ספר שמואל פרק כה | מות שמואל ומעשה נבל | ראש הישיבה הרב אהרן פרידמן

[מוזיקה] האמת שבשיעור הקודם סיימנו עם שאלה גדולה אבל מכיוון שכבר חלף הרבה זמן אני רוצה להתקדם עלא ולא לעסוק בשאלה ש אבל אולי מתוך הדברים נעלה אנחנו בפרק כה ויעמוד שמואל ויקוצו כל ישראל ויספדו לו ויגברו בביתו ברמה ויקום דוד וילך אל מדבר פרן ואיש במעון ומרס וכרמל והאיש גדול מאוד ולא צון שלוש אלפ ואלף עיזים וה בגז את צונו בכרמל ושם האיש נבל ושם אשתו אבי גיל והאישה טובת שכל ויפת תואר והאיש קשה ורע מעללים והוא חבי וישמע דוד במדבר כי גוזז נובה צונו ישלח דוד עשרה נערים ומר דוד לנערים לו חרמלה ובתם אל נבל ושאלתם לו ושמי לשלום ואמרתם כל לחי ואתה שלום ובתך שלום בכל אשר לך שלום יש כתוב שרב היה פותח את השיעורים במית דבדיחותא אז יש יש מד בדיחות על ואתה שלום וביתך שלום כל להשר לך שלום היו איזה שני שני יהודים שעשו שידוך מכונים היו מכונים לאחד שהוא היה עמארץ קראו לו שלום והשני שהוא היה הוא היה תלמיד חכם למדן כזה בן תורה קראו לו קופל בסדר יפה אז קופל לכבוד אחד החגים הוא שלח מכתב ברכה על המחותן הום כבר אין מכתבים הכל מיילים וואטסאפים זה פעם היה מכתבים ואז הוא כותב מכתב ל למכון שלו שלום ואתם יודעים כשהיה מכתבים אז היה גם חותמים בברכה וזה אז הוא רצה לכתוב ל איזה ברכה יפה אז הוא כתב לו ככה בדרך מליצה ואתה שלום ובתך שלום בוכל אשר לך שלום מחונך המכבד קופל טוב אז שלום אז אומר אז אשתו אומרת לו תשמע אנחנו חייבים להחזיר מכתב אם הוא שלח צריך מכתב טוב כתב לו מכתב יפה וזה עכשו אומר איך אני איך אני אחתום אני לא יודע מה לחתום איזה ברכה אז הוא כותב לו ואתה קופל ובתך קופל בכל אשר לך הקופל אזה בעתה שלנו בתך שלום בכל אשר לך שלום ואתה שמעתי כי גוזזים לך אתה הרועים אשר לך היו אמנו לא אח למנו ולא נפקד להם מאומה כל ימי יותם בכרמל שאל את נעריך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך כי על יום טוב בנו תננה את אשר תמצא ידך לעבדיך ו לבנך לדוד ויבואו נרי דוד וידברו על נבל ככל הדברים האלה בשם דוד וינוחו ויען נבל את עבדי דוד ויאמר מי דוד ומי בן ישי היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדוניו ולקחתי את לחמי ואת ממי ואת טפחתי אשר טבחת לגוז ונתתי לאנשים אשר לא ידעתי הם מזה המהמה ויהפכו נהרי דוד לדרכם וישובו ויבוא ויגידו לו ככל הדברים האלה וומר דוד לאנשיו חייגו איש את חרבו וחגגו אש את חרבו וחו גם דוד את חרבו ולו אחרי דוד כ400 איש ומ ישבו על הכלים נעצור פה לאת אתה שלב ראשון יש יש כאן בעצם לכאורה בקריאה בקריאה ראשונה יש כאן סיפור של א של איש שנמצא במעון הוא גר במעון ומעשה הוא כרמל כרמל ומעון אלו שני ישובים מ משבט יהודה שנמצאים דווקא באזור שדוד מסתובב בו באזור זיף תסתכלו שנייה אחת רק קפיצה קלה לספר יהושע לרשימת הערים בנחלת א בנחלת יהודה רגע בפסוק פרק טו פסוק נה יש מעון כרמל וזיף ויוטה עד היום הערבים שימרו לנו את השמות האלה יש מקום שנא נקרא כפר ערבי בשם מעין ויש כפר ערבי בשם כרמיל ויש יתה זה בסדר זיף אני לא יודע אם שמרו אני חושב שגם את זה שמרו אבל מעין וכרמל שמעו ישובים יהודיים שקמו היום יש מעון ויש כרמל קצת מרוחקים מקום המקראי אבל אבל קרוב אז כרמל זה היה זה היה בעצם ישוב נוסף כי חלק מהמפרשים משום מה לא שמו לב לזה שיש את ה בספר יהושע ואז הם הם חשבו שכרמל זה זה מקום של שבו יש א תבואה או יש בה פירות או דברים כאלה בסדר אבל כמו שכתוב א שם בפרשת העומר על הכרמל וקלי וכרמל אל תכלו זה מקום שהיה בתבואה והיו מכינים ממנה א כרמל אבל א פה אנחנו רואים שזה שם של עיר אז כנראה מדובר ב ביהודי שיש לו נכסים רבים כי בדרך כלל כל אחד הנכסים שלו קרובים לביתו כאן היה איש במון אבל מעשה הוא היה גם ב גם בכרמל ואיש גדול מאוד ה לו 3 4000 ראשי צון בס הכל גזיזת הצאן הייתה בכרמל גזיזת הצאן היייתה חג הייתה אירוע שבו היו עושים עושים שמחה גדולה כי זה היה מין סוף עונה או משהו כזה שאחרי הרועים היו גם כן כל אחד חיי לעצמו זא אומרת היו קבוצות רועים הרי אי אפשר לקחת 4000 ראש לראות במקום אחד בסדר זה לא יספיק להם הם צריכים להתפשט על שטחים גדולים יותר אז הרועים כל אחד חי באזור שלו ולי קבוצות רועים שלושה רואים פה שלושה רועים שם והיה זמן אחד שכולם מתכנסים יחד מתי כולם מתכנסים כשהיו גוזזים את ה גוזזים את הצון היו כולם מתכנסים יחד ואז ואז ההתכנסות הזאת היייתה עוד סיבה לחג וגם העובדה שהנה הגענו ל לסוף עונת ה סוף עונת הצאן היו גוזזים אנחנו מוצאים גם את א אני חושב שחלק מזה היה גם א שהבעלים של הצון י שהרבה פעמים יש יכול להיווצר בלבול מיהו הבעלים מיהו הבעלים לא תמיד אנחנו לא תמיד אנחנו מרגישים את זה אבל אפשר אני יכול להביא דוגמאות דוגמאות מיש גמרא קודם כל הג מספרת על בי טרפון שהיו היו גנבים גונבים לו מה מהקרם ובים ל ענבים ופעם אחת הוא הגיע לקרם והריסים לא הכירו אותו חשבו שהוא הגנב הכניסו אותו לתוך שק ורצו זה וקיצור אז ה מה זה לא הכירו אותו האריס הפועלים הם היו רגילים שרבי טרפון לא לא היה מגיע לבדוק כל יום הקורה עם הזה הוא היה בעלים אל הוא נתן לכל מיני מנהלי עבודה למיניהם לנהל עבורו את ה את ה את העסקים שלו ואותו לא היו רואים הרבה פעמים קורה שהבן אדם שמנהל המנהל העבודה לאט לאט עם הזמן מתחיל להרגיש שהוא ה הוא הבעלים כן הוא ה זה שלו זה זה השטח שלו זה הדברים האלה הם הם הם קורים גם היום ישיש חברות ענק בסדר יש חברות ענק שהם נמצאים מבעלות של של לא יודע איזה פלוני מיליארדר וזה הוא לא מגיע אבל המנהל של ה של הסניף פזה אפילו אפילו איזה בעל זיכיון אפילו אחרי משמרת בבית קפה או במסעדה בלא יודע מה לפעמים מתחיל להתנהג כאילו הוא ה הוא בעל הבית כן אפילו קוראים לו כן בעל הבית בעל הבית אז הוא כבר כשאתה לא רואה את ה את האדון גם אנחנו בחיי היום יום שלנו א אם אדם לא א זה אחת הסיבות שיש תפילות תפילת שחרית תפילת מנחה למה מתפללים שחרית במנחה זה הה תפילות חובת ערבית תפילת רשות אחרי זה כולם קבו חובה מה המהרל מסביר ב בנתיבות עולם המהרל מסביר השחרית לפני שאתה יוצא לעבודה ומנחה אחרי שאתה חוזר מהעבודה ב כי בן אדם לפני שיוצא אם הוא לא התפלל לקדוש ברוך הוא בבקש הצלחה לפני שהוא יוצא לעבודה אז הוא יעבוד הוא יחשוב שידו עשתה לו ן אדם חוזר מהעבודה אחרי שהוא רואה את ההצלחות פשר עוד פעם לבוא לקדוש ברוך הוא להודות אז כי אם לא אנחנו מתחילים לחשוב שאנחנו כאן א אנחנו בעלי הבית זה שלנו וככה היה גם רואים רואים שבמשך עונות שמות לא רואים את הבעלים הם א יכולים להרגיש שהצו שייך הצאן שייך להם הבעלים צפים לצעוק ולנזוף בו ג אדוני מי איפה מצאנו דבר כזה אצל יעקב ולבן נכון מה לבן אומר לו הבנות בנותיי והצאן צוני הצאן צוני נכון היה יעק שמה היה ויכוח היה גם על הצאן של של אה שהוא טען שגם גם הצאן שיעקב זכה בעצמו זה צאן שלו אבל יש מקום יותר חזק אולי פחות שומעים אותו אנחנו רואים את יהודה יש כתוב וינחם יהודה ויעל על גוזזי צונו הוא וראהו הדומי תמנת מה זה מה מה מה זה ויעל על גוזון ונח מד וילגו היה חשוב לו מאוד להיות מתי בזיזת הצון כז מתכנסים כולם באים כל ה באים כל ה כל הרועים צריך להראות מי הוא בעל הבית מחר הבוקר אחד הרועים יחליט שהצו שייך לו החלק מההרגשה הזאת שהצו שייך לו זה למשל הוא רוצה לאכול פתאום מתחשק לו על האש מה הוא עושה לוקח אחד מהזה נכון שוחט אותו אוכל אותו היו דברים שהיה מקובלים אבל יעקב אבינו ה שמר לבן שהוא מדבר איתו הוא מדבר משבח את עצמו אומר שלא אכלתי כן את ה אלה רצונך לא שיכלתי וכו לא לא השתמשתי בזה לעצמי כי לא הרגשתי בעלים על זה אבל רואה כמו שאמרנו נמצא אני אפילו חשב על דוגמאות תוך כדי שאנחנו מדברים א יש לפעמים נהגים בצבא יצא משל אחד שהוא נהג ג'יפ או נהג אמבר או משהו כזה הוא עם הזמן אומר אל תיגע בג'יפ שלי הג'יפ לא שלך הג'יפ של צהל אבל הוא כבר מרגיש שזה שלו או יש נהגי מוניות או כל מיני אנשים כאלה כן שעוד הוא מרגיש שהרכב הוא שלו מרוב שהוא כל הזמן הוא נמצא עם הרכב הבעלים בכלל לא לא בשטח אבל הוא מרגיש שזה שלו אז לכן באירוע של גזיזת צאן שכולם מתכנסים היה מאוד חשוב להראות מה אז יהודה מגיע אפילו ש שאשתו מתה והוא והוא ישב בבית עצוב ו אבל כשהגיע גזיזת הצאן יעקב יוצא זה יהודה יוצא זה הפעם הראשונה שיוצא מהבית אחרי אחרי מות אשתו והוא הולך על גוזז צונו כן למה כתוב על ולא אל גוזז צונו אלא על כמו ש כדי הנה הגיע הבעל הבית בעל הבית אחד מהביטויים של בעל הבית זה שהוא הוא זה שמזמין את כולם על חשבונו לסעודה בסדר נותן ארוחה לכולם והוא יושב בראש ה בראש הקרועים זה היה זה היה לכאורה הסיבה ואני אני חושב אחרי שהסברנו את כל זה אנחנו קצת לימוד זכות בסדר אני אני אנחנו נלמד הרבה חובה על נבל הרבה חובה אבל קצת לימוד זכות על נבל שהוא לא מוכן לתת זה כשדוד בא נכון שהשפה של דוד היא מאוד יפה ומכובדת ונעימה ו אבל אחרי זה אתה רואה איך זה מתהפך כן ברגע שהוא לא מוכן נכון נכון שהוא דיבר לא יפה נבל אבל דוד מוכן להרוג להרוג את נבל אז אני אומר טיפה טיפה נבל רצה להראות ה במצב רוח כזה של אני פה א בעל הבית אני פה כל כל הראשי צאן פה בשטח זה שלי וכולם פה ידעו מי הבל הבית ואם איזה אחד שמה יתחיל אני יראה יראה שאני כפוף לא זה מערער את את הסמכות של של נבל כמנהיג של חבורות רועים שכנראה לא קטנות בסדר חברות רועים לא קטנות כמה עשרות רועים שהם גם כל אחד ו טיפוס טיפוס בפני עצמו ואנשים קשים כי כי הם גרים במקום קשה זה שמרתי כבר מהרב מדן האיש קשה הוא איש קשה כי הוא גר במקום קשה לגור באזור רר חברון גם היום זה מקום לא קל ואז היה גם מקום קשה העמלקים והקשורים וגריזים וכל מיני שוסי מדבר למיניהם הם מתנפלים שמה ומנסים לשדוד כדי להחזיק מעמד במקום כזה אתה צריך להיות אחד שלא מתרגש מאנשים שמאיימים עליך לא מפחד וגם נראה אותך תבוא לפה ואני אלמד אותך לכך ואנשים כאלה זה זה בעלי חבות כאלה בסדר בעלי חבות זה זה יש בארצות הברית כאלה מקומות כ אמרו לי מספר את זה אבל אני פעם צריך ללכת לראות את זה לחוש את זה יש גדרות כאלה מי שיעבור את הגדר הזאת בשטחנו נרה בו יור בו אנשים ועים שמה עזה מישהו לא מפה בום משי גבול ורה בו זה אנשים חוות תשמע אם הם יהיו ישי ובוחר זה לא זה לא זה לא לא יחזיקו מעמד לא חזקו מעמד גם לעם ישראל היום יש בעיה קצת עם בעיה גדול מה זה קצת בעיה גדולה םם אנחנו לא מדברים עם הערבים בשפה ש שהם מבינים הנחמדות הזאת היא הי היא לא מאפשרת להתקיים במקום שהוא יש בו רשעי עולם מקום שחיים בו רשעים צריך להיות אדם קשה כמובן שהחוכמה זה הדינו העצני להיות קשה מול הרשעים ורך מול ה מול הצדיקים אז זה קצת לימוד זכות על נבל אני אומר משתי בחינות גם גם הוא היה ברגע כזה של גזיזת הצאן שזה רגע של ה רגע של הבעלות וגם זה טוב א אז זה האיש קשה אני זה זה הוי בגזוז צונ טוב י יש עוד שאלה בפסוק ג שאלה לא פשוטה אולי נתייחס אליה לא בשיעור הזה בשיעור הבא שקודם כל מתארים את אשתו ואחרי זה מתערים אחרי זה מתערים אותו בסדר קודם תרים את אשתו ודע לכאורה מה מה אכפת לנו עכשיו מאשתו שהיא יפה והיא טובת שכל מה זה מה מה זה מה זה חלק מהסיפור זה לא זה נכון שזה קוראים לזה בלשון הפרשנות קוראים לזה התרמה התרמה בלשון תרם כן הפסוק מספר משהו שעוד נעזר בו עוד נעזר בו בהמשך בהמשך יהיה לנו את הסיפור עם אבי גיל אבל כאן הקדמה לא ככך מובנת עד כדי כך שעוד מקדימים אותה מקדימים אותה אליו ויש קשה ור מעללים והוא חלי בי ליבי מה זה משפחת משפחת כלב כלב ופונה אבל מה שאני הייתי הייתי אולי הולך אני חושב שראיתי את זה באחד ה באחד אחד המדרשים אחד המפרשים ש ש אם אתה השם כליבי עכשיו גם כלב זה זה שם שהוא צריך ביאור בסדר כ כל המפרשים טרחו והתיעוש ביר מה זה מה פירוש השם כלב כן מה הרי לכל שם יש לו משמעות אבל קודם כל אני חושב אם אנחנו מדברים על אנשים שעסוקים בראיית צאן והם שומרים כמו שצריך על הצאן שלהם מי שומר על הצון הכלבים נכון יש כלבים לרואה צון איש כלבים המדרש מדבר על על על שמעון ולוי והאחים שראו את הצאן אמרו בואו ואתה לכו ונהרגהו בואו נשה בו את ה את הכלבים כך אומר המדרש אז תארו לעצמכם בן אדם כזה שהוא לא הייתי אומר כליבי לא מאסס להשתמש בכלבי תקיפה בסדר לא מאסס לשם שקל תקיפה כנגד אנשים שלא מוצאים חן בעינם וישמע דוד המדבר כי גוזז נובה צונו מה זה במדבר זה תחילת הפרק מדבר פרן תכף נתייחס לזה גם ואז הוא שולח את האנשים כמו ש כי גוזז נבה צונו ואז הוא שולח אנשים דוד מודע למצב רוח של נבל בזמן גזיזת הצאן של אני הפה הבל הבית וכולם עכשיו צריכים להבין שאני בע לבית ולכן הוא מדבר אליו בהכנעה ואמר אתם כול חי מה זה כול החי מה אמרתם כל חי רבי שמעון בר יוחאי כו אתם מכירים את זה מהזה מה זה מה אמרתם כל אחי צדיק אחד ש מה הפירוש אתם שרים אתזה בהתלהבות בלק בעומר מה זה כל אחד אחד חד זה פתיחת ברכה כן מה מה המשמעות של זה אבל אז אני חושב שהפירוש המרווח ביותר מופיע ברשי מפרשים דרך הפשט כל לחיי כך יהיה לשנה הבאה בסדר זה כמו ביום הולדת מ מברכים אותותו שכך תהיה לשנה הבאה שנה לשנה הבאה בירושלים ש שגומרים אירוע גדול תמיד מדברים על שנה הבאה אז כאן גם שהיו פותחים אירוע כמו כעת חיה בסדר כעת חיה ולשרון זה כה כך יהיה לך גם לחי לעוד שנה שיהיה לך גם ואתה שלום תך שלום וכל אשר לך שלום ואתה שמעתי כי גוזזים לך אתה הרואים אשר אשר גוזזים לך שמעתי שעכשיו יש יש החג של הגז שלך אתה רואים אשר ך ימנו לא חלמנו ולא נפקד לנו מומה כל ימי ותם בכרמל מי שקורא את הפסוק הזה מה שמ שמה דוד אומר תשמע אנחנו היינו בסדר איתכם לא גנבנו לכם לא פגענו בכם לא לקחנו לכם כלום במילים אחרות ולכן הגיע הזמן שתיתן לי נכון קוראים לזה בלשון מודרנית כן פרוטקשן ככ קוראים לזה ככה זה גם נשמע בהשקפה הראשונה ו היו מהחילונים ש לפני היום זה לא כל כך מעניין אותם יש כאלה מעטים אבל פעם זה ה היו חילונים שלמדו תנך וזה היו כאלה שחגגו על הפרק הזה ואמרו הנה זה פרוטקשן דוד בעצם לקח פרוטקשן מ רצה פרוטקשן מנבל ואז דוד הוא הנבל ונבל הוא ה הוא הגבר הוא מוכן להילחם דורשי פרוטקשן אדוני ממני אתה לא תקבל כלום ודוד מנסה גם בסוף א עוד לבוא ומכיוון שלא שילמו את הפרוטקשן אז זה זה כמובן שזה מופרח מופרח א ואז כל הדיבורים היפים האלה יגידו לך על יום טוב בנו ותנ הש ימצא ידיך לעבדך ו לבנך לדוד כן זה הכל סתם א מילים מילים יפות שמסתירות מאחרי אן כוונות הרבה פחות יפות כן קודם כל אני לא חושב שמי שמבקש פרוטקשן אומר לבנך בסדר מישהוא ראש של גדוד של זה לא אומר תן לבנך כי הוא בעצם מזמין את הסירוב ככה בסדר יש כאן אני אומר אפילו מתוך הפסוק הזה א בלי לראות עוד פסוקים הפסוק הזה לא מזמינים סירוב אפשר לדבר בשפה קצת א גם היום שכשמדברים בשפה של זה זה ר בגלל משטרה זה לא בגלל ש זה לא בגלל שהם א הם רוצים להיות נחמדים ספה פ לא ח אדוני תתן זה לא ככה פה פה מבקש יפה ועוד מכניע את עצמו ועוד מכניע את עצמו בפי העבדים שלו זה לא שהוא בעצמו אחד על אחד סליחה בארבע עיניים הוא נותן לעבדים שלו לשמוע איך הוא כפוף לפני נבל זה דבר קשה אבל בעיקר כשנראה ב ב זה לא קראנו אבל תראו בפסוק טז כשהנערים מספרים לאבי גיל מה היה זה לא שאנחנו לא לקחנו לא נפקד מהם מאומה אלא מה זה חומה היו עלינו גם לילה גם יומם כל ימי היותנו אמם רואים בצון הבעיה היייתה לא שדוד יקח דוד ונהרו שמרו על הרועים של נבל ולא רק על הרועים כנראה של כל הזה ממי הם שמרו עליהם מי העמלקים מי הפלישתים מכל האחרים הם בעצם היו במקום להגיד עכשיו במקום כנופיית פרוטקשן הייתי קוראה להם השומר הישן ו זה השומר הראשון לפני השומר יש השומר החדש יש את השומר יש את השומר הישן זה דוד והגדוד שלו הם היו הם היו בעצם עכשיו הם עשו את זה א כמעט כמעט בהתנדבות אני אומר כמעט כי כי הם גם היו צריכים לחיות בסדר הם גם היו צריכים לחיות ום לא ביקשו הרבה הם ביקשו את המינימום שאפשר לקבל את המינימום שזה הם ביקשו מהם תנו לנו וו נבל מגיב בצורה בוטה מאוד עוד לימוד זכות קטן קטן על נבל כן למה לא סיכמו עם נובל איך הם מצפים שהוא יתן להם כאילו שעשו סיכום עם נבל דוד כאילו זה לא היה סיכומים כי זה לא היה פרוטק אמרתי כמעט בהתנדבות בגלל שדו דוד ודודו עשו את זה מאהבת ישר במחויבות לעם ישראל הם לא סגרו מראש שזה הם שמרו והגנו על ישובי ישראל מפני זה חלק פרנסה שלהם היייתה על ידי שהם לקחו מהגויים שמסביבם בסדר ועכשיו זה היה יום טוב יום טוב בנו הגיע זה אז הוא רצה גם להיות שותף בדבר הזה עוד לימוד זכות קטן על נבל זה במה שכתוב בפסוק ט ויבאו נהרי דווד דול נבל כל הדברים האלה בשם דוד מה זה וינוחו מה זה וינוחו אז יש כאלה שמפרשים וינוחו שאני חושב גם דעת מקרא אומר הפסיקו כאילו לא המשיכו לא העריכו בדיבור ובעצם היייתה כאן טעות של הנערים כי הנערים היו צריכים להגיד לנבל תשמע אולי אתה לא יודע אבל זה לא שרק א לא רק שלא החלנו וזה אלא חומה היינו אתם היו צריכים בעצם להגיד את מה שאולי נבל לא ידע נבל אולי לא ידע עד כמה עד כמה הם שומרים ככה זה אולי אני לא אני לא מסכים עם זה רגע אחד אני ר רוצה אגיד לכם אי איך איך מפרש איך מפרש דעת מקרא וינוחו וינוחו עמדו מדבר ולא הוסיפו דברי שידולים עד שיישמעו המענה פירוש אחר כי אם כי גאים היו מורח הדרך נזדרז למצוות דוד ולא נחו עד שדיברו אליו קודם אמרו ואחרי זה נחו מה אכפת לי מתיים נחון נחו לפני נחו אחרי זה קשה אז ראיתי מי שכותב ואני מתחבר לזה אני לא חושב שהם שהם א שהם וינוחו הכנ שהפסיקו לדבר אלא הם אמרו לנבל את מה שהם אמרו יכול להיות שנבל יכול להיות שהם אמרו את זה לנבל לא ישירות אלא דרך מתווך יכול להיות שאמרו לו ישירות והוא שמע ולא הגיב ומה שהם עשו ה באמת היו עייפים וזה מה הם עשו לקחו את ה חפצים הה שמה הה שמה כמה אוהלים אוזה בית ם נכנסו לבית עם המיתות וזה ו נהגו מנהג בעלי בתים עוד לא הזמינו אותם כן אצל לבן אומר לו אנוכי פניתי הבית בוא תיכנס יש לך מקום לנו ללין הם לא שאלו ולא כלום היו עייפים מותשים הם היו גם בטוחים שמגיע להם זה אירוח מינימלי ותפסו שמה איזה אחד האוהלים או אחד המבנים בחווה נכנסו סו לישון וזה וזה נבל כבר ראה בזה כבר צרת בעלות לא רק על לא איזה בקשת סחורה אלא הצרת בעלות ראיתי מי שמסביר ככה אולי ויה ענוב דוד ומי דוד ומי ון ישי היום רבו עבדים את פרצים איש מפני אדוני ולקחתי את לחמי ואת ממי ואתי מס אשר ברתי לגוז תי לאנשים אשר לא ידעתי אי מזה המה ויהפכו נערי דוד לדרכם וש יגידו כל הדדים האלה חגרו איש את חרבו ויחגגו איש את חרבו ויחגגו גם דוד את חרבו ויעלו אחרי דוד כ-400 איש ומ ישבו על הכלים טוב אז אנחנו עד כאן אז אנחנו ניסינו קצת ללמד זכות על נבל אבל לא באמת הצלחנו לא באמת הצלחנו עם כל הרצון הטוב לנסות להבין אותו תשמע יש גבול לכל דבר לא לשתף אותם לא לתת להם כלום מה זה האנשים האלה שמרו עליכם וזה זה זה פשוט פשוט זה פשוט לא מכוער לא לא יפה זה מילה עדינה אבל מה שלא יהיה זה וודאי לא מצדיק מה או להרוג אותו ואת כולם אחרי זה מה אומר בואנה עכשיו נקרא קצת הלאה ולאבי גש נוב לגיד נהר אחד מהנערים לאמור הנה שלך דוד מלאכים מהמדבר לברך את אדונינו ויעט בהם ואנשים טובים לנו מאוד ולא חלמנו ולא פקדנו כל ת לחנו איתם ביתנו בשדה חומה היו עלינו גם לילה גם יומם כל ימי היותנו עמם רואים הצון ואתה דיור תעשי כי חלת רה אל אדונינו ועל כל ביתו הם הבינו כבר הנרי מה הולך להיות פה לא רק אותו הולכים להרוג את כולם א והוא בן בליעל מדבר אליו תה אמר רבי ג תכח מ לחם וכולי וכולי ויה יוכבת על החמור ויורדת בסתר ההר והנה דוד ואנשיו יורדים לקרת ותפגוש אותם ודוד אמר אחלה שקר שמרתי את כל אשר לזה במדבר לא נפקד מכל אשר מהיה ש לי רעה תחת טובה כ יעשה אלוהים לאויבי דוד וכ יוסיף ם משאיר מכל אשר לא עד הור הבוקר משתין בקיר מה זה משתין בקיר אז יש בזה את ההסבר הרגיל שאנחנו חושבים אולי ילד קטן אולי כלב יש כאלה מפרשים כלב אבל מעניין התרגום התרגום מסביר לא ככה התרגום מסביר רגע אחד כן יונתן תרגם משי מכיר ידע מדע בר דעת אז מה למה בר דעת נקרא למה בר דעת נקרא משתין בקיר הביטוי הזה נמצא ב כמה מקומות אבל אבל כנראה שאחד ה אחד ה אחד ההסברים זה זה זה לא מלשון צרכים אלא מלשון א או מלשון לשות חוכמה או משהו כזה בסר מעניין התרגום לא מסביר ככה ידע מדע ידע מדע זה הכוונה משתין בקיר טוב זה לא משנה זה לא הנושא שלנו ותר דוד את תרד מעל החמור ותיפול עלפה דוד על על פניה ותשתחרר ותיפול בי אדוני עוון דבר תך באוזניך ושמע דברי אמתך אנישים אדוני אליבו את ליבו אל איש הבליעל הזה על נבל כי שמו כן הוא נבל הו נבל ש אמו שמו ל אמו ואני אמתך לא ראית ר שלחת חי השם וחי נפשך טה ט טה וכולי וכולי וכולי ואז היא אומרת לו ואתה הברכה הזאת אשר הביא שפחתך לאדוני ונתנה נרים המתהלכים ברגלי אדוני וכולי וכולי ואז דוד בסוף עוצר טוב אני לא רק רציתי להמחיש פה את הדברים אז מה מה מה בעצם א מצדיק את ה את הפגיעה הזאת בנבל הרצון של דוד לפגוע ובסופו של דבר גם אבי גאיל מונעת אותו מבו בדמים ולא עושה את זה אז אני רוצה לתת לזה כמה כמה כיוונים היום ניתן כיוון ראשון שמופיע במדרש בשם רב שמואל בר נחמני שאנחנו מכירים אותו מהסוגיות האחרונות אצלנו מסכת כתובות בנחמני מלמד הזכות הגדול על אישי המקרא וכאן ושב נחמני מתייחס לפסוק א' ורואה בפסוק א' בפרק כה הקדמה הקדמה ל לכל הפרק הקדמה שגם שמה את כל הפרק הזה בפרופורציה אחרת ו אמר ככה אומר רב שמון נחמני ויה מוד שמואל ויקפצו כל ישראל ויספדו לו ויברו בביתו רמה ויקם דוד ואיש ומעון ומעשהו בכרמל יש גדול מאוד מאוד קשה לראות את דוד במדבר פרן בסדר איך הוא מגיע למעון ולקר מל מ מדבר פרן זה זה למטה למטה באזור הערבה מהערבה אתה מגיע למעון ול הכרמל צריכים לומר שוויק דוד וירד אל בר פרן זה דבר שקרה קרה מאוחר יותר ומה שכתוב ישמו מעשהו בכרמל זה וימות שמואל אומר ר אמר רחמני כל ישראל סופדים לשמואל אני לא זוכר בדיוק את הלשון הזה ו והלה עושה לו מרזח כך כתוב כולם סופדים ובוכים ומכוננת שמואל ונבל מה עושה עושה סעודה ומשתה בית מרזח עושה לו מרזח זו ההקדמה לפרק ככ אומר ש נחמני והרעיון הזה בעצם כבר שם את הכל את כל ה את נבל ואת בני ביתו כבר בתור אנשים שהם זרה להם הצרה של עם ישראל שמואל שמואל הנביא מת כל עם ישראל בוכים כולם מספידים ואתה עושה חגיגות זה היה במקביל לקבורה להספד של לקבורה להספד של שמואל דוד עצמו לא היה בהספד של קבורה בהספד של שמואל ככל הנראה מחשש שאנשי שאול הרי זה היה היייתה לוויה ממלכתית והה זה וא שעול יפגעו בו או משהו כזה דוד לא היה שם אבל הוא שמע איש בכמון מה עושה הוא בכרמל טה טה טה טה טה טה ועכשיו כבר לנבל ישיש יש חשבון ש לכאורה מדובר באדם שהוא שההוא רע מעללים לא אכפת לו לא אכפת לו לא אכפת לו מזה שעם ישראל עכשיו שרוי בצער והוא חושב אך ורק על עצמו דוד שברח בסוף היה צריך גם מה היה צריך גם לאכול נכון לא היו צריכים לאכול עוד לא התארגנו במקום החדש אולי היו תקופה מסויימת הם היו לפני זה במעון ובכרמל והוא יש בליבו על נבל דוד לא רצה מה דוד לא רצה א להשתתף ב בחגיגה הזאת כן אני כבר מוסיף פה ע על המדרש המדרש אומר הוא עושה מר זכים לא יכול להיות שדוד רצה להשתתף ב בזה מה שדוד רצה רצה לקבל אוכל רצה הזדמנות לקבל אוכל היה בליבו על נבל אבל שתה צריך אוכל להכיל את כל הגדוד מנצלים את ההזדמנות שיש ואז דוד שולח שולח ל שולח לנובל מבקש את מה שמבקש ונל מגיב איך שמגיב ואני הייתי אומר אולי שבעצם אם נבל היה ביום רגיל אז זה לא היינו יודעים שזה נובע מ מאגואיזם צרוף מניתוק מוחלט מאחריות לעם ישראל מכפיות לעם ישראל אבל פה כשזה קרה בימי ההספד של שמואל אז זה הצטרף ביחד שני הדברים הצטרפו ביחד לראות בן אדם שהוא איש מנותק לגמרי חי את החיים שלו לבד ולא אכפת לו האמת שלא אכפת לו מאוד אבת לא אכפת לו משמואל ככל הנראה כ ככה מסביר רבי משה אלשך א הרי דוד בסגנון הגמרא הוא רוצה לדון אותו כמורד במלכות נכון מורד במלכות אז אומר אומר רבי משה אלשך הרי שמואל כל ככ הוא רוצה לטון שכל ימי חייו של שמואל הוא לא הוא לא פרסם את העובדה שהוא משך את דוד למלך כמו שדיברנו גם בשיעור הכללי זה היה סוד אתה רואה ש שאול לא ידע חשש היה זה הסוד אבל אה אי אפשר לשר כזה בסוד אם יהיה בסוד תמיד מי יספר את הסיפור דוד יספר זה כמו הסיפור הידוע לאדמור מכירים את החלום של האדמור התחלנו עם התחלנו עם בדיחה אז יש בדיחה נסיים אבל כמעט עם בדיחה אחרת מספרים שפעם איזה אדמור אחד נפטר והיו לו שני בנים ואז זה היה בתקופה שאי אפשר לעשות שני אדמורים צחור אחד ה יכולות בקיצור הה ויכוח בין אדמורים הגדול היה היה הוא טען שהוא הה בכור מגיע לו הכול היה מספיק חכם השני היה פיקח גדול אבל הוא היה קטן אז היה ויכוח חלק מהחסידים אמרו הגדול יהיה הקטן יהיה יום אחד הגיע האדמור הבן הבכור של האדמור הוא אמנם לא היה פיקח כמ אח שלו אב היה לו איזה פתאום היה לו איזה רעיון הגיע בבוקר לבית המדרש של החסידות אומר להם תשמעו בדיוק אתמול היה שלו אישים של אבא הוא בא ואבא בא אליי בחלום ואמר לי שאני צריך להיות האדמור אחר מה במת ואייך ראית אותו ואתחיל לספר להם שמלאכים הביאו אותו ממקום שני משמשים שני מלאכי השור הכל הסיפור ח כנראה זהו נפלה הכראה עד ש עד שהגיע אחד מזקני החסידים ואמר אם אבא שלך רוצה שאנחנו נמנה אותך להיות אדמור הוא צריך לבוא אלינו לא אליך אם הוא ר בא אליך זה לא חוכמה אנחנו שבוא אלינו אם הוא רוצה זה כמו יש כל מיני סיפורים כאלה שפעם אדמור אחד שהיו מעלים אותו לשישי אחרי שהוא נפטר מכירים אתו דח הזן אמרו הוא עדיין חי יעקב אבינו לא מת וזה היו מעלים אותו לשישי כ יעמוד וזה ואז היו היו עוים כאילו אמן כאילו כאילו בירך וזה קיצור פעם היה שמה איזה מתנגד אחד הוא הגיע אמר תגיד מה כ השתגעתם אומר מה אתה לא מאמין יעקב אבינו לא מת יעקב אבינו לא מת והנה פה אנשים שומעים את הזה אומר אם אתם רוצים אמת לבחון תכבדו אותו באגבה אגבה נראה אותו זה הגבה שישי זה לא חוכמה טוב אבל לענייננו שמואל אומר רבי משה אלשך שמואל לא יכול היה לשמור בסוד כשהוא נפטר את העובדה שהוא משך את דוד מתי שזה היה צריך הוא היה צריך להגיד אז אומר שמואל לפני מותו ככה משער רבי משה אלשך שמואל לפני מותו אמר לכל התלמידים ולכל האנשים ש אותו דעו לכם שבדבר השם משכתי את דוד למלך על ישראל ואז כתוצאה מזה זה דבר שהתפשט בעם והיו מן הסתם היו אלה אומרים בכו כמו הסיפורים האדמור הזה כן אל אומרים בכור אלא אומרים בכור אבל מי שהוא היה כפוף לשמואל ומי שקיבל את דברי שמואל הוא גם מקבל שמה מקבל את העובדה שדוד הוא מלך אני חושב שזה יכול לתת גם טעם לוויכוח א בגמרא בגילה מדברת על הויכוח בין דוד לבין אבי גיל שדוד אומר הוא מורד במלכות ה אומרת לו אתה נכון נמשכת אבל עדיין לא יצא טבעך בעולם אתה עדיין לא מלך היה שם ויכוח עם מלך או לא מלך מה פתאום דוד החליט עכשיו שהוא מלך כי עכשיו זה תפרסם אחרי ששמואל מת בקיצור במילים אחרות אני תוספת הפסוק א' הוא הקדמה שמואל מת הדבר התפרסם ונבל מה עושה הוא לא רק לא ז שהוא חוגג בזמן ששמואל מת הוא גם לא מקבל את ה נבואה של שמואל את הסמכות של שמואל כי שמואל אמר שדוד הוא מלך אז איך אתה קורא לו רבו היום עבדים מתפרצים מיש מפני מפני אדוניו יוצא שפסוק א' כהקדמה נותן לנו שני שני דברים על על נבל נותן עליו גם את הסיפור הזה של לא אכפת לו על זה לבד לא הורגים בן אדם אבל על אי קבלת דבר השם שבפי שמואל אומרים לוש זה עכשיו היה לפני שבעה ימים נפטר שמואל ועשו כזה וכל התלמידים הגדולים ששמואל אנחנו לא מכירים אותם היום כן אבל לא מפים זה אולי גד הנביא נתן הנביא אני לא יודע איזה נביאים שהיו שם אמרו ככה אמר לנו שמואל אתה לא מקבל את זה מה פתאום לא אכפת לא משמואל ולא מהתלמידים שלו זה בעצם רבו היום עבדי התפרצו זה כבר מלחמה בדבר השם בנביא ו במלך שנמשך זה כבר סיפור אחר אז זה כבר אפשר להבין למה דוד למה דוד אומר לנשיו חגרו איש חרבו וגם הוא חוגר את חרבו ורוצה זה אז זה זה כיוון אחד ש שיש להסביר את הסיפור הזה של נבל למה דוד חשב שהוא חייב מיתה ואחרי זה אבי גיל עוצרת אותו וני צריך להבין כן לפי זה למה הוא יוצרת אותו הפרק הזה הוא פרק אה רציני קח לנו קצת זמן בסדר אז התחלנו לפחות