הלכות שבת האם מותר למלא טרמוס בשבת? הרב מאיר אשכנזי שנת תשפ"ד

[מוזיקה] אנחנו עוסקים בשיעורים הללו בדין התמנה בשיעור הקודם דיברנו על כמה וכמה כללים באמנה מתי זה נחשב להטמנה ומתי לא בשיעור היום נמשיך בעזרת השם את הלכות התמנה ונסיים את הנושא הזה איסור התמנה קיים רק בסיר שבו המאכל תבשל זאת אומרת איסור התמנה בשבת של אוכל חם בדבר שאינו מוסיף הבל כמו שמיכה או מגבת וכדומה כאשר הסיר לא עומד על האש איסור התמנה במצב כזה קיים רק כאשר המאכל נמצא באותו שי שבו הוא יתבשל שאז יש חשש שמה האדם יחזור ירתיח את התבשיל לפני התמנה כאשר הוא ירא שהתבשיל יתקרר קצת כמו שדיברנו באיחות בשיעורים הקודמים אבל אם הוא העביר את התבשיל לכלי אחר גם אם התבשיל עדיין חם באופן שהיד סולדת בו מותר להטמין אותו בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל ואפילו אם הוא דובר גוש כי כאשר התבשיל עבר לכלי אחר כבר לא חוששים שאם האדם יבחין שהתבשיל התקרר הוא ירתיח אותו לפני התמנה במילים פשוטות אדם שהוריד בשבת סיר מהאש והעביר את האוכל שבו לכלי אחר לכלי אחסון כלשהו מותר לו לעטוף בשבת את הכלי במגבת או בשמיכה מכל הצדדים שלו ואין בזה איסור התמנה יותר מזה אפילו אם האדם העביר בחזרה את התבשיל לחם מהכלי בחזרה אל הסיר שבו הוא התבשל מותר לו להטמין את התבשיל כמו שהוא בקדרה הראשונה מותר לו להטמין אותו בדבר שאינו מוסיף הבל מותר לו לעטוף אותו במגבת כשההוא לא עומד על האש לפי שכבר נתקררה בדופן כדירה השנייה וחכמים לא סרו אלא כשהוא חם בכלי ראשון שהתבשל בו כך אומר אדמור הזקן בסימן רנז סעף ט מה הסיבה לזה אז רשי בשבס בדף נא מסביר את הטעם של ההיתר במקרה שהאדם החזיר את התבשיל לקדירה הראשונה רשי מסביר כך כאשר אדם העביר את התבשיל בהתחלה לכלי שני הוא גילה את דעתו שהוא לא מקפיד כל כך על החום של התבשיל לכן במצב כזה לא חוששים שמה הוא ירתיח את הקדירה כשהוא ישים לב לפני התמנה שהיא לא מספיק חמה שמו ירתיח את האוכל הזה ולא חוששים את זה אפילו כאשר הוא העביר את האוכל בחזרה לקדירה הראשונה כיוון שהאדם הזה כבר גילה את דעתו בהעברה לכלי שיני שרמת החום של התבשיל לא חשובה לו בהמשך לדברי רשי הללו אפשר לומר שגם ההסבר של הנקודה הזאת יהיה תלוי במחלוקת המדור קמה והמדור ב בשולחנו ערוך אדמור הזקן שדיברנו עלי כל כך בהרחבה בשיעורים הקודמים לפי המדור קמה שחמים גזרו רק על התמנה בציור מסוים אפשר לומר שזה שכאשר האוכל עבר לכלי שיני אין בו איסור התמנה זה בגלל שאין בזה ציור של התמנה כי התמנה ברמץ באפר שיש בו גחלים שהיא יסוד ושורש איסור התמונה כפי שדיברנו בשיעורים הקודמים מדובר על התמנה של הכלי הרש שון שבו הדבר התבשל שאדם לוקח את הסיר עצמו שבה הוא התבשל וממין אותו בתוך אפר בתוך רמץ בתוך אפר עם גחלים לא מדובר על התמנה של כלי שני של קערה סתם כך שהוא העביר אליה את האוכל מ הסיר אל הקערה וגם כאשר האדם העביר את התבשיל בחזרה מי הכלי שיני בחזרה לכלי הראשון והתבשיל התקרר גם אז זה לא דומה לציור של התמנה רמץ כי בהטמנת הוא מטמין את האוכל כשהוא חם והוא נמצא בכלי ראשון מאז שהוא תבשל בו אבל כעת זה כבר כלי שעבר מכלי מכלי אחד לכלי השני זה כבר לא חם באותה מידה זה כבר משהו אחר זה לא אותו ציור כמו התמנה ברמץ ששם זה לא עבר מכלי לכלי אבל בדעת המדור 14 אפשר לומר שההסבר הוא כמו שרשי אומר שכאשר אדם העביר את האוכל לכלי שני הוא גילה את דעתו שהוא לא מקפיד על החום של המאכל ולכן לגבי אדם כזה חזל לא חששו שהוא יבוא להרתיח את התבשיל לפני התמנה מהדין הזה שאיין איסור התמנה בכלי שיני יוצא שמותר להטמין מאכל חם שנמצא בכלי שיני לא רק בצמיחה או במגבת אלא גם בתוך מים רותחים שנמצאים בכלי שהוסר מן האש שתמנה בהם נחשבת בעיקרון לדבר שאינו מוסיף הבל והתמנה כזאת מותרת אפילו אם האדם מכניס את כל הכלי עם התבשיל לתוך המים הרותחים זאת אומרת שגם החלק העליון של הכלי נמצא בתוך המים שהתמנתה העליון של הכלי היא זו שקובעת לגבי התמנה בדבר שאינו מוסיף הב לדעת המדור כמו שדיברנו באריכות בשיעורים הקודמים ובכל זאת ר להטמין כך את הכלי עם האוכל בתוך המים הרותחים שנמצאים בכלי שיני ההיתר בזה הוא בגלל מה שלמדנו כעת שאיין דין התמנה במאכל שנמצא בכלי שני נדבר כעת על הדין של טרמוס האם מותר למלא תרמוס בשבת או לא בפוסקים כתוב שמותר בשבת למלא מ חמים בתרמוס ולמרות שהטרמוסטט בדבר שאינו מוסיף הבל שאסור לעשות את זה בשבת עצמה בכל זאת זה מותר כי התרמוס הוא כלי שני כך שמילוי התרמוס הוא התמנה של דבר חם בכלי שני ולמדנו כעת שהתמנה של דבר חם בכלי שני שאינו מוסיף הבל מותרת על דרך זה כתוב בפוסקים ש מותר בשבת למלא מים חמים בבקבוק חם שעשוי מגומי ומיועד לחימום הגוף ומותר גם להניח את הבקבוק החם הזה בין הקריות למשל למרות שהמטרה של ההנחה של הבקבוק בין הקריות היא גם כדי לשמור אל החום של המים החמים שבבקבוק הזה בכל זאת זה מותר כי הבקבוק החם הוא כלי שיני עבור המים כי הרי העבירו אליו את המים מהסיר שעמד על האש מהכלי הראשון אז הבקבוק החם הוא כבר כלי שיני וכ שר האוכל החם עבר לכלי שיני אין בו יותר דין של התמנה אלא שלכאורה הדין הזה נכון רק לפי הגישה של המדור קמה ולא לפי הגישה של המדור בשר כי רק לפי המדור קמה שהסברנו שזה שאין דין המנה בכלי שיני זה בגלל שאין וזה ציור של התמנה כי ציור של התמנה ברמץ הוא התמנה בכלי ראשון אז הספרה הזאת מועילה גם לגבי תרמוס שלמרות שהטרמוסטט של התמנה כי ציור של התמנה הוא בכלי ראשון דווקא כמו ברמץ רמוס הוא כלי שני אבל לפי הגישה של המדו 14 שהסברנו שזה שאיין דין התמנה בכלי שני זה בגלל שכאשר האדם העביר את התבשיל לכלי שני הוא גילה את דעתו שהוא לא מקפיד שהתבשיל יהיה חם כמו שהבאנו קודם מדברי רשי הרי הסברה הזאת שייכת רק כאשר האדם העביר את התבשיל לסתם כלי שיני כמו כמו צלחת או כלי חסון וסיר שהם לא שומרים על החום והמאכל שעובר עליהם הולך ומתקרר כמו כלי שיני אבל כאשר האדם העביר את המרק החם לתרמוס הרי הוא מוכיח בזה להפך שהוא כן מקפיד על החום של המרק לכן הוא העביר אותו דווקא לתרמוס ולא לסתם כלי אחסון כי הוא רוצה לשמור על החום של המרק ואם כך לא מובן למה שיהיה מותר להטמין בתרמוס בשבת לפי המדור 14 ולא חוששים שאם וכאשר אדם ישים לב לפני התמנה שהמרק לא מספיק חם הוא ירתיח אותו שהרי ארועים של האדם הזה חשוב החום של המרק אז נראה להסביר אז נראה להסביר את העניין על פי סברה אחרת להתיר למלא מים חמים בתרמוס בשבת שזה בגלל שמילוי בתרמוס התמנה נעשת בדרך ממילא ולא בידיים יש כאן דבר מעניין הרי כל עוד אדם לא סגר את המכסה של התרמוס אין בזה המנה מלכתחילה כי החום הרי יוצא החוצה דרך הפתח אז עדיין אין פה המנה והרי בהתנדב שאינו מוסיף הבל עיקר התמנה היא של פי הכלי כי החום עולה למעלה ויוצא החוצה כמו שמסביר המדור 14 ודיברנו בשיעורים הקודמים אז כל עוד המכסה של התרמוס פתוח אז ודאי שאין פה שום המנה ולגבי סגירת המכסה של התרמוס אפשר לומר שא גם בזה אין איסור של התמנה כי זה לא יותר גרוע מסגירה של מכסה של סיר שלמדנו שזה לא נחשב להטמנה כיוון שהסגיר נצרכת לכל לראש כדי שלא יכנס לתוך הסיר לכלוך כדי לשמור על מה מה שיש בתוכו ואותו דבר כאן הרי אי אפשר להשאיר את התרמוס פתוח קודם כל כי עלול להיכנס לתוכו לכלוך אז זה לא יותר גרוע מסגירה של סיר הסגירה של התרמוס לא יותר גרועה מסגירה של סיר וזה לא יותר גרוע מסגירה של בקבוק מים שאדם מקפיד לא להשאיר בקבוק מים פתוח גם עם המים שבתוכו קרים ו אין פה ענין של התמנה בכל זאת אדם סוגר את הבקבוק כדי שלא יכנס אליו לכלוך וכדומה אותו דבר סגירה של טרמוס נעשת לכול לראש כדי לשמור על מה שבתוכו אם כך יוצא שבטר מוס התמנה והשמירה על החום של המרק שבתוכו נעשת בדרך ממילא מכוח זה של התרמוס יש דפנות ששומרות על החום אבל האדם לא עשה בידיים פעולה של המנה ושמירה על החום במילוי בתרמוס כי כמו שאמרנו מילוי המים בתרמוס כל עוד המכסה פתוח זה בודאי לא המנה וסגירת הפקק של התרמוס גם כן לא נחשבת התמנה כי הסגירה נדרשת לכול ראש כדי שלא יכנס בו לכלוך לכן מותר למלא מים חמים בתרמוס כיוון שאין כאן מעשה של התמנה בכלל ולמרות שנעשה התמנה בדרך ממילא בכל זאת חזל לא אסרו התמנה של ממילא בדבר שאינו מוסיף הבל כל זה הוא לגבי המנה של אוכל חם או משקי חם שנמצאים בכלי שיני שאיין בזה דין התמנה כפי שהסברנו באריכות ומכאן להטמנה של מאכל קר במים חמים שנמצאים בכלי שיני אז מה הדין כשם שמותר להטמין בבגדים דבר מאכל שעבר לכלי שיני כך מותר להכניס דבר מאכל חם לתוך מים חמים שנמצאים בכלי שני כדי לשמור על החום שלו ואיין לזה דין של התמנה כי דין התמנה של דבר חם בתוך מים חמים קיים רק כאשר מכניסים את הדבר לתוך מים חמים שנמצאים בכלי ראשון אבל הכנסה של דבר ל חם לתוך מים חמים שנמצאים בכלי שיני לא נחשבת המנה אבל לגבי הכנסה של כלי עם אוכל או משק קרים לתוך מים חמים שנמצאים בכלי שני כמו למשל חימום בקבוק של תינוק שיש בו חלב קר בתוך מים חמים שנמצאים בכלי שני יש בזה מחלוקת בין המדור קמן הדור בשולחנו הרוך אדמור הזקן האם הדבר נחשב התמנה או לא בשולחן ערוך של אדמור הזקן בסימן שיח סעיף חג בסוגריים כותב אדמור הזקן בפירוש שאיין דין המנה בכלי שיני אפילו כאשר מטמינים דבר קר כך הוא כותב מותר להעמיד קיתון של מים או של שאר משקים צוננים בתוך כלי שני שיש בו מים חמים שמותר להטמין את הצונן בדבר שאינו מוסיף הבל וחמין נקראים דבר שאינו מוסיף הבל לעומת זה במדור 14 לסימן רנט דיבור המתחיל והנכון סובר הדבור הזקן שאסור להתמיין מאכל קר שנמצא בכלי אסור להטמין אותו בתוך מים חמים שבכלי שיני כי הוא מוליד חום בדבר צונן מעניין אפשר לומר ייתכן לומר שגם המחלוקת הזאת בין המדור קמה מהדור ב תלוייה ביסודות של מחלוקת המדור קמה והמדור 12 שהסברנו קודם בהרחבה בשיעורים הקודמים לפי המדור קמה שחכמים לא גזרו לאסור התמנה כשאין בזה ציור של התמנה מובן לומר שבכלי שיני חזל לא גזרו התמנה בשום מקרה בין אם המינים דבר חם בכלי שיני ובין אם המינים דבר קר בכלי שני כי התמנה נעשת בדרך כלל בכלי ראשון כי מטמינים את הכלי ראשון עצמו שעמד על האש אותו עוטפים כשרוצים באמת להשאיר את הדבר חם כמו שצריך ובמילא אין לה התמנה בכלי שיני ציור של התמנה לכן התמנה בכלי שיני מותרת בין אם הוא מטמין מאכל חם בין אם הוא מתמיין מאכל קר כי חזל לא גזרו ע על דבר כזה כי אין לזה ציור של התמנה רגילה אבל לפי המדו שאיסור תמנ נובע מההנהגה של האדם כי כאשר אדם עשה פעולה שמראה שחשוב לו החום של התבשיל זה מעורר אצל חזל חשש אמיתי שהוא עלול עוד להרתיח את הדבר בשבת כשהוא ישים לב לפני התמנה שהוא לא מספיק חם אם כך יהיה חילוק בין התמנה של מאכל חם בכלי שיני להטמנה של מאכל קר בכלי שיני כאשר אדם מתמיין מאכל קר גם כאשר הוא עושה את זה בכלי שיני חזל חששו שהוא עלול להכניס את המאכל הזה לכלי ראשון ולהרי ח אותו לפני התמנה כיוון שהמאכל כעת הוא קר ולאדם הזה חשוב לאכול חם ונדגיש זה לא דומה למקרה של מאכל שהיה חם והתקררות הקודם שאם כבר אין היד סולדת בו אין בו איסור התמנה בדבר שאינו מוסיף הבל כי לגבי מאכל שהיה חם והתקררות הקודם שמזה גופה שהאדם נתן לתבשיל להתקרר עד שאין היד צול בו זה גוף הראייה שלא אכפת לו לאכול את התבשיל הזה כשהוא קר לכן במקרה כזה לא חוששים שהוא תחרט והוא פתאום כן ירצה לאכול אותו חם דווקא והוא ירתיח את האוכל בשבת לכן מותר להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל תבשיל שהיה חם והתקרית סולדת בו כעת כפי שלמדנו בשיעור הקודם אבל במקרה שלנו שמדובר על תבשיל שמלכתחילה הגיע לאדם כמו שהוא קר ב בוק של חלב אדם הוציא פריש ותר חלב קר ושם אותו בבקבוק של תינוק ועכשיו הוא רוצה לחמם אותו ולא מדובר בדבר שהאדם חימם אותו והניח לו להתקרר בזה יש חשש שם האדם גם ירתיח אותו לפני התמנה אם הוא לא יהיה מספיק חם כי לאדם הזה חשוב לאכול חם כמו שרואים מזה שהוא הכניס לחמם את הדבר הקר הזה הוא הכניס לחמם אותו בתוך כלי שני חם רק אם המאכל כעת חם והוא הכניס אותו לכלי שני לחמם אותו עוד בזה חזל לא חששו שהוא ירתיח את האוכל כיוון שסוף סוף מדובר באוכל שהוא כבר חם ואדם גם הכניס אותו לכלי שני ולא לכלי ראשון אז זה רחוק מכלי ראשון בזה חזל לא חששו שאדם יכניס אותו לכלי ראשון וירת אותו על פי זה למעשה אם החלב שבבקבוק של התינוק הוא קר אסור להכניס את כולו זאת אומרת גם את החלק העליון שלו אנחנו בעיקר אנחנו מדברים בעצם רק על החלק העליון שלו אסור שהחלק העליון שלו יהיה בתוך כלי שיני כיוון שלדעת המדור בס רשי המשנה אחרינו של אדמור הזקן יש דין התמנה של דבר קר גם בכלי שני כיוון שהוא מוליד חום בדבר קר והתמנה בדבר ש בדבר כזה אז עיקר התמנה היא של המקום שמעל הכלי כן בתמנע בדבר שאינו מוסיף הבל אז התמנה האסורה היא המקום שמעל הכלי אז במילא לפי זה כשמכניסים בשבת בקבוק של תינוק עם חלב קר לתוך כלי שיני כדי לחמם אותו צריך להקפיד שהחלק העליון של הבקבוק יצוף וישאר מחוץ למים החמים ולא להכניס את כולו לתוך המים הרותחים כאשר הוא יצוף והחלק העליון שלו יהיה מחוץ למים אז אין זה גדר של התמנה מלכתחילה כמו שאמרנו וכך לא תהיה בזה התמנה בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל רק עם החלב שבבקבוק הוא חם מותר להטמין את כולו בכלי שיני גם את החלק העליון של הבקבוק כי התמנה של דבר חם בכלי שייני לא נחשבת התמנה כמו שאמרנו ומכאן נעבור לשאלה נוספת האם מותר לחמם בקבוק של תינוק שיש בו חלב או דיסה קרים או בתוך מים חמים שנמצאים בכלי ראשון שהוסר מן האש אז המקרה הזה הוא קודם כל התמנה בדבר שאינו מוסיף הבל נכון כי המים החמים שמתמנה הולכים ומתקרר ובמילא בערב שבת מותר להטמין בכלי ראשון שהוסר מן האש ואפילו אם המים מכסים גם את החלק העליון של הבקבוק שאז יש אזה גדר של התמנה לגבי דבר שאינו מוסיף הבל לפי המדור 14 בכל זאת זה מותר כי התמנה בערב שבת בדבר שאינו מוסיף הבל מותרת אבל בשבת עצמה אסור להטמין מאכל חם בכלי ראשון שהוסר מן האש באופן שנחשב להטמנה זאת אומרת שהוא מתמיין בתוך המים בתוך המים החמים גם את החלק העליון של הכלי כי בשבת אסור להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל אז על פי זה אדם שרוצה לחמם בשבת דבר מאכל חם או בקבוק של תינוק שיש בו חלב חם בתוך מים חמים שנמצאים בכלי ראשון שהוסר מן האש צריך להקפיד שהחלק העליון של הכלי ישאר גלוי וכך לדעת המדור 14 אפילו לדעת המדור 14 לא יחשב צמנה בדבר שאינו מוסיף הבל מובן שהכנסה בשבת של אוכל ומשכה לתוך כלי ראשון שהוסר מן האש על כל פנים באופן שאין בזה דין של התמנה זאת אומרת כשהוא לא מכניס את כל הכלי למים החמים זה שייך רק עם האוכל או המשקים מבושלים והם גם חמים באופן שהדבר נאכל מחמת חמימות שאז לא שייך בזה דין בישול אחר בישול בדוב ור לך אבל דבר קר אסור להכניס לכלי ראשון שהוסר מן האש אפילו באופן שאין בזה התמנה זאת אומרת כשהוא לא מכניס את כל הכלי לכלי ראשון בכל זאת אסור להכניס חלב קר לתוך כלי ראשון שהוסר מן האש וזה בגלל איסור אחר איסור בישול כיוון שיש בישול אחר בישול בדוב אור לך רק לכלי שני שייך להכניס משקי קר לולי דין התמונה כיוון שלכ שני אין כוח לבשל משקים כמו שהערכנו בשיעורים בדיני בישול וכלל נוסף האם מותר בשבת חזיר להוסיף או להחליף את הכיסוי של הסיר שהיה מונח עליו מערב שבת בהתר למשל כדירה שיש בתוכה אוכל שהתבשל לגמרי אפילו אם היא עומדת על האש או כדירה שיש בתוכה אוכל שלא תבשל לגמרי והקדרה לא עומדת על האש ובזמן כניסת השבת הקדרות הלל היו תמונות באופן המותר או באופן שאמרנו קודם שזה לא נחשב התמנה בכלל כמו למשל שהגדרה שעומדת על האש היייתה מכוסה רק מעליה ולא בצדדים שזה מה שעושים בכל בית שמכסים כך את הסיר של הצון שעומד על האש שמים עליו מעליו על גביו כיסוי של שמיכה או כרית וזה לא נחשב התמנה כי הכיסוי הוא רק מלמעלה ובדבר שמוסיף הבל התמנה האסורה זה רק התמנה של הצדדים אז במצב כזה ששמנו על הסיר של הצוננת כיסוי על גביו מותר בשבת להוסיף עליו כיסויים נוספים כמו שמיכה או מגבת שיחזקו את התמנה ואת השמירה על החום של התבשיל מותר גם להוריד לגמרי את הכיסוי שהגדירה הייתה עטופה בו בזמן כניסת השבת ולהטמין את הקדירה בכיסויים אחרים ואפילו אם הקדירה הייתה תמונה בזמן כניסת השבת למשל רק בסדין דק ואדם רוצה להטמין אותה בתוך השבת בכיסויים יותר רבים כמו שמיכות וכריות זה מותר גם אם אדם הוריד לגמרי את הכיסוי שהגדירה היייתה מכוסה בו בכניסת השבת והוא עשה את זה שלא על דעת לחזור ולכסות אותה מותר לו לחזור ולכסות אותה בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל זאת אומרת אם הסיר לא עומד על האש וגם לכתחילה מותר לגלות את הקדירה ולחזור ולכסות אותה כך כותב אדמור הזקן בסימן רנז סעיף ח כל זה הוא אם הקדרה היייתה תמונה בכניסת השבת אבל אם בזמן כניסת השבת הקדרה היייתה גלוייה גם אם קודם הי היייתה מכוסה ותמונה אלא שלפני שבת הכיסוי ירד ממנה או שהוא נפל מעצמו או שאדם הוריד אותו ואפילו אם הורידו ממנה את הכיסוי לפני שבת כדי לחזור ולהטמין אותה אחרי כניסת השבת בכל מקרה אסור לחזור ולהטמין אותה בשבת למה שהרי זה כמתמחה בשבת כיוון שבתחילת כניסת השבת היה מגולה כותב אדמור הזקן בסימן רנז סעיף ח נסביר את הדין הזה והקדים לכאורה שני הדינים שאמרנו סותרים אחד לשני כי מהדין שדירה שהייתה תמונה בכניסת השבת ו התגלתה אחרי שהשבת נכנסה מותר לחזור ולהטמין אותה יוצא לכאורה שעצם זה שאדם לקח להטמין כדירה שכבר היייתה תמונה והגדירה לא עמדה על האש אלא היא הייתה תמונה בדבר שאינו מוסיף הבל זה גורם שלא נחשוש שלפני התמנה השנייה הוא יבוא להרתיח את האוכל כיוון שהוא לא לקח כעת את הקדרה מהאש הוא לקח אותה ממצב שהיא היייתה תמונה וכאשר אדם לקח קדירה ממצב של התמנה לא חוששים שהוא ירתיח אותה לפני התמנה השנייה שלה אלא לכל היותר הוא ימין אתה יותר טוב מקודם וזה מותר זה מה שאנחנו מבינים מהדין הזה אבל אם כך לא מובן למה במקרה שהגדרה הייתה תמונה לפני כניסת השבת בדבר שאינו מוסיף הבל והא התגלתה רגע לפני כניסת השבת הדיל הוא שאסור לחזור ולהטמין אותה אחרי כניסת השבת בדבר שאינו מוסיף הבל למה הרי כיוון שבסך הכל היא היייתה קודם תמונה ורק שהכיסוי ירד ממנה לרגע ואדם לא לקח אותה מהאש או מהכיריים אז כבר לא צריך לחשוב שהוא ירתיח אותה אז למה מה שקובע הוא אם הגדרה היייתה תמונה ברגע של כניסת השבת ולא קובע אם הקדרה הזאת הייתה תמונה קודם או שהיא בכלל לא הייתה תמונה קודם לכאורה היות שההגדרה הזאת היייתה תמונה קודם כבר לא צריך לחשוש שאדם יחתה או ירתיח לפני התמנה השנייה למה מה שקובע זה ברגע של כניסת השבת אם הגדירה הזאת הייתה מכוסה או לא אז הבאנו את הדברים משפט שדבור הזקן כותב לגבי הסברה של הדבר שכאשר ברגע של כניסת השבת הקדירה היייתה גלוייה אם הוא יטמין אותה בשבת הרי זה כמת מן לכתחילה בשבס כיוון שבתחילת כניסת השבת ה הייתה מגולה מה מה הגדר של דברי אדמור הזקן יש כאן מושג חדש של מתמיין לכתחילה בשבת שזה כשלעצמו סיבה לאסור את התמנה או שהכוונה של אדמור הזקן היא מצד סברה כללית שלא יפלו גרבון בגזירות שלהם זאת אומרת שהיות שחז אסרו להטמין בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל אז חזל לא חילקו בגזירה שלהם אם הדבר היה מטמן קודם או לא אלא הם קבו קבייה כללית שדבר שלא היה טמון בכניסת הש אסור להטמין אותו בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל מה מתכוון אדמור הזקן פה אפשר לומר שהדבר באמת תלוי בשתי הגישות של המדור הקמה ומדור 14 בשלחן רוך אדמור הזקן שהבנו קודם לפי הגישה של המדור קמה שאיסור התמנה הוא מצד חשש של חכמים מצד עצמם והם סרו בגלל החשש הזה כל ציור של התמנה וזה כמו כלל שחז קבעו אז אפשר לחלק בפשטות בין שני הדינים האלה ולא צריך להגיע לגדר שלא יפלו ג רבון כאשר בכניסת השבת הדבר היה טמון גם אם הוא התגלה אחר כך מותר להטמין אותו שוב כיוון שזה לא נמצא כבר בתוך הכלל שחז קבו לאסור את התמנה כי הכלל של חזל לאסור התמנה כולל בתוכו זמן קובע והזמן הקובע לגזירה זה הרגע של כניסת השבת שדבר שלא היה טמון בכניסת השבת אסור להטמין אותו בדבר שאינו מוסיף הבל על דרך מה שהסברנו לגבי אופן ההטמנה שהכלל של חזל לאסור התמנה נאשה נאמר רק כאשר יש ציור של התמנה על דרך זה הכלל של חזל לאסור התמנה תלוי בזמן של התמנה שחכמים הטילו איסור התמנה רק על דבר שהיה גלוי בכניסת השבת רק לדעת המדור שאיסור התמנה נובע מהמעשה של האדם עצמו כי התמנה שלו מבטאת שחשוב לו שהאוכל יהיה חם וזה גוף המעורר את החשש של חזל שמה יכטה או ירתיח כדי לחמם את האוכל לפי זה צריך לומר שבמקרה שהאוכל היה טמון קודם והוא לקח את האוכל ממצב של התמנה חזל לא חששו שמה יחטא כמו שהסברנו קודם ואם כך מוכרחים לומר שזה שעם הסיר היה טמון קודם אלא שהוא התגלה רגע לפני כניסת ה שבת זה שאסור להטמין אותו בשבת זה רק בגלל עניין שלא יפלו ג רבון ואין פה טעם יסודי בעניין אלא זה רק עניין שלא פלוג כל זה עם האוכל שבסיר היה מבושל לגמרי בכניסת השבת שאז אפילו עם הסיר עומד על האש כאשר בכניסת השבת הוא היה מכוסה על גביו מותר להוסיף עליו כיסוי נוסף ומותר גם להחליף את הכיסוי שהיה וכולי כמו שאמרנו אבל אם האוכל שבסיר לא היה מבושל לגמרי בכניסת השבת והקדרה עומדת על גבי האש כדי להשלים את הבישול שלה אז אפילו אם היא היייתה תמונה מלפני שבת באופן המותר שלא נחשב התמנה כמו למשל שהיא היייתה מכוסה רק מעליה אסור להוסיף עליה כיסוי כיסויים נוספים בשבת כי התוספת הזאת ממהרת את הבישול וכל שכן שאם הגדירה התגלתה אסור לשוב ולכסות אותה ואסור גם להחליף את הכיס שלה בכיסויים אחרים כמו שכותב אדמור הזקן בסימן רנז סעיף ח כי זה ממהר את הבישול כי מדובר בתבשיל שעוד לא התבשל לגמרי לפי זה צריך להיזהר לגבי הוספה של בגדים על גבי כדירה שעומדת על האש והטמין אותה לפני כניסת השבת שהדבר מותר רק ם הקדירה מבושלת כל צורכה