מהו פסח? | הרב שלום ארוש
באור לארבעה עשר בודקים את החמץ. החמץ הוא היצר הרע, משל לכך שאדם שמגיע לעול תורה ומצוות בתום 13 שנים, מתחיל לבדוק את עצמו. מברכים "אשר קידשנו... וציוונו על ביעור חמץ". אבל רק בודקים? הרי צריך לברך "על בדיקת חמץ"? אלא, שאם אדם ניגש לבדוק, עצם הבדיקה היא כבר הביעור עצמו. פסח זה חג הגאולה של עם ישראל. עם ישראל התחיל להיות עם בפסח. והמצווה הראשונה שנצטוו היא קורבן פסח. מה זה פסח? מורכב משתי מילים- פה- שח. כל עבודת האדם מתחילה מההתבודדות. עד שאדם לא מתחיל את ההתבודדות- אין לו אמונה. זו המצווה הראשונה. ליל הסדר: בלילה הזה השם קרוב אל עם ישראל מאוד מאוד. יש שמירה מיוחדת על עם ישראל. הנקודה היסודית שאיתה ניגשים לליל הסדר היא האמונה. אמנם אני מגיע לעשות את הסדר, אבל יש בעל הבית לעולם, והוא יחליט איך יהיה הלילה הזה. יפה מאוד שיש לך תכניות, אבל להשם יש גם תכניות. והתכנית של השם היא יותר טובה. העיקר לגשת לסדר באמונה. ולא רק לסדר, אלא לכל החיים. קדש ורחץ זה שתי עבודות השם. יש סור מרע - להתרחק מהתאוות הרעות מהמידות הרעות וכו', ועשה טוב- להרבות מצוות ותפילות וכו'. לפי המוסר קודם סור מרע ואח"כ עשה טוב. אבל לפי החסידות - עשה טוב והרע כבר יסור לבד. קודם כל תוסיף תפילות, תוסיף מצוות, תוסיף בקדושה. רבינו אומר - תוסיף טוב, והרע ממילא יפול. כרפס - מה זה כרפס? הכנה למרור. מי שלא יודע לאכול את המרור בשמחה - הוא לא יכול להגיע "לסעודה". אדם לפני שהגיע אליו המרור, הבעיות וכו', הוא צריך להכין את עצמו לזה. לעשות חשבון נפש, לדבר עם עצמו על אמונה. תדע, בחיים יש מרור ולדעת שגם אם אתה לא מבין - אתה צריך להאמין. מרור- אם בועטים בייסורים- הם מתגברים. הם קוראים לחברים שלהם. אם נותנים להם נשיקה- הם נתמקים. מי שאוכל את המרור בשמחה - זוכה להגיע לשולחן עורך. יחץ - זה בטחון בהשם. יחץ מרמז על קריעת ים סוף. ביטחון זה כלי לפרנסה. מגיד - צריך לספר את ה"יציאת מצרים" של עצמו. מאשפות ירים אביון. למה אדם לא שמח? כי הוא לא זוכר מאיפה השם הוציא אותו. אדם צריך לזכור את התהליך שהשם זיכה אותו לעשות. נטילת ידיים שניה - זה תשובה על תשובה. ניקיון אחרי ניקיון. מוציא מצה - זה חתונה. "מצא אשה מצה טוב"? או "מוצא אני את האישה מר ממוות"? המצה זה הדעת. מרור - בנימת התבדחות אז אחרי החתונה מתחיל המרור 😊. ובאמת המרור זה הייסורים. ולברך על המרור זה להודות על הייסורים. כורך - את המרור שזה הייסורים עם הדעת שזה המצה וממילא באה המתיקות של החרוסת. שאדם עושה את כל הסדר אז יש לו דעת שתלך איתו כל הלילה שזה העולם הזה, והוא יעבור הכל בקלי קלות. אחרי האפיקומן לא אוכלים כלום על מנת לשמר את טעם המצה שזה הדעת - שתלווה אותנו תמיד. הקב"ה היום יושב בחדר אטום. רק מי שמגיע עם ההתבודדות יכול להיכנס אליו. מי שיש לו את ההתבודדות- יש לו את העצה לכל החיים. השם לא רוצה שאיזה רב יעשה ניסים לאדם. רק רוצה שכל אחד יעשה את הניסים לעצמו. שידע לעשות תשובה בעצמו. ויתפלל בעצמו.
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.