הלכות ברכת הנהנין ברכת אורז וקטניות - בעברית, הרב שלום בער לוין שנת תשפ"ה

כשאוכלים אורז יש מחלוקת וספיקות איזה ברכה צריך לומר ב מנ מינס ב פרי הדומ או שהכל יש כאלה שעושים את שלושת הברכות לוקחים פרוסה של מזס אומרים מזס איזה משהו של הדומו אומרים הדומו אחר כך שותים קצת מים אומרים שהקל אחר כך אוכלים את האורז אל תרבי לא כותב את העיצה הזאת הוא כותב את העיצה במקום שיש ספק אומרים שהכל וזה עוזר על הכל יש כמה פעמים בסעיד הברק סנן שהרי אל תרבי אומר שבמקום ספק קחת משהו מהברכה הזאת משהו מהברכה הזאת וזה יוצא מהכל אבל זה הוא אומר רק בלד בריירה כשאין ניצה אחרת למשל כשיש ספק על הברכה האחרונה אם צריך להגיד עעל על על מג או נפוס שם הוא לא יכול להגיד מספק שהקל כי הוא לא יודע איזה ברכה אחרונה לומר או בעוד כמה אופנים שהוא לא יכול להגיד ברכה כוללת של שהכל שיילך על הכל אז לכן אין ברירה ועושים את העצה הזאת אבל בנגר כשאוכלים אורז ולא יודעים איזה ברכה לומר יכול להיות במנ מזס יכול להיות באר פרדומו יכול להיות שהקל אז הוא אומר לומר שהקל שהקל עוזר על שהקל שהקל עוזר על דומו שהקל עוזר על מזס כי שהכל פירוש אני אומר ברכה על שהכל הכל נה בדברו אז יכול להיות מסינס יכול להיות אדום או יכול להיות שעקר זה ברכה כללית יש ברכה מסוימת שתקנו על מזס יש ברכה שתקנו על הדומו אבל זה ברכה מיוחדת אבל הברכה הכללית זה ה שקל עוזר על הכל לכן במקום שיש סופק אומרים שאכל וזה עוזר על הכל אבל מה באמת הספק למה על אורז יצטרכו להגיד זינס בר פרדומו או שהקן כל אחד מהם זה ספק אחר ובאופן אחר ננסה להסביר את זה באופן קל שיהיה קל להבין מה הספק של שהקל מה הספק של הדומו ומה הספק של בר מנמ זינס נתחיל עם העובדה שיש חמישה מיני דגן שאם אוכלים עושים את זה מאכל תיקנו חכמים שאומרים על זה בר מ למה זה מינים שכמו לחם או מזינ שזה משביע ועשו מזה ברכה מיוחדת אחרי שאכלו אומרים על המחיה שאר הדברים אם זה קטניס או דברים אחרים לא אומרים ברמ מזינ זה לא משביע כל כך אבל יש דבר אחד שהוא קצת דומה למיני דורם זה אורז כשאוכלים הרבה אורז אני שבע לא ממש כמו לחם זה אבל זה קצת זה קצת משביע אז חכמים תיקנו על זה על אורז שיגיעו שיגידו על זה בר מ מזיינת מזיינת פירוש שזה משביע וגם אורז משביע אבל זה לא כל כך כמו מזינ אז הם לא תקנו שיגידו על זה על המכו על המכו זה ברכה שלמה שהולך ע על ארץ ישראל ועל אל ירושלים וע ועל האוכל שאוכלים את התקנה את הברכה הזאת לא תקנו חכמים תקנו אם אוכלים מאכל של אורז אומרים קודם בר זינס ואחר כך בר פשס שאר מני קטניות אז אין שם אם עושים מזה איזה מאכל או מקמח עושים איזה שהוא אז עושים אומרים על זה קודם שהקל אחר כך ביר נפוס לא אומרים בינ מנזס רק על אורז טוב זה הסיבה להגיד רמנ זינס לורס אבל זה לא ברור למה כי יש עוד סוג אוכל שהוא קצת משביע כמו אורז זה נקרא דוחן עד כדי כך שיש מחלוקת בפוסקים מה שאמרו אורז בגמרא שאומרים זבר מננס על מה מדובר על מה שאנחנו קוראים אורז מה שאנחנו קוראים דוכן לכן כשאנחנו אוכלים אורז אנחנו לא בטוחים שזה הוא המין שחכמים תקנו שיגידו על זה בר מנזס אולי דוחן זה הסוג שאומרים על ברנס ואורז אומרים עלי שהקן אנחנו לא יודעים על איזה סוג משתי הסוגים האלה שזה קצת דומה ל1 מיני דוגון על איזה סוג תקנו חכמים להגיד בר מנ זינס ועל איזה מהם זה שהקל לכן כל פעם כשאנחנו אוכלים אורז אז יש לנו ספק אם הברכה זה בר מינ זינס או שהקל כשיש ספק אומרים שהכל נראה איך שלטר כותב את זה בסדר ברק זנן פרק א' סעיף יא מנהג העולם שמפרשים אורז זה מה שאנחנו קוראים ריס דוכן זה מה שקרים הירס אבל יש מפרשים שזה ההפך אורז זה הרז דוחן זה ריז לפיכך יש ספק על האורז שאנחנו אוכלים אם זה הסוג שתקנו חכמים בערב מן מזס או זה הסוג שזה שאקל לפי כוך ירי שמיים לאכל בין רץ בין דכן רק בתוך הסעודה אז לא אומרים ברכה כשאכל שלי בתיח יהודה יב שקל על כולם הוא לא אומר לאכול קצת זה קצת זה זה עושים רק בלס בררה פה אוכלים אורז אומרים שהקל למה כי יש לנו סופק אם זה הסוג של שהקל או שזה הסוג של של של בר מנזס זה ספק אחד יש עוד ספק לפעמים יש ספק אם אומרים על אורז רזנס או בבר פרי הדומו מה שיך כם בער פרי הדומו הספק הזה של ביר פרי הדומו זה לא רק באורז זה גם בקש שאנחנו עושים ממיני דוגון יש כאלה מיני דוגון בין אם זה אחד מהחמישה הסוגים עושים מזה דיסה איך עושים דיסה מבשלים את זה עם מרק ואוכלים אז אם קדשו את זה או תחנו את זה ואחר כך עשו מזה דיסה זה וודאי נהייה בר מנ מזס אם לא קדשו רק בשלו ונשאר כל גרגיר לעצמו אז יש מחלקת מה המחלקת אנחנו יודעים שהרבה פעמים כתוב בשולחנו רוך ובגימור שכש בא חג נותנים לילדים אז לא היה להם סוכריות היו נותנים להם כליות מה זה כליות היו לוקחים חטים ופים את זה קצת בתנור ככה כמו שהם ונשארים הגרגרים אפויים קצת זה טעים הילדים אהבו לאכול את זה אז על הכליות האלה אומרים בופי דמו זה לא לחם ולא מנס לא עשו מזה כלום רק עשו שיהיה אפשר לאכול אז זה נשאר בפרי אדמו אם תכנו את זה ועשו מזה דיס אומרים בנ מנס אם לא תכנו אבל בשלו בדייסה בשלו את זה בלי קליפות של הגרעינים של החיטים אבל בשלו את זה וזה לא לא קדשו את זה זה נשאר כל אחד לעצמו אז יש מחלק אם הברכה זה מזס יכול להיות שזה עדיין נשאר כל אחד לחוד זה כמו כליות זה ר פרדומו ויכול להיות סוף כל סוף זה התבשל ביחד אז זה כבר נקרא זס דיסה את ה מחלוקת הזאת זה לא רק באורז זה גם בחמישה מני דגן ונראה את זה שדמור הזקן קנני הוא מסביר את זה סעיף חס יש אומרים ם שמודגש באמצע עד שמח ודפקו הגרילים זה לזה מרשל אם בשלו את זה עשו מדסה ונשאר כל גרגיר ג לעצמו זה ב פרדומו אם בשלו עד שזה נתמך ונהיה דבוק אחד לשני אז זה נהיה ב מזס לכן גם כן באורז אם עשו דיס של אורז לא באו שזה נדבק הכל ביחד אלא כל אחד נשאר ביד לבד מבשלים את זה עם מים אז יש מלקס אם זה עדיין נקרא כמו אורז פוי ואז הברכה זה פרי הדומו או שזה נקרא כמו מבושל וזה נקרא והברכה שלו האבר ממנס את המחלוקת הזאת רב מביא בסעיף בהלכה י והוא מקדים דוחן זה המין השני אז זה לא שייך לפה אבל האורז הי בשלו את שנתמך או שת תחנו ועשו ממנו פת חלב רזנס לאחו פשס ויש שאומרים שאפילו לא נתמך גם כן רזנס אז יש פה ספק אם על האורז אומרים שהוא לא נתמך אם אומרים על זה בר ממנס או בר פרי אדמה קודם דיברנו על הספק ם זנ או שהקל אז לכן אומרים בספק שהקן פה זה ספק אם אומרים אם צריך לומר בר ממנס אבר פרי אדומה אז מה עושים בכזה ספק אומר על תרבי שגם כן אז אומרים שהכל בסוף קר לב שהקל שלם מה זה שהקל זה לא הברכה שלו הספק הוא אם בר מ מזס או בר דומו מה פתאום להגיד שהקל שזה לא הברכה שלו אז הביאור בזה כיוון שאם אומרים דומה על מזס זה לא עוזר אם אומרים זינס על הדומה זה לא עוזר אז אין לעצה יש פה ספק ם ב מז פר אדומה אין עצה רק להגיד שהקל שזה לא הברכה שלו אבל זה יעזור בן אם זה מזס בין אם זה הדומה אז לכן בכזה אופן אומרים שהקל אף על פי שזה לא ברכה של שרקר אז דיברנו כעת על שני סוגי ספקות ספק אחד הוא אפילו אם בישלו את זה תחנו את זה וקדשו את זה ובשלו הספק הוא ם רזנס או שהקל למה כי הספק הוא אם זה אורז או דוכן על אורז אומרים ברזינס על דוכן אומרים שאקל מי ספק אומרים שאקל הספק השני זה לא שזה נתחן זה נתבשל ונשאר שלם זה לא מדובק אז הספק הוא אם זה בר מנ זינס או בר פרי אדומ אין לנו איצה אנחנו לא יכולים לברך בער פרי הדומה מספק לא יכולים לברך באר מני מזת בספק כפי שאנחנו רואים בלוח ירקס ננ מיד בהתחלה שאם בירך עליהם ביר פרי הדומו יצו כשיש ספק ם הדומו או מינס אז ביר פרי אדומ לא עוזר אז אין לנו ברירה אנחנו בנקו צריכים להגיד שהקל השקל הזה מוריד את הספק בין על הספק אם זה הדומו אם זה זינס ובין על הספק אם זה מזס או שהקל אז תמיד הוא אומר שאם לא אוכלים את זה בתוך הסעודה אז אומרים שהקל וזה יוצא את כל הספקות שיש לנו זה בכללות כן מקילים בענינים כך הוא אומר שאם לא אוכלים את זה בתוך הסעודה אומרים שהכל כיוון שזה ברכה על הכל אז הברכה הזאת ודאי הולך על זה בין אם זה דומו בין אם זה מזינ בין אם זה ש שהקל הולך על הכל לכתחילה לא עושים כי רוצים לברך את הברכה המיוחדת אבל ברגע שאי אפשר לברך את הברכה המיוחדת אז עושים את הברכה שהקל וזה עוזר על הכל הוא לא כותב שיכלו קצת זה קצת זה במת למה לא השנ למה לא כיוון ש לא אומרים שאתה תאכל משהו שאתה לא רוצה לאכול ותברר עליו בשביל משהו אחר את זה עושים רק באין ברירה איפה אנחנו רואים ברירה אז נסתכל בסעיף ית כל דבר שנסתפק בברכו אג נפש צ ד שנפש וד שג ואז שמסתפק בו ואז הוא אומר את שניהם למה כיח לא ר ש רג ג לא עוזר אז אין לי ברירה אז אני מוכרח לאכול קצת זה קצת זה אבל פה שיש לי את העצה של שהקל אז התרב לא אומר כזו עצה יש לפעמים שהוא הוא מפרש בפירוש אם זה בכזה אופן שעדיין יש לו אופן שלהגיד שהקל שיגיד שהקל אם אין לו ברירה כבר אכל אז צריך לאכול קצת מזה קצת מזה כ ברכה אחרת מה בח שצריך זה בחשי בחח כבר אכלת אפילו על בח ישינה הוא אומר למשל אנחנו לא מדברים כעת אבל כשאוכלים קפות זה פירות מבושלים ממים אז יש מחלוקת אם על המים צריך להגיד שהקל או בר פרוץ יש מחלוקת לא לומדים בזה כעת מה המסקנה אומר אל תרבי ככה לך התחיל לפני שתאכל את הפירות תאכל תיקח עם הכפית קצת מהרוטב תגיד שאקל ותאכל זה יעזור על זה בנקו בין ם הברכה שהקל בין ם הברכה יפרוץ זה יעזור כי שק לא עזר על הכל אבל אם כבר אכלת פירות אתה לא יכול להגיד כעת שהקל כי אולי כבר הברה הועילה ולא צריך להגיד שום ברכה אז אין עיצה ואז צריך לאכול קצת משהו אחר שזה ברכה של בר שהקל ותברך אז אפילו באופן כזה הוא אומר שבתחילה צריך להגיד שהקל שזה יותר טוב שזך על הכל אם אין צה אז תאכל את עוד משהו כי אין לך ברירה במקום שיש ברירה אומרים שהקל לכן כאן הוא אומר שהקל והוא לא אומר את האצה השנייה לא רוחה אחרונה גם בריכה הראשונה כמו בקמפו אומר אבל ירא שמים גיד ירא שמים אכל את זה רק בתוך הסעודה בתוך הסעודה נכון אז אתה לא נכנס לספק אבל אם אתה רוצה לאכול את זה לא בתו סעודה אז הוא לא אומר לאכול קצת זה קצת זה קצת זה רק שהקל ר על הכל אז למה יר שמים כיוון שלכתחילה רוצים לברך על כל דבר את הברכה שלו ולא רוצים לברר ברכה כללית אז יותר טוב כשאוכלים בתוך הסעודה אם לא אז יותר טוב להגיד שהקן אם לא אז אין ברירה ואוכלים קצת מזה קצת מזה יש לזה עוד הרבה פרטים אבל אני לא חושב שאני אלך לשגע אתכם בעוד פרטים אז נסתפק עם זה הפעם הז