הרב יהושע - שפת אמת על פרשת שלח

אני רוצה להקדים הקדמה בנוגע ל החטאים הגדולים של ישראל במדבר בעיקר אבל בכלל נפתח מהרמבם שקובע לנו יסוד גדול בענין זה רמבם שואל סתירה סתירה בפשט הכתוב בברית בין הבתרים כתוב ועבדו ונו אותם 400 שנה וגם את הגוי אשר יעבוד ודן אנוכי אמר הרמבם זה סתירה אם מקווה מראש שהמצרים צריכים להעביד את ישראל 400 שנה אז אין על מה לדון אותם אין להם בחירה חופשית אז איך נאמר וגם את הגוי אשר יעבוד דודן אנוכי אומר הרמבם כלל בעל משמעות מאוד רחבה ומרחיקת לחת שהבחירה היא נתונה לכל יחיד ויחיד אבל ככל שהדברים הם יותר רחבים ויותר גדולים ככה הבחירה יורדת ולמצרים כעם לא היייתה בחירה כל מוסטפא יכל לשעבד את ישראל או לא לשעבד אבל האומה המצרית היייתה נאלצת לשעבד כי הכתוב אמרנו מבנו אותם או עכשיו איך זה מתיישב אחד עם השני שני אז יש דרך מתמטית לוגית פשוטה ליישב את העניין למרות שיש פה רבדים יותר עליונים אבל דרך לוגית פשוטה והיא אומרת כך שלכל מוסטפה יש בחירה והקדוש ברוך הוא נותן להם איזה יצר ורה קטן תודה רבה יצר ורע קטן לכל ה פים לשעבד את ישראל אם כולם התגברו על היצר הרע הקדוש ברוך הוא מרים את הטמפרטורה של היצר הרע אז כמה מתחילים ליפול ברשת של היצר ולשעבד אם זה מספיק טוב אם לא הוא מגבירות את היצר הרע הוא לא מחליט מי ייפול ברשתו הוא רק גורם לכולם ניסיון יותר גדול כמו ש לכולנו יש ניסיון לא להגיד לשון הרע כולנו יש ניסיון ששמירת עיניים ברחוב לכולם יש ניסיון אבל יכול להיות שרבים ברוך השם עומדים בניסיון אבל איזשהו יצר הרע עם איזשהו לט יש לכולם עכשיו יכול להיות שיבוא יום והקדוש ברוך הוא יגביר את היצר רע והאמת היא שהוא כבר הגביר האינטרנט זה שהקדוש ברוך הוא הגביר מאוד את היצר הרע ועדיין יש בחירה יש מי שנופל יש מי שלא נופל אז יש הגברת יצר הרע רוחבית שאם כולם עומדים בה אז הצד הבא הו לא גבירות יותר עד שבסוף יה מי שייפול נשארה הבחירה פרטית לחלוטין לכל אחד ואחד ואילוץ ציבורי והתשובה הזאת נכונה גם לגבי ישראל שהשאלות ההיסטוריות הגדולות יש בהם לעולם פחות בחירה מאשר השאלות הפרטיות תמיד הכל יש בו איזשהיא תערובת בעניינים האלה של בחירה וידיעה או בחירה וקביעה אלוקית והנהגה אלוקית הם שאלות דקות ועמוקות לעולם יש בחירה וגם לעולם יש הנהגה אלוקית הרמ מה כן כולם מי שעסק הרבה מאוד בסוגיה הזאת זה הדוד הרוחני של השפת אמת ואחרי זה הבני דודים זה הדוד הרוחני זה מורדכי מי שביצה שהיה חבר קרוב מאוד מאוד של חידושי הרים וכל שושלת איש ביצ חר כך לובים עסקה הרבה מאוד בסוגיה הזאת של מקום הידיעה מקום הבחירה ולתת למרות כל הידיעה משקל רב לבחירה האנושית לכן בפרשת המרגלים הסוגיה הזאתי מלווה במקומות מסוימים בעדינות ובמקומות אחרים יותר בחדות ובמקומות נוספים בצורה מאוד מאוד בהירה את כל הדיון בחטא כלומר אפשר היה לומר שפשוט המרגלים היו לא בסדר היייתה להם בחירה מוחלטת והכל על הכתפיים שלהם וכמובן אז יש לנו קושיות עצומות בפשט אם ראשי בני ישראל המה ואם משה רבנו שהוא ודאי היה צדיק יסוד עולם ופיקח ש בפיקחות לא היה חסר תבונה אז את מי הוא בחר וזה על פי השם אז זה גם מי המרגל הוא על פי השם אז מה הקדוש ברוך הוא בחר עשרה שכולם לשלושים כאלה גם הפשט זה לא דבר פשוט אתה יכול להגיד כן זאת הבחירה שהכל יכול להיות ולהתהפך מקצה לקצה ויכול להיות שצדיק גמור תהפך לחשה גמור ואפילו שעשרה צדיקים גמורים תהפכו לעשרה רשעים גמורים תוך ויגרמו לאסון היסטורי בין אלפי שנים בגודל רשותם לא אני לא אומר שאי אפשר להגיד דבר כזה אבל קצת שכל גם לא יזיק לכן הדרך היותר נכונה היא בוודאי לראות כאן עניין עמוק של שילוב אני רוצה רק אולי במשפט אחד להגיד רת סוגריים שגם כל ההתבוללות והכפירה שבדורות שלנו יש בהם קצת מאותה מחלוקת האם יש כאן רק בחירה רעה של רבבות אלפי בני ישראל שהלכו להשכלה והלכו לתרבות הגויים ועזבו את האמונה או שיש כאן גם השגחה אלוקית שמוליכה את כל התהליכים האלה מסיבות שלה הדבר הזה הוא בעצם דומה לשאלה שלנו כאן גם אם זה לא על השרה אבל זה על 10ה מתוך 12 אחוזים כן אולי טיפה פחות לא כנראה יותר סליחה אם אנחנו מחשיבים גם התבוללות וגם חילוניות אז זה יותר מע מ-1 אז להגיד שכל הערה מ-12 בדורות שלנו שנשברו ונפלו לכפירה הם פשוט צדיקים שהפכו לרשעים סתם והכל היה תלוי רק בבחירה החופשית שלהם יש בזה דומיה של השאלה על המרגלים שבטים זה נכון ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהייה בדבורו אמן בואו נראה את המדרש בצד ימין למטה הוא שייך ל אני לא יודע מאיפה זה הובה הלך ללמד את את ה את ה לא לא את המקור האם זה מובא בהערות של תר לז או זה נקח ממקור אחר אני לא יודע על כל פנים אומר המדרש יבש חציר נבל ציץ ודבר אלוקינו יקום לעולם שהמדרש אומר את זה לגבי חטא המרגלים עכשיו מה אומר הפסוק יבש חציר נבל ציץ ודבר אלוקינו יקום לעולם יוצא שהיחס לחטא המרגלים הוא שזה דבר אלוקים לכן הקדמתי את כל ההקדמה כי שההדבקה שחז מדביקים את הקשר שבין חטא המרגלים לפסוק הזה מלמד שחז הרגישו שכאן יש עניין לעסק עם דבר אלוקינו ומה זה יבש חציר נבל ציץ כל הבחירה האנושית א יבש לעומת דבר אלוקינו שקורים ל למה הדבר דומה למלך שהיה ללא אוהב והתנה עמו ואמר לו לך עמי ואני נותן לך מתנה הלך עמו ומת מת האוהב של המלך אמר המלך לבנו של אוהבו אף אל פי שם את אביך אז הוא לא הלך איתי איני חוזר בי במתנה שאמרתי לו בוא וול אתה כךה דבר המלך מלך מלכלכים הקדוש ברוך הוא ואוהב זה אברהם אמר לו הקדוש ברוך הוא בוא לכימי שמה הכוונה כאן לך לך מארצך לדך בית אביך אל הארץ אשר הרק שזה בעצם אותו תהליך כמו שעשו ישראל כשיצאו ממצרים ללכת לארץ ישראל יש פה הקבלה של שתי הליכות הליכה של אברהם הליכה של ישראל יתנה אמו שיתן לו מתנה מה המתנה נתן לך את הארץ אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה אף על פי שינתי ם האבות ליתן ליתן להם את הארץ ומתו איני חוזר בי אלא בדבר אלוקינו יקום לעולם אז אני אתן את המתנה עכשיו יש פה הרבה מה לדון זה באמת מדרש עמוק אבל יש פה נקודה אחת ששפת אמת דן בה ומרחיב ממנה והיא בעצמה מלמדת שיש פה עוד כמה וכמה דיונים אבל אנחנו נצמד לשפת אמת ולא למדרש וקשה כן יש פה סיכום המדרש בשורה הרביעית וקשה הנמשל אינו כמו המשל למה שהרי השם יתברך הבטיח לעבות לתת ארץ קנן לבני ישראל זרם הוא אמר משל אומר שהמלך הבטיח לאהוב שהוא ילך איתו הוא יתן לו מתנה ואחר כך ההליכה הזאת לא יצאה לגמרי לפועל כי האוהב מת אז הוא אמר לו בן טוב אני אתן לך מתנה האהוב מ האהוב מת וכאן הקדוש ברוך הוא מראש אומר לאברהם וסח גוי גדול ואתן לך את הארץ כלומר בוא איתי ואני אתן לבנך את הארץ זה המשל יכול להיות שאתה תגור בה אבל למה זה לא נחשב שהקדוש ברוך הוא נתן לאברהם את הארץ כי כי אין דבר כזה שאדם אחד הוא בא לבית על ארץ ארץ היא רחבה באופן שרק עם שלם יכול לכבוש אותה ולכן ן אברהם היה כן תחת אבימלך תחת ותמיד היה נתון לחסדיהם של שליטים כי שייה איש אחד שליט ה דבר כזה נפק מינה גם לכל המעשה שלנו בארץ ישראל אנחנו לא באים להתנחל בארץ ישראל בשם עצמנו כי אי אפשר פעם הגיע לרב אברום מסגרת כל הוויכוחים האם אפשר ללכת נגד הממשלה או אי אפשר ללכת ממשלה ביישוב הארץ לפני שנים רבות הגיע מישהו ש רצה להגיד שזה מצווה על כל יחיד אז אנחנו יכולים לכבוש לבד שדין כיבוש וא מצווה גם על כל יחיד אז רב אברום שהיה פיקח שפקחי הוא מרים גב אה אפשר גם לכבוש ר בוא נכבוש את כוית אני ואתה את ידע כמה כסף יהיה לנו עכשיו מה הוא אמר מה זה שחמת אתה חסר דעת לכבוש לבד אז לכן אברהם מגיע לארץ הוא לא בא לביתה לארץ הוא משפחה יש פה שליטים עמים שלמים עם שלם נגד משפחה מי מנצח נכון שאברהם אבינו במלחמת ארב חמישה איזה תופעה ייחודית שמלמדת באמת על המיקום המוח שלב המון גויים ובכל זאת זה עדיין לא בעלות על הארץ והבעלות היא לזרח אז הוא אומר אומר אם כך כשה הנמשל אינו כמו המשל שהרי השם יתברך הבטיח לבות לתת ארץ קנה לבני ישראל זרה אכן באור העניין אז אומר זה לא זה לא מצד השליטה הממשית המדרש כאן עוסק במשהו יותר עמוק ופנימי ור העניין כי האבות זכו לבחינת ארץ ישראל במעשיהם הטובים והיו מוכנים באמת לבחינת ארץ הקדושה כמו כשכתוב ארץ מגוריהם אשר גרו בה שמה מה דורש פה עשבת אמת שלא כתוב הארץ אשר גרו בה שאז הכתוב מתייחס רק למצב הטכני הממשי זה ארץ שם גרו בה אבל הכתוב אומר ארץ מגורם מה זה מגורם שמתי שהם יגורו בה שזה הטבעי ז אומר ארץ מגוריהם אשר גרו בה זה שבאמת האבות הקדושים התאימו לארץ ישראל לגרות את קדושתם בגלל שהם היו בעלי הדבקות עליונה כל כך מרכבה לשכינה והארץ הזאת היא ארץ השכינה כמו שכתוב ארץ אשר אינה השם אלו קחבה אז זו ארץ השכינה והם היו מרכבה לשכינה ומרכבה לשכינה ראויים לארץ השכינה אז לכן היא היייתה ארץ מקורם זה באמת היה שייך אליהם אבל בני ישראל כאן יש כבר שילה לכן בעצם המדרש כבר נקדים נמר מה התירוץ פה שהמדרש כשהוא אומר שהוא הבטיח את זה לאבות זה לא רק הבטחה טכנית של איפה גרים אל ההבטחה הפנימית האם אתה שייך לשם והאבות היו שייכים ובסוף השייכות הזאת מתה זאת אומר אם השייכות הזאת מתה ואתם לא רואים אז איך אני אתן לך את המתנה וזה עומק ה כוונה כאן הרי בסופו של דבר הם הגיעו לארץ אז למה לא אתה מה אומר לך לך אני אתן לך הלכתי מה אתה רוצה ולא רק זה אתה הבטחת לזרי אז מה אתה רוצה עכשיו לא ההליכה הזאת היייתה כוונתה עיקר כוונתה היייתה מתוך שייכות לארץ הזאת כומר אם אתה מרכבה לשכינה ואתה הולך לארץ השכינה אז באמת זה שייך לך ולזרעך אחרייך עד עולם אבל ההליכה הזאת עם השייכות מתה אצל האבות היא היייתה ואצל הבנים היא מתה אז עכשיו איך לתן את הארץ ואז בעצם אומר המדרש יבש חציר נבל ציץ בדבר אלוקינו יקום לעולם זה שלמרות שחיוני במעשינו אין לנו שייכות לארץ בכל זאת הקדוש ברוך הוא נותן לנו את הארץ עכשיו אבל יש פה לימוד עמוק וגם באמת הדבר כמו שהיו בני ישראל אחר יציאת מצרים ומעמד הר סיני היו מוכנים גם כן לבוא לארץ ישראל מצד משם כמו אבות והיה תיקון שלם ומר באמת עם ישראל היה המשך של האבות וכשיצאו ממצרים ואחרי זה מעמד הר סיני שפחה נשמתם הם היו כולם מרכבה לשכינה ופסקה זוע מתם וחזרו למדרגה כמו של אדם הראשון לפני החטא ואז באמת היייתה שייכות גמורה של ישראל ארץ ישראל ולפי זה אפשר היה משה רבנו עליו השלום נכנס עמהם גם כן שכך אומרים חזל שלולי חטו בעגל אז משה רבנו היה נכנס גם כן אז באמת ישראל היו במדרגה של שייכות לארץ ישראל אך שגרם החטא בעגל ונתרחק מבחינת ארץ ישראל אמר מה גרם לא חלת רדים גרם זה כבר קודם שארץ ישראל כבר לא היייתה שייכת בגלל שהם ירדו ממעלת של חטא העגל אז למה אם ככה להכניס אותם לארץ ישראל אי חטו בעגל אז הם לא שייכים מצד מעשיהם אך השם יתברך רצה להכניסה מצד הבטחת אבות כמו שכתוב אשר נשאתי את ידי שמ אני נשבעתי לבות הקדושים לתת אותה לזרם ולכן אתם נכנסים בגלל זכות האבות ולא בגלל המעשים של חט של מדרגתם אחרי חטא העגל עכשיו מה קרה בחטא העגל ואייך הוא הגיע פתאום ובסוף יש גם התייחסות לזה שגם זה לא כל כך בכירי זה נראה בסוף אבל כרגע שאנחנו סקים בחט המרגלים אז הוא אומר חץ מרגלים מה ו הר גזי בפקק אז ממשיך מיפה מגיע שירל מהמעשים או עצם איזה ש צים ש של האבות זה מצד המעשים אז מה מה השאלה בכלל כאילו אם זה מצד ה הזכות של אהבות כן ד עומד בספק שלנו אומינה הייתה זה בדיוק המדרש אומינה היתה ש הזכות של האבות תלוייה בזה שהיא לא מתה כלומר שאתם ממשיכים להיות במדרגה של אבות הקדושים מרכבה לשכינה ואז אם ההב לא מת אהוב לא מת הכוונה לא שאברהם באופן פרטי נשאר חי אלא שהמדרגות ה אברהמית של מרכבה לשכינה זה לא מת אז אני נותן לך בגלל שאתה אהוב שלי אבל אם זה מת אז אני לא נן שאלה גם כן בן אדם יכול להחזיק כל הזמן באותו לבל באותה באותה דרגה של אברהם אבינו האם כל הם עם ישראל יכול להחזיק את לאורך דורות את אותה דרגה לא הוא יכול לעלות עוד למעלה מזה כן מפורש מה הכתוב אומר ויבך וירבך מ אבותיך אתה צודק לעמוד במדרגה אחת זה לא אחת האפשרויות יש רק שתי אפשרויות או לעלות עוד יותר או לרדת הכתוב אומר שאנחנו נזכה גם לעלות עוד יותר זה איך אפשר להגיד דבר כזה שאנחנו בנם של אברהם אבינו ואנחנו יודעים לעולם יאמר אדם מתי יגיעו מעשיי למעשה אבותיי אז איך א כן אבל יחד עם זאת כשאדם אומר מדאי הגיעו מעשי למעשה אבותיי הוא מתכוון שאם מומש למה תגיע למעשה אבות זה הרבה למעלה מהאבות כי להיות אבות באופן פרטי זה עניין אחד להיות אומה שלמה ב דרגת אבות זה כבר דבך ובך מ אבותיך טוב נחזור לענייננו אז אם כן כשאנחנו עסוקים עכשיו בחטא המרגלים אז לעניין חטא המרגלים כבר אין כל כך בחירה למה בגלל שמח העגל כבר אין שייכות בגלל שאין שייכות מרת העגל אז ממילא זכות אבות כאילו מתה זכות אבות הכב המדרגה של ה מעשים להיות זכאים כמו האבות מצד בחירתנו זה כאילו מת ולכן לא הכירו המרגלים אשר שייך להם ירושת הארץ אז למה חטו המרגלים המרגלים הרגישו שחרר חטא העגל אין מדרגה של שייכות לארץ ישראל לכן הם באו לארץ ישראל ואומרים נו זה כאן רק מי ש מרכבה לשכינה ואנחנו לא כי נפלנו בעגל אז אנחנו לא יכולים לעלות לארץ ישראל כלומר הסת האמת מסביר שבעצם המדרש מתרץ גם במה ולמה חטאו המרגלים המרגלים צדקו הם ראו נחוכה הם ראו את הדבר מצד הנקודת מבט האלוקית שלהגיע לארץ ישראל זה מצד שאתה אהובו של מלך ואהבו של מלך זה מצד מעשיו הטובים לכן אתה אהוב של המלך האבות אמרו להם לך לך ואתן לך את זה מתנה לכל הדורות מצד אהבתם אבל מצד מעשיהם אבל המדרגה הזאת מתה אז זה לא שייך ל להמשיך הלאה כל הסיבה למתנה בטלה כן ככה למה נהנ שו ובאופן כזה חמ אתה צודק זו זו שאלה מצויינת זה כשלומדים בעיון תמיד מגיעים השאלות האלה כלומר יש מחלוקת רבי מי רבי יהודה עכשיו אתה יכול ללמוד מה ההבדל בין ללמוד בבקיאות ללמוד בעיון בבקיאות לומדים את המה בעיון לומדים את הלמה לכן לימוד דיון הוא הרבה יותר משמעותי כי אתה לא מקבל רק את השורה האחרונה אלא אתה שייך לתהליך שזה הלמה עכשיו אתה מגיע למחלוקת פשוטה במשנה אם אתה לומד פקיעות אזת רבי מיר אמר מותר רבי יהודה אמר אסור אבל אם אתה לומד באיון אתה אומר רבי מאיר אמר מותר למה אז אתה מתחיל לחשוב באמת למה ואתה מעיין ו רוצה סיבה מצויינת למה אז מיד יש קושיה עצומה מה הקושיה זר רבי יודה עשה אחרי זה אם תתרץ את הקושיה הזאת מיד תהיה קושייה עצומה אז למה רבי מאיר אמר ההפך ולכן לימוד בייון הוא דבר שאין לו סוף אף פעם כי כיוון שבכל סוגיה יש צדדים שונים וככל שתסביר צד אחד ממילא יותר וקשה הצד השני אז הפוך בה והפוך בה זה כולו בא סר פשוט של המילים האלה אז ענייננו באמת כשאתה אומר יש פה פה צד של ידיעה וצד של בחירה ככל שאתה מסביר יוצר את הצד של הידיעה אז נעלם הצד של הבחירה אז איפה יש עונש ככל שאתה מסביר יותר את הצד של העונש אז אתה מטיל עליהם יותר אחריות ואז אתה אומר מה בגלל השרה כאלה אנחנו סובלים מאז ועד היום כי אם הם לא היו חוטאים אז זה היה תיקון השלים כמו שהוא אומר אז איך יכול להיות שבגלל שהשרה להם בחירה חופשית וזה אז אנחנו מסובלים אלפי שנים עם כל פה גרומי עם כל הרציחות עם כל השעה האיומה ברוב הכל בגלל מה איך זה יכול להיות היסטוריה שלמה יישם אותה שאלה שואל המהרל אדם אחד אכל ביס אחד מיותר 5776 שנים אנושות שלמה סובלת זה זה מתקבל על הדעת דבר כזה יש כאן בדיוק את המינון שאתה צריך לחוש גם את ההנהגה האלוקית שיש כאן וגם את הבחירה והתמיד שבין שניהם לאט לאט נותן תמונה עדינה ומדוייקת ושבאמת חכמי ישראל כל אחד לקח את המינון הזה למקום אחר ונתן תמונה קצת שונה מה בדיוק היה התמהיל של הידיעה והבחירה אז נחזור אז אם כן המרגלים בעצם אומר ה השפת אמת והוא עוד מעט גם יגיד איפה כן הייתה להם בחירה הוא יגיד את זה בעצמו הוא תארץ את הקושיה רק אני רוצה להסביר את המבניות של האב אמינה והמסקנה מתחילה מיק סבור בסוף קמש זה כל גמרא זה ככה שמעתי מורי ורבי הרב אומרת לך שטרנברג שכל גמרא היא מוקשת בהכרח כל גמרא היא מוקשת בהכרח או פשיטה או קשיה או שמה שכתוב זה פשוט לא צריך להגיד אותו אם הוא לא פשוט אז קשה אז למה להגיד את זה אז אתה מוכרח להסביר את הגמרא מה נשך אז גם כאן יש כאן באמת א מקום הדין בין שניהם שמצד אחד זה נכון להגיד את זה מצד שני זה לא פשוט להגיד את זה אז נחזור לכאן אז למה המרגלים חטו המרגלים היו צדיקים ראשי בני ישראל אמה והם מגיעים לארץ ישראל והם בחושה הצדקנים אמיתיים בואים לבחון האם לאש מנים רזה רק במובן החיצוני של המילה כומר אפשר לראות את כל התנך רק כסיפור של צ'יזבטים של חסמבה שלחו רגלים חזרו בסדר זה זה נהפך להיות רב מחר עולמי יש כבר חסם פה אז מי צריך את זה ברור שכאן העיקר זה הגיל האלוקות הפנימי שהיה בכל התהליכים האלה אחרת מי מחזיק ספר כזה אחרי הרי פוטר אם כבר בגובה העיניים יש לנו מתחרים טובים ברור שכל הסיפור פה מחזיק אלפי שנים מעמד ואם תמחוק בתוך השלח בשין את ראש אחד כבר כל ספר התורה פסול ב שמוע בן זקור אם תוריד חלק מהכף של הזקור כל ספר התורה פסול למה כי הכל זה אלוקות פה אז מה זה ראשי בני ישראל אמה כשהכל אלוקות פה שהם באים לארץ ישראל ועומק המבחן שלהם זה מה מהותה של הארץ מנקודת המבט של המרכבה לשכינה חזל דורשים את זה על הפסוק אם יש בעץ עם עין והפסוק אומר כי האדם עץ השדה ם יש בעצמה יש באדם שיגן עליה אז ממילא רואים שיש כאן שאלות של זכות ו וגם אצלנו באים המרגלים ובעומק העניין השאלים אנחנו יכולים לעלות או לא יכולים לעלות יש השם בקרבנו והשם הוביל אותנו אבל חטאנו גם עכשיו צריך לדעת האם הלו נעלה ויר שנטה או שאנחנו לא יכולים לא יכולים לא בגלל שיש לנו בעיה של כוח וכי במדבר הכוח שלנו הוריד את המן הכוח שלנו הביא עמוד ענן ועמוד אש זה לא הכוח שלנו ברור שזה לא הכוח שלנו אלא זה הזכות שלנו שהיא מגלה השראת שכינה בקרבנו ומה שאנחנו צריכים לבחון באמת בעומק זה האם יש לנו השראת שכינה כזאת שהשם הולך בקרם מחנינו ונוכל לנצח ובמה זה תלוי האם במעשינו אנחנו רואים או לא אומרים עשרה מרגלים לכלה ויהושע אתם צודקים שהיה ראוי ורצוי שתהייה בנו השראת שכינה כזאת אבל אין ולכן אנחנו לא יכולים להיכנס לארץ השיחה לשבוע בעזרת השם שיוצאת במיילים אז תעסוק קצת בזה ש כל מה שהם ראו נפילים כשהם הגיעו קש שבר את גב הגמל מתי התחילו בני ישראל לבכות ולהגיע למסקנה שהמרגלים צודקים כשהם שמעו על המרגלים על הנפילים כתוב פסוק יד פרק יד פסוק א כתוב ותשע כל העדה וייתנו את כולם ובקו העם בלילה ההוא מה הפסוק הקודם סוף פרק יג ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפילים ונה בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם מה זה הנפילים האלה השיעור שיצא זה על שאלת הנפילים מי זה הנפילים האלה אז חזל אומרים שפילים זה מלאכים שנפלו מהשמיים בזמ חטא המבול שם חזאי ועזאל רשי מביא את זה כאן רשי בפרשה שלנו גם בני ענקים על הפסוק גם בני ענקים אז א אז אנחנו רצינו לומר שמה ש למה הם נקראים נפלים כמו נפל מה זה נפל ששלמה המלך אומר טוב ממנו הנפל למה טוב ממנו הנפל נפל זה נשמה מעולם הנשמות שירדה לעולם הזה נגעה פה ולא נשארה פה נגע והלכה כי היא שייכת לשם ולא לפה ונחמות שמנחמים הרבנים נשים שהפילו לחמות הצודקות שאישה שהפילה שלפעמים א יש לה צער נוראי אז בדרך כלל יש צער אב לפעמים זה ממש אז הנחמה היא שכשם שיש מעלה עליונה להביא ילדים לעולם כך יש מעלל להביא נשמות שכל עניינם זה רק לגעת פה ולא להיות פה וזה טוב ממנו הנפל שנפל זה מדרגה שהיא שייכת יותר לשם מאשר לפה ויש לה רק איזה נגיעה פה וו וזה חלק מתיקון העולם הוא על ידי הדמו האלה גם כן כמו שחלק מתיקון העולם זה על ידי זה שיש מלאכים ששייכים באמת לשם בכל זאת הם פה שזה בדיוק אותה אותו עניין הנפילים לכן הם ענקים כי הם מגיעים לפה וכולם רואים שהם שייכים לשם שזל אומרים מה זה מעניקים מה זה ענקים שמעניקים חמה בקומת כלומר שהם כזה גובה שם שייכים לשמיים ולא לארץ זה בני ענק השכות לשמיים אז ה המרגלים באו לארץ ואומרים זה לא כמו ארץ בשאר העולם זה ארץ ששייכת לשמיים אז בני ישראל זה אנחנו לא יכולים כי חתנו בעגל ונטלו מאיתנו את העתרות שהותרנו בהם במעמד הר סיני אז אנחנו לא יכולים עכשיו להגיע לארץ שהשארת לשמיים למרות שהם בעצמם היו באותה שעה בשמיים אבל לא בגלל מעשה הטובים הם הו באיזה אינקובטור אבל לצאת לארץ שיהיה שמיים בעצמה זה אנחנו לא יכולים זה היייתה הטענת המרגלים והם צדקו זה לא היייתה תנה מותת זה היתה תנה צודקת ולכן החטא הוא לא לגמרי פשוט אבל העמלקים וכל המים עוד רגע עוד רגע הוא הוא יגיע ללקי הוא יגיע לא אולי אתה רוצה לשאול שאלה אחרת אולי אני כלו מה הם כן רוים המים שישבו פה אנחנו חנוס הנפל זה נשמה ששייכת לענינים ולא שייכת לתחתונים יש לה רק נגיעה פה היא מגיעה נוגעת ושבה למקום למקום האמיתי שלה אבל כשהגיע לפה נוצר גם גוש בשר אותו צריך לקבור זה קנע זה הממים שמה זה הגוש בשר של הנפל גם על זה יש שיעורים גם פרשת שלח למה אין בתורה אף פעם אחת ארץ ישראל אין המלים ארץ ישראל לא מופיעות אף פעם אחת בכל התנך נדי לי שה מופיעות פעם אחת אבל בתורה אין אפילו פעם אחת לארץ ישראל אין אולי יש פה מישהו שזה שיבדוק נדמה לי שבתנ יש פעם אחת ארץ ישראל אולי יותר לא זוכר אבל בתורה אין אף פעם תמיד זה ארץ כנען למה בגלל שאתה צריך לזכור איזה פער יש בארץ הזאת שהיא ארץ שמימית שתהפוך את הכל לטובה ולכן צריך את ה עומק של העריות רור קנן ושבסוף כל תפקידם של ישראל שבאו לכאן וזה התפקיד השמימי זה להפוך את הכל אפילו את העיירות של כנען לקדושה יש הרבה פעמים קמרו פלישתים לא אז בתנך יש רק בצהריים אז מה יש פעם אחת בתנך תבלבל לי משהו אחר טוב אבל למה הם לא הזכירו להבין ש בעצם ההתנהגות או החטאים הם חיצוניים כל הרעיון זה ה מצד הפנימיות שלהם זכאים זה כמו הרי גם ביציאת מצרים עם ישראל לא היה זקא ומה בכל זאת הקדוש ברוך הוא הוציא אותנו את כל זה הם ידעו אתה יודע איזה דרשות מופלאות הם אמרו על זה לא רק דרשות מפה מצד רוממות הצדקות שלהם וכשהם אמרו דרשות כאלה כולם התרוממו ל לה העליונה אלא שכשיש צד חיצוני וצד פנימי השאלה עדיין איך בא תיקון העולם על ידי זה שאתה דן כמו הצד החיצוני ועושה בו תיקון או כמו הצד הפנימי נפק מינה להיום האם מהצד הפנימי ישראל ראויים לגאולה בודאי שכן האם הצד החיצוני צריך לה להילחם נגד כך וכך תופעות האם אנחנו אומרים שלמרות ה רור על הבי ששוטף את התרבות שלנו זה לא משנה מצד הפנימיות כולם שייכים לא נורא שיהיה זו שאלה גדולה היא קצת קורעת את העולם הרבני לא אמרתי לו להילחם מצד המעשים צריך להמשיך במעשים ולעשות את המקסימום אבל מצד הפנימיות לא אז מה שאומרים מה זה להילחם שאנחנו נשארים במדבר וככה לא נכנסים וצריך לעשות שובה גדולה ז וכל להיכנס הם לא אמרו לא נכנסים אף פעם לא ככה אמרו תנש שבמצרים מה נצים במדבר מה זה מעריכים מה מה קורה ב שאני התחייבתי בואו נסיים בזריזות ו השפת באמת דן במה שאתה אומר אבל לא פה במאמרים אחרים דן בנושא הזה של נתנ ראש נחזור ולכן כירו המרגלים אשר שייך להם ירושת הארץ שהיה נחסה מהם על ידי זה שלא היו מוכנים לזה מצד מעשיהם אמנם היה זה רק הסתר וזה טענת יהושע וכלב ואם היו מאמינים בהשם יתברך היו נכנסים בזכות זה הניסיון עצמו זה פל פלאות אומ מה היה הבחירה אז שאתם צודקים ב100 שככה אי אפשר להיכנס אתם צודקים ו בכל זאת מצד הפנימיות ודאי ששח וגם את זה גם המרגלים ידו מה הם לא ידעו שהייתה מחלוקת בין המרגלים ליהושע וכלב שהמרגלים טענו אז צריך להמתין לעשות תשובה ואז להיכנס עם התשובה ומה שישוב וכלב אמרו זה עצם זה שאנחנו נגיד שאנחנו יכולים להיכנס זאת התשובה שו בנים כן אם הוא היה עומד בניסיון הזה שחר שהוא שמע וחוץ חר והוא אומר לא אז הוא היה נכנס אז הוא אומר עצם זה שאתה אומר שזה נידון על פי הפנימיות ולא על פי חיצוניות זה בעצמו הזכות ש עכשיו ידוע שהשפתיים ורבנו הרב ציודה היה אומר את ה את חזל על הפסוק וזרח השמש הוב השמש שהובא זה שקיעה אז קודם זרח אחר כך בא שעד שלא שקעה שמשו של זה זרחה שמשו של זה שככה הצדיקים הקדוש ברוך הוא מזרח שמש של צדיק אחד לפני ששוקעת אז הרב צד תמיד היה אומר שיש סדר אלוקי היסטורי שעוד לפני ששת אמת נפטר הקדוש ברוך הוא שטל את הקדוש את הרב זצל להיות הרב ביפו שזה קדם לזה ופה זה דוגמה יש הרבה דוגמאות שמה הוא אומר במצבים כאלה שמצד החוץ אנחנו לא זכאים ומצד הפנים אנחנו זכאים אז עצם ההכרעה שאני יודע שמצד הפנים אני זכאי ולכן אני הולך עם זה זה בעצמו התשובה זה מה ששייך אותך לפנים ומכריע את הכל ובעצם זה כל תורת הרב על רגל אחת בנוגע לדור שלנו כי הרב אומר נכון שמצד המעשים החיצוניים בדור שלנו אנחנו לא שייכים לגאולה החרדים צודקים ב 100 א החרדים אומרים גם כן שהרב ודאי צודק ב100 א שמצד הפנים אנחנו כן שייכים אלא מה הם אומרים אבל בשביל שזה יקרה צריך שתהיו תשובה בחוץ ומה הרב אומר שאם מאמין בפנימיות זה כבר תשובה מספקת ולכן זה דור זה כל ה חילופי אגרות של הרב עם הריד בז שהיה מגדולי העולם החרדי אז בארץ שהאיר הכי חשובה ומפורסמת זה איגרת תקנה שהוא אומר לו שבדור שלנו העיקר זה הולך לפי הסגולה הפנים ולא לפי הבחירה החוץ בבחירה נפלנו אבל בדורות בצמתים כאלה אז הסגולה היא המכריעה וככל שנאמין יותר בסגולה ויהיו גדודים יש לשון הרב שיהיו גדודים של מאמינים במעלת הסגולה של האומה ויהיו דבוקים בסגולה הזאת אז הסגולה תחיה שאלת הבחירה ועיקר הבחירה זה בשאלה הזאת כמו שאבא שלי תמיד היה אומר לי אומר שאתה יהיה לך לב טהור לעבודת השם זה תלוי בבחירה שלך אבל קרר הבחירה שלך בזה זה שתתפלל לב טהור ברא לי תהר ליבנו כי שאתה תתאר אותו לבד זה אתה לא יכול אז איפה הבחירה שתתפלל מקירות ליבך ותאר ליבנו עובדך באמת א זה הבחירה שלך שתאמין שאם אתה תבקש הוא באמת יתן לך אז זה יהיה מעשה אלוקי ו בזה יש לך בחירה מהבה לשון ה מה ב שזה תלוי רק בחיצוניות באמת בפנימיות טוב בסוף הוא רק מחשבן מה שהוא אומר הרבה על חטא העגל שגם חטא העגל זה לא בגללנו זה רק בגלל העמלק שבא והוא טימא אותנו זה לא מצידנו הקדוש ברוך הוא מגלגל כמו בחטא אדם הראשון את הנחש כך הוא מגלגל את עמלק שהם ההמשך של הנחש ו הנחש הכיש אותנו ולכן חלינו אבל זה חשבון אחר רק הוא הוא אחרי זה ולכן הוא מביא את המלכי מי שעל על המלכי אז לכן הוא מביא את העמלקי לכן המרקים אומרים את העמלקי כאילו את הקדוש ברוך הוא טוב