0:00 / 0:00
הלכות תופר בשבת | צורבא מרבנן - קפז | הרב בן ציון אלגאזי
53 views
מה עושים כשערב שבת נופל בתוך ימי הספירה – האם מותר להתגלח? האם יש הבדל בין גילוח לתספורת, ואיך בכלל נראה “כבוד שבת” במצבים כאלה. משם עוברים לעולם המלאכות של שבת דרך מצבים הכי יומיומיים – כתם על בגד, חוט שנפרם, סיכה קטנה או דבק פשוט. מה נחשב ניקוי אסור, מה כן מותר, ואיפה עובר הגבול בין חיבור קבוע לחיבור זמני. הכל מתוך בירור מעשי, שמאיר איך גם הפרטים הכי קטנים בשבת הופכים להיות עולם שלם של הלכה. לתרומות לישיבה לחצו https://www.yrg.org.il/?CategoryID=220 לקבלת תורת הישיבה בוואצאפ - https://bit.ly/whatsaap-rg למעקב אחרי הפייסבוק שלנו - https://www.facebook.com/YeshivatRama...
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
אחד [שירה][מוזיקה]
קר כלה
>> עוד עוד הקדמה אחצרה לפני שנתחיל את הלכות
שבס מחר זה ראש חודש אייר שבס גם ראש חודש
אייר לפי חשבון שיוצא בפויסקים מחר מותר
להתגלח רבי יסאי מי שמוניין יש יש מחבר
המחבר יצא לי את זה מתג ונראה לי שעוד
הרבה רבים טובים מסכימים בדבר הזה בכלל יש
כאלה שנהגו בטח הרבה פעמים הספרדים בראש
חודש להתגלח מה הדיון הדיון האם צריך
שיהיה 33 יום רצופים לאלה שנוהגים רובם
ככולם נוהגים 33 יום יש כאלה שנוהגים עד
ראש חודש מראש חודש עד שבועות וכולי אבל
כל מי שנהג מפסח ועד אנחנו נוהגים לחתוך
את זה באמצע ושלא יהיה רצוף כמו יום
העצמאות שיבואו עלינו לטובה גם צריכים
להראות גדר של שמחה
>> עדיף לחכות ליום עצמאות
>> אני לא חושב אני חושב שיש יש לא כן יש
עניין של שבס ורש חודש חברו להם יחדיו יום
העצמאות כבודו במקומו מונח שבס ורש חודש
זה גם ימים חשובים לא זה לא יום עצמאות
חשוב יש כאלה ש אצלהם יום עצמות יותר חשוב
כל יום עצמאות חשוב שבסח חשוב לכן מותר
מחר להתגלח למי שמעוניין לכבוד שבז קודש
מדין שבז קידש בסדר זה יוצא מדבר המכבר
בתצג סעיף ג שהמחבר אומר שיש נוהגים
להסתפר בראש חודש יער בטעות בידם אבל
הפוסקים אומרים נכון אם זה סתם ראש חודש
המחבר אומר שלא יש פה קדוש של המשנה ברורה
לא שותף אותכם בהכל אבל אם חזלצטרוף וגם
שבס קודש בראש חודש אז יש מקום כן להתגלח
לא להסתפר סיפור תספור איזה דבר יותר חמור
מגילוח אבל גילוח לניו דעתי אין בעיה
>> יש זמן דחצות או
>> לא שזה יהיה לכבוד שיראו שאתה עושה את זה
לכבוד שבס קונדש
>> למה החילוק ביני מסתפר להתגלח
תספורת היא יותר יש בהלכה עשיתי חשבון אתה
רוצה כתבתי על זה גם תשובה למה יש חילוק
ביניהם בחשבון של הלכה תספורת הוא יותר
חמרה התקנה בעיקרה הייתה על תספורת ואז א
אז אז בגילוח היה פחות א מצוי ועכשיו
שנהגו גם גילוח בגלל הזה אז בזה יש מקום
יותר נקל מי שרוצה מראה מקומות רבי ישראל
תצג כמו שאמרתי סעיף ג מה מחבר כולל
הערימה כולל המשנה בורה שהוא חשוב ביותר
פה ואם מישהו רוצה עוד מראה מקומות אז אני
אשמח לכתוב לו מהלכים שלמים שנכתבו בעניין
הזה וכך נראה ההלכה למעשה טוב עד כאן
בהקדמה הזאתי מי שימצא בשיעור הרוויח מחר
דגלחת מי שלא שישאר א שישאר ככה מנובל אה
אה א אנחנו עכשיו נכנס סים ללכות שבסלחות
תופר בשבת בחוברת הקודמת עסקנו בענייני
בגדים בשבת הנושאים האחרונים שעסקנו בהם
אני לא זוכר אם עסקנו את זה פה או לא זה
לגבי ניקיון הבגדים בשבת רק מילה אחת
חשובה לא נעבור על הכל אבל יש דין כיבוש
בשבת שהוא תולדה דמלבן אחד מהדברים שהיו
עושים לצמר היו גוזים אותו זה והיו מלבנים
אותו כדי שהצמר יסירו ממנו את כל הלכלכים
שיש בו והיו שורים אותו במים וכל שירה
במים של בגד היא אסורה מדאורייתא אבל
האיסור הוא כפול גם השריית הבגד בתוך מים
להשרותו ואז מחלוקת ראשונים האם דווקא בגד
שהוא מנוכלח או גם אפילו בגד נקי מחלוקת
ריבנו תם להלכה למעשה אנחנו מחמירים
בשניהם ולא נותנים למגע של מים עם בגד אלא
אם כן זה נעשה בדרך ליחוש כי יש שאומרים
מדעת רי שכל מה שנעשה בדרך ליחוך אין בעיה
דוגמה לדבר הכי פשוט אנחנו נוטלים ידיים
אחרי זה מנגבים במגבת שמים מים עם מגבת
ביחד אה השידוך בני לכאורה הגדר של בן אבן
לא למה כי זה נעשה דרך ליחות לא יודע היום
בישמות כבר לא היה פעם היה מגבות מי
שהתנגב עשירי או 15 במגבת ישיבתית היה אחד
צריך להתקלח באופן כזה או אחר זה כן כבר
זה היה תופחת להדפיח וזה היה שוכן כל מיני
הלכות כאלה ואחרות אז לכן לכן לכן דרך לוך
אין בעיה אבל כן דבר מאוד מצויב לכן רציתי
את הדבר הזה להגיד לאור השיעור הקודם זה
שאם יש מצב שבו האדם פתאום באמצע הסעודת
שבת קפץ צלב או הדג בעצמו או הציר של הדג
תלוי מה מצבו של הדג והתנפל עליו זה על
אנשים באופן טבעי בגלל בעיה של שלום בית
עד כדי פיקוח נפש כל אחד לפי פום דרג דילי
חוששים מאוד ורצים באופן אוטומטי עד
שרואים את זה ללכת לברז ולנקות מי מנקה
במים מי מנקה עם איזשהו א מגבת או מנקה עם
איזה מגבון כזה כל צורת הניקיונות האלה
רבותיי היא אסורה באיסור דאורייתא אפילו
על ידי רוק יש אחד אומר יש משהו קטן רק
לצמצם את הכתם גם זה בנדי אפשרי על פי
הלכה בשבת קודש יש כתם יש כתם תיזהר או
שתאכל עם בקט שיש כזה של רבס כאלה מיוחדים
לאוכלים או שתאכל עם הפיון אבל לגעת במים
עם בגד ביחד בשבס קודש הדבר אסור באיסור
דאורייתא זהו עד כאן לגבי העניין העניין
של הבגדים
>> באופן יבש
>> באופן יבש מותר לך בתנאי שתעשה את זה
שישאר עוד כלוך זאת אומרת אתה לא תצליח
לנקות את זה לגמרי אם אתה צריך לנקות את
זה לגמרי גם יבה שיהיה שכוא רבי יסאי
אנחנו בהלכות מלאכת תופר בעמוד תשע לפניכם
בחלק יד אז מלאכת תופר היא גם חלק
מהמלאכות שייכות בענייני בגדים והמשנה
מביאה את זה מסכת שבת הידועה בעג כן 40
אבות מלאכות חסר אחד התופר שתי תפירות
הקורע על מנת לתפור הגמרא אומרת וה לא
קימה אמרחמנ יוחנן והוא שקשר שרם סתם תופר
בעלמה זה לא לכאורה לא מחייב אלא אם כן
כשרם כשרם כוונה היא קשר את הקצוות של
החוטים כך שזה יהיה בר קימה מצוין אומר
האורכות שבת יש באחרונים שדענו מה בן
מלאכת תופר לבן מלאכת כושר וזה מעניין
מאוד הרי שניהם חיבור ששני דברים נפרדים
ביחד אז של זלמןך הוא אומר את את החילוק
הזה שיש בין כושר לבין לבין תופר הבדל
הבדל חשוב והוא בשתי המלאכות מחבר את
העיריות כבודים זה לזה ולכאורה העיקר הוא
בזה דמלאכת תופר עניינה חיבור יריות זה
לזה בסדר לוקח שתי יריות מחבר אותם ביחד
מדביק אותם בין מחברם ידי חוד תפירה או על
ידי דבק שמדביק ניוריו אבות לדתופר ובין
אם יחברו על ידי לחץ כון שידביק שתי יריות
בלילה על ידי לחץ הרי זה בגל זה לוקח שני
דברים נפרדים מדביק אותם זה לזה מלאכת
כושר עוסקת בחוטים וחבלות חבלים שעל ידי
קריחתם בצורה מסוימת נוצר קשר וזוהי מלאכת
מחשבת של הכושר והתורה חילקה את הפעולות
האלה שני מלאכות שות אני רק אגדיר את זה
טיפה ברשותכם אני אחדד את זה טיפה יותר
במלאכת כושר שני הדברים נשארים נפרדים אבל
מאוחדים הקשרים שנוצרו זה כל חבל עומד
בפני עצמו רק מה הם נקשרו ביחד במלאכת
תופר שני דברים שהיו נפרדים חוברו להם
יחדיו זהו הם כבר תלויים זה בזה כדי לנתק
אותם צריך לעשות מלאכת של קוריאה כאן צריך
לעשות מלאכת מתיר יש כושר ר ומתיר יש קורע
ותופר אלו שני דברים שונים בעצם עשייתם
בעצם הבעייתם בסדר זה ברור לכולם זה חילוק
חשוב יפה אז כאן כתבתי שבאופן עקרוני היום
אדם כמעט לא תופר בביתו מי היום מי בכלל
מי שבכלל תופר עוד פעם היה מושג שנקרא
הולכים לתופרת לנסות מכפלת היום היום אין
לנו אז איך למיסה [כחכוח] בשבת יכול להיות
מצב שניפגש עם מלאכת מלאכת תופר רק להקדים
לכם כמו שאמרנו בהקדמה פה שגם להדביק דבר
לדבר דבר יכול להחשב כתופר
נכון לקחתי שני דברים הדבקתי לא תפרתי עם
חוט אלא הדבקתי אותם יחדם גם לשם בניך
תופר אומרת הגמרא מסכת שבת מקור שלוש
בפניכם אמרזות רבת טוביה אמרב המותח חוט
של תפירה בשבת חייב חטאת אומר השולחן ערוך
חוט של תפירה שנפתח אסור למותחו משום תופר
יש הרבה פעמים קורה שיש איזה חוט אפילו
נגיד פה בחולצה
יש כפתור מדל דל אתה רוצה כדי שלא יפרם
לגמרי קושר אותו עצרת את מלאכת הפרימה של
האחוט הרי שעברת על מלאכת כושר
>> אפילו למתוח
>> מה אפילו למתוח רק למתוח בלבד
>> בלי לקשור
>> כן
>> אבל במתיחה אתה מגדיל את הפרימה אתה לא
אתה לא אתה לא עוצר אתה מגדילה כזאת ויש
מתיחה כזאת זה תלוי מה
>> תלוי במה במציאות תלוי במציאות יש הרבה
פעמים שיש מכפלת שאתה
>> כן קושר יודע זה אני לא מבין בזה כל כך
אבל יש יחיטים צץס יש לך עם צס בוא בוא
תראה תראה למיסה אולי שיהיה לכם יותר יותר
ברור במקור שיש לפניכם בפסקי תשובות מכאן
נלמד כמה יש להיזהר כשחוט תפירה מחזיק את
חלקי הבגד או סבטי הבגד וכפלי הבגד
ונתרופף זה קורה הרבה פעמים מכפלת פתאום
רואים איזה חוט מתרופ למודכו כדי להדק
ולחבר שוב את חלקי הבגד קודם כל למתוח
אותו אסור ואם יעדקם ויעשה כן קשר כדי שלא
יתרופף שוב עבר על איסור תורה וחייב חטאת
ואם לא קשר בראשו אסור מדרבנן כי כמו
שאמרנו קודם בגמרא כדי שתפירה תפירה צריך
לקוש רעה אחרת זה לא מחזיק מעמד אבל מתח
ולא קשה רבר על יסוד דרבונו הנה רק נגמור
את הדוגמה נוסבת לכן כפתור שנתרופף
יש להיזהר לא למתוח את החוט כדי לחזק
עידוק הכפתור לבגר ובניין לסובב לפת
החוטניס ד קדוש נדון מה זה ונכון להימנע
אבל עוד פעם דוגמאות שרואים חוטים כאלה
ואחרים שנמצאים תראו אם יש חוט שהוא סתם
נסרך ורוצים לשתוף ולהוציא אותו בזה אין
בעיה אנחנו לא מתכים לעשות שום דבר מיוחד
בשבת הרבה פעמים אתה רואה פתאום איזה חוט
היה במכנסיים לא יודע תיקח אותו תמשוך
אותו אבל כשאתה רוצה לעשות אותו פעולה של
חיזוק עם קשר ביחד אב מלאכת תופר בשבת
דאורייתא
>> החוטים של הציציתזה
>> או רגע רגע רגע רגע דוגמה מצוינת ברוך אתה
אדוני שהכל נהיה מדורו
>> נחותי הציצית רבי יסי שימו לב הדבר היחיד
שיכול להיות שמה זה גדר כושר ולא גדר שזה
זה הרבה פעמים בשבת אנחנו מגיעים לבית
כנסת והחוטים
ככה נפרמו יש כזה פתח טבעי באופן טבעי
כולנו מה עושים כדי שיהיה תפירה שני שני
קשרים הדבר הזה אסור בשבת למתוח את הקשר
ולהדק אותו זה ברור פשוט אם בסופו של דבר
תיקח איזשהו חוט בפי זה משהו אחר אבל קשר
כקשר יש הרבה פעמים שנוהגים בקצה האחוטים
לעשות קשרים זה גם על פי המקובלים וגם כדי
שלא יפרם אה שני דברים גם זה אסור בשבת
לעשות אם פתאום אתה רואה שנפרם לך כל קשר
בהשם הוא אבל זה מלאכת כושר לא מלאכת
תופרת מצוין תראו בבקשה רביסא אותו דבר
מביא המונחת אהבה מקור שבע שרוך המושל
בקצה כובע של מעיל גשם הנה עוד דוגמה
מצויינת הדבר הזה בפעמים סכוכים שנמצאים
או בקצה המעיל למטה או פה או בכובע שיש
ביניהם מותר למותרפותו בשבת אף שמתיחתו
הכובע מתכבדת שמדק לסביב הראש כלומר פייתו
נפתח כבד ידוק שועיל בסופו לבשות את הכובע
לפות את ההידוק אין כאן תפירה מתקיימת כל
מה שהוא קורדיון זה אין שום בעיה רבי סאי
וגם אין כאן דמיון לתפירה כלל כיוון שהוא
יש נקב מיוחד בקצה הכובע שבו מושחל החוט
אז להשחיל את החוט הזה זה בינתי אפשרי אבל
זה
>> בכלל ספירה איזה איזה חיבור של שני דברים
ישחבר שני דברים
>> כן אולי אני חוט מושחל
>> בכובע משהו משהו משהו ככה מתכווץ בקובה
אולי בסוף
>> מה מה
>> בסוף לפה ככה
>> אז בסוף בסוף אם אתה יש לך את החוט
בסוף בסוף ואתה רוצה לקשור כדי שלא יכנס
פנימה זה בנתי אפשרי רבי סי בשבת אבל אם
החוט עצמו כבר נמצא ואתה רוצה זה רק אומר
לך
>> זה יהיה מצד כושר
>> בסוף
>> כן אבל הוא רוצה אבל הוא רוצה להגיד
שלכאורה אתה לוקח את הכובע אתה מקווץ אותו
מדביק אותו ביחד אולי
>> היית יכול לחשוב שזה אותו זה שאתה מתוקח
את
>> צריך צריך דימיון דימיון מזרחי פרוע
>> דימיון מזרחי פרוע קצת ברלכה צריך שמשהו
טיפה ככה מעברך לא טוב מכאן כאן רבי סי עד
כאן דיברנו לגבי עניין של חוטים עכשיו
נעבור לעניין של סיקות הרבה פעמים בשבת
רוצים להשתמש בסיקה יש מצבים שבהם לא יודע
א חסר כפתור רוצים לשים זה נקרא סיקת
ביטחון סיקת ביטחון אני זוכר קרים לזה
נכון ככה זה השם שלה תקת ביטחון בכל מיני
מקומות שעשויים ליפול כל מיני דברים או
לפעמים גם שם צניעות רוצים לסגור משהו האם
הדבר הזה אפשרי או לא אפשרי פה יש קורבן
נתנאל כשאתה אומר סיקת ביטחון אם לא אמרת
קורבן נתנל לא אמרת את ההלכה הוא הוא יש
לכל אחד יש את הניקוד השלו אז תראו בבקשה
את הקורבן מתלמקור שמונה לפניכם בעמוד 11
וכן טמא אני מעין נוהגים העולם שתוכבים עם
חוט שקוראים בלשון הלז הקראיז עם המלבוש
שקוראים שופץ מלשון אשכנז אייה ושתי
דחיפות וכן הנושים בפרג שמחברין השליר עם
מחתים הללו אב ושתי דחיפות בואו רק נעשה
סדר בשופן פלייר וכל העסק זה הכוונה ככה
אתה לוקח את המחת עושה
שני מעגלים זה נקרא לכאורה בגדר תופר בשבת
כי אתה לקחת שני דברים חיברת אותם ביחד
אחד על ידי וכמו שיש גד של שתי תפירות
בשבת שהם חייבות הוא הדין דחת המחת פעמיים
בתוך שני חלקי בגד נחשב גם כמלאכת תופר
לפי הקורבן תנאל מכאן יש נפקמינה מאוד
מעניינת רק תראו את המשנה ברורה מה הכוונה
חיפה שני האחורים יש לך שני חורים קיימים
כבר ואתה הכנסת
>> לא בלי קיימים למה למה צריכים שים קיימים
אפילו בלי קיימים לקח את החו לא קיימים
ודאי ש על הקיימים
>> גם קיימים מה זה משנה
>> אם נפל לך זה יש לך שני חורים אתה רוצה
לחבר עם זה זה נקרא שני חורים זה פתוח יש
על שני חורים
>> מה החגורה אתה רוצה להגיד
>> במקום הכפתור כאילו
>> במקום הכפתור יש לך שני חורים בשני בשני
הזדים אתה רוצה לחבר עם הסיקת ביטחון
>> אין תופר זה גם לא תופר זה ישאר תמיד אתה
תשחרר תמיד תשאר פתוח
>> אבל לא מדתי סליחה מכנסיים לאמנתי את
הדוגמה מכנסיים כבודו מחילה
>> כאילו נפל הכפתור
>> הכפתור פה למעלה כן נו בסדר
>> אז הוא לוקח אז הוא שם כאילו בחור הקיים
שהכפתור היה אמור להיכנס אליו זה
>> הוא שם סיקת ביטחון אחת שמחברת שניהם ביחד
אין בעיה
>> זה מהזה
>> לא פעמיים
>> לא לא בגל שזה פעמיים גם אין לנו פעמיים
גם כיוון שכבר החום כבר קיים ואתה עושה רק
סגירה אחת תכף נראה את זה שאלה מצוינת אבל
לפני כן בוא נראה את המשניבורי אומר
המשניבורי מקור תשע משום תופר אגב נבאר
קצת דיני תופר התופר שתי תפירות חייו לכן
הקורבן תנ דיבר על שתי דחיפות והוא שקשר
אפשר ראש החוץ מכאן ומכאן כדי שלא תשמות
אחרת אין איזה ערך ואפילו לא היה של קיימה
ואם היה של קיימה חייב גם משום כושר שימו
לב טוב יש לך גם כושר וגם תופר כמו שאמרנו
השקה בין שני המלאכות האלה וכל זה עניין
חיובה אבל ניין איסור היש אומרים זה אסור
ואפילו לא עשה קשר כלל על כן אותם אנשים
תוחפים הקרייז עם הבגד במחת בשתי דחיפות
לו שפיר אבדה המקור כמובן לכולם זה הקורבן
נתנאל
ה החזון איש נעומת הקורבן נתנאל
מביא שאפשר להשתמש עם סיקות בלי בעיות
בשבס חזון איש רבי ישראל אם החזון איש
מתיר כדאי לנצל את ההזדמנות מה מה העניין
שחזון איש מתיר את העניין הוא אומר גם
ספרה חזקה מאוד לחזון איש אני מביא הוא
מביא את הקורבן לתעניין קודם כל מקור 10
שקורבן נתניהן שבס דבריו תמוים תוכב מחת
להדק לפי שעה הוא כמהדק בקרסים ואין בזה
שמ של תפירה כלל לכן אמרתי לכבודות חכה
רגע אחד רבותיי אחד לוקח כפתור
איך קוראים קורס עושים את זה ביחד בעברית
>> רוכסים
>> מה איך
>> רוכסים
>> רוסים
>> רוכסים
>> רוכסים ביחד נכון יש יש בעיה רביסי לקחת
ריצ' רץ' לחבר אותו ביחד מה תגיד תופר שני
חלקים ביחד אין דבר כזה אומר חזון איש
כשאנחנו רוצים לעשות תפינה של תפירה אנחנו
רוצים להדק אותם היטב זה לזה עדק היטב
היטב עדק פני שהכל יפה לבסמים אבל אם אתה
לוקח שני דברים ושם אותם ביחד וזה רופב
כמו ה אומר זה לא גרם מכל כל כפתור אחר
שאתה מחבר ביחד וגורם לחיזוק של העניין
תשמעו זה זה סבורה והקומבן תנ עצמו שהעולם
נהגו היתר בדוב הקובן תנ פתח לא יודע על
מה העולם נוהגר אמר החז אומר לו אני אסביר
לך על מה העולם נוהגר כי זה כפתורים וזה
לא וזה לא זה לא דבירה אצלך
>> כן ובזמננו זהל היו גאונים אדירים עומדים
בפרד וגם כל העם היו ירד כן תקופות שכולם
היו יראי שמיים וזה בגדר פוק חזימה דבר
דבר הציבור היה ירא שמיים אתה רואה איך הם
היו נוהגים והקורבן את הנהלו מילה פיב
לומר ריסו בדבר אלא שתמ במנהגם הוא גם לא
עשר את זה לגמרי ולפי מה שכשבו זה לתפירה
היה ראוי לחייב חטאת למה שחשבו שנו שקיימת
אמרו דחמחת קיימה אילו תבר שתי תפירות בחו
כשתחו זה לא יכב זה ציוו שכותים היה חשיב
כעשה קשר בראשם אלא אך כיוון שאינו עשוי
לקיום ואין דרך תפירה בכך אין בזה תפירה
החזון איש טוען אין בסיקות בכלל בעיה של
תפירה אבל כשתוכב מחד שחתום מוכיח עליו
שאין זה תופר אלא ידוק לפי שעה לא נחלק
בזה אדם מחנם מהדבר ואין להחמיר כלל וכלל
אין דברי חזון איש ברורים מהדבר הזה ולכן
פוסקת שמירת שבת כחתה מקור 11 מותר לדחוף
סיקה בבגד כדי לקצרו כדי לחבר את שני חלקי
בגד שנקרא וגם מותר להשתמש בסיקת ביטחון
במקום כפתור שנדלש אבל אם אי אפשר אל תדחב
את הסיקה בבגד פעמים אל אבל אם אפשר סליחה
אל לדחוף את הסיקה בבגד פעמיים אלא פעם
אחת בלבד אבל גם יעשה פעמיים לכאורה על פי
החזון איש אין לנו בעיה בדבר הזה בסופו של
דבר למיסה התירו גם אומר הילקות יוסף מקור
12 מותר לחבר בשבת במחת ללא חוט שני חלקי
בגד אין לחוש משום איסור תופר כיוון
שמחברם על ידי מחת שמחמם על ידי מחת
בליחות וכן מותר לחבר חלקי בגד בסיקת
ביטחון אפילו על ידי דחיבות הרבה לא החמיר
אפילו כמו שאמרתי למה כי זה לא גדר תופר
וזה לא גדר כושר זה גדר שם דבר על גבי דבר
שלא יזוז אין בזה תופר נקודה
>> ג גלת רבי ישראל החזון של חזק מה הכבוד
אומר רק עם הצוט היא זאת שמכניסה אותם
>> כן נכון בדיוק בדיוק כי בחוט אתה באמת
תופר שני חלקים מצמיד אותם ביחד בסיקות
הכל נשאר עופף
>> זה וגם הקביעות בזה אמר זה כ מוכח שיוצאים
אותי גלזיז לבגד הבא שצריך
>> שום ספק שום ספק שכורך כבודו קיבל תשובה
לכן אין שום בעיה גם אתה לא חזון אישניק
יש לך על מןמוק רוב בפוסקים ספקו כמו
החזון איש ולא כמו הקורבן תנאל עכשיו רבי
יסי נעבור למלאכת הדבקה הדבקה בשבת וזה
יכול להיות בכל מיני כתמצולדה
דמלאכת תופרת מה איפה אנחנו נמצאים בהדבקה
אז הרבה פעמים אני אגיד לכם רק מהשאלות
שיש האם מותר להצמיד מגנטים
למקרר הרי הרי הרי שמים לנו כל הזמן
הוראות פתיחה באש כל בוקר על המקרר מה
צריך לעשות מה צריך לקנות אז בשבת נפל
רוצה להחזיר חזרה את הציור של הצנון
למגנט. מותר להצמיד מגנטים לברזלים? זה
השאלה. זה בעיה אחת של תופר. לוחות מודעות
למיניהם מסוגיהם רוצים לשים שלט
בישיבה פה מתחיל מה ביום חמישי איש בא לי
אחר נדק את זה בשבס מותר. יש הרבה פעמים
שיש נייר סלוט בכל מיני מקומות. מותר
להוציא את הנייר סלט לחבר אותו. יש כאלה
סימניות
>> פלסטר
>> פלסטר או פלסטר יופי סימניות לספרים
שעושים כדי שלא ישכח איכן גמר תלמודו מותר
להסיר אותם להדביק אותם עוד פעם מסיר מצד
אחד קורע מחזיר אותו חזרה תופרק אותו טוב
שלא יזוד כי הוא רוצה שיהיה לו את הסימן
כל השאלות האלה אנחנו נדון בהם עכשיו יש
גם דפים של טלפון כאלה שנדבקים אתה רושם
לך תזכורת ויופי אנחנו במלאכת הדבקה שהיא
כמו שאמרתי תולדה של תופר רמבם מקור 13
המדבק ניירות או אורות בקולון של סופרים
חיוצא בו הרי זה תולדת תופר וחייב מצוין
כל הדבקה באופן עקרוני בשבת היא אסורה
באיסור דאורייתא תולדה כך פוסק המחבר גם
מקור 14 מדבק ניירות אורות בקונ שסוברים ח
שמר זה דולדה תר וחייב אומר השמירת שבת
כנחת מקור 15 דף של ספר שנקרא שלא במקום
האותיות או אפילו במקום האותיות נוהגים
להקל ולהניח את החלקים זה בצד כדי לקרוא
את הכתוב אם אין לו ספר אחר אבל אסור לכבד
חלקי דף כאלה בנייר דבק סלטב וכדומה זה
פשוט אם נקרא לך הדף אתה רוצה לחבר אותו
והרבה פעמים רוב הציבור לא צריך כי הם
יודעים בעל פה את הזה היו עושים מבחנים
פעם איך היו עושים מבחנים להתקבל לישיבות
היו מכסים את הדף גמרא אומרים לנבחן יש פה
חצי עמוד תשלים את השער השלים תקבל לא
השלים לא תקבל אז אומר הסמ שבתחתה להצמיד
אין בעיה כי זה כל זה מה רופף אולי יש
מדין מדין מדין כותב אין מדין כותב גם למה
כי זה רופף אין בעיה אבל כמובן לעצמי דם
נהיה עשה לוטפ זה ודאי באיסור דאוריתה
פשוט ולכן אומר הפסקי תשובות אסור לכבד
בשבת פין זה לזה בדק או בסיקות מהדק וכן
אסור להסיר סיקות מהדק אלו על ידי פתיחת
קיפולן אמנם השימוש בסיקות משרדיות מותר
בשבת יש את העתבים זה נקרא בעתב אין שום
בעיה להשתמש בו בשבת בתבתי כנסיות הרבה
פעמים רוצים לרשום את אלה שעלו לתורה
ותורמים
יש לילדים יש קופסה אנחנו הים בטור ילדים
היינו מחברים שמות שלמים של אנשים היה לנו
את כל האותיות והיינו כל כל הקריאת התורה
זה מה שהיינו עוסקים מחפשים את הזה אם היה
לו אחד קוראים לו ששבילי היה לוקח לנו כבר
היה נגמר את הקריאת התורה עד שזה אז אז אז
אם אם יש לך שם מותר לך לכבר אותו ביחד
להדק אותו בעת עם המספר שהוא נתן את
התרומה אין שום בעיה למה כי זה לא מלכת
תופר שום דבר בידוקים כאלה ואחרים זה לא
בעיה כי עשוי ומיו מד להפחידן והדרך בכך
ואינו בכלל תופר מצוין איפה פה
>> עידוק זה תופר ממש זה לא מדבר
>> עידוק עם מעדק זה תופר מדאורייתא בסדר זה
תופר מדאורייתא זה ממש מצמיד אותו זה לזה
אבל לעשות את זה בעתבים אין שום בעיה לקחת
לקחת א אטב כביסה עתו כפיסה באופן עקרוני
הוא כלי שמלכתו לאיסור משתמשים ב רק דברים
של איסור בכביסה אבל אם אתה רוצה איתו
ביחד לחבר שני דברים ביחד גם אין בעיה
בשבת למה קשור לאיסור לצורך גופו ואין בזה
איסור במלאכה הזאתי מותר אין שום בעיה
בסדר איפה מתחילה הבעיה רבי יסאי מתחילה
הבעיה שהפוסקים דנים לא יודע אם נגיע היום
זה בהרחבה בדבר הזה בענייני טיטולים
טיטולים יש לנו בעיה גדולה בעיה גדולה
בטיטולים שאתה מפריד בהתחלה את הסרטים
מישהו דיבר פה על מקודם על פלסטרים אז
אותו רעיון נכון יש כזה דף שמים מסירים
מדביקים את זה על גבי התינוק ולאחר מכן
אחר שהתינוק עשה מה שהוא עשה אז מוציאים
מחברים את השוב פעם את הטיטול ביחד יוצרים
כאין כדור ושמים את זה בפח השפעה האם לחבר
את הטיטול אחרי כן עם ה עם המדבקות שלו
בשבת אין בעיה של מלאכת תופר
מה החילוק בין על התינוק שאתה מחבר את זה
סתם לו
>> כבודו יגיד כבודו יגיד כבודו יגיד אתה כבר
פה אתה בוגר צורבה כבר
נהיה מוקצה לא
>> מה התינוק לא מוקצה
>> מה
אתה שם את זה על מנת על מנת אלא אם כן אתה
רוצה להשאיר את התינוק ככה במשך כמה שנים
עד מצווה
>> לא רוצה אבל מהחיל [‏צחוק] אתה אומר את
החילוק תשמע אתה שם את זה לכמה זמן שומע
רעשים הולך לטפל בו נכון אם אתה לא סבא
סבא לא נוגע אבל אבל א נכון שומע רעשים
הולך מיד מתכוון להדביק את זה אבל אחרי
שכבר עשה את כל מה שעשה את ההפגזה אתה
עכשיו לוקח את הכל כדי שלא יהיה ריח זה לא
יתפזר לא משנה צריך לפל את כל התיאורים
הפלסטייםציבור
שקית ניילון
>> אם אתה עושה כן תוך שקית ליליון מצוין אבל
הרבה אנשים
>> לא אני אומר זה כמו שקית ניליון שהולכים
לזרוק לעשות קשר האם זה קשר
>> זה לא קשר זה לא קשר זה ההבדל
>> כמו בקשר כמו במלך
>> אם אתה עושה קשר אחד שם מתוך סקנה אין
בעיה מה שניים זה ודאי כל קשר על גבי קשר
בשבת יהיה אסור דיברנו אבל פה אתה לוקח את
זה רוצה שזה יהיה צמוד
שישאר ככה כדי שלא יתפזר זה לא מיסס וכולי
נו פה זה אולי מלכת מדבק זה השאלה שאנחנו
צריכים לדון בה בדבר הזה כתבו בזה כמה
תשובות הפוסקים אנחנו בעזרת השם בענייני
תינוקות של בית רבן שלא חטו בעזר השם
בשבוע הבא באיסרוחג של יום העצמאות בעזר
השם שבת שלום תזכות שנים רבות לימוד
וטובות כויך
>> [שירה]
[מוזיקה]
>> שתקבלה
[מוזיקה]
‏amين