חזרה - מנחות דף צה | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי

ערב טוב רבסי אלי נשמע סימים ור סירוסמד אנחנו אורזים בדף צה עומוד א' למעלה בסוגיה המעניינת מאוד איזה צורה עשו לחם פולם האם כמו ספינה רוקדת שזה הכוונה הספינה מהירה או שזה צורה של תיבה פרוצה זה כמו קופסה מין קופסה כזאת שאין לה את הדפנות מהצדדים וגם מלמעלה זה פתוח אז מיס ושואל את הגמורה כמין כיסו לא בטנו זה הראנו אתמול בסרטון אבל הנה בוא נעשה עוד פעם את השלוש תבניות למה לא זה תבנית אחד הכל מפי רשי או אז זה הקברס אני אראה לכם תמונה יותר מדויקת זה החז זה זה הכברס זאת אומרת כבר שיש איזה חורים כמו כבר אבל לא צורה של כבר כי כברת זה לא מרוב מובר זה ממש איזה יופי שעשו את זה הצליחו לעשות את זה בצורה של הספינוקס לפי המנדומר הזה ודוא כמנתב לא מרובס נכון שזה חורים כמו כברת אבל זה מרובע אז רואים שזה מרובע שזה כמו טיבל פרוצו ולא כמו ספינוקדס זה קושיה על המנדומר הרבי יוחנן שאומר שזה ספינה רוקד אומרת הגמרא אימו פיו דמו כמנתב לא מרובס לא ברור איך ללמוד את זה אבל כנראה ש או שהפנים כאן בפנים זה מרובע או שמבחוץ תלוי איך שלומדים אבל הלמעלה הוא מרובע משהו בלמעלה הוא מרובע אבל למטה הוא עדיין נשאר כמו אוניה אם הוא ביד מקד מורה ת עכשיו יש לנו ראיה כמן דומר מן צפילין קדס שהלחם היה בצורה של ספינה ספינה מהירה דסניו ארבו סניפן שזוב הו שום מפוצם כפי שאתם זוכרים אתמול בצדדים של השולחון או שיטה אחת זה היה זה התחיל מלמטה או שיטה השנייה זה זה התחיל מהשולחן למעלה אבל היה קירות כאלה שהחזיקו את הלחמים שלא שלא יפלו שהחזיקו את הקנים כמה כאילו היו היה ארבע סניפים מפוצל מראשהם כמין דוקרם היו שסוכים בסלחם אבל הנקודה הזה שהוא דומק כמן ספינה רוקדת כתוב מפורש שהלחם היה דומה כמו ספינה רוקדת ממש ראיה לרבי יוכלון זה תמונה שיושי עשה לא יודע כמה שזה זה קצת מתאר את מה שהגמרא אומרת שזה מפוצלים מראשהם כמדויקרון הם היו כמו איזה פרח כזה אוקיי הנקודה זה נכון שזה לא ממש מדויק אז נותן איזה המחשה לסניפים האלה יבואלו לכם הפונים נפסל במסויס אוי אינפס במסויס מה זה אומר הלחם הפונם במדבור היו מקפלים את המשכון והיו נוסעים הלחם הפונים נשאר על השולחן אבל הוא נוסע עכשיו אתה פשוט מוציא ציא את הלחם איפהשהוא את השולחון הוא היה פעם משכון באמצע מדבר היה משכון היה שמה קדוש אבל אתה מוציא אותו משמה ואתה ממשיך הלאה אתה נוסע 20 מטר שמאלה אז הוא יצא הוא יצא מהמקום של הקדוש נכון הוא נמצא על המדף של השולחון אבל השולחון בעצמו הוא לא מקום הוא כלי והכלי זז רבי יוכל ורבי שעו בן לוי אחד אומר נפסל אחד אומר הנה נפסל עוד פעם אין משכון הזיזו את השולחון עם הלחמים האם זה נפסל או לא יש לנו מחל בזמן דומה נפסדסיב כאשר יחנו כניסו החניה והנסייה זה אותו דבר מה בחניסו נפס ביוצי אם אילו מישהו היה מוציא לחם מהשולחן החוצה מהמשקון זה היה נפסל אז זה לא משנה בחניות בנסיעה אף בנסיעות זה נפזה ביועצה אפשר להגיד בדיוק הפוך שהגמרא תגיד הקולפונים כאן שזה כל השולחן יצא מהמקום של המשכון איפה שזה היה משכן היה כאן במטר המרובע הזה ואתה עכשיו מוציא אותו 20 מטר שמאלה אז יצאת זמן זה בתוך השולחן אד נפסל והשני אומר לו דסי ולחם תומיד אוב יהיה יהיה בביוסי הם לא אומרים את זה אבל זה ככה יהיה זה לשון של זה נשאר בקדושה ולכם אתמד all יהיה מה שהיה קדושה לפני זה גם עכשיו נשאר הקדושה על השולחן לא משנה איפה אתה מזיז אותו דוחנמי אמר שאומר שזה לא נפסל אוסיב כאשר יחנו כסו שזה נפסל הנה הואביר היה שאם אתה כמו שאתה היית במקום אם היית מוציא את הלחם זה היה נפסל אז גם שאתה נוסע זה נפסל אז הוא אומר לא לידרגיזו יש הרבה שהיו חושבים ככה לבד מה בכני יוסי כליוצו במקוםס אם אתה לא מוציא את זה מהשולחן זה נשאר קדוש אב בנסיוס במקום אז גם שאתה מזיז את כל השולחן תכלס לא עשית שום דבר מהלחם הלחם נשאר על השולחן אז שזה יישאר לא פסול שזה נמצא במישכון זה רק נפסל שאתה מוציא את זה מהשולחן אז גם שאתה נוסע הנסיעה זה כמו החניה ובחניה אם אתה לא מוציא זה לא לא נפסל אז גם עכשיו אם אתה מוציא זה לא נפס אם אתה לא מוציא זה לא נפסע ואידו ומדומר שומר עכשיו זה כמו שעשינו עד עכשיו זה קלאס מה המדומר הזה עושה מהפסוק הזה ומה השני עושה מהפסוק של השני ד המר שזה פסול נעמיוסי ולך תומד שנשאר הקדושה שזה לא פסול מה שמע מהפסול שזה לא נפס טוב אז באמת שאלה קשה גמור איןזה לגמור אין תירוץ לזה יש לו פסוק חזק ולכב התמיד או לא ויהיה שישאר בקדושה זה לא סתם דרשה אתה רואה שהש השני פשוט לא יודע מה לעשות עם זה אלוקס רב דמי אמר במסודות אלפליגי אין מחלוקסמה לחם נשאר על השולחן דרך אגב סתם לגלות בסוף נגיד שאין מחלוקת בכלל אף אחד לא חולק על השני אבל אנחנו עד שנגיע לשלב הזה עכשיו אנחנו אומרים אתם יודעים מה ב-50% זה מחלוקת המחלוקת זה ב-50% השני שמה אם זה כאן הלחם הם בתוך המדפים והם הרימו את כל השולחן ונסו עם זה 100 קילומטר זה לא נפסל ביוצה למה כי זה בתוך השולחן כמו שאתה אמרת בקדושתו סו יהיה זה פשוט נשאר בקדושה אלוקי פליגי במסולוק רק סתם לפשט מה הפשט כאן במסולוק מסולק ש הלחם לא בתוך השולחן אבל כבנה היא שבשבת הוציאו את זה החוצה הוציאו את הלחמים של שבוע שעבר ולפני שהספיקו לאכול אותם הקדוש ברוך הוא אמר יאללה בוא נסע אז דו נפסל דסוק שיחנו כנסו מה זה נפס ביוצי בליס נפס ביוצי מה שאלת אותי שהלחם לא יצא מהשולחן זה כן ינצא מהשולחן זה במקרה שהוציאו את הלחם מהשולחן ולכן מנדומר אחד אומר שזה נפסל מנדומר נפסל עכשיו צריכים להבין את השני למה הוא אומר שזה לא פסול הרי הוצאת את זה משהו חל דוסי ונוסע או מויד עוד פסוק כאילו סוף הפסוק שמה אף על פי שנוסע או מוידו יש כאן כאן חידוש שאפילו שנסאת זה עדיין נשאר אומ זאת אומרת תקשיבו טוב יש כאן חידוש עצום שאתה נוסע פתאום כל מחנ ליו נעשה קודש עד עכשיו זה היה המשקול אבל שאתה נוסח מה כתוב כאן ונוסע אוהל מויד אף על פי שנוסע אוהל מוידו זה נשאר קדושה של אומיד כל המחנ לבי מעניין הגולוס בגולוס יש יותר קדושה אולי ככה אומרים כאן הגולס הקדושה מתפשטת לכל מחנה לבינמי אוקסיב שיחנו כסו שרואים שזה נפסל ביוצה למה הרי כתוב כמו שחנית ואם מוצאת את זה מהשולחן זה נפסל אז גם עכשיו שאתה נוסע וצאת את זה מהשולחן שזה יהיה פסול אומר לא כמו שאמרנו מקודם לי דרגיס הוא לומד את זה הפוך מהסג מפסל אף בנסיוס כאילו מאפיקלי רגע כן הוצא את אמרנו שהוצאנו את זה מהשולחן לא אבל הוצאנו את זה ממחנן לויו זה עדיין בתוך המחנה לבייו אז לא אם פס זה לא נפסל כי להוצאת את זה מהמחנל לבינמי יוקסי ונוסע אומר בנוס מועיל שזה נש קדושה של אומיל לא הבנת את הפסוק ההוא לדגול עם הוא דעוסו בוא נראה קודם כל יש לי יש כל מיני דברים כאן שאני לא זכיתי לראות אה זה מסולוק זה מה שהוא רוצה להראות כאן זה במסוד איך איך הגמור קורא מסודור זה מסודור וזה מסולוק אוקיי הבנתי כאילו מבט מאיך קוראים אליס דרברו כן רחפן בתנו מ רחפן איזה יופי איך נוסم חוישום הדרך זה הלחם הפול כיסו את זה וזכפו את זה אז זה זה שאלת הגמורה ה מה שהם סוחפים כאן בתמונה האם זה נחשב יוץ או לא יצאת מהמשקות הנה הורדת את הקירות יצאת החוצה אז רגע זה אמרנו עד עכשיו שאם זה כמו זה אם זה כמו שאנחנו רואים כאן בתמונה שהלחמים נמצאים בתוך השולחון אין מחלוקס עכשיו כולם אומרים שזה נמצא במקום הנכון זה על השולחון אין אז מה כן השאלה עוצאת את זה החוצה רצית לאכול את זה עכשיו זה לא בתוך השולחון האם הלוים שמסביבים סביב שמה יש קדושו וזה לא אומרת הגמורה ונוסל מועיל זה לדגולים שזה מראה התורה התורה אומרת שנושאים יש יש א חשיבה מיוחדת לאיך שנוסעים אי אפשר סתם כל אחד לעמוד ולנסוע כל אחד לפי הדגל שלו לפי איפה שהוא נמצא רובן שמן לוי לפי השבט שלו ואידוך נו אז איך המדומר השני לומד שיש דגולים וזה צריך לנצוע בצורה הוא כבר למד מהפסוק שיש קדוש הוא לומד בנוס מועיד שיש קדושה בתוך מחנ ליו אז אז איך הוא נלמד שיש דגלים אומרת הגמור ממחנה הלבים בסורך המחנוס נפקו יש כאן בפסוק שתי דברים יש במחנה לביסכמנו ויש גם בנוס נוסל מועיל הנוסל מוד זה לדגלים במחנה הלבים בתוך המחנוס זה אומר שיש קדושה בתוך המחנה של הלביאים בסו שסילוג מסויס אז בוא נעשה את זה עוד פעם מאוד אהבתי את זה כפי שאתם אומרים כאן גללו את ה את הפרויכס כאילו לא הפרויכס שאנחנו מכירים בין ה הקודש הקדושים להכול אלא הפורכס שהיה מסביב לכל המשכון אז כשמורידים את הפורכס הזה זה זה סילוק מסויס אני רוצה שתזכרו את המילים האלה עכשיו קדושים נפסולם כי אנחנו נדבר על קודשים אנחנו רגל זזים מהלחם לקודשים קודשים מה זה קודשים אם יש שמה איזה קורבן איזה בוא נגיד איזה חטוס בתוך המשקון ואתה מוריד את הקירות אז פתאום הוא מוצא את עצמו לא בתוך המשקון הוא נמצא באמצע המדבר אז זה יוצה קודש נפסלם ביוצה אני רק אומר לזכור את זה כי הגמרא תשאל שאלה אחת מכאן כאילו מה קרה מהמילים האלה קודם נפסול אז אני רוצה להראות שאנחנו למדנו את זה כאן [נחירות בוז] וזובן ומצירו אם מישהו זב ומצוירו משתלכם חוץ למחיצון בוא נראה אם הוא הכניס את זה אם הוא זכר הנה כן טוב כאן רואים את זה יותר יש מחנ שכנו מחנ ליו מחנסר המצויר צריך לצאת לגמרי לג לגמרי מחוץ למחנה ואז הוא צריך לצאת מחוץ למחנה לוויו אז הם צריכים לצאת החוצה זאת אומרת שהמחוץ למאחנה של הלביות ה איך קוראים להם הזובים מה אפילו לחם הפונים אז הגמורה אומרת הנה אם הזובים והמצירועים צריכים לצאת החוצה זאת אומרת שגם הלחם הפונים זה נפסל כאילו זה יצא החוצה גם הלחם הפול נפסל אומרת הגמור לא היפר מלחם הפונ לא כל הקודשים נפס שהבריסה אומרת עוד פעם מה המילים קודשים נפסולים ביוצי כל הקודשים כל ה הקורבנות אני אמרתי דוגמה חטוס נפסל לכאורה גם הלחם הפולים נפסל זה קודשם לא זה נפסל וזה זה מתרץ כאן שאלנו האם גם אמרנו שזה לא נפסל אם זה נמצא בתוך השולחן הנה כאן כתוב שזה כל הקודש נפסלים לא בר מלחם הפונים הלחם הפונים אנחנו לא מדברים על זה אנחנו מדברים על קודשים אחרים על חטוס על אוי לא שת הגמור מאוד נמשך אני חשבתי אולי שתגיד לי כזה דבר אבל אני יש לי שאלה עליך היא אוהל מועיד דווקא הוא אם אתה אומר לי שזה נחשב אויל מועיד אפילו שמורידים את זה אפילו שמטיילים עם זה נוסעים עם זה אפילו קודשים נמי אז קודשים שלא יפסלו כי הם נמצאים בתוך אוהל מועיד היא אוהל מועיד לו דווקא ואם זה לא נחשב או מועיל אפילו לחם הפורם נמי אז שהלחם הפנים כן יפסל זה לא אומיד אז למה למה הוא לא נפסל וזה מעסק הגמור זאת אומרת עשינו את כל זה כל זה כדרך הגמורה להראות לנו התחלנו להגיד כמו שולחן ערוך את ה את השורה הזאת אבל רצינו להראות איך הגענו לזה אלוקי יוס רובנו אמר מר אומר במסודו ומר אומר במסולות ולא יפליגי אין מחלוקס בין רבי רבי יוחנן רביישוב בן לידי שניהם סוברים שאם הלחם על השולחן זה נשאר בקדושה ושניהם אומרים שאם הלחם מחוץ לשולחן שחשבת לאכול את זה ופתאום הקדוש ברוך הוא אמר בוא ניסע ושמת את זה בצד אז זה נפסל ביוצאים אז יש לך מן דורמר אחד שאמר שנפסל ביוצה כי הוא דיבר על שהוציאו מהשולחן יש לך את המנדומר השני שאמר שזה לא נפס ביוצה כי הוא דיבר על שבתוך השולחן אבל הם מך לא יקס >> [שיעול][כחכוח] >> אומר הבי שמע מינו אומר הבשמע מינו יש סידוג מסויס בלילה הקדוש ברוך הוא אומר ב300 בבוקר נוסעים אז נוסעים קמים באמצע לילה ונוסעים שמע מנו יש סילק מסוי בלילה או שאפשר להגיד לו הקדוש ברוך הוא אומר נוסעים עכשיו אתה יודע שנוסעים מתי בנצחה כשיוצא השמש ניסע זוגד תוך אין סילוג מסויס בלילו אמסמד לי לצפקו מה אז אם אתה אומר אומר לי שלא אז מתי כן נוסים בבוקר זה בעייתי מאוד כל פעם רק בבוקר מה משום יוצא תגלי משום לי לכן הוא עשה את הדבר הזה לינור מה זה ליור שה כמו שבן אדם יושם בלילה גם הקורבן אסור לו לישון את כל הלילה ולהיות אם הוא ישן אם הקורבן ישן זאת אומרת אם זה קוצ'י קוצ'ים כמו חת אזבו לו אם זה היה כל הלילה זה פסוק מה זה יוצי? להוציא את הדבר החוצה מהביס המקדש. אז לא נתבלבל בין שתי הדברים האלה. יש לי שהלחם הטומת הלחם הפונם נשאר בלילה כישהוא לא היה צריך להישאר. למדנו שלחם הפונם זה שווה ימים אבל הוא נשאר יותר מזה. [כחכוח] אבל בעצם הגמור שואלת על המילה של קוצ'ם. לכן אמרתי לכם לזכור שכתוב קוצ'ים. כן 10 שורות למעלה כתוב קוצ'ים נפסולים ביוצה. אז שואל את הגמורה אני לא מבין למה יוצי לינו אם יש שמה קודשים של חטו של אוילו אז זה צריך להפסל בלינו לא בגלל יוצה אז עוד פעם אם אם נוסעים רק בבוקר אז למה כתוב בברייס שכל הקודשים נפסלים ביוזה אם נוסים רק בבוקר אז ברגע שהגיע בוקר אז זה נפסל בגלל שזה לי אומרת הגמרא פשיט ודאי שנושאים מה מה הבוכיח כאן מה שאפשר לנסוע בלילה כתוב מפורש לא לכס יומם ולילה כסב כתוב מפורש שולחים יומם ולילה מהסליך דוקבים ממו אבל איך דלא ממו או הייתי חושב מה זה יומם בלילה כתוב יומם קודם אז אם התחלת את המסע שלך ביום יש משהו דומה למשל אני סתם זורק את זה כי זה נכנס לראש אם אתה נמצא על אוניה ביום שישי וזה נכנס לשבת אז מותר לך להשאר על על האוניה אני לא פוסק, אני רק ככה למדנו פעם אבל לעלות על האוניה ביום בשבת אסור. אז כאן גם אתה לא מתחיל בלילה. אם אתה נמצא באמצע טיול, נסיעה והתחלת את זה ביום, אתה יכול להמשיך הלאה בלילה. אבל ליוקו ביומו בלילה ליומוצו סליחה למוצו אקראי [שיעול][כחכוח] כלומר שמלון זה מה שהבאי רוצה להוכיח. אפשר גם להתחיל בלילה זקתי גמור ורמיני גמורה ורמיני בוא נסתכל [כחכוח] 12 שורות מה על זה בוא נראה 14 שורות מה כתוב בשסילוק מסויס שהראנו את הסרטון הזה שמורידים את הפורכס ממש מישכון אמרנו שהקודשים נפסם ביוצה וזובים ומצוירועים משתלכים חוץ מחיצה שהזב והמצר צריך לצאת החוצה זאת אומרת שיש שמה קדושה בתוך המחנ ליו אז שואלת הגמור מיני הוגלופרס אז בוא נעשה את זה עוד פעם פוג מצוין הוגלו הפרויכס הוטרו כאן כתוב הפוך הותרו הזובם ומצורים לכונס לשון 14 שורות למעלה אמרנו שהזוב ומצורים משתלכים חוץ ממחיצה הזאת צריכים לצאת החוצה גם כתוב מפורש הם יכולים להכנס אפילו לתוך מכנן שכיינו אומר שלא יקח שיהיה הו רבי אליעזר רבי אליעזר הוא הזה שמתיר ה רבונן רבונו סרים איך אנחנו רואים שרבי אליעזר מתיר דסניו רבי אליעזר אומר יאכל דוחקו אז זה עובד ככה תמי מיס מישהו טממת מת ובוא נגיד רוב הציבות מאמת כן רוב הציבות מאמת אז מותר מותר להם להיכנס לתוך האזורו למה כי טומוטרו בציבור רק על טומת מת אבל מצוירו אסור לו הוא לא אין לו ההתר להיכנס זה טומאה אחרת טומת זאת אומרת מת מותר אז המצוירו נכנס מה קרה היה מצב שכל שרוב כלי ישראל 51% של כלי ישראל הם טמאים מת הלכו ללוויה שלך גדולי הדור וכולם היו ליד המיטו המת והם נטמו אז אם רוב הציבור טמא מותר להם להתכנס אז המצוירון דחק את עצמו ונכנס בפנים דוחזו ומצר זור בפסח בואו בטומו יו יהיו חיובים הייתי חושב חושב שהם חייבים קורס כמו תמיד שמצ נכנס הוא חייב קורס ויש לכ מנמחנה כל צורע וכלזו וכל טומ נפש שמה שתמס משתלכי מצורים משתלכי אם אתממת חייב לצאת אז גם המצ חייב לצאת ממיס משתלכים אינזוב מצורים משתלכים רגע להבין את זה טוב אינזוב צורי משתלכים לא הכוונה שלא משתלכים ודאי שמשחים הם לא מקבלים קורס או אז אם רואים שבמצב כזה שלא חייבים קורס אז גם כשהגמורה הגמרא רוצה להגיד שגוללים את הפרויכס ושמה כבר אין את הטמים מת לא כל כך מקפידים עליו שיהיה שמה לא מקפידים עליו קללו אותה פה רכס אז גם אין זוב זה זה הולך לפי רבי אליעזר כן רבי אליעזר אומר למעלה עמוד למעלה רבי יוד יוחוב לא מקילים איתם כי זה מצב שהתמס רוב הציבור יכול להיכנס אז מכילים הזו אז גם כאן שמקילים מאמת כי גללו אותה בכס אז גם מקילים על הזוב אוקיי סוגיה חדשה רבו ישראל אחז שתי הלחם באחס לחם הפונים לישוסון והריכוסון בחוץ והפיוסם בפנים יש לנו שלוש שיטות כאן איפה לשים את הלחם הפונן ואיפה עופים אותו גם השתי הלחם וגם הלכפ השיטה הראשונה של המשנה תנקמה אומר שאת הלישה ואת הריכה אפשר לעשות מחוץ לאזור אבל אפייה לתוך האזור אז הוא מחלק בין אפייה ל ללישה ואינון דויכוז זה שבוס הוא סובר שגם השתי הלחם לא דוחה שבוס לכם לכם הפונים די לא דוכה שבת אבל גם השם לכם לא דוכה שבת רבי יהודה אומר כל מעשי בפנים לא נכון גם על אישה בפנים ואז יהיה לנו את רב שמן שאומר שגם האפייה גם עלישה בחוץ אז יש לנו אפייה רב שימן אפייה ולישה בחוץ רבי יהודה אומר אפיה ולישה רק בתוך האזורה ואז יש תנקמה [נחירות בוז] שאומר לישה מחוץ לאזורה אפיה בתוך האזורה עשה מבפנים בשם לאי לא מביא רוגל לא ימר שהגמרא תגיד שזה כאילו קבולה תמיד תהיה רגיל להגיד שתי הלחם ולחם פונם כשירויז בזורו וקשירוס בבספגי זאת אומרת תוך החומה של ירושלים כל מה שבתוך ירושלים אבל זה מחוץ לעזור שגמור הוגו וגשעריסריכוז מחוץ זאת אומרת אין בעיה של לי יוצי כן אתה יכול לעשות את כל הלישה הכל מחוץ לעזור ואז אתה מבין את זה בפנים זה לא היה בחוץ כי לא היה זה לקדושה עדיין אל ממידס יובש לא נזכו מה שאתה השתמשת בכלי כי כלי שמודד לך ודאי יש שזה קדושה כלי שמודד יבש כמו הייסור שמודד את הקמח יש מחלוקת יש איזה קדושה או לא אם זה נותן קדושה אם זה היה נותן קדושה לקמח מחוץ לאזורו אז זה בעיתי מאוד כי אז יוצא אלמידס יובש לא נסקאץ' ואפיוסון בפנים אה אז איך מזה בפנים אלמוס יובש נזקצ'ו התנור מקדש אז יש לנו כאן בעיה האם הכלי מקדש או לא מקדש תנור זה סוג של כלי אמרת שכלי יבש לא מקדש פתאום אתה אומר לי שתנור כן מקדש ומה הגמרא תגיד כן התנור כן והכלי הזה לא אומר הוא כשעודום קושש הוא קוש ש כברזל שאלנו את השאלה הזאת לבן אדם שהוא מאוד מאוד חד כמו ברזל ומנו רב שישס שאלנו את השאלה הזאת רב שישס והוא לא לא היה לו תשובה טובה אומרת הגמורה מהקרושו מה הבעיה דיל מיסורו למקדש אולי הכלי הזה של היסורון אין איזה קדושה אבל תן הוא מקדש מה אתה משווה את כל הכלים רבי זמ אחד יש איזה קדושה ואחד לא אלוה קשו קשו ואפיוסם בפנים איפה אתה עושה את זה בתוך האזור אמנו מקדש למה אתה עושה את זה באזור לת קדושה ואדויחוסשבוס ואי אפשר לות לעפות את זה בשבת אז אם אי אפשר להפות את זה בשבת יפס לו בלינו [כחכוח] למה זה נפע בערב שבס אם זה נפע בערב שבס כי זה לא דוכה שבס אז אז זה נפסל בלי למה כי התנור שאתה עפית את זה נתן את זה קדושה ואז מתחיל לתקתק השעון וברגע שמתקתק השעון מערב שבס שמגיע א הבוקר שלש שבת זה כבר נפסל בלינו אומר רובה הוא כשרותם קוש שהוא קושג הברזל שאלנו את זה לבן אדם שהוא קשה כמו ברזל הוא מחודדומנו רב שישס אותו לא כן זה רב שיש והוא לא יודע לענות רבשי מי קושיות מי בפנים במוקריזם לא הכוונה בפנים אנשים שעובדים בפנים זאת אומרת תשתמש עם כוינים [כחכוח] >> שהם זריזם לא יודע לא לא ידעתי אם להראות את זה או לא אבל לא היה הרבה מה להראות אז בסדר [מוזיקה] [כחכוח] זה וריאל אה לא רויאל ראיתם [מוזיקה] הזה שedמו [מוזיקה] שנדאו שמים את הידו הזה מהקוש יודעים במי בפנים במוגים זריזים לא המקום שאתה עושה זה תשתמש באנשים זריזים למה שידאגו שלא יהיה חומץ זריזים הכוונה לא כל כך במהירות הכוונה שהם זירים כך נראה לי אומרת הגמור ועוד רב שהיא ברוסי או בדוסו זה מצחיק זה לא נכון בוא נפשך בזריז למה אתה צריך קונלים כי אתה רוצה לעשות את זה בזהירות שלא יהיה חומץ מבינים אז אז באותו מידה גם אלישע ואריכה כמו שראינו בסרטון צריך להיות ואלישה ואריכה לא הבין את זה מזה אם לא צריך זהירות על החומץ שמה בלישו אז בינם לא ביניים זה אז זה כמו מפיית מצב בחלק הזה נקפיד בחלק הזה לא נקפיד אם אתה צריך להקפיד כי זה חומץ אז תקפיד מההתחלה עד הסוף אלא דרבעה שברוסי זה לא יכול להיות הפשט שמשתמשים אנשים שמזריזים אבל לא נשאר לנו לא נשאר לנו תירוצץ כאן זקמור רבי יהודה אומר כל מעשה בפנים יש מחלוקת במשנה שלוש שלוש שיטות האם אופים את ה רבי אומר שהכל צריך להיות בתוך האזור גם עלישה וגם אפייה ברב שמון אומר הכל יכול להיות מחוץ לאזור אומר רב אבור ברקשני מיקרו איךוד דור שהוא הסיפור המפורסם אצל דובד המלך שהוא ברח משור ואיפה הוא הגיע לנויב [נחירות בוז] שהמשכון היה בנו נויב וגיבוי קודם בנויב בגלל הסיפור הזה זה עבר אחר כך לגבר קוראים לזה נויב אירקינה מה קרה ש דובד המלך היה נורא רעב והוא הוא הגיע שמה והוא אמר לאחי מלך תביא לי קצת לאכול אני צריך לחם ואז הוא אמר לו הוא אמר לו כזה לא של והוא דרך או דוד המלך אומר ל אז מראה לו זה יש לו שמה ש לחם הפונים. מה אתה רוצה לאכול לחם הפונים? בסוף כן הוא אכל לחם הפונים. למה? כשזה יהיה פיקוח נפש. הוא היה כל כך חרב הוא הלך למות. אז הוא אומר לו והוא דר חול אף כי היום יקדש בכלי. אז מה הפשט בפסוק? והודר חול זה דרך של יום חול אף כי היום מקדש בכלי. מה הפשט? אז זה המחלוקת. אז רבי יהודה סובר בכל השכחינו דכף דוד המלך ראה אותם מופים את הלחם בחיס ערב שרץ אומר לו הוא דרך חול כפיטולי אתם עושים את זה בערב שעבש אף כי היום יגידש בכלי אבל אם אתם עוים את זה היום יהיה לזה קדושה איך יהיה לזה קדושה היום מהתנור מהכלי זה בעייתי היפוס בלידה זה בדיוק מה שהגמרא שאלה מקודם זה מה שדובד המלך אומר להם שזה לשון קשה כזה זה אה והוא דרך חול אתה עושה אתה עופה את הלחם בחול ביום שישי אז התנור אף כי היום י קדש בכלי התנור מקדש את זה אז אם ככה זה נפסה עלינו התנור זה כלי או אז אם כך אמר תעשה את זה בשבת אתה לא יכול לעשות את זה בלינו אתה חייב לחלל שבת על זה רבי שמן סובר בשבס שכחינו דקורף לא הסיפור היה אחרת הוא לא מצא הוא לא הוא לא הגיע ביום שישי הוא הגיע בשבס אומר לו לא יודח כל בדול מבדי מה אתה מה אתם עופים עכשיו בשבת השתגעתם והוא אומר הפוך מדתנו מקדש מה אתה חושב אתם חושבים שהתנור יש לזה קדושה שוכן מקדש אז מה תעפו את הלחם בערב שבס יום שישי בערב שבת אין לזה קדושה זה לא בעיה אז זה לא יפסל בלינו מחר בבוקר שמגיע הזמן תכניסו את זה לתוך השולחן ואז יתפס בזה קדושה לא היום אחר זה שואלת הגמור וממוז בשספי שכחינו מה או אז רגע הנה יש לנו סרטון שאני עוד לא ראיתי >> [כחכוח] [מוזיקה] >> เ >> [מוזיקה] [מוזיקה] >> ירושלמי כתוב שהוא ח 12 לכם נראה שזה ירושלמי הוא ממוצס חמש שורות מלמטה הוא ממספי שקחינו הוא באמת מצא אותם מצא את אחי מלך כשהם עורפים את הלחם והוקסי ויתן לו הכהן קוידש כי לא יהיהו יושום לחם לא ישם לחם הוא היה צריך לתת לו מהלחם הפנים כי אם לחם הפנים המוסורים מה זה המוסורים שסילקו אותם [שיעול][כחכוח] מתי מסלקים את הלחם הפולים מהשולחן כשזה בן שבוע אז כבר היה לחם ישן לא הוא לאפה לא עפו שמה זה הפוך הגיעו הוא הגיע השבוע הכי שב כי מזרמו מוסרים מלפני השם אלו מה דרך כלל דקו אמר לו אז מה הוא התכוון הוכמי לכחם כי לחם הפול המוסר לפני השם אין שמה לחם רגיל יש שמה רק לחם הפול אבל למבילו דר אם כהן יכול לאכול את זה עכשיו אין לזה מעילה [כחכוח] זה כבר ניתן הכהן אם אין לזה מעילה אפילו אלא אפילו הך נמי תיש בכלי ד לאכול אם זה לחם ישן ודאי שאני יכול לאכול את זה מותר מותר לאכול לכהן לאכול את זה אז גם לי אין כל כך איסור לאכול את זה למה כמו שהגמוד יגיד בעוד שנייה אבל אפילו אם זה לחם הפונים [כחכוח] תביאו לי מסוכנו אני בן אדם בסכנת מוות אומר רשי סתכלו כאן על הרשי ז שחוזי בולמוס הטנה מי שחוזי בולמוס הוא מאוד מאוד רעב מאכילנו עד שירו אינו אפילו ביום הכיפורים מותר לחלל יום כיפור בשביל זה רבי יהודה ורבי שמעון בגמור פלי הגמור פשוט המחלוקת שלהם מה קבולה האם התנור מקדש את הלחם ואם התנור מקדש את הלחם אז יש לנו בעיה של לינ אז לכן צריכים לחלל שבת על זה ולעשות את זה בשבת אוי לא אם התנור לא מקדש את הלחם אז אפשר להפות את הלחם מערב שעז ולהכניס את הלחם בשבת ואז יתפוס את גדוש דקנמי תרב שמן אומר לא רוגל לאמר שתי הלחם ולחם הפונם כשירוס באזורו כשירוס הבספגי שבן אדם יגיד ככה כתוב במשנה שאפשר להפוט את הלחם גם ביספגי גם מחוץ לביס מקדוש בתוך החומות של ירושלים מה זה הכוונה לא יהיה רוגל מה זה לא הבי רוגל מכיוון שזה קבולה לא רואים שזה היה מסוירו שהוא קיבל מהבויסו וגם תן השני רבויסי שיהיה לכם ערב טוב ונעים