הרב שלמה לוינשטיין - שיעור פרשת ויקהל - פרשת פרה תשפ"ה - חוברת השיעור בקישור למטה👇

כתוב בספר תורה ו' שהיא לא צריכה פוסל את הספר ודאי אז רשי אז אז רשי נכון המסורת של רשי הייתה אחרת לגבי הספר תורה ושלנו אחרת זהו אפשר להחריקה טוב לא יודע לא מה פתאום אז ככה קודם כל השיעור יהיה לילוי נשמת יודר יהודה אריה בן גיננדל חיה גיננדל ולרפואת שרה ליעת בת ליאורה שהשם ישלח רפואה שלמתו של חולי ישראל אמן וגם חבר שלי גם כן צריך רפואה שלמה דוד בן אורנה וגם לעילוי נשמת חמיך רב צביאי בן חנה משפחת רבי והשבוע בפורים נפטר חמי בפורים יהודי בן 98 ביא אדר הוא היה בן 98 ובפורים הוא נפטר קראו לו יצחוק א סליחה קראו לו יעקב אליהו בן יצחק אהרון יא יא יעקב אליהו בן יצחק אהרון והוא נולד ביא בקיצור אז הוא נפטר אמרתי לכם בן 98 אני סיפרתי לכם כמה פעמים הוא נולד בברנוביץ' ברנוביץ' זה עיר שאנחנו הבני ישיבות מכירים אותה בגלל רבל חולון וסרמן שהיה שם הישיבה שלו אבל הוא היה מהבית חסיד סלונים ובברנוביץ' יש גם היה גם מרכז של חסידי סלונים הרבי הביסברום היה שם ושישיבה היה רב מוישה מידנר רב מוישה מידנר היה ראש ישיבה הוא היה תלמיד חכם גדול ואיש חסיד גדול וצדיק גדול גדול כשהוא נפטר מוישה מידנר הוא היה תמיד לומד מס לומד ידע כל השס אבל מסכת יבמות תמיד היה פתוח אצלו על השולחן וכשנפטר מה היה הספט של רבי אלחוון וסרמן רב מי אני רואה את מסכת יבמות בא ללוות אותך זה היה ההספ כשחמי נולד קצת זמן אחר כך הוא היה חולל בדלקת ראות עוד לא היה בעולם אנטיביוטיקה בלצילין לא ידעו מה זה. אז האמא שלו רצה איתו לרופאים והרופאים אמרו שזה בסדר, אתם צעירים, יהיה לכם עוד ילדים. אבא שלו רץ לרב מוישה מידנר ורב מוישה מידנר היה ככה הסבתא הייתה מספרת היה מריח טבק. אז הוא לקח טבק עניי בליבטים. הם יחליטו מי יחיה ומי ימות. לשים 18 זלוטס בקופת צדקה והשם יעזור. ושמו 18 זלוטס בקופת צדקה והשבוע הוא נפטר בן [מוזיקה] 98. אז זה היה עכשיו אבא שלו עלה לארץ לבד כי לא היה כסף לקחת את כולם ואחר כך הם באו. אז כשהם היו ילדים הוא בגיל שבע הוא עלה לארץ אז הם היו ילדים ואבא שלהם לא היה. תמיד היה מספר שבטיש של האדמור הביסברום אז היה צועק הילדים שלי יצחוקן הילדים שלי צחוקרון כבר קיבלו שיבואו לקבל את השיריים אז זה היה הילדות שלו הזה אחר כך הם באו לפה הם גרו בכפר סבא בגיל 12 הוא הלך ללמוד אצל רבי מאיר רובמן ב בחיפה תפארת איך קראו לה ישיבה תפארת ישראל תפארת הכרמל תפארת הכרמל רבי מאיר רובמן ואחר כך הוא למד בסיוסף לומז'ה כשהוא למד בלומה שם למד רב חיים קנייבסקי שם למד כל הגדויים שמואל רוזובסקי רב גר שנדלשטין כולם למדו אז בלומה הוא היה מהצעירים יותר אחר כך הוא למד בבס יוסף אצל רבי הלל ויטקינד והחתנים שלו רב שרגרוסברט ורב מור תחמן ואחר כך כך היה חבוטה של רב מאוד חימן עד שרב מאוד חימן נפטר וזהו שנים האחרונות היה לו זקנה קשה היה נחלש ונחלש ונחלש ברוך השם בפורים הוא נפ הוא לא התעורר בבוקר אז היום קמו מהשבעה אז השיעור יהיה גם לילוי נשמתו יעקב אליהו בן יצחוק אהרון והצלחת כל עם ישראל מהציבות החבר כן יום שישי אחרי צהריים קברנו אותו שחתפלל זה כל הח כן זה לא פשוט יום שישי אחרי צהריים שנו ירושלים לקרוא טוב אנחנו מתחילים את פרשת א איזה ויקהל תשפה ישתבח ח שמוי ורבותיי אז יש לנו שאלה הפרשה מתחילה עם שבת ויקל משה את כל דת בני ישראל ויאמר אליהם אלה דברים אשר ציווה השם לעשות אותם שש שתיים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון להשם כל האוס מלאכה יומת מות יומת כך כתוב מות יומת או יומת יומה זה יומה יפה אבל ולא תברוש בכל מה שמותכם ביום השבת וזהו ואז הוא מדבר על על המשכן כאילו השבת זה היה דרך אגב כזה אה לכות שבת מה נכון אבל כאילו לא תעשה איזה דרשה יפה לכבוד שבת ככה שלושה פסוקים וזהו ועוברים לדבר על המשכן. אז יש הסבר יפה מאוד עם סיפור. הרב להו הזקן זה שהיה הרב ראשי שאחרי זה היה הרב תל אביב ישראל מאיר או הוא הרי כתב ספר על החיים שלו שנקרא אל תשלח ידך אל הנהר. אז שמה הוא מספר שמה הוא מספר ש הוא בא מהשואה הוא היה יתום מאבא אמא לא היה לו כלום האח היה לו אחים אח או אחים אבל הוא יתום לגמרי אז לקחו אותו להיות אצל דוד שלו הרב פוגלמן שהיה הרב של קריית מוצקין זהו עכשיו יום אחד היה לא יודע אם יום אחד או שתמיד היה, לא יודע, אבל האוטובוסים נסו שם בשבת, חיפה אדומה. אז הרב יצא להפגנה, באו אנשים עם טליתות ככה וזה ועמדו ופתאום הגיע האוטובוס. אז בשנייה אחת הרב הוריד את הטלית שלו ופרס אותה על הכביש וכל הקהל הבינו מה צריכים לעשות. כולם פרסו את התליטות שלהם על הכביש והאוטרוס נעצר. הנהג ירד עם דמעות בעיניים. הוא אמר לרב, מה אתה עושה לי? אני לא יכול לדרוך על טלית. אתה רוצה ניסע לטלית? אני לא יכול לנסוע על טלית. אז מה מה הנקודה כאן? לנסוע בשבת אין לו בעיה, אבל לדרוך עם הגלגל על טלית זה זה בלתי אפשרי. איפה ההיגיון? זה לא. התשובה היא כך. לזה הוא כבר התרגל. לנסוע בשבת אין לו רגש. זה באמת עבירה הרבה יותר גדולה אבל הוא לא מתרגש מזה כי הוא התרגל לזה. אבל לדרוך על טלית זה דומה לזה. אני רוצה לספר סיפור. הרב שטיילמן הגיע אליו פעם ראש ישיבה אחד שיש לו בחור בעל תשובה בישיבה והוא תפסו אותו מהשם בשבת. אז הוא רוצה לזרוק אותו. הוא בא לבקש רשות מהרב שטיימן. אז הרב שתמן שאל אותו ומה בהם הוא ישן בשבת אז הוא אמר מה זאת אומרת דאורייתא אומר ואין לך בחורים בישיבה שמדברים לשון הרע גם דאורייתא מה התשובה כולם יודעים שזה עבירה חמורה אבל היא מזולזלת הלשון הרע זה מזולזל שבת לא אמר לו הרב שלימן מאיפה איפה שהוא הגיע לעשן בשבת זה כמו אצלם לדבר לשון הרע יודעים שזה אסור ולא מרגישים לא מרגישים את החומרה סילה בסדר בסדר כנגד ג העבירות החמורות עכשיו אחרי שהבנו את זה אז בעצם כשבן אדם יש אצלו דבר שהוא מזולזל מה הדבר שיכול להרים את זה חזרה משהו שזה משהו ש זהע אחרי שהוא לא ידרוך על הטלית עם האוטו יגידו לו אז מה על טלית אתה לא דורך על שבת אתה דורך תראה תבין זה הרבה יותר חמורבסור בדיוק לפעלות את הערך אומר הקדוש ברוך הוא תגיד להם שהמשכן יקר לי מאוד איך הם יכולים לדעת שהמשכן יקר תרומה תצווה כי טיסה ויקל פקודי בשביל מה אתה חוזר על זה זה לא נפקים הנה כבר היה מה שהיה נגמר כותב כותב כותב כותב מה אתה כותב כל כך הרבה שתבין כמה זה יקר לי הבנת כמה זה יקר לי יפה אל תחלב לו שבת במשכן זה הכל זה הדרשה אחרי שהבנת כמה זה יקר לי. עכשיו תבין את השבת אני לא מושה לך לבשל משכן. זהו לכן ההקשר הזה בין שני הדברים זה בעמוד שב כן בלי הרב שטיילמן אבל שימן לומר שזה פחות מהשבת מה שהשבת זה פחות מה משכן משכן אנשים מתרגשים עושים משכן שבת אתה יודע זה כל שבת אז אז הוא רוצה להגיד לך כמה השבת חמורה אז הוא אומר תשמע שבת סביב המשקל. למה? כי המשקל אתה מתרגש, אתה מבין. יפה. אז עכשיו שבת זה יותר חמור. סתם סיפור יפה. הבאתי פה בעמוד 9 10 11. דיברנו לאחרונה כמה דברים מהרב מהרב יהושע ארונסון עלי מרורות אז בין השער הוא מספר שאחרי השואה הם היו במחנה שנקרא אבנזה מחנה פליטים כאילו לא אף אחד לא רצה את היהודים הרי אחרי אחרי השואה באנג אנגלים לא נתנו לנו להיכנס לארץ וכל שאר המדינות נתנו במסורה במסורה נתנו ויזות בקיצור אז היו שמה במחנה הזה ואז יום אחד החיסוקות אמרו להם שנותנים להם מחנה אחר שיהיה קצת יותר זה אבל יש מקום ל1לף איש התברר שנותנים להם במקום את האבנזה הזה עיירת נופש עם בתים שעוד לפני השואה העיירה הזאת הייתה מפורסמת לפרנצי יוזף היה שמה וילה לפרנצי יוזף הקיסר היה וילה בעיירת נופש הזו לשם לוקחים אותם טוב התחילו לנסוע נוסעים נוסעים נוסעים נוסעים ונוסעים ונוסעים ונוסעים עוד מעט שבת אז הרב ארונסון ועוד 100 איש אמרו למפקד האמריקאי אנחנו לא נוסעים בשבת מה אין דבר כזה בשום אופן יש לי פקודת מסע ואתם תיסעו לא נוסעים בשבת לא יעזור לך כלום הורידו אותם באמצע הדרך עם לחם זהו לחם עכשיו הגויים מסביב, הגרמנים ממחשימם, לא, אף אחד לא התנדב להכניס אותם. רואים אנשים באמצע הרחוב ככה, לא מצאו בסוף איזה מטבן שהיה שמה אוכל של בהמות, שמה הם הלכו לנוח. במוצאי שבת האמריקאים הגיעו לקחת אותם ואז התברר שהמפקד השאיר להם את הווילות הכי יפות, כוללת זאת של פרנס יוסף. למה? כלומר אלה היהודים שהם ככה שומרים על השבת שלהם מגיע להם רבי שלו מזלמן היה גר אצל חמותו עכשיו הוא לא ממש היה גר אצל חמותו יותר נכון לומר שהיא הייתה גרה אצלו רק הוא נתן תן לה את ההרגשה שהוא גר אצלה. יום אחד בשבת היא לא הרגישה טוב, צריכים לקחת אותה לבית חולים. אז רב שלי מזלמן אמר היא תיסא. והבן שלו אמר לו גם אתה תיסא וגם אני. למה צריך כל כך הרבה? אז הוא אמר היא תיסא כי היא צריכה להיות בבית חולים. אתה תיסא כי אם צריכים לרוץ להביא משהו ניירת וזה אתה תה ואני אס כי קוראים לרבי שלהם מזלמן ויתנו לטיפול יותר טוב. לא יודע טוב לא לטוב יתנו לטיפול יותר טוב זכותו כן אם זה יהיה למישהו למה זה אז ישאל עוד פעם הלכה אבל כן כן היה פעם הזמנים גם באמריקה גם באנגליה בכמה מקומות שלא היה אפשר לשמור שבת כמעט לא היה שייך לשמור שבת מי ששמר שבת יום שני היה צריך לחפש עבודה חדשה היה שם בחור אחד שקראו לו [מוזיקה] סליחה אני לא בעמוד הנכון כן היה שם בחור אחד שקראו לו שלמה נפטלי הרץ והוא הגיע לס לסיכום עם הבוס שלו שהוא מח5 בבוקר עד שישי אחרי צהריים יעבוד בלי הפסקה בתנאי שיתן לו את השבת. הוא הסכים בסופו של דבר. לא לא כך רצה, אבל בסופו של דבר הוא הסכים. והוא מסכן היה עובד מחמישי בבוקר עד שבת. היה מגיע לשבת, החליף בגדים, הולך בבית כנסת, חוזר הביתה, טרח, נרדם. לא שייך, נרדם. יותר מאוחר היה קם, עושה קידוש, אוכל קצת וזה. אבא שלו הלך היה צדיק באנגליה שקראו לו שקראו לו הרב רבל חונון הלפרי אז אבא שלו הלך אליו בח לו מה יהיה עם הבחור הזה הוא לא שהוא סעודת שבת ככהזה קידוש קצת אוכל מה לא זמירות שבת לא דברי תורה לאמה אמר לו השם של הבן שלך זה שלו נפתלי הרץ ראשי תיבות שינה שינה שתדע לך כתוב שינה משובחת השינה הזאת שהבן שלך ישן לכבוד השבת כי הוא היה ער כל הלילה שעבר ו כמעט 48 שעות חביבה לפני הקדוש ברוך הוא יותר מהסעודה הזאת שבן אדם מוסר נפש עד כדי כך כן זה היה בעמוד 26 והיה פעם רב שימן סופר שהוא היה בן של החתם סופר הוא הגיע אל פרנס יוזף והפגישה הייתה בשבת פרנס יוזף קיבל אותו בסיגר ורצה להדליק לו את זה שבת אז הוא אמר המתנה של הקיסר כל כך כל כך חשובה לי שאני לא מסוגל להעלות אותה בעשן. היה לי עוד משהו להגיד לכם על שבת, אבל נעלם לי פתאום. איפה זה? טוב, לא רגע. לא יודע. ועכשיו נעבור להמשך הפרשה. הוא אומר לנו, קחו מאיתכם נופה. קחו מאיתכם פרק ל פסוק ה. קחו מאיתכם תרומה להשם. כל נדיב ליבו יביאה את תרומת השם. זהב כסף ונחושת. אז א אז מה זה קחו מאיתכם? אז סיפרתי לכם את זה פעם. רבי יאנקה לגלינסקי היה בסיביר. למה הוא היה בסיביר? כו למה? למה? על איזה על איזה פשע? התשובה היא זה הלך ככה. היו מגיעים לסיביר על מה אתה פה? אחד שואל את השני על מה אתה פה? אומר על כלום. כמה שנים קיבלת? אומר, "25." מרז נכון לו כלום אה מה אתה אז אתה צודק זה על כלום אם היה סיבה זה היה יותר מ-25 25 זה היה על כלום אז 25 שנה השם עזר הם יצאו קודם כן אבל אבל למיס הוא קיבל 25 שנה הוא וכל הישיבה שלו ושמה הוא פגש שני אחים שקראו להם פונסקי שהם היו עשירים גדולים וזה הפשע שלהם שבגלל זה זרקו אותם לסיביר. כמובן את הכסף לקחו להם אבל את ה את העונש על זה שהם היו עשירים שהם התאשרו על חשבון הפועלים אז רקו אותם לסיבר ל-25 שנה. איך שיך עשירים קומוניסטים כולם אותו דבר. זה היה לפני הם היו לפני כן עשירים לקחו להם את הכסף וזרקו אותם לסיביר על הפשע שהם היו עשירים. בקיצר אז הרבי ינקלה מספר שהיה אחד האחים פונסקי אמר לו פעם תשמע אני במצב שאני היום כבר סולח לכולם על כל מה שהוא עושה אי פעם יש שני אנשים בעולם שאני לא סולח להם לא בזה ולא בבהנו זה נשמע מעניין מי אז הוא אמר לו אחד זה הפונב רב קהנמנו והשני זה הדבר אברום הרב של קובנה רב אברום דובר קהנה שפירה ושני אלה אני לא צולח אומר לו זאת אומרת מה אתה יכול לס מה הם עשו לך אומר אתה יודע כמה פעמים אני יוצה לבקש כסף נו אמר ונתתי ואז תמיד הם היו אומרים אולי אפשר עוד קצת מצב קשה עכשיו נו אז על מה אתה לא צולח להם אומר למה אתה יודע איזה נחמדים הם היו למה הם לא באו עם אקדח תראה סטלין בא עם אקדח לקח הכל מה הם באו נחמדים על זה אני לא שח ואז אחרי שרבי יאנקלה זכה להגיע לבני ברק סיפר את זה לפונבי אז פונבי אמר אני זוכר אותם ובאמת כל פעם הייתי מבקש עוד ואתה יודע מה הם מנו לי אומרים ניתן לכל אחד עוד מה ישאר לנו ואני אמרתי להם הרי זה מה שישאר לכם קחו מאיתכם תרומה, קחו מה שאתה נותן את זה אתה לוקח. ועל כל פנים בעמוד 32 אז יש כאן תוספת נכבדה שמה שכשאדם לומד תורה את זה גם סטלין עם אקדח לא יכול לקחת. הרכוש של שיש בבנק זה סטלין יכול לקחת עם אקדח שאדם זוכה ללמוד תורה אז גם עם אקדח אי אפשר לקחת מזה מה הייתה הטענה שלהם למה הוא הנס אותם לתת יותר כן טוב עכשיו נראה פרק ל פסוק כב ויבואו האנשים על הנשים כל נדיבלי הביאו חוך ונזם וטבעת וחומז כל כלי זהב וכל איש אשר העניף תנופת זהב להשם תסבירו לי לא הבנתי כל נדיב לב הביאו חוכ ונזם וטבעת וחומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב להשם מה ההמשך לא הבנתי את הפסוק שתולדה ויש תחשי ויש מתלילי אבש אה וכל ששרניף תנופת זהב זה מטילי זהב זה מה שאתה אומר יכול להיות שאתה צודק בוא נראה אם רש"י גם אומר ככה לא רש"י לא מסביר את זה אבל בספר ליקוטי חבר בן חיים הוא אומר דבר נפלא ביותר יש איש נדיב לב איך כתוב כאן בפסוק כל נדיב לב הביאו מה הם הביאו ח ונזם וטבעת וכומ חומז כל כלי זהב מה נראה לך יעשו במקדש עם החוך ונזם וטבעת וחומז אה יתיחו את זה נדיב לב הוא אומר אותי לא מעניין איפה ישימו העיקר שיהיה זהב בבית המקדש אז הוא מביא דבר שיתיחו ברור שיתיחו אותו ויש אחד שרוצה שיהיה פתק על שמו אז הוא מביא כלי גדול שזה מה שצריך אומר כל נדיב לב הביא רוח ונב וזה דבר דוכמהז כל כלי זהב וכל איש אשר הניעיף אז הוא הביא זהב להשם הביא משהו שיהיה כתוב על זה לא שיתיחו את זה יש לפעמים בן אדם אומר צריכים להגביד לבית כנסת קך אחד אומר לא לא ה ה עושים תורמה לספר תורה אני ראיתי פעם כמו עיניי באו לבקש ממישהו בשביל ספר תורה אז הוא אומר אני נותן את העצי חיים את המקלות, את העצי חיים קוראים לזה עצי חיים זה אני נותן אמר לו לא זה כבר מישהו אחר נותן אז לא למה עצי חיים אתה שם פתק נתרם על ידי מה איפה תשים פתק באמצע ספר תורה מה תשים פתק לא שייך פתק אז לא לכן הוא אומר כל מדיב לב אבל הבי הביאו חוק ונזב טבעת חומה אז מה זה משנה עיקר שיהיה אבל הוא לא לא הוא צריך תנופת זהב להשם ש כולם ידעו שזה שלו אבל היתים האלה היו ששיטים יקרים מה השיטים חשובים ד אז מה אבל הטיחו אותם אין מקום לשים פתק זה שלך ויבואו האנושים על הנושים מה זה האנושים על הנושים שאישה רצתה לתרום בעל הביתה להגיד שזה מסכים שהוא שהיא תיתן סיפור יפה רב חצל סרנה או ישיבת חברון אז א אמרו לו שאחד מהנדיבים של הישיבה נפטר טוב אז צריך לכת להלוויה הוא הגיע להלוויה והוא נעמד להספיד והוא הוא והוא הוא הוא נתן והוא נתן והוא עשה וזה ושיבח אותו ואז פתאום מישהו דוחף לו פתק זה אשתו בטעות אמרו לך שהנדיב נפטר. אשתו נפטרה. אתה עומד פה לפני המיטה של אשתו. אתה מבין? אחרי חצי שעה שהוא מדבר על מה הוא נתן ומה הוא עשה וזה מקבל פתח. זה אשתו. וכל מה שאמרתי בזכות מי? בזכותה. ויבואו האנושים על הנוש. כן. זה עמוד 40 כן עכשיו נעבור לפרק ל פסוק כ"ז מה כתוב כאן? והנשיאים הביאו את אבני השועם ואת אבני המילואים לאפוד ולחוש. מה רש"י אומר? והנשיאים אמר רבי נתן מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחילה? ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחילה אלא כך אמרו נשיאים יביאו התנדבו הציבור מה שמתנדבים התנדבו הציבור מה שמתנדבים ומה שמחסרים אנו משלימים אותו כיוון שישלימו ציבור את הכל שנאמר בהמלכה את הדיים המון ניסים מה עלינו לעשות הביאו את הבני השואה לכך התנדבו בחנוכת המזבח תחילה לפי שנתעצלו מתחילה וזהו עכשיו הוא אומר עוד דבר ולפי שנתעצלו מתחילה נחסרה אות משמם והנ סאם כתיב לא כתוב נשיאים אלא נסאים כן יפה מאוד אומר על זה אומר על זה הרב ברוק או ישיבת נתיבות עולם דבר נפלא אומר תשמע עם ישראל יצאו ממצרים הם חייבים לקדוש ברוך הוא את הכל אני השם אלוקיכם שרוצה להתחץ מצרים מה בא הבן אדם מוציא אותך עכשיו לא רק זה, אלא הוא נתן להם גם את כל ביזת מצרים וביזת הים. הממאית הביא 90 חמורים לובים נוסעים כל מיני דברים טובים. עכשיו מה הוא אומר להם? תנו לי תרומה. נו, אפשר, אפשר תנו לי תרומה. אני לא מבין. נתת לי 90 חמורים מלאים זהב. אתה לא יכול לקחת לעשות את המשקל משלך. אתה צריך ממני תרומה. מה התשובה? מה עשית את התנועה הזאת? מה זה היה? אה, את הלב הוא רוצה. הבנת? הקדוש ברוך הוא אומר, תראו, אני לא צריך את התורמות שלכם. אני רוצה לראות שאתם באמת רוצים להביא לי. לכן נדיב לב יביאה את תורמת השם. נדיב לב, את הלב אני רוצה. כסף לא חסר לי. אם הנשיאים רצו בסך הכל אמרו סברה טובה אם יחסר מה יהיה אז נשלים מה שיחסר אומר כן אבל אם אתה באמת רוצה לתת שמעת שנותנים קודם כל רוץ תן אם יחסר תוסיף מי הפריע לך לעשות את זה בצורה הזאת לכן הורידו להם י מהשם שלהם עכשיו הוא אומר תראה חמש פרשיות תרומה תצווה חצי כיטיסה וכל פקודי חוזר חוזר חוזר נשיאים הורידו י כאילו מה קרה פה פתאום יש כזה שפע אתה מוריד י כן כי הלב זה מה שרציתי ואם אין לך את הלב לתת את זה מיד נכון זה ספרה נכונה אם יהיה חסר מה יהיה אז מה הבעיה אז תן עכשיו ומה שי חסר תהוסיף אחר כך לכן הוריד יש לי את הכל אבל הרבה אחד לא יכל לא יוכל להשלים שהם לות הכל לא הכל מי אמר הכל מי ביקש ממך הכל תיתן עכשיו את התרומה שלך ואחרי זה אם תראה שחסות תוסיף למה דוק למה דווקא י לא זוכר מה זה שם השם מוריי ורבותיי עכשיו נוסיף ונאמר כך כאשר אדם זוכה לתת לבית המקדש. אז כמובן דבר גדול. בספר נחמיה כתוב שאלה שתרמו ועזרו לבנות את החומה שמו להם פתקים שמה. שמו שלט. הוא עזר לנו לבנות החומה. הוא עזר לנו. ומה זה פטן? בנביא כתוב את זה. ואלה שלא עזרו כתוב אותם לדראון עולם. הם לא עזרו. כותב החופץ חיים, תראו בעמוד 46 בבקשה בקטע השני, אז זאת אומרת מתחילת העמוד אז זה הקטע השלישי ללמדינו שכל מי שעושה טובה הקדוש ברוך הוא מפרסמו לטובה ולהפך מי שמונע עצמו מלהשתתף בבניין המקדש ובימינו כותב החופץ חיים ובימינו בהחזקת התורה הקדוש ברוך הוא מפרסמו לחרפה מי שלא מחזיק תורה הקדוש ברוך הוא מפרסמו לחרפה ועל כן על כל אחד ואחד להשתתף במעודו להחזקת הישיבות של שלחומת ברזל ולבתי מקדש מעט נחשבו אצלנו מה זה הישיבות חומת ברזל ובתי מקדש מעט ומי שלא לא יעזוק בזה לא יעסוק בזה הקדוש ברוך הוא יפרסמו לך חרפה ולידי רעון עולם ועכשיו תראו את הקטע הבא קטע הבא כותב החופץ חיים בית המקדש נחרב בעוון שינאת חינם ולשון הרע אז מי שנזהר מלשון הרע בזכותו יבנה יכול אדם להגיד נו יבנה כן בזכותי לא בזכותי מי יודע אומר החופץ חיים אומר החופץ חיים בק תראו ארבע שורות מלמטה וכל כל אחד יוכל לזכות להיות מבני אותה חבורה ויהיה לו חלק בבניין המקדש. ומצינו שנרשמו לנצח שמותם של האנשים שנטלו חלק בבניין חומת ירושלים בנחמיה. ומכל שכן שיתנסא שמם של שומרי הלשון שבזכותם יבנה בית המקדש גופו. עד כאן לשון רבינו החופץ חיים. זאת אומרת אתה תיכנס לבית המקדש עוד מעט תיבנה המקדש. אתה תיכנס אתה תראה פתק. בית זה נוסד ונבנה על ידי קלטר. קלטר איפה אתה? לא לא קלטר זה אחד שיושב מאחורם הסודר אדום. מה פתאום? אני לא נתתי כלום. אדוני אתה שתקת. אתה שתקת. בית זה נוסד ונבנה על ידי. ככה יהיה כתוב. אומר החופץ חיים מכל שכן שיתנשא שמם של שומרי הלשון שבזכותם יבנה בית המקדש גופו שנסה גם בנה לא כתוב מי ש נשוי מי שמשמח לא כתוב מי ש נשוי כתוב מי שמשמח דרך אגב לגבי הנשיאים אם אמר לי היום הרב יעקב ברונפמן שהחתם סופר שואל אז מה זה נקרא שהם הביאו הרי הרי העננים ענני הכבוד במן במן נכנס להם שמה אז מה אז מה החידוש זה גם חלק מהעומר אומר חתם סופר אומר חתם סופר כיוון שנכנס להם שם אבן טובה היה להם פחות לאכול לכן זה נקרא שהם הביאו ככה ככה הוא אמר לי בשם חתם סופר למה ש פחות גם ש פחות כי היה לו 2 וחצי קילו פחות האבן הטובה אומר שמה הביתה כן 2 וחצי קילו היה לכולם להם היה פחות זה היה מגיע באותו יום היה להם פחות עם המן זה היה מגיע כן בתוך המן בתוך המן תריבן זה היה שמחה שהגיע להם העלנים ם העינים למה הם חו טוב כתוב ויעס בצלל את הארון פרק לז פסוק א' ויעס בצלל את הארון הלו אתם איתי כן כן מתי הוא עשה את הארון לפני שהוא עשה את המשקל או אחרי שהוא עשה את המשקלמה מה עשה את הדוגמה של אתה אומר פירוש מה כתוב בחז"ל בפשט שלמה נקרא שמו בצלל הקדוש ברוך הוא כי משה רבינו אמר לעשות כלים ואחרי זה כלים ואחר כך משכן ובצל אמר מה פתאום עושים הפוך אמר לו הופה נכון ככה באמת הקדוש ברוך הוא אמר לי ועל זה אומר החנוכת התורה דבר נפלא ביותר אומר חנוכת התורה כתוב בתהילים פרק קיט פסוק יא בליבי צפנתי אמרתך למן לא אכתה לך אומר הזוהר הקדוש ראשי תיבות בצלל בליבי צפנתי אמרתך למן לא הכתה לך בצלל השאלה היא מה מה הקשר הוא אומר על זה החנוכת התורה דוד המלך ביקש מהקדוש ברוך הוא מחול לי על אותו עוון אמר לו הקדוש ברוך הוא מחול אמר לו תודיע את זה לשונאים שלי אמר לו לא בחייך בחיי בנך מה איך הוא הודיע את זה בחיי שלמה אה שהוא בא להכניס את הארון לא נפתחו הדלתות אומר חנוכת התורה לפי מה שמשה רבינו אמר בהתחלה אז היה צריך לעשות קודם את הארון ואז לבנות מסיבו את בית המקדש ואז איך היו יודעים שהשם שלח לדוד בזכות בצלל שהוא אמר לא צריכים לעשות קודם את המקדש ואז לשים את הארון אה ממילא בליבי צפנתי אמרתך אומר דוד המלך בליבי צפנתי אמרתך למען לא הכתה לך בצלל אמר משהו בצל כל היית כאילו יודע מה שהשם אמר בליבי צפנתי אמרתך וכל זה למה להודיע שלא הכתה לך כי על ידי זה נודע שאני לא חטאתי לך שזה הרב הרב יכול לכבד איך זה איך איך זה איך זה היה רעיה הרי אם לא היה אם לא הרי הוא רצה להכניס את הארון ולא נכנס אז אמר רננות ואמר זה לא עזר כלום בסוף הוא אמר בעבור דוד עבדך אז אז נפתחו ונהפרו פניסונב של דוד לכשולי הקדרה אבל אם היה כמו הסברה של משה רבנו שאמר בהתחלה קודם לבנות את הכלים ואז מסיבם תבנה מקדש אז כל הרעיה לא הייתה קיימת כי לא צריך להכניס את הארון בנית את המקדש סביבו אז בליבי צפנתי עמרתך למען לא אכת לך שתבות בצל מוריי ורבותיי הריעש אתת כיור נכו חושת ואת קנון נחושת במראות הצובעות אשר צבעו פתח אוהל מועד סתם שאלה צדדית מה הם עשו שם אנשים בשביל מה הם צבעו אה יפה מאוד אומר התרגום הם באו להתפלל אומר רשי לא הם באו לתת את הנדבה אבל זה מחלוקת רש"י ותרגום מה הם עשו שם בכל אופן ה כתוב ברשי שמשה רבינו לא רצה לקחת את זה למה שהעשויות ליצר הרע ה ה המראות האלה אמר לו הקדוש ברוך הוא אלה חביבות יותר מהכל אז יש כאן נקודה ששוב מאיר אותה הרב ברוק או ישיבה של נתיבות עולם יש כאן נקודה מאוד מאוד עמוקה כמה זמן היה לעם ישראל את הכסף והזהב שאותו יום תרמו למקדש לא הרבה הם באו באו מהים כמה זמן היה לנשים האלה את המראות הצובות 400 שנה לא 400 מצ כל אחת היה לה מלא זכרונות מהמראות האלה מהשעיבוד מאיך שהיא התנהגה מאיך שהיא אמרה לבעלה ואיך שהיה ככה ואיך שהיה ככה ואת זה הם נתנו אמר הקדוש ברוך הוא אלה חביבים עלי יותר מכולם שמרתי ל מה זה רבנית רבנית מה אמרת לי רב בנו יפה יפה אני מכיר רבנית אחת שבעלה אמר לי שקי הוא רב בזכות אשתו והוא היה רב פוסק אחר וזה הוא אומר הכל זה אשתי שלחה אותי תלמד אל תהיה בבית הזכרו עוד דירה בזה שהוא ילמד שמה ולא יכלו לו אני יכול לשאול אותך חידה כבוד הרב חמש מילים רצופות שחוזרות על עצמם שלוש פעמים ברצף באותו פסוק כאילו כתוב אב גד ה אב גד ה אב גד ה והכל באותו פסוק [מוזיקה] תראו בפרק לז פסוק כ אזכא וכפתור תחת שני הקנים ממנה וכפתור תחת שני הקנים ממנה וכפתור תחת שני הקנים ממנה עכשיו תביא לי שלוש פסוקים שמסתיימים באותם סליחה שלוש פסוקים רצופים שמסתיימים באותם ארבע מילים פרק לחסוק י מסתיים ו העמודים וחשוקיהם פסוק הבא יא וו העמודים וחשוקיםם כסף פסוק יב והי העמודים וחשוקים כעסף שלושה פסוקים רצופים שמסתיימים באותם ארבע מילים ועכשיו שני פסוקים רצופים שמסתיימים באותם שלוש מילים פרק לז פסוק יד טו יד כתוב לשת את הש אה כן לשת את השולחן ופרק פסוק פסוק טו כתוב לשת את השולחן. יפה מאוד אנחנו סיימנו את החלק הזה. רק נגיד כמה מילים בעניינים של החיזוק. מאוד דברים יפים. היה פעם נכד של האדמור. הנכד של האדמור מצ'רנוביל. בא להזמין את האדמור מוויז'ניץ. היוש מוישה. להזמין אותו לחתונה שלו היום היו אמר לו הישועוס מוישה אמר לו הישועוס מוישה ואתה תיתן לי סידור קידושי ההוא לא יודע איפה לקבור את עצמו אמר מסתומה אני אני עכשיו הולך לצלצל אני אמר טוב לא משנה אני יכול פחות ברכה אחרונה זה כן תיתן לי כן את אשר ברא שסון ושמחה ההוא לא ידע מאיפה זה נפל עליו אמר לו שי סמויש אתה יודע למה אני שואל אותך את שתדע לך שאם לא תעבוד על עצמך זה מה שיטריד אותך כשגיע לגיל שלי בעמוד 70 זה בכלל בגלל שזה יצח בגל שזה היה טוב רב שלי מזל מנורבך היה קורא לאמא שלו את המגילה. היא כבר הייתה זקנה. הוא היה מכין את עצמו עם הטעמים ו ועושה כל מאמץ לקרוא בקל גדול כדי שהיא תשמע כי היה לה כבדות באוזניים. וכשהוא כבר יותר התבגר אז הבן שלו עשה את זה במקומו אז הבן שלו בא אליו אחרי הקריאת המגילה אמר לו אבא אני לא חושב שהיא שמה כל מילה אז הוא אמר לו ברור שלא אני מה שעשיתי את כל ההכנות זה רק בשביל כיבודם אבל לא חשבתי שהיא באמת שתשמע כל מילה ורמות חדרוק מי שהכיר אותו אותו הוא היה אומר שיעור הוא היה גם כתב כמה ספרים על התורה מורט חדרק אז הוא נסע פעם עם מישהו ועצר אותם שוטר ואמר לו אני רוצה לתת לך דוח אז רמור חדרוק אמר לו ביידיש נו ככה זה אל תמחת בואיר אוילום הכל הקדוש ברוך הוא עושה הכל הקדוש ברוך הוא עושה השוטר ראה שמדברים ביידיש הוא זה הפרה הפרה לשוטר מילוי תפקידו בואנה בואנה מה אמרת? אומר אומר שזה לא אתה. הקדוש ברוך הוא החליט לתת לי דוח לכן אתה הקדוש ברוך הוא החליט אה אין דוח אני אראה לך מי מחליט [מחיאות כפיים] פה של כתוב של רבי אלימ בדיוק הסיפור עםושה בכלא עם הם בפח זה דבר אחרון להיום או או שזה לא אחרון תכף נראה כמעט אחרון להיום זה שבחור ישיבה התארח פעם אצל איזה גביר עכשיו זה היה שבת ההוא הגביר הביא חלה טובה והבחור אכל אכל עוד פרוסה עוד פרוסה והגביר הזה עם כל פרוסה הרגישת התקפת לב ממשמשת הוא באה זה החלה חשובה. אז הוא אומר לבחור, הצלח לי. אתה יודע כמה החלה הזאת עלתה? ההוא לוקח עוד ביס. אומר לו, "כן. כמה?" אז הוא אומר לו 30 דולר החלה הזאת. אומר לו מה אתה אומר? תאמין לי שווה כל סנט. את זה היה מספר הרב פינקוס כשהיו בא אליו פעם מישהו בא אליו פעם מישהו לרב פינקוס ואמר לו אתה יודע אני רוצה לעבוד על עצמי אבל יש הכולי פצע וחבורה ומכת ריאה כאילו איך שאני לא מסתכל יש צריך יש לי בעיות בעבודת השם בתפילה בלימוד במידות ביראת שמיים הכל הכל הרב יגיד לי איפה להתחיל מה אני אגיד לך תתחיל בשלום בית. כי אם יהיה לך שלום בית טוב ואתה תהיה שמח, תוכל לעבוד על שאר הדברים. וזה לא קל לעבוד על השלום בית, אבל זה שווה קולסי. ואז הוא סיפר את הסיפור הזה. תשמעו מהיסנוירו ששלח לי הרב הרב בן ציון סנה והוא הוא אומר שהוא מכיר את בעל המיסה היה יהודי שהיה אבא שלו השור שלו נפטר לא יודע מה ו צריכים לחלק את הירושה והתחילו מריבות איך שהתחילו המריבות הוא אמר לאשתו אני לא לוקח פרוטה הודיע גם לכולם אני זה לא לוקח פרוטה. אמרה לו אשתו, למה אתה לא לוקח? מילא החלק שרבים, אבל יש כאן חלק שכולם ודעים שמגיע, אז כך. אומר, לא, לא, לא, לא, לא. אני לא רוצה כלום. אני לא נוגע, לא רוצה. הקדוש ברוך הוא יכול לפרנ בפרט שהוא היה לפני חתונה הוא היה צריך כסף. אמר לו, תיקח לפחות משמע. אמר, לא, לא, לא. שוי גמר. הולך ברחוב. פוגש אותו יהודי אומר אתה מחתן עוד מעט נכון כמה אתה צריך אומר לו מה זאת אומרת כמה אתה צריך כמה עולה אומר לו אולם ככה תזמורת ככה צלם ככה הוציא צ'קים כתב הכל נתן לו כך בא הביתה אמר רש תורה בלי הירושה כן כל הכסף מי נתן לך את זה אמר אני לא רוצה שתתני שתדעי מי הנתן את זה כי אחרת פעם הבאה בא תשמחי עליו עוד פעם והקדוש ברוך הוא לא יעזור לנו. כשסומכים עליו הוא עוזר. אז אני לא רוצה שתדעי מנתן. רבי חנניה