולחן כי לפי אלת רבה אם האדום יותר חביב צריך להקדים את האדמו עכשיו יש עוד משהו נוסף בנגע לעצבו הדומו שזה מאוד מאוד מעשי מה קורה כשיש בננה או אננס או טו שדה מה הם הפירות האלה הפירות הללו כולם יודעים שהברכה שלהם בו פרי אדומ אבל האמת שהברכות הפירות האלה שאמרנו עכשיו בננה אננס ותותים הם הבור פרי אדום שלהם זה מסופק למה אז נראה לי שקצת ידוע אבל נגיד את זה בקצרה כן מה זה עץ כולם יודעים זה אילנות גבוהים של עצים שטלים עץ ו שהוא גודל כמה שנים ויש אורלה ואותו עץ הוא מצמיח כל שנה שוב ושוב פירות א מה זה ב פרי הדומו זה בדרך כלל כל הירקות אפילו פרי הדומו כמו הבטיח מילון הדברים האלה שהם גדלים על הקרקע וגם וצ שיודעים על הקרקע זה כל שנה צריך עוד פעם לחרוש עוד פעם לזרוע כן זה לא אותו עץ אז זה ברור אבל מה שאמרנו בננה תותים ואננס אצלהם יש להם הם עובדים ככה מצד אחד הם אילנות כן אפשר לראות בדרכים את העצי בננה לדוגמה הם די גבוהים אפילו לפעמים יותר בגובה בן אדם או יותר אבל הם כל שנה בחורף זה קלה לגמרי כל מורידים את הבננות וכל העץ הזה הולך נשאר רק הכל קלה נשאר רק השורש ו מהשורש זה חוזר וצומח עוד הפעם העץ של הבננות אותו דבר זה גם אננס ותותים ככה ככה כ כתוב אז אז בזה יש מוקיס בראשונים בשולחן מב כמה דעות בסמ רג גם בל תרב בסידר בפרק בוב לובוב מביא את כל ה שלוש דעות שמה ואחרי שמח מסופק מברכים בואר פריו הדומו למה למה לא לברך אעץ מסופק אז זה גם פשוט כי כתוב בשולחנו רוך בסמן רורב וגם כותב את זה בתחילת סעיד הבריק בפרק א' שאם האדם עשה ב פרי הדומו על דבר שצריך לעשות עליו הץ אם אחד עשה הדומו על פרי אילן אז בדיעבד הוא יצא למה כי גם האילן כן גם העץ הוא גדל מן האדמה אז לכן תמיד בדיעבד כשעושים הדומו יצא לכן בדברים האלה שזה מחלוקת מה מברכים עליהם היצא הדומו לכן ההלכה היא לברך הדומו או הדומו זה זה נראה לי מפורסם אבל בוא מה יהיה הפוך מה יהיה אם אחד עשה זה עכשיו מה שאני אומר עכשיו זה נפק מינ בין העל רב למשנ בורה מה הדין אם אחד עשה ועץ על בננות או על אננס האם הוא יצא או לא אז המשנה ברור בסימן רו בסב קוטן ביז כותב שהוא לא יצא כמו שהלכה היא שאחד שבירך אוץ על ירקות או על משהו שודאי אדום אחד שבירך על עבור פרוץ הוא לא יצא לכולם צריך לבך עוד פעם הדומו אז אומר המשנה בור שגם הדברים האלה שאחראי כן הבננה הננס טים שאחראי לברך הדומו אם הוא בירך ב פריץ הוא לא יצא צריך לבך עוד פעם הדומה ככ מש פוסק ז אבלל בס פ כותב שבדי אבד הוא כן יצא אם הוא עשה אעץ למה כי היות ויש דעה כזו שמברכים על זה אעץ אז לכן אלר סובר שאם הוא בירך על זה אעץ אז הוא יצא בד עבד אם ככה יוצא שבכל פעם בן אדם רך אעץ על בננה אננס זה תוים אז הוא יצא בדאבת אז זה יכול להיות מאוד מצוי לפעמים שיש לבן אדם בננה ותפוח מה להקדים האם להקדים את התפוח או הבננה אז אם הוא הולך עם המגה העש הרוש טבס הזה והוא עושה קודם העץ על ה על התפוח על התפוז והבננה נמצאת לפניו או שהוא אפילו שנמצא לפניו אז זה נגרר אז אולי אז הוא כבר זה כבר יצא עדי חובה הוא כבר לא יכול הוא לא יכול לברך האדומה ע על הבננה הזאת אז בחיי גבנה חיייבים להקדים את הדומו על הבננה ואחר כך לאכול לעשות ועץ על התפוח על התפוז זה כן וכיצ בו זה זה מאוד מצוי נראה לי בהרבה סלטי פירות כמו שנקרא קומפוט שמביאים לפעמים קומפוט שהוא כמעט כולו פרי העץ ויש בתוכו חתיכות אננס או יש קומפוט ויש או קומפוט ים של פירות ויש בתוכו חתיכות בננה א בפסח או קצב או זה אז בחיי גבנה צריכים לפי אל תרב חייבים להקדים את האדום על האוץ כי אם עשית את האוץ בהתחלה אז יתכן שכבר יצא לידי חובה גם על הבננה גם על האננס אז כבר לא יכול לברך האדומה על זה אז לכן בח גבנה צריך להקדים את האוץ אה סליחה צריך להקדים את האדומ לפני האוץ או שיעשה אדומ על משהו אחר אבל אם אין לו משהו אחר אז צריך לעשות אותו הדומו לפני האוץ או ש אם אח רוצה לחשוש של המקובלים לעשות עיץ לפני הדומה אז שיוציא את שיהיה לו רק רק ועץ שלא יהיה פה את האננס והבננה מדבר על שבס בויר באופן קלולי אם רק זה זה מה שיש לו אז הוא חייב להקדים את האדום או לפני הץ לפי אל תרבה זה ברור וגם לפעמים שנגוע צריך לחשוש לזה טוב זה בנגיע לץ ודומו עכשיו זה פשוט כן שאקו אלו האחרון במדרגת למה כידוע כן כתוב במשנה על הקל שברך שאקו וצו למה כי שאקל זה ברכה הכי כוללת שאקל ות בדוי אז גם בזה אין בזה חביב ן בזה שלם לא שלם תמיד שהקול הוא בסוף אפילו אם הוא חביב אפילו שוא יותר חביב מדברים אחרים שהקול הוא בסד הקדימה האחרון עכשיו האמת היא שיש פה משהו כורה צריך להגיד אולי להגיד את זה בהתחלה שאנחנו מדברים על כל הסוגי ברכות דין הקדימה צריך לדעת א כללים אולי זה אפילו בחלק את זה לשלוש שלוש דברים חשובים בדין הקדימה כל הדין הקדימה שלמדנו עד עכשיו זה רק כשרוצים לאכול משניהם כן זה מפורש ברמו בראשי א סעיף ה בסדר זה מובא בפרק י על אוביז שכל הדין הקדימה זה רק כשאחד רוצה לאכול משתיהן אבל אם הוא לא רוצה לאכול את המאכל השני אין שום חיוב קדימה היות וזה יותר חשוב בפסוק יש לו י פ משהו יותר חביב ויותר טעים וגם שסבי בוא נגיד ונגדו יש לו משהו אחר אבל הוא לא רוצה לאכול את החש הוא רוצה לאכול רק את הלא חשוב אין לו שום אין שום חובה הוא רוצה לאכול רק בוטנים הוא בכלל לא רוצה לאכול את הפירות העץ החשובים האלה כמובן שהם בזה דין הקדים דין הקדים את זה רק כשרוצים לאכול מ שתיהם אז צריך להקדים אז צריך לעשות את הברכה לפי הסד הקדימה כמו שדיברנו עד עכשיו נצאים בארוחת צהריים רוצה לאכול את שתיהם יש לו בצלחת גם עץ גם אדום ו גם שק זינס אז או בר מצווה או לא חשוב כל הדוגמאות אז יש הדין קדימה אבל אם אתה לא רוצה לאכול את השני אז אין דין קדימה בכלל זה הלכה ראשונה פשוטה הלכה שנייה שב בהמשך לכך שכל הדין זה רק כששתי הם לפניו כן ככה כותב המוגן אברום המשב מביא את זה וגם אל טרבה מביא את זה בסוף פרק ילר בהלכה האחרונה של דינג ד בסוף פרק ירבי כותב גם שדווקא כש שתיהם נמצאים לפניו אם אחד עכשיו דוגמה הוא הוא אוכל ארוחת צהריים ארוחת רב ויש פה בצלחת יש בוא נגיד הדומו ושקול ויש גם א עוגה לקינוח מזוינים והמזונות כבר נמצא ל השולחן זה נמצא לפניו אבל הוא רוצה לאכול סליחה סליחה זה לא נמצא לפניו כן אזה הולכים להביא לו עוגה הוא לא צריך להמתין כל הדני קדימה כן זה הלכה השנייה הסדר הלכה השנייה שרק יש שתיהם לפניו הוא לא צריך להמתין הולכים להביא לו חותכים עכשיו הוא גע במטבח אבל עכשיו יש פה על השולחן רק פיצוחים אז לא צריך לחכות למזו כל הדין הגד דימה זה רק כשנמצאים לפניו אז יש דיני קדימה אם זה לא נמצא לפניו אין דיני קדימה זה הלכה השנייה הלכה השלישית זה מה שכתוב בעל טרבה שהרבה מביאים את זה זה המקור כשאחד לא רוצה עכשיו את המאכל השני זה הדוגמה שהתחלתי מקודם בטעות זה הדוגמה שבוא נגיד של ארוחת צהריים שיש לו ארוחה בצלחת יש לו הדומו ושקול ויש עוגה בצד לקינוח זה כבר נמצא על השולחן זה נמצא לפניו אבל הוא רוצה לאכול את זה אחר כך הוא אוכל קודם ארוחה ואחר כך קינוח אז בגלל שיש פה עכשיו מזינ על השולחן אז הוא חייב להתחיל עם המזויינת רבה רבה נמצא ברש יבז בסעיף ח בנגיע שמה לדיני עקרה ופל אז אותו דבר גם בדיני קדימה שכל לרב אומר שכל דיני קדימה זה רק שאתה רוצה עכשיו לאכול את כל המאכלים אז יש דיני קדימה אבל אם אתה רוצה לאכול משהו בדווקא אחר כך אין דיני קדימה ואתה לא חייב כ דוגמה אתה אוכל את הקינוח את המז בסוף אתה חייב לעשות מזס עכשיו בגלל שזה נמצא על השולחן רק אתה אוכל כמו מה שאתה רוצה לאכול עכשיו רק אז יש דיני הקדימה וזה אמרתי מפורש בלטר רשט בייז והאמת היא שזה גם לכו זה אני השפה שככה יצא לי נראה לי שזה פשוט שגם באיכ שבס מובא שם מובא באלטר מש קצת חולק על זה בנוגע ל לקדימה אחד שרוצה לפני הסעודה לאכול פרפויס בשבס לפני הסעודה ודה בסר מטס אדרב אומר שמותר אחרי קידוש לאכול פרפויס לפני הסעודה לכאורה כל הפפירוס הרי המוצי צ צריך להקדים המוצי לפני הפרפר אומר הל תרב שמותר שוא יכול להקדים את הפרוס המשנה בור גם המשנה בור שחולק שמה על זה רק כי יש לו בעיה של ברוח שא ו צריך כל צ בתוך הסעודה אבל בעצם גם המשנה בור רואים שכ דבר שאתה לא רוצה לאכול עכשיו אן בזה דקד אני רוצה לאכול את הלחם אחר כך אזני לא מחוייב עכשיו את הלחם דינ קדימה כל דין קדימה זה רק כשרוצה עכשיו לאכול את הכל עכשיו אין לי לא משנה לי הסדר אז יש דין הקדימה אותו דבר בוא נגיד אחד שיש לו משהו שחונק אותו הוא הגיע מהדרך ולחתונה לב מצווה הוא רקד בחתונה ו רוצה עכשיו לאכול ולשתות אבל הוא מאוד מאוד שמע פשוט הוא מרגיש חנוק אז הוא יכול להתחיל עמה שהה הכל אחד שלא חנוק אין לו משהו מיוחד הוא הולך גם לחוות ולשתות כמובן שהמזונות כל כן אז לסיכום אמרתי פה שלוש דברים חשובים דבר ראשון דבר ראשון שדווקא כשרוצה לאכול שתיהם רק הזה שדי קדימה דבר שני כש שתיהם לפניו אם זה לא אם זה לא לפניו הוא לא צריך להמתין ודבר שלישי כשלא משנה לו כל כך הסדר אין לו משהו בדווקא אז אז יש דני קדימה אבל אם הוא רוצה משהו בדווקא אחר כך אז גם הוא לא מחוייב ואין דני קדימה טוב עכשיו נעבור ל כש בקוס שו כן זה יותר מצוב בח בשבט שיש הרבה פירות או תמיד נמצא בבית כל הזמן בכל ארוחה בכל בר מצווה שולם זוכר חתונה יכול להיות הדברים האלה בקסם שבוס מה צריך להקדים למה אז האמת היא שכבר דיברנו על זה נראה לי אפילו באריס לפני ראש השונה כשדיברנו על המנהג שלנו שאוכלים את התפוח בדבש לפני לפני השיב הסמנים לפני הרימונים אוו גם לפני התמרים מי שאוכל מתחילים התפוח דבש אז כבר דברנו על זה אז נחזור על זה בקצרה כן יש מחלוק במשנה במשנה בברוס כתוב ככה אולפ מ אר רב יהודה אמר אם יש ביניהם מין שיבו אווא מבורך רב יהודה אומר שמין שיבו הוא הקודם כ אומרים מבורך על איזה מן שירצה מה הכוונה דינו החובב החובב קודם למין שיבו מחלוק ומשנה וזה גם מחלוק הראשונים הרבה רישונים פסקו שמקודם הרמבם עוד פוסקים שחובב קודם וגם בשולחן ערוך בריא אז כבר דיברנו אז שהדעה הראשונה בסטומה זה ששב סמנים קודם ואחר כך החב מביא בסעיף ביז שמרים שכמו הרמבם שחובב קודם והעולם המשנה בו כל האלה הולכים עם הסטומה של ממחברי יהודה ל הדה ראשונה שבסו ששב שמינים קודם לחובב התז מביא את את כל הדעות הראשונים והוא משווה אותם שיש דעות לכאן ויש דעות לכאן ולכן התז אומר איזה שירצה גדי דובד כמר ובד וככה אלת רבי פסק אלת רבי בסידר בריקס הנן בפרק י הלוך הכס כותב הלת רבה שוא מביא את התז שאיזה שעיר צ יגדיל טרבה סובר ששבע הסמנים לא קודם לחובי איזה יש גם את הדעה השנייה של חובב קודם אז זהם שצ קדים עכשיו גם אמרנו שגם כשרוצים להקדים את החובב מה זה חובב יש גם כן מחלוק מה זה חובב הדעה הראשונה שהעולם הולך איתם שנבור הולך יתום שחוב הכוונה מה שחוב תמיד לא מה שחובב עכשיו קובע מה שחוב תמיד קובע ו והדעה השנייה שמה שחובב עכשיו זה נקרא חובב וגם בזה אתז מביא שטות וכותב את זה מ שירצה וגם אל תרא ב פד לסבוב כותב איזה שירצה יקדים אז הסבר כבר לפני רש שנש למה אנחנו מקדימים את התפוח כי אנחנו אצלנו התפוח עכשיו רוצים להתחיל עם הכל הענינים של התפוחים קדישין או לא כל כל סיבה שהיא ש ש מסוקו רוצים להתחיל עם התפוח אז לכן זה החובב וזה חובב עכשיו ולכן בדוקא מתחילים עם התפוח א נראה לי שראיתי שהעולם אומר שבח בשבט גם לפי אל תרבה לכאורה צריך להשיב סמין ים זה החביב אולי אולי יש אנשים שהם לא ככה אבל א ש הרי 15 בשבעת אוכלים את ה כן זה ראשון לאילון זה בארץ ישראל אז מתחילים עם השמיים ששת כום ארץ ישראל אז יתכן שגם לכול להתחיל שזה נקרא חובי ולהתחיל לשיר סמינ בכל אופן כן זה מה שכבר דיברנו אז ויש את הדוגמה בוא נגיד בלי אז הרחנו בדוגמאות בוא נגיד פה רק דוגמה אחת לדוגמה אחד יש לו על השולחן הוא לא בתוך סעודה ויש לו פה חצאי זיתים כאלה זיתים לקישוט של של שמשתמשים לפיצות וקצב זה יש חתיכות זית ויש מעידו יש על השולחן פירות שלמים ו שהם יותר חביבים עליו בוא נגיד שיש פה חצי זית ויש פה תפוח שלם והתפוח גם חביב בעיניו יותר מהחצי זית או כל הסוגי פירות אז לפי המשנה ברור שחייבים להתחיל עם השיב הסמנים אז החצי זית הוא קודם גם לתפוח קודם לפירות האלה אפילו נגיד שהתפוח הוא גם חביב וגם שולם לא השיב הס קודם להכל כמו רב יודה ככה משנ בור פוסק אבל אל תרבה אומר איזה מ שירצה יקדים אז הוא יכול להקדים אם התפוח גם חביב וגם שלם אז יכול להקדים את איזה ממ שירצה יכול להקדים את התפוח לפני החצי זית כן זה מה שדיברנו כבר אז לפני ראש השונה בנוגע לחובי ושבע סמנים עכשיו יש עוד הלכות בנגיע לזה בנגיע לולם אז שולם יש יש לו גם דין הקדים למה שהוא לא שלם אז עכשיו האם שולם קודם לחביב אז זה אני אומר בסוגריים כי זה קצת קשור ללמדו או למי שמונח בזה כי בעל טרבה זה בסוגריים ממש רק ללמדו אולי מי שרוצה אפשר להעריך על זה בפרטי א אל תרב בסידר בפרק יוד לו חבוב כותב ששולם קודם לחובב גם בלוח הוא כותב ככה בפרק ג' אז א אבל כשהוא מדבר שמינים הוא הוא לא מזכיר את העניין השלם ה רק מזכיר חובב אז השאלה היא אם עלט רב סובר תמיד אם לטר סובר תמיד אם נגיד שלטר סובר תמיד ששולם קודם לחובב אז כ זה קצת זה קצת תמוה כן שואלים על זה כי להגיד ששולם קודם לחובב קשור לדעות שאומרים ששבע זמינים קודם לחובב אבל אם חובב קודם לשבע זמינים אז חובב קודם למשולם כלל רבי כותב שחובב קודם לשבע זמינים זה לא כן הוא לוקח גם את הדעה השנייה ולאדו כותב ששים קודם לחובב אז קצת כן שלים זה צוריך עיון אין על זה תשובות בכל אופן אז אם שולם וחובב מה גובר על מה זה יש על זה פולמוס בתוך הבד י אבל אשבילי ורב לוין ויש את הסיורים של בחיים שולם שמה בכל אופן א זה רק אני אומר את זה בסוגריים ללמדו אבל בוא נגיד אבל לפי המשנה בור ודאי ששולם קודים לחובב כן זה מאוד מצוי יכול להיות מצוי בכל ארוחה בכל מקום יש לך יש לך עכשיו יש מזינ יש בורקס שהוא לא שלם הוא קצת שבור הוא לא שלם לגמרי ויש רוגל שלם אז אם שלם קודם ללחים חייבים להתחיל ם הרגלי השלם אם יש לך א מנגו חתוך ושקד קטן ואתה אוהב יותר את המנגו חביב אבל השקד הוא שלם צריך להגדים את השקד השלם בשקו ביצה ובשר לא יש הרבה דוגמאות כל הזמן אם אני אומר ששולם קודם לחביב אז חיבים להגיד את השלם א לפי הל תרב אמרתי שיש דעות אז אני לא רוצה להיכנס לזה מהלכה פשט מצד אחד לתר כותב מפורש שישלים קדם לחובי ומצד שני יש את השאלה אז לכן את זה אני משאיר בסוגריים אבל מה שכן הגיע לכל אחד ואחד שאם הם שווים בחביבות יש לו שתי דברים שהם אותו דבר שתיהם חביבים אצלו אז וודאי שחייבים להקדים את השלם או בוא נגיד דוגמה שבאותו מאכל לא לא שתי מאכלים ששווים בחביבות אותו מאכל יש לו שתי יחידות מאותו מאכל יש לו פיצוחים יש לו כמה וכמה שקדים כמה וכמה קשו כמה וכמה גם במזו כמה וכמה רוגלך כמה וכמה בכל דבר אז חיייבים שאין פה נידון של חביבות אז חיייבים להקדים את השום זה הלכה מפורשת כן בקופסה מחז ובתחילת סדברי סננ וגם בלו כבוב אז ודאי לכול העלמה שחייבים להקדים את השלם לפני משהו שהוא לא שלם ו וזה ועוד הלכה בזה גם הנקי זה גם בקסס בסעיף ד' בסדר הלוכ יג שנקי קודם לשאינו נקי אם יש לך פרי אחד שהוא קצת כמוש כזה ואחד יותר נקי צ צריך לברך על הנקי גם אם הם שתיהם אותו פרי כן שתיהם שלמים בוא נגיד אז גם צריך להקדים את הנקי על הלא נקי והלכה נוספת שצריך הגדול יש גדול וקטן צריך לברך על הגדול זה גם נמצא בשולחן הרוך וגם בסידר שצריך להקדים את הגדול על מה שהוא לא גדול אני זוכר ששמעתי אזת השור ש חמ שו לפני חמ בשבט מה שאמרתי בהתחלה ששמעתי לפני הרבה שנים אז אני זוכר שחיים שולם אמר שיש לך שתי רוגלך אתה צריך למדוד למדוד מי רוגל יותר גדול ועליו צריך לברך הוא החשוב כן צריך לברך על הגדול כן אומרים שתי הם שלמים שתי הם נקיים אז צריך לברך על הגדול אז אני זוכר שני שאלתי אותו כבר אז רגע נראה לי משהו זה מאוד מאוד מגושם זהר גרוב ב זח תחיל למדוד פרוגל מה קפס הגרוב מנץ את אומר הפוך עושה מה אתה תופס ועושה לקחת שתי יחידות תבדוק תמדוד מ יותר גדול לאפך הוא ראה שזה משהו עדין שלא תופסים ועושים ברכה ואוכלים בודקים יש פה הלכה מה יותר גדול כן אז זה הלכות שנגיע לכל אחד בבית אמרנו לא רק בכמה ועצים לא רק זה גם במזו זה גם בשקול תמיד צריך להקדים את השלם על מה שהוא לא שלם א ותמיד צריך להקדים את הנקי על הלא נקי ואת הגדול על ממה שהוא פחות גדול א שוב אני בנגיע לסיפור שלב חיים שולם אני לא מתכוון להכניס את הציבור לנר למדוד רוגעלך אולי רב ח אמר את זה ככה רק לחדד אולי גם וך למסה כדאיי אבל סתם סיפור קצר שכן נראה לי שזה מסופר על העל הרבי נשמ על הרבי רשב ופריד קרבי שישבו בליל סידר ועשו את היחס ונראה לי שפיר דיקרב מדד הוא רצה למדוד מה מה יותר גדול מה יותר קטן בשביל הפיקו בשביל כ שצריך לעשות ביחד אז אז הקרב כה בדק בדק טוב מה יותר גדול מה יותר קטן אז אז הרבי רשו אמר במליצה הגד גדול שצריך למדוד אותו אם הוא גודל אז מד כעולם לטי כן בלשון מליצה גודל שצריך למדוד אותו אם הוא גדול או לא אז הקטן הרבה יותר גדול ממנו בכל אופן אז אולי משמ ש שהם קצת א דומ לא יודע אם אפשר לוד ללמוד מזה שם הם ממש ממש דומים אולי לא צריך דווקא לגדול בכל אופן כשיש גדול וקטן חייבים לברך על הגדול וזה מאוד מצוי וגם נקי וגם שלם יש לך פיצוחים אמרנו כן יש הרבה דוגמאות יש לך משהו שהוא קצת שבור יש לך כמה אתה רוצה מגיע לשלם זור מגיע לבר מצוו אתה רוצה לאכול שקדים קז'ו כל מיני פירות א יש אחד שהוא קצת שבור ואחד שהוא שלם צריך לברך עעל השלם בסדר א זה דיברנו בקצרה על בקסם שבוס וכמובן כמו שהתחלנו כקסם שווס אז התחלנו בהתחלה מה שחש מתחיל זה את השיעור לפני חש בשבט שלפי דות אחרות זה מעקב וגם לפי הלטר בזד יבד שחייבים לברך על החשוב ולפתור את הלא חשוב ולא לעשות הפוך לברך על הלא חשוב ולפתור את החשוב כן לפי העולם זה מעקב לפי הלר זה בסדר כמו שהתחלנו בכל אופן אם הוא מכוון מפורש אז זה עוזר תמיד אם הוא מכוון מפורש שהוא עושה אוץ והוא פותר את כל העצים גם את החשוב אז אז הוא יוצא ידי חובה לכול פיל תרב אם זה לפניו זה גם בסדר עכשיו הלכה נוספת בדבר הזה הרמו בסימן רוב סעיף ה בעל תרב זה נמצא בסעיף תס אז הרמו כן שוא מדבר שם על כל ההלכות ש ר ויות וכל מיני דוגמאות אומר הרמו לכן הרמו מסיים שמה בוא נקרא את הלשון איפה אמרנו ב איפה זה שנייה רו סעיף ה אומר הרמו וטוב זור לכתחילה לידט על כל מה שבילו אתה הולך לברך ברכה אז איך אומרים תברך בדעתך על כל מה שיביאו לו ואז הוא לא ך עם כל הדברים שדיברנו שזה שהוא כיוון הוא לא שזה הוא כן חשוב לא חשוב א זה חשוב לא חשוב אבל זה חצי נקי גדול לא יודע אם זה עוזר על חשוב ולא חשוב כן זה חשוב או לא חשוב צריך שיהיה כוונה מפורשת או לפניו לפי ל תרבה אם זה לא לפניו אוא לא כיוון אז זה לא כל כך עוזר כן זה זה ברור אבל בנגיע בוא נגיד בנגיע לשלם נקי גדול אז אומר הרמו עצה טובה בסמר שבוב צורך ז טוב לזו לכתחילה דט על כל מה שיביאו לו יהיה בדעתך בברוך שאתה עושה על כל מה שיביאו לו ואז גמרת חסכת הרבה בעיות כן זה מצוי בבית אנשים נכנסים רעבים ומתחילים לאכול משהו או במזו או בעוץ לא משנה כל הדוגמאות ואחרי זה הוא רוצה לאכול עוד כן כמו שכתוב שהדרך שבן אדם שהוא נגרר מאכילה קטנה לאכילה גדולה בהתחלה הוא חשב ש מספיק אחר כך הוא ש רוצה לאכול עוד זה מתחילים לחפש בארון או מגיעים לבר מצווה לשלם זוכר בחתונה מתחלה אוכלים אחרי זה רוצים לאכול עוד הפעם אומר הרמו במקום להסתבך עם הברכה טוב ליזו לכתחילה לי הדת על כל מה שיביאו לו ואז הוא לא אכל חלילה בלי ברכה הוא כיוון בדעתו על כל מה שיביאו לו על כל מה שוא הולך לאכול זה תויו של הרמו ואל תרבה מביא את זה א בסעיף טס אל תרבה מוסיף עוד משהו שה הרבה משתמשים עם זה אל רבי מוסיף עוד משהו להקל על הציבור כן לאו דווקא פשט לפי הרור צריך לכב משס ברוכה אדרבי אומר שמה בסעיף ת ברשוב והוא כש בירך ה יודע אית גם על השני אפילו לא יודע איתו בפירוש לפוטר ברוך זו בשע שברוך לא היה דעתו בפורש שהוא רוצה לפתור כל מה ש הולך לאכול עכשיו במצווה בחתונה וכולי בבית רק הוא יודע שהוא הולך לאכול עוד הוא לא זכר שס אבל ברור בדעתו בקרקעית את המוח כמו שקוראים לזה ברור לו שהולך לאכול עוד אומר אל תרב שזה גם נחשב שזה בדעתו ואז הכל הכל נגרר מותו ברכה א כן זה התובה של הל טרבה של הרמו עכשיו א כן זה זה בקצרה זה הספנו עכשיו כן אני רוצה לסכם אחרי שכבר דיברנו את כל הס שבוס מה צריך להקדים למה אז הוספנו עכשיו א שלכתחילה צריך שיהיה כוונה מפורשת שזה עוזר גם על היותר חשוב ולפי הלטר בסדר אם זה לפניו זה גם עוזר והוספנו דבר שני את הרמו בסמר אשבו שלת רבי מביא אותו שלכתחילה יהיה בדייט על כל מה שיביאו לו כן והוספנו דבר שלישי מה שעל רבה מוסיף שאם גם אם זה אם אין לו את זה את דעתו בשז ברוכה אבל בשז כשהוא היה ל ברור שהוא יכל עוד אז זה עוזר ואז הוא יכול להמשיך לאכול וחלילה הוא לא אוכל את ההמשך בלי ברכה אה טוב א קצת ארוך כבר עד עכשיו אז בוא נדבר יותר בקצרה על עוד כמה נקודות בנגע לשכ יונו האמת היא שבן הגע ל שכיון כבר דיברנו לפני ראש השונה גם כן כ שדיברנו על הלילה השני של רש שונה דיברנו עז כל מיני פרטים לפי הלט רבי והמשני בואה אז נגיד את זה בקצרה מתי מברכים שאח יונו יש משומה מאוד נפוץ בעולם שעושים אוץ ואחר כך שכיוונו ואחר כך אוכלים לפי ל תרא וזה מפורש לו ככה ואז כבר ברנו כבר אמרנו אעז נגיד את זה עכשיו עוד הפעם שגם לפי המשני בורי ככה צריך להיות ולכאורה זה טעות של העולם בסמר חופי בסימן של שכיוונו אז גם המשנה בור בספקות ניוד וגם שרצי ביז פוסק שלכתחילה קודם מברכים את השכון הו ואחר כך מברכים את הברכה על האוכל אחר כך מברכים את העץ למה כי זה אפסק אם אתה עושה קודם ועץ אחר כך שכונו זה אפסק בין הוץ לאכילה תעשה שכיון קודם ואחר כך הברכה ג כמו של תרב כותב בסידר בפרק יא עלוי ביס כן זה מפורש שעושים קודם שכיוונו ואחר כך מברכים את הברכה כמו ששנ חוש מהפכי גודים שמה שזה אפסק בדוד אחד שעשה הפוך אחד שעשה קודם ועץ ואחר כך שכיון יש לו ליס בכל המקילים אבל לכתחילה גם ש סובר שהסדר הוא קודם שכיון ואחר כך העץ וכמו שמסבירים גם באלת רבה שהשכן בעצם צריך לברך גם שרואים את הפרי כבר אפשר לברך אנחנו נוגים שעושים רק בשס אכילה אבל בעצם ה שכיון קודם מ שאם כן הברכה ל הב פרי ועץ זה רק על הנאה של האכילה אז וגם מצד אפס מצד אפסק לכן מקדימים קודם שכיוונו ואחר כך אוץ עכשיו א סיפרתי א שכש נבחנתי אצל אחד לא חבד אז הוא אמר לי אמרתי לו שלפעמים שנבו שכיוונו לפני ה אז אמר לי לא בחסי המשי כותב שקודם סטף ואחר כך שכיון אז חשבתי כאילו שסיר במשנה בורה אז בדקתי שמה ואני אומר נחזור על זה בקצרה משנ בורה באמת שמה יש ספקן קצר בי יצס בסמ חוף ביז שעושים ליסת ואחר כך שחיו נו במקור שמה פרימ גודים ודרך החיים אז מיד אמרתי לא הסתדר ה פרגוד הפרי מגוד הוא זה שבגללו המשב פוסק ברש חופי שמברכים קודם שחינו ואחר כך ועץ אז האמת ה ש בפרי מגונים שם בסיס לא רואים כלום לא לכאן ולא לכאן אבל המקור השני של המשנה בו זה סידו דרך החיים של החודש שזה היה הבסיס שהרבה הסתכלו בסדר הזה הרבה חיו על פי הסדר ה על פי זה היה הפוסק של הרבה אנשים לפני שהיה את המשנה בורה אז הוא ככה כותב באמת שמברכים קודם לאסתי ואחר כך שכיוונו והוא כותב מה המקור שלו כותב בסוגריים פרימ גודים אז לכ אמרנו הרי פרגודים שון מפורש בכ שכיון הוא אומר הפוך וגם שמה לא כל כך מפורש בטיס אז מה הפשט אז זה לא שאלה שלי זה כבר רבקי ויגר רבקי ויגר יש ו הגעות של רבקי ויגר על הסדר הזה הסדר דרך החיים כמו שאמרנו זה היה סידור נפוץ וזה מהחודש אז יש סידור דרך חיים עם הגוי ז רבקי ויגר אז רבקי ויגר שואל על החוש דס מה אתה אומר שלפי הפרי גודים מברכים קודם קודם את הברכה ואחר כך שכיון פרגודים מפורש אומר ביך שכיון הוא לא ככה וגם כאן לא כתוב אז ר קוגר לא מבין את החווה ז הוא נשאר בשאלה אז גם לפי המשנות לכ מנג אלום זה טעות וצריך לברך קודם שחיו ואחר כך אוץ וגם רבי שלז בן אוירבך הוא שואל את הסתיר במשנה בו ב שונו לאלכס יצס והוא גם מסביר שצי זה שונה שצי זה רק בשס עיטוף יש לו כל מיני הסברים למה ציצ זה שונה הג שלז אבך סובר שלפי המשנה בו שלפי העולם צריך לעשות בפירות קודם שחיו ואחר כך אוץ וכך צריך לנהוג א עכשיו פרט נוסף בנגיע לשכ יונו יש מה יש לפעמים יש ענבים אדומים וענבים ירוקים או אגס אדום אגס אחרים אל תרבי כותב מפורש ב בסידר בפרק י עלו יד שצריך שאפשר שעושים שכיוונו שעושים שעושים שכונו על שתיהם על שתי סוגי הגסים עושים שחיו שתי סוגי ענבים עושים ש פעמיים שכונו המשנות אולי זה העולם לא יודע מזה המשנה בורה בסש חף ה מביא את הגרו והוא חושש לזה שלא לברך פעמיים ש גם המשנה בורה מהש שמה דוד כמר וביד א בכל אופן אולי העולם נוהג ככה אבל לפי על תרב ברור שעל שתי סוגי ענבים שתי סוגי גסים מברכים שכיוונו גם אם זה אותו טעם ורק הצבע שונה זה כבר גם סיבה לעשות עוד פעם שכיוונו על הצבע הנוסף ככה כתוב מפורש נגיד הלכה נוספת בנגיע לשינוי מוקו עם בדיני וכס האמת שהיה כבר שיעור בתחילת החורף שלמדנו על ה דיברנו על הזכות כל מיני דוגמאות אז דיברנו שם גם כשיש הזכות באמצע שינוי מוקו הם יוצאים מחדר לחדר למרפסת לחד המדרגות כן הערכנו בזה אז זה כבר כבר לא נדבר על זה עכשיו אבל יש הלכה מאוד חשובה שלא דיברנו אז וצריך לדעת שיש הבדל גדול בין המשנה ברול הל טרבה בנגה לאויל חי דרוכים בנגה לאויל חי דרוכים א מה הכוונה כן אחד שבוא נגיד זה מאוד מצוי נראה לי שאנשים אולי לא צלי בחסי שגלית אבל אולי בטיולים בכל מק כל מיני דוגמאות קונים איזה אייס קפה איזה שתייה איזה פחית או אצל הרבה זה יכול להיות גלידה לא חשוב הדוגמה שמתחילים לשתות לאכול משהו והולכים הולכים מרחקים עשו שהקול בהתחלה ולכי דרוכים האם יש כזה דבר אולך דרוכים לפי אל תרבה אז איפה מובא אולך דרוכים זה נמצא בסמן קעח סעיף ד אז א בשולחן ערוך מדובר על לחם שלך דרוכים הם יכולים להמשיך לאכול אפילו למרחקים עצומים אפילו שהם כבר לא רואים את המקום הראשון איפה שהם התחילו לאכול הם ממשיכים לאכול והכל המוצי ממשיך איתם כי זה דין של הלך דרוכים בסוף כשמסיימים לאכול מברכים ככה מבואה בקע ס ד וגם התרב מביא את זה בשולחן ארוך בלוח בסידר עכשיו א זה מדובר על לחם המשנה ברוה מביא מאחי ודום שאותו דבר גם בפירות וגם בשתייה גם בדברים אחרים יש את הדין שללא דרוכים אל תרב לחורה במכוון אל תרב רואים את זה שלוש פעמים גם בשולחן רוך גם בלוח וגם בסדר במדור בסר שלו בפרק תס לוזן הוא מביא את הדין של לכד רוחים רק עללחם שרק על זה יש הדין החד רוחים שגם ש כבר לא רואה את מקומו הוא עדיין יש לו דינו דרוכים אבל בנגיע לשאר הדברים אין כזה מושג אז מה כן אפשר אפשר מה שמובא שמה גם בק עח זה מובא בסג וגם בלטר בסידר זה מובא גם שלחן ארך בשולחן ארוך וגם בסדר מביא את זה בסוף פרק טס יש שמה הלכות בנוגע לגינה לשדה יש שמה כל מיני דוגמאות מוקף מחיצות לא מוקף מחיצות היש שמה גם בשדה פתוח אומר שמה לרב גם ללוכה ש כל זמן הוא עשה ברכה והוא הולך הוא הולך בשדה הולך רחוק כל זמן שהוא רואה את המקום איפה שהוא בירך הוא יכול עדיין הברכה הראשונה תופסת אם הוא כבר לא רואה הוא צריך לברך ברכה ראשונה עוד הפעם אז לפי זה זה נראה לי מאוד מצי כמו שאמרנו דוגמאות של פחית או גלידה וצ בוזה העולם המשבר יש להם את העניין שלא לכת רוחים לפי הל תרבה אתה עושה ברוכב והתחלת ללכת אם אתה עדיין רואה את המקום שאתה יצאת ששאת את הברוכה עדיין אפשר להמשיך אם כבר לא רואים צריך לברך עוד הפעם שעק לכל ברכה שזה יהיה חוץ מלחם אין כזה דבר הך דרוכים בשאר הדברים זה מאוד חשוב איך אומרים גם אני לא ידעתי על זה בעבר כן זה ככה מפורש רואים גם ברבון חבד שתמיד מדברים עלד רוחים הם דנים אם רוא מקומו לא י רוא מקומו כי זה כמו שאמרנו זה דומה לשדה שצריך דווקא כשרו מקומו רכב רכב כמובן שזה נקרא רכבת אוטובוס כל הדברים האלה אז זה נחשב אותו חדר אתה נוסע עם החדר שלך אז כל זמן שאתה גם אם נוסים מרחקים כמובן שאותו ברכה תופסת כל זמן שנמצאים ברכב וגם אם יצאת מהרכב אם אתה רואה את הרכב אז עדיין הברכה הראשונה ממשיכה אבל אם כבר לא רואים צריך לפי אל טרבה עוד הפעם ברכה ראשונה א ההלכה חשובה נוספת א זה הלכה בכלל כללית אבל אני זה מאוד חשוב לפי אלטר שזה שונה מהמשנה בורה כבר דיברנו גם אז שתמיד כדאי לברר ברוח חונו ולא להשאיר את הבר ברוח חונו להרבה זמן סיפרתי אזח פורקה שבשיעור אחד הם עושים שקל נפוס קברו חצי שעה עות פ שק נפוס בנוגע לכוללים בנוגע לעבודה לכל אחד שזה מצוי אז אמרנו שתמיד כדאי עושים ברכה מיד לעשות ברוכה חונו ולא להשאיר את זה כי אני הולך לשתות עוד שעה עוד קפה בגלל אז לפי גם לפי המשני ברוה אמרנו אז שגם לפי המשני ברו זה כדאי כי עבר הרבה זמן אז כבר התעכל השתייה הקודמת אז ממילא כבר הברוך החנו שעושים עכשיו זה רק על מה שאני שותה עכשיו רק על מה שני אוכל עכשיו אבל על מה ששתיתי לפני שעה כבר התעכל כבר אין עליו הפסדתי את הברוך החינו עליו לכן אמרנו שתמיד כדאי לעשות ברוח החינו מיד ואחר כך לבך עוד פעם אחה ראשונה כעבור חצי שעה ש שרוצים לשלות עוד ה פעם זה גם לפי המשנה בורה אבל יש משהו עצום משהו מאוד חשוב שיש הבדל בין המשנה בורה לפי הל רבה האם הברכה הראשונה ממשיכה לתמיד המשנה בורה פוסק בסמ קפד סקות מיז שכל זמן שלא השיח דעתו הברכה הראשונה ממשיכה אחד שמגיע לכולל לעבודה או בכל מקום ווא עשה שע כול בתחילת היום והוא לא הסיח דעתו הוא רוצה לשתות קפה עוד שעה עוד שעתיים עוד שלוש כל זמן שלא הסיח דעתו פסק המשני בור שם שאמרנו ש שזה עדיין נשאר הברכה הראשונה רק אמרנו שגם לפי המשנה ברור אזה הברכה האחרונה הוא מפסיד אולי על הראשון כי כבר התעכל הברכה האחרונה שעושה בסוף זה תופס רק על השתייה האחרונה אבל מצד הברוך ראשנו עדיין נמשך כל זמן שלא הסיח דעתו ככה פוסק המשנה ורה אבל הל תרב בשולחנו בס קפד בסימן הזה בסוף הסימן אולי נקרא את זה בפנים כי זה חשוב שניה אל תרבי אומר בסוף ס קפד אבל כל שוד ניסק למוז סלקו ברוו רונו אומר הל תרב שכבר הסתלק אם הוא כבר לא יכול הוא מחויב לברך עוד פעם שקול זאת אומרת אפילו אחד שלא רך ברכה אחרונה או דווקא או בטעות הוא שתה קפה ועבר שעה וכבר התעכל השתיה הראשונה אז אז לא רק שהוא לפי השבור אז אמרנו שפו הפסיד אבל הש ממשיך א לא הסיח דעתו לפי לרב גם ברוח ה מחוייב לברך עוד הפעם כי כבר התעכל התקל השתיה הקודמת אז לא עוזר לי הברכה הראשונה היא וצריך עוד פעם ברוח ראשו אנו אז לכן ודאי ודאי שכמו שאמרנו אז נחזור על זה גם עכשיו שתמיד כדאי לא לסחוב את ה את את השתייה עושים שתית תעשה שק נפו אתה רוצה לקבור שעה להתרות הפעם תעה דמה ש גשס הגעת לחתונה אתה שתית אם אחד לא אכל הוא רק שתה בוא נגיד קצת שתייה ואחר כך הולך לרקוד והוא כבר התעכל והוא כבר יהיה צמ עוד הפעם אז גם כן שעה נפוס ואחר כך יעשה עוד פעם שקל ב נפוס זה מאוד חשוב עוד משהו קטן מאוד כי בשבילי זה היה חידוש רציתי להגיד את זה בנגל השח יונו יותר א סליחה לא בנגל השח יונו מה מבורכים על חמוציות חמוציות זה לאחרונה די מצוי זה מצו בסלטים זה מצוי בעוד אז א ככה אני ידעתי וככה באמת רשל זלמן פוסק שעושים על חמוציות בויר פריו הדומו ככה מובא בסי בזוס ברוכה במדורה הראשונה שלו בשירים של מזלמן שחמון על עץ מאוד נמוך זה שיח של 10 סנטימטר ככה קרתי כל אחד יכול לבדוק את זה חמוציות זה ממש אבל מצד שני זה עץ זה לא כל שנה גודל עוד הפעם רק זה עץ שנשאר לי כמה שנים והאמת היא שבסין רג במשנה בור שמה הוא מביא בספקות מג מביא שמוגן אברום אומר שאפילו שזה משהו מאוד נמוך פחות משולש תפוחים זהו עץ אבל הוא הוא אומר שהמנהג שמברכים דומו אז אולי זה הסיבה ששלום זמן אמר שעושים לחמוציות הדומו כימו ששב אומר שהמנהג לברך הדומה אבל המוגן אברום אומר שצריך לברך על זה עץ אפילו שזה עץ נמוך וככה אל תרא פוסק עכשיו זה מה שקראתי שגם אלה שהלכו עם המשנה ברורה ם המנהג הזה הם אוורים שהיום צריך לברך על חמוציות ה מגדלים את זה בדווקא לשים ככה וזה הסדר שלו וכמובן שצריך לברך על זה ועץ ככה כותב בסים ברוחה ככה גם משר הברוכה של שטיצברג בהתחלה הוא כתב אדום והוא חזר בו צריך לברך על זה העץ וגם הרב גינסבורג מזה שכותב בשיחת השבוע הוסיף עוד סברה יפה צריך לברך העץ לכול אלמה כי מה שהיום החמוציות גודלים בשיח מאוד נמוך זה ככה הם מגדלים את זה אבל בגידול הטבעי שלו הוא כן בגובה מטר משהו כזה אז לכן למס ל חמוציות חשוב לדעת שזה בו פריץ בסדר בעזר השם שיהיה לכולם הרי אומרים קיודו מצ סודה אז שכולם יהיה להם בעזר השם שיהיו אלוס אוס פרי ויעשו פירות וגם שיהיה שרושם מרובים ו שושים חזקים ואף רוח לא יוכל לעקור את זה בגשמי ורוניס שכולם יצליחו שיהיו אילו זה פרי ויהיה להם תמיד קול טוב