המנהיג שסרב להתייאש סודו של הרבי מליובאוויטש | פרשת קורח ג' תמוז, הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון שנת תשפ"ו

מהיא מנהיגות אמיתית? מה התפקיד של כל משפיע הורה, אבא, אמא, סבא, סבתא, מחנך, מחנכת, מנהיג בכל צורה שהיא. אני חושב על זה במיוחד בימים אלו בקשר לזה שעומדים לציין יום הילולה של הרבי מלובביץ' בגימ בשלישי לחודש תמוז. לכאורה, זה סיפור תמוע מאוד בפרשת קורח. הסיפור על מבחן המטות שנערך כשר בני ישראל זעקו נגד משה ואהרון שהם המיטו את עם השם התורה מספרת בקורח וידבר השם על משה לאמור השם מצווה למשה ליקח מכל אחד מ-12 השבטים מקל אחד מטה אחד איש את שמו תכתב על מטהו אחר כך יקח גם מטה עבור אהרון הכהן גדול מטה משבט לוי ושמה לכתוב את שם אהרון כל המקלות צריך להכניס לתוך המשכן לתוך קודש הקדשים לפני אהרון והשם אומר למשה והיה האיש אשר אףחר בו מתיוו יפרח וככה ושיקוטים מעליי את תלונות בני ישראל אשמלנים עליכם זהו יגמרו כל התלונות וכך קורא משה מדבר על בני ישראל. כל נשיא של כל שבט מצליג ומביא מקל אחד, מטה אחד. מטה לכל נשיא 12 מטות ומטה אהרון בתוך מטותם. מה קורה? משה רבנו מניח את המטות לפני השם באוהל העידות בתוך המשכן לפני אהרון ויהי ממחרת ויבוא משהו לעידות והנה פרח מתה אהרון לבית לוי ויוצא פרח ויציץ ויגמור שקדים והתורה מספרת שוצא משה את כל המטות מלפני השם על כל בני ישראל הוא מוציא את כל המטות כולם רואים את זה ויראו ויקחו איש מתהו עד כאן תוכן הסיפור אז כל העם ראה שמתו של אהרון מטה אהרון בתוך מתדם פרח בן לילה ונשע פירות ויצפ היו פרחים ציץ ויגמור שקדים זה הוכיח שאהרון כהן גדול הוא בחירתו של הקדוש ברוך הוא בחר בו לכהן גדול מה הייתה המשמעות של הנס המוזר הזה הרי השם היה יכול לבחור דרכים רבות להדגים את האותנטיות של עמדתו של אהרון להכיח שזה לא סתם משה בגלל קשרים משפחתים רצה שאח שלו יהיה כהן גדול מדוע בחר אלוקים במקרה חריק כזה שמתה יוציא פירות אני מבין שזה נס למעלה מדרך הטבע שמקל פתאום יפך לגן אני מבין אבל הרי יש המון נסים בעולם יש הרבה באותות מופתים לפני זה בתורה אחרי זה בתורה מדוע בחר בניסיון כזה הרי צריך להיות איזה משמעות איזה שיכות פנימית בין הנס ובמה שאתה רוצה להוכיח על ידי הנס זה לא סתם נעשה עכשיו עוד משהו חריג דרמה שיתפלו ויצאו מהכלב מה המשמעות אבל יש פה שאלה גדולה יותר יתר על כן הרי למעשה כבר היו פה שלושה ניסים ענקים שלושה אירועים קודמים למעלה מדרך הטבע שכבר הוכיחו את האמת הזו בדיוק בלי קורח וחבריו אלה שיצרו מרד לאומי נגד משה רבנו והרון שקרח צעק כל העדה כולם קדושים בתוכם השם מדוע תתנסו על קהל השם ולחרי המרידה שמשה רבנו רצה להשקיט ולבטל מספר את התורה ויהי כחלוסו לדבר את הדברים האלה ותיבקע האדמה אשר תחתיהם ותפתח הארץ את פי ותבלא אותם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקורך את כל הרכוש וירדו הם וכל השלם חיים שעולה ותחס עליהם הארץ וואו אירוע ענקית רגיל אחר כך ירוע שני שריפת 250 המנהיגים שהשתתפו עם קורח בהמרד והמחלוקת הגדולה והקטירו קטורת זרתורה אומרת אש יצא מאת השם ותאכל את ה5 ו200 איש מקריבי הקטורת ושוב סיפור שלישי פרצה מגיפה התפשטה בקרב אלה שהשימו את משה רב רבנו ואהרון כהן גדול בהריגת האומה וילונו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרון לאמור אתם המיתם את עם השם מגפה פרצה משה רבנו מצווה לארון מיד להקטיר קטורת ללך לעם לעצור את המגפה ויקח אהרון כשד במשה וירץ על תוך הקהל ונה הכל הנגב בעם ויתן את הקטורת ויכפר אלם ויעמוד בין המתים ובין החיים ואת חצר המגפה שלושה אירועים מטלטלים ממון נפשך אם מישהו לא יאמין אפילו על ידי שלושה אירועים נוראים כאלה איך המקל הפורח המטה שפרח פרחים ויציץ ויגמוש קידם איך הנס הזה ישכנו ואם מישהו כן התפעל משלושת הנסים מה צריך להודות נס לרביעי שיהיה עוד נס אז תשאלו אבל היו שלושה ראשונים. מה צריך שלושה ראשונים? אז אני מבין שלושת הדברים הראשונים היו בעצם להניש את החותם. הייתה בליו של קורח, הייתה הסריפה של מקריבי הקטורת, הייתה המגפה של אלה שהתלוננו שמשה ואהרון הם רוצחים חלילה שהמיתו את עם השם. אבל הנס הרביעי הרי לא ביוענש. להפך. היה משהו יפה, משהו מקסים. מתי פורך? מה בדיוק תפקידו? התשובה היא פשוטה. אבל גם עמוקה. פריחת המטה לא נועדה כל כך להכיח מי הוא הכהן גדול. זה כבר נתבסס בשלושה עירויים קודמים מטלטלים. זה היה בעיקר להדגים ולהסביר מה נדרש כדי להיות נבחר לכהן גדול השם. להסביר מדוע באמת אהרון נבחר לתפק זה. מה הם הקישורים הנדרשים למנהיג רוחני של עם היהודי? בשלושה אירועים ונסים הראשונים הבינו שאהרון הכהן גדול אכן נבחר. זה לא היה סתם שקוראים נפטיזם זה היה בחירה אותנטית. כמו שבשה רבנו לא בחר את עצמו השם בחר אותו כך גם אהרון אבל מדוע אהרון? נכון הוכחתו שמשה מדבר אמת משה אמת ותורתו אמת אהרון לא נבח בגלל קש משפחתי אבל למה באמת אה אהרון ההתמרמרות הדיין לא נסתלקה הניסים מוכיחו שזה דבר אמיתי שהם משחקים עם אש אבל למה באמת הרי כל החטען כל העדה כולם קדושים מדוע תתנסו על קל השם מדוע הוא הכהן גדול אה לכך באיפור המתא להגיד לנו מי הוא הכהן גדול אלא להסביר למה הוא הניסים הקודמים למרות עוצמתם והרושם שהם בב ודאי פעלו לא יכולים לשנות את הבן אדם מבפנים הריכולם היו פורניות בלי קורחיפת מקריבי הקטורת מגיפה עשו רושם אז היו השלכות התרגיות מהניתוק שלהם ממקור החיים אבל לשנות את האדם בפנים לא לא רק להגיד לו מי אלא למה שיזדהה עם זה שיבין את זה לסלק את תלונות בני ישראל לא רק בחיצוניות אלא גם בפנימיות לשנות את החשיבה של את הפנימיות זה רק על ידי פנימיות זה לא על ידי עונש אפילו עונש הכי חמור זה שכנוע הפנימי נעשה על ידי שינוי המהות וזה הנס הרביעי הנס הרביעי סימל משהו זה היה בעצם שיעור זה בעצם לקח הרי המטה 12 מטות מאיפה מגיע מטה? מעץ. המטה הזה פעם היה ענף מחובר לעץ. ענף שהיה מלא בחיוניות, מחובר לשרשים חיים דבוק בשרשו, מלא עלים, פרחים, פירות. איך נעשה מטה? שאפשר ללך בו, שאפשר לסמוך עליו, שאפשר להישאן עליו. שאפשר לטפס בהרים עליו, ללכת לטיול איתו, לעזור לעזור לי לעזור לבן אדם בהליכה. חתכו את הענף, נדקו את הענף על העץ משונשיו, הנף הזה מתייבש ונהפך למטה. למטה קשוח קשה, יבש וחסר חיים. זה מטה. זה נעשה דומם לגמרי. פעם היה חלק מעולם הצומח ולכן היה בו חניות. עכשיו זה מקשר דומם ובכך רומז השם מה היא התכונה העקרית של כהן גדול בעם היהודי מנהיג ובא דרך אמיתי שלוח של השם בעולמנו זה לא רק בן אדם שיש לוישורים אינטלקטואלים וקישורים רגשים וכולי וכולי שאר קישורים בסיסים ומוכרחים ויפים ומעורדים השראה הנקודה קריתו יש לו היכולת להפוך מטה מקל חסר חיים לגן פורח he can identify in a lifeless the potentiality for revenation כלומר המנהיג האמיתי הוא אדם שרואה אפשרות לצמיכה וחיים במקומות שאחרים רואים בהם רק כיפאון חוסר חיים יבשות טוטלית הכהן הגדול הוא האישיות שרואה אפילו במקל מת הפוטנציאל להתחדשות, לנינון לצמיכה וסגסוג. אצל אחרים המטות האלו נשארים מטות היו מטות אתמול נשארו מטות היום בנוכחות בהשראת באנרגיה של הקן הגדול הם באים לדחיה מחודשת והנה פרח מתי אהרון לבית לוי ויוצא פח ויציץ ויגמור שקדים אה בכך מובן סיום הסיפור ויצא משה את כל המטות מפני השם על כל בני ישראל וירו ויקחו איש מתנו למקמנה למקמנה שידו ויקחו אישמתו זה לא הסיפור כן כן לקחו את המטה חזרה, לא לקחו את המט חזרה, בודם סתם לקחו את המט חזרה. זה היה במשכן, זה מקום חשוב, קודש הקדשים לקחו את זה חזרה. זה לא הסיפור. הסיפור הוא שמטה של אהרון גמל שקדים פרח מתה אהרון. יש פה דיוק מאוד עמוק. אהרון הכהן בתור כהן גדול אמיתי לימד את המס הזה לכולם. זו קון גדול. כל אחד לקח חזרת המטה שלו כי הוא כבר למד מאהרון איך להסתכל על המטה כי המנהיג האמיתי הוא זה שמנהיג השראה לכולנו בתור קולקטיב ולכל אחד ואחד בתור אינדיבידואל לא להתייאש ממטה שנראה מת מטה שכבר פג חיונתו הרי בכל אחד ואחד מאיתנו יש הסיפור של המטה הזה אנחנו רוצים להישאן על משהו זה מטה בהליכה במסע החיים יש לי מטה שאני רוצה להישאן עליו ולפעמים אני מסתכל על המטע הזה ונדע אצלי שאין פה אין אין בחיות אני רצה לסמוך על ליבי על נשמתי על מוחי על חיונית שלי על החלום שלי המאוב שלי המוטיבציה שלי אבל בכל אחד יש רגעים של כאב ומשבר אני מגביש שכבר נותקתי מהעץ ומהשרשים שלי עץ חיים היא למחזיקים בה בתומכי המאושר אבל אני כבר לא מחזיק בה אני לא חלק מזה אני מרגיש במודעות או שלא במודעות בקרה או בתת הקרה בגלל אשמתי בדרך כלל לא באשמתי אבל אולי אני כן מאשים את עצמי אבל הענף נשבר ונותה כתוב בזוהר מנד נפיל מדרגי הקרי מתקר מת אלה הימים או החוויות בחיים שבגללם אני מרגיש יבשות שיתוק נגשי כיפאון מבוח שום דבר לא זוז אני מרגיש חסי שוקה חסי חיוניות שוקה לת אש פטוס וזה לא דווקא בגלל אירוע לפעמים זה אירוע דרמטי ואירוע קשה חוויות חוויות בחיים אולימה מהילדות או מזמנים אחרים כל אחד לפד לפעמים זה מה שקוראים באנגלית זה מתרים אני מכיר ברגע של בלא ככה מרגש של שימום רק שימום רגשי אין פה חיוניות כל חיים מתנ כמו דומם אה לכן נבחר אדון הכהן גדול ואיך אני מוצא את הכהן גדול בתוכי אדון הכהן גדול נבחר ללמד לתואים בינה שאין דבר כזה אם אתה מכניס את המטה למקום הון ולסביבה הנכונה בהשראתו של אהרון וכהן הגדול שבתוך לב כל אחד ואחד על הרמב"ם כותב לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש הוא בעצם מסוגל לגלות את הכהן הגדול בתוכו הרמב"ם סוף הלכות שמיטה ויבוא ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וג קדוש אומר בלתורים ממלכת כהנים היינו כהנים גדולים והכהן גדול בתוך ליבך בהשראה שלו המקל הזה קם לדחיה ויירו ויקחו איש מתו אדון הקהן גדול מעורר השנה בכולנו לא להסתכל עליהם שוב באותה צורה אל תפחד מהמטה שלך אל תתייאש מהמיטה שלך תיקח את זה בידיים כי בתוך כל השבתוך כל השמום תמון פוטנציאל ענקי לדחייה מחודשת להתחשות כן בחיצוניות זה נראה שהמתי הזה כבר גמור אבל זו הסתכלות חיצונית מאחרי כל הכאב מסתתר משהו מאוד עוצמתי שצריך לגלות הניסים הקודמים לא היו יכולים לעשות את זה הנס הזה הראה לנו מה זה מנהיגות מה זה כהן גדול אמיתי עד כמה הסיפור הזה רלוונטי לדור שלנו ובזה גופה בתקופתנו האחרונה. באופן פרטי אני זוכר להיפגש ולקרות את מכתביהם של מאות ואלפי מאחינו ואחותינו בני ובנות ישראל בארץ ישראל בתפוצות בכל מקום שהם. וזה הרגש מאוד מאוד לא נדיר אצלנו. המטרה שלי יבש חסר חיים חסר תחושה אנשים אנשים עברו כאבים רבים לפעמים כאבי טופת או לפעמים אפילו לא יודעים בדיוק מה זה אבל משהו כאילו מרגישים משהו רקוב מבפנים משהו ממיט אותי מבפנים משהו מנתק אותי מחיים עמוקים מחיים מלאים משמעות השראה דביקות תקשורת אהבה לב לא פתוח מנהיג ישראל אמיתי וכל אחד ואחד מאיתנו בדורינו הוא משפיע או משפיעה בצורה כזו או אחרת רואה את הפוטנציאל בכל מטה לא מתייאש אליו ולא מתייאש מעצמו מהמטה בתוך עצמו וירו ויקחקו איש מתו כי יש שמה ניצוצות ויש שמה סוד של חיות אפילו אם זה תמון בתוך המטה וזה צריכים עיניים טהורות ולבלב גדול ונשמה עמוקה ועותדת של אהרון אוהב שלום רודף שלום אוהב את הבריות מקווה נתנו כמו שכתוב כבוד לגלות את זה בדורנו כל המסר הזה באופן קולקטיבי קיבל תנופה חדשה הרי בעקבות הקטסטרופה והטרגדיה הגדולה ביותר שפגדה את עמנו השואה האיומה באת מלחמת עולם השנייה העולם היהודי היה נראה כמו מטה חסר חיים רחבן לצלן הרים של אף ושרים ישל המיליון קדושים הטירו ומרוסה עד לשלם עלה בעשן אני לא קיים עת או פה בעולם לכתוב לטאר בכתב הבעל פה מה שקרה לעמנו בתלחמה מלחמת עולם השנייה. אבל מה שקרה אחר כך היא סופר יום אחד. הוא כבר צריך להיות מסופר כאחד ממעשה השיקום הגדולים בהיסטוריה של האנושות. ניצולי השואה, כל אחד מהם עוד מוצל מיש פליטים שעבדו את הכל, אבל כל הכל הכל. החלו לבנות מחדש על אדמה חדשה את העולם שראו עולה בעשן אוישוויץ צבלינקר דחל ברגן בלזן בוכנולד כל אחד ואחד משירית הפליטה יצרו את הנס הזה אם בארץ ישראל או בעולם כולו ואחד האישים המדהימים שסימל בדורנו את התחיה הזו היה רבי מלובבות של יום הלולה ה-3 בשלישי בתמוז הרבי יחד עם חכמים ומנהיגים משפיעים יהודים אחרים סירב להיקנה ליוש היו אחרים שהגיבו לשואה בבניית בעיקר בבניית אנדרתאות מוזום מוזאום זרצאות כתיבת ספרים סרטים דוקומנטריז וכולי כולם מחוות חיובות וחיוניות ועציליות לשמירת הזיכרון של עץ של חי פעם אבל עכשיו היה מת הרבה הקדישו את עצמם לכתיבת זכרונות לשמירת הזכרונות של הימים ההם של עולם שלם שנחד אבל הרבי ככ כהן גודל אמיתי בעיקר עורר בעם את המוטיבציה ואת ההשקפה ואת האמונה לבנות מחדש את החיים היהודים בכל דרך אפשרית. לא רק לזכור את העץ שהיה פעם, אלא לגלות שהמטה יכול לפרוח שוב ויגמור שקדים בשקידה, אבל במתינות, בזריזות ובמהירות. עורר על התחייה הזו בנה בתי ספר וקהילות וישיבות ובתי כנסיות וקהילות יהודיות ומחנות קיץ ומקבעות ומרכזים ודים תוססים להעניק ולהשפיע בגשמיות וברוכניות עודד ונתן השראה לא צפורי היהודים לעשות את אותו הדבר פתח את ליבו הגדול לדור תום החדיר בו תקווה חזון אהבה נכישות מוטיבציה אמונה הפך לכתובת הידוע ביותר לעשרות מאות אלפי פעילים רבנים פילונטרפ מנהיגים אנשים משפיעים והדודות פשוטים מכל גוני החיים מכל התחומים מכל המגזרים מה שניקלם את האומץ והביטחון לבנות מחדש יקום מרוסק שמח שליחים כמעט לכל קהילה ודית בעולם לעזור להצ מחדש את החיוך היהודי כשנה עצום של דמיות יהיה למחוק אותו לעולם והפציר בבני המהבים להשתמש בזבעות חורבן כדחף ליצור את הרנסנס היהודי הגדול ביותר ליצור התחדשות ודית כי הוא הבית במתמת וראה בו את הפוטנציאל לחיים מחודשים ביתו החדש ארצות הפלית הייתה מדינה שעד אז פרקה את הזאת היהודית זה היה כפי ש הנגול אמר באותם ימים טריפן המדינה ארץ לא כשרה הרבי הסתכל אחרת הוא ראה אפשרות להשתמש בתרבות החדשה שלכורה הפתע סיכון גדול ליהדות להשתמש בה כמדום מדיום לצורות חדשות של פעילות יהודית גם תוך שימוש באמצעים מודרניים לעברת ידשקית כי הרבי הבין שהחילוניות של העולם המודרני מסתירה קמיהה עמוקה לרוחניות ולמשמעות וידע לזהות את זה במקום שאחרים ראו את המשבר של מתה מת הוא ראה הזדמנות לגל חדש של התחדשות הגאולה שמעתי את הסיפור הזה מזה שהיה אחד שהיה נוכח שמה היה יהודי חי עם יעקב לייצץ ג'קיפשיץ קראו לו הוא נולד ב1000 1891 תופש בליטה בליטה הוא היה פסל סקופצר סקופ פסל יהודי צרפתי מהסוג שנקרא קוביסטי יוליד ליטה והיה מפורסם מאוד הצליח מאוד חבר עם פיקסו ועוד אומנים אמנים גדולים וענקים בדורתו הוא נפטר ב-1973 תש לגמ האלמנה של ג'ק ליפשט ש היה חיים יעקב ההלמנה של ג'ק קראו לו ג'ק ליפשץ עלמנתו באה לפגישה לייחדות אצל רבי מלובביבץ' זמן קצר לאחרי פטירתו של בעלה ג'ק במהלך היחידות הזו הגברת ליץ אומרת לרבי שכשבלן נפטר הוא היה לקראת סיום של פסל גדול של פינקס עוף החול זה היה ככה עבודה מאוד גדולה וענקית בסגנון מופשט של עוף החול שהוזמנה על ידי ארגון אנשים הדסה אבל המרכז הרפואי הדסה על הר הצופים בירושלים כאמן הוא פסלת בזכות עצמה גברת לבשיץ אומרת לרבי שהיא רוצה לסיים את היצירה שבעלה לא זכה לסיים אבל היא אומרת להרבי מנהיגים יהודים אמרו לה שעוף החול הוא סמל לא יהודי איך אפשר להציב יצירה כזו בירושלים אחד ממזכירו של הרבי מלובביץ היה הרב חיים יהודה קרינסקי שיהיה בריא לריכות ימים ושנים טובות הוא סיפר את זה אומר עמדתי ליד חג'ו של הרבי כשהגברת לבשץ הייתה שמה והרבי קורא לי בתגובה לדבר מבקש ממנו להביא לו את ספן איוב מארון הספרים שלו וכך עשיתי הרבי פותח את ספר איוב לפרק כ"ט פסוק יח הוא מצטט את הפסוק לגברת לפשץ ואומר אם כיני עגבה וכחול הרבה ימים איוב אומר שהתקווה שלי הייתה שכשנעמות אהיה עם כיני עם הכן שלי כלומר משפחה משפחה מלאצעים רבים אילן מלא ענפים אני אגבע אני אמות אם כן גדול גדול וכחול הרבה ימים אני אעריך ימים כמו החול מה זה הרבי מתחיל לצטט לגברת ליפשית פירוש רשי על הפסוק רשי אומר וכחול הרבה ימים עוף ושמו חול באנגלית קוראים לו פינקס ולא נכנסה עליו מיטה שלא תאמץ הדעת ולבסוף אלף שנה מתחדש וחוזר לנערותו המלבי מביא שמה שהחול זה שם עוף שאמרו חז"ל שחי לעולם ושכל אלף שנה יסרף בכינו וישוב לחיות והמרבים אומר משררי העמים הקדמונים הזכירו את העוף הזה באופן קרוב לכך אז הרבי פונה אלי ואומר אני חושב שזה כן סמל שקשר עם היהודי גברת לבשית התלהבה מאוד מהתשובה הזו זה גם היה נחמה בשבילה הפרויקט נשלם זמן קצר אחר כך וואו הרבי לא רק הביא את הפסוק הזה והביא והכניס תקווה חדשה באלמנה שבורה זה היה סמל עוף החול בשבילו היה סמל רוחו של האם היהודים של העם היהודי כולו אותו השתדל ביחד עם הרבה הרבה מנהיגים ודים וכל אחד מהדור ההוא להקים מחדש מאפל השואה לחיים חדשים הרבי ניסה לשחזר את נס המטה הפודח בכל יום ויום בכל בוקר ויהי ממחרת עם כל אדם שאיתו בא במגע זה הסוד כיום הזה שעם ישראל חווה הטופת הנוראה של שמחת תורה טוב שפ ד' ושוב אנחנו רואים מראות ומרגישים כאבים שכל כך נוראים אבל כשרואים את התוקף את רוח ההתחדשות את הנשמה הפנימית את הכוניות בתוך עם ישראל בתוך תושבי ארץ ישראל אנשים ואנשים והתב זה עצמו נס אדיר נס של המטה הפרח של ארון קון עם ישראל שוב כמו עוף החול שלמרות על כאב הנורא קם ויקום לדחייה מחודשת והתרננות והנה פרחמת אהרון אה השם אומר עכשיו השיקותי מאלי תלונות בני ישראל עכשיו התלונות יגמרו לא רק התלונות החיצוניות כבר לא יצעקו לא ימכו לא ימרדו לא יפגדו בפנימיות יבינו מה זה משה מה זה אהרון לא רק מי זה משה ואהרון מה זה משה ואהרון היה יהודי חסיד חבד שמו היה הרב ברל בומגרטן נפטר בתף ש לחבונס איידס הוא היה מחנך יהודי בישיבה דתית בברוקל ניו יורק לפני שעבר לבונס איירידס לארגנטינה פעם הוא כתב מכתב לרבי מלבב שראיתי את זה הוא ביקש ממנו עצה בכל שבת אחר הנצהריים היה נפגש עם תלמידיו הצעירים למפגש לימודי בניו יורק ותלמיד האחד היה נכנס לחדר עם ריח של עשן סיגריות. ברור היה לרב בום גרדן שום שאין בשבת שאסור. הוא כותב לרבי שהשפעתו של הבחור הזה עלולה לגרום לכך שגם חבריו לכיתה יפסיקו לשמור שבת. אולי תהיה לו השפעה שלישית. על זה הוא דאג. אולי עליי לגרש אותו מהכיתה שלי מבית הספר. אפילו אם אין לי ריות ברורות שהוא מחלל שבת. אבל אני מריח טובה שם. מה הרבי עונה? עין אבות דרבי נתן פרק יב זהו זה הוא לא נתן לו שום מנה תוכני מה לעשות מה לא לעשות הוא מפנה אותו ללכת להסתכל במדרש שנקרא אבות דרב נתנה הייתי סקרן להבין את תגובתו של רבי הייתי תמנה הייתי סקרן אבות דרב נסרן זה פירוש על פרקי אבות מרבי נתן הבבלי אחד מגדולי המאומרים שחכמינו זכרם לברכה במה הרביעית וזה נקרא אבות ורבי נתן כלומר הפירוש על פרקי אבות של רבי נתן וזה זה מדרש מאוד מעניין פירושים מרתקים על כל על פרקי אבות פתחתי אבות רבי נתן פרק יב מה כתוב שמה הוא מצטט את פסוק במלאכי פרק ב' על אהרון ועל הכהן תורת אמת היה בפיו הייתה בפיו אבלה לא נמצא בפס בשפתיו בשלום ובמישול הלך איתי ורבים השיב מעוון כיספסי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיו כי מלא לך השם צבעותו רבי מאיר אומר מה תלמוד לומר ורבים השיב מאוון מה פירוש שאהרון הכהן השיב רבי מוון. מה הוא עשה? אומר רב מ שהיה אהרון מהלך בדרך פגע בו באדם רשע. מה אהרון עשה? הוא לא רחק אותו, הוא לא צעק עליו, הוא לא פנה לרחוב אחר, הוא לא עבר את הכביש, נתן לו שלום. כלומר, בחיוך ובמאור פנים אהרון קיבל אותו כאילו היה חבר הכי טוב שלו. למחר אומר רבי מאיר אותו האיש ביקש לבוא עבירה ואמר לעצמו אוי איך אסה עיניי ואחר כך אראה את ארון הרי בושתי שנתן לי שלום והיה איש מונה את עצמו מן העבירה כלומר אהרון הוא הראשון שעושה בעלי תשובה איך הוא מברך כל בן אדם בחום בידידות בלת של אהבה כל בן אדם לא רק צדיק גם ראש אפילו חוטא גדול אהרון יקבל את פניו חסד ובאהבה עצומים. כאשר אדם זה היה משתק לחתו, הוא היה אומר לעצמו, איך אצליח להסתכל לארון בעיניים לאחרי שאני אעשה משהו כך חמור, אני מתבייש, הרי הוא מחזיק ממני כל כך, הוא מאמין בי כל כך, איך אני יכול לרמות אותו או לאכזב אותו? זה הסיפור באבות דרבי נתן פרדיק יב. זה מה שרבי נצר שבטלב הרב בדל בומנגרטניה. תתקשר עם הילד הזה כל כך, תאמין בו כל כך עד שיאמין בעצמו. ורבים השיב מוון. איך? כי אהרון לא ראה מטה. הוא לא ראה מקל יבש. מקל מת. הוא ראה פרדס. פרדס חי וטיים. למה ארון מנהי כהן גדול? כי אפילו המטה אצלו פורח. הוא לא מוותר על מקלות שמתייבשים. הוא מאלום לא מבט על מישהו ואומר אדם הזה מקרה אבוד. מנותק לחלוטין מעץ שלו מכל אפשרות של צמיכה. הוא יבה שביר חסר חיים עבור אהרון. גם מקלות יבשים פורחים ונבים פירות האם לגרש את הילד בבית הספר זו הייתה השאלה הגדולה של רבנובגטן מבחינה יהודית הוא מכל קשוח אין בו תלט תגובתו של אה אהרון היא כזו אהבו אותו לרסיסים תאהוב אותו עם כל הלב חבק אותו בכל הישות והמציאות שלך העיקר תפתח את הלב אליו תכיר אותו תריף עליו חום וחיבה אבל אותנטי לא רק לתחבולה תעריך אותו תכבד אותו תנו לו להרגיש תן לו להגיש שבאמת אכפת לך ממנו תראה בו הבא מה שהם באמת מאחורי השכבה והמעתה החיצונית והרדודה והשטחית אולי זה קשה אולי אתה צריך לעבוד על עצמך על הלב שלך לא להטפל מהחיצוניות לא להיכנע להשטחיות ולרידות ולכעס ולקינה ולאגו מה יאמרו מה זה יגיד וגם לחבק באמפטיה כל החלקים בתוכי ומאחורי הכאב והטריגר אני יכול לראות בעצמי את האהבה ואת היחס לנשמתו של השני. תראה בו את הגדלות, את הפוטנציאל, את החיות. ואתה יודע מה זה מה שהוא יהיה. זה לא תמיד קל. זה דורש נשמה גדולה לב ענקי אוהב שלום לא דב שלום אוהב את הביות אחריות פה היא למחנך כי מה שהוא יראה בתוך תלמידיו מה שהיא תראה בתוך הילדים שלה בתוך תלמידה התלמידים ירו בתוך עצמם תודה רבה ‏pa