🛑🤝זהירות מפגיעה בזולת - סיפור ומסר לפרשת במדבר | הרב יעקב שיש

פרשת במדבר תשפו. ראיתי בספר הנפלא דורש טוב של ידידי הרב רבי יעקב פוזן שליטה. הוא מביא שם שיחה שאמר הגאון הצדיק שנפתע עכשיו לא מזמן שבאמת זה יהיה לילוי נשמתו. הרב שולמיר ולח זכרונו לברכה הביא רעיון נפלא פשוט מדהים. ויקח משה ואהרון את האנשים האלה שנקבו בשמות ואת כל העדה הקילו. הוא הביא בשם האלשיך הקדוש. מה זה המילים האלה שנקבו בשמות? הרי זה כתוב כבר קודם השמות של ה שבטים. ויקח משה ואהרון את האנשים האלה מה שהזכרנו מקודם. את אלה שנבחרו להיות נשיא העם. הוא אומר דבר נפלא שאיפה שכתוב אנשים זה אנשים חשובים. משה רבינו לא רצה לבחור לבד את הנשיאים כי הוא לא רצה לגרום עוגמת נפש בעוד אנשים שחושבים שהם ראויים להיות נשיאים. זו אישה שהקדוש ברוך הוא יבחר. עכשיו התורה הקדושה מלמדת אותנו רגישות. כמה צריך להיות רגיש לא לפגוע באנשים גם בעקיפין. אומר ההלשיך הקדוש בשביל מה היו צריכים קודם כל לבחור את הנשיאים וא הרי בלבכי את כל היד הקילו הרי הקילו את כולם אז שהקדוש ברוך הוא יגיד ב תקיל את כולם ונבחר 12 נשיאים אומר האלשיך אם הקדוש ברוך הוא היה בוחר את הנשיא של שבט ראובן אליצו בן שדאור ועכשיו יגידו הולכים לבחור נשיא שבט שמעון יש אנשים בתוך הקהל שחושבים שהם ראויים. הם ראויים. הם בטוחים שהנה עכשיו הולכים עומדים לקרוא להם לשלישי, לשישי, למפטיר, להיות נשיא. נשיא בשבט בישראל, נשיא שבט שמעון, נשיא שבט לוי. ופתאום תהיה להם החמצה בלב. בחו במישהו אחר. זה יעשה להם עוגמת נפש. לכן הקדוש ברוך הוא אמר לו, קודם כל אשר נקבו בשמותם, בחרנו, נבחרו כבר. עכשיו רק באים לפרסם ולהודע לציבור הקדוש מי הם ה-12 האלה שכבר נבחרו כדי לא לגרום צער גם לא בעקיפין לאף אחד. הביא הרב לך שהבקה שמואל רבי עוכבר ליבוביץ' הוא היה אלוף בלהגיד שיעורים בהירות נורא עצומה הייתה לו בשיעורים שבעל פה בספר הספר כבד זה רק למבינים רק למוכשרים מאוד זה ספר לא שלא לא שווה לכל נפש כידוע הספר ברכת שמואל כתוב בצורה כבדה מקוצרת המציתית עם הגדרות והברכה שמואל בא לברכה שמ שמואל שם לב לזה שהתורה שבכתף שלו לא כמו התורה שבעל פה שלו. הוא החליט לקחת עורך והוא החליט אחד מהבחורים [‏צחוק] בחיר הישיבה של קמניץ עבר לישיבת מיר. רבי יונה קרפילוב בא ליונת אלם היחיד מישיבת מיר שנרצח בשואה ולא נסע עם כל הישיבה לשנחי. זה סיפור בפני עצמו. הוא נשאר בפולין ונהרג על קידוש השם. היה עילוי של עולם הישיבות והוא אז עזב מכניץ למיר אז רב חבר אמר אני אשלח לו את הכתבי יד והוא יערוך את זה הוא ביקש אחד הבחורים בקמניץ שיכתוב מכתב לבחור החשור רבי יונה קרפילוב בשמו הוא יחתום על זה אחר כך והבחור כתב והוא מביא לראש השישיבה לרבבר תראה את המכתב הנה זה המכתב שאנחנו עומדים לשלוח למיר תעבור על זה ואז הוא הבא לברכה שמואל רבבר אומר לבחור הזה תודה רבה על ההשקעה ועל הניסוח ועל מכתב המדהים אני התחרטתי אני לא רוצה יותר אני לא רוצה לשלוח את המכתב אומר מה זה נקרא מה לא אני לא רוצה החלטתי אני לא רוצה לקחת עורך אומר מה הספר כבר ארוך הוא אומר לא אז מה נדפיס אותו ככה הוא אומר כן הוא מה מה מה נשתנה אומר עשיתי חשבון שאם אני אשלח את הכתבי עד למיר לבעל יונת אלם לערוך את הכתבים יהיו כמה בחורים שתהיה להם החמצה בלב שגם הם מוצלחים מאוד והם באמת מוצלחים והם חושבים שהם ראויים לזה אז מה פתאום הראשי צד שח את כתבי יד למיר כשיש לו פה בישיבה בחורים טובים זה יעשה להם הרגשה לא נעימה אני לא אעשה להם את זה אז הברכס שמואל נשאר עד היום ספר כמעט חתום קשה כשיכל להיות ספר שווה לכל נפש, לכל הלומדים אבל לבורךבר הוא ידע הוא ידע מה המחיר אבל הוא אמר אני לא רוצה לגרום לשום יהודי צער גם לא בעקיפין זה היסוד שהתורה הקדושה מלמדת אותבו בשמותם נעשה את זה בשתי פעימות קודם כל נמנה אותם ואחר כך נרכז את הקהל לא הפוך כדי לא לגרום לאנשים עוגמת נפש גם לא של כמה דקות בפסח הייתי בגבעת ושינגטון הייתי שם כל הפסח אמרתי בסיעתא דשמעיה שיעורים שיחות ניגש אל יהודי חשוב שהיה שם במהלך הפסח יהודי בשם רב ראובן קובלסקי יהודי נכבד מאוד וחשוב מאוד מירושלים הוא אומר לרב שי אני רוצה לספר לך סיפור פשוט באמת מיוחד עם מסר עד השמיים ממש בסוגיה הזו כמה להיזהר לא לפגוע בשום יהודי ואיזה מחיר יש לזה הוא אומר הסיפור שהיה איתי הוא אומר אני כהן הורדתי את הנעליים לפני שאני עולה לדוכן לברכת כהנים אני חוזר אין נעליים אין נעלמו ואני מסתכל ימינה מסתכל שמאלה פעם זה נעליים זזות מישהו דחף את זה אין נעליים עומדים לסיים מוסף זה היה של חג אין לי נעליים ואנשים מתחילים ללכת הביתה ואני מסתכל בכל הבית כנסת ואין נעליים ואחרונה האחרון המתפללים הולך נשארתי לבד בלי נעליים באותו רגע שהאחרון הלך זלגו לי דמעות מהעיניים הבעיהי שלי נשארתי לבד בבית כנסת אני יכול לא יכול ללכת הביתה אין לי נעליים זה מאוד קב לי פתאום הגבאי שכח לנולר קודש הוא נכנס מהדלת האחורית, יש עוד דלת שנד המטבח אומר לי רובן ראיתי שם מאחורי הבית כנסת שם כמעט אפשר לומדים לצאת החוצה מהדלת הצדדית את הנעליים שלך הוא הבין שמישהו עשה לו תעלול והכביל לו את הנעליים הוא אומר זה מאוד כאב לי מאוד כאב לי אבל מכלתי לו לא את היהודי מכלתי בליבי בתפילה זקה מכלתי לו עברו שנים אולי עבר עשור מאז שכחתי מזה בכלל. מאז היה לי מנהג כזה ככה בהלצה, ככה בהומור. כשכל שאני מוריד את הנעליים לברכת כהנים, הייתי רואה שם איזה ילד, תשמעו לי בבקשה על הנעליים. יש ילדים שלקחו את זה ככה כמשימת קודש שמרו על הנעליים. יש כאלה שחייכו. יום אחד היה שם אברך צעיר שישב שם, אולי היה שם ילד. אמרתי לו, תעשה לי טובה, תשמור לי חזק על הנעליים. מה הוא אומר לי? הייתי בהלם. אני לא כמו השור שלי. אני לא כמו חמי שלקח לך את הנעליים לפני שנים. נזכרתי חמיב. חמיב זה האיש שגרם לי להזיל דמעות. נשארתי לבד בלי נעליים. אבל זה מאוד צייר אותי. אז באותו רגע הכל צף לי. מה כאב לי? חמיב עכשיו מגיע לבית כנסת לא כמו אז על שתי רגליים. הוא מגיע עם כיסא גלגלים אחרי קריטה של שתי הגפיים, שתי כפות הרגליים מסוכר. אמרתי מי אני לא יודע דרכי שמיים. מי יודע? מי יודע? אם לא הדמעות שלי, הכאב שלי שהוא לקח לי את הנעליים, הבן אדם הזה, השם ישמור, קרטו לו את כפות הרגליים והוא יושב הם על כיסא גלגלים, אבל אני מכלתי לו. יום אחד הייתי אצל הגאון רב שלמזמן אולמן זכר צדק לברוח הרב של משכנות יעקב סיפרתי לו את כל הסיפור ושאלתי אותו את השאלה הרי אם אכלתי לו הוא אמר זה גמרא יש גמרא מפורשת הסיפור שלך זה גמרא הגמרא אומרת שבערב יום הכיפורים רב המציא את עצמו לפני הקצב ההוא שפגע בו רב מגדולי המוראים רב תנא ופליג מישהו פגע בו מאוד וזה היה ערב יום כיפור אז רב הביא את עצמו לפני החנות שלו של אותו אחד של הקצב כדי שההוא יבקש סליחה מרב ההוא לא רצה לבקש מחילה הוא לא רצה ורב הלך אחרי שרב הלך הוא שמה עם הגרזן הוא שבר שמה עצמות עצם אחת עפה לו בראש הבן אדם מת על המקום שאל הרב אולמן אבל רב בוודאי מחלו מה רב לא אמר את מה שאמרו לפני קריאת שמע שעל המיטה הוא לא אמר כל שנה תפילה זקה רב לא מכל בטח שהוא מכל רואים מפה יסוד שלא מספיק למחול. צריך שהבן אדם יבקש מעצמו מחילה ממי שהוא פגע בו. אני הבן אדם יכול למחול אבל הוא צריך לבקש ממך מחילה. ורק אז הקדוש ברוך הוא מוכל. ייתכן לבאר. חשבתי אולי כי בכל פגיעה בזולת יש גם פגיעה בקדוש ברוך הוא. כשפוגעים בילד של בן אדם אז ההורים זה פוגע בהם מאוד. לפעמים הילדים השלמים אבל ההורים כבר לא מדברים אחד עם השני. אם יש שכל לא מתערבים בזה אבל לפעמים ההורים נכנסים לתוך הסיפור וזה עושה מתח בין השכנים בין ההורים והילדים כם מזמן שכחו וההורים לא שכחו יש פגיעה בהורים כשפוגעים בילדים יש פגיעה בקדוש ברוך הוא כשפוגעים בילדים שלו מה עם זה רב לא בא לבית למחול על הכבוד שמיים על הפגיעה בקדוש ברוך הוא בבן אדם למוקרוים שבתוך הבן אדם לחווירו אז אמר לו הרב אולמן זה הסיפור אתה מכלת אבל הוא לא בקשמך מחילה. יעזרים השם וח שנזכה להכניס את המסר הזה חזק חזק לראש, לייקר את הכבוד של השני, להיזהר. אני לא מדבר לא לפגוע במפורש בבן אדם זה אש. זה אש. אלא אפילו בהקיפין לשים לב לא לגרום עוגמת נפש לבן אדם. ואז זה יביא לנו את כל השפע ואת כל הברכה מהקדוש ברוך הוא. כי מי שואב את הילדים של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא נותן עליו, משרה עליו שפע, ברכה והצלחה.