מציאת חן בעיני הקב"ה - שיעור נפלא לפרשת נח | הרב שמואל אברמובסקי

שיעור הערב מוקדש להצלחת יחזקאל שרגה בן מרים לעילוי נשמת צבי מרדכי בן יוסף ואלה תולדות נחנו איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך נח ויליולד נוח שלושה בנים את שם את חם ואת יפת בן כמה היה נוח כשנולדו לו הילדים דים אז אנחנו קוראים בסוף פרשת בראשית אומרת התורה ויהי נוח בן 500 שנה ויליולד נוח את שם את חם ואת יפת זאת אומרת נוח היה בן 500 כשנולדו לו הילדים טוב אנחנו מדברים על תקופה שבה זה היה נורמלי לחיות מספר שנים שכזה וגם להוליד ילדים בשנים הללו זה לא היה נס זה לא מתואר בתורה כנס אנחנו גם מוצאים שאנשים חיו זה עוד לפני שהקדוש ברוך הוא צמצם את שנות חייו של האדם וממילא צמצם את השנים שבהם יולדים. אבל רש"י אומר עדיין נח נולדו לו הילדים בגיל מאוחר. אומר רש"י, אמר רבי יהודה, מה טעם? כל הדורות הולידו ל-100 שנה. באופן נורמלי היו יולדים ילדים בגיל 100. ככה אנחנו מוצאים. מי שקורא את הפסוקים בפרשת בראשית רואה בגיל 100 פחות או יותר נולדו הילדים. למה לנוח נולדו ילדים רק בגיל 500? לא היו לו ילדים הרבה מאוד שנים. 500 שנה הוא חיכה לילד. אומר רש"י מביא מחז"ל אמר הקדוש ברוך הוא כיוון שעומד להיות מבול ואני יודע שעומד להיות מבול אז הוא אמר תהיה בעיה. אם הילדים שלו יהיו רשעים אז הם יעבובדו במבול, הם ימותו. חבל לצער צדיק שכזה שילדיו ימותו בחייו. אם הם יהיו צדיקים אז אני אצטרך להציל אותם. הטריח עליו לעשות תיבות הרבה. מה כמה תיבות הוא יכול לעשות? יתחיל לפתוח שמה צי שלם של תיבות בשביל כל הילדים שלו. הילדים וילדים שיוולדו בשביל כל המשפחה. אמר הקדוש ברוך הוא, נחכה עם הילדים, כבש מעייינו ולא הוליד עד שהיה בן 500 שנה. ואז מה? כדי שלא יהיה יפת הגדול שבניו ראוי לעונשים לפני המבול. רש"י מביא שבאותו הזמן, מגיל 100, התחיל הזמן שאדם ראוי לעונשים. ולכן הבן הגדול של נח בזמן המבול בדיוק היה בן 100, שהרי בן 500 שנה נולדו לו הילדים והמבול הוא היה בן 600. כך אומרת התורה שנוח היה בן 600 בתחילת המבול. ממילא זה הכל היה מתוכנן ובנוי היטב. 500 שנה יוולדו לו הילדים. בגיל 100 של בנו הגדול יתחיל המבול ואז הילדים של נח יו ברי עונשין. ממילא הם יוכלו להינצל בלי שנח יצטרך לטרוח ולבנות תיבות. הרבה עד כאן דברי רש"י והדברים צריכים תלמוד קודם כל אם רש"י היה אומר שלושה ילדים נוח יכול להכניס לתיבה יותר כבר לא יהיה מקום יצטרכו תיבות הרבה אני מבין קצת אני מבין אבל הילדים נולדו בסוף הם היו שם חם ויפת רק מה אומר רש"י הם לא היו בריא עונשין אז זה לא עניין של מקום זה עניין שלא יהיו בריאשין, שלא ימותו. אז פתרנו את העניין אם הם יהיו רשעים. אבל מה זה שייך לעניין הצדקות שלהם? מה קשור מה שרשי אומר שהוא יצטרך לברוא תיבות הרבה? הוא בכלל מה הבעיה? לבנות תיבות הרבה שיבנה כמה תיבות שצריך. בשביל זה נותנים לנח להיות עקר 500 שנה, 400 שנה לחכות לילד. כמה צער הוא סבל ולא הבין כולם מסביבו בעלי משפחות ונוח לבד 400 שנה היום קצת שפוגשים אנשים שאין להם ילדים יודעים כמה צער יש בזה 400 שנה צער של אדם שאין לו ילדים למה בשביל שהוא לא יצטרך לבנות עוד תיבה 120 שנה הוא בנה את התיבה עבד מספיק קשה איפה הבעיה זה נשמע קצת דבר שדורש תלמוד ובכלל באמת היו צריכים את התיבה בשביל להציל את א את היקום באמת זה מה ששמר עליהם התיבה רבינו בחיי שואל בכלל למה הקדוש ברוך הוא אמר לנוח לבנות תיבה מה הגודל של התיבה אומרת התורה 30 אמה אורך הטבע 50 אמה רוכבה סליחה 300 אמה אורך הטבע 50 אמה רוכבה ו-30 אמה קומתה אז אנחנו שומעים את זה באמות זה נשמע לנו גדול אתם מכירים את זה שמגיעים לחוץ לארץ לחנות ורואים את המחירים בדולר או בפאונד או בכל זה נשמע לנו מחירים טובים עד שאתה מחשבן את זה לשקל ואתה מגלה שזה אותו דבר כמו שאתה משלם בארץ זה לא אטרקציה אנחנו שומעים אמות אז זה נשמע לנו גדול אבל כמה זה 300 אמה אורך התיבה זה 150 מטר לשיעור הכי גדול 150 מטר על 25 מטר בגובה 15 מטר. בסדר? הגובה בסדר. כמה יכולים להיכנס בכזה גודל של תיבה? כמה חיות יכולות להיכנס בכזה גודל של תיבה? לא נוח הכניס לתיבה את כל המינים ואת כל הסוגים של בעלי החיים שהיו עליי חלד. וכל זה רק בקומה אחת מתוך התיבה. והוא בעצמו היה עם המשפחה שלו על פני כל השטח הזה למעלה. איך זה נכנס? שואל רבינו בחיי. זה הרי ודאי לא נכנס באופן טבעי. זה לא יכול להיות טכנית בגודל כזה, בשטח כזה שיכנסו כל החיות וכל הבהימות וכל הסוגים וכל המינים. ועוד מהבהמות הטהורות הגיעו כמויות גדולות. אלא מה? זה היה בדרך נס. זה ודאי היה בדרך נס. אז התיבה הייתה איזה משהו כזה שהגדיר את המקום אליו הולכים אבל זה ודאי לא היה בדרך הטבע זה לא יכול להיות אז בשביל מה לבנות תיבה שואל רבינו בחייה תגיד לנוח תיכנס את כולם באזור מסוים ונגמור את הסיפור בכלל הרי יש שתי דעות בגמרא האם בארץ ישראל ירד מבול יש הסוברים שבארץ ישראל לא ירד מבול יש בזה דיונים רבים בראשונים אז אז הקדוש ברוך הוא ודאי יכול היה לשים את כולם בארץ ישראל. גם התיבה לכאורה הייתה באותו הזמן בארץ ישראל. אחר כך היא הגיע להרי הר. אז מה הרעיון? למה לבנות את התיבה? אומר רבינו בחיי, כל הניסים שהקדוש ברוך הוא עושה בעולם, כולם נעשים באותה שיטה. הקדוש ברוך הוא אומר לאדם, אתה תעשה, אתה תפעל פעולה קטנה, פעולה בסיסית, אתה תתחיל ואני אחר כך אמשיך את זה בדרך נס. אחר כך אני אמשיך את זה בצורה הניסית. כך הקדוש ברוך הוא מנהל את עולמו בניסים של העולם, בדברים שהם לא כדרך הטבע. אומר הקדוש ברוך הוא לנח, אתה תבנה תיבה. היא לא יכולה להכיל את כולם. אני אגיד לך בדיוק איך לבנות אותה. יש לה מידות אורך, יש לה מידות רוחב, קומות, כינים תעשה את התיבה וחפרת אותם מבית ומחוץ בכופר. כביכול מעטפת שאמורה להגן מפני מי המבול. אבל אתה יודע שזה לא יכול להגן באמת. אז תבין את הנס שיש פה ואז הנס יתקיים. יש כאן שני רובדים בהבנת הניסים. אחד, אל תשב בחיבוק ידיים ותח שהנס יקרה. תעשה תעשה את מה שמוטל עליך אבל תעשה את מה שמטל עליך ותראה ותבין וזה הדבר השני שזה נס זה נס ופלא גם אם אתה חושב שבנית תיבה משוכללת וגם אם אתה חושב שיש לך פה מבנה מיוחד מאוד והנה הוא עובד הוא באמת עובד והוא מציל את כולם תבין שזה נס תבין שזה לא כדרך הטבע לעולם ועד אומר רבינו בחיי כל ימי עולם מקרים על גבי מקרים העולם כך מתקיים האדם עושה והנס מגיע אז תעשה ותכיר בנס תכיר במציאות העל טבעית שבה הקדוש ברוך הוא מכניס לתוך עולמו הטבעי אז רבנו בחיים מסביר לנו היטב את הרעיון של בניית התיבה אבל זה מחדד ומחזק עוד יותר את השאלה אז מה כתוב כאן ברשי? מה חז"ל אומרים שהקדוש ברוך הוא לא רצה להטריח את נח לבנות תיבות הרבה ולכן הוא מנה ממנו ילדים? הוא בכל מקרה לא היה מקום בתיבה לכולם. אז יהיו עוד כמה אנשים שאין להם מקום בתיבה וינצלו באותה הדרך שניצלו כולם. איפה הבעיה? אז ודאי יש כאן דברים שיכולים ללמד אותנו רבות. כולנו מכירים את הסיפור המובא בנביא במלכים ב' בפרק ד' על אלישע הנביא שפוגש את האישה השונמית שמכינה לו מקום לדור ונמצא אצלה והוא רוצה לגמול עם הטובה והוא מברר מה חסר לה והוא מבין שאין לה ילדים ושוב אנחנו נפגשים עם הצער של מי שאין לו ילדים והוא מברך אותה שיוולד לבן והיא לא מאמינה והיא אומרת לו אל תהטל בי וזה קורה ונולד לבן ועובר הזמן והילד גדל והילד יוצא עם אביו לשדה וי אומר לאביו ראשי ראשי ובזמן קצר מאוד הוא מת לא מרגיש טוב ומת ומיד היא הולכת ורצה אל אלישע הנביא ואומרת לו למה אני ביקשתי ילד לא ביקשתי ילד לא ביקשתי שום דבר למה לגרום צער לאישה מסכנה למה נתת לי ברכתך ילד ועכשיו הוא מת. אז אלישע הנביא אומר לגיחזי, משרתו, קח את המקל שלי ותרוץ איתו אל בית האישה השונמית, תניח אותו על הילד והוא יקום לדחייה. אבל הוא מזהיר אותו, אל תדבר עם אף אחד בדרך שום מילה. ישר מכאן לביתה של האישה, תניח את זה על הילד והילד יקום לדחיה. וגיחזי לא עשה בדיוק את אשר צופה ממנו ואת אשר ציוו אותו והוא הלך הוא בדרך הסתובב והראה לאנשים אתם יודעים מה אני הולך לעשות אני הולך עכשיו להחיות ילד אתם מאמינים שהמקל הזה יכול להחיות מתים אז הם לא האמינו וזה באמת לא קרה והוא הגיע אלו הילד והילד לא קם ואז אלישע הגיע בעצמו נכנס אל החדר עשה מה שעשה והילד קם וחזר אל החיים בוא נתעכב רגע על השלב של גיחזי בסיפור. הוא לוקח את המקל שנותן לו אלישה ועם זה הוא אמור להחיות את הילד. איך המקל מחיה את הילד? אלו מקל לא יכול להחיות מתים. ומה נאמר? שהברכה של אלישע, הכוח של אלישע הנביא הוא זה שבאמת פועל את הפעולה כאן בעולם. אז בשביל מה צריכים את המקל? אומרים רבותינו, אומרים חז"ל, מלמדים אותנו דבר, יש אפשרות לקחת חפץ דומם, לקחת חפץ גשמי ולהכניס בתוכו כוחות רוחניים אמיתיים, מציאותיים, כוחות כאלה שבאמת יכולים להחיות מתים. ברור שצריך בשביל זה להיות אלישע הנביא. אם אלישע בא בעצמו, הוא לא צריך כלים. הוא בא בעצמו ויש לו את השיטות הרוחניות שלו לאחיות מתים. אבל כשהוא שולח את גיחזי הוא צריך לצעוק את זה לתוך משהו גשמי כדי שגם גיחזי יוכל לעבוד עם זה. אז אלישע בתוקף גדולתו וקדושתו יכול לקחת דבר גשמי ולהעביר אותו לעולם הרוח ולהפוך אותו למציאות רוחנית שהיא יכולה להחיות מתים. אז זה מה שהוא עושה. אבל באותו המידה שהאדם השלם, האדם הגדול יכול לייצר דבר כזה רוחני, האדם גם יכול לקלקל את זה. כי אם לא עובדים עם זה נכון, מקלקלים את זה. וגיחזי לא פעל לפי ההוראות. הוא דיבר מה שלא היה צריך לדבר. ועוד נשוב לדיבור הזה עם ירצה השם. אבל הוא דיבר בדרך. הוא קלקל את הכוח הרוחני שאלישע שם בתוך אותו המקל. ולכן זה לא עבד ואז היה צריך לבוא אלישע בפני עצמו. זאת אומרת שגם כשקורים ניסים בעולם יש אופן שהקדוש ברוך הוא מכניס את זה דרך בני האדם בתוך דברים גשמיים ואפשר לייצר מציאות רוחנית אמיתית שפועלת בתוך דבר גשמי. דבר דומה אנחנו מוצאים בגמרא במסכת יומא בדף לחמוד א מספרת הגמרא על שער ניקנור. שהרי ניקנור שעמדו בבית המקדש אומרת הגמרא זה הדבר היחיד בבית המקדש שלא היה מזהב או לכל הפחות מצופה בזהב זה היה מנחושת יש דעות אם זה היה מנחושת צהובה שהיה נראה כמו זהב אבל זה לא היה זהב ולא היה מצופה בזהב מדוע אומרת הגמרא בגלל המעשה המיוחד שהיה עם שערי ניקנור כאשר ניקנור הביא איתו את הדלתות מהיכן שהביא הביא אותם בשלימותם בתוך האוניה בדרכו אל ארץ ישראל להביא אותם אל בית המקדש דש בדרך פרצה שערה בים והספינה חישבה להישור והכל יושבי הספינה עולים ויורדים עם הגלים וחוששים על חייהם אז מה עושים מתחילים להשליך חפצים מתוך הספינה ולקחו את הדלת וזרקו אותה אל הים וניקנור לא יכול היה לעשות דבר אז השליחו את הספינה אל את הדלת אל הים אבל כשרצו להשליך את הדלת השנייה אל הים שם הוא כבר עצר ואמר לו לא לא אם אתם אתם זורקים את הדלת הזו אל הים, תזרקו גם אותי יחד איתה. תפס בדלתות בדלת שנשארה ולא הסכים לשחרר את הדלת. הוא אמר, תשליחו אותי יחד עם הדלת אל המים. והים נח מזעפו. הים נרגע והספינה שט לה בשקט ובשלווה בדרכה אל ארץ הקודש. יושב ניכנן בספינה ואומר לעצמו, איי איי איי כל כך חבל. אם הייתי עושה את אותה פעולה עם הדלת הראשונה, היו לי עכשיו שתי דלתות. חבל שזרקנו את הדלת הראשונה, עכשיו נשארנו רק עם דלת אחת. אבל כשהוא הגיע לארץ ישראל, הוא ראה את הנס המופלא עוד יותר שקרה, שהדלת נסע איתם את כל הדרך. הדלת שהושלכה אל הים, נשאיתם את כל הדרך, ובצבצה מתחת לאוניה, כאשר הם הגיעו אל ארץ ישראל. ולזכר אותו הנס ולזכרה של אותם מסירות נפש של ניקנור למען דלתות בית המקדש נשארו הדלתות כמו שהן וניטלו בבית המקדש הלו עם דלתות ניקנור שער ניקנור המפורסם אומר רב חיים שמולביץ שוב אנחנו רואים את הכוח של האדם כשהוא פועל נכון גם אדם פשוט כביכול גם אדם שאיננו אלישע הנביא יכול לייצר מציאות של נס בעולם. הוא יכול לעצור את הים מזעפו. הוא יכול לגרום לדלת לנסוע מתחת לספינה מרחק רב ולהגיע איתו לארץ ישראל. מה צריך? מסירות. לפעמים מסירות נפש. צריך את המאמץ של האדם מצידו. את הפעולה שהאדם עושה משלו. בלא לוותר, במסירות, במסירות גדולה. אז קוראים דברים שהם למעלה מדרך הטבע. אז קוראים דברים שיוצרים מציאות רוחנית בתוך העולם הגשמי שלנו. כיוצא בזה אנחנו מוצאים את הקדושה המיוחדת שיש בבית המקדש. הרי בית המקדש קדושתו איננה בטלה לעולם. הר סיני, מקום שניתנה בו תורה, מקום שהייתה השראת השכינה, בורא עולם ירד בכבודו ובעצמו ופנה לעמו ואמר, אנוכי השם אלוקיך ממשוך היובל הם הלו בהר. ברגע שנגמר האירוע, אין קדושה להר סיני. יש כאלו שנוסעים לחפש את המקום הזה או לחפש שם דברים אחרים, אבל מגיעים אל הר סיני ו אפשר ללכת שם רגיל. אין שום בעיה, אין איזה שום קדושה. מעמד הר סיני, קבלת התורה הייתה שם, זה היסטוריה, זה היה. אבל במקום בית המקדש, גם כשבית המקדש חרב, גם כשאין בית מקדש, המקום קדוש. ומי שמגיע לשם בטומיסורו בכרת. למה? מה המשמעות של המקום? אין היום בית מקדש. הקדושה היא לא בגלל בית המקדש. הקדושה היא גם כי היה שם בית המקדש, אבל שם הייתה עקדת יצחק. שם אברהם אבינו עמד עם יצחק בנו ומסר את נפש בנו ומסר את כל מה שיש לו לבורא עולם. מסירות נפש יוצרת מציאות רוחנית כאן בעולם. מסירות של אדם לעשות את רצון הבורא יוצרת כוח שאין דומה לו כאן בעולם. אז לכן הר המוריה הוא קדוש בקדושת עולמים. ולכן הוא נשאר קדוש גם אם אין בית המקדש, גם אם אין כרגע פעילות רוחנית כביכול במקום. הקדושה עומדת ונשארת. אומר רב חיים שמולביץ, דבר נפלא. נכון. הקדוש ברוך הוא עשה נס גדול כאשר הוא נתן את התיבה ובתוכה נכנסו אלו אשר ניצלו מן המבול. אבל איך הנס הזה עבד? הרי רבינו בחיים מסביר איך ניסים עובדים. הם עובדים על ידי זה שיש מסירות מצד האדם, עשייה מצד האדם שמנה נוצר הנס. אז הוא מחדד ואומר איך זה פועל? זה פועל מציאות בעולם. זה פועל מציאות רוחנית בעולם. הקדוש ברוך הוא אומר לנח, לך תבנה תיבה. נכון, אני לא צריך תיבה, זה יכול לקרוא גם בנס, אבל אני צריך את המסירות שלך. אני צריך את זה ש120 שנה אתה תעמוד ותבנה את התיבה ואנשים יבואו וישאלו אותך למה אתה בונה תיבה? כפי שחז"ל מספרים ותגיד להם, הקדוש ברוך הוא הולך להביא מבול ותשפיע על העולם. תנסה להשפיע על העולם. תתאמץ לבנות את התיבה במסירות שלך כדי ליצור בתוך הדבר הזה מציאות רוחנית כאן בעולם. כשתהיה מציאות רוחנית כאן בעולם, ממילא ינצלו מן התיבה. כי כל מי שיהיה שייך אל המציאות הרוחנית הזאת לא יהיה שייך אל הטבע הרגיל של העולם. אז לכן הקדוש ברוך הוא אומר לנח תבנה תיבה. ולכן אומר הקדוש ברוך הוא, אני לא יכול כביכול שלנוח יהיו ילדים, כי אם יהיו לו הרבה ילדים, יצטרכו להכניס בתוך התיבה הרבה מאוד אנשים שיהיה להם זכות להינצל, אבל הם לא יודעים ליצור תיבה. ליצור תיבה זה לא טכני, זה לא ארבע קירות, זו ספינה ונס, נס קורה, אבל צריכים מי שידע ליצור את התיבה הזאת, מי שיוכל להכין כלי קיבול אל הנס הזה, להכין כלי קיבול לאנשים שלא חטו או לאנשים שעדיין קטנים או למעט אנשים זה משהו אחד. אבל להכין תיבה עם כוח רוחני שיכול להציל באמת עוד אנשים, עוד אנשים שאולי קשורים לחטא, עוד אנשים שהם רבים, אז צריך הרבה יותר השקעה, הרבה יותר מסירות. הקדוש ברוך הוא לא רצה להטריח את נח בעניין הזה. הוא ידע שזו כבר משימה גדולה מאוד. וזו משימה גדולה מאוד. כי הטרכה, אומר רב חיים שמואל אביב שרשי מדבר עליה שחז"ל מביאים זה לא טרכה לבנות עוד תיבה זה מאמץ אמיתי של ליצור מציאות רוחנית בעולם ואז מגיע הנס רק על ידי מאמץ כי המאמץ מוליד את הנס וככל שהמאמץ צריך להציל יותר אנשים צריך לפעול יותר מציאות רוחנית צריך בשבילו הרבה יותר כוח אז אומר הקדוש ברוך הוא עדיף שנח יוולדו לו הילדים ילדים בגיל 500. אז אנחנו לומדים מזה דבר נפלא. אנחנו לומדים את הכוח העצום שלנו כבני אדם לייצר מציאות רוחנית בעולם. איך? על ידי מסירות, על ידי מאמץ, על ידי השקעה למען בורא עולם. וזה יוצר מציאות קיימת בעולם. מציאות של רוח. ועדיין אנחנו רוצים להעמיק עוד יותר. המשנה במסכת ב מציע בפרק רביעי, פרק הזוב, אומרת המשנה דין, כאשר אדם עושה קניין והוא עושה קניין משיכה, הוא קונה חפץ והוא מגביע אותו. כאשר הוא מגביע אותו, הוא זוכה בו. אומרת המשנה, משך את החפץ ולא נתן מאות, המכר חל. כי הקניין הוא במשיכה, לא בנתינת המאות. המאות זה תשלום כדי שאני אסכים למכור לך. אבל אם אני מסכים למכור לך ועשית קניין משיכה, מכרך. אבל אם נתן מאות ולא משך עדיין את החפץ, אז המכר לא חל. הוא יכול לחזור בו. אבל אמרו חכמים, מי שפרה מאנשי דור המבול ודור הפלגה, הוא עתיד להיפרע ממי שאינו עומד בדיבורו. אומרת המשנה, נכון, אם אדם עשה קניין, לא עשה קניין, נתן כסף ועדיין לא משך את הסחורה, אז הוא סיכם איתו שהוא רוצה לקנות, אבל לא היה מעשה קניין ממונית לפי הלכות חושן משפוט, הוא יכול לחזור בו. אבל אמרו חכמים, מי שפרה מאנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה, דהיינו הקדוש ברוך הוא שהניש את אנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה, הוא יפרא ממי שאינו עומד בדיבורו. יש משמעות לדיבור אמרת מילה, תעמוד מאחוריה. אמרת שאתה קונה, אתה יכול ממונית מהלכות הממון להתחרט, אבל תעמוד מאחורי הדיבור שלך. הוא מי שלא עומד מאחורי הדיבור שלו הוא בכלל מי שפראה. הקדוש ברוך הוא חלילה היא פרה ממנו. אז אנחנו לומדים את הכוח העצום של הדיבור. שמעתי פעם שהסטייפלר היו היה מגיע את ספריו. הוא היה מקפיד מאוד שכל ספר שלפני שהוא מוכר אותו יעבור לעשות הגעה כדי שהוא לא יקשל חלילה במכירת ספר שאינו מוגה. אז בני המשפחה היו משתתפים איתו במשימה הזו של הגעת הספרים. אז יום אחד הוא פנה לביתו ואמר לה, "יש כמה ספרים שאני רוצה שתגעי אותם." והביא לה. אז היא אמרה לו, "אבא, אני חייבת ללכת. אם לא אכפת לך, כשאני אחזור אני אגיע לך 50 ספרים גם." בסדר? אז אמר לה, "תלכי." וכשהיא חזרה חיכה לה בחדר על השולחן 50 ספרים. אז היא באה אלי והיא אומר אבא מה קרה יש לה זמנה גדולה אז אמר לה לא את אמרת אמרת שתחזרי תעשי 50 ספרים יש משמעות למילים יש משמעות לדיבור אז בקצה של זה אומרת המשנה מי שפרה מאנשי דור המבול או מאנשי דור הפלגה הוא יפרא ממי שאינו עומד בדיבורו תעמוד בדיבור שלך ומיד אנחנו רוצים להבין מה זה קשור לאנשי דורה מבול ודורה הפלגה מה בגלל שהם הם ננשו קודם כל מה למה הם ביחד אנשי דורה מבול אנשי דורה פלגה זה שני סיפורים שלכאורה לא קשורים זה שני עונשים שלא בכלל לא נעשה אותו הדבר חסר כאלו שהקדוש ברוך הוא נפרע מהם יש עשרות דוגמאות שאפשר להגיד מי שפרה מאנשי אלו שחטו היא פרה ממי שאינו עומד בדיבורו מה נבחרו אנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה ללמד אותנו את אלו שלא עומדים בדיבורם והיינו נותנים לחשוב שאולי זה היה החטא שלהם, אבל לא כך. אנשי דור המבול, אנחנו יודעים שהיו עוברי עבירות כחול אשר על שפת הים ולא נחתם גזר דינם אלא על הגזל. אבל לא שייך לעניין של עמידה בדיבור. אנשי דור הפלגה אמנם העניין איתם היה סביב דיבור איכשהו שהקדוש ברוך הוא בל את שפתם אבל הם רצו לבנות ולהילחם בבורא עולם. מה זה שייך למי שאינו עומד בדיבורו? למה נבחרו אלו כדי לייצג את מי שהקדוש ברוך הוא נפרע מהם? אז אנסה להבין מי היו אנשי דור המבול ומי היה אנשי דור הפלגה ואיך כל זה קשור למי שאינו עומד בדיבורו. אנשי דור הפלגה באו והיה להם רעיון. הם אמרו אנחנו רוצים ללכת לבנות מגדל. בשביל מה אומרים חז"ל? להילחם בקדוש ברוך הוא. אז אנחנו מכירים את הסיפור הזה מגיל קטן, אבל הגיע הזמן שיום אחד נעמוד ונשאל, נו באמת, זה באמת מה שהם חשבו? מה הם חשבו לעצמם? שהם יעלו, יבנו מגדל ויבואו ילחמו בקדוש ברוך הוא. רש"י מביא, חז"ל מביא מה מה הם התכוונו? מה הם לא ידעו? שאם הם לא מכירים במציאות הבורא זה עניין אחד. אבל הם היו תלמידים של נמרוד. חז"ל אומרים, נמרוד היה מכיר את בור ומתכוון למרוד בו. לכן הוא נקרא נמרוד. ידעו שיש בורא לעולם, זה לא היה נושא. ידעו גם מה כוחו הוא בורא עולם מה הבדיחה הזאת להבנות מגדל נעלה למעלה נילחם בו ננצח אותו מה מה הסיפור באמת הם חשבו שזה מה שיקרה חז"ל אומרים אנשי דור הפלגה למדו מאנשי דור המבול איך ללמוד איך לעבוד הם הבינו הם לא היו טיפשים הם היו אנשים חכמים מאוד הם הבינו שהקדוש ברוך הוא העניש את אנשי דור המבול בגלל הגזל, בגלל המריבות הפנימיות, בגלל המחלוקת, בגלל הונאה שעשו אחד לשני. חז"ל מתארים הרי מה זה גזל ומה זה חמס? כי מלא הארץ חמס מפניהם. אומרים חז"ל, גזל זה לגזול, אבל חמס זה להתעלל בשני כשאתה גוזל אותו. זה כביכול אתה לא באמת גוזל אותו, זה לעשות את זה ככה. חז"ל מספרים לנו היה אדם יוצא לשוק למכור את פירותיו היו באים אליו ואומרים לו אפשר לטאום אחד אמר כן תתמות תראו אם זה טוב ואז כולם באים וטואמים וגומרים לו את הסחורה זה נקרא חמס זה אנשים שמושחטים במידותיהם שלא אכפת להם מהשני שרוצים להצר ולהזיק לשני ולא תמיד זה בגניבה לאור היום זה בכל מיני דרכים אחרות אבל זה לצר ולהציק ולפגוע בשני הבינו אנשי דור הפלגה שהקדוש הקדוש ברוך הוא מאוד לא אוהב פלגנות, מאוד לא אוהב את המריבות בין בני האדם. אז והיה כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים. הם אמרו אנחנו נהיה כולנו ביחד. ובאמת זה עזר להם. חז"ל אומרים הם זכו שהקדוש ברוך הוא לא ישמיד אותם. אנשי דור המבול שכביכול עשו דבר הרבה פחות חמור, הם לא רצו להילחם בקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא השמיד אותם על פני אדמה כי הם היה מריבות ביניהם. ככה מביאים חז"ל במדרש. אבל אנשי דור הפלגה, כיוון שהם היו מאוחדים, כיוון שהם היו ביחד, הם התנהגו באחדות גמורה והיא כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים אז הקדוש ברוך הוא רק בלבל את שפתם. הוא לא השמיד אותם, הוא לא הרג אותם, הוא רק פירק להם את הפרויקט. כפי שחז"ל מתארים, כשהם התחילו לבנות את המגדל, הקדוש ברוך הוא בא ובלבל את שפתם ואז הם לא יכול להמשיך לעבוד כי לא הייתה תקשורת ביניהם. ואיך אפשר לעבוד? כשאין תקשורת בין אנשים? לא מבינים אחד את השני. כשלא מבינים אחד את השני הכל מתפרק. אבל אנשי דור הפלגה לא חשבו לעלות למעלה ולהילחם, להרוג את הקדוש ברוך הוא, לשלוט עליו. הם אמרו, אנחנו נשתמש בכלים שהוא ברא בעולם כדי לעשות מה שאנחנו רוצים בעולם. אומרים חז"ל, הכל כתוב במדרש ביל קודש מועיני אומרים חז"ל במדרש שהם אמרו לעצמם אנחנו נתאחד אנחנו נהיה מאוחדים אנחנו נעבוד כולנו בשיתוף פעולה למה? לשחרר את העולם מהנהגת השם רחמנא ליצלן. איך לא במלחמה? אין לנו יכולת. כל עוד אנחנו נהיה מאוחדים הוא לא ישמיד אותנו הוא לא יעניש אותנו כי זה הדבר החשוב ביותר שיש לקדוש ברוך הוא בבריותיו בעולם. שיהיו מאוחדים. הקדוש ברוך הוא אחד. הוא רוצה שהעולם יהיה אחד. אז הם אמרו אנחנו נבנה חומה בצורה כנגד מלכות השם. אנחנו נבנה את החומת ההגנה שלנו כביכול נשתמש בכלים שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם ונשתמש בהם לטובתנו ונוכל אז לחיות את חיינו כפי שאנחנו רוצים נשמר את האחדות שלנו נשמר את הבחד שלנו וביחד ננצח לא תהיה בעיה זה מה שחשבו אנשי דור הפלגה אז הקדוש ברוך הוא בא ובלבל קיבל את שפתם. כביכול זה נשמע איזה עניין טכני. הקדוש ברוך הוא אמר הנה אתם כבר לא תסתדרו אבל יש כאן עניין מהותי מאוד ועמוק שיכול ללמד אותנו רבות מה היא אחדות. העולם היום מאוד עוסק באחדות. בני ארץ ישראל עוסקים בפירוד ואחדות. ואחדות היא דבר גדול. כולנו צריכים להיות ביחד. אבל מה היא אחדות? האם התורה רוצה אחדות פירושו של דבר שכולם שווים, שכולם אותו הדבר? מה זה אחדות? האם אחדות עניינה היא שיויון? שכולם נמצאים באותו לבל? כך הקדוש ברוך הוא רוצה את עולמו. מזה הקדוש ברוך הוא מתלהב כביכול בעולם. לא נראה כך בתורה. הלו, בתורה יש מעמדות, יש כהן, יש לוי, יש ישראל וזה נתון. זה נתון גמור. מי שנולד כהן הוא כהן. אתה לא יכול להעביר אותו מהכהונה שלו. מי שנולד לוי הוא לוי, אתה לא יכול להעביר אותו מזה שהוא לוי. והישראל ישאר ישראל. היה פעם יהודי שבא לרעב ואמר, "אני מאוד רוצה להיות כהן." אז הוא אמר לו, "תשמע, זה לא עובד ככה. כהן זה מי שכהן. אתה לא כל אחד יכול להיות כהן." אמר לו, "כמה צריך לשלם? אני אשלם מה שצריך, אני רוצה להיות כהן. קיצור, הרב ניסה להבין עם מי יש לו עסק. אז אמר לו, מה כל כך דחוף לך להיות כהן?" אז אומר לו, "תשמע, אבא שלי היה כהן, סבא שלי היה כהן, אני לא רוצה לשבור את המסורת, כמה צריך לשלם? תן לי, אני רוצה להיות כהן." אז התורה בנויה על הדבר הזה שיש מעמדות בתוך עם ישראל. אז זה פוגם באחדות. התורה בנויה על כיווני עבודה שונים. אחד המרבה ואחד הממית בלבד שיכוון ליבו אל אביו שבשמיים. הלו הגמרא מלאה במחלוקות. מחלוקות אין ספור. בית שמאי ובית הלל. דורות של מחלוקות. זה סותר לאחדות. האם אחדות היא חשיבה אחידה? האם אחדות היא שוויון? ודאי שלא. מה היא אחדות? אחדות היא יחידו של עולם. אחדות היא מטרה משותפת לגלות את מלכות השם בעולם. לעבוד את הבורא. להיות שייכים אל השם אחד ושמו אחד. להיות קשורים לאחדות הגמורה של בורא עולם. זה אחדות. על זה הקדוש ברוך הוא מדבר. לכן הקדוש ברוך הוא ברא את העולם. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם מתוך רצון שכל העולם כולו יהיה מאוחד במטרה אחת לעבוד את השם. כשהעם מאוחד במטרה אחת, כשהעולם מאוחד במטרה אחת לעבוד את השם, זו אחדות אמיתית. כי זה אחדות בשורש נשמתו של האדם. הקדוש ברוך הוא נפח באדם נשמת חיים שהיא חלק אלוקה ממעל שהיא רוצה לחזור אל שורש העליון. היא רוצה לחזור לאיחוד גמור עם בורא עולם. איך חוזרים לאיחוד עם בורא עולם? על ידי זה שעובדים אותו. זה מאחד את העולם. זה אמור לאחד את העולם. קם דור הפלגה ואמר, אני אשתמש באחדות כנגד בורא עולם. זו אחדות. זה נראה כמו אחדות. זה מרגיש כמו אחדות. זה מתנהג כמו אחדות. אבל זה לא באמת אחדות. זה חיבור של אינטרסים. אבל אינטרסים שהם נגד בורא עולם. כשאנשים מתקבצים וכולם רוצים מטרה אחת מסוימת, זה לא עושה אותם מאוחדים, אלא אם כן המטרה שלהם היא רוחנית, היא חיבור לקדוש ברוך הוא, כי זה מחבר אותם באמת. איפה המבחן? אומר הקדוש ברוך הוא, לדור הפלגה אתם אומרים שאתם מאוחדים? בוא נראה אותכם בלי השפה. אם אתם באמת מאוחדים, האחדות תחזיק גם במגבלות התקשורת. זה לא חוכמה להיות מאוחדים כשמדברים אותו שפה. זו אחדות אמיתית. זה לא אחדות כשכולם מדברים וחושבים ורוצים אותו הדבר. אחדות זה שמבלים לכם את השפה. אחדות זה שלא מבינים אחד את השני. לא מבינים מה השני אומר, מנסים אולי להקשיב ולא מבינים מה הוא אומר. ובכל אופן אומרים אנחנו ביחד. למה? כי כולנו רוצים להתחבר אל האחד. כולנו רוצים להגיע אל בורא עולם. כולנו רוצים והיה השם למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד. אז הנשמות מתחברות. אז יש חיבור רוחני. זוהי האחדות האמיתית. ולכן הקדוש ברוך הוא אומר נכון התנהגתם בסוף בעולם הזה בלי מריבות זו גם דרגה של אחדות אנחנו לא מזלזלים בה אבל זו לא האחדות האמיתית ולכן אני לא אשמיד אתכם אני פשוט אוכיח לכם שהאחדות שלכם לא מחזיקה מים אני מבלבל לכם את השפה וכשמבלים לכם את השפה הכל מתפרק זהו דור הפלגה אבל אנחנו מנסים להבין איך זה קשור למי שלא לא עומד בדיבורו. מה הדיבור? מה הדיבור? אדם שלא עומד בדיבורו, למה חייבים לעמוד בדיבור? הדיבור הוא האדם יש לו משמעות. הדיבור הוא הכוח שיכול להפוך מציאות גשמית למציאות על ידי הרוח. זה הדיבור. אלישע הנביא אומר לגיחזי, אני יצגתי פה רוח בתוך המטה הזה, בתוך המקל הזה שאתה הולך איתו. אל תדבר בדרך עם אף אחד. הדיבור שלך יכול לקלקל את הדיבור שלי. כפי שהגמרא אומרת, את דיבור מבטל דיבור. הכוח הרוחני נמצא בדיבור. אל תקלקל אותו עם הדיבור שלך. הדיבור של האדם הוא מציאות בעולם. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בדיבור. ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור. כל העולם בנוי באמירה. אמירה של בורא עולם. אמירה היא מציאות. מילים יכולות להרוג. זו לא סיסמה. יש כוח למילים. המילים הם מציאות שאפשר לצעוק לתוכה תוכן רוחני. שיכול ליצור מציאות רוחנית כאן בעולם. ולכן אסור לאדם לשנות מדיבורו. יש כוח למילים אותם הוא מדבר. זה כוח שמגיע מבורא עולם. זה כוח שמגיע מהאייחוד שלנו מחלק אלוקם ממעל. מויפח באפו נשמת חיים מהכוח הזה שלנו כבני אדם. הדור הזה של דור המבול הוא הדור שלא הבין מה עשה הקדוש ברוך הוא שהוא ברא את העולם. התורה אומרת שהקדוש ברוך הוא אומר כי ניחמתי כי עשיתים הקדוש ברוך הוא מתחרט על זה שהוא ברא את האדם מה זאת אומרת הקדוש ברוך הוא מתחרט שהוא ברא את האדם יש חרטה אצל הקדוש ברוך הוא מסבירים רבותינו כי נחמתי כי עשיתים זה לא שהקדוש ברוך הוא אומר אני מתחרט אוי חבל שבראתי את האדם לא זוות של חרטה הקדוש ברוך הוא ביום השלישי עשה סדר בעולם ותראה היבשה הקדוש ברוך הוא התחיל להכין את את העולם לקראת זה שיבוא אדם ויכל לחיות כאן בעולם. כל בריאת העולם בעצם עומדת כדי שהאדם יוכל לברוא, לחיות כאן בעולם. איך הקדוש ברוך הוא עושה את כל הדברים הללו? בדיבור, באמירה. כי הסתכל באורייתא וברא עלמה. התורה נמצאת בתוך העולם. איך התורה נמצאת בעולם? איפה היא נמצאת? בדיבור, באמירה. זה הכוח של העולם. לכן בורא עולם בורא את העולם בדיבור. ואנחנו כאן בעולם מקיימים את העולם בלימוד התורה על ידי דיבור. הגמרא אומרת, אדם שלומד תורה עם העיניים שהוא רק קורא והוא לא מוציא את זה בפה. הגמרא מספרת על אחת מנשות האמוראים שראתה אחד שלומד ככה ובוא תשבי. היא נתנה לו בעיטה. היא אמר לו איך אתה לומד? כי מוציאים מצא חיים צריכים להוציא את זה בפה. חשוב להוציא את זה בפה. זה יוצר מציאות בעולם. כמובן גם לימוד בעיניים יש לו משמעות של לימוד תורה אבל צריכים להוציא את זה בפה יש כוח לדיבור הזה זה מחזיק את העולם קיום התורה קיום רצון השם הוא מעמיד את העולם הוא מצדיק את קיום העולם אבל כשמגיע דור שלא מבין את המציאות של העולם והוא חוטא ופושע ועובר על רצון השם הוא מעמיד את המילים כביכול של בורא עולם כחסרי משמעות הוא מזלזל בכוח הדיבור, בכוח הרוחני שיש בעולם. הוא אומר, העולם הזה הוא גשמי. העולם הזה הוא לההנות ממנו, לעשות פה מה שאנחנו רוצים. אז אפשר לגנוב ואפשר לגזול ואפשר לעשות את כל העבירות החמורות שעשה דור המבול. אומר הקדוש ברוך הוא, כי ניחמתי כי עשיתים, הם מחזירים את העולם למצב שזה אין לו קיום. אין לו קיום. אני לא מתחרט על זה שבראתי אותו. זה הם שמתחרטים. הם גורמים לזה שהעולם מאבד את התכלית שלו, את המטרה שלו. העולם חוזר כביכול אל המצב של הטוהו ובואו. המבול יבוא ממילא. אז הקדוש ברוך הוא מביא מבול שמשמיד את כל היקום. מה זה מבול? מבול מלשון, הגמרא אומרת, זה מלשון בלאה. דבר שהוא בלא הוא נשחק, נאבד את הצורה שלו. המבול הוא לא היה מים. העולם לא טבע במים במבול. המבול היה מצב שהחזיר את העולם לטו ובואהו. לא היה זמנים בזמן המבול. הרי התורה אומרת מיד אחר כך תמיד יהיה קיץ וחורף וכולי. לא היו זמנים בזמן המבול. העולם חזר אל מצב של טובו ובהו. למצב של קודם כביכול בריאת העולם. היקום נמחק, היקום נבל. כל המציאות שלו נעלמה. למה? כי אין משמעות לאמירות של בורא עולם. כי אין משמעות לאמירת התורה. כי אין משמעות לאמירה של בני האדם לכוח הרוחני שתמון בהם. אז הקדוש ברוך הוא משמיד את העולם. אבל כדי להציל את נח שהיה צדיק תמים ואת משפחתו ואת היקום שאנחנו רוצים שימשיך הלאה את בעלי החיים הקדוש ברוך הוא אומר לנוח לבנות תיבה למה תיבה למה קוראים לה תיבה זה נראה בציורים כמו אוניה יותר מאשר תיבה מה פתאום תיבה מה זה תיבה תיבה זה תיבה שידה ומגדל. הגמרא אומרת זה מין קופסה שבתוכה מכניסים חפצים. למה משתמשים במילה תיבה? בתורה אנחנו מוצאים משה רבנו היה בתיבה. גם משה נמצא בתיבה. למה קוראים לזה תיבה? למה עוד קוראים תיבה? למילה. נכון? מילה היא תיבה. יש תיבה של מילים. כל מילה היא תיבה. מה הקשר? למה? אז תיבה היא מחזיקה חפצים. תיבה הוא כלי עם חלל בפנים שבתוכו אפשר להכניס חפצים. אבל באמת תיבה היא תיבה של מילים. כי המילים הם הדבר הכי בסיסי של העולם. הם הכוח שמחזיק את העולם. אז התיבה היא זו שמחזיקה את העולם. כשהקדוש ברוך הוא בא להציל את העולם הוא מכניס את אלו שניצולים לתוך התיבה. כי התיבה היא המקום שנותן משמעות למילים. התיבה היא המקום שנותן משמעות לרוח. התיבה לתיבה נכנסים אלו שמבינים שיש משמעות לרוח כאן בעולם, שיש משמעות לאמירות שלי כאן בעולם. כי הקדוש ברוך הוא ברא את העולם עם רוח. אז המירה שלי היא לא סתם דבר באוויר. אז אמירה של בורא עולם היא לא סתם דבר באוויר. ומי שנכנס לתיבה הוא ניצול. ולכן מסתדר הדברים יופי מה שכתוב בחז"ל שהשקר ביקש להיכנס לתיבה אמר לו נוח אין אפשרות להיכנס לתיבה כך כתוב במדרש השקר הגיע לנוח ואמר לו תשמע אני גם רוצה להיכנס לתיבה אני רואה את כולם הולכים מה תשאיר אותי בחוץ אז נוח פתח את הרשימה אמר לו אתה לא מוזמן אין אתה לא נמצא אצלי ברשימות אז הוא אמר לו למה אני גם רוצה שאתה אומר אתה יודע מה תשמע כל אחד שמגיע לת התיבה בא עם בן זוג. אף אחד פה לא בא לבד. מי הבן זוג שלך? אז הוא הלך לחפש לו בן זוג. אומר אומר המדרש הוא חזר עם פחטא. מי זה פחטא? אתם לא מכירים. גם אני לא הכרתי עד שראיתי את המדרש. פחטא זה זו שאחראית על לקלקל את הדברים שיש בעולם. מלשון פחט. כל דבר שנהרס היא אחראית. כשמתקלקל לנו משהו זה הכתובת. אז הוא לקח השקר, לקח את הפחתה, אמר לה, " בואי ניכנס ביחד לתיבה ונינצל." מצוין, נכנסו לתיבה והם באמת ניצלו. עד היום יש שקר קיים, הוא לא נמחה בתיבה. גם הפחתה קיימת. אומרת, אומר המדרש ומאז כל מה שמרוויח השקר לוקח את הפחתא. עד כאן דברי המדרש. הדברים נפלאים. התיבה היא לאלו שמבינים מה הכוח של מילה. התיבה הם אלו שמבינים מה הכוח של הרוח בעולם. הם אלו שמבינים שבשקר נגד בורא עולם לא תרוויח שום דבר. אז אתה יכול להיכנס לתיבה. אבל מאז שהעולם עבר את המבול, כל מה שמביא השקר לוקח את הפחתא. כי העולם החדש שנבנה אחרי המבול, העולם של נח שנח בונה אותו בתוך התיבה, זה עולם שמכיר במשמעות המילים. זה עולם שמכיר במשמעות הרוח בעולם, זה עולם שמכיר במשמעות האמירה שהקדוש ברוך הוא אמר כשהוא ברא את העולם, מסתכל באורייתא וברא עלמה. והניצולים שמקימים את העולם החדש אלו היסודות שעליהם עומד העולם החדש. לכן מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה הוא יפרע ממי שאינו עומד בדיבורו. אנשי דור המבול הסברנו נפלא. כל המהות של המבול הייתה לאלו שלא הבינו את המשמעות של המילים לא הבינו את המשמעות של הרוח לא הבינו את הכוח שיש להם כבני אדם ואת הכוח שיש לה מילים בבריאת העולם. אבל גם אנשי דור הפלגה שלקחו את המציאות של הרוח שלהם, שלקחו את הכוח שהקדוש ברוך הוא נתן להם בעולם, הכוח הזה של האחדות, הכוח הזה של האחדות שהוא כוח רוחני שהקדוש ברוך הוא הוריד לעולם כדי להתחבר אליו, כדי להתחבר אל בורא העולם ומשתמשים באותו הכוח כביכול כנגד בורא עולם, אז הם לא מבינים את מהות העולם ולכן הם נאנשו. הצורה שבה הם נאנשו על ידי שראו להם שהם לא באמת מאוחדים אבל יש דימיון מופלא בין אנשי דור המבול לאנשי דור הפלגה שניהם לא הבינו את מהות העולם שניהם לא הבינו שלעולם הזה אין קיום בלי רוח שלעולם הזה אין קיום בלי שאנחנו עושים את המעשים שמוטלים עלינו לעשות ואחר כך הקדוש ברוך הוא ממלא את עולמו ואחר כך הקדוש ברוך הוא מייצר את המציאות העולמית ומי שלא לא הבין את זה. אז בדור המבול נמחה מעל פני האדמה ובדור הפלגה נאנש כאשר נאנש. אז לכן מי שפרה מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה הוא יפרא ממי שאינו עומד בדיבורו. כי כל מי שאינו עומד בדיבורו באיזשהיא נקודה באיזהשהוא מקום לא מבין את מהות העולם. לא מבין את העומק של העולם. את הרוח שנמצאת כאן בעולם. את התורה שהסתכל באורייתא וברא עלמה. את המציאות הזו שמטילה עלינו אחריות להבין את המשמעות של כל מילה שיוצאת מהפה שלנו. מילים יש להם משמעות אבל הרבה יותר מזה. להבין את התפקיד ואת המשימה שמוטלת עלינו בעולם החדש. כי כל העולם נקרא בני נח. כל העולם חוץ מעם ישראל נקרא בן נוח. כי מאז שקרה המבול, העולם נזכף לנח. כי נוח הקים את העולם החדש, העולם הזה שבנוי על ההבנה של הרוח שנמצאת כאן בעולם. אז זה מה שאנחנו לומדים מפרשת השבוע. הקדוש ברוך הוא מעכב את לידת בניו של נוח 500 שנה, אולי 400, כדי לא להטריח את נח לבנות כמה תיבות. כיוון שהתיבה היא לא דבר חיצוני, היא לא דבר גשמי, היא לא דבר טכני, היא דבר כזה שצריכים לצעוק רוח לתוך הגשם. ואת זה נוח עושה וזה דורש מאמץ. איך עושים את זה? על ידי מסירות, לפעמים מסירות נפש. ומסירות הנפש הזו יכולה ליצור מציאות רוחנית. וזה מה שנח עושה וזה מה שאלישע עושה עם המטה שלו. וזה מה שניקנור עושה כאשר הוא מציל את הדלתות ואת שערי ניקנור בדרכם אל בית המקדש. ולכן הקדוש ברוך הוא מונע מנוח את הטרכה המיוחדת הזו. אבל דור המבול ודור הפלגה שלא עשו את המאמץ שלהם וחטו והכחישו ונלחמו במציאות הרוחנית של העולם ורצו לחיות אותה במציאות גשמית, רצו לחיות אותה במציאות העכשוית ולא נתנו את הדעת להבין שיש כאן רוח בתוך הגשם, שיש כאן משימה שעלינו לבצע ושיש משמעות לזה שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם באמירות שלו, אמירות של תורה, אז הם נקחדו מעל פני האדמה כדי ללמד לד אותנו מה כוחה של מילה, מה כוח של רוח ומה התפקיד והמשימה שלנו בעולם. ומאנשי דור הפלגה אנחנו למדים מה היא אחדות אמיתית. אחדות איננה חשיבה אותו הדבר. גם אחדות איננה אינטרסים משותפים. זה אחדות מדומה. אחדות זה חיבור לבורא עולם. אחדות זה להתאחד כדי לגלות את מלכות השם בעולם. וכשנעשה אחדות שכזו, כשנהיה כולנו ביחד למען שמו יתברך, אז באמת ביחד ננצח. ערב טוב