הרב שמואל מורנו - ממשלת ישראל, גאולה או לא?

אני אמר שאנחנו נמצאים בערב יום ירושלים ויצאנו מכלל חורבן בהגדרות ההלכתיות שאנחנו לא יכולים לקרוא כבר על הרי יהודה וירושלים אפילו הסת כבר לא קוראים למה כי הישמעאלים כבר לא ממש מושלים לא שאנחנו מושלים באופן מלא אבל מהי כן בסדר בכל אופן כן זה כן נכון אבל בכל אופן קשה היו רוצים לקרוע וכבר לא קוראים אבל בני בכורי עוז פעם ביום ירושלים לפני חמש שנים הא הגיעה לבית משפט אחרי חצי חצי שנה לפני זה הוא יצא מההר הבית והוא קרא את הבגד כי קוראים על חורבן בית המקדש זה עדיין נישר ל הבית המקדש שלו בנוי זה לא עניין של מי מושל זה אם הוא קיים או לא קיים ואז קראו לו עצרו אותו וחקרו אותו ואז הזמינו אותו חצי שנה אבל מתי יצה חצי שנה התאריך שהוא בא להשפט לשופט זה היום ירושלים הוא מגיע ליום ירושלים והשופט אומר לו תשמע זה קצת נראה הוא מדבר איתו השופט אפ ז אומר תשמע זה נראה לי אתה מוכן שלוותר על זה כי שהוא קרא את הבגד של עצמו הפרת הסדר הציבורי ככה זה היה האישום הפרת הסדר הציבורי הוא קרה לעצמו אז השופט אמר אתה מוכן שלוותר אני צריך לחשוב על זה ואחרי ומר טוב טוב אז ה אומר טוב השופט הבין שזה רה בדיחה גרועה אדם מקבל על עצמו לקרוע חורבן בית המקדש מה שמופיע אצלו סימן תקסא בשולחן ערוך מה אתם רוצים ממנו הוא לא עשה איזה הפרת ציבור למי הוא הפריע כשהוא עשה את זה לעצמו אבל זה זה בדיוק הביטוי שעדיין ביום ירושלים על זה אנחנו עדיין קוראים יש לנו עדיין חיסרון שאנחנו יודעים שכתוב ובנה אותה בניין עולם לא כתוב אובנה בתוכה בניין עולם הבניין המלא של ירושלים נצא לנו בכלל חורבן אבל בכלל בניין שלם בניין עולם לא בנייני עולם בניין עולם אנחנו קוראים ברשי חשו בני ישראל החשו בני ישראל לבית המקדש קש את השם דוד מלכם אנחנו צריכים לדעת שעד שהבניין עולם לא נבנה אנחנו עדיין ירושלים לא בנוייה במילוי שלה נבנה אותה א אנחנו בתהליך של בנייה וכאן אני רוצה לסיים שיש זוהר אני תמיד לימדתי את הגמרא בתענית שמה בקרך הקדוש ולא עבו בעיר מה משוש לבוא בעיר אר רבי יוחנן נשמ דש ברוך כנס בירושלים שלמעלה עד שיכנס בירושלים של מטה אז היה תלמיד מתוחכם שאמר לי ממש לא דקה אמר לי תמיד תוכם בסדר אז הוא עושה תנאי ונשבע בינו לבין עצמו שהוא לא נכנס לירושלים שלמעלה עד שהוא יכנס לירושלים של מטה מה זה הוא אומר עלינו ואז משמיים פתחתי באמת משמיים כי באמת אני לא רגיל לדפדף בזוהר אבל ויקרא ז פתחתי פעם אחת והיה כתוב שם אמר רבי יהודה מיום ד תחרב ב מקדשה מיום שח בבית המקדש לת יומה דלק ריתך בישה בעלמה מיום שלח בית המקדש אין לך יום שאין בו ריתך בישה אין רוגז גדול בעולם מה הי תאמה אמר רבי יודן נשבע הקדוש ברוך הוא שלא יכנס בירושלים די לעלה עד שיכנסו ישראל בירושלים דלתתא משום כך איק ריתך ביש בעלמה א ברגע שישראל נכנסו בירושלים דלתתא זה וודאי אולי פשת הגמרא שאנחנו בונים דרך הרגליים דרך רגלים דרך הנצח ועוד בעצם את ההופעה של השעת השכינה עד שעם ישראל בעצמו ברגליו לא חוזר ב בונת נכנס לירושלים כבר מסתלק הרתחה בישה מעלמה כבר אנחנו נצאים ביום הזה שהסתלק הרבה ריתחא ביישה וחזרנו למה שקראנו אתמול בזוהר שמחו את ירושלים וגילו דיקה ירושלים נמצאת בשמחה שמחו את זה אם ירושלים כשהיא נמצאת בשמחה אנחנו מצוים עלינו לשמוח שה נמצאת באבל אנחנו צריכים להתאבל עד כדי כך שאומר הזוהר שישראל נמצאים בהרה אחרה יש מכיר ברנש אני רק אומר שש לנו ארבע דקות ולחה של אנחנו לא נצא בזמן אז בוא אנחנו נצא אנחנו נצאי את הכבודה מספיק בוא תחזירו ק אני מסיים בזה שאסור לאדם לצחוק לשמוח ולהראות שמחה אבל כשנמצאים בירושלים הפוך הרבי אבא כשהוא רואה אדם בטרוניה שבבבל הוא בעצמו כשהוא לא שמח אנחנו צריכים לדעת שכשאנחנו נמצאים פה בבן אדם עושה פרצוף חמוץ אנחנו צריכים אולי לא לפעול בה כי אנחנו בארץ ישראל אבל לעורר אותו שהיום עבודת השם צריכה להיות בשמחה שמחו את ירושלים והגדילו בה הגדילו את השם בשמחה זה כאן בעיר הזאת בזמן הזה שאנחנו נמצאים בו מהיום בעזרת השם ורק רק להמשיך לשמוח במיין בית מקדשנו שיבלה במרה בימנו אמן