הרב ברוך רוזנבלום - שיעור לפסח ודברי זיכרון על הרב שלום מאיר וולך זצ"ל שבת הגדול, פרשת צו תשפ"ו

שת צנת תשפו נקדיש את השיעור לרפואת רבי אברהם יעקב אליעזר בן זלדה גיל חי בן יאל דבור השנדל בתקהא מלכה אסתר בת פרל רחל ולהבדיל לעילון נשמתו של מורי ורבי רבי שלום מאיר בן מרדכי זכרו לברכה שנפ נפטר במוצאי שבת פרשת ויקרא והייתי רוצה בפתח השיעור לומר כמה וכמה דברים לעילול נשמתו. בשנה האחרונה בפתיחת השיעורים תמיד הזכרתי את רפואתו השלמה של מורי ורבי רבי שלומיר ולח זכר צדיק וקדוש לברכה שחלה בשנה האחרונה ונזכק לרחמי שמיים מרובים במוצאי שבת מיד בצת השבת הוא נפטר לבית עולמו ועלה בשערה השמימה והנה נועם נשבט במוצאי שבת. ידועים חז"ל מה שנאמר בתורה בפרשת שמיני שנקרא מיד לאחר חג הפסח כתוב ואחכם כל בית ישראל יבקו את השריפה אשר צרף השם נדב ואביהו לא היו מוכרים בעם ישראל אמנם אל משה אמר עלי אלי יתה ואהרון נדה ואביהו ושבי מזקני ישראל כך נאמר במעמד הר סיני אבל נד ואביהו פחות היו מוכרים בתוך עם ישראל. רק מה? מהם היו בצילם של משה ואהרון שהם היו המנהיגים? לכן הדמות של אדם ואביהו לא הייתה כל כך מוכרת. לכן בשעה שהסתלקו נד ואביהו אמר משה רבנו בכל בית ישראל יבקו את השריפה אשר שרף השם. היות ולא כולם הכירו את הדמויות שנדה ואביהו. אמר להם משה, "ראוי לכל בית ישראל לבכות את השרפה אשר שרף השם." ולכן בשעה שמשה רבינו ניחם את אהרון הכהן, אמר לו, "ודע הייתי שיתקדש הבית או בי או בך." שהרי הקדוש ברוך הוא אמר, "בקרובה יקדש. יודע הייתי שהבית תתקדש או בי וא. עכשיו שאני רואה שהקדוש ברוך הוא לקח אותם ביום חנוכת המשכן, אני רואה שהם גדולים ממני וממך. ישנם אנשים שהם מפורסמים בגדלותם ובעירתם, אבל ישנם אנשים שכל חייהם עובדים על עצמם להסתיר את עצמם. הם עובדים למרות גדלותם וידיעתם המופלגת בכל מחמני התורה. בכל רז לא אניסלי זאת אומרת יודעים כל דבר שאתה שואל אותם בתורה פרוס לפניהם כשמלה חדשה עם כל זה לא רבים בכלל נאותים לאורם ולא הרבה מכירים אותם כיוון שהם נוהגים להשתיר את עצמם הם לאותרים את עצמם באיצלה דרבנן הם נראים כאנשים שמהלכים בצידי דרכים אבל הגדולה שלהם מבהיקה למרחקים בצירוף מידת הענווה כשה שהכל נעשה ללא פרסום וללא רעש ולפעמים אנשים אפילו לא יודעים במה מדובר ולכן כשאומרים וכל בית ישראל יבקו את השריפה אשר שרף השם כל בן אדם שמסתלק לבית עולמו בוכים על פטירתו חלק אתר למשפחה לאישה לילדים לנכדים לשכנים אם הוא עבד במקום מסוים במקום העבודה שלו במסגרת שבה הוא עבד השכנים אז צער אבל יש עבדה אמר משה רבנו לכל בית ישראל יבקו זה צריך להיות לכל ישראל וזו העבדה הזאת שהעבדה הזאת הייתה מבחינת נשטר מבחינת העבודה שלו לא התפרסם התפרסם למי שחיפש תורה ידע ללפת לאיפה לפנות ולכן האדם הזה היה מושלם בכל התורה כולה אין דבר ששאלת אותו והוא לא ידע אותו בכל דבר אני מדבר אתכם בבלי וירושלמי ותור ושולחן ערוך וניגלה וניסטר וזוהר ורב חיים ויטל וארי הקדוש בכל מה ששאלת אותו הכל הוא ידע רק שעם ישראל איבד אדם גדול אני הבדתי רבי אני הבדתי מורה ורב ומורה דרך תורתי היא תורתו את הדרך שלי בעבודה של עולם התורה למסור דרשות קיבלתי ממנו הוא זה שהדרכתי מה אומרים ואיך אומרים ועל מה שמים דגש ומה לא שמים דגש איך בוטים חומר איך בונים שיעור עבורי הוא היה רבי ומורה דרך על כל צעד ושלכיתי ללמוד איתו חברותא כל יום שישי וזה איבדתי איבדתי את הרב והמורה דרך שלי שבמשך שנים נעותיתי לאורו ואת זה איבדתי מבחינת זה לא רק רב מבחינתי זה אבא ואבי אבי אבי מורי מורי הוא גם היה לי למשען בכל עץ שרה וצוכה הוא תמיד בפ לפניו הייתי שוטח את כל הבעיות והייתי מדבר איתו על זה ולכן שאדם כזה משתלק לבית עולמו אדם שלם בכל התורה כולו אני אומר לכם בתורה כולו כולו אני ביוידי ומקירי קמינה לא שאני יודע את כל התורה כולה אבל איפה ששאלתי אותו לא היה דבר אחד שהוא אמר לא מכיר אין כל דבר הוא יקר כל דבר הוא ידע שהגמרא אומרת במסכת במסכת סותטה אומרת הגמרא מי שמת יוסי בן יועזר ויוסי בן בן יהודה בטלו האש קולות. שואלת הגמרא, מה יש קולות? אומרת הגמרא, אישה הכל בו. מה זה איש שהכל בו? הכל יש לו. גם תורה וגם גמילות חסדים וגם עבודת התפילה. הכל בכל מכל כל בשעה שלו אותו במוצאי שבת, בשעת חצות לילה, נזכרתי בדברי מדרש, מופיע בירושלמי בכמה מקומות, מופיע בירושלמי בברכות בפרק ב'. כאשר נפטר רבי שמעון בר זווית לבית עולמו, ספד לו רב ליה. רב ליה נשה הספד. ורב ליה בהספד שהוא אמר, הוא אמר פסוק שמופיע בספר איוב בתחילת פרק כ"ח. יש כסף מוצע ומקום לזהב יזוקו. ברזל מעפר יוקח ואבן יצוק נחושה. זה הפסוק שמופיע בתחילת פרק כ"ח בספר. מה פירוש הדבר? יש לכסף מוצא. אם אדם נאבד לו כסף, אני מדבר המתכת שנקראת בשם כסף, יש מקום שמשם אפשר לחצוב מחדש את ה את החומר המתכתי הזה שנקרא כסף. ומקום לזהב יזוקו. אם נאבד לך מטילי זהב, אפשר לחצור מהאדמה. מאותו מקום שמשם מוציאים את הזהב, אפשר להביא זהב. ברזל מעפר יוקח. ממקום ששם חוטפים את הברזל, אם נאבזב לך הברזל, אפשר לקחת משם ברזל. אומר איוב ואבן יצוק נחושה. אפשר גם לייצר נחושת. מאותם מקורות שמייצרים נחושת. אם נאבד לך נחושת אפשר לייצר נכושת אבל אמר רב ליה על רבי שמעון בן זביד אמר אם עבדו תלמידיך אם עבדו אלה המתכות יש להם חליפים אבל תלמיד חכם שמת מי מביא לנו חליפתו מי מביא לנו תמורתו כך הוא אמר לכל אלה מה שמנינו קודם לכסף ולזהב ולברזל ולנחושת יש תחליף אפשר לחצוב אבל תלמיד חכם חכם שמת מי יתן לנו חלופתו? מי יתן לנו תמורתו? אף פעם לא הבנתי את הדבר הזה. מה הוא סופד לו? אפשר למצוא תכלית לזהב, אפשר למצוא תכלית לכסף ולנחושת ולברזל. אבל תלמיד חכם מי ייתן לנו תמורתו? מה זאת אומרת? דור הולך ודור בא. לא עלן ישראל. אומרים חז"ל שמואל בדורו כמשה בדורו. ברוך השם יש תלמידי חכמים בכל דור יש תלמידי חכמים לא על מען ישראל יש דולי תורה יש מנהיגי דור ממשיכים להנהיג אותנו ברוך השם עד משיח תדקנו בקרוב >> אז מה פירוש הדבר שאין עלמיד חכם מי יתן לנו תמורתו חשבתי אולי לומר דבר השם יכפר בעדים טעיתי יש תלמיד חכם שהוא בחינת כסף יש תלמיד חכם שהוא בחינת זהב יש תלמיד חכם שהוא בחינת ברזל ויש תלמיד חכם שהוא בחינת נחושת. כלומר יש כל מיני סוגי תלמידי חכמים. יש תלמיד חכם אחד שהוא יודע את כל התורה כולו. מה זאת אומרת? הוא מגיד שיעור בדף היומי ומכין דף היומי וכ אומר שיעורים כבר 20 מחזורים שהוא מדבר בדף יומי 1 בבוקר ואחד בערב וגמר כבר כל כך הרבה פעמים את הש"ס. בברוך השם בסיעתא דשמיא. והוא בקיא בכל הדף היומי. לומדים מנוכס עכשיו הוא יודע מנוכס ויודע בית המקדש ולמד את זה אתמיר אותו באמצע הלילה שואל אותו שאלה בב בש"ס הוא יודע בעל פה יפה מאוד אבל תשאל אותו שאלה בשולחן ערוך וטור לא בטוח שהוא יודע לעומת זה יש לך תלמידי חכמים מופלגים שלומדים שולחון אורך וטו תשאל אותם שאלה בקשרים שקשורים באלוכי יגידו לך את התשובה אבל אם תשאל אותם שאלות בדברים שקשורים באגדה לא בהלכה תשאל אותם בסוגיות שנמצאים באגד אתשב בש"ץס לא בטוח שהם ידעו אז מה אחד מתמחה בנושא של כסף אחד מתמחה בנושא של זהב יש תלמיד אחד שמה יודע יודע המוסר והגודל תשאל אותו משהו בענייני מוסר בענייני אגדה יגיד לך מיד איפה זה כתוב במסילתי שורים איפה זה כתוב באוכ צדיקים יגיד לך איפה הרב דשלר מדבר על זה ואיפה רבי ירוח ממיר מדבר על זה וידברו איתך יראו לך חופץ חיים כל דבר דבר ודבר וכמובן שמכירים את כל הגמרות שסובבים לעניין יש תומת אנשים שההתמחות שלהם בענף הקבלה יודעים קבלה מתמכים בזוהר הקדוש במהרכו בפסחי שעורים לומדים קבולה ויודעים הכל לכל הצדדים וכל המינים וכל דבר בנושאי קבלה הכל מבינים אז יש תלמיד חכם אחד שמתמצא בכסף ויש אחד בזוב ויש אחד בברזל ויש אחד בנחושת אבל כאשר אשר רב ליה שפד לרבי שמעון בן זיד הוא אמר הוא תלמיד חכם שאין לנו תמורתו למה כי היה כל היה בו היות והכל היה בו אז הוא אומר תשמע זה לא דבר שיש לו תחליף אפשר למצוא תחליף לאחד שיודע שיודע דף היומי יש תחליף יש מגידי שיעורים יש אחד שיודע טור שולחונור הלך אחד שמתמחה בטור שולחונור ואחר במקומו שמתמחה אבל כיש יש לך גדול בתורה שיודע הכל בכל מכל קול ו שאני אדבר על הכל מכל קול ולא רק הכל בכל מכל כל רק למנהגי האשכנזים זה אחד שיכלת לשאול אותו על כל מנהג שבני עדות המזרח נוהגים ויכלת לנוג לשאול אותו כל מנהג שהחסידים נוהגים בכל אחד מהחסידיות שנמצאות בארץ הקודש ולא רק שיודע את כל השס בעל פה בבלי וירושלמי ולא רק אחד שיודע שולחן ערוך וטור ולא רק אחד שיודע דברי אגדה ומוסר על כל צעד ושעל וכל כתבי הרב דסטר ורבי ירוח ממיר והרב חיים פרידלנדר וכל דברי המוסר שישנם בדור הזה רבי רוחול צלנטר באור ישראל ותקחו את הספר שלו שנקרא עומק הדין על הימים הנוראים שלו תראו איזה פתיעות עצומה כשהוא עבד על האגדה של פסח של רבי צדוק הכהן מלובלין חמש שנים הוא עבר על כל כתבי רב צודק הכהן כדי לכתוב את האגדה של פסח אז גם יודע מנהגים של אשכנזים, גם ניתאים, גם חסידים, גם ספרדים, גם תימנים, גם כל מה שאתה רוצה מכל המינים וגם מתמצא בתורת החסידות, בתורת הבעל שם טוב, בתודעת תורת על תודות יעקב יוסף ותורת כל החסידות של שניים דרשות של רבי נחמן מברסלב וכל מה שרצית לשאול את הכל הוא עבר והכל הוא למד ושתה בצמה ומשער הלך לכל כתבי החידה וכתבי הבן איש חי וכתב הגדול של פסח למעלה מ-50 על כל אחד ואחד מהרבנים שהיו בדורות האחרים אם זה מתורת הבעל שם טוב ועם רבי נחמן בברסטלב ועם הגאון מוילנה ואם הרב שח זצל ועם הרב אלישיב זצל ועם רבי חיים קנייבסקי זצל כל דור לקח את התורה שלו ועשה מהתורה שלו אגדה של פסח ואם צריכים את תורת הקבלה אז גם בתורת הקבלה ועם האחרונה שהוא הוציא ממש בתקופה האחרונה לחייו הגדה של פסח של הרב גמליאל רבינוביץ' פירוש דבר אין דבר שהוא לא למד ואין דבר שהוא לא ידע אומרים לנו חז"ל אדם כזה מי יתן לנו תמורתו אתה יכול למצוא תחליף לדבר אחד תרצה לשאול מישהו בחסידות אתה יכול מישהו בחסידות אתה רוצה לשאול מישהו בנושא של תורת ה תורת המוסר יש לך למצוא מישהו בתורת המוסר תרצה לשאול הלכה תמצא מישהו הלכה תרצה לשאול מישהו שולחן ערוך תמצא לכל דבר תמצא כדי למלות את התפקיד שלו אתה צריך 10ה אנשים שיודעים את כל התורה כולה. על זה שפת רב ליה לרבי סימעון ברזבית אמר תלמיד חכם שמת מי יתן לנו תמורתו? כי העבדה היא כל כך גדולה והעבדה היא כל כך גדולה כדי אדם כזה שהקיף את כל התורה כולו על כל דבר זה הדבר הנורא שאיבדנו בענווה המיסטורית שלו הענווה המיוחדת שלו אין דבר ששאלתי אותו ומיד אמר אני יודע אמר דבר ראשון אני לא יודע אבל אולי אפשר להגיד ככה וככה הכל הוא ידע אבל מיד בענובת חן זה הדבר הנפלא והייתי רוצה לדבר לא רק על השלמוס בתוירו שלו גם על השלמות במידות שלו סיפר רב הבן שלו הרב חיים שליטה סיפר שהוא לקח אותו בכל בחולמו את סוקת אושן הרבה הוא לקח אותו לכותל המערבי להתפלל בסיקים בכותל המערבי הגיעו לזמן חביתת הערבה ואיזה ילד אחד פרץ בבכי הוא לא מצא את הערבות שלו כדי שיוכל לחוות כמנהג הנביאים חמש חביתות ערבה הוא לא מצא והיות והוא לא מצא הוא פרץ בבכי הילד הביא איתו ערבות וכנראה שמישהו בטעות לקח לו. אז הרב זכר צדיק לברכה מיד נתן לו את הערבות. אומר לי ילד, למה אתה בוכה? אומר, אני לא מוצא את הערבות שלי. עבדו לי ערבות. אומר, אני מצאתי ונתן לו. אז הבן שלו שאל אותו, מה זאת אומרת? עכשיו הולכים לחבות את הערבה. למה נתת לו את הערבות? אמר לו הרב, ויש מצווה בחג הסוכות ושמחת בחגך. אתה רואה ילד בוכה, הוא עובר עליו של ושמחת בחגך. לתת לו את הערבות שיפסיק לבכות זה מצווה מדאורייתא של בצמחת בחגך לחוות חביתת הערבה זה מנהג נביאים אז מה יותר חשוב ושמחת בחגיך או חביתת הערבה זה מבט של אדם שחי שולחן ערוך זה בן אדם שחי את הלב של השני זה תלמיד חכם מי יתן לנו תמורתו כמובן שלא מספידים בחודש ניסן כמו שידוע בהלכה וגם אותו לא סבדו בהלוויה שלו כמו שכל חייו הוא חי בהתנאה. הקדוש ברוך הוא סיב שמה שהוא יפתר בחודש ניסן שלא מספידים. לא מספידים גם לא ספדו בו. אבל התורה שהוא השאיר היא האור שלנו. המעיין שהוא השאיר. מעיין השבוע ומעיין המועד ומעיין האמונה וכל הספר הספרים שהפיצו את מעינות התורה שלו ללא הפסקה או ללא גבול. אי אפשר שלא לומר איזה מילות שנלמד מתורתו. יא רצון שיהיה מליץ יושר על בני המשפחה שלו. ועל כל התלמידים הרבים שהוא המיד, כל התלמידים שבאו ללמוד איתו וכל התלמידים שלמדו בתורתו ושמעו את שיעוריו אלפי שיעורים יש מתורתו בכל הלשון י רצון שיקויים בנו בל מוות לנצח ומכה השם אלוקים דמםמה על כל פנים וקויים בנו בניסן יגלו בניצן עתידים להיקאל ונזכה כולנו בזה החודש להיגאל בתשועת עולמים ובתחיית מתי ישראל ורחמים אמן ואמן >> אממן >> פרשת השבוע שנקרא בעזרת השם שבת זו פרשת צו השבת האחרונה לפני חג הפסח כותב הטור כותב הטור בסימן ידוע שלו פגדו ופסחו ובמעוברת סיגרו ופסחו מה זה פגדו ופסחו במעוברת סיגרו ופסחו כותב הרב תמיד פרשת צו באה לפני פסח פיקדו ופסחו ובמעוברת כאשר זה יוצא בשנה מעוברת סיגרו ופסחו סוגרים את המצורה ואחרי זה פסח. מה הוא בא לומר בזה? הוא בא לומר שתמיד שבת שלפני החג יש לה רמז בשבת שלפניו. החג שמגיע באמצע השבוע יש לו רמז בפרשה שלפניו. אז פגדו פרשת צו ואחרי זה פסח. זה מה שמצאנו. מה יש בפרשת צו? עסקנו את זה בעבר. אני לא הולך לחזור על זה. רק לפתוח בנקודה בפרשת השבוע. השבת התורה עוסקת על קורבן תודה אם על תודה יקריבנו מי מביא קורבן תודה קורבן תודה מביא אדם שעבר אחד מארבעה דברים עוברי ימים הולכי מדבריות חבוש וכולה אלה ארבעה אנשים שמביאים קורבן תודה כותב המרשה בחג הפסח אנחנו לוקחים ארבע כוסות בליל הסדר כדי להודות לקדוש ברוך הוא על ארבעה דברים לכן יש לנו ארבע כוסות לא רק בגלל והוצאתי והצלתי וגעלתי ולקחתי ולא רק בגלל ארבע כוסות שנמצאים בחלומו של צר המשקין אלא כנגד ארבע הכוסות כנגד ארבעה צריכים להודות ולכן יש ארבע כוסות בחינת ישועות עשה אומר המרשע ביציאת מצרים כולו יתנהו הכל יש לנו יצאנו ממצרים זה יציאה מבית האסורים אחד אחרי זה עברנו את ים סוף שתיים תציאת ים סוף זה דבר שני קריאת ים סוף אחרי זה מה הלכנו במדבר ואחרי זה במעמד הר סיני התרפו כל החולים אז ממילא כל ארבעת הדברים שיש ארבעה צריכים להודות יש לנו בפסח אז לכן תכים ארבע כוסות ארבעת הקוצות זה החיוב להודות הקדוש ברוך הוא וזה באמת העבודה שלנו בפסח בני עדות המזרח קידוע לכולם השיר שלהם בכל חולמות פסח מה הוא זה המזמור הזה של ארבעה צריכים להודות יודו להשם חזו ונטיו לבני אדם כל המזמור הזה שמופיע מזמור קז בתהילים ששם מופיע עוברי ימים והולכי מדבריות חבוש וכולו חולה זה אומרים בפסח זה השיר של יום של בני דות המזרח כי זה הדבר המרכזי שעלינו להודות ולהעלל לקדוש ברוך הוא בעניין שלנו בהודעה על הנס הזה של יציאת מצרים אבל היות ואנחנו נמצאים בערב שבת קודש שבת הגדול הייתי רוצה לדבר קצת על שבת הגדול ומכאן להיכנס לאיזה שנושא שבעזרת השם יחבר בר אותנו לחג הפסח הבא עלינו לטובה. שבת קודש כותב התור כותב השולחן ערוך השבת שלפני פסח נקראת בשם שבת הגדול מפני הנס שנעשה בו. כך מופיע בטור ובשולחן ערוך. אומר המשנה ברורה ומעתיק כדברי הטור מה הנס שנעשה בו. בשנה שיצאו ישראל ממצרים היה עשרה בניסן ביום השבת. מתי שעם ישראל יצאו ממצרים היה י בניסן היה יום השבת בדיוק כמו בשנה זו בשנה זו גם בעזרת השם י בניסן יהיה בשבת ולקחו כל אחד מישראל ש לפסחו כל יהודי קנה ש לפסחו לעשות ממנו קורבן פסח וקשרו בקרי המיטה כשרו את הכבש בקרי המיטה כמו שכתוב בעצור לחודש הזה ויקחו להם איסצה לבית אבות צל הבית והמצרי ראו זה ושאלום למה זה לכן? והשיבו לשוחתו לשם הפסח במצוות השם עלינו והיו שיניהם כהות על ששוחטים את אלוהיהם ולא היו רשאים לומר להם דבר מני שהיה אז עשירי בחודש בשבת על כן קבעו לקרות שבת שלפני הפסח לעולם שבת הגדול מה קרה כל עם ישראל יצא בשבת לקנות כבסים והמצרים שאלו מה קרה אמרו להם בעזרת השם ביום רביעי אנחנו נשחוט את הקורבן פסח וזה האלוהים של מצרים כידוע לכולם הם היו עובדים לזה והם שמעו את זה היו שיניהם כנאות כהות הם רצו לפגוע בעם ישראל והקדוש ברוך הוא עשה שהם לא יפגעו בהם לכן על הנס הגדול שהרע בו קוראים לו בשם שבת הגדול המפרשים שואלים למה קוראים לו שבת הגדול תקרא לו שבת הנס למה לקרוא לו שבת הגדול הנס הגדול שהרע בו אבל העיקר זה הנס שהראה בו תקרא לו שבת הנס לא הגדול ככה שואלים המפרשים רבותיי מה זה היו שיניהם כאות הכל בו בסימן מז מביא הכל בו בדיוק כמו דברי הטור אבל עם תוספת מה הוא כותב בשעה שהם הלכו לקנות את הפסח אמרו ישראל מה אנחנו נקנה את הפסח ניקח נגיד למצרים שאנחנו הולכים לשחוט את הפסח נשבח את תוהבת מצרים לעיניהם ולא יזכונו יהרגו אותנו אמר להם הקדוש ברוך הוא אתה תראו הנס הגדול אשרה לכם הלכו ולקחו איסא לפסחו להיותם למשמ שמרת עד יום יד בחודש ניסן. וכשראו המצרים כך, חגרו איש חרבו על ירכו. המצרים ראו שהיהודים באים לקנות קורבן פסח, חגרו איש חרבו על ירכו ויבקשו להשמיד, לערוג ולאבד את כל היהודים. והשם ברחמיו הגן עליהם והחלה את מצרים בתחלואים ישונים. כל מצרים קיבלו חולי והם החולי הזה השכיב אותם במיטה ולא יכלו לזוז והיות והיה להם נס כתוצאה מזה ונידונו הם כותב הכל בו בייסורים גדולים ולא יכלו להזיק את ישראל והשם שנעשו להם ניסים גדולים לישראל באותה שבת שהיה לפני פסח נקראת כל שבת שלפני פסח בשם שבת הגדול אלה הדברים שכותב הכל בו עם תוספת שהקדוש ברוך הוא עשה אותם חולים ונתן להם החלות והם הם חלו במחלה קשה שמה שנקרא השקיבה אותם במיטה ולא יכלו לזוז וככה עם ישראל נמצא השנה הזאת אנחנו שוב פעם בעזרת השם חוגגים כמו שהיה ביציאת מצרים כאשר השבת הזאת י בניסן ופסח הבא לנו לטובה יהיה ביום חמישי בעזרת השם ידוע לכולם כותב הספר אהבת יונתן בפרשת ניצבים אנחנו אומרים בקדושת כתר בשבת אין גאלתי אתכם אחרי רית כראשית כותב הרב יונתן הרב יונתן איבשית אין גאלתי אתכם אחרית כראשית כמו שהראשית מה היה יציאת מצרים הייתה ביום חמישית גם האחרית בעזרת השם שהקדוש ברוך הוא גל אותנו בקרוב גם זה יהיה ביום חמישי כולנו תקווה הלוואי וזה יהיה השנה אבל מתנו רבי יונתנישיץ אומר שנאמר אם גאלתי אתכם אחרית כראשית שהגאולה העתידה גם היא תהיה ביום חמישי בשבוע כמובן שזה רק בעיתה. אם זה לא ביתה אז מה שנקרא מתי שזה נופל זה נופל. אבל אלה הדברים שכותב רבי יונתן אבשית נותן לנו תקווה לצפות ולכלות לי. אולי בעזרת השם נזכה בזה עוד השנה. >> בגמרא במסכת פסחים בדף צו אומרת הגמרא בא פסח מצרים לפסח דורות. מה ההבדל בין פסח מצרים לפסח דורות? אומרת הגמרא, פסח מצרים מקחו בעשור, ואין פסח דורות מקחו בעשור. כלומר, פסח מצרים שיצא לו מצרים היו צריכים לקנות את השא בעשירים לחודש ניסן. בפסח דורות זה לא ככה. רק בפסח בפסח דורות זה לא ככה, רק בפסח מצרים. שואל המאירי, האם שהתורה אומרת בעשור לחודש הזה ויקחו להם איס לבית אבות, האם זה דווקא בעשירי או אפשר כבר מראש חודש? הרי מתי משה רבינו אמר לעם ישראל? מתי משה רבינו אמר לעם ישראל שיקנו את הכבשים? מתי זה היה? זה היה בראש חודש ניסן. אם זה היה בחודש ניסן, האם הקדוש ברוך הוא אמר עד העשירי לחודש שלכולם יהיה כבסין או שלא? רק בחודש בראש בי בניסן ולא קודם. שואל המאירי מה אומר המעילי? אני אומר לך שאין לקיחתו קודם עשירי. זה לא כמו שאתה משלם שובר. אתה משלם שובר בבנק הדואר אתה אומר אפשר לשלם עד העשירי לחודש אומר לא בעשירי לא קודם אף אחד לא יכול לקנות כבסים לא בח ולא בטך ורק בי אם ככה שואל שנשאל את השאלה למה דווקא בי למה דווקא בי ואי אפשר לקנות את הכבסים קודם כולם באו בבת אחת בי לא שאחד ילך בד ואחד ילך בה אז הוא יהיה קשור למיטה במשך 10ה ימים מה קרה מה מה מונח כאן שדווקא תכ לקנות כולם דווקא בי זו השאלה שאלה שאנחנו בעזרת השם נשיב עליה לקראת סוף השיעור. בא הבית יוסף ושואל שאלה על דברי הטור. למה קוראים רק לשבת הגדול? שבת הגדול? הרי הניסים שהיו במצרים היו בשבת. בראשון, בשני, בשלישי עד רביעי ששחטו את הקורבן פסח. אז איך צריכים לקרוא לימים האלה? ימים גדולים. לא שבת הגדול. זה שבת וראשון ושני ושלישי ורביעי. אז למה אתה קורא לזה שבת הגדול? אלה כל הימים האלה הם ימים גדולים. כותב הבית יוסף שתי תירוצים. תירוץ אחד הוא אומר שאחרי השבת בשבת היה עיקר הכעס שלהם אבל אחרי כיוון שדש דש כיוון שזה כבר עבר והגיע יום ראשון ויום שני אז זה כבר עבר. על פי מה שהכל בו אומר זה רק ביום הראשון היה כעס אחרי זה הם כולם נהיו חולים אומר הקלבו אז ממילא רק אפשר להרוג אותם רק ביום הראשון ועוד מביא אתה בית יוסף מביא תשובה נוספת שכתובה בתוספות במסכת שבת דף פז מה כתוב שם כתוב שבשעה שהיהודים באו לקנות קורבן פסח שאלו המצרים מה החגיגה מה פתאום כולם קונים אמרו במצוות השם עלינו אנחנו קונים עכשיו ביום רביעי נשחוט את האלוהים של מצרים ונעשה מזה אצלי אש וביום חמישי אנחנו יוצאים ממצרים בלילה הקדוש ברוך הוא נותן מכת בכורות ויהרוג את כל הבכורים של מצרים שמעו את זה כל הבכורים שהם הולכים למות מתי ביום רביעי בלילה הם הולכים למות הם יצאו מיד למלחמה כנגד המצרים שישחררו את ישראל ואז מה קרה התפתחה תגרה בין הבכורים לבין מצרים ומתו רבבות מהמצרים רתו בזמן הזה וזה מה שכתב דוד המלך בהלל הגדול שאנחנו אומרים בכל שבת למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חזו מצרים קיבלו מכות מהבכורים שדרשו לצאת וכך מתו מהם עשרות אלפים וזה היה הנס הגדול אומר הבית יוסף שקרה בשבת קודש לכן נקרא את השבת הזאת בשם שבת הגדול על שם הנוץ הזה כך מביא כך מביא הבית יוסף בא הלבוש ושואל שאלה מאוד יפה מעולם לא נקבע חג או תארי תריך מסוים לגבי היום בשבוע שזה קרה אף פעם זה לא קורה מתי קרה חנוכה מישהו יודע בכה בחודש כסלב איזה יום זה היה בשבוע אני לא יודע מתי שיוצא חפה בכסלב אנחנו מתחילים לחגוג חנוכה אם זה יוצא בליל ליל שבת אנחנו מדליקים ראשון ביום שישי בלילה יצא מוצאי שבת אז מוצאי שבת יצא ביום שלישי מתי שזה חל אנחנו מדליקים נרות ממתי אתה בודק באיזה יום בשבוע זה היה אנחנו תמיד בק ודקים את התאריך. מתי היה פורים? אתה יודע באיזה יום בשבוע אין לנו שום מושג. יד אנחנו חוגגים פורים בטו במוקפים. אנחנו לא יודעים באיזה יום זה היה. אם ככה שואל הלבוש שאלה מאוד יפה. אז למה אתה קורא לזה שבת הגדול? תקרא לזה י בניסן. זה התאריך. תמיד תחוק בניסן. אם השולחן ערוך אומר ששבת שלפני פסח קוראים אותו שבת הגדול, לפעמים יוצא שבת הגדול ביד בניסן. למה? מוצאי שבת יהיה במוצאי שבת יהיה פסח ושבת קודם היא שבת הגדול. פירוש דבר איך זה מסתדר? זה לא י בניסן. שבת הגדול האמתי היה בי בניסן. אז למה אתה קורא לו שבת הגדול? תקרא לו י בניסן. כך שואל הלבוש. הרבה תשובות נאמרו בעניין. נאמר את התשובה של הלבוש. אומר הלבוש תשובה יפה. כל הנס וכל מה שקרה קרה בעקבות השבת. למה? כי יהודים לא יצאו במהלך השבת. בשבת כולם ישבו בבתים. למה ישבו בבתים? כיוון שמשה רבינו סידר להם יום חופש במצרים. שמשה רבינו עוד היה בחור אצל פרעה בבית, שהוא ראה כמה היהודים עובדים. הוא אמר לפרעה, "לא ייתכן דבר כזה שהפועלים האלה יעבדו שבעה ימים בשבוע, הם ימותו בסוף. צריך לתת להם יום חופש. כל אדם צריך לנוח יום אחד." אמר לו, "בקשה, תבחר להם חופש." מה בחר להם משה רבנו? בחר להם את השבת מבלי לדעת שזה שבת. בחר להם יום חופש ואמר זה ביום הזה לא הולכים לעבוד במקרה הוא בחר להם את השבת כותב הטור שלכן אנחנו אומרים בשבת בתפילה ישמח משהו >> במתנת חלקו מה זה מתנת חלקו שהוא בחר את יום השבת ובסוף במרא הקדוש ברוך הוא נטן לנו שם את מצוות השבת כמו שכתוב בפרשת בשלח שם שם לו חוק ומשפט ושם ניסאו שם הקדוש ברוך הוא נתן לנו את מצוות השבת ושם קיבלנו את המצווה הזאת ולכן הוא אומר קיימנו את לשבת בבתים בשבת אבל לא ידענו מצוות איסור בורר ואיסור דש כל העבירות כל הלט מלאכות לא ידענו עדיין אז מה עכשיו ישבנו בבית פתאום כל עם ישראל יוצא בשבת קודש מהבתים שלהם תמיד הם נחו בשבת ועסקו במגילות נגילות כמו שכתוב בחז"ל פתאום כולם יוצאים בבת אחת בשבת שאלו המצרים מה קרה לכם הרי שבת אתם תמיד בצפונים בתוך הבתים לא יוצאים החוצה אז מה קרה שכולם יוצאים החוצה החוצה אמרו להם במצוות השם עלינו הקדוש ברוך הוא אמר לנו ללכת לקנות כבסים כי בעזרת השם ביום רביעי אנחנו נשחט אותם ביום חמישי אנחנו יוצאים ממצרים יוצא שכל מה שעורר את התמיעה של המצרים והרצון שלהם לפגוע בעם ישראל היה בתוצאה ממה כתוצאה מזה שהם יצאו לרכוש מתי בשבת היות הם יצאו לרכוש בשבת לכן נקראת השבת הזאת בשם שבת הגדול הפרי שאומר שהם גם ראו שמתעסקים מבעלי חיים וגם קשרו אותם הם ראו שהם עושים פעולות בשבת שבדרך כלל הם לא עשו לכן זה היה נראה להם קצת שונה כך כותב הפרישה אבל הרב מושה פיישה שואל עליו אומר אף אחד לא ידע שם שאסור לקשור כל ההלכות האלה שישנם היו רק בשלב מאוחר יותר בא הספר בית דוד באור החיים סימן קמב ושואל איזה מין הלכה זו ששבת שלפני פסח קוראים אותו שבת הגדול למה זה בדיוק משנה במה הטור לא כותב לנו מנהגים התור כותב הלכות שבת שלפני פסח קוראים אותו שבת הגדול. למה זה משנה? התשובה. נאמר את התשובה על המקום למרות שיש את זה גם המשך. בעזרת השם בעזרת עוד כמה שעות שתיכנס השבת כשנאחל אחד לשני ונאמר שבת שלום כמו שאנחנו אומרים בכל שבת. בשבת הזאת אנחנו צריכים לומר שבת הגדול שלום. ושהוא עונה לך מה הוא עונה לך בחזרה? עונה לך שבת שלום ומבורך. תגיד לו שבת הגדול שלום ומבורך. פירוש הדבר צריכים להוסיף בברכה שאנחנו מברכים בשבת הזאת. אם אתה רוצה אין לזה עוד פעם. בעזרת השם עד שנה הבאה אין לך עוד פעם שבת הגדול. אז השבת כל יהודי שאתה פוגש אותו תגיד לו שבת הגדול שלום. שבת הגדול שלום. וככה תצא לקיים את דברי התור בסימן תל. המרם אלשך בספרו בפרשת בו שואל מה זה העניין הזה שהקדוש ברוך הוא אמר במקחו בעשור לקחת את הכבש ארבעה ימים קודם ולקשור אותו לקרי המיטה מה מונח כאן בכל העניין הזה כותב המרם אלשך כי הנה חטאו ישראל במצרים בעבודה זרה והנה העוון ההוא יש בו חילול השם בעוון הזה שלקיחת צה ולקחת אותו ולהשתחוות לצא חילול השם כי ברבים עזבו את השם בתבנית שור אוכל עסב. אנשים הלכו והתחילו לעבוד לכבשים. כבש זה האיל של מצרים, תלה הזיל של מצרים. פתאום פרסו סדין והשתחוו לפני הכבש הזה באמצע רחוב. ועכשיו אחרי שעבדתם עבודה זרה, צריכים לתקן את החטא הזה. איך מתקנים? ובא אלוקים למראה כוון ישראל ולטהרה מאשמותיהן. על כן, על חילול השם, לעומת זה, יקדשו את השם ויערו נפשם בארבע ימים שהיה עשה קשור. בקר מיתתו מסתכנים למות בידי המצרים כי כולם יכבצו בפתחי ישראל לאמור מה זאת המצרים באים ואומרים תפתח את הדלת מה יש לך כבש קשור לקרי המיטה מה זה עושה פה אתה הולך לשחוט את האלוהים שלי ואומר לו היהודי כשרטיב לקרא מיתה לשוחותו לשם אלוקיי אני בעזרת השם ביום רביעי שוחט אותו לכבודו של הקדוש ברוך הוא והמצרי יראה וכאס המצרי יראה ויכעס שיניו יחרוק ונמש נגד איש הישראלי לנתחו לנתחיו ועל מנת כן שם הישראלי את נפשו מנגד למות על קידוש שמו יתברך תחת אשר חיללו והיה ארבעה ימים אלה נגד ארבע אותיות הוויה אשר חיללו ובסכר זאת אלוקים לא עזבו ביד מבקש נפשם אלה הדברים שכותב האלשך אומר לנו האלשך רבותיי חילול השם איך כותב רבנו יונה בגמרא במסכת יומה דף פו אומרת הגמרא עבר אדם על מצוות עשה ועשה תשובה מוכלים לו עבר אדם על לא תעשה תשובה טולה ויום הכיפורים מכפר עבר אדם על מיתות בית דין אומרת הגמרא תשובה טולה יום הכיפורים טולה וייסורים מחפרים עבר אדם על חילול השם אומרת הגמרא אין לו ביד תשובה ולא ביד יום הכיפורים ולא ביד ייסורים אלא מה עד תמותון עד יום המוות רבותיי יוצא שלקן את חילול לשם זה דבר קשה מאוד גם תשובה וגם יום הכיפורים וגם ייסורים וגם אז צרי לחכות עד יום המוות רבנו יונה בספרו שרי תשובה כותב ומצאתי פתח תקווה מצאתי פתח תקווה מה עושים אדם שמקדש את השם יכול לכפר על עוון חילול השם כך כותב רבנו יוינה בשר תשובה הוא האבא שלנו בהלכות תשובה אומר מצאתי פתח תקווה כך אומר רבנו יוני האמת היא שהעריף רבי יושיהו פינטו כותב שיש דבר יותר מקידוש השם. כשאדם עושה תשובה מאהבה הוא כותב אז מה? אז זסדונות הופכים לו לזכויות. אז בעצם החילול השם הופך להיות קידוש השם. רבנו ינה כותב צריך תשובת המשקל. אומר לנו האלשך בזה שעבדנו עבודה זרה וזה היה ביזיון שודי עובד לעבודה זרה. כמו שכתוב שחנניה מישאל ועזריה לאחר שיצאו מכבשן האש אז אנשים ירקו עליהם. ככה אמרו, יש לכם אלוקים כזה ואתם עובדים לעבודה זרה אז ירקו עליהם. כך כתוב בחז"ל, ללכת יש לך קדוש ברוך הוא ואתה עובד לכבשים. איזה חילול השם זה? אז מה עושים לתקן את זה? עכשיו שקנו את הכבש ושכוושרו אותו לקרי המיטה כדי לבזות אותו ושמו אותו ככה והשפילו את האלוהים של מצרים. היה בזה קידוש השם כי הם עצרו נפשם למות. כי מה היה קורה אם המצרי היה מגיע אליו הביתה ומכה אותו? אז לכן מה הרשו? כנגד זה היה תשובת המשקל בזה שלקחו אותו ועשו את הפעולה הזאת זה תשובת המשקל אדונינו החידה רבי דוד הזולי כותב שהיה כאן עוד דבר מסוים לא רק הוא אומר שקשו את הכבש לקרי המיטה גם כולם נימולו ברגע שכולם נימולו הם כולם שכוו חסרי עונים כי כידוע לכולם שלישי למילה מה זה זה מצב ששמעון ולוי הרגו את כל צושבי שכם אז כל הגברים בבית כולם נימולו כולם שכוו מה שחוו על ה על המיטה בבלי יכולת הזוז עכשיו תאר לעצמך שמגיע מצרי ומה עושה המצרי המצרי שמגיע תופס אותך ותופס אותך ולוקח אותך עכשיו שאתה שוכב על המיטה בחיסרון כוחות כשהאלוהים שלו קשור לקרי המיטה והוא הולך להרוג אותך גם לא תכל לתת לו מכה בחזרה למה לא תוכל לתת לו מכה בחזרה בגלל מה כי אתה שוכב על המיטה בחסרנים אז היה כאן מסירות נפש כפולה אומר החידה יש עבירה שאתה עושה עם היד, יש עבירה שאתה עושה עם הפה, יש עבירה שאתה עושה עם העין, יש עבירה שאתה עושה עם הרגל, יש עבירה שהיא מכף רגל ועד ראש. מה זה עבודה זרה? אומר החידה זה מכף רגל ועד ראש. אז איך מתקנים אותה? כדי לתקן את העבירה הזאת, מה צריך לעשות? תיקון שהוא מכף רגל ועד ראש. איך? מסירות נפש. הוא אומר זה מצווה שאתה מתקן אותה מכף רגל ועד ראש, כי אתה מוצר את כל הנפש שלך. ועם ישראל במצרים שקנו את הכבשים ואחר כך נימולו ולא יכלו לזוז תיקנו את החץ הזה והיה מבחינת מה מסירות נפש שלהם והמסירות נפש שלהם הזאת היא זאת שעזרה להם לצאת מתוך העבדה של עבודה זרה אומר הלבוש באור החיים סימן תל בעשרה לחודש היה שבת ולקחו להם כל אחד צלפ פסחו וגררו על הקרקע לבזותו לעיני המצרים שמחזיקים אותו לאלוה גררו אותו על הרצפה וזה גם היה ביזיון לאלוהים של מצרים ועכשיו מה שנקרא קודם הם השתחוו לפסל הזה ועכשיו הם ביזו אותו זה היה הכפרה אז יש כאן מסירות נפש בקיחתו ויש כאן מסירות נפש בקשירתו בבית וגם נימול הוא כותב החידה אז יש לך כאן עוד מסירות נפש בא הספר להעיר לאורות ולהתקיל ושואל שאלה מאוד יפה זה מופיע גם בחוברת שיצאה מתוך דבריו חוברת שנקראת למען ספר שמי ושם זה מופיע באחד המאמרים הוא שואל על השרך שאלה מאוד יפה. הרי הוא שואל שאלה. הרי לא אחד כל אחד שחט כבש, לא אחד שחט, אלא מה? אחד שחט לחבורה שלמה. כמה אנשים נמנו על צה? כמה נמנו על צה? 100 אנשים 100 אנשים נמנו על צה אחד אכלו מכבש אחד. לא שרטו כל אחד כבש. אין לך מה לעשות. כי ואם ממית מיות מ, אם אין לך מספיק אנשים למנות על עשה, מה עושים? ולקח הוא הוא שכנו הקרוב אל ביתו. אתה הולך ומנמנה ביחד עם השכנים. אתה אוכל ביחד עם השכנים קורבן פסח. כל השנה אתה אוכל את השכן שלך. בחג הפסח אתה אוכל איתו ביחד. ככה אמר הקדוש ברוך הוא. לא פלא ולא יותר, לא פחות ולא יותר. זה לא רק במקלטים חיים ביחד, גם בקורבן פסח נמתעים ביחד. נו, נפלא ביותר. אז אם אתה עושה 100 איש. שואל הרב, שאלה מאוד יפה. אז אחד קנה ל-100. אדם אחד קנה ל-100 אנשים, אדם אחד שחט ל100 אנשים, אדם אחד צלה ל-100 אנשים. אז איך תכפר עוון עבודה זרה לאותם אנשים שלא שחטו, אותם אנשים שלא הלכו לשוק ואותם אנשים שלא שרפו את עצו אותו. איך זה מתכפר להם? אם כותב לנו רבי משה אלשך שאחד שהלך לשוק וקנה וסיכן את החיים שלו אחד הלך לשוק וקנה סיכן את החיים שלו וכתוב שמה הוא הביא אותו הביתה וקשר אותו לקרי המיטה סיכן את החיים שלו כי המצרי נכנס הביתה וא אומר מה זה אומר ביום רביעי יתבחל כבש אנחנו שוחטים את הכבש שלכם את האלוהים שלכם והוא המצרי מצד בן אומר חכה חכה אני הולך להביא עכשיו אז מה אתה נכנס אליך אחד היה מי כל בניין יש ממונה משה בבניין מספר 15, דוד מספר 17, זה מספר 19, כל אחד במספר שלו. יופי. אז כל אחד יש ממונה. אומר, אז איך מתכפרים כל הבניין? איך מתכפרים? הרי נכנסים איתך חמש משפחות לאותו כבש, איך הם מתכפרים? שאלה מאוד יפה. הרי אחד שוחט, הרי אחד קונה ואחד עושה את הצליל, הוא הולך וקונה את השיפול של רימון ושם אותו על ראשו ועל קרב ועל קרבו. רק אחד. אז איך מתכפרים עוד 99? איך הם מתכפרים? שאלה מאוד יפה. ויש על זה תשובה נפלאה שהוא מביא מהמארל צונץ בספרו מלא העומר. אומרת התורה בפרשת בוא פסוק ג'. דברו אל כל הדל לאמור בעשור לחודש הזה ויקחו להם איסלב אבות צל הבית. כותב שואל המרלץ צון שאלה יפה. המילה לאמור מיותרת. היה צריך לומר דברו אל כל הדעת ישראל בעצור לחודש הזה ויקחו להם מה זה לאמור המילה לאמור לכאורה מיותרת כך שואל הרב המהרל צונץ הוא אומר תשובה נהדרת אומר המהרל צונץ הקדוש ברוך הוא ציווה מי שקונה ש על ידי שהוא קונה את השא הוא מכפר על עוון חילול השם למה הוא הולך לקנות את השאקן את החיים שלו הוא גורר אותו הביתה כמו שאומר הלבוש גררו אותו ואחרי זה לקחו אותו, קשרו אותו לקרי המיטה ואחרי זה הוא מעל את עצמו ניתנח טפח של סיכון אבל מי שלא קנה את עשה ומי שלא שחט את עשה ומי שלא קשר אותו לקר המיתה הוא צריך לימור הוא צריך להגיד לאחרים מה הוא אומר לאחרים מושתפה אתה יודע ביום רביעי אני שוחט אומר את מה אתה שוחט דוד מהבניין שלי קנה כבש אנחנו אוכלים ביחד יום רביעי בערב אנחנו יוצאים בעזרת השם כולה במקום אחד נכנסים לבית לא יוצאים מן הבית חוץ חוצה כולם נסגרים בממד בעזרת השם כולם מרחב מיגון מי תביא נכנסים כולם בתוך הבית לא יוצאים החוצה כל הבתח פתח אסור לצאת מפתח הבית במצרים כולם יושבים בבית בעזרת השם ושם אנחנו נאכל את הצלי אש אומר האלוהים שלכם אנחנו הולכים לשרוף אותו ובעזרת השם לעשות ממנו צלי שהמוטפה היה שומע אומר אתה קנית אומר לא אני שותף איתו היה המצרי עצמו מתפוצץ לשמוע שמה שהיהודי הזה עושה את זה וכל יהודי היה צריך לפגוש מצרי להגיד לו פרוק אתה יודע אני בעזרת השם יום רביעי שוחטים אלוהים מי אתה שוחט אומר לא השכן שלי דוד הוא שוחט הלו שישי אתה יודע אנחנו ביום רביעי אנחנו עושים אומר מי אתה אומר מה אני עושה עם יעקב יופי ברבו איזה יופי והמצרים היו מתפוצצים אומר המהרלצון דבר את כל הדד בני ישראל לי מורר מי ששוחט שוחט מי שקונה קונה מי שצולה צולה אבל מי שלא עושה מה עושה? לימור תגיד למצרי הלו הרי הם היו שכנים שם הלו אתה יודע מוספה אני יוצא בעזרת השם יום רביעי יתבח אל כבש אנחנו שוחטים את הכבש למה מה קרה אומר אני עושה ביחד עם עם יחזקאל וככה התפרסם שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם אלה הדברים שוא אומר אומר הרב תוספת נפלאה על פי זה אומר תבין דבר נפלא מתי היהודים אמרו את זה למצרים כל השבוע כולו מה הם עשו כל השבוע כולו הם עבדו במצרים רק בשבת היה להם חופש. אה, תגידו שהגמרא אומרת במסכת ראש השנה שבראש השנה פסקה עבודה מאבותינו במצרים. כותב המשנת רבי אליעזר בפרק יט, כך כותב העמק דבר בפרק ו פסוק ו שמה שכאשר אמנם עבודת פרך לא היה, אבל עבודת לא פרך כן המשיכו לעבוד. אז מתי היהודים יכלו לדבר עם המצרים? רק בשבת קודש. יוצא שבשבת קודש היו שני פעולות. לא רק שקנו את הכבשים, גם מי שלא קנה את הכבשים מה עשה? פרסם את הנס הגדול בשבת. לכן נקראת השבת הזאת בשם שבת הגדול. אלה הדברים שהוא מביא דבר נפלא ביותר. אם ככה רבותיי, אחרי שנלך לתלך לעוד תשובה אחת שכותב שכותב הבך. אומר הבך, יש כאן דבר נוסף. מה הדבר הנוסף שיש כאן? שהיהודים אמרו למצרים שלא רק שאנחנו שוחטים כאן למטה, אנחנו גם שוחטים למעלה. כי ברגע שאנחנו עושים כאן את השחיטה, אז גם במרום הקדוש ברוך הוא שוחט את מה? את האלוהים של מצרים. אז יש כאן גם למעלה וגם למטה. ובזה נתגדל ונתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם. על ידי זה שאמרו ששחוטים למטה ולמעלה, היה קידוש שם השם. לכן נקראת השבת הזאת בשם שבת הגדול. אלה הדברים שאפשר לבאר בתוך הדברים שכותב כותב הבך בא בני ססכר במאמרי שבת הגדול באות ב כותב הבניסכר מתתי ראיתי טוב טעם בשוט שמן אמור בשם גדול ספרדי אחד שנקרא מהרי זאבי השם שלו מהרי זאבי בספרו הורים גדולים הנה נאמר הוא בכלל לא קושר את זה שבת הגדול בכלל לא קשור לנס הגדול גדול שהיה במצרים בי בניסן הוא קושר את זה למשהו אחר לגמרי בעזרת השם ביום חמישי בלילה בשבוע הבא בצת החג כולנו נברך בעזרת השם בשמחה גדולה את ספירת העומר ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קדישנו מצוותיו וציונו על ספירת העומר ונספור את היום הראשון היום יום אחד לעומר אומרת התורה וספרתם לכם ממכורת השבת שבע שבתות ממוינה עד ממחורת השבת השביעית תספרו 50 יום מתי מתחילים לספור אומרת התורה ממכורת השבת מה זה מכורת השבת מה פירוש דבר מוכרת השבת אנחנו מה שחכמינו אמרו במחרת הפסח שבת הקריא פסח הקריא שבת מה אמרו המינים והפיקורסים מה הם אמרו לא צריך לחכות לשבת הבאה ורק במוצה שבת אחרי זה מתחיל מצפור אז אז זה היה הוויכוח שהיה בין המינים והכופרים לבין חך מישראל ולכן עשו את העניין שקצירת העומר עשו את זה בכל רעש גדול כמו שמופיע בחז"ל אומר הרב זאבי כמו שמביא יודע בני סוסחור מה הוא אמר אומר היה כאן נס גדול ביותר למה כי על חז"ל הקדושים קוראים התורה קוראת מה ממוכוס השבוס ומה הם קוראים הוכרת השבת גם פסח נקרא בשם שבת אומר היות ואנחנו לא נטעה לחשוב טוב שפסח נקרא שבת זה מתכורת השבת הכוונה למה לשבת הבאה לכן קראו לשבת לפני זה בשם שבת הגדול כי במהלך השבוע יהיה לנו עוד שבת אחת איזה שבת תהיה במהלך השבוע שבת קטן למה זה נקרא שבת קטן כתוב וספרתם לכם מכורת השבת איזה שבת זאת זו שבת קטן לעומת השבת הגדול כך הוא כותב ואם אנחנו קוראים לשבת לפני פסח שבת הגדול מכלל דעיקה שבת קטן בשבוע הבא והיינו יום טוב ראשון של פסח שנקרא גם כן בשם שבת ששביטתו קטנה משביטת יום השבת כי מותר אוכל נפש וכדומה ולדעתי כותב הבני סוסכו טעם זה הוא חשוב ונחמד מאוד כך הוא כותב הבני סוסכו נותן ציון לפירוש הזה ממשיך הבני סוסכו ואומר תירוץ נוסף והנה ידוע שמפרשת בפסח קיבלנו בראש חודש בא חודש ניסן שם הקדוש ברוך הוא נתן לידינו לקדש את החודשים אבל השבת הרי כבייה וקיימה מששת ימי בראשית ויכל אלוקים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה מתי הקדוש ברוך הוא גמר את המלאכה ביום השביעי ולכן אנחנו מקדשים את יום השביעי והיות ואנחנו מקדשים את יום השביעי ומברכים אותו אז יום השביעי יתגדל ויתקדש בזכותו של הקדוש ברוך הוא לכן אנחנו בשבת אומרים ברוך אתה השם מקדש השבת ואילו בחג אנחנו אומרים ברוך אתה השם מקדש ישראל והזמנים. מה ההבדל בין שבת לבין זה? כי השבת קביה וקיימה על ידי הקדוש ברוך הוא. לכן זה ברוך אתה השם מקדש השבת. אבל יום טוב אנחנו מקדשים אותו. למה? כי הקדוש ברוך הוא נתן קידש אותנו ונתן לנו את האפשרות לקדש. לכן אנחנו אומרים ברוך אתה השם מקדש ישראל והזמנים. ד מקדשים אומר הרב הבניסכר תירוץ משלו. זאת אומרת שהשבת היא הרבה יותר גדולה. למה השבת היא יותר גדולה? כי השבת היא הקדוש ברוך הוא קבע אותה ואת החגים אנחנו קובעים. לכן קודם בו יום מועד הקדוש הראשון שברגלים שבכל השנים נקרא בשם השבת שלפניו שבת הגדול להורות את החילוק שבין קדושת שבת לקדושת יום טוב. נו נשאלת השאלה אז למה שבת לפני שבבועות לא נקרא בשם שבת הגדול? כי מהלך אח גם יהיה בשם שבת, אבל המושג של שבת מופיע רק לגבי פסח. וספרתם לכם ממחרת השבת מופיע רק לפסח. אז לכן כאן זה מופיע. בא הספר שמן ראש ואומר תשובה מיוחדת מאוד. אומר השמן ראש בחלק ג עמוד קכ. הוא מביא דבר נפלא. למה נקראת השבת הזאת בשם שבת הגדול? אומר לנו התור. מה אומר הטור? שבשבת הגדול יצאו עם ישראל לקנות כבסים. ומה? והיו שיניהם של המצרים כות הנס הגדול שהרע בו קוראים אותו בשם שבת הגדול ידוע לכולם שנאמר כולנו בעזרת השם יודעים מה שחז"ל הקדושים אומרים שיציאת מצרים הייתה ביום חמישי הייתה ביום חמישי אבל צריך לדעת שבסדר עולם מופיע עוד דעה נוספת שלא יצאו ביום חמישי אלא ביום שישי אם יצאו ביום חמישי אז שעתי השבת הגדול בשבת י בניסן אבל אם אתה אומר שיצאו ביום שישי אז מתי קנו אותם על פי זה ביום ראשון יום ראשון אין שום בעיה אז אם ככה אני אשאל את השאלה אז למה קוראים לזה בשם שבת הגדול אם אתה אומר שמה שיצא הנס הגדול שהרע בו אז ממילא הנס הגדול שהרע בו היה בשבת לכן זה שבת הגדול אבל בשם בסדר עולם מופיע דעה נוספת שמה שעם ישראל יצא ממצרים ביום שישי אז אם כך ה' בניסן היה ביום ראשון אם זה הה ביום ראשון אז זה אין ננס אז למה קוראים לזה לשבת הגדול זה שאלה אחת שהוא שואל, אבל השאלה היא הרבה הרבה יותר עמוקה ובוא ניכנס בעזרת השם לתוך הנושא הזה. ידוע לכולם וכולנו בעזרת השם צריכים להכין את עצמנו לליל הסדר. כבר אין הרבה ימים צריכים לקחת את עצמנו כי בליל הסדר יש מצווה של והגדת לבנך. והגעת לבנך לספר לילדים ולספר לילדים זה סיפור יציאת מצרים. לא ורטים יפים אלא סיפור יציאת מצרים. מה זה דם ומה זה צפרדע ומה זה כינים ומה זה הרוב ומה היה שמה ולספר להם על השיעבוד של מצרים מה ימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבונים כל הדברים האלה צריכים לדבר עם הילדים ולספר להם בהרחבה גדולה כל מילה שאתה מוציא מהפה אם אתה סבא זה לנכדים שלך ואם אתה אבא זה לילדים שלך אתה מקיים מצווה של והגדת לבנך זה המצווה שאתה מקיים בעקבות זה שאתה מספר לילדים ישאלה אותך הילד שלך אבא כמה כמה זמן לקחה כל מכה? כמה זמן לקחה כל מכה? מה תגיד לו? מה תגיד לו? שבוע, נכון? שבוע. אבל מה היה שלושה שבועות קודם? מה היה? >> התראה. יוצא שבזמנים ההם התראה לקחה שלושה שבועות, לא שש דקות. דבר ראשון היה התראה שלושה שבועות קודם. אבל יש עוד דעה במדרש. מה הדעה נוספת במדרש? שהתראה הייתה שבוע והמכות היו שלושה שבועות. שתי דעות במדרש. אז אם אבא שלך, הבן שלך ישאל אותך, אבא כמה זמן הייתה התראה במצרים? אז תגיד לו עכשיו זה התראה שש דקות קודם, נכון? אז כאן יהיה לך התראה למדה אחת שבוע ואחד אומר היה שלושה שבועות התרה. יפה מאוד רבותיי, על פי החשבון הזה כל מכה הייתה חודש, נכון? החשבון פשוט. בניסן היה מכת בכורות, מכת חושך הייתה בחודש אדר, מכת הרבה הייתה בחודש שבט ומכת ברד מתי הייתה? בתבת. יפה מאוד מה אומרים כולם מפרשים כולם בדרך יפה אומרים היות ומכת הרבה הייתה בחודש שבט והרבה אכל את כל העסב ולא נשאר עשבים ואנחנו חוגגים בשבט מה? טו בשבט. מה זה טו בשבט? שמחה לאילנות. נכון? יפה מאוד טוב בשבט הגיע חג לאילנות אז ממילא יש לך חג לאילנות על זה שהיה מכת ברז אכלה את זה יש לך חג לאילנות יפה מאוד מה היה ב בחודש אדר היה מכת חושך נכון מה היה ולכל בני ישראל היה >> אור במושבותם ומה יש לך בפורים ליהודים הייתה >> הורה ושמחה אז יש לך כנגד זה הורה ושמחה יפה מאוד קת בכורות מתה הייתה בליטן איזה יופי הכל מסתדר טוב בא הרב רמבן ואומר אומר דבר פלא. אומר הרמ"בן, מכת הרבה הייתה בתחילת חודש ניסן. אם בערב חודש ניסן, יומיים לפני ניסן, אומר סיבה פשוטה מאוד. למה? כי הקדוש ברוך הוא ציווה את הרבה לאכול מה? את כל הפירות ואת כל העצים ואת כל הדשא ואת כל העסב, הכל הם מצכים לאכול. מתי יש עצים? מתי יש פירות? מתי יש דשא? מתי הכל גודל? מתי בחודש ניסן. נכון? הרואה אומרת הגמרא יוצא בן אמי ניסן ורואה אילנות מלבלבים מברך מה ברוך שלא חיסר בעולם וכולי וכולי יפה מאוד פירוש הדבר שמתי הברכה הזאת באה בראש חודש ניסן אז אז הכל פורח מה יש לך לאכול במכת הרבה שיש לך בחודש שבת כאשר העצים עדיין תרדמת החורף מתי מתחילים לצאת החוצה היוצא בימי ניסן ורואי לנות מלבלבים אומר הרמבן תחילת חודש ניסן הייתה מכת ברד לא ברד מכת הרבה יפה מאוד מתי זה אם בערב או בערב שני ימים לפני ראש חודש בכל אופן אז זה היה וזה נמשך לתוך החודש של ניסן נכנס לניסן מיד לאחר מכן התחיל מכת חושך ותוך יום אחד היה מכת בכורות אלה הדברים שהוא כותב דבר נפלא אומרת התורה במכת הרבה ויעלה הרבה על כל ארץ מצרים ויה לך בכל גבול מצרים כבד מאוד לפניו לא היה כן, הרבה כמוהו ואחריו לא יהיה כן הרבה היה פעם אחת לא יהיה אה שואל רש"י כן היה בימי אוהל כך שואל רש"י מה אומר רש"י בימי אוהל היו הרבה מינים כאן היה רק מין אחד הקדוש ברוך הוא הביא מין אחד של הרבה משהו רציני כזה F35 משהו בומבסטי הביא לא איזה קטמים קטנים משהו רציני אז לכן מה הקדוש ברוך הוא הביא הכת הרבה מיוחדת לכן לא היה כזה אומר בעל התורים כתוב ונח הרבה מה זה וינח הרבה אומר בעל התורים בכל התנך מופיע פעמיים המילה וינח איפה פעם אחת וינח הרבה ופעם אחת וינח >> ביום השביעי מלמד שנח הרבה בשבת שבת הרבה לא עבד שישה ימים בשבוע עבד תחן כמו שצריך איך נכנס השבת הוא שמע את הסופרים ששרים בגושן על כניסת שבת וזה אמר זהו נכנס שבת הפסיק לעבוד זהו כל הצרצרים כל ההרבה ישב בשקר כך אומר רבותיי למה הקדוש ברוך הוא אמר מכת חושך הקדוש ברוך הוא אמר שהיא רק שישה ימים נכון תשאלו את הילדים בליל הסדר כאיזה מכה הייתה רק של שישה ימים מה יגידו >> מכת חושך שלושה ימים לא ראו ושלושה ימים לא קמו איש מתחתיו כך כתוב בתורה זה רק שישה ימים איפה היום השביעי הרי כל מכה הייתה של שבוע איפה זה חדש הקדוש ברוך הוא שילם מתי >> בים סוף שמה הקדוש ברוך הוא עשה להם חושך אז הוא שילם להם רבותיי שואל הרב שמן ראש שאלה מאוד יפה מאיפה לקח הרבה את הדבר הזה לנוח בשבת מאיפה הוא לקח הצפרדים נחו בשבת >> אה >> כינים נחו בשבת >> לא רק שנוחם בך שבת הם ממשיכים עד היום הכינים אז לא נחו בשבת אז הם לא נחו מכת הרוב נח בשבת דבר נח בשבת הכל הכל עבד. נו אז מה זה שבת? הרבה לא עבד. מה זה? כך שואל הרב שמן ראש. הוא אומר תשובה יפה מאוד. האם מותר לבעל חיים? יש לך בעל חיים, יש לך קבצים בבית ויש לך בבית פרות. אתה מגדל פרות? יש לך רפת או יש לך דיר? האם מותר לתת לפרה שלך לתת לראות באחו וללכת ללקות משם? עשבים, סביונים, קלניות, עסף טרי או שלא. בשבת מה אתה עושה? אתה משאיר אותה בתוך הרפת, משאיר אותם בתוך אדיר ושם להם מה >> שם להם שם תבן, שם להם חציר, שם להם שם שיאכלו, שלא יצאו החוצה, אוכלים מן התלוש ולא מהמחובר. הוא שואל האם מותר לשחרר בעל חיים כדי שיטי בחוץ בשבת? ועל ידי כך שהוא מטייל בחוץ בשבת, מה הוא עושה? הוא טולש האם מותר או לא. כך הוא שואל. מה התשובה? אומר לנו רש"י בפרשת משפטים אומר רש"י, בוא נקרא את רש"י הקדוש. מה אומר לנו רש"י בפרשת משפטים? אומרת התורה, פרשה שהתורה מדברת על מצוות השבת, אומרת התורה, בוא נקרא את הפסוק בפנים, שיהיה לנו תמול ששת ימים תעשה מלאכה. אומרת התורה תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות למען ינוח שורכה וחמורך וינפש בין אמתך והגר אומר כאן רש"י במקום למען ינוח שורךמורך תן לו נייך מה זה תן לו נייך תן לו מנוחה למען ינוח מה זאת אומרת תן לו מנוחה להתיר שיהיה תולש ואוכל עשבים מן הקרקע דהיינו אתה אתה משחרר אותו והוא הולך לטייל באחו ואז מה הוא טולה שם הוא לא אוכל מהחציר שאתה שם לפניו אלא הוא טולש עשבים ותולש קניות וסביונים וכל מה שיש שמה או אינו אומר רש"י אולי לא אולי יחבשנו בתוך הבית אולי תסגור אותו בתוך הבית שיאכל רק מהחציר שאתה שם לו ביום שישי ויאכל מספיק ולא יצאל בחוץ אומר רש"י לא אמרת אין זה נייך זה לא מנוחה בשבילו אלא מה זה צער אם אתה סוגר אותו אותו ואתה לא יוצא לטייל, הוא רוצה ללכת לטייל ואתה סוגר אותו, לא נותן לו לטייל. אז מה זה? זה לא מנוחה. מה זה? זה צער. יפה מאוד. שואל הרב, אם ככה אני לא מבין, אז למה אסור להרבה לעבוד בשבת? הרבה הלך ואכל בשבת מן המחובר. נכון? לפני הרבה לא שמו חציר. מה הקדוש ברוך הוא אמר להם? לאכול את כל העסב ולאכול את כל פרי העץ ולאכול את הכל. אז למה הם לא עבדו בשבת? הקדוש ברוך הוא אמר להם לשבוט בשבת. למה פתאום הם הניחו? לא לעבוד בשבת. בא הספר שמן ראש ואומר תשובה נפלאה. הגמרא אומרת שבמצרים הצפרד עשו פעולה למעלה מגדר הטבע. מה עשו הצפרדים? הקדוש ברוך הוא לא אמר לצפרדים צפרדי א' ב ג איפה תיכנס? הקדוש ברוך הוא אמר לצפרדים ה באו בביתך ובחדר משכבך במשך בכל מקום איפה שהם רוצים יכנסו איפה הם רוצים אתה רוצה לבית של פרעה אתה רוצה אתה רוצה בג'קוזי שלו אתה רוצה להיות בלונהפר כנס למכונת כביסה זה מסתובב פעם ככה פעם ככה תסתובב איפה שאתה רוצה אתה רוצה כנס לו למעין תקרקר לו מבפנים וככה תפרדים דיברו מהבטן מה שנקרא אחד עם השני איפה אתה נמצא אומר אני בבטן של פרעו איפה אתה אני בבטן של פרוק וככה הם תקשרו אחד עם השני מתוך כל אחד איפה שהוא רצה אבל הקדוש ברוך הוא גם אמר להיכנס בתוך התנורים ובאו במשארותיך ככה הקדוש ברוך הוא אמר נו איך תיכנס לתנורים הסתדרו הצפרדים על מגשים של המאפיות שמה התיישבו על המדפים כמו לחמניות הסתדרו שש לחמניות בשורה השתדרו שתש צפרדים כפול ארבע צלרות והכנסו הכניסו אותם לתוך התנור ומה קרה התבשל שעה וחצי עד שיצא לחמניות טובות יצאו יצאו כל הצפרדים חמים וחיים ברוך השם סיעתא דשמיא גם חיים דבריו חיים וקיימים איזה נס היה כל הצפרדים מתו ואלה הצפרדים שהיו בטהורים בתוך התנורים שמחו יצאו בשלום מהם אומרת הגמרא במסכת פסחים דרש טודוסי שכבר מי שמה שמהם למדו חנניה מישאל ועזריה להיכנס לתוך כבשן האש אם הצפרדים לא שתוו עשו את זה אנחנו ודאי הלכת כמה וכמה יפה מאוד אומר הרב הוא לדיתי גם הרבה עשה מסירות נפש למה הרבה מסירות נפש כת הקדוש ברוך הוא אמר להרבה מה הם צריכים לעשות ויאכל את כל עסב הארץ ואת כל פרי הארץ ואת כל ולא נותר כל ירג בעץ ובעסב השדה בכל ארץ מצרים רק הכל כמה הרבה יכול לאכול כמה ביס של הרבה כמה זה מה יכול לאכול לתת ביס במלפפרפון וזהו הוא שבע הוא לא אוכל כמו שאנחנו שואבים ואבק אוכל מה שנקרא גרגיר קטן אחד וזה נגמר והם מה אוכלים כל הזמן בלי הפסקה כמה הוא יכול לאכול אז מה צריך לאכול להתגבר על הטבע שלו הוא נותן בסקתה והוא גומר לא הקדוש ברוך הוא אמר כל אז מה הוא עשה היא אכל או שהקי או שאכל עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר כמה אתה מסוגל לאכול במצוות השם עלינו הקדוש ברוך הוא ציווה להשחיט את היקום נאכל עוד ועוד ועוד ועוד ועוד אז אכלו יותר ויותר זה מה שכתוב כאן אכילה גסה הם אכלו אומר הרב זה מה שכתוב ויה להרבה על כל ארץ מצרים וינח בכל כבוד מצרים כבד מאוד אשר לפניו לא היה כן הרבה כמוהו ואחריו לא יהיה כן מה אומר רש"י היה בימי יואל אבל היה כל מיני מינים הוא אומר לא לא צריך להגיע לזה כאן ההרבה הזה היה מיוחד שאכל בלי הפסקה אכל ואכל ואכל ואכל ואכל בלי הפסקה וזה מסירות נפש למה כי הרבה לא מסוגל לאכול כוח הרבה אז למה הוא אכל היות והקדוש ברוך הוא אמר להשחיט את כל האיבולים. לכן הוא עשה שואל הרב שמן ראש שאלה יפה האם כשהתורה התירה למען ינוח שוכה וחמוכה תן לו נייך האם מדובר גם באכילה גסה מותר לו לאכול מה הוא כותב סביונים האם מותר לו לאכול לשור הזה אכילה גסה או שרק מה ש מנוחה מה זה מנוחה מעט אוכל באו הרבה ואמרו לא יכול להיות אם הקדוש ברוך הוא אמר לטלוש ולטלוש מתי לטלוש ולטלוש בימות השבוע אני יכול לאכול לפי האוכל שלי אבל בשבת שבת קודש אתה לא יכול לתלוש אם זה לא לצורך סתם לאכול אז הם שבטו בשבת אז מה קרה בזה התקדש שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם במצרים שכל היהודים ראו שיש שבת שהרבה לא עובד ספרדי עבד בשבת כינים עבד בשבת הרוב עבד בשבת דב הכל עבד המכה היחידה שלא עבדה איזה המכה היחידה זה הרבה אז מה קרה אומר הרב דבר נפלא אומרת הגמרא בסנהדרין סה שאלתונוסופוס הרשע את רבי עקיבא מה יום יומיים למה בשבת אתם שופטים וביום חול אתם עובדים אמר לו מה כבר מגוברין מה ההבדל בינך לבין כל אדם אתה שר וכל אדם לך יש עיניים ולהוא יש עיניים לך יש ראש ולהוא יש ראש יש ידיים מה אתה שונה ומה זאת אומרת הקיסר מינה אותי לכן אני משונה אז לכן אני משונה כי הקיסר מינה אותי ומה יום יומיים מה ההבדל בין שבת ליום שישי אותו דבר שמש זורחת אותו דבר ושוקעת אותו דבר. מה ההבדל ביניכם? מה התשובה שהוא אמר לו? אמר, "תן לך ראיה." הוא אומר, "כמו שהקיסר מינה אותך, ככה הקדוש ברוך הוא מינה את היום הזה." אומר, "הקיסר מינה אותי, רואים? יש לי כובע של צער, יש לי למוזינה של צער, יש לי לשקה. מה אתה רואה בשבת? היא נראית אותו דבר." אמר לו, "לא נכון, אפשר לראות שזה שבת." איך? אמר לו, אתה יכול לראות בנהר שם בטיון שלא עובד בשבת. אתה יכול לראות שאי אפשר להוריד באוב בשבת. למה אי אפשר להוריד באוב בשבת? כיוון שהגיהנום שובט. לא עובד. אי אפשר להוריד באוב. ומה עוד? אמר לו לך תראה את הקבר של אבא שלך שכל השבוע מה קורה לו? יש שמה יש שמה עשן מהקבר. בשבת הוא שוב. אז הוא נתן לו שלושה סימנים שהשבת שונה מיום חול. אומר הרב, דבר נפלא, במצרים עוד לא היה סמבטיון ולא נהר. מה היה? פתאום ראו שבת. הם לא ידעו בכלל שיש שבת בראשית. מה הם ידעו שיש? ידעו רק שבת אחד שיש. איזה שבת? שבת שמשה רבנו סידר להם חופש שנאמר ישמח משה במטת חלקו. אז זה השבת שהייתה. זה הדבר היחידי שהיה. והיות וזה הדבר היחידי שהיה. לכן מה פתאום התגלה להם בתוך מצרים ממכת הרבה שיש עוד שבת. שאלו את משה רבינו למה הוא לא עובד? אה השבת הזאת היא זכר למיסה ברישית. נאמר כאן וינח ונאמר וינח ביום השביעי כמו שהקדוש ברוך הוא נח ביום השביעי ככה גם הרבה אז התגלה להם מה שיש מושג כזה של דבר שקוראים לו שבת ועל ידי זה התגדל והתקדש והתרומם שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם יוצא על פי זה ששבת אחרי זה הם כבר שמרו לא רק שבת חופש אלא שבת שהיא זכר למיסה ברישית לכן התגדל לשבת שאחרי פסח שלפני פסח השבת הזאת נקראת בשם שבת הגדול גדול אלה הדברים שהוא מביא דבר נפלא ביותר. אם ככה נלך עוד נקודה אחת שהוא מאיר באמת הערה יפה פיה. אם אמרנו על פי היסוד הזה שאומר הרמבן שמכת הרבה מתי התחילה? בתחילת חודש ניסן. אז אם התחילה בערב ראש חודש אז מתי נגמרה? או שהתחילה בראש חודש מתי נגמרה? שישה ימים. שישה ימים. זאת אומרת מה? או שהתחילה בערב ראש חודש ונגמר בה בניסן. ואז מה היה? היה שבת אחד שנחו. לא עשו שום דבר. שבת החד זה השבת הגדול. על פי זה הוא רוצה לומר דבר נפלא ביותר. בואו תראו. אם הרמבן אומר שהיה שבוע ומיד אחרי זה היה מכת בכורות אז היה מכת חושך. מתי זה היה? אם המכה הזאת נגמרה בשבת קודם והשבת הייתה בו' או שהיא הייתה בה' אחד מהימים האלה התחילה מכת חושך. מתי הייתה מכת חושך? הוא רוצה לומר דבר חידוש שמופיע בספר חוט המשולש בשערים, מופיע בספר דברי יוהל בפרשת בוי, מביא את זה המאגדים חדשים בשם הפני יהושע בהובה בכובץ מוריה ניסן תשנב מכתב יד של הרב ידיד יויל מהפני יהושע פלא מופלא הוא כותב דבר נפלא הרי שלושה ימים לא זזו המצרים ושלושה ימים היה להם חושך וכן זזו הוא כותב דבר פלא הימים שלפני י בניסן היה חושך והימים שאחרי י בניסן הם לא זזו. למה? כי רש"י שואל ולמה הביא עליהם מכת חושך? למה הביאה להם מכת חושך? מה אומר רש"י? אחד כדי להרוג את כל אלה שלא רצו לצאת ממצרים נכון? כל הרשעים מהערב מעם ישראל שלא רצו לצאת מתי הקדוש ברוך הוא הרג אותם? בשושת ימי החושך. ואז היהודים קברו אותם והמצרים לא ראו בכלל שהקדוש ברוך הוא נעניש את כל היהודים שלו רצו לצאת. מתי זה היה? אלה היו בשלושה ימים הראשונים. בשלושה ימים הראשונים של החושך. אז הרגו את כולם. אומר הרב חידוש עצום בשם הפני יהושע. זה איזה תאריך זה היה? ז'ח ות בניסן. בי י בניסן שנסתו ללכת לקנות את הכבשים. היה בחזרה אור במצרים. אז כולם יצבו לשווקים בחזרה והתחיל המסחר בחזרה וכולם באו לקנות כבסים. ביא, יב, יג עונש של חושך שהמצרים לא זזו. ואז מה? ואז היהודים יכלו להסתובב אצלהם בבתים ולראות מה איפה הם מחביעים את התכשיטים שלהם ואת הזהב שלהם. ואז ביד שהם באו לבקש מהם שיתנו להם שיתנו להם תכשיטים אמרו אין לנו מה אתה מדבר? ראיתי אצלך בבית ראיתי פה ראיתי שם ראיתי זהו נגמר הסיפור. פירוש הדבר שבאותו רגע שהם ראו את זה אז מה נתקן הדבר הזה שיכלו לומר למצרים כל דבר איפה הוא נמצא אומר הרב חידוש עצום בזח וט הרגו את מי את כל היהודים שלא רצו לצאת ביא יב יג המצרים לא זזו ואז מה אז קשרו לקרי המיטה ואז המצרים לא נגעו בהם כי הם לא יכלו לזוז רק בשבת קודש היה אור בשבת קודש הזאת היה אז המכה הייתה מחולקת שלושה ימים לפני שבת ושלושה ימים אחרי שבת. כך הוא מביא בשם הפני יהושע ובספר חוטה משולש בשערים. על פי זה הוא רוצה לומר חידוש מדהים. אומר הרב, למה הקדוש ברוך הוא ציווה מקחו באוסה? למה הקדוש ברוך הוא ציווה שאת קורבן פסח יקנו רק בעשור? מה שואל המאירי? כתוב בעשור לחודש הזה. שואל המאירי, למה בעשור לחודש? תקנה אותו בב, בג', בד, בה, עד הסור תקנה. אומר המאילי, לא. מה בין פסח מצרים לפסח דורות? פתח מצרים מקחו באוסי רק בעשור ולא ביום אחר ולמה כולם בעשור למה לא לחלק את זה מא' עד ג' בד החודש מד עד ו בת ואת כל יום יקחו קבוצה ויקנו למה כולם בעליהום כולם ביחד אומר הרב דבר נפלא אם היו קונים כבסים בבגד עוד לפני שמתו כל אלו שלא רוצים לצאת היו נמנים איתם גם אנשים כאלה בתוכו ואז מה היה קורה היה קורבנות פסח שהיה לך המנועים בתוכו אנשים שאחרי זה מתו וכמה מתו וח50 עלו בני ישראל מארץ מצרים אחד מח5 אחד מ50 אחד מ-500 זאת אומרת שמה אחד מ-500 יצא ממצרים אם היו נמנים כל אלה על השא של השכנים כל זה אחר כך אחר כך כולם היו מתים אז לך קורבנות פסח בלי מנועים אמר הקדוש ברוך הוא אף אחד לא קונה קורבן פסח לפני י בניסן למה כי הקדוש ברוך הוא יתברך שמו לעד ידע שהוא הולך להביא עונש על כל אלה שלא הולכים לצאת ממצרים הם ימותו מתי? בתריך זח וט ואז יקברו אותם מי שישאר בחוץ הוא יוכל לקנות קורבן פסח אמר הקדוש ברוך הוא קורבן פסח מקחו באוס למה כי בעשור לחודש כבר מתו כל אלה שלא רצו לצאת ועד עכשיו אפשר להימנות על עשה ומי שנמנא עם עשה באמת יאכל אותו אז מתי הנס הזה קרה זה קרה בשבת הגדול אלה הדברים ולכן אי אפשר לקחת אותו קודם ולכן נקראת השבת הזאת בשם שבת הגדול תרות נפלא נוסף עוד תירוץ אחד נפלא נוסף והוא מחבר אותנו בעזרת השם לחג הפסח הבא ללו לטובה כתוב בהתרה שנקרא בעזרת השם השבת וערבה לשם מנחת יהודה וירושלים כמי עולם וגשנים קדמוניות שואל רב מושה פיינשטיין למה וערבה לשם מנחה ולא קורבן קורבן זה דבר יותר יקר ממנחה אומר משה פיינשטיין וערוה לשם מנחת יהודה וירושלים כי ברגע שאדם מביא קורבן הוא יודע שהוא לא עושה כלום בקורבן שום דבר נולד הכבש, נכון? נולד העגל, מה אתה עושה? שום דבר. העגל יונק מהפרה והוא גוזל לאט לאט ואחרי זה בעזרת השם הוא נהיה לאילן הרב רבה והוא נהיה בעצמו פרה ונהיה אחרי זה שור ואחרי זה אתה לוקח אותו ושוחט אותו ויש בשר. מה אתה נותן לו? חציר. זה מה שאתה נותן לו. אתה עושה עבודה קשה, שום דבר. למה נקרא עשה נקרא בשם אשטרות צונך? למה קוראים לו אשטרות צונך? למה? כי הוא מעשירות את בעליהם. כך כתוב נהים עשירים דרך הכבשים. יפה מאוד. אז מה אתה עושה בכבסים? שום דבר. שם אותם, משחרר אותם למרה, הולכים מולדים, יש להם ולדות ויש להם צמר ויש להם חלב ונותנים הרבה פירות. מה אתה עושה בשביל זה? כלום. קונה 20 פרות וחגיגה, ברוך השם, יש לך סיעתא דשמיא, מתרבים שנה הבאה יש לך 150 120 האלה. זה ההתרבות שם אתה מבין שלא עשית כלום. אם קיבלת כזה מתנה, אתה מבין שזה הקדוש ברוך הוא. אתה מביא לו קורבן. אבל אם אתה מביא מנחה, כמה אתה תורח עד מתי שיש לך את המנחה? צריך לקצור. צריך אחרי זה מהנח להשכוט אותו ולגדל אותו ואחר כך להביא אותו לבית ואחרי זה לזרוע אותו ואחרי זה לזרות ברוח ולמדוד אותו ולטחון אותו המלא עבודות שאתה עושה נותן לך איזה הרגשה של מה של כויבצם יוד עשיתי משהו עשיתי אומר אם אתה מביא ממך אומר הקדוש ברוך הוא אם אתה מבין שלא עשית כלום אם אחרי כל מה שעשית אתה מבין שלא עשית כלום אומר על זה יש וערבה לשם מנחת יהודה מנחה חשובה כי מי עולם מוגשנים קדמוניות מה זה אומרים חז"ל כימי עולם כימי נחשנים קדמוניות כימי הבל שלא היה אז עבודה זרה בעולם לא היה עבודה זרה למה כי מי נוח כל העולם הושמד בימי נוח אם כל העולם הושמד אז לכן לא היה אף אחד בעולם הזה כימי נוח לא היה עבודה זרה הוקשנים קדמוניות כימי הבל שמה היה כימי הבל והוא דבר שאז בכלל לא היה זה ממש בתחילת הבריאה אז לכן היה משובח לפני הקדוש ברוך הוא ולכן הוא אומר אומר הליכוד חבר בן חיים בשם החתם סופר שאדם מקריב קורבן הוא יכול לחשוב אולי מה שנקרא לנתק אותו מעביד זורה כמו שאומר הרמבם אבל שאין עבודה זרה בעולם מה אתה מקריב קורבנות רק לשם הקדוש ברוך הוא לכן וערבה להשם מנחת יהודה וירושלים כאשר כולנו בעזרת השם נזכה לביאת משיח שם מה יהיה הכל יהיה מה שנקרא הכי משובח שיש בעולם אלא הדברים שיש לנו אז אנחנו נקרא בהפטרה הזאת של וערבה להשם מנחת יהודה וירושלים מה אנחנו נקרא נקרא בפסוק לחד לפני הסוב ואחרי זה נחזור עליו נקרא הפסוק הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בו יום השם הגדול והנורא והשיב לבבות על בנים ולב בנים על אבותם מה כתוב אינני שולח לכם מה כתוב לא כתוב לא כתוב בפסוק אנוכי אשלח אלא אנוכי שולח אומר החפץ חיים פירוש הדבר אליהו הנביא עומד מוכן תמיד למלא שליחותו לו לנו על הגאולה ולכן כתוב ונני שולח לא אינני יש לך הוא כבר יצא יצא השיגור שלו כבר יצא לדרך אליהו הנביא כבר יצא אומר החופץ חיים הוא כבר נמצא כאן אם ככה רבותיי נוכל להבין דבר נפלא אומר המתמוש בשם המרשל שלכן קוראים לשבת הזאת בשם שבת הגדול על שם הפסוק שנקרא בעזרת השם למפטיר הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בו יום השם הגדול והנורא והיות וחג הפסח הוא הזמן המסוגל ביותר לגאולה כמו שאמרו חז"ל בניסא יגאלו ומניצן עתידים להיגאל. לכן הגאולה העתידה היא גאולה שתהיה בעזרת השם בחודש ניסן כמו שהבאנו בשם רבי יונתן נבשיתן גאלתי אתכם אחרית כראשית שגם הגאולה האחרונה בעזרת השם תהיה ביום חמישי כששתא ואולי נזכה לזה מה היה בגאולה הראשונה בגאולה הראשונה מי שגאל אותנו היה משה רבנו בגאולה האחרונה מי שגאל אותנו היה אליהו הנביא אומר המדרש ילקות שמעוני כתוב בפסוק בהושע ובנביא האלה השם את ישראל ממצרים חיים ובנביא נשמר בן נביא אלה השם את ישראל ממצרים זה מושה ובן נביא נשמר זה אליהו הנביא זכור לטוב אתה מוצא שני נביאים עמדו להם ישראל משבטו של לביא גם משה רבנו וגם אליהו נביא הוא הולך לשיטה הזאת של פנחס זה אליהו ולכן משה היה ראשון ואליהו אחרון ושניהם גועלים את ישראל בשליחות משה רבנו ולכן משה געלה ממצרים ואליהו הנביא הגל אותם בעזרת השם בקרוב אומר אומר הספר ביזלובין גם במצרים היו שתי גואלים מי היה מושה ואהרון הם היו שתי הגואלים וגם בגאולה העתידית יהיה גם שתיים מי יהיה אליהו ומשיח המפרשים אומרים על הפסוק הם בחוק שי תלכו שגם הגאולה הראשונה היה א' מהם גם הגאולה האמצעית היה א' מהם וגם הגאולה האחרונה בגאולה הראשונה היה אליהו מושה אם בחוקו יצא תלכו עם א' מ אהרון מושה הגאולה האמצעית הייתה אסתר מרדכי והגאולה העתיד תהיה אליהו ומשיח. אלה הדברים שיהיה בעזרת השם בגאולה. מה זה נעשה? אומר הרב דובי טבל בספרו בית דוד אומר פשוט מאוד. מושה רבינו נתן תורה אהרון לימד אותה מידס. זה הייתה המידה שלו. מידה אוהב שלום ורדב שלום. אז הוא לימד אותה מידות טובות. ומשה רבינו לימד אותם מה? תורה. אז המנהיג הראשון לימד אותם מידות טובות. זה משה רבינו לימד תורה. גם שיבוא משיח קודם כל בא אליהו הנביא לעשות שלום בינינו כמו שנאמר והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותן ולאחר מכן יבוא המשיח ללמד אותנו תורה אלה הדברים שאומרים רבותינו בסיעתא דשמיא אם ככה היות ואנחנו נמצאים בערב פסח כולנו יודעים שבליל הסדר בעזרת השם בירושלים הקודש כאשר אנחנו נעשב לליל הסדר ונסיים את ברכת המזון אחרי שנאכל את האפיקומן בעזרת השם והשנה אולי זה כבר יהיה קורבן פסח. נברך ברכת המזון ומה נעשה אחר כך? ניקח שלישי ונשתה אותו בעשיבה. ועד לאחר מכן עומדים כולם על הרגליים ואומרים מה? שפוך חמתך אל הגויים אשר לא ידעו חבה ממלכות אשר בשמך לא קראו. נכון? כך נאמר בהתחשות גדולה. מה כתוב בהלכה? מופיע במשנה ברורה סימן תפ שמה עושים לוקחים גדולה ושמים אותה למה? לאליהו הנביא זכור לטוב נכון מלמד אותו לכיסאות של אליהו הנביא מה הגודל של שצריך לשים כתוב גדולה למה דלה אליהו הנביא צריך לשתות הוא הולך בכל בית לשתות אומר המהרם חגיז אם הולך בכוס בית לשתות איך הוא יכול לשתות גדולה בכל מקום אז מה הוא אוכל קצת נכון הוא שותה קצת אני זוכר שהייתי ילד קטן אבא זכרונו לברכה אמר שאליהו הנביא מגיע לשתות בבוקר קמתי ראיתי אף אחד לא נגע בזה אמרת אבא הוא לא היה אצלנו הוא אומר היה אבל הוא הוא לא שותה הרבה, הוא לוקח רק קצת טיפה אחת כי הוא צריך לעבור בכל הבניינים פה. אמר רצית שהוא יהיה שיכור, הוא ייפול בדרך. אז הוא אמר, רק טיפה מכל אחד. ככה גדלתי שהייתי ילד קטן, לא יודע כמה הייתי, חמש, שש נו, נפלא ביותר. רבותיי, איזה צריכים לשים? גדולה. למה? כי זה הולך להיות למשיח, לאליהו הנביא. מה של אליהו הנביא? מה הגודל של של אליהו הנביא? אה שואלת הגמרא במסכת יום ובדף עו כי הגמרא בפסוחים אומרת שלעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו לזמן מה הוא אומר אני לא יכול זמן למה יש לי בן ישמעאל אומר לי יצחק תזמן אני לא יכול למה יש לי בן עשו יעקב לא יכול לזמן למה הוא לקח שתי אחיות משה רבנו לא יכול לקחת למה הוא לא נכנס לארץ ישראל יהושע לא יכול לזמן למה יש לו אין לו בנים רק בנות אמר דוד המלך תן לי אני אזמן אני אורח מזמן תן לי לזמן יפה יפה מאוד נתן לו לזמן. מה הגודל של של הזימון שלו? כמה הגודל? אומרת הגמרא מסכת י דף עו 221 לוגים נכנסים בתוך שלו שנאמר כוסי רבויה. רביה בגימטריה 221. אם ככה כתוב לשים גדול לאליהו הנביא. לא אומר לכם 221 לוגים. לא יודע אם יש כל כך הרבה יין בארץ ישראל אבל בכל אופן צריך לשים הרבה שיהיה גדולה אומר הספר שם דרך כי הסעודה הזאת של ליל הסדר זה סעודה של משיח זה סעודה של מאיוסן לסיזלובוי איפה הקדוש ברוך הוא יתן לו לזמן באיזה סעודה יתן לו לזמן בסעודה של הלבייתין עם יין המשומר לצדיקים אז זה הזכות הגדולה שיש לנו מה אנחנו עושים ממלים של אליהו ומה אומרים לילד תלך בבקשה תפתח את הדלת לאליהו הנביא נכון כך אומר תפתח את הדלת הולך לפתוח את הדלת לכולם צועקים בקול גדול שפור חמתך מה קרה עכשיו קוראים לאליהו הנביא בזה הסדר מה התשובה הפשוטה כותב המשנה ברורה ונוהגים באלו המדינות למזור אחד יותר מן המסובים וקוראים אותו של אליהו הנביא לרמז שאנו מאמינים שכשם שגאלתנו השם ממצרים הוא יגלנו עוד וישלח לנו את אליהו הנביא לבשרנו ככה אנחנו מאמינים באמונה שלמה אומר הרמו ויש אומרים שיש לומר שפו חמתך קודם לא לנו עוד לפני שמתחילים את ההמשך של ההלל כי הלל מחולק לשתיים שתיים אמרנו לפני הסעודה כי זה קשור ליציאת מצרים נכון ההתחלה שאתה מתחיל וגם אחרי זה בצת ישראל ממצרים את זה אומרים לפני הסעודה ואחרי הסעודה אתה אומר לו לנו השם זה החלק השני קשור כבר מה שנקרא לעתיד לבוא לכן זה נמצא בחצי השני כך מסביר הלבוש אז לכן מחלקים אותו לשתיים. אז לפני שאתה אומר שפו חמתך אל הגויים העושים פותחים את הדלת ואומרים מרמים את ואומרים שפו חמתך על הגויים אשר לא ידעוך והמלאכות אשר בשמך לא קראו. למה פותחים את הדלת? כותב הרמו כדי לזכור שהוא ליל שימורים ובזכות אמונה זו יבוא משיח צדקנו וישפוך הקדוש ברוך הוא מתחמתו על המכחישים בהשם וכן נוהגים. אלה הדברים שהוא מביא דבר נפלא. אם ככה רבותיי בוא נלך להסביר דבר נפלא בסיעתא דשמיא ראיתי בספר שמן ראש הוא מביא דבר מאוד יפה למה דווקא אליהו הנביא בא לבשר כולנו יודעים דוד המלך בתהילים מזמור עח אומר אומר נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צוען כך נאמר בתהילים פרק עח כמדומני פסוק יב אומר רש"י אברהם יצחק ויעקב באו על הים. אברהם, יצחק ויעקב באו ועמדו על ים סוף. והרע הקדוש ברוך הוא איך הוא גואל את בניהם. הם באו לעמוד על הים והקדוש ברוך הוא הרא להם איך הוא גואל את עם ישראל. וזה מה שכתוב בפסוק. מה כתוב בפסוק? נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שני צוען. אלה הדברים. אז עמדו שם אברהם, יצחק ויעקב. עמדו שם והראה להם את שהקדוש ברוך הוא מוציא אותם ממצרים ועושה קריאת ים סוף אלה הדברים כותב הרב דבר מאוד יפה בגמורה במסכת ב מציאה בדף פה מביאה הגמרא מה היא מביאה אומרת הגמרא שאליהו הנביא היה מגיע לשיעור של רבנו הקדוש נכון היה מגיע לשיעור של רבנו הקדוש ומה עשה היה בא לשמוע את השיעור של רבנו הקדוש יום אחד אומרת הגמרא רשי גר חבה היה תחילת השנה ושהגיע תחילת החודש ורבנו הקדוש לא הגיע לשיעור היות והוא לא הגיע לשיעור למחרת הוא הגיע לשיעור שאל אותו שאל אותו רבנו הקדוש איפה הייתמול שמעתם אליהו הנביא לא היה בשיעור אז למחורת הוא שאל אותו איפה היית בשיעור ללמד אותנו שאם אתה מוסר שיעור והתלמיד שלך לא הגיע אתמול תשאל אותו איפה היית לא בגלל שאתה צריך לתת לו עונש על זה שהוא לא היה אלא מה הוא חסר לך. תגיד לו שמתי לב שלא היית וידי הדבר הזה התלמיד יהיה לו חשק לבוא. אלה הדברים שמופיע שם יפה מאוד. שאל את הרבי, למה לא היית? אה, אתמול היה ראש חודש. אומר נו, אז מה יש אם אתמול היה ראש חודש? אמר, בראש חודש הקדוש ברוך הוא שולח אותי לאיפה? למערת המכפלה. ומה אני עושה? אני מאיר את אברהם אבינו מקברו. הוא מתפלל שחרית ומוסף ואחרי זה אני משקיב אותו שם בתוך המיטה שלו. ואחרי זה אני מאיר את יצחק אבינו. הוא מתפלל שחרית למוסף ואחרי זה אני משקיב אותו במיטה שלו ואחרי זה אני מאיר את יעקב אבינו ואני מתפלל שחרית למוסב ואחרי זה משקיב אותו וככה נגמר כל אחד שלוש שעות תשע שעות נגמר היום אומר לו רבנו הקדוש לא הבנתי מה הסיפור שלך תאיר אותם בויקין תאיר אותם בבקשה חמש תאיר אותם בבוקר רבע לחמש שעה לפני וציקן תאיר אותם ואז תאיר אותם שלושתם התפללו תשכיב אותם חזרה ותבוא לשיעור ב-1 מהר כל אחד שלוש שעות אמר לו הקדוש ברוך הוא, "לא מרשה לי להעיר אותם ביחד. למה הוא לא מרשה להעיר אותם ביחד? למה? בגלל שמה בגלל שאם יבואו שלושתם ביחד יביאו את המשיח, יביאו את הגאולה ועדיין לא מטמיע הזמן. והיות ולא הגיע הזמן, הקדוש ברוך הוא לא מרשה להעיר אותם. אומר הרב, דבר נפלא ביותר שהקדוש ברוך הוא שולח את משה רבנו לגול את עם ישראל. מה הוא אומר להם? אומר ויאמר השם למשה כ תאמר אל בני ישראל השם אלוקי אבותיכם אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב שלחני עליכם פרשת שמות פרק ג פסוק טו אומר הקדוש ברוך הוא תגיד למשה רבינו תגיד להם השם אלוקי אבותיכם אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב שלחני עליכם למה צריך להגיד את זה אומר הרב דבר נפלא ביותר אמר להם משה רבינו רבותיי הקדוש ברוך הוא לא מרשה לעבוד הקדושים להתפלל ביחד. למה הוא לא מרשה להם להתפלל ביחד? כי הם תפללו ביחד, הם יביאו את מה? את הגאולה. אם הם יביאו את הגאולה ושלושתם יתפללו ביחד, תהיה גאולה. הקדוש ברוך הוא ישאר לאליהו הנביא להביא את אברהם, יצחק ויעקב שהתפללו לפני הקדוש ברוך הוא לשחרר את ישראל לפני הזמן. אז איך יצא שיצאנו ממצרים אחרי 210 שנים ולא 400? בזכותם של מי? האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב לכן הקדוש ברוך הוא אומר למשה תקו תאמר את בני ישראל השם אלוקי אבותיכם אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב שלךניכם למה כי הם השלושה התפללו איך השלושה האלה התפללו הרי הקדוש ברוך הוא לא מרשה לאבות הקדושים והתפלל ביחד אליהו הנביא בא והאיר אותם ביחד שלושה על פי היתר של הקדוש ברוך הוא להעיר אותם שלושה היות ואליהו הנביא אותם שלושה והיות והיר אותם ביחד מתפ התפללו יחד לאברהם, יצחק ויעקב. ברגע ששלושתם מתפללים, אז מה הם עושים? מביאים את הגאולה. אז במקום זה גאולה עדיין לא ייתה. אבל מה הייתה? ששיעבוד מצרים במקום 400 שנה היה כמה זמן? >> 210 שנים. יכלנו לצאת. וזהו שאמר הכתוב נגד אבותם עשה פלא. נגד האבות הקדושים הקדוש ברוך הוא עשה פלא להוציא אותנו במצרים ב-210 שנים. והיות ואנחנו רוצים להכיר טובה לאליהו שהאיר את האבות הקדושים שלושה לבוא להתפלל לכן אנחנו מוזגים לא אליהו הנביא ואומרים לו בזכותך אתה הערת את האבות הקדושים ולכן יצאנו לפני הזמן לכן שותים את הזה של אליהו הנביא אלה הדברים שאומרים רבותינו בסיעתא דשמיא בא המרם חגיז ואומר אתה יודע למה בליל הסדר מגיע אליהו הנביא למה הוא לא מגיע במוצאי יום כיפור הרבה יותר טוב לא מוצא יום כיפור לכולם כולם נמחקו עוונות, תבוא לבקר אותנו, נשים לך של יין. לא. הוא בא דווקא בליל הסדר. אומר המארגן חז"ל, למה? כתוב, כל הרל לא יאכל בו. אחד שהוא הרל לא יכול לאכול קורבן פסח. נכון? אנחנו היום אין לנו קורבן פסח. מה אנחנו אוכלים? אפיקומן. במקום קורבן פסח, נכון? אפיקומן זה האחרון בא במקום פסח. ולכן אין מפטירים אחר הפסח. אבימון, אין דבר כזה. קורבן פסח אוכלים את אבימון. ובמקום זה רבותיי איך מותר לאכול אולי יש כאן מישהו שהוא לא מהול איך אתה אוכל אז מי מגיע אליהו הנביא מגיע למה אליהו הנביא מגיע כיוון שהוא נמצא בכל ברית היות והוא נמצא בכל ברית הוא יודע מי מה הוא מי לא אומר הקדוש ברוך הוא בבקשה לך לכל בית תסתכל שם הולכים לאכול עוד מעט מה אפי קימון תראה בבקשה שהכל בסדר שם שאין שם הרלים בתוכו ויצאו לנו את העבודה של הפסח לכן בא אליהו הנביא בכל בית אומר המהרם חגי גז הוא מגיע בכל בית כדי לבדוק שמה לבדוק שבאמת יש לנו כולם מעולים ולכן נמצא שמה בהוכרה טובה לאליהו הנביא שהוא מגיע לכל ברית לכן אנחנו מביאים אותו דבר נוסף מעניין ידוע שאליהו הנביא אמר לקדוש ברוך הוא שעם ישראל עבזבו את הברית כי עזבו בריתך מה הם הלכו עובדים עבודה שרה אמר הקדוש ברוך הוא אתה אמרת לילדים שלי שהם עזבו את הברית לכן אתה תקבל עכשיו עונש מה ללכת לכל ברית לראות שהם לא עזבו את הברית תשימו לב לדבר מעניין מאוד. יש שתי מצוות שגם אנשים שעדיין רחוקים משמירת תורה מצוות מקיימים אותם. מה? ברית מילה ומה עוד? ליל הסדר. ליל הסדר אתה רואה כולם גם אנשים שרחוקים משמירת תורה ומצוות איפה אתה בסדר? אצל איפה אתה בסדר? איפה אתה? כולם מדברים איפה אתה בסדר? מה יש לך עם הסדר? איפה אתה בשבת? איפה ליל הסדר? מה כולם באים לאכול? כולם באים חגיגה יודעים לשיר וישעמדה. ומה נשתנה ומה לא נשתנה? הם יודעים הכל עשיר. מה קרה? חגיגה. ברוך השם חג הפסח כולם באים. למה? כי אלה שתי מצוות שהשרישו לנו מאברהם אבינו מה? התנתקות מעבודה זרה וברית מילה. זה המצוות שבגינם יצאנו ממצרים והיות ובזכותם יצאנו ממצרים. כמו שהסברנו בשם המעיין גנים כדי להתחבר לזכותו של אברהם אבינו אבי האומה הישראלית. שמה קורבן פסח. והנושא של ברית מילה כי התנתקות מעבודה זרה. ולמול את עצמם. לכן בכל ברית מילה נמצא אליהו הנביא כדי להעיד הוא מגיע גם לקורבן פסח. למה? כי שני הדברים האלה קשורים ליציאת מצרים. אלה הדברים שיש לנו כאן בסיעתא דשמיא. אם ככה רבותיי נוכל להביא דבר נוסף שאומרים המפרשים. אנחנו יש לנו בליל הסדר ארבע כוסות. אבל אם אתה שם את של אליהו הנביא מה זה? שאתה שם חמש כוסות. חמש כוסות כנגד מה? כנגד חמש לשונות של גאולה. מה חמש לשונות של גאולה? והוצאתי והיצלתי וגעלתי ולקחתי והבאתי. מה זה והבאתי? למה אתה לא עושה מלכתחילה כנגד והבאתי? מה התשובה? כדי לקיים והבאתי צריכים להביא את כל עם ישראל לארץ ישראל שכולם יעלו. מי עלי אותם? מי יעלה אותם? ועלו מושיעים באר ציון. מתי זה יהיה? ובאו העובדים מארץ אשור ונידחים מארץ מצרים. עד בעזרת השם כולם יבואו לארץ ישראל. מתי זה יהיה? מתי שיתקע בשופר גדול לחירות. אז מה יהיה? אומר הנביא והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו העובדים מארץ אשור והנידחים מארץ משתיים והשתחוו לשם בהר הקודש בירושלים. אז מתי יהיה? עד יקוים הלשון הזאת של והבאתי. כולם באים ביחד. אומר הספר אמר נויה החמישי והבאתי. מה הגימטריה של והבאתי? 4 2 4 42 זה הגימטריה שלו. איזה גימטריה זה? משיח בן דוד 424. אז האחרון חמישי והבאתי כנגד מה? כנגד משיח בן דוד. בא הבעל התורים ואומר לנו בפרשת שמויס בק פרשת בוי פרק יב פסוק מב. הוא הלילה הזה להשם שימורים לכל בני ישראל לדורותם. ב במסורה ליל שימורים והלילה הזה ליל שימורים אז פעמיים באותו פסוק לפי שחילק הקדוש ברוך הוא ליל טו לשניים חציו ליציאת מצרים וחציו לגאולה העתידה אומר לנו הספורנו שם וכמו שהיה משמר ומצפה לגאולת ישראל כל ימי גלותם במצרים ליל שימורים הלילה הזה הקדוש ברוך הוא ישב כל הזמן לשמור מתי לילדים שלי יגעלו כן הוא משמר ומצפה לגאולת ישראל העתידה כאומרו לכן יחכה השם לחנם ולכן לכל בני ישראל לדורותם ואמרו בניסן יגלו בניסן עתידים להיגאל אנחנו נמצאים בעזרת השם לקראת החודש הזה חודש ניסל לקראת חג הפסח כידוע לכולם הלילה הזה שהוא ליל שימורים להשם כולנו יודעים שזה הלילה המסוגל ביותר בביאת משיח לא רק בניסן גם ליל הסדר ליל שימורים מול להשם זה הלילה הגדול שכולנו מחכים לו בעזרת השם. כתוב במפרשים שאנחנו צריכים לדעת דבר אחד שמשיח יבוא כאשר אנחנו נבקש אותו. אם אנחנו לא נבקש בלי בקשות הוא לא יגיע. כותב הרב פפו, רבי אליעזר פפו בערך חמץ אות ח, הוא כותב דבר נפלא. הוא אומר הוא במיוחד צריך להתעורר לתשובה אלה ה-30 יום קודם הפסח. כי אינינו תכילנה על ציפיתנו ציפינו למאמר חכמי ישראל בניסן ניגלו ובניסן עתידים לגל כותב הרב אבל עברו כל כך הרבה ניסן ועדיין הוא לא בא איך הוא מכנה את זה אין בעוון הניסנים נרו בארץ מה כתוב בשיר השירים הניצנים נרו בארץ מה הוא כותב פה הניסנים נרו בארץ כל כך הרבה ניסנים כבר עברו ומה קרה כמה מאות שנים ואנחנו לא נושענו ובוודאי בהתקרב בימים האלה רחל מבקע על בניה והשם ממרום משג ממרום מאוד קודשו יתן קולו שעוג ישג על נבהו לא שגת הארי הקדוש ברוך הוא שואג על בית המקדש שהוא נחר וכל טבע מרום ומשיח צדקנו יושבים ומצפים בשבע עיניים לראות אם מגיע קצלאות כי את לכן אינה כיבה מועט לכן חייב כל אדם להתעורר ולעשות כל אשר בכוחו לעשות ולספר נפשו לפני השם יום ליום ולילה ללילה על הגאולה אולי ימצא את רצון ויתשט האלוקים השומע תפילת כל פה וישמע השם כל תחנו ועל כל פנים תפילתו ומעשיו עושים רושם ועילוי לשכינתו שכינתו זו על ידו ונחת רוח למעלה כי ישר ביני השם כאשר הוא רואה כי יש נחלה על שבר בתמו ועצר השמיים וסוף הכבוד לבוא וזכה ויראה בנחמת ציון בבניין קודשנו ותפרתנו שימנה במהרה בימינו עם אלה הדברים בוא נקרא עוד קטע אחד בעזרת השם שבוע הבא אין שיעור אז לפחות בוא נראה עוד קטע אחד שקשור לחיזוק עניין האמונה בקדוש ברוך הוא בעיקר בתקופה הזאת אומר הנביא בספר ישעיהו בפרק כא מסע אדומה אליי קורא משעיר שומר מה מלילה שומר מה מלל אתה שומר אמר שומר אתה בוקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שובו את היו אלה הדברים אני מקריא לכם דברי הרדק על הפסוק הזה אומר הרדק מצא דומה דומה היא מבני ישמעאל דומה הכוונה לבני ישמעאל כמו שכתוב בפרשת וישלח מהבנים שקטורה ומשמע ודומה ומשא אמר הנביא אליי קורא כל לנבואה כי משעיר יבוא להם המחריב ארצם ובקרוב תבוא עליהם הרעה וישימו שומרים בחומות העיר אומר שיקימו בני אדם מרוב פחדם וסתובבו בעיר וישאלו לשומרים מה מלילה וקפל הדבר בדרך השואלים מה מלילה בא על דרך הצמיכות וכמוה בא אל חזקיה מה בחיל כבד אמר ענה להם השומר את הבוקר כלומר הבוקר יבוא אבל מה תועילו כי גם הלילה יבוא אחריו יבוא בוקר אחרי זה יבוא לילה שצלחו לשמור עוד מפחד האויב. אם תיבה היו בעיו מה זה? אם תשאלו שאלו שובו את היו לשאול כלומר עוד הליל לא תשאלו בזה כי אין לכם בטח מן האויב ואביז פירש כי עתידים בני שעיר להחריב דומה וקורא הנביא שומר ושובה הנביא מדבר כאילו בני שעיר קוראים אליו ושואלים מה מלילה? כלומר מה מלילותם וימותם של דומם וימותם של דומם מתי יגמר הימים האלה של דומה ומצא הבאים של ישמעאל כלומר האם הגיע זמן קצה ונלך עליהם שואלים בני שעיר נדום שואלים את המלאך תגיד את הנביא האם אפשר ללכת להילחם עם הישמעאלים האלה והנביאים השיב להם כבר נשלמו הימים והלילות נגמר הזמן הזה של הימים והלילות ובא בוקר מפלתם מגיע שובו אתה עליה ותצליחו תילחמו נגדם ותצליחו אומר הנביא ותרגם יונתן כן מטל כס דלוט וגומר ובדברי רבותינו ז"ל וכולי אליי קורא משעיר אמר רבי יוחנן אליי קורא מפני שעיר שומר מה מלילה אמרו לישעיהו הנביא הכל רדק רבינו ישעיה וכי מה יוצא לנו מתוך הלילה הזה אמר להם המתינו לי עד ששאלו שאל את הקדוש ברוך הוא שאלה. כיוון ששעל חזר אצלהם אמרו לו שומר מה מליל שומר העולמים אמר להם לא כשאתם סבורים אלא בוקר לצדיקים ולילה לרשעים בוקר לישראל ולילה לקוטיים אמרו לו אמת מתי מתי זה יהיה אמר אימהת תעתון בן ובאי אם תבעיון באיו אם תבקשו זה יקרה אם תביו בעיו אם תבקשו ואומרים להם ומי מעקב? למה אי אפשר לבקש? אמר להם תשובו שובו איתיו תחזרו בתשובה שלמה והמשיח יבוא. רבותיי אומר לנו הנביא אמר שומר אתה בוקר וגם לילה. בוקר למה? בוקר לישראל ולילה לרשעים. אומר צעיר תגיד אפשר להילחם? אומר נגמר הזמן שלהם כבר אפשר להילחם. מה צריכים? דבר אחד אם תבעיון בהבקש מהקדוש ברוך הוא שוב איתיו לחזור בתשובה בספרי החסידות ובספרי הקבלה כתוב שבסיום ליל הסדר שאנחנו גומרים להשתמש עם הקערה אצל בני זאת המדרק שמתחיל ליל הסדר לוקחים את הקערה וסובבים איתה לראשים של כל יושבי הסדר וסובעים הקערה עם העורך הסדר ומעבירים מאחד לשני על הראש מעבירים את זה כתוב בספרים הקדושים שנלמד נגמר ליל הסדר. מה כתוב? קערה נקראת קערת ליל הסדר. לא כתוב מגש. קערת ליל הסדר. אומרים המפרשים האותיות שאחרי קערה. מה זה? אחרי ק מגיע רי. אחרי ע מגיע פ אחרי ר מגיע ש ואחרי ה מגיע ו'. אותיות שופר. גמרת את הלילה הזה של הקערה. סיימת אותו ויהי בחצי הלילה. מה כתוב? ליל שימורים הוא להשם. עם ליל שימורים להשם כותב לנו בעל הטורים חצי הקדוש ברוך הוא שמר למה? ליציאת מצרים וחצי הוא שומר למה? לגאולה השלמה. גמרת את ליל הסדר. עכשיו מליל הסדר סיימת אותו. סוף שלו מגיע שופר. איזה שופר? והיה ביום ההוא התקע בשופר גדול ובאו העובדים מארץ אשור ונידחים מארץ מצרים והשתחבו להשם בהר הקודש בירושלים. זה השופר הגדול. מגיע ליל הסדר. כידוע לכולם שרבנים היו נוהגים, אדמורים היו נוהגים. לפני מה נשתנה. כתוב שמה בקטן וכאן הבן שואל קנה הבן שואל כמובן שאומרים לילד הקטן בבקשה תשאל מה נשתנה אבל יש כאן דבר נוסף אנחנו כולנו בנים של הקדוש ברוך הוא ולפני שואלים מה נשתנה הלילה הזה כאן הבן שואל יש לנו את הכוח לשאול ולבקש מהקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם כבר שש שנים עם ישראל נמצאת תחת מתקפה עם ישראל נמצאת שש שנים החל מןקורונה ילדים לא לומדים באופן נורמלי, ילדים לא לומדים בכלל, לומדים בצורה מקוונת, שומעים בטלפונים, לומדים במקלטים למעלה 12 חברים במעמד הזה ו-20 חברים במעמד הזה ומפוזרים ימינה ושמאלה וכן לומדים ולא לומדים כבר משנת תשפת תשפ שש שנים שאנחנו מתמודדים ריבנו שלם הילד שואל מה נשתנה אבא שש שנים שאין לנו חיים נורמטיביים כאן בארץ הזאת אנחנו נמצאים בגלות מצד אחד לצד השני, מקורונה לאוקטובר, מאוקטובר לאיראן ותילים ימינה ותילים שמאלה ונכנסים לממד ויוצאים מהמד. אתה מרגיש איזה הרגשה ויורד למק ולא יורד למקלץ ויוצא ונכנס ובורכים ולא בורכים וקונים ולא קונים. הרגשה נוראה. אבא כאן הבן שואל מה נשתנה? אבא אני רוצה לשאול אותך האם לא הגיע הזמן לגול אותנו? האם לא הגיע זמן הגאולה? הבטחת בניסן יגלו ובניסן עצים להיגאל הבאנו את היוצרות של רבי לזר הקליר עד כמה הראשון הוא ראש לחודשים וראש לחדשות איזה חדשה תהיה לנו בעזרת השם אם הקדוש ברוך הוא יושר לנו עדעת גואל צדק וכל אחד ואחד שיעמוד בליל הסדר וכאן הבן שואל מבקש כולנו מהקדוש ברוך הוא כל אחד ראשית מה שהוא צריך מי שצריך פרנסה הקדוש ברוך הוא יביא לו פרנסה מי שצריך בריאות הקדוש ברוך הוא יביא לו בריאות מי שצריך שידוכים הקדוש ברוך הוא יביא לו שידוכים. מי שצריך זרע של קיימה, הקדוש ברוך הוא יז לו זרע של קיימה. והבקשה מעל כולם שמה נזכה לשנה הזאת בירושלים הבנויה. ונזכה כולנו לשמוח בשמחת החג הזה. שיהיה בעזרת השם חג כשר ושמח לכולם ונזכה לשמוח בכל שופרו של מציע צדקנו במרה בימינו. אמן. >> אמן. ‏Yeah.