הלכות שבת בנושא מלאכת קורע מותר להשתמש בטיטולים בשבת? • הרב מאיר אשכנזי שנת תשפ"ד

[מוזיקה] אנחנו עוסקים בשיעורים הללו במלאכת קוראה והשיעור של היום יהיה השיעור האחרון בעזרת השם במלאכה הזאת בשיעור הקודם הבאנו את השיטה המחודשת של אדמור הזקן בסימן שמ סעיף יז שמשום קורע אין איסור אלא כשקורעים גופים רבים שנתחברו כגון קורע הבגד ההרוג מחוטים הרבה אבל הנייר שהוא גוף אחד אין בפסיקתו חיתוכו משום קורע זאת אומרת שלפי אדמור הזקן מלכת קורע שמן התורה וכך גם איסור קורע שמ דרבון שייכים רק במקרה שהקריאה מפרידה בין כמה גופים שהיו מחוברים יחד כמו למשל בקריאה של בגד שעשוי מבד שהקריאה מפרידה בין החוטים של השתי או של הערב שהיו קודם צמודים והרוגים יחד אבל בקריאה של גוף אחד כמו נייר למשל שהקריאה שלו לא מפרידה בין כמה גופים לא שייך איסור קורע בכלל החיוב משום קורע על קריאה של נייר שייך לפי אדמור הזקן רק במקרה שאדם מפריד ניירות דבוקים שאז הוא חייב משום תולדת קורע כ כיוון שנעשית הפרדה בין גופים שונים בין יירות שונים שהיו דבוקים אחד בשני נציין בסוגריים שהחיוב במפריד ניירות דבוקים הוא לא מצד האב של קוראה אלא זה רק תולדה של קוריאה כמו שכתוב אדמור הזקן וזה בגלל שההפרדה היא בין גופים שמחוברים באמצעות דבק ולא בין גופים שמחוברים באמצעות תפירה כמו הקריאה שנעשתה במשכן שהיא היייתה ביריעה שתול עשתה חור וקראו אותה א כדי שהתפר תהיה טובה בלי קיבוצים לכן קראו אותה מלמעלה ומלמטה ואחר כך תפרו את הכל יחד היריות היו הרי מורכבות מחוטים שהיו הרוגים ותפורים זה בזה כך שהקריאה במשכן נעשתה בין גופים שהיו מחוברים יחד על ידי תפירה ולא על ידי דבק לכן אדם שמפריד ניירות דבוקים עובר רק על תולדה של קוריאה ולא על האב של קור כי כאן החיבור הוא על ידי דבק על כל פנים המושג של קורע שייך לדעת אדמור הזקן רק כאשר נעשה קריאה והפרדה בין גופים שונים שהיו מחוברים יחד ולא בגוף אחד לפי אדמור הזקן זאת הסיבה שמותר בשבת לקרוע אור שסוגר פתח של חבית שיש בה יין או משקה אחר כמו שהוא כותב בסימן שי סעיף יבז כי האור הוא גוף א אחד ולא שייך בו איסור קריאה בשיעור הקודם דיברנו בהרחבה שזה גם הטעם למה שכתבו הרמבם בהלכות שבת פרק חף ג עלו חבוב והמחבר בשולחנו ערוך בסימן שמ סעיף יג להסביר את דברי המשנה בביץ בדף לבז שאיין קוראים את הנייר זאת אומרת שאסור לקרוא חתיכת נייר כדי לשים אותה למשל בתנור מתחת הדג כדי שהדג שהתחתית של הדג לא תישרף ש הרמבם ושולחנו ערוך כתבו שהחיוב על קריאת הנייר הזה הוא משום מכי בפטיש וכך סובר גם אדמור הזקן בסימן שמ סעיף יז שהחיוב וו משום כי בפטיש ולא משום קורע שזה שהם הרמבם והמחר בשולחנו ערוך וכמובן אדמור הזקן זה שהם לא כתבו שהחיוב הוא משום מלאכת קורה זה בגלל שמדובר בנייר שהוא גוף אחד ובגוף אחד לא שייכת מלאכת קוראה זוהי שיטת אדמור הזקן אבל המשנה ברורה סובר שמלאכת קוראה קיימת גם בקריאה של גוף אחד ולא רק בקריאה של שני גופים ולפי המשנה ברורה הכלל במלאכת קורע הוא אחר כאשר אדם קורע דבר כדי להשתמש בשני החלקים שלו גם בחלק שנקרא וגם בחלק שנשאר אז הוא מתחייב משום קורע וזה בין אם מדובר על בגד שתפור שתפור והרוג מחוטים שיש בזה הפרדה בין כמה גופים ובינם מדובר על נייר שהוא גוף אחד אבל במקרה שהוא קורע את הבגד או את הנייר כדי להשתמש רק בחלק אחד או בחלק שנקרא או בחלק שנשאר במקרה הזה לפי המשנה ברורי אי אפשר לחייב משום קורע אלא החיוב שלו יכול להיות או מצד מהכ בפטיש וזה כאשר נפעל תיקון בחלק שהוא רוצה להשתמש בו או משום מחתך כאשר הוא חותך לפי מידה לפי המשנה ברורה זה של המשנה בביצה על קריאת נייר כדי להניח אותו בתנור תחת הדג זה מדין מקי בפטיש ולא משום קורע צריך לומר שזה בגלל שמדובר שהוא מתכוון להשתמש רק בחלק של הנייר שנקרא והוא לא מתכוון להשתמש בחלק של הנייר שנשאר לאידך לגבי מפרק ניירות דבוקים שהחיוב שלו הוא משום קורע צריך לומר לפי הגישה של המשנה ברורה שמדובר שהוא מתכוון להשתמש בשני החלקים של הנייר גם במה שנקרא וגם במה שנשאר וזה שמותר לקרוע אור שסוגר את פי החבית של יין ואיין בזה איסור קורע לפי המהלך של המשנה ברור צריך לומר שזה בגלל שהוא לא מתכוון להשתמש באור שנקרא והאור הזה הולך לאיבוד לכן אין בזה מלאכה של קוריאה כי מלאכת קוריאה לפי המשנה ברורה שייכת רק במקרה שהקריאה מביאה תועלת של שימוש גם בחלק שנקרא וגם בחלק שנשאר בשיעור הקודם שאלנו כמה שאלות יסודיות על שיטת המשנה ברורה גם בראייה וגם בסברה והוכחנו כשיטת אדמור הזקן למעשה יוצא שיש כמה נפק מינות לדינה בין שיטת אדמור הזקן לשיטת המשנה ברורה ויש מקרים שלפי אדמור הזקן אין איסור קורע והקריאה תהיה מותרת בשבת וחשוב כאן לציין שההיתר הזה כפי שיוצא לדעת אדמור הזקן לא בא כל כך ידי ביטוי בפוסקים האחרונים כי הפוסקים האחרונים הולכים בשיטת המשנה ברורה לכן הם אוסרים משום קורע גם במקרים שלפי אדמור הזקן אין בכלל איסור קורע אבל אנחנו שזכינו ללכת לאורו הגדול של אדמור הזקן נטיר לקרוא בשבת באותם מקרים שלפי אדמור הזקן אין בהם איסור קורע ואיין אין בהם גם הלכות אחרות כפי שנראה בעזרת השם לפני שנביא את הנפק מינות נקדים ונאמר שאמנם לדעת אדמור הזקן אין מלאכה של קורעה בגוף אחד אבל מלאכות אחרות כן שייכות בקריאה של גוף אחד והם המלאכות של מחתך או מכ בפטיש כפי שמבואר בדברי האדמור הזקן בסימן שמ סעיף יז כאשר החיתוך נעשה לפי מידה שהאדם זקוק ל כעת חייבים על זה מישהו מחתך למשל חיתוך של אור לרצועות וכדומה כדי לעשות מהמהם נעליים או סנדלים כפי שעושים נים זה אף מלאכה של מחתך שכן במשכן היו מחתכים אורות אילים מחשים במידה לעשותה מכסה לאוהל של המשכן כותב אדמור הזקן בסימן שיד סעיף טז דוגמה נוספת מובת בשולחן ערוך אדמור הזקן שם בשיד סע טז חיתוך החלק העליון והרך של הנוצות כדי לשים את חלקי הנוצות הרכות הללו בכרית או בשמיכה זה תולדה של מחתך כך גם חיתוך של קרשים או חתיכות עץ לפי מידה זה תולדה של מחתך משום מלכת מחתך אסור בשבת למשל לחתוך מפה חד פעמית מגליל כדי לפרוץ על השולחן כי למרות שהמפה היא גוף אחד כמו נייר ואיין בחיתוך של ההפרדה בין כמה גופים שהתחברו יחד ובמילא לפי המור הזקן אין בחיתוך שלה משום מלאכת קורע בכל זאת אסור בשבת לחתוך את המפה אחת פעמית כי עדיין יש בחיתוך הזה משום מלכת מחתך כיוון שהחיתוך של המפה נעשה לפי מידה בהתאם לגודל של השולחן דוגמה נוספת אדם שכח לקנות נייר חתוך לפני שבת האם מותר לו לחתוך בשבת נייר טואלט מהגליל אז גם בזה כאשר הוא יחתוך נייר לפי הכמות שהוא צריך אז הוא הרי חותך לפי מידה ובמילא יש בזה מלאכה של מחתך אדם שבכל זאת מוכרח נייר ואין לו נייר חתוך יכול לחתוך נייר שלאו לפי מידה זאת אומרת שהוא יתן משיכה לגליל וכמה שימשך יימשך והוא יקרא את מה שנמשך בין אם הכמות שנמשכה מהגליל היא יותר קטנה ממה שהוא צריך ובין אם היא יותר גדולה מהכמות שהוא צריך במצב כזה החיתוך לא נעשה לפי מידה שהוא צריך ובמילא אין בזה מלאכה של מחתך אלא שבכל אופן גם במקרה כזה שהוא חותך שלו לפי מידה עדיף שהחיתוך יעשה בשי כמו למשל עם המרפק או עם הקצה של כף היד וכדומה על דרך זה במקרה שאדם נתקע בלי מפה חד פעמית חתוכה לשבת והוא לא יכול להשתמש במפה כמו שהיא מחוברת לגליל כי הוא צריך מפה על הסעודה הבאה גם כן או לשולחן נוסף מותר לו לתת משיכה במפה ולחתוך את מה שנמשך בלי קשר לגודל שהוא צריך גודל השולחן או כמות האנשים שאוכלים סביב השולחן כאשר החיו לא נעשה לפי מידה שהוא צריך זאת אומרת הוא נותן משיכה ומה שנמשך נמשך והוא חותך אז במקרה כזה אין בזה מלאכה של מחתך כדאי לציין את לשון הרמבם בפרק יא על אוכ ז בעניין הזה הרמבם כותב כך והוא שהתכוון למידת אורכו ומידת רוחבו וכולי אבל אם חתך דרך הפסד או בלא כוונה למידתו אלא כמתקין פטור אלא שאמרנו כבר שגם במקרה שהוא חותך שלא לפי מידה עדיף שהחיתוך יעשה בשינוי ולא בדרך הרגילה ההיתר לקרוא את המפה או הנייר שלו לפי מידה הוא רק לשיטת אדמור הזקן שבגוף אחד אין איסור קורע אבל לפי המשנה ברורה במקרה שאדם רוצה להשתמש גם בחלק שהוא קורע וגם בחלק שנשאר יש בזה איסור קורע גם אם זה גוף אחוד ואסור לקרוא את זה בשבת אפילו בשינוי מובן שלפי המשנה ברורי אסור לחתוך בשבת כמה מפות חד פעמיות מהגליל או כמה חתיכות נייר טואלט שלא לפי מידה כי יוצא שאדם משתמש גם בחלק שנקרא וגם בחלק שנשאר אחרי הקריאה שאותו הוא קרא בפעם השנייה כדי להשתמש בו אז במילא יש בזה מלאכה של קורע אפילו אם הוא קרא את זה שלאו לפי מידה רק במקרה שאדם חותך למשל נייר מגליל שנייר טואלט והוא מתכוון להשתמש רק בחלק שנקרא והוא בכלל לא מתכוון להשתמש בחלק שנשאר אז אין בזה איסור קורע לעומת זה לפי אדמור הזקן מותר בשבת לחתוך מהגליל כמה חתיכות נייר או כמה מפות חד פעמיות כי לא שייך איסור קורע בגוף אחוד מה שצריך להקפיץ זה רק שהחיתוך יהיה במקום אקראי שלא לפי מידה זאת אומרת כמו שאמרנו הוא יתן משיכה וכמה שימשך ימשך ואז הוא יקרא ואז הוא לא יעבור גם לא משום מלכת מחת אדם שצריך להדליק נרות ביום טוב והנר שיש לו הוא יותר רחב עובי של הפמ אסור לו לחתוך ולהקטין את הנר בחלק התחתון שלו באופן שהנר יוכל להיכנס לפמ כי יש בזה מלאכה של מחתך שהרי הוא חותך את הפמ לפי מידה מסוימת שתיכנס במות זה אנחנו אומרים בסוגריים בתוך מלאכת מחתך על כל פנים זאת מלאכה אחת ששייכת בגוף אחד מלכס מחתך כאשר החיתוך נעשה לפי מידה יש מלאכה נוספת ששייכת בגוף אחד והיא מלאכה של מקי בפטיש כאשר אדם לא חותך את האור או הנייר לפי מידה מסוימת אלא שהקריאה גורמת שהאור או הנייר נעשים ראויים לשימוש מסוג כזה שהם לא היו ראויים לשימוש הזה קודם הוא עובר על מלאכת מקה בפטיש למשל אמרנו קודם שמותר בשבת לקרוע אור שסוגר פתח של חבית שיש בתוכה יין או משקה שאדם רוצה לשתות אותם בשבת כי אין מלאכה של קורע בגוף אחוד אבל אדמור הזקן בסימן שיד סעיף יב מוסיף שצריך להיזהר כאשר קוראים את האור שסוגר את פי החבית שלא יתכוון לעשות כאין מרזב מאור הקרוע מפני שהוא כי מתקן כלי זאת אומרת שצריך להיזהר שקריאת האור שסוגרת פי החבית לא תעשה באופן ש יווצר מהאור כאין משפך שיקל על השפיכה כי אז יוצא שהאור נעשה ראוי ומתוקן לשימוש שהוא לא היה ראוי אליו קודם והוא התחייב על זה מדין מהכי בפטיש נציין שבסימוכין את הדבר לשימוש חדש נעשה בסכין החיוב משומה כי בפטיש הו מן התורה וכאשר החיתוך הזה נעשה ביד האיסור משומה כי בפטיש הוא רק מד ון כך דין גם לגבי חיתוך כיסם בשבת כדי שהוא יהיה ראוי לחצוץ בו את השיניים שאם החיתוך נעשה בסכין יש בזה מלאכה של מקי בפטיש מן התירה ואם החיתוך של הקיסם נעשה ביד האיסור בזה הוא רק מד רבון יש דוגמה נוספת למלאכה של מקי בפטיש כפי שהבאנו מהמשנה בביצה שאסור לקרוע חתיכת נייר כדי לשים אותה למשל בתנור מתחת הדג כדי שהתחתית שלו לא תמהר רף ש הרמבם והמחבר בשולחנו ערוך כותבים שהחיוב על זה הוא משום מכי בפטיש וזה בגלל שהקריאה של הנייר עושה את הנייר ראוי לשים אותו בתנור מתחת הדג אבל מלכס מחתך אין בזה כי החיתוך של הנייר לא נעשה באופן מדויק כך כך צריך לומר שמדובר שם על כל פנים שתי המלאכות הללו קיימות גם בגוף אחד מלאכה של מחתך כאשר החיתוך נעשה לפי מידה או מלאכת מקי פתיש כאשר הד בר נעשה ראוי לשימוש שהוא לא היה ראוי אליו קודם אבל מלאכת קורע לא קיימת לפי אדמור הזקן בקריאה או בחיתוך של גוף אחד אלא היא קיימת רק בשני גופים לאידך צריך לזכור שכאשר מדובר על קריאה והפרדה בין שני גופים שהיו מחוברים יחד חייבים על זה מן התורה משום קורע מצד עצם הקריאה וההפרדה בין שני הגופים שהיו מחוברים יחד והחיוב משום קורע קיים במקרה הזה למרות שהקריאה לא נעשת לפי מידה כמ מובן ואפילו אם הקריאה לא עשתה את הדבר ראוי לשימוש שהוא לא היה ראוי אליו קודם כך שאין בזה גם עניין של תיקון מונה ומקי בפטיש בכל זאת הוא התחייב כי החיוב במקרה הזה הוא משום קורע על עצם הקריעה וההפרדה בין שני גופים שהיו מחוברים יחד התנאי שנדרש כדי לחייב משום קורע על הפרדה בין שני גופים הוא רק שתהיה תועלת חיובית כלשהיא מהקריאה כי אם הקריאה לא גורמת שום תועלת חיובית אז היא סתם פעולה של קלקול והדין הוא שכל המקל קלים פטורים לכן צריך שתהייה תועלת חיובית כלשהיא מהקריאה ואז לפי האדמור הזקן חייבים משום קורע על עצם הקריאה וההפרדה בין הגופים ואפילו אם הדבר עצמו שנקרא נהרס לגמרי והוא לא עומד לשימוש בכלל הדוגמה הבולטת לזה היא והיא גם ראייה חזקה לשיטת אדמור הזקן נגד המשנה ברורה כפי שציינו בשיעור הקודם אה הראה יש ראיה חזקה לזה מאדם שקורע בגד בחמתו או על מת שהוא חייב לקרוע עליו שהדיין שחייבים על זה משהו מלכת קוראה כמו שכתוב ברמבם בפרק י על אוך י הקריאה של הבגד בחמתו או על מיתו לא נעשת לפי מידה מסוימת כמובן והקריאה גם לא מתקנת את הבגד לשימוש שהוא לא היה ראוי אליו קודם אלא אדרבה היא גורמת לבגד עצמו נזק גדול והבגד יזרק להשפעה ובפרט בקריאה לא ואמו שהדין שאינו מאחל לעולם ואסור לתקן את הבגד אחרי הקריאה א להביא אותו למצב שהוא היה קודם ובכל זאת מספיק זה שהייתה תועלת כלשהיא מהקריאה לגבי האדם עצמו שהוא נרגע מהכאב שלו או שהוא מקיים מצווה לקרוא על מיתו ואז הקריאה כבר לא נחשבת מקלקל והוא מתחייב משום קורע על עצם ההפרדה בין החוטים של הבגד שהיו קודם מחוברים יחד אלה העקרונות נגענו בעקרונות האלה בשיעורים הקודמים ואחרי העקרונות הללו נרד למעשה בפועל נניח שקיבלנו בערב שבת ספר או משחק במתנה והמתנה עטופה בנייר עטיפה והקצוות שלה מודבקות בנייר דבק ולא הספקנו בסלוטייפ ולא הספקנו בערב שבת להוריד את נייר העטיפה מהמתנה האם מותר בשבת קרוע את נייר העטיפה מהמתנה כדי שנוכל להשתמש בספר או במשחק או לא מדובר כמובן במקרה שאיין אותיות על העטיפה כך שאין בקריאת האותיות בעיה של מוחק אנחנו מדברים עכשיו על מלאכת קורע אין אותיות על העטיפה האם מותר לקרוא את העטיפה הזאת בשבת כדי שנוכל להשתמש בספר או במשחק שבתוכה אז מלאכה של מחתך אין בזה כמובן כי לא קוראים את העטיפה לפי מידה מלאכה של תיקון מונה ומכה בפטיש בעטיפה עצמה גם אן כי הקריאה לא עושה את העטיפה עצמה ראוייה לשימוש שהיא לא הייתה ראוייה אליו קודם ואד הרבה בדרך כלל הקריאה הורסת את העטיפה לגמרי ולא משתמשים בה יותר אבל השאלה היא האם יש בזה מלאכה של קורעה אז לפי אדמור הזקן שבגוף אחד לא שייכת מלאכת קורעה אין בקריאה של העטיפה המלאכה של קורעה כי העטיפה עשוייה מ נייר שהוא גוף אחד ובמילה יהיה מותר בשבת לקרוע את נייר העטיפה של המתנה בהמשך נדבר אם מותר גם לקרוא את הסלוטייפ שמדביק את נייר העטיפה אבל כעת אנחנו מדברים לגבי קריאת העטיפה עצמה הנייר של העטיפה עצמה כך יוצא לשיטת אדמור הזקן שסובר שבגוף אחד לא שייך איסור קורע האמת היא שגם לפי המשנה ברורה לכאורה לא יהיה איסור קורע בקריאה של העטיפה כיוון שאיסור קורע שייך לדעת המשנה ברורה רק כאשר אדם משתמש במה שהוא קורע ובשני החלקים כמו שאמרנו קודם אבל במקרה שלנו בדרך כלל אדם לא משתמש בכלל בעטיפה הקרועה כך זה בימינו שהטיפות הם דבר זול ואדם לא משתמש בהם אחראי שהוא קורע אותם אז אלא הוא זורק אותם להשפעה אז במילא גם לפי המשנה ברורה לא יהיה בזה א עניין של קורעה אלא שמי יכול לבוא דם ולטעון ולומר כך שהיות שעל ידי קריאת העטיפה אפשר להשתמש בספר או במשחק שהיו עטופים בה במילא קריאת העטיפה צריכה להיחשב פעולה של תיקון על כל פנים לגבי הספר או המשחק שהיו עטופים בעטיפה הזאת כי קריאת העטיפה מאפשרת להשתמש בהם אם כך יכול לבוא מישהו ולטון שלכאורה יהיה אסור בשבת ל ע את העטיפה מהמשחק או מהספר מדין מתקן מונה ומק בפטיש כיוון שמתקנים את הספר או המשחק שבתוך העטיפה על ידי הקריאה על ידי שמורידים ממנה את העטיפה וכ כי על ידי זה אפשר להשתמש בספר או במשחק אז במילה יהיה אסור לקרוא את העטיפה מדין מק בפטיש על התיקון שנפעל בספר או במשחק שכעת אפשר להשתמש בהם אבל זה לא נכון כי זה שאפשר כעת להשתמש במתנה שהייתה בתוך העטיפה לא מחשיב את קריאת העטיפה לתיקון מונה אפשר להביא לזה ראייה פשוטה מדברי אדמור הזקן שהבאנו קודם שמותר בשבת לקרוע אור שסוגר פתח של חבית שיש בתוכה יין או משכה שהאדם רוצה לשתות אותם בשבת היות שאין מלאכה של קורע בגוף אחוד ואדמורי"ם על כל פנים מדין מתקן מנה מצד שקריאת האור מתקנת את החבית שאפשר יהיה להוציא מתוכה את היין אז רואים ש כאשר אדם מסיר מחסום חיצוני שמונע מלהשתמש בדבר שנמצא בתוך משהו אחר הפעולה הזאת לא נחשבת פעולה של תיקון מונה לגבי מה שבתוך הדבר וצריך לומר שזה בגלל שהסרת מונע לא נחשב תיקון מונה ואם כך גם בעניינינו מותר לקרוא את נייר העטיפה כדי להשתמש בשבת במתנה שבתוכה ולא יהיה בזה גם איסור של מתקן מונה נסביר את העניין יותר תיקון מונה הוא עניין חיובי שאדם לוקח דבר מסוים ומתקן ומכשיר אותו לשימוש כזה שהוא לא היה ראוי אליו קודם כמו למשל שהוא לוקח חתיכת עץ וכותב אותה באופן שאפשר יהיה לחצוץ בה את השיניים כמו כיסם או שהוא קורע חתיכת נייר ומרטיב אותה היטב במים כדי שהיא תשמש הגנה לדג שנמצא בתנור שהתחתית של הדג לא תישרף כמו שאמרנו קודם כך הוא לשון אדמור הזקן בסימן שמ סעיף יז אם על ידי זה מתקנון אין שוברים את ה חרץ ון קוראים את הנייר כדי להשתמש בהם איזה תשמיש מפני שהוא כמתקן כלי גם אדם שפותח בית הצוואר של בגד כדי שאפשר יהיה להכניס בו את הראש כמו שהיו עושים פעם שהיו מייצרים חלוק ועם השרוולים שלו וכולי ובשלב האחרון היו פותחים את בית הצוואר היו עושים שם פתח גוזרים שם מקום כדי להכניס את הראש אדם שפותח ב הצו של בגד כדי שאפשר יהיה להכניס בו את הראש לפי רשי בשבס דמח וא אדמור הזקן בסימן שיז סעיף ו הוא חייב מדין תיקון מונה הסיבה לזה היא כי עד עכשיו אי אפשר היה ללבוש את הבגד הזה בכלל כי אי אפשר היה להכניס בו את הראש ורק העת פותחים לראשונה את ביס הצבור כדי שאפשר יהיה להכניס בו את הראש ואם כך פתיחת בית הצוואר של הבגד היא פעולה שמתקנת ומאפשרת ללבוש את הבגד שזה שימוש שאי אפשר היה לעשות קודם זאת אומרת פתיחת בית הצוואר לא נחשבת רק הסרת הדבר שמונע מלהכניס את הראש בבגד כמו קריאת האור שסוגרת פי החבית או קריאת העטיפה של המתנה שהם נחשבים רק השרת הדבר שמונע מלהשתמש במה שבתוכם זה לא כך שהרי הפתח ש שעושים בפתי פתיחת בית הצוואר עבו הראש הפתח הזה לא נפתח מעולם אנחנו מדברים על על בגד ש שיצרו אותו אבל עוד לא פתחו מעולם את בית הצוואר בשביל להכניס את הראש אז עדיין לא נוצר בגד מעולם אז הבגד לא היה עדיין ראוי ללבישה אפילו רגע אחד רק העת כאשר פותחים את הפתח לראשונה הבגד נעשה ראוי ללבישה ואז נוצר הבגד זה לא דומה למתנה שבתוך העטיפה שלפני שעטפו את המתנה אפשר היה להשתמש בה אלא שאחר כך עטפו וסגרו אותה בעטיפה שמונעת מלהשתמש בה על דרך זה לגבי החבית עם היין לפני שסגרו את הפתח של החבית עם האור אפשר היה להוציא מתוכה יין אחר כך סגרו אותה עם האור ואז האור הזה מונע מלהוציא מתוכה יין לכן קריאת האור שעל פי החבית וקריאת העטיפה של המתנה נחשבים רק העשרת המונע ולא התחייבו על זה משום טיקון מונה ומקי בפטיש כי כי לפני שסגרו אותם עם האור או עם העטיפה הם היו ראויים לשימוש היה כאן מונה הכל הכל היה מתוקן רק אחר כך עשו דבר שמונע ממי להשתמש בהם וכיוון שאין בהם גם יסור קורע לפי אדמור הזקן אז מותר לפתוח אותם בשבת כי אין פה לא קורע וגם לא תיקון מונה כי לפני שעטפו אותם אז המונה היה מתוקן לגמרי אפשר היה להשתמש גם בספר וגם בעטיפה וגם במשקה שנמצא בתוך החבית מה שאין כן לגבי פתיחת בית הצוואר שלראשונה פותחים פתח בבגד כדי שאפשר יהיה להכניס בו את הראש פתיחת הפתח נחשבת סיום היצירה של הבגד עצמו רק כעת נוצר כאן מונה רק כעת נוצר כאן בגד לראשונה פתיחת בית הצוואר היא לא נחשבת רק הסרת הדבר שמונע מלהכניס את הראש בבגד כי הבגד הזה מעולם לא היה מתוקן לכן לפי רשי ואדמומי על פתיחת הפתח הזה מ תקון מונה ומקי בפטיש ואיין לזה שום קשר לעניין של השרת האור שסוגר את פי החבית נגיד בזה עו עוד מילה לחדד את העניין אמרנו קודם לגבי מלאכה של קוראה שמספיק שיש תועלת חיובית כלשהיא מהקריאה כדי שהיא תיחשב למעשה של תיקון לכן בקורה בחמוס או למיסוי הוא מתחייב משום קורע למרות שהבגד עצמו הולך לאיבוד כי על כל פנים לאדם עצמו יש תועלת מהקריאה שהכעס שלו נרגע וכולי וכל תועלת חיובית נחשבת תיקון לפי זה לכאורה נבוא ונקש על היסוד שאמרנו כעת לגבי מקה בפטיש שהסרת המונה לא נחשבת תיקון מונה ולכן קריאת האור שעל פי החבית וכך גם העשרת עטיפה של מתנה אין ביסור של מקי פתיש כיוון שנעשתה כאן רק פעולה של עשרת מונע והשרת מונע לא נחשבת תיקון ולכאורה היות שבעשרת המונע יש תועלת חיובית כי על ידי זה אפשר כעת להוציא יין מהחבית ולהשתמש במתנה שהייתה בתוך העטיפה היה צריך להיות שקריאת האור שעל פי החבית או קריאת הנייר של העטיפה י חשבות תיקון מענה כמו שלגבי מלאכת קורע כשיש תועלת חיובית כלשהי זה גורם שהקריאה תחשב תיקון אבל זה לא נכון ההסבר בזה הוא שיש הבדל גדול בין התיקון שנדרש לגבי מלאכת קוריאה לביין התיקון שנדרש לגבי מקי בפטיש כאשר באים לחייב משום קורע היות שמלאכת קורע במהותה היא לא פעולה של תיקון אלא היא פעולה של הרס מה שצריך זה רק שהקריאה לא תהיה קלקול גמור שאיין בו תיקון משום צד כי אם הקריאה היא קלקול גמור ואיין בה שום צד של תיקון ושום צד של תועלת אז יש הרי כלל שכל המקל קלים פטורים ואי אפשר יהיה לחייב על הקריאה הזאת בכלל כדי שאפשר יהיה לחייב משום מלאכת קוראה ולא תהיה בזה מניעה מצד הכלל של כל המקלקל פטורים מספיק זה שיש בקריאה תועלת חיובית כלשהיא כי כשיש תועלת חיובית מעשה הקריאה הוא כבר לא מעשה של קלקול כי יש הרי תועלת חיובית מהמעשה שלו אז אין כאן קלקול גמור אז אין כאן את הפטור שכל המקל קלים פטורים לכן כאשר באים לחייב משום קורע כל תועלת חיובית נחשבת תיקון כיוון שלגבי מלאכת קורע התיקון בא רק לפעול שהקריאה לא תחשב קלקול ולא יהיה בפטור של כל המקלקל פטורים ובמילא כל תועלת חיובית מספיקה ומועילה כדי שהקריאה לא תחשב קלקול וכבר אפשר יהיה לחייב משום קורע לכן גם תיקון חיצוני שנפעל למשל רק לגבי האדם כמו בקורה בחמוס הקל שלא נרגע וכולי נחשב תיקון והוא מתחייב משום קורע מה שאין כן כאשר באים לחייב מדין מקי בפטיש הרי לגבי מקי בפטיש התיקון עצמו הוא מהות המלאכה כי ההגדרה של מלאכת מקי בפטיש הי שעושים תיקון חיובי בגוף הדבר עצמו והתיקון פועל שהדבר יהיה ראוי לשימוש בכלל או על כל פנים שהוא יהיה ראוי כעת לשימוש מסוג חדש שהוא לא היה ראוי אליו קודם התיקון לא בא רק לפעול שאדם לא יהיה פטור מצד כל המקלטים פטורים אלא התיקון הוא מהות המלאכה של מק בפטיש שהתחדש פה שימוש חדש הדבר נעשה מתוקן לשימוש חדש ההוא לא היה קודם ועל זה עצמו הוא החיוב על התיקון שנפעל ובמילא כדי שאדם יחשב מתקן מונה והוא יתחייב מדין מקי בפטיש לא מספיק שיש מהמעשה שלו תועלת כלשהי תועלת חיצונית אלא רק אאשר עולה גורמת תיקון משמעותי בגוף הדבר עצמו תיקון שפועל או שהדבר יהיה ראוי לשימוש בכלל או על כל פנים שהוא יהיה ראוי לשימוש מסוג חדש שהוא לא שאי אפשר היה להשתמש בו קודם למטרה הזאת רק במצב כזה הוא נחשב מתקן מונה מתקן את הדבר עצמו ואז אפשר יהיה לחייב אותו מדין מכי בפטיש על התיקון שנפעל בדבר עצמו בחפצי עצמו לכן כאשר החיוב ה משומה כי בפטיש הסרת המונע לא נחשבת תיקון כדי לחייב מדין מק בפטיש כי הסרת המונע לא מתקנת את גוף הדבר עצמו אלא יש בה רק תועלת חיובית כללית שאפשר להשתמש כעת במתנה שהייתה בתוך העטיפה או ביין שנמצא בתוך החבית זה תועלת כללית אבל היין והספר שנמצא בתוך העטיפה היו ראויים לשימוש קודם לפני שעטפו אותם אז בהם לא נוסף כלום לכן במקרים ה הללו לא חייבים על הקריאה משומה כי בפטיש למרות שיש תועלת מסוימת מהקריאה מעניין לעניין באותו עניין בסימן שז סעיף ז כותב אדמור הזקן לגבי גוי שהביא בשבת אגרת חתומה או קשורה שאינה ישראל יכול לפותח ו לקוראה אומר אדמור הזקן שישראל יכול לומר לנוכרי איני יכול קרה כל זמן שאינה פתוחה והנכרי פותחה מעצמו שהרי אינו אומר לו שום ציווי אפילו ברמז אלא שהכריע מעצמו שצריך לעשות כן כך כותב אדמור הזקן יוצא שלפי אדמור הזקן אסור ליהודי לפתוח את המכתב בשבת אבל לגוי מותר לפתוח את המכתב וזה בתנאי שהוא יבין את זה לבד והפתיחה לא תעשה בשליחות הישראל אלא שמלון אדמור הזקן יוצא שהסיבה של היהודי אסור לפתוח את המכתב בשבת זה בגלל שהארת חתומה או קשורה זאת אומרת שאם היא קשורה נכנסים לבעייה של התרת קשר בשבת ואם היא חתומה שבירת החותם נחשבת סתירת כלי בשבת כמו שכותב אדמור הזקן בסימן שיד סעיף יז צריך לציין בזה כאן גם את דברי אדמור הזקן בסימן ת קית סעו שביום טוב התירו ליהודי לפתוח חותם של מכתב כיוון שמן הדין אין סתירה בקהלים אבל בשבת החמירו בזה שאסור ליהודי לפתוח חותם של מכתב בדין סטיר בכלים וזאת רק חומרה על כל פנים אלו דברי אדמור הזקן שאסור ליהודי לפתוח את הקשר של המכתב ואסור ליהודי לשבור את החותם של המכתב ולכאורה צריך לעיין האם מותר ליהודי לפתוח את המכתב רך שלישית על ידי קריאה זאת אומרת הוא לא ישבור את החותם והוא לא יפתח את הקשר אלא הוא פשוט יקרא את המעטפה וככ הוא יוציא את המכתב זה מותר אז אם נתייחס באופן כללי בעניין הזה אם מותר ליהודי לקרוא את המעטפה בשבת כדי שהוא יוכל לקרוא את המכתב בעניין הזה יש מחלוקת גדולה בפוסקים בפרי חודש כתוב שאסור מן התורה ליהודי לפתוח איגרת בשבת על ידי קריאה ואם הוא עשה כך הוא חייב חוס זה סרדי ריסה כי אומנם המעטפה נקרעת ומתקלפת אבל הקריאה נעשת על מנת לתקן זאת אומרת שיש ממנה תועלת חיובית כי על ידי קריאת המעטפה אפשרי יה לקרוא את המכתב שבתוכה לכן זה אסור מן התורה לפי שיטת הפרי חודוש אבל החכם צבי חולק על הפרי חודוש והוא סובר שאיין איסור ליהודי לפתוח את האיגרת בשבת על ידי קריאה החכם צבי לא מסביר למה באמת אין לדעתו איסור בזה ו אחרונים מדברים על זה המשני ברורי לומד בדברי החכם צבי שלפי החכם צבי רק איסור דרסה אין בקריאת המעטפה של המכתב על ידי יהודי אבל איסור דרבון יש בזה ומותר לפתוח את האיגרת באמצעות קריאה רק על ידי גוי המשנה ברורה מסביר את הסברה של החכם צבי שקריאת המעטפה כדי שאפשר יהיה לקרוא את המכתב הם אלחו ש נו צריך או לגופו ולכן יש בזה רק יסור דרבון ריסה על כל פונים לפי הגישה של המשנה ברור בדעת החכם צבי יוצא שלפי הרמבם שסובר שמלו חו ש צריך או לגוף או חייב קריאת העטיפה של האיגרת על ידי יהודי אסורה מן התורה אפילו לדעת החכם צבי אם כי מלאו חושן צריכו לגופו יש ב יסור דריסה לפי הרמבם אבל בתשובה של השלס יביץ שהוא היה הבן של החכם צבי הוא כותב בשם אבא שלו בשם החכם צבי הוא כותב שגם ליהודי מותר לפתוח איגרת בשבת על ידי קריאה שזוהי השיטה של החכם צבי הוא כותב של אבא שלו ולא כמו שהבין המשנה ברור בדברי החכם צבי שיש בזה על כל פנים יסו דרבון על כל פנים זאת המחלוקת בין הפרי חודש לבין החכם צבי וכעת נתבונן מה סובר אדמור הזקן בעניין הזה האם לדעת אדמור הזקן מותר ליהודי לקרוא את המעטפה כדי לקרוא את המכתב או לא אז ממה שלמדנו קודם שהבאנו את דברי אדמור הזקן שדמור הזקן אוסר על יהודי לפתוח בשבת איגרת שהיא חתומה או קשורה יוצא שהאיסור ששייך בפתיחת איגרת לפי אדמור הזקן הוא רק מצד פתיחת הקשר או שבירת החותם אבל לקרוא את האיגרת בלי לשבור את החותם ובלי לפתוח את הקשר מותר אפילו ליהודי ואין בזה אפילו יסוד הרבון על כל פנים כאשר זה נעשה לצורך שבת כפי שנראה בהמשך למה באמת לדעת אדמור הזקן אין בה זה מלאכה של קורע וזה מותר ליהודי אפילו מדרבנן אז אפשר לומר שזה בגלל שטיפה של איגרת עשוייה מנייר ואדמורי"ם הרי קריאת המעטפה מתקנת את המכתב שאפשר יהיה לקרוא אותו אז לכאורה המעשה הזה של הקריאה הוא פעולה של תיקון שאפשר יהיה לקרוא את המכתב אז למה אדמור הזקן לא מחייב משום מכי בפטיש אז הסיבה לזה היא היסוד שאמרנו קודם שהשרת המונע לא נחשבת תיקון מונה זאת אומרת שהיות שהמכתב היה ראוי לקריאה עוד לפני שהכניסו אותו למעטפה ממילא המעטפה נחשבת רק דבר שמונע את הקריאה של המכתב מונע לקרוא במכתב קריאת המעטפה לא יוצרת את המכתב ולא מחדשת את עצם האפשרות לקרוא את המכתב אלא היא רק מסירה את הדבר שמונע מלקרוא את המכתב המעטפה דומה לאור שסוגר פתח של חבית עם יין שהאור מונע ומעקב מלהוציא יין מהחבית על דרך זה המעטפה סוגרת את המכתב ומונעת שאי אפשר יהיה לקרוא בו במילא כשם שמותר בשבת לקרוא את האור שעל פי החבית ואין בזה איסור של תיקון מונה אומה כ בפטיש כי העשרת המונה לא נחשבת תיקון מונה כי תיקון מונה זה תיקון של גוף הדבר דווקא כך יהיה מותר לקרוא את המטפה על מנת לקרוא את המכתב ולא יהיה בזה איסור של תיקון מונה כיוון שקריאת המעטפה היא רק השרת המונע ללכן אדמור הזקן לא עוסר לקרוא את המעטפה אלא הוא רוצה רק לשבור את החותם ולהתיר את הקשר אלא שצריך להדגיש כאן נקודה נוספת לגבי קריאה של אור שסוגר חבית של יין אדמור הזקן כותב בסימן ש שיד סעיף יבז שמותר לקרוא את האור לצורך שבת כדי להוציא יין או משכה מהחבית ולהשתמש בהם בשבת משמע מזה שאם הקריאה לא נעשת לצורך שבת אסור לקרוא את האור שסוגר את פי החבית למרות שלפי האדמור הזקן בגוף אך עוד לא שייך איסור קורע ולכאורה נשאלת השאלה למה אסור לקרוא את האור אפילו שלא לצורך שבת הרי אין איסור קורע בגוף אחוד לפי אדמור הזקן יש אחרונים שמסבירים שהסיבה שאסור לקרוע את האור שלו לצורך שבת היא חומרה בשבת מדין סטיר בקהלים כמו שכותב אדמור הזקן שהבאנו מסימן תקי סעי ו לגבי פתיחה של פתיחת חותם של מכתב שביום טוב זה מותר כי אין סטירה בתהילים אבל בש תחמיר יותר בעניין של סטיר קילים וסרו את פתיחת החותם של המכתב ו כמו שהבאנו קודם על כל פנים לפי זה היות שקריאת מכתב בשבת בדרך כלל לא נחשבת צורך שבת ואפשר לדחות את קריאת המכתב גם לאחרי שבת שום דבר לא יקרה אם האדם יספק את הסקרנות שלו רק אחרי שבת אז לפי זה יהי אסור מדרבנן לקרוע את המעטפה בשבת על כל פנים בגלל חומרה של רב קלים בשבת ורק אם קריאת המכתב היא צורך שבת עצמה כמו למשל אם בתוך המעטפה יש חובר של דברי תורה ואדם רוצה ללמוד בהם בשבת רק במקרה כזה קיים הדין שאמרנו קודם שהיות שלדעת אדמור הזקן אין איסו כריה בגוף אחוד יהיה מותר לפתוח את המעטפה על ידי קריאה אבל יש אחרונים שאומרים שבימינו מותר לקרוא את המעטפה גם אם אין בזה צורך שבת כי רק זמנם שהיה מחסור גדול בנייר וכולי ולא היו זורקים את המעטפות אחרי שפתחו אותם אלא השתדלו להשתמש בהם פעם נוספת היייתה חשיבות למעטפה והיא היייתה נחשבת כלי ובמילא היייתה שייכת בזה חומרה של סטיר קילים ולכן היה מותר לקרוא את המעטפה רק לצורך שבת אבל בזמנינו שמעטה של מכתב שהייתה מודבקת וקראו את ההדבקה לא שומרים יותר את המעטפה אלא זורקים אותה אין חשיבות למעטפה ו לא נחשבת כלי אלא יש לה דין של מוסטקי זאת אומרת חבית שמודבק על ידי זפת ובמילא לא שייכת בזה החומרה של סטירה קילים זה היא לא נחשבת כלי ויהיה מותר לפתוח אותה בשבת על ידי קריאה אפילו שלא לצורך שבת בכלל עד כאן דיברנו על פתיחת האיגרת באמצעות קריאת המעטפה ועל פתיחת העטיפה של המתנות באמצעות קריאת העטיפה הנייר של עטיפה ואמרנו שלפי התמור הזקן שאין איסרו כרה בגוף אחוד מותר לקרוע את הנייר של המעטפה או את הנייר של עטיפת המתנה ועדיין נשאלת השאלה לגבי עטיפה של מתנות שמודבק עם פסים של סלוטייפ האם מותר בשבת להסיר את הפסים של הסלוטייפ מנייר העטיפה וכך לפתוח את המתנה או שאסור בשבת להסיר את הפסים של הסלוט מנייר העטיפה וכל ההיתר הוא רק לקרוע את נייר העטיפה עצמו אז בהשקפה ראשונה לכאורה יהיה אסור להסיר את הסלוטייפ מנייר העטיפה ויש בזה בהשקפה ראשונה אפילו איסור דריס של קיריה כיוון שנייר העטיפה וסלוטייפ הם שני גופים נפרדים שהדביקו וחיברו אותם יחד והרי למדנו שמפרק ניירות דבוקים זה תולדה של קיריה ויש בזה יסר דריסה על דרך זה במקרה שהמתנה נמצאת בתוך מעטפה ולשונית של המעטפה מודבקת בדבק של המעטפה עצמה במקום שמיועד לסגירת המעטפה בדבק שלה שמרטיבים שם את הדבק וסוגרים אותה והיא נדבקת לכאורה יהיה אסור לקרוע את המעטפה במקום שהיא מודבקת בו זאת אומרת לפתוח שמה את הלשונית לקרוע את זה במקום של הדבק ויהיה בזה אפילו איסר דרס של קריה כי למרות שהלשון של המעטפה היא חלק מנייר המעטפה עצמו והנייר של המעטפה עצמה הוא זה שמתקפל ונדבק לאותו דף עצמו בכל זאת זה צריך להחשב לשני גופים שיתחברו יחד ולא לגוף אחד כיוון שבמקום של הדבק נוצר חיבור בין שני חלקים של הנייר שקודם לא היו מחוברים יחד ובמילא פתיחת המעטפה במקום של הדבק היא קריאה והפרדה בין שני גופים שנדבקו יחד ולכאורה צריך להיות מה זה יסור דריסה כמו מפרק ניור דבוקים ש זה תולד של קיריה כך זה בהשקפה ראשונה שהסרת הסלוטייפ מנייר העטיפה וכך גם פתיחת המעטפה במקום שהדביקו אותה יש בזה מלאכה של קורעה כי נעשת הפרדה בין שני גופים שהתחברו יחד אבל זה לא כך אלא באמת מותר בשבת להוריד את הסלו מנייר העטיפה ומותר לפתוח את המעטפה במקום של ההדבקה למרות שהוא קורע הוא מפריד שני גופים שהתחברו יחד למה זה מותר כי יש כלל שאיסור קורע בהפרדה בין שני דברים שנדבקו שני גופים שנדבקו קיים רק במקרה שההדבקה נעשתה לקיום זאת אומרת כדי שהדבר ישאר דבוק אבל אם ההדבקה מלכתחילה לא נעשתה לקיום אלא היא נעשתה רק לזמן מסוים והכוונה היייתה שיפרידו את הדברים מותר לקרוא את הדבר ואין בזה יסור קרה כך כותב אדמור הזקן בסימן שמ סעיף יז המפרק ניירות דבוקים הרי זה תולדת קורע וכולי במ דבורים אמורים כשדי בוק זה נעשה לקיום אבל דפי ספרים שנדבקו זה לזה על ידי שאווה או בשעת הקשירה מותרים לפותחן בשבת שכיוון שלא נעשה לקיום ועוד שנעשה מאיליו בלא מתכוון לפיכך אינו דומה כלל לתו ופר ואין בו משום קורע זאת אומרת מלאכת קורע היא הצד השלילי של מלאכת ופר כפי שדיברנו באריכות בשיעור הקודם לכן מלאכת קורע קיימת רק בדבר שחייבים על החיבור שלו משום תופר ואז על ההפרדה שלו חיייבים משום קורע אבל בדבר שהחיבור שלו לא נחשב תפירה ההפרדה שלו לא נחשבת קריאה לכן מותר להפריד דפי ספרים שנדבקו זה לזה בשעווה לפי הטעם הראשו שמביא אדמור הזקן כי ההדבקה שלהם לא נעשתה על מנת שהם ישארו דבוקים ובמילא הם לא נחשבים תפורים ולכן גם אין יסור קורע על ההפרדה ביניהם על דרך זה יוצא בדברי אדמור הזקן בסימן שיז סעיף ו שהוא כותב שיש מתיירים בתפירה שאינה של קיימה לנתק או לחתוך וכן עיקר זאת אומרת שאין איסור קורע בהפרדה בין שני גופים שהחיבור ביניהם לא נעשה לקיום היסוד הזה הוא נפק מינה במקרה מצוי מותר בשבת להפריד דפים שנדבקו זה לזה על ידי לכלוך למשל וכדומה כמו שקורה לפעמים בברכו של ברכת המזון שהדפים שלהם נדבקים בגלל שאריות של אוכל שנדבקו בהם ההיתר להפריד את הדפים הללו שנדבקו הוא בגלל שההדבקה הזאת לא נעשתה לקיום הי היא גם לא היא גם נעשתה בלי שום כוונה מצד האדם שהד יהיו דבוקים אדם לא רוצה שהם יהיו דבוקים זה נדבק מעצמו בגלל הלכלוך שנדבק שם בסיום האוכל צריך רק להדגיש ההיתר להפריד את הדפים הוא רק במקרה שההדבקה היא לא על האותיות עצמם כי אם ההדבקה היא על האותיות עצמם אסור לפתוח את ההדבקה או או להוריד את הלכלוך שמסתיר את האותיות כי אם ההפרדה של הדפים תקרא או תמחק את האותיות יהיה בזה איסור מוחק וגם אם ההפרדה של הדפים לא תמחק את האותיות עצמ אסור יהיה להפריד בין הדפים כי הדין הוא שאם נטפה שאווה על האותיות אסור להסירה כי הרי זה מתקן אותיות הכתובות שכעת אפשר לקרוא אותם כמו שכותב אדמור הזקן בסימן שמ סעיף ד ואם כן כך יהיה במקרה שהלכלוך דבוק על האותיות עצמם ואי אפשר לקרוא את האותיות שאסור להוריד את הלכלוך כי הוא מתקן בזה את האותיות שאפשר יהיה לקרוא אותם ההיתר לקרוא ולהפריד בין הדפים שלא נדבקו לקיום קיים רק במקרה שהדפים של הברקו דבוקים מהצדדים ולא במקום של האותיות שאז מותר להפריד אותם מההדבקה הזאת כי רק בהדבקה שנעשית לקיום שייך איסור קורע אבל בהדבקה שלא נעשת לקיום אין איסור קורע אז נחזור כעת לעניינינו לגבי פתיחת עטיפה של מתנות שמודבק בסלוטייפ או פתיחה של מעטפה שה לשונית שלה מודבקת במקום שמיועד לסגירה והדבקה של המעטפה עצמה שלפי הכלל שלמדנו כעת יוצא שמותר בשבת להוריד את הסלוטייפ מנייר העטיפה ומותר לפתוח את המעטפה במקום של ההדבקה וזה למרות שהוא קורע ומפריד בין שני גופים שהתחברו יחד כי היות שההדבקה של העטיפה ם הסלוטייפ וכך גם ההדבקה של המעטפה בלשונית שלה לא נעשו לקיום אלא הם נעשו רק באופן זמני עד שהאדם שמקבל את המתנה או את האגר תפתח אותם במילא אין איסור קורע בפתיחה שלהם הדין הזה הוא נפק מינה מצויה גם לגבי פתיחת גביע של לבן בשבת או לגבי פתיחת עטיפה של ארטיק או או של שקיות צ'יפס או ביסלי או וופלים וכיוצא בזה שאיין איסור קורע בפתיחה שלהם במקום של הדבק כיוון שההדבקה שלהם לא נעשתה לקיום אלא היא נעשתה מלכתחילה רק באופן זמני עד יפתחו אותם כאשר דו יעמדו לאכול אותם ופירוק בין יירות דבוקים שחיברו אותם רק באופן זמני ולא לקיום אין בזה איסור כוי ריה מובן שצריך לשים לב וחובה לשים לב בפתיחה של עטיפת הארטיק וכדומה שלא לפתוח אותה במקום שיש אותיות כי כי לקרוע את האותיות זה בעיה של מוחק לשים לב שאנחנו אנחנו מדברים כאן לגבי פתיחת העטיפות הללו והשקיות הללו אנחנו מדברים על בעיה של קוראה ולא על בעיה של לעשיית כלי או סטיר בכלים שהיא סוגיה בפני עצמה אני אומר את זה רק בסוגריים דרך אגב מותר לחתוך שקית כדי מרק וכדומה בכוכבים שבראש השקית ואין בזה במקום שמסומן שיהיה יותר קל לפתוח אותה ואין בזה מלאכה של מחתך כיוון שהחיתוך במקום הזה נעשה רק בגלל שקל יותר לקרוע שם את השקית וזה לא נעשה בגלל שאדם רוצה לחתוך לפי מידה דיברנו קודם על הפרדה של דפים שנדבקו על ידי לכלוך או על ידי שהווה וכדומה שאין בזה בעיה של קורע כי ההדבקה לא נעשתה לקיום מה הדין במקרה שהדפים מחוברים בגלל שהחיתוך של החוברת בבית הדפוס לא היה מדויק ונשארו דפים שלא נחתכו והם עדיין מחוברים בקצה של הדף האם מותר בשבת לקרוא את הדפים הללו כדי שאפשר יהיה לקרוא בהם או לא אז הדין הוא שאסור לקרוע את הדפים המחוברים הללו דפים שלא חתכו אותם בבית הדפוס ואמנם מלאכת קורעה לא שייכת בזה כי כל עוד הדפים לא נחתכו הם נחשבים גוף אחוד ביניהם ובגוף אחוד אין בכלל מלאכה של קוראה בכל זאת יש בזה מלאכות אחרות אם הקריאה נעשת באופן מדויק בקו שבו היה צריך להיות החיתוך יש בזה מלאכה של מחתך ואם הקריאה לא נעשית באופן מדויק יש בזה על כל פנים הלכה של מכי בפטיש כיוון שהפעולה הזאת מתקנת את הדפים הללו שיהיו ראויים לשימוש שיהיו ראויים לקרוא בהם ועל דרך הדין בסימן שמ סעיף יז שלמדנו קודם שאין קוראים את הנייר כדי לשים אותו בתנור תחת הדג כי יש בזה תיקון מונה אז כך בעניינינו יהיה אסור ל לחתוך את הדפים המחוברים הללו שלא נחתכו מעולם אסור יהיה אסור לחתוך אותם כדי למטרה שאפשר יהיה לקרוא בהם ומכאן נעבור לסוגיה חשובה בעניין השימוש בטיטולים בשבת אחד הדברים שבימינו כמעט אי אפשר לגדל ילדים בלעדיהם זה הטיטולים ונשאלת השאלה האם ובאיזה אופן מותר להשתמש בהם בשבת עלפי כל הכללים שלמדנו החששות והייסורים שיכולים להיות בזה נובעים מזה שהשימוש בתתו נעשה על ידי על ידי הדבקה ולכן בוא ננסה לנתח את זה באופן כללי פתיחת המדבקה של הטיטול לפני שמשתמשים בטיטול יכולה להיות תיקון מונה ומק בפטיש כיוון שהיא הדבר שמאפשר להשתמש בטיטול בפועל כי אז אפשר לסגור את הטיטול זה דומה לפתיחת בית הצוואר בבגד שמאפשר ללבוש את הבגד שלמדנו שזה נחשב למלכת מקה בפטיש וכך כאן לכאורה כאשר פותחים בפעם הראשונה את ההדבקה של של הטיטול אז זה מאפשר להשתמש בו אז לכאורה עלול להיות כאן בעיה של מקה פטיש דבר נוסף סגירת ההדבקה של הטיטול בתחילת השימוש בטיטול כאשר מלבישים אותו על הילד את הטיטול על הילד וסוגרים את ההדבקה הסגירה של ההדבקה בתחילת השימוש בטיטול עלולה להיות בעיה של תופר שהרי הדין הוא שהמדבקה מדבק ניירות או אורות בקולן של סופרים וכיוצא בזה הרי זה תולדת תופר וחייב אדם שמדביק ניירות או אורות זה תולדת תופר כותב אדמור הזקן בסימן שמ סעיף יז וכך כאן לכאורה הסגירה של הטיטול זה תופר ובעיה שלישית שעלולה להיות בטיטולים הפתיחה של ההדבקה ב בסיום השימוש בטיטול כאשר מחליפים לתינוק ו רוצים להלביש לו טיטול אחר או פתיחת המדבקה שנעשית גם לפני השימוש הראשוני בטיטול עלולה להיות בהם בעיה של קורע כי הרי המפרק ניירות דבוקים הרי זה תולדת קורע כמו שאמרנו אז ברגע שהוא פותח את המדבקה של טיטול לכאורה זה קורע אלה החששות שיכולים לעלות לגבי השימוש בטיולים אז מה למעשה אז לגבי הנקודה הראשונה יש אחרונים שסוברים שמלכת תחילה אין בה בעיה כיוון שהטיול נחשב מוכן לשימוש לפני גם לפני שפתחו את המדבקה שלו כי פתיחת המדבקה היא פעולה קלה מאוד והיא נעשת בדבר חיצוני ולא בגוף הטיטול עצמו והטיול עצמו גמור ומוכן ללבישה גם לפני פתיחת המדבקה ובמילא פתיחת המדבקה לא נחשבת תיקון מונה של הטיטול עצמו זה לא דומה לפתיחת בית הצוואר שהפתיחה נעשית בגוף הבגד עצמו והבגד עצמו לא גמור ולא ניתן ללבישה בכלל לפני שפותחים בו את בית הצוואר כי אי אפשר להכניס בו את הראש לכן הפתיחה של בית הצוואר נחשבת תק מונה וגמר מלוכה של הבגד עצמו נציין שהאחרונים שסוברים שיש בעיה של תיקון מונה בפתיחה הראשונה של המדבקה בשבת הם כותבים שצריך לפני שבת לפתוח את המדבקות של כל הטיטולים שמשערים שהשתמשו בהם בשבת ולחזור ולסגור אותם ואז הפתיחה של המדבקה בתוך השבת לא תיחשב גמר מלאכה של הטיטול כי הגמר מלאכ ש שלאו נעשה עוד לפני השבת כאשר אדם פתח את המדבקה של הטיטול בפעם הראשונה כבר כביכול נגמרה ה העשייה היצירה של הטיטול הזה זה לגבי הבעייה הראשונה הבעייה הראשונה ש השנייה שהזכרנו שסגירת ההדבקה של הטיטול בתחילת השימוש בו עלולה להיות בעיה של תופר זאת גם כן לא בעיה כי הרי ללמדנו שמלאכת תופר קיימת רק בתפירה שנעשית לקיום זאת אומרת שהתפילה נעשת כדי שהדבר ישאר תפור או מודבק לעולם אבל תפירה שנעשית מלכתחילה רק לזמן מוגבל ולא לקיום אין בה מלאכה של טופר כן כמו שהבנו את דברי אדמור הזקן בסימן שמ סעיף יז שדפי ספרים שנדבקו זה לזה על ידי שהווה או בשעת הקשירה מותרים לפחם בשבת שכיוון שלא נעשו לקיום וכולי אינו דומה כלל לתופר ואיין בו משום קורע ובמילא היות שהדבקת הטיטול בתחילת השימוש בו לא נעשית לקיום אלא היא נעשת רק עד שהטיול יתלכלך ואז יפתחו את ההדבקה ויורידו את הטיטול הדבקה כזאת לא נחשבת תפירה מלכתחילה אלא שעדיין יש מצב שההדבקה של הטיטול תחשב תפירה של קיומה לשים לב וזה במקרה שמדביקים את המדבקה על גוף הטיטול עצמו באופן כזה שכאשר פותחים את ההדבקה בסיום השימוש בטיטול נקרא חלק מהפלסטיק של ה יטול עצמו שהמדבקה היייתה דבוקה עליו והחלק הזה נשאר מחובר למדבקה של הטיטול החיבור של חתיכת הטיטול הזאת הזה למדבקה הרי נשאר לעולם הרי כך זורקים אותו ואם כך יוצא שההדבקה של הטיטול בהתחלה היייתה תפירה של קיומה כי יש חלק מהטיטול שכבר ישאר מחובר למדבקה הזאת ולא יצא ממנה גם אם אין לאדם עניין בזה עדיין יש כאן תפירה של קיומה אז כדי לפתור את הבעיה הזאת צריך להקפיד שההדבקה של הטיטול בשבת תיעשה על מקום שלא נתפס חזק למדבקה ואז כאשר יפתחו את ההדבקה בסיום השימוש בטיטול המדבקה הזאת תהיה תצא נקייה ולא תמשוך איתה חלק מהטיטול עצמו במקרה כזה ההדבקה של הטיטול בשבת לא תחשב תפירה אפשר גם להשתמש בטיטול כזה שפתיחת המדבקה בסיום השימוש לא מושכת איתה יש טיטולים מסוג מסוים שמלכתחילה המדבקה לא מושכת אית ה חלק מהטיטול עצמו וזה וודאי בסדר דבר נוסף צריך להקפיד לגבי הדבקת הטיטול שבסיום השימוש בו ולפני שזורקים אותו להשפעה לא להדביק שוב את המדבקה של הטיטול לא על הטיטול עצמו ואפילו לא על המקום החלק של המדבקה כמו שעושים בדרך כלל ביום חול שאחרי שמורידים סוגרים את הטיטול בחזרה וכך זורקים אותו כי הרי הדבקה הזאת נעשת לעולם אז יש בה זה מלאכה של תופר אלא בשבת צריך להשאיר את המדבקה של הטיטול פתוחה ולזרוק את הטיטול האשפה כמו שהיא פתוחה ואז לא תהיה בזה בעיה של תופר דבר נוסף צריך להקפיד בשבת לא להוריד את הטיטול בלי לפתוח את שתי המדבקות שלו לפעמים קורה שפותחים רק מדבקה אחת ואת המדבקה השנייה משאירים סגורה בשבת צריך להקפיד לפתוח את שתי המדבקות של הטיטול כאשר מורידים את הטיטול כי אם מדבקה אחת תשאר מחוברת הרי יוצא שההדבקה של המדבקה הזאת בתחילת השימוש נעשתה לעולם ויהיה על זה חיוב משום תופר אז צריך בשבת לפתוח את שתי המדבקות של הטיטול ולהשאיר אותם פתוחות בסיום השימוש וכך לזרוק את הטיטול ההשפעה והבעיה השלישית שהזכרנו שפתיחת המדבקה של הטיטול לפני השימוש בו או בסיום השימוש בו עלולה להחשב קורע כמו שמפרק ניירות דבוקים אסור משום קורע זאת לא בעיה כיוון שסגירת המדבקה לא נעשתה לקיום אלא היא נעשתה רק עד שישתמשו בטיטול ובמילא גם הפתיחה של המדבקה הזאת לא נחשבת קורעה כמו שלמדנו לגבי דפים דפי ספרים שנדבקו על ידי שאווה שהפתיחה שלהם מותרת כי ההדבקה שלהם מלחתחילה לא נעשתה לקיום מובן שהדבר הטוב ביותר הוא להשתמש בשבת בטיטול שיש בו סקוטש ולא הדבקה ואז אין בזה את כל השאלות ההלכתיות וכל הזהירו שדיברנו קודם בסקוט שאין לא בעיה של טופר ולא בעיה של קורע אם אנחנו מדברים על הדבקה כזאת אז נדבר נאמר כמה מילים לגבי פלסטר הדבקה של פלסטר כדי לסגור תחבושת מותרת בשבת בתנאי שההדבקה של הפלסטר תיעשה על מנת שבגמר השימוש אדם יוריד את שני הצדדים של הפלסטר תחבושת וכך הוא גם צריך לעשות בפועל צריך לשים לב כי אם מורידים רק צד אחד ובשביל להוריד את התחבושת מהאצבע למשל או מהיד והצד השני של הפלסטר ישאר מחובר לתחבושת אז הרי יוצא שההדבקה ש של הצד שישאר מחובר היא תפירה של כיום מכיוון שהיא נעשית לעולם אז יש בהמלאכה של תופר לגבי ההפרדה של הפלסטר מהפלסטיק שלו שמכסה אותו שמכסה את הצד של הדבק זה מותר כי ההדבקה לא הייתה לקיומה אלא רק שהשתמשו בפלסטר כאשר רוצים לשים פלסטר על פצע שנמצא על האצבע צריך להיזהר לא לסובב את הפלסטר על האצבע ולהדביק את שני החלקים של הפלסטר אחד על השני כז יהיה קשה להפריד אותם בחזרה ויצא שההדבקה של שני הצדדים של הפלסטר אחד על השני היא תפירה תפירה לעולם אז צריך לשים את הפלסטר לסובב אותו סביב האצבע בלבד ולא שהוא ייעלה על הצד השני של הפלסטר ואז כאשר מורידים אותו אז אז אין כאן אין כאן בעיה של ואז יוצא שלא היייתה בעיה של תפירה מלכתחילה לסיום היסוד שלמדנו היום שרק חיבור שנעשה לקיום נחשב תפירה ואפשר להתחייב על זה משום תופר משמש סיבה לדברי הרבי במכתב הידוע שלו שמותר להשתמש בשבת פסיקת ביטחון הרבי מדבר על הדברים שם א שזה מותר וכך נוהגים א נשים צדקניות וכולי למה למה זה מותר כי היות שחיבור בסיכת ביטחון בדרך כלל לא נשאר לעולם במילא הוא לא נחשב תפירה