0:00 / 0:00
חזרה - מנחות דף פט | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי
217 views
השיעור מתקיים בימים א' עד ה' בשעה 9 בערב שישי ומוצ"ש משתנה לפי זמן כניסת ויציאת שבת במרכז דף היומי, רחוב נחל נועם 9, בית שמש שליחת מייל לר' אלי: [email protected] להקדשת שיעור: http://donate.mdydaf.com קישור לזום בזמן השיעור: https://Zoom.8MinDaf.com קישור לקבוצת וואטסאפ: https://Hebrew.MDYdaf.com קישור לקבוצת סטטוסים בעברית: https://HebrewStatus.MDYdaf.com #דף_היומי #זה_לא_הדף_זה_היומי #השיעור_של_ר_אלי#MDY #מרכז_דף_היומי
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
גברס
מדרכי בויסי דף פטס
[נחירות בוז] חצי לוג שמן לטוידו רבו כל
מינחה זה לוג שלם אבל הטוידו חצי לוג
מצו
שלא כולל את ה10 של החומץ יש לנו כאן את
ה10 חומץ ואת ה-30 30 מצויס זה ה-30 מצות
מקבלים חצי לוג שמן זו דליגמור תני רבי
קיב מהתמד לאמר בשמן בשמן שני פעומים
אנחנו נראה שבפסוק כתוב בשמן בשמן שלוש
פעמים אנחנו מתמקדים על הפעמיים הראשונות
השמן והשמן הרי כל מנחה מקבל שמן
אנחנו נראה את ההסבר בגמרא אבל למה כתוב
בשמן בשמן שני פעם אילו לא נאמר אלא בשמן
נכוד אם רק היה כתוב פעם אחת הייתי אומר
הרי הוא ככל המלך זה ללוג
מנחה מקבל לוג שמן אך שכוס בשמן בשומן
כתוב פעמיים אבל ריבוי אחרי ריבוי זה דבר
מאוד מעניין שיש
כלל בתורה שאם יש ריבוי אחר ריבוי זה בא
למעט ורבוי הריבוי אלו למעט אז אנחנו אז
מה אנחנו ממטים הולכים מלוג שלם לחצי זה
המיות ממטים אותו מורידים אותו מי את
ההקוזב לך צילוג ככה אנחנו יודעים שטוידו
מקבל חצילוג שואל את הגמור ריבויח ריבוי
חד ריבוי זה רק אחד למה כי צריך את המילה
הראשונה בשמן להגיד לנו שהמנחו מקבל שמן
אחר כך יש עוד פעם ש בסדר זה מיותר השני
הוא מיותר אל תגיד לי ששניהם מיותר אומרת
הגמרא ששניהם מיותר ואם שניהם מיותר יש לך
ריבוי אחרי ריבוי וריבוי אחר ריבוי אלה מה
יש איזה חצי לוג שמה אלו נאמר בשם אל כל
צריך אפילו את הראשון כי אם לא היה כתוב
הראשון מר ככל המלך לא כל מנחה בעולם מקבל
לוג אך ששמה בשמן בשמן העברי
למת ומה מי מי חצי לוג האמת היא שגם
הראשון מיותר למה כי כל מך מקבל שמן וכמה
לוג אז למה אתה אומר בשמן ועוד פעם בשמן
שניהם מיותר ריבוי אחרי ריבוי אלא למע
יכול אחד לוג זה משחק שלוש סמינים אז יש
לנו חצי לוג ויש לנו שלוש סוגים של לחמים
ויש לנו את הרבוחוס החלוז את הרקיקים אז
בוא ניקח את החצי לוג ונשפוך את זה על
כולם
נכון רביכו לא כשהוא אומר בשומן ברבי
למה כתוב פעם שלישי בפסוק הנה בסוף הפסוק
מור בחז חלס בלולסמן
למה צריך עוד פעם שאין תעם עוד לא ימר זה
מיותר למה זה מיותר רבו יסאי אני אסביר
לכם למה זה מיותר
לא כולם מסבירים את זה אני אסביר לכם כי
כתוב בפסוק על מחס בשומן תיוסה על מחס
בשמן תיוסה מורבכס יש שמן ביחדמורבכס אז
כבר כתוב שהמורבכס יש שמן אז למה כתוב עוד
פעם בשמן בפסוק הזה זה בסוף הפסוק בהשמן
שאין תמדו מרבו שמן רביכו
זה להגיד לך שהרווח מקבלת עוד מנה של שמן
איך אוקיי צד מביא חצי לוג שמן וחויציו
לוקחים חצי לוג וחותכים אותו לחצי זאת
אומרת עכשיו יש לך שתי רביעיות
חציו לך לא זרוקים וחצי לרביך רביעית אחד
הולך
לרווחו כי יש לה עוד מילה שמן אמרנו שניתן
לה עוד אז היא מקבלת רבע שלם ואת הרבע
השני אתה מחלק לחצי עכשיו יש לך שתי
שמניות שמינית אחד הולכת לרקיקים שמינית
אחד לאחלס אומר ל רבי אלוז בן עזריו עקיבו
הוא קורא לו עקיבו אם את תאמר בכל היום
כול בשמןני שומע לכו אני לא יכול להקשיב
לדרשה שלך אלו חצי לוג שמן לטוידו
שתדע לך שאיך אנחנו יודעים שיש חצי לוג
שמן בתוידו זה הלוך למשיני לא רק זה יש
שלוש דברים שהם מסיני זה אחד מהם הוא
רביעי שמן לנוזר שהנוזר מקבל רביעי שמן זה
הלוך לומש מסיני לא צריכים להתרש שמן שמן
זה הלוך לומש מסיני 11 יום שבנידו לנידו
גם המושג הזה של 11 יום שיש בין נידה
לנידה הלוכל מסינה מה זה אומר קודם כל
לפני שאני שוכח להראות לכם את זה
לוקחים את אחת צילוג בו
חותכים אותו על חצי רביס ורביס
והריביס מחלקים אותו לחצי יש לך שתי
שמיניות ושמים חלק אחד על החלות חלק אחד
על הרגיגן
הייתי עושה את זה שונה מזה הייתי לוקח את
הספל הזה ו חותך אותו על חצי הצד ימין הצד
השמאל זה ריביס
שלם והצד הזה הוא עושה אתחליקים ביחד אבל
זה רבי שמינס לכאן ושמינס לכאן אין ריבוי
אחרי ריבוי אלא לא למיט
קיבל ריבו של שמן
אה הוא נהיה קטן הריבוי הוא נהיה גדול ואז
הוא נהיה קטן
כי ריבוי אח ריבו מל
אומרת הגמור ככה אז עכשיו אנחנו בנידו שמה
אישה שרואה דם מדוריסה הנידו
לשבע ימים זאת אומרת סליחה אחרי היום
השביעי יכולה להתאר אפילו אם היא ראתה פעם
אחת אפילו היא ראתה חמש פעמים חמש ימים זה
לא משנה הכי שעה בימים היא תאורה הולך
למקווה וטורה
11 יום אחר כך וזה ההלוך ש בסינה שאנחנו
מדברים על זה 11 יום אחר כך היא במצב של
זוב זאת אומרת אם היא רואה דם זה דם של
זיבו
אם היא רואה פעם או פעמיים היא זובקטנו
ומה היא צריכה לשמור יום כנגד יום היא
צריכה
ל
להיות טהורה יום שלם והולכת למקווה אבל אם
היא רואה שלוש פעמים כמו שאנחנו אומרים
כאן בטבלה ארבע חמש שש ימים ארבע חמש סתם
דוגמה שלוש ימים זה יכול להיות כל שלוש
ימים אז היא זוב גדול ואז היא צריכה לשמור
שבע ימים של טהרה שהיא לא רואה דם שבע
ימים
בזמן הזה אנחנו מרובבים את שתי הדברים
האלה ביחד ואנחנו אומרים אין קשה לאנשים
אנשים בעצמם קיבלו על עצמם את זה שקשה להם
לוודות שהם במצב של השבע יומים של נידו 11
יום של הזיבו אז אומר טוב כל פעם שיש דם
כחרדל אז
אפילו בגודל של חרדל היא בכפידה על שבע
ימים של לא לרות דם אבל 11 יום האלה זה
ימי זיבו שהם
הלוכל מיש מסינה
זוג דגמור בלוג היו מודד
אז ראינו מחלוק במשנה האם בן אדם שמביא
מנחה של 60 [כחכוח] ילים 60 ילים משהו ענק
במקום משרון אחד הוא מביא 60 האם הוא צריך
להביא 60 לוג של שמן או מספיק לוג אחד שמן
ל6
כל הרב במצירה אונקסיב כתוב יש מצורר רגיל
המצורר הרגיל מביא שלוש קורבנות וגם הוא
מביא מנחה
הנה
ואם הוא עני הוא רק מביא קורבן אחד אז
אומרת הגמרא ראינו במצר שהוא עני כסיב
יסור עם בול ולוג אז בוא נזכור זה שנת
התנקמה שכתוב איסורון בול ולוג ולג שבכל
יסורון צריכים להביא לוג שמן זאת אומרת אם
יש 60 מסרונים 60 לוג שמן אנחנו נצטריך
לברר מה המנדום שחולק מה הוא עושה מהפסוק
הזה לימד על היסור שתון לוג דברי חכמד
אותנו שאם שכל ייסור שאתה מביא צריך להביא
לוג רבי חם הבי רבי ליזורים אפילו מנחו של
שיש מסכים אין אלו לוגו לא רבי אליעזרחמיה
אומרים שאם יש מנחה של 60לים לוג אחד איך
אני יודע שנאמר
למנחו ולא יקשומן להם יש פסוק שכתוב לכל
מנחה לא משנה את הגודל לוג
אז התנקמה יצטריך להסביר מה הוא עושה
מהפסוק הזה רבי נחמ רבי אליעזר בן יעקב
הייסור בול של ולוגמה הם עושים בפסוק ש
לכאורה משמע שבכל ייסור צריך לוג אז אם יש
לך 60 צריך 60 לוגדל
הו לגופי
מה שהמציר שהואני הוא צריך להביא מנחות
כמר רחמלי סייסור שביחסור
אומרת הגמורה ידוך לגופי לא צורך לא יצורך
הם לא צריכים פסוק למה
גרחג במצורבס
במצויר הרגיל הוא צריך להביא שלוש קורבנות
לעומת זה שלוש יסור של סולט אה אז אם ככה
חכר דחד קורבון אם אתה אני ואתה מביא
קורבן אחד אז תביא לכאורה חד סורי זה בלי
פסוק זה מובן וידוך צריך לחסוק כדתח לא
הייתי יודע שהוא מביא ייסורת סוג וחסמונה
לילה סוי בדלוס התורה מרחמת עליו אומרת
שהוא מביא משהו אחר כי הוא אין לו כסף ואם
לא לבוא עם מנחל אולי התורה אומרת שהוא לא
צריך להביא מנחה בכלל
וידוך לגמרי לא יהשגחו אין כזה דבר הרי
בכל דבר שהשיר מביא גם האני מביא אז לאמנה
שאפשר להביא פחות ורבנו למל שם עכשיו רק
נחזור אחורנית
רבונן שם רואים שיש פסוק שכתוב שבכל יסור
צריך להביא לוג אבל רבי אליעזר הביא פסוק
למנח ולא שומן שמשמ לכל המנחה אפילו אם זה
60 לוג אחד מספיק בדליים מה הם עושים
בפסוק הזה ההוא מסנד מנחו בן אדם שהוא
רוצה להיות בן אדם טוב ולהביא מתנה
לרוברים שלו הוא אומר אני אביא מנחו כמה
יש מינימום שם לומדים את זה מהפסוק הזה
שלא יבחויס מדוברתון לוג שלא יהיה פחות
קמח שצריך לוג זאת אומרת ומני הוא ייסורן
שיביא לפחות ייסורן ולא הייסורו הם מביאים
לוג של שמן ואז הכל מצוין וידוך
איך אנחנו יודעים שזה הכי פחות טרתי שם
אתה יכול ללמוד מהמילה
שלמנחו לא שומען שגם לא רק שלוג אחד זה
מספיק ל-60 אלא גם המינימום זה לוגיסורים
שיש לפר ארבע לאיל שלוש לכבס אז בוא נראה
את הפסוק אז תראו כמה שזה קל תראו כתוב
בפסוק ונזכה עם חצי ההין יהיה לה פה
ושלישיזין לו עין ורביס ההין לכבש יו ככה
כתוב בפסוק חצי ההין עכשיו אם אני אומר
לכם שהן שלם זה 12. עכשיו החשבון זה חשבון
של ילדים קטנים 12. אם את מחלק 12 לשתיים
כמה זה? שש או
אז חצי ה יה פה זה אומר לי ש אם אני אומר
שה1 זה 12 לוג אתה מחלק 12 לחצי אז זה שש
לוג חצי זה שש לוג לפר כמה זה שלישית 3 12
+ 4 זה 8 + 4 זה 12 אז שלישית זה ארבע אז
אם כתוב בפסוק השלישי זה היינו לו א זה
אומר שארבע לוגים לעיל וכמה זה רביעית
מ-12? 3 3 + 3 זה 6 +וס 6 זה 12 אז רב של
12 זה 3
כתוב בפסוק ורביסה רבע של הן אנחנו יודעים
שהן זה 12 לוגים אז רבע של 12 זה שלוש כבס
י אז אומרת הגמד
לך שהלוג
איך אנחנו יודעים אתם לא מאמינים אנחנו
עכשיו נלמד עלוכה מגמ מטריה שמן זסיסין
כתוב שמן זסין וכסיב שמן משחס קודש יהיה
זה לי לדורסם כתוב שמן והין וכתוב שמן זה
שבע וחמש זה זה 12 זה בגימטריה תריסביר
שלוש למנוירו חצי לוג לכל 3 וחצי לוג לכל
יום של המנוירה זאת אומרת 7 כפול חצי זה 3
וחצי אז לכן חצי לוג לכל הכל כל הוא מקבל
חצי זוק דגמורה מנועל מילי אנחנו יודעים
כמה שמן שמים במנודות רבונו מרב ועד בויקר
זה צריך להיות שמן שהולך מערב עד בוקר תן
לו מדוס שתדולק ולכת מערב עד בוקר שיהיה
מספיק שמן שהולך מהערב עד הבוקר אפילו ב
ללילות הכי האורקים של החורף זה מה
שצריכים לתת אפילו בקיץ אותו כמות שאתה
נותן בחורף דבר האחר עוד פשט מערב עד בוקר
אין לו חבו ד שקשרו מערב עד בוקר אלא זו
בבד יש רק עבודה אחת בבית סמקדוש שאתה
מתחיל אותו בערב ואתה גומר בבוקר אפילו
דברים אחרים אפשר לשים אימורים בלילה אבל
אתה מתחיל אותו ביום ועדיף ביום אם לא אתה
שם בלילה כאן אתה מתחיל בלילה וגומר בבוקר
והשאירו חכום חציג מיוטו ועד ספו והחומים
באו ואמרו כמה צריך
מהערב עד הבוקר זה חצי לוג לכל נר
>> [נחירות בוז]
>> גדמרא מלמעלה למטה שרוש התחילו מ
המאוד את ה התחילו מהלוג
והלכו לשלושי עד שהגיעו לחצי לוגדמרי
ממטה למעלה שו התחילו מהרביס והתחילו
לעלות על עד שהגיעו לחצי לחצי לוג מה
נפקמדומ ממטה למעלה או שערו למה התחילו
מהשיעור הנמוך ובלילה הראשון זה לא הספיק
אז בלילה השני נתנו עוד ובלילה השני עד
שהגיעו למספר למה התויר חסו על ממים של
ישראל כתוירו יש לך רחמנות על הכסף של כלי
ישראל זה כסף שבסמקדוש
אז לא לבזבז 3 וחצי ליטר של שמן זה לא
לעולם זה פעם אחת לנסות פעם אחת ועל
הניסיון הזה יותר חס על ממונים של ישראל
מן דומר מלמ למטו שירו לא התחילו
עם הכמות הגדולהניוס
במקום השירוס
אתה נמצא בבית סמקדוש הכלים הם מזהב
הקירות מצופים בזהב זה מקום של עשירים אז
לא יש לנו זה סרטון קצר
[נחירות בוז]
[מוזיקה]
כן
ארבע לפנות בוקר เฮ [מוזיקה]
[נחירות בוז]
[מוזיקה]
>> [מוזיקה]
[כחכוח][נחירות בוז]
[מוזיקה]
[נחירות בוז]
>> רגע, יש כאן עוד כמה דברים. אחד צידוג
שמן,
כמו שהסברנו אתמול שהיה מכסה כזה דק והיה
חור באמצע. אוקיי, מה עוד יש?
היה
חצי הנה פער בוא נראה אה כן זה
[נחירות בוז]
ריבוב הטוב זה מה שיש בסר1ח
בבוקר
>> [נחירות בוז]
[נחירות בוז]
>> זה מער וניסחי פורים וניסחי אילים
או מירדיק דברים קלים יש את הפר ואת האיל
בצד שמאל הפר צריך להביא שלוש ייסורים של
סילס ושש לוג של שמזאת אומרת
שתי לוג יסורן של קמח
כמו שאתם אמורים לומד יסורן אחד של קמח
שווה שתי לוג שמן אותו דבר עם האיל הוא יש
לו שתי יסרונים של סולד וארבע של שמן. זאת
אומרת לכל יסורן שתיים.
אז אתה יכול לערבב
את המנחו של הפר ואת המנחו של האיל ביחד
כי זה אותו כמות שמן
לקמח. לא לא הפסדת שום דבר, לא הוספת קמ א
שמן ולא הורדת שמן. זה אותו שמן, זה אותו
כמות שמן. אבל הכבשד
ימין לי סורן אחד של סולת הוא מביא שלוש
לוג שמן אז זה כמות אחר של שמן לסולת 1
שוו 3 לא 1 ש אז אתה לא יכול לערובב את
הכבש עם הפר אומרת המשנה זה מאוד קל
מערבים ניסחי פורים בני ישראל אם זה כל
דבר שאתה מביא שתי לוג שמן ליורן אחד של
קמח אתה יכול לערבב פר ום גם ניסחי כפוסים
בניסחי קפוסים אתה יכול לערבב שתי סוגי
מנוכוס שהם כבש בצד ימין כי זה שלוש לוג
שמן לאיסורן אחד של קמח אז הוא מתערבב יפה
של יוחיד של ציבור זה לא משנה אם זה הגיע
מבן אדם פרטי זה של הציבור דף פט או מדב
של יושל אמש
מנחה שהיה אמור להגיע היום מנחה שהגיע
אתמול והוא דחף את ה זאת אומרת הקריב את
הקורבן אתמול והמנחה הגיעה היום אפשר
להביא מנחה בזמן יותר מאוחר וזה מתערבב
אבל כמו שאמרנו מקודם אם הערבים נצחי
כבוסים
ונסחי פורים
את ה
את הכבש בצד ימין עם הפר בצד שמאל אי אפשר
לערב ואם ולא אז אני רוצה להגיד אבל
אימערבים ניצחי קפוס מניצחי פורים ואילים
זה המשפט השני של המשנה
מה המשפט השלישי של המשנה ואם בוללון אלו
בפני עצמו ואלו בפני עצמו ונסאו משפט
השלישי של המשנה זה אם
בללת
זאת אומרת הרובת את השלוש איסרנים סוילס
של הפר והשש לוגים של הפר ואחר
כך הרובת את הזה של הכב כבש יסורן אחת של
סוילה של הכבש ואחר כך ואת השלוש לוגים של
הכבש הרובבת בשתי כלים שונים ואחר כך
הרבבת את שניהם לאחר מעשה צא אז הלוכי
מולל מפני עצמו מל בבניה עצמה סושרים
אם עד שלא יבולל אבל אם הרובת את של הכבש
ושל הפר
ביחד את כל הקמח ביחד את כל השמן ביחד בלי
שהם מתערבבו לבד אומר לקח את הקמח לבד
ושמן לבד את כל השמן של הכבש וכל השמן של
הפר בכלי אחד את כל הקמח של הפר ואת כל
הקמח של הכבש בכלי שני
רבבת אותו ביחד זה פסול יש את המשפט
הראשון של המשנה מערבים את של הפר ואת של
העיל כתוב אין בערבים לא מערבבים את הכבש
עם הפר וכתוב בלולון אם כן בללת את זה לבד
ואת זה לבד אז זה כן אם לאחר מעשה בדיעבד
זה עובד רק שתבינו איך שאני איך שנדבר על
זה עוד מעט יש שלוש משפטים במשנה 1 2 שלוש
אומרת המשנה
אם הכבש הבו מאוימר
הכבשא עם האוימר שאנחנו עכשיו עושים
ספירסימר
אף פי שמחוזה כבולו נכון שצריכים להוסיף
שתי סרנים של סולת במקום מסורן אחד
[כחכוח]
נסכוב כפולים אבל ה השמן היה אותו דבר זה
היה רק שלוש לוג שש לא צריכים להכפיל את
השמן שמן הסולת כן השמן לא עד כאן הקוף
ביז לקופ ג יש לנו עכשיו איזה 10 12 שורות
להבין על מה מדובר כאן עשיתי כאן משהו
שמאוד יעזור
אם אנחנו קוראים את המשנה
כמו ישראלים אמיתיים מה כתוב בחמש מילים
הראשונות
מערבים ניסחי פורים בניסחי אילם לכאורה
הכוונה היא שאני אני לכתחילה אני יכול
ללכת אין לי שום בעיה אני לא עובר על שום
איסור אני לוקח את הנסחים של הפורים שהם
שתי לוג שמן לכל לכל איסון שלס סולס ואני
מערבב את זה בכוונה לכתחילה עם זה של
האילין שהוא גם שתי לוגים לייסורן אחד
שקרח זה מתערבב לא אם עשיתי בטעות אני
יכול ללכת ולעשות את זה בכוונה לכתחילה
בטעות זה קוראים לזה בדיעבד לא בדיעבד
לכתחילה
אז שואלת הגמרא ורימינו כתוב בפועס
ויקטירוי לא כתוב והקטיר מה אני לומד
מהמילה ויקטירוי שאני צריך להקטיר אותו
לבד שלא יערב חלובם בחלובם אם אנחנו
מדברים על האימורים לא קשור למנחו יש לי
איסור אם אני רוצה לחסוך זמן ואנרגיה
אני לוקח קופסה של אימורים של בהמה מספר
א' ואני לוקח אימורים של מספר
ב
ואני שם אותם בקופסה אחת עולה על המזבח
וזורק את זה לתוך האש מה רע בזה לא אני לא
יכול לעשות את זה למה כתוב ויקטירוי
לבד כל אחד לבד שלא יערב חלובים בחלובים
אני לא יכול לערבב אימורים של מספר אחד
ומספר שתיים עם א' עם ב'
נו אז אם ככה איך אני יכול לערובב את השמן
שמן של א' עם השמן של ב'. את הסולת של א'
עם הסולת של ב'. את הסולת והשמן של א' עם
הסולת וזה לא מתרבב. כל אחד לבד. אומר רבי
יוחנן אומר אתה צודק, אתה לא יכול לערבב.
אז למה כתוב במשנה מערבים? לא לא הכוונה
שאתה חול לכתחילה בדיעבד בדיעבד. אם הוא
עשה את זה הוא לא שאל רב הוא עשה את זה אז
לא נפסול את זה.
אז לזה אנחנו עושים פק
יוכיחנון
בדיבד המספר אחד במשנה המשפט הראשון במשנה
שכתוב מערבין זה בדיעבד
אז זה יפה מאוד אם שמה נגמר המשנה הבעיה
זה שהמשנה ממשיכה וכמו כל פעם המשנה
מתחילה באיזה משהו מאוד טוב והולכת יותר
גרוע
אז אם אנחנו מתחילים בD עבד אז הכל היה
צריך להיות או בDבד או ש פסול הבעיה זה אם
אתה מוצא לכתחילה אחד שבא ממספר שתיים או
שלוש אתה לא יכול להגיד שמספר אחד הוא
פחות מהמספר שתיים ושלוש אתה לא יכול
להגיד שמספר שלוש זה מספר שתיים זה
לכתחילה ומספר אחד הוא בדיעבד זה לא עובד
ככה זה עובד הפוך מספר אחד זה לכתחילה
ואחר כך זה הולכת בדיבד ככה אתה מתחיל
משנה אתה אומר את ההלכה שזה בסדר ואז אתה
אומר לא זה וזה לא טוב זה לא טוב
אז שואלת הגמורה רגע איך אתה יכול להגיד
לי שמספר אחד זה בדיעבד הרי זה לא עובד זה
מספר שתיים ושלוש אומר רבי יוח אם ניס
קומה זה בדיעבד יוחי ואם ערבים נסחי
כבוסים ונזחי פורים בעילים אם הערבים זה
מספר שתיים
לא מערבבים כבש עם פר ואפילו נסרבונמי לאי
ובדיבד אז בוא נעשה ככה בדיעבד זה לא טוב
הבעיה זה ואומדקט סעיף מספר שלוש כתוב
בלולון אילו בפני עצמו ואילו בפני עצמו
נזר והוא כשאירים אם בללת את כל כל הפר
לבד ואת כל הכבש לבד ואז הבאת את שניהם
ביחד זה כשר בכלל דרישה מה זה רישה רישה
זה מספר שתיים כאן לא מספר אחד בוא נראה
או בדיעבד זה טוב
אז הרי שמחלד הרי שתחיל לקומה או אז גם אז
הרשר חייב להיות לכתחילה גם מספר אחד יהיה
לכתחילה עכשיו
יכול להיות שגם מספר שתיים זה לכתחילה אבל
ודאי מספר אחד זה יהיה לכתחילה לא בדיעבד
כן כי אם מספר שתיים זה לכתחילה אז גם
מספר אחד חייב להיות לכתחילה כאן לא כתבתי
לכתחילה אני חושב שצריכים להחליף את זה
בדיבד לכתחילה
אוקיי אז אומרת הגמור אומר הבי הורי קומה
לא אז אז אומר הבית, תסתכלו מה שקורה כאן
שאני לוחץ כאן על הכפתור, על מספר אחד, רק
על מספר אחד, תסתכלו,
הוא מכניס את המילה יי נכון, אנחנו לא
מדברים על הסולת והשמן הסולת והשמן אי
אפשר
לערבב לכתחילה
אבל מה שכתוב בתחילת המשנה, שזה לכתחילה,
זה על יין. יין אני יכול לערב, אני יכול
לקחת יין של פר ויין של כבש ולהערב אותם
ביחד. איפה יהינום אם ניסות יש לי אבל יש
לי תנאי אחד אתה יכול לערבב אם אתערבב
הסולת והשם ביחד אז אתה יכול לערבב את
היין
מהשמע שאם לא רובבת את הסולת והשם ביחד
אתה לא יכול לערבב יין לזה יש בעיה לכן
אני צטרך לשנות את הפשט מה הבעיה ויה לך
אלוהי מה אי אפשר לרבב יין של פר ושל כבש
אותי הם באמת כבר ממורים בסולת ושמן מתי
לא מרבבים את הכבש ואת הפר של הסולת והשמן
בסול ושמן אבל יין הערבים תמיד אפשר לערבב
את את היין של הפר והכבש בי אוכיקו אמר
פשט חדש בוא נסתכל על מספר אחד רק או מתי
מותר לערבב אחי שזה הו כתר
אומרת הגמור
אה לא אמר בי בזה אנחנו מסיימים את הסוגיה
בשולמ ישראל עד כאן יהיה הקג רגע אבל לפני
שאנחנו הולכים אומרים הקג צריכים לעשות
עוד סיבוב מסביב לבמה אלו בי אוכי קומה
דוקתרסטו משמנון מתי שכבר שמת על המזבח את
השמן ואת ה ואת הסולת אז מערבים יין
לכתחילה אז אפשר לערבב מה על מה אנחנו
מדברים מספר אחד ערבוב של יין מתי אפשר
לערבב יין לכתחילה כששמת את הסולד את השמן
על המזבח
ולמה כי אז אין לך שום חשש שאולי מישהו
ילך ויערבב סולת ושמן זה כבר על המזבח
היכאר אבל עם השמן והסולת לא על המזבח אם
נסרסול שמר יינו אם זה תערבב הסולד והשמן
אז אפשר לכתחילה לערובב את היין של הפר
והכבש לה ואם הערבים אם זה לא התערבב
הסולת והשמן אי אפשר לערבב את היין דמוס
ערבוב סולת ושמן לכתחילה כי אולי תבוא
ותערבב את הסולט השמן
ולכתחילה וזה בעייתי
אם לא הרובת את הסולת את השמן למה כי אז
תבוא לערבב סולט ושמן עד כאן הקג מכאן
והלאה זה ממש קלי קלות אומרת הגמור שראינו
במשכבס הבו עם האוי
שהכבש שבא עם האוימר צריכים להוסיף לו
כפול קמח תרבו מחוס שני ישראלים
לימד על הכבש הבאמר שמן חוסר כפולו כתוב
שני ישראלים זאת אומרת זה כפול
מנחה רגילה שזה ייסור הנחה זה שתי ישראל
יכול שם שכזה כפול כך י כפול אולי גם
תכפיל את היין
תמסק יין רבי זה רבעין לא חציין יין רבי
יכול לא י כפול שני נבלחו טוב יש לי סבור
למה לא להכביל את היין למה כי היין
לבד הוא לא נמצא ביחד עםמח אתה לא מרבב
אותו ביחד מהקמח אבל משהו שמתערבב עם הקמח
אולי צריכים להחפיד
כי הקמח כפול אז גם ה השמן שמכניסים לתוך
הקמח שכפול בוא נשים כפול שמן אבל יש כפו
שחוסי
אבל לא ונסקוי כל נסוכוב לא יהיו לרביס
ונזקוי משמע שגם השמן לא יהיה יותר מרביס
שואלת הגמרא מה תלמוד כתוב ונזקו שזה משמע
היין לא השמן אומר בלוזו נכון זה בדרך כלל
זה משמע יין ולא שמן אבל כסיב וניסקו
וקרין ונזקוי כאן מכיוון שאנחנו קוראים
לזה ונזקוי אפילו שבתורה כתוב את זה עם ה
כסיב אבל הכרי זה ונסקוי זה בא להגיד לנו
אוקייצד ניסקו דמנחו כניסו דין המניקו
השמן של המנחו זה כמו היין של המנחו מהיין
ריביס שמן מריביס נכון אני לומד את זה
מהוב במקום שיהיה כתוב עם ו היה כתוב את
זה עם ה אז זה מלמד אותנו שהשמן הוא רביז
כמו היין אומר רבי יוחננון אומר רבי יוחנן
הלכה מאוד מעניינת.
נכון למדנו במשנה הראשונה של זבוכים שאם
הכהן
כשהוא שוחט אוילו הוא חושב לעצמו או זה
שלומם אז הוא לא הורס את האוילו אתה ממשיך
הלאה אומר רבי יוכננון אבל כשהוא שוחט השם
של מצוירו נכון הוא ממשיך הלאה אבל שימשיך
עם כל הדקדוקים והלוחס של האשם מצוירו
דהיינו
השם מצוירו ששח שלא לשמו יתונוס שיביא את
המנחו שביחד הנה הנה המצור הזה יש לו שלוש
קורבונות פלוס שמן וקמח שיביא את ה שמן
והקמח למה שמיימרקין
אם זה לא ככה פסלטוי אז אמרת שהכל פסול
פסול למה או שום שמצוירו צריך בנחו אם אתה
תעשה אותו למשל אשם אחר ושאין שמה זה אין
שמה קמח אז פסלת אותו שואל הגמור אה
מה זה כבר רב שבגדו אם ככה אז בואו ניקח
שלוש דוגמאות אחרות שאם הכהן חשב על זה על
קורבן אחר שזה עדיין קשר אבל שהוא ימשיך
לעשות את מה שהקורבן האורגנלי הראשון היה
צריך לעשות למשל למט הכבש הבו דיברנו על
הכבש שבא עם האומר שיש חודש שלמו תהיה
מחוז כבולו אתה צריך להביא פעמיים את
הכמות הרגילה של הקמר שאם אתה אומר כסו אם
אתה לא עושה ככה זה יהיה פסול עוד שאלה
בתומד ששחר
האוילו שאתה מביא כל בוקר זה ששחר ששחט
שלא לשמוי ששחט אותו
לא לתומת אלא לשלומים בוא נגיד שנגזיר
בכהוד יהון שנגזיר מכה חוד צריך להביא
מלא שתי חתיכות של עצים אולי יותר קטנים
מזה אבל לפחות שתי חתיכות של עצים
ורק כהן אחד סוחב את זה למה שאם היה טועים
מקים בסל טוי כי הרי כל בוקר קורבן תומד
מחייב להביא שתי גזירי עצים עם כהן אחד
עוד שאלה ותומ של הבטומ שאתה מביא בצהריים
שחודש שלמוי יתו שני גזירים שני כם שם
תצטרך להביא שני גזירים שתי חתיכות
אבל הם שתי כהנים לא כמו מקודם עם כהן אחד
עם שתי כהנים שום בזלת אם לא זה יהיה פסול
אומרת הגמרא נוחנמי אתה צודק בכל המקרים
האלה אם לא המשכת הלאה לעשות כמו הרוגנלי
זה פסול אלא שלום הבא והסיבה
שרבי יוחנן דיבר רק על אוש מצוירו
חודמנינוקד כי רבי יוחנן דיבר על אחד
מארבע מקרים בא לו להגיד רק את זה ואבא
אומר בישלמה סנינו אני יכול להבין אני יש
לי פירוש אחר שמ תומילו
אז אוה זה אוילו לא את זה בתור תומד לא
יכול זה לא חוב קרס נדובו אז תבין את זה
בתור אוילו של נדוב דף צ עמד למעלה
אלוכו בשמן צריך שרבי יוח דיבר עליו במלסי
אם לא תביא אותו בדיוק כמו שזה אמור להיות
ששם מצוירו או שמדוב מאיקה מה אקדבר להביא
או שמנדוב
בכתוב מפורש כמו רבי אשמצח שלא לשמוש
מצויר ששחטו שלא לשמו או שנוסד גבס
או זאת אומרת לקחת שם מצוירו וחשבת שזה
שלומם או שלא נתת למצואירו את האדם על
הבוען והרגל וכולי
הרי זה גם במזבח שמים זה על המזבח
נסורים זה הנקודה שזה טעון נסורכים כמו
שרבי יוחנן אמר שצריכים להמשיך להביא את
המנחו לצורך שמאכלתי
אבל זה עדיין לא כשר למצוירו צריכים להביא
מישהו אחר אבל את אותו קורב ממשיכים הלאה
אם הניסוח שלשם צירו רב
שכם ערב טו ונעים והגב
‏Goodי