⚖️בין כמות לאיכות - רעיון נפלא ללג בעומר ופרשת בהר בחוקותי | הרב גדליה הופנונג -השיעור הכתוב בתיאור👇

ברשות ידידי מורי ורבותיי הרבה מה להספיק היום משום שיש לנו גם את היום הדהילולה של רבי שמעון בר יוחאי בסיעתא דשמיא ויש לנו גם פרשת בהר וגם פרשת בחוקותיי הרבה מה להספיק שמעתי פעם מדוד של מורי חמי שליטה דודו של מורי חמי הוא יהודי חשוב פה לבניבק בשם הרב חיים היימן שהקדוש ברוך הוא יחזכהו וירפהו >> אמן >> הוא סיפר לי שהוא פעם עלה על האוטובוס ונסע לירושלים ופתאום באוטובוס הוא פוגש את אחד מבניו של פוסק הדור הרב עוזנר זכר צדיק וקדוש לברכה והוא ראה את הבן של הרב עוזנר אז הוא אומר נו הזדמנות לשאול כל מיני שאלות על דרכיו על הנהגותיו ועל פסקיו של הרב עוזנר אז הוא ניגש אליו שאל אותו את מה שהיה לו לשאול ואז הוא אמר לבן של הרב נר הוא אמר לו איזה זכות איזה זכות גדולה שה להיות בן של פוסק הדור ככה הוא אמר ככה הוא ככה הוא אמר זה המשפט שהוא אמר לו אז הבן של הרב ודזנר אמר זה כתוב בתוכיחו אז הוא היה בטוח שהבן של הרב נר לא שמע או לכל הפחות לא הבין אז הוא חזר עוד פעם על המשפט והוא אמר איזה זכות גדולה זאת להיות הבן של פוסק הדור אז הבן של הרב עוזנר חזר ואמר כן כן זה כתוב בטריכיךו. אז הוא אמר, אם הוא חזר על זה פעם שנייה, כנראה שלשמוע הוא שמע, אבל הוא לא הצליח להבין מה הוא רוצה, מה מה זה התשובה הזאת. אז הוא שאל אותו מה מה פשר המילים האלה? אז אמר לו, מה זאת אומרת? הרי כתוב בפסוקים של התוכחה בפרשת בחוקותיי שנקרא בשבת הקרובה כתוב שמה: "וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור." וממשיכה התורה הקדושה וכותבת והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתותיה באושמ מהם והם ירצו את עוונם יען וביען במשפטי מעשו ואת חוקותיי גלה נפשם מוריי ורבותיי בא השל הקדוש ושואל מה פשר הפסוק הזה וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור וארץ אזכור הפסוק הזה נשמע אולי הוא נשמע כזה סוג של נחמה אבל האמת היא שהוא כתוב לפניו יש פסוק של תוכחה וגם אחריו יש פסוק של תוכחה. כלומר הוא כתוב בעיצוה של התוכחה. אז שואל השל הקדוש מה פשר הפסוק הזה שנראה נחמה אבל מופיע בתוך פסוקים של תוכחה. אומר השלא הקדוש וקיבלתי כי אף זה הפסוק הוא מתוכחת מוסר. כי אינו דומה רשע בן רשע אחוטה לרשע בן צדיק. מגיע השופט מגיע שמה שני הבריינים מגיעים לבית המשפט ושניהם עשו את אותו פשע. אבל השופט יכול להתחיל לחקור עודות הרקע המשפחתי. אחד מהם אומרים לו הוא נברך גדל בלי אבא יתום מגיל צעיר ולאמא שלו לא היה כסף לשלוח אותו למוסדות חינוך אז היא לא שלחה אותו למוסדות חינוך וממילא הוא התרועה עם כל החבר'ה הבריינים של השכונה והוא גדל והפך להיות עבריין סמרת אבל אתה אומר לעצמך נו נבח מה יעשה הנהר ולא יחטה מה הוא יכל לעשות לא שלחו אותו למוסדות חינוך מתאימים ואילו השני השותף שלו לפשע לאותו פשע גדל במשפחה בבין טובים ברוך השם משפחה טובה קיבל חינוך מצוין שלחו אותו למוסדות החינוך הטובים ביותר ולמרות כל זאת הוא עלה הוא הפך להיות עבריין צמרת השופט לא יתן לשניהם את אותו עונש להוא שגדל במשפחה טובה יתן עונש בכפל כפליים ולמה משום שהיה לך את כל התנאים לצמוח בעזרת השם אתה יודע למצות את עצמך את הקישורים את הפוטנציאל מה הידרדרת לעבריינות השני בך מה יכל לעשות אומר השל הקדוש זה הפסוק הזה וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם לזכור אומר השלה הקדוש זה חלק מהתוכחה בא הקדוש הקדוש ברוך הוא ואומר מילא הייתם גדלים באיזה משפחת פשע, מילא הייתם גדלים בלי איזה רקע משפחתי מתאים אז עוד מילא אתם יכולים לצאת אולי אולי יש לכם איזה תירוץ למה יצאתם עבריינים אבל גדלתם בכזאת משפחה מפוארת עם כאלה שורשים מכובדים ובכל אופן אתם הולכים ועושים את כל אותם עבירות אז הפסוק הזה הוא חלק מהתוכך אמר הבן של הרב אוזנר נו מה אתה מתפלא אתה אתה אומר לי אתה אומר לי לגדול בבית של הרב עוסנר להיות הבן של פויסדור אמר הבן של הרב וסנר הלוואי הלוואי שהפסוק הזה לא יהיה ככה משהו שינויפו כנגדי בבית דין של מעלה ויגידו לי היה לך כזה אבא גדול אז למה אתה לא יצאת עם אותם מושגים עם אותה רוממות כך סיפר לי הרב חיים היימן מורי ורבותיי אז השלב הקדוש כמובן כאמור ככה מסביר אבל מי שרואה את דבריו של רש"י במקום רואה שרשי לא מסביר את הפסוק הזה כחלק מהתוכחה אלא רש"י מסביר את הפסוק הזה כפסוקים של נחמה אומר רש"י וזכרתי את בריתי יעקב בחמישה מקומות נכתב מלא. יעקב אבינו נכתב בתוספת האות ו ואליהו כתוב חסר כתוב אליה. בחמישה מקומות יעקב נטל אות משמו של אליהו ערבון שיבוא ויבשר גאולת בניו. ממשיך רש"י וכותב וזכרתי את בריתי יעקב למה נמנו אחורנית? כלומר כדאי הוא יעקב הקטן לכך. ואם אינו כדאי הרי יצחק עמו. ואם אינו כדאי הרי אברהם עמו שהוא כדאי. ולמה לא נאמרה זכירה ביצחק אלא אפרו של יצחק נראה לפני צבור ומונח על המזבח. כלומר, בהחלט רש"י מסביר את הפסוק הזה כפסוק של נחמה ולא כפסוק של תוכחה. וממילא חוזרת השאלה, השאלה של השל הקדוש ועוד מרבותינו. כך שואל הריבה מרבותינו בעלי התוספות. כך שואל האור החיים הקדוש ועוד מהמפרשים. כולם שואלים אז מה פשר הפסוק הזה שהוא פסוק של נחמה? והפסוק הזה לא נכתב בתום כל התוכחה כי הנה אתה רואה שהפסוק הבא הוא שוב פסוק של תוכחה והארץ תעזב מהם ותראה את שבתותיה בוש מהם והם ירצו את עוונם אז למה התורה הקדושה לא עושה סדר למה התורה לא כותבת את כל פסוקי התוכחה במקום אחד ואז אחרי שהתורה סיימה עם התוכחה עכשיו המקום אולי לעבור לנחמה מה פשר הערבוביה הזאת בין פסוקי תוכחה לפסוקי נחמה זוהי השאלה שאנחנו רוצים בסיעתא דשמיא לעמוד עליה ועל מנת לעמוד על השאלה הזאת אני רוצה רגע אחד לחזור לתחילת פרשת בחוקותיי אומרת התורה הקדושה אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותיי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו וישיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרה ואכלתם לחמכם לסובע ושבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין אין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם חלק מהפסוקים האלה של הפסוקים של הברכה אומרת התורה הקדושה והשבתי חיה רעה מן הארץ מה פשר העניין הזה מה ההסבר איך זה יבוא לידי ביטוי העניין של וישבתי חיה רעה מן הארץ מחלוקת מחלוקת בין גדולי רבותינו התנאים כך מביאים חז"ל בספרה מובא גם בדברי הרמ"בן על הפסוקים האלה אומרים חז"ל רבי יהודה אומר מעבירה מן העולם. לא יהיה יותר. לא דבר שנקרא אריה, לא דבר שנקרא נמר, לא דבר שנקרא טיגריס. כל החיות הרעות האלה, המפחידות האלה. והשבתי חיה רעה מן הארץ. אומר הקדוש ברוך הוא, אתה לא תפגוש דבר כזה, לא יהיה בנמצא. כך אומר רבי יהודה. רבי שמעון אומר, >> משביטן שלא יזיקו. אמר רבי שמעון, הם מתי הוא שבחו של מקום? בזמן שאין מזיקים או בזמן שיש מזיקים ואין מזיקים. זאת אומרת מה השבח הגדול שאין לך נמר ואין לך אריה בכלל. נו תודה רבה. אתה גם יכול להסתובב ברחובות בני ברק ואתה לא תראה אריה ונמר. אולי לכל הפחות לא מהלכים על ארבע. לא יודע. יכול להיות אריה ונמר מהלכים על שתיים. יכול להיות שתמצא באיזשהו מקום אבל כל פנים מהלכים על ארבע לא תמצא. אז יש דבר כ אבל תתאר לעצמך מצב שאתה רואה עריות ונמרים מסתובבים ברחובות. אבל האריות ונמרים שמסתובבים ברחובות, ברוך השם, מתנהגים כמו העכברים. עכברים יש לנו פה למחביר, נכון? אבל בדרך כלל אתה יודע, מסתובבים, אתה יודע, לא מזיק על פוע כל פנים. הם לא נחשבים חיה שמזיקה נורא. הם לא נחשבים חיות טורפות. אומר אומר אח כמו כבסים אומר רבי שמעון אז יהיה יהיה נמרים, יהיה עריות רק וישבתי חיה רעה מן הארץ משביטן שלא יזיקו. מורי ורבותיי, זוהי המחלוקת שמביאים חז"ל בעניין הזה בין רבי שמעון לרבי יהודה. וכל אחד שואל את עצמו תגיד לי מה פשר המס מה היא נפקמינה נפקמינה להלכה מה אתה אומר רבי יהודה אומר כך רבי שמעון אומר כך למה היא נפקמינה בא הרמבן באים חז"ל ואומרים אומרים חז"ל בספרה מוכיחים כדעתו של רבי שמעון כמו שאמרו פה פסוק מספר ישעיה הנובי ישעיה הרי מדבר על התקופה שבעזרת השם במרה בימינו לעתיד לרו כן כשהכל יהיה בעזרת השם הגאולה השלמה אומר הנביא ישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדיר בץ ועגל וכפירו אומרי יחדיו ונער כתו נוהג בהם ופריו דוב תראנה יחדיו ובקיצור הנביא מתאר מצב שאתה רואה שמה את החיות שהם אימת הג'ונגל אתה רואה אותם ליד החיות הביתיות האלה החיות ש הבהמות האלה שבדרך כלל נטרפות אבל בעזרת השם יהיה שלום אתה יודע תן מדינות לשתי ימים בצד יחיו בשלווה גם הנמר וגם הכבש גם הגדי וגם הזאב כולם יחיו בשלווה מורי >> יש דה שגם התחילת הפגיעה לפני שבתי >> כן כן כן כן כן כך כותב לנו הרמבן אומר הרמבן וישבתי חיה רעה מן הארץ על דעת רבי יהודה שאמר מעבירה מן העולם הוא כפשוטו שלא יבואו חיות רעות בארצם כי בהיות הסובה וברבות הטובה והיות הערים מלאות אדם לא תבוא נחיות ביישוב על דעת רבי שמעון שאמר משביטן שלא יזיקו יאמר וישבתי ראת החיות מן הארץ אומר הרמבן מוסיף שתי מילים והוא הנכון כי תהיה ארץ ישראל בעת קיום המצוות כאשר היה העולם מתחילתו קודם חטאו של אדם הראשון דע לך שלפני חטא אדם הראשון האריה לא הפחיד אף אחד והנמר לא יבוא איום על אף אחד בבריאה וכולם חיו בשלום האחד עם השני אומר הרמבן תדע לך רבי שמעון מלמד אותנו שלעתיד לבוא בעזרת השם כאשר יקידקימו כל הברכות האלה שכתובות בפרשת בחוקותיי על זה יהיה המצב ושבתי חיה רעה מן הארץ משביטן שלא יזיקו מורי ורבותיי כותב הרוג'ובר בספר שלו צפנת פענח אומר אומר הרוגצ'ובר, תדע לך שהמחלוקת הזאת בין רבי יהודה לרבי שמעון זו היא מחלוקת שעוברת כחוט השני לשיטתם. וכאן המקום להזכיר שבכל מקום שכתוב רבי שמעון הכוונה היא לרבי שמעון בר יוחוי ובכל מקום שכתוב רבי יהודה הכוונה היא לרבי יהודה בר. אז רבי יהודה בר ורב שמון בר יוחוי היו ברי פלוקטא בכמה מקומות. הם היו חלוקים בכמה עניינים. אומר הרוג'ובר, תדע לך שהמחלוקת הזאת היא מחלוקת לשיטתם שאתה יכול למצוא בכמה וכמה מקומות. הרוג'ובר מביא דוגמה אחת נוספת. אומר הרוגצ'ובר, יש מחלוקת בעניין השבטת חמץ. גם שמה כתוב תשביטו. בדיוק כמו שכתוב פה והשבתי חיה רעה מן הארץ. גם בנוגע לחמץ כתוב להשביט. להשביט את החמץ. מה הכוונה להשביט את החמץ? אומרים חז"ל במשנה במסכת פסחים בפרק ב' רבי יהודה אומר אין ביאור חמץ אלא שריפה. כשאתה מדבר על השביט פירושו של דבר שהוא איננו קיים לא קיים אתה שורף אותו הוא מתקלה הוא נאבד מן הארץ זה הכוונה להשביט וחכומים אומרים אומר הרוג'ובר מי זה חכומים זה הבר פלוקטא של רבי יהודה מי זה הבר פלוגטא של רבי יהודה זה רבי שמעון רבי שמ יחוי וחכומים אומרים אף מפרר וזורל הרוח או מטיל הים אומר הרוג'ובר בספר שלו צופנת פנח אותה מחלוקת שאתה מוצא אצלנו בעניין השבטת חי היה רעה מן הארץ. אותה מחלוקת זה המחלוקת לגבי חמץ. הוא מסביר את זה, מגדיר את זה הרוג'ובר בהגדרה מאוד יפה. זה היום זה איזה נושא שהוא נושא שבהחלט יש מה לדון בו. האם אתה מסתכל על דבר בכמות שלו או באיכות שלו? כלומר, כשאתה מדבר על השביט, האם מספיק להשביט את איכות הדבר? אומר רב שימן בר יוחוי, אם יש לך אם יש לך נמר שהוא לא מזיק, השבטת את הנמר. כי באיכות אין לו איכות של נמר. אם יש לך חמץ ופוררת אותו והוא כבר לא חתיכת לחם שאתה יכול לשבת וליהנות ממנה, השבטת אותו הוא כבר לא חמץ. אומר רבי יהודה, לא לא כשאתה מדבר על השביט אתה מסתכל על הכמות, אתה צריך להשביט אותו לחלוטין, לחלוות אותו מן העולם. אריה נמר לא יהיה אריה נמר. חמץ תשרוף אותו, לא יהיה חמץ בחמץ בכלל בעולם. כך מסביר הרוג'ובר את המחלוקת של רבי יהודה ורב שמל לשיטוסו. בא הספר שדה צופים ומוסיף לזה דוגמה אחת נוספת. אומר הספר שדה צופים, יש מקום נוסף שיש את העניין של השבטה. מתי זה? בשבת. שבת גם יש את העניין לשבוט. נכון? יש מחלוקת בעניין של לשבות. אומרת התורה הקדושה, ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבוט. מה זה נקרא לשבוט? אומרת הגמרא במסכת שבת בדף כב דתניה רבי שמעון אומר גורר אדם מיטה כיסא וספסל ובלבד שלא התכוון לעשות חריץ כלומר אתה יכול לעשות חריץ אבל חריץ כזה שלא התכוונת לעשות אותו זה נקרא דבור שאינו מסכוון אומר רבי שמ יחוי דבר שאינו מתכוון פטור דעת רבי יהודה שגם בדבר שאינו מתכוון חייב זאת אומרת כל זמן שהחריץ קיים בעולם גם אם לא התכוונת זאת אומרת גם אם לא היה פה איכות המחשבה, איכות הכוונה, ברגע שיש לך פה חריץ, החריץ הזה זה בעיה. כי רבי יהודה מסתכל על הכמות של הדבר ורב שמן ברחוב מסתכל על האיכות של הדבר. ואם האיכות של הדבר, אם האיכות של הדבר לא קיימת, אז ממילא אז הדובר שאין מסכב אינו פטור. ואם הי ואם אתה מסתכל על הכמות של הדבר, אומר רבי יהודה, אז דובר שאין לו מסכה ואין חיה. מורי ורבותיי, >> מוריי ורבותיי, אני רוצה לשים פה, לשים פה דגש על נקודה מאוד מעניינת. יש לנו כלל. הכלל נמצא בגמרא במסכת עירובין בדף מו. אמר רבי אבא, אמר רבי יוחנן, רבי יהודה ורב שמ, כל מקום שתמצא מחלוקת בין רבי יהודה בר לרבי שמ ירחוי, הלוכה כרבי יהודה. זה הכלל. הכלל הוא שבמחלוקות בין רבי יהודה לרב שמון הלו חקרה רב יהודה. למרות שזה הכלל בכל המחלוקות האלה שהבאנו כעת גם בעניין של ושבתי חיה רעה מן הארץ גם בעניין של תשביטו שנאמר לגבי חמץ וגם בעניין של תשבוט שנאמר על שבת בדבר שאינו מתכוון בכל השלוש מחלוקות האלה נפסק להלכה כרב שימן בר יחוי ולא כרבי יהודה מאיפה אני יודע שנפסק להלכה כרב שמין בר יוחוי אומר אומרים חז"ל בספרו אומרים חז"ל תראה פסוקים בספר ישעיה כתוב בספר ישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדיר בץ. כלומר, בעניין השבטת חיה רעה מן הארץ בא הנביא ישעיה ואומר לך יהיו חיות רק הם לא יזיקו. ואומר הרמבן והוא הנכון. בעניין של לשרוף חמץ, בעניין של השבטת חמץ, אומר השולחן ערוך, פוסק השולחן ערוך בהלכות בהלכות פסח בסימן תמ כיצד ביאור חמץ שורפו או פוררו וזורל הרוח אוזור כל הים. כלומר [כחכוח] אתה יכול לעשות מה שרבי שמעון בר יוחוי אמר שמותר לעשות לפר ולזרות לרוח רבי יהודה אמר שבצורה כזאת אתה לא מקיים השבטה אומר הרמו והמנהג לשרפו מנהג ולא הלכה להלכה נפסק כמו רבי שמעון בר יוחאי והעניין האחרון של דבר שאינו מתכוון גם כן נפסק להלכה בשולחן ערוך בהלכות שבת בסימן שז דבר שאין מתכוון מותר והוא שלא יהיה פסיק רשע כלומר בשלושת המחלוקות האלה בין רבי שמעון בר יוחאי לבין רבי רבי יהודה נפסק להלכה כרבי שמעון אתה מסתכל על האיכות של הדבר ואתה לא מסתכל על הכמות של הדבר ואם כך אני רוצה לעבור למחלוקת רביעית בין רבי שמעון בר יוחאי לבין רבי יהודה בר אלוהי שגם שמה נחלקו באותה מחלוקת בדיוק וגם שמה נפסק להלכה לכאורה כמו רבי שמעון בר יוחאי אומרת הגמרא במסכת שבת בדף לג וכבר דרשו דורשי רשומות שהגמרא נמצאת בדף לג לרמז לנו על היום הדהילולה של רבי שמעון בר יוחאי שבעזרת השם יחול בערב זה ביום לק בעומר והגמרא שמה מספרת את הסיפור של רב שימן בר יוחוי אומרת הגמרא דית ורבי יהודה ורבי יוסא ורבי שמעון ויטיב יהודה בן גרים גביו פתח רבי יהודה ואמר כמה נעים מעשיהם של אומה זו דיברו על האומה הרומית אמר רבי יהודה רבי יהודה בר אלוי כמה נעים מעשיהם של אומה זו איזה יופי תראה כמה שווקים תיקנו כמה גשרים גשרו כמה מרחצאות תקנו תראה מה שעשו לנו עשו לנו את החיים הרבה הרבה יותר אנוכים. אומרת הגמרא, ישב רבי יוסי ושתק, נענה רבי שמעון בר יוחאי ואמר, כל מה שתיקנו לא תיקנו, אלא לצורך עצמם. תיקנו מרחצאות תיקנו שוים להושיב בהם זונות, מרחצאות, לעדן בהם עצמם, גשרים ליטול מהם מכס. אומרת הגמרא, זה היה התנה של רבי שמעון בר יוחוי. מה בעצם הוויכוח ביניהם? רבי יהודה ברי ללאי אומר, אתה מסתכל על הכמות, אתה מסתכל הנה בבקשה, יש לך פה שוק, יש לך פה מרחץ, יש לך פה גשר, אתה מסתכל על הכמות. בא רבי שמון בר יוחוי ואמר מה פתאום? אנחנו לעולם לא מסתכלים על הכמות. אנחנו מסתכלים על האיכות. אם כל מה שעשו עשו לצורך עצמם, אם כל הכוונה שלהם הייתה רק בשביל לגרוף כסף, רק בשביל לעשות את השטויות שלהם, אז כמובן וכמובן שלא מגיע להם ציון לשבח. זה היה המחלוקת בין רבי יהודה ברואי לבין רבי שמעון בר יוחוי כי זה המחלוקת שלהם לשיטתם לכל אורך הדרך ושם כמו מי נפסק להלכה אתה אומר מה הכוונה נפסק להלכה לא הבנתי זה היה סתם שיחת חולין של תלמידי חכמים לא היה שמה נידון הלכתי מוריי ורבותיי ואני טוען בכל אופן שגם שזו הייתה שיחת חולין של תלמידי חכמים יש לך שמה פסיקה להלכה מאיפה אני יודע משום שהגמרא במסכת עבודה זרה בתחילת המסכת מביאה שמה את הדרשה את מה שכתוב מה ש מה שידוע ומפורסם דרש רבי חנינא בר פפה ויתמה רבי שמלאי לעתיד לבוא מביא הקדוש ברוך הוא ספר תורה ומניחו בחיקו ואומר למי שעסק בה יבוא וייתול שכרו אז הקדוש ברוך הוא מחלק משכורות ואם הקדוש ברוך הוא מחלק משכורות אז כמובן שאף אחד לא נשאר בבית כולם מגיעים בהמוניהם ודחיפות כן אי אפשר לדחוף אצל רב שמעון בר יוחוי כי סגור שמה העסק אז באים לדחוף אצל הקדוש ברוך הוא כדי לקבל משכורת והקדוש ברוך הוא אומר יכנסו אומה אומה וסופריה מוציא שמה את כולם ובקש כל אחד יקח מספר ויכנס בצורה מסודרת. נכנסים האומה הרומית ומה הם טוענים? שואל אותם הקדוש ברוך הוא על מה מגיע לכם שכר? אומרים מה זאת אומרת כמה שווקים תיקנו, כמה גשרים גשרנו, כמה מלחצאות תיקנו? על כל זה מגיע לנו שכר. ומה התשובה שהקדוש ברוך הוא משיב להם? אומר להם הקדוש ברוך הוא, "שות שותים שבעולם, כל מה שעשיתם לא עשיתם לצורך עצמכם." כלומר הקדוש ברוך הוא פוסק להלכה כרבי שמעון בר יוחאי. זה היה הוויכוח בין רבי שמעון בר יוחאי לבין רבי יהודה בר אלוי. אז הקדוש ברוך הוא פסק לנו להלכה כדעתו של רבי שמון בר יוחוי בעניין הזה של אם אתה מתחשב באיכות של הדבר או בכמות של הדבר. ולמרות שיש לך כלל במסכת עירובין שכל המחלוקות בין רבי שמעון לרבי יהודה הלכה כרבי יהודה. פה בא הקדוש ברוך הוא ופסק את הפסק שלו שבעניין הזה אתה פוסק רבי שמעון בר יוחאי. ככה כך הקדוש ברוך הוא אמר מורי ורבותיי אז אם כך אני רוצה לקחת את זה למקום שכל אחד מאיתנו יכול לקחת את זה למטען הרוחני צידה לדרך רוחנית ממשיכה הגמרא שמה ומספרת אחרי שנשמע הדבר אצל השלטונות נאלצו רבי שמעון בר יוחאי והבן שלו נאלצו לברוח הלכו והתחבו בבית המדרש ובשלב מאוחר יותר הלכו והתחבו במערה ובמערה הזאת היו צריכים לישות במשך 12 שנה ואחר כך במשך שנה שנה אחת נוספת סך הכל 13 שנה במערה כותב הספר ערוך השולחן הם יצאו מהמערה בלג בעומר כך כותב הערוך השולחן שהם יצאו ביום לג בעומר זה השמחה הגדולה בלג בעומר כי יצאו מהמערה בלג בעומר מורי ורבותיי הם נשארו שמה במערה וכפי שכל אחד יודע הגמרא שמה מתארת את החיים הגשמיים את התנאים הירודים שהיו להם שמה במערה נאלצו לאכול חרובים ונאלצו לשכב מתחת לחול כי לא היה להם זוג בגדים שלא היה להם חליפה חליפה נוספת הם רצו לשמור את הבגדים שלהם לצורך התפילה אז נאלצו לשכב מתחת לחול אחרי 13 שנה כשהם יצאו מהמערה כתוב בגמרא שרב פנחוס בן יועיר לקח את רבי שמעון בר יוחאי ולקח אותו לבית המרחץ וזלגו עיניו דמעות מהבקאים מהפצעים שיש לרבי שמון בר יחוי באור מוריי ורבותיי שואל רבי יונתנינאי בשיץ בא ושואל שאלה פשוטה מאוד אומר אני לא מבין אתה עוקב אחרי החיים של רבי שמעון בר יוחאי ואתה רואה של רבי שמעון בר יוחאי היה דרך לטפל בכל מיני ברנשים לכל מיני ברנשים היה לו דרך לטפל. למשל אתה רואה שכשהוא יצא מהמערה, כל מקום שנתן בו עיניו מיד נשרף. אתה רואה כשיצא מהמערה בשלב מאוחר יותר ראה את את יהודה בן גיירי מסתובב אמר עדיין ישנו לזה בעולם נתן בו עיניו והפך אותו לגל של הצמות. שואל רבי יונתניאי בשיץ בספר שלו יערות דבש אומר אז אני לא מבין למה רבי שמעון בר יוחאי ברח למערה מפחדם שמהפחד של הרומאים מהפחד של הרומאים שיבואו ויגייסו אותו לצבא שמה שיבואו ויקחו אותו למקום של בית הסוהר שואל רבי יונתני בשיץ בכל מקום שיתן בו את עיניו ישרוף אותם וכל מקום שיסתכל על אותה פלוגה של רומאים שבאים לקחת אותו ולשים אותו במעצר יתן בו עיניהם ויהפוך אותם לגל של הצמות מורי ורבותיי אתה רואה של רב שמעון בר יוחוי היה את האמצעים לטפל באותה איך איך כתוב בירושלמי בשביס כתוב שמה סיפור הרי כשהוא יצא מהמערה אומרת הגמרא הוא חיפש לעשות טובה לעולם אז הוא הלך ותיהר את העיר טבריה ככה אנחנו אומרים שמה בפיוט תהיה את העיר טבריה עשה אותה נקיה צריך לטאר אותה לסמן את הבתי קברות איפה שהיה מקומות שנקברו שם היה צריך לסמן אותה הלך רב שמן בר יוחי וסימן את זה כתוב בתלמוד ירושלמי במסכת שביעית כתוב שהיה איזה גוי גוי אחד שחמד לצון. מה הוא עשה? הוא ידע שרב שמון בר יוחי סימן את כל המקומות שבהם נקברו. והוא רצה להראות שרבי שמעון בר יוחאי עשה עבודה חפיף, לא עשה עבודה יסודית. אז הוא לקח שכבר סיימו לסמן, הוא לקח עצמות וקבר אותם מתחת לאדמה כדי שהוא יבוא אחר כך ויגיד, אה, אתה סימנת את כל המקומות. הנה בבקשה, פה לא סימנת. וכמו שפה לא סימנת אז גם פספסת מקומות נוספים. אומר אומרים חז"ל בתלמוד ירושלמי רב שמן בר יוחוי ראה את זה ברוח הקודש ואמר תחתונים יעלו למעלה ועליונים ירדו למטה כלומר העצמות האלה שנקברו בתוך החול יבצבצו ויצופו מעל החול וזה הגוי החצוף הזה שקבר את העצמות האלה הוא זה שירד למטה כלומר הוא זה שיקבר בתוך החול והוא סיים את המשפט הזה וככה היה אז לא הבנתי אם רבי שמעון בר יוחי יש לו אפשרות ברוח הקודש לראות ולפעול פעולות אפילו אתה יודע הוא לא צריך לתת את העיניים הוא לא צריך לראות אותו בשביל להפוך אותו לגל של עצמות או בשביל לשרוף אותו הוא יכול לשרוף אותו אפילו מבלי לראות אותו שואל רבי יונתן אישיץ אז לא הבנתי אז למה רבי שמעון בר יוחאי נאלץ לברוח למערה מה פשר העניין הזה אולי אני אוסיף מזווית נוספת עד עכשיו נתנו דוגמאות לכך שרבי שמעון בר יוחאי היה לו כוח להפוך יש לעין כלומר להפוך אנשים חיים לכאלה שהם שרו או גל של עצמות היה לרבי שמעון בר יוחאי כך מופיע במדרש בפרשת פקודי גם אפשרות הפוכה להפוך עין ליש הי כתוב שמה במדרש מדרש ידוע מספרים שמה חז"ל שאחד מתלמידיו של רבי שמעון בר יוחוי נסע לחוץ לארץ ועשה ביזנס עשה ביזנס עשה שמה עסקים וחזר חזרה חזר ברוך השם השיר אתה יודע ככה מספרים שבחוץ לארץ כולם מתאשרים בקלות ברגע אחד עושים שמה כמה עסקאות וחוזרים עשירים גדולים נדמה לי שסיפרתי פה פעם פעם מה שאמר פעם מישהו שאבא שלו אבא שלו אחרי המלחמה היגר מאירופה לארצות הברית אחרי המלחמה כי באירופה דיברו על כך שבארצות הברית בארצות הברית הכבישים סלולים מזהב ככה היה שמועה זומר שאבא שלו היגר מאירופה לארצות הברית אחרי המלחמה וגילה שלוש דברים א' הוא גילה שהכבישים בארצות הברית לא סלולים מזהב וב הוא גילה שהכבישים בארצות הברית לא סלולים בכלל וג הוא גילה שהוא זה שצריך לסלול אותם אבל על כל פנים אתה יודע יש כזה חלומות כאלה שבחוץ לארץ כולם אז כנראה התלמיד הזה כנראה השקיע בביטקוין או לא יודע מה או בנפט ובדיוק סגרו את מצרי הורמות ועשה שמה כסף חזר שמה מולטי מיליונר הגיע יום אחד לישיבה כנראה עם איזה קדיק חדשה וראה רבי שמעון בר יוחאי שכל התלמידים מדווקאים אז הוא שאל אותם מה מה בפשר העצב הזה אמרו זה הלך עשה כסף ברוך השם תראה איזה וילה תראה איזה רכב הוא קנה אנחנו גם רוצים אמר כסף אתם רוצים בואו אחריי לקח קח אותם, הוציא אותם למירון. שמה היה פעם היה מותר לעלות למירון. היום מירון זה המקום היחיד שהוא סכנת נפשות. בכל המועד פסח הכותל היה מקום היחיד שהיה סכנת נפשות. עכשיו זה לא הכותל אלא זה מירון. אבל פעם היה מותר להיות במירון. אז הוא להוציא אותם לביקה אחת שעל פני מירון. אמר ביקאה ביקה משחי דינרי זהב. ונתמלאה כל הביקה בדינרי זהב. אמר רבי שמעון בר יוחאי, אתם רוצים כסף? כל אחד יכול להושיט את היד שלו ולקחת חופן מהמטבעות. אבל תדעו לכם שמה שאתם לוקחים פה זה על חשבון עולם הבא. אין אין מתן שכר פה. אם אתה רוצה מתן שכר כל מה שתקבל פה זה על חשבון עולם הבא. מוריי ורבותיי אז אתה רואה שרבי שמעון בר יוחאי יכל גם להפוך לא רק יש לעין גם עין ליש. בסדר? יבואו החיילים הרומאים יבואו לקחת אותו לזה יגיד בקעה בקעה משחי אורניום הוא עש אתה יודע משחי פצצת אטום קטנה אתה יודע מ המינים הוא הקטנות האלה לא משהו גדול במיוחד ויתן עליהם פצצת אטום ואין זכר לא לרומאים ולא לאוכרי ישראל למה רבי שמעון בר יוחאי נאלץ לברוח למערה כך שואל רבי יונתן התנאי בשיט בספר של אוות דבש מוריי ורבותיי בשביל לסלול איזשהיא הבנה בעניין הזה אני רוצה רוצה להיכנס לסיפור אחד ידוע אבל הסיפור הזה מופיע בזוהר חדש בפרשת כי תבוא ושמה בזוהר חדש פרשת כי תבוא יש שמה שאלה שנוגעת לפרשה שלנו פרשת בחוקותיי והשאלה היא כידוע בפרשת כי תבואו מופיעים הקללות שבמשני תורה בפרשה שלנו מופיעים הקללות שבתורת כהנים פעמיים יש את התוכחה פעם אחת בחוקותיי ופעם אחת בכיתבו ושמה בזוהר חדש בפרשת כי תבוא כתוב כתוב שבאותו הזמן שהיה רבי שמעון בר יוחאי במערה היה שאלה בבית המדרש ישבו בבית המדרש כל יתר התנאים רבי יהודה ברואי רבי יוסי בר יהודה כל התנאים הקדושים ישבו שמה בבית המדרש ועלתה שאלה בבית המדרש השאלה הייתה מדוע הפסוקים של התוכחה בפרשת בחוקותיי מסתיימים בנחמה ואף גם זאת ביותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא גהלתים לכלותם להפר בריתי איתם למה הפסוקים בפרשת בחו פסוקותיי מסתיימים בנחמה והפסוקים בפרשת כי תבוא לא מסתיימים בנחמה אין שמה אתם ה-98 קללות 98 קללות שלא מסתיימים בנחמה זאת הייתה השאלה עמד רבי יהודה בר כך מסופר שמה עמד רבי יהודה ברואי ואמר חבל שרבי שמעון בר יוחאי לא נמצא איתנו א מעניין רבי יהודה ברבר פלוגטא של רבי שמעון בר יוחוי הוא זה שעמד ואמר חבל שרבי שמעון בר יוחאי לא נמצא איתנו בגלל שאם הוא יהיה נמצא איתנו הוא הה היה נותן לנו תשובה, הוא היה נותן לנו הסבר. טוב, אבל רב שמון בר יוחוי לא נמצא. רבי יוסי בר יהודה, כך כתוב שמה בזוהר, בוקר אחד פתח את החלון בבוקר, הוא רואה שמה כל מיני ציפורים וכל מיני עופות עפים שמה באוויר. אחת מהם הייתה יונה. יונה אמר, כנסת ישראל משולל ליונה ויונה עושה את שליחותה הנאמנה עוד אתה יודע מדור המבול. נוח רצה מישהו שיעשה שליחות בצורה הטובה. שלח את היונה, לקח איזשהו פתק. כתב את השאלה שהייתה בבית המדרש, גלגל את הפתק הזה והכניס בתוך הפה של היונה, אמר לה יונה, כל טוב תלכי, תביא את זה לכתובת שרשום על גבי הזה, תלכי לאיפה שצריך להביא. והיא הביאה את הפתק הזה למערה של רבי שמעון בר יוחאי, הביאה לו את הפתק. מספרים חז"ל שמה בזוהר חדש, קיבל רבי שמעון בר יוחאי את הפתק, קרא את השאלה שכתובה שמה והתחיל לבכות. רב שימן בר יוחאי בוכה. נו אז רבי אלעזר הבן שלו שואל אותו אבא למה אתה בוכה אז מעניין מאוד מה שענה לו רבי שמעון בר יוחאי ענה לו א' בכינה על פרישות מן חבריה אני בוחר כי אנחנו נמצאים פה לבד כל התלמידים חכמים נמצאים בבית המדרש אתה יודע לא יודע אם מותר לומר על רבי שמן בר יחוי אבל נראה ככה אני מתגעגע אתה יודע לליות עם כל ה עם כל השטייגן עם כל החבר'ה בבית המדרש זה אני בוכה וחוץ מזה אני בוכה על השאלה הזאת שלא התגלתה להם הם כלומר מלשון הזוהר נראה שרבי שמעון בר יוחוי לא הסתפק בכלל בשאלה הוא אמר אני רק בוכה על זה שלהם להם לא נתגלתה השאלה והוא ישב שמה ובכה אומרים חז"ל הגיע אליהו הנביא ואליהו הנביא אומר לרבי שמעון בר יוחאי תדע לך שאני הייתי בכלל בשליחות למקום אחר אבל הקדוש ברוך הוא שלח אותי לפה כי ראינו ש אתה בוכה הקדוש ברוך הוא שלח אותי לפייס אותך אמר תגיד לי על מה אתה בוכה אז הוא אמר לו הנה מהשאלה ששלחו לי על זה אני בוכה אז אמר לו שמה אליהו הנביא אמר לו תדע לך שהקללות שבתורת כהנים הקללות שבפרשת בחוקותיי זה כנגד חורבן בית המקדש הראשון ושמה התגלה עוונם גם התגלה קיצם ולכן יש פסוקים של נחמה הקללות שבפרשת כי תבוא זה על חורבן בית שני ושמה לא נתגלה עוונם ורחמנא ליצלן כן כפי שגם לא נתגלה קיצם ולכן אין שמה פסוקים של נחמה עד אחי והחי רב שן בריחוי שמה נרדם נרדם על פתח המערה אליהו הנביא נעלם אחר כך אליהו הנביא חזר חזרה לרב שמון בר יחול ואומר לו תדע לך אני רוצה לומר לך דבר אחד נוסף שאמר לי הקדוש ברוך הוא לשלוח בשליחות שלי אליך אמר לי הקדוש ברוך הוא תדע לך שכל הפסוקים בפרשת כי תבוא נכון שלא כתובה בסוף בסוף התוכחה לא כתובה נחמה אבל תדע לך שאם אתה תעמיק בתוך הפסוקים אתה תגלה שהתוכחה בעצמה מה היא כל כולה נחמה? א' תסתכל שמה כל הקללות שמה כתובים יקוכ כשם של מידת הרחמים הכל כתוב בשם של מידת הרחמים חוץ מזה תסתכל בתוך הקללות אתה תראה דבר שאתה חייב להסביר אותו באופן של נחמה אומר הקדוש ברוך הוא גם כל חולי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה יעלם השם עליך עד שמדך יעלם השם אמר אליהו הנביא לרב שמעון בר יוחוי לא כתוב יעלם מלשון עליה אלא יעלם מלשון העלמה שהקדוש ברוך הוא יעלים ממך את כל ה את כל הצרות, את כל המכות, את כל הייסורים. אמר אליהו הנביא לרב שמעון בר יוחי, תדע לך שגם שזה נכתב שמה אולי בלי נחמה בסוף, אבל כל העומק, כל התוכן הפנימי, זה כל כולו נחמה. מורי ורבותיי, אני אומר, אני טוען, לא ראיתי מי שמסביר כך, רב שימן בר יוחוי אמר שהוא בוכה על כך שהתשובה לשאלה הזאת לא נתגלתה לחבריו. רב שמון בר יוחוי בעצמו רב שמון בר יוחוי בעצמו ידע את התשובה הזאת מעצמו מאיפה אני יודע משום שיש גמרא מפורסמת במסכת מועד קטן בדף ט אומרת הגמרא שלרב שמעון בר יחוי היה שתי תלמידים מפורסמים אחד מהם מפורסם מאוד אבל שם הגמרא במסכת מועד קטן אתה יכול לראות כמה גברר רבא הוא היה אחד מהם קראו לו רבי יונתן בן אסמאי והשני קראו לו רבי יהודה בן גיירים אותו רבי יהודה בן גיירים שבאתיון נאלץ רבי שמעון בר יוחיל להיכנס למערה היה אחד מגדולי תלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי ושמה הגמרא מספרת שהם באו ללמוד מרבי שמעון בר יוחאי בא באו לשמוע ממנו שיעורים שהוא קלולי באיזה עניין ואחר כך היו צריכים לחזור חזרה הביתה לפני שהם חזרו חזרה הביתה שלח רבי שמעון בר יוחאי את הבן שלו את רבי לוזור אמר לו תלך אליהם בגלל שהם אנשים של צורה הם אנשים חשובים מאוד לך אליהם שיברחו אותך לפני שהם חוזרים הביתה הלך רבי אלעזר שמה לא איפה שהיה לה פנימיה איפה שהיו רבי יונתן בן עשמאי ורבי יהודה בן גירים אמר להם אבא שלי שלח אותי פה כדי שאתם תברחו אותי אז הם ציידו אותו שמה בצרור של שבע ברכות לא פחות משבע ברכות מה היה השבע ברכות יהה רבה דתזרע ולא תחצד בעזרת השם שאתה תזרע ולא תצליח לקצור מה ברכה מצוינת תעי ולא תפוק שתייבו סחורות אבל זה ישאר אתה יודע לא יישאר אצלך במחסן לא יהיה דרישה לסחורות האלה אתה לא תצליח למכור אפילו לא סיקה אחת לא תצליח למכור תיפוק ולא תעייל אתה תוציא הרבה כסף כדי להיבה סחורות ישאר תקוע במצרי הורמוז עד שלא יפתחו שמה את המצרים לא תצליח להביא את זה פה לארץ אתה כבר וצאת את הכסף מהכיס אבל סחורה עוד לא קיבלת לכרוב ביתך שהבית שלך יחרב ולייטובפיזך ושאתה תצטרך לנוע מכל ממקומות זמניים כאלה שלא יהיה לך מקום של קבע אתה תעבור משכירות לשכירות לבלבל פתורח שגם השולחן שלך יהיה בלאגן כל הזמן יהיה מבולבל לחלוטין ולקינוח ולא תחזדת לא תראה את השנה החדשה זה היה שבע הדברים שאמרו רבי יונתן בן השמאי ורבי יהודה בן גיירים לרבי לוזו בנו של רבי שימן בר יוחוי חזר שמה לבית חזר הביתה לרב שמ כי אתה לגבי אבואה אמר לי לא מבית דברוכה לא בירחן אבל ציורציור לא די שלא ברכו אותי גם השם ישמור אתה יודע מה לא עשיתי להם כלום והחבר'ה קיללו אותי קללה אחרי קללה אחרי קללה שאל אותו רב שמון שאל אותו תגיד לי מה הם אמרו לך והוא אתה יודע בטח פחד להוציא את הדברים מהפה אתה יודע בטח בגמגום בטח עם דמעות בעיניים חזר על כל הדברים האלה שהתלמידים אמרו לו אמר להנך כולו בירחתנינו תדע לך שזה מה שהם אמרו לך הכל ברכות והוא התחיל להסביר לו, הוא אמר לו, "תדע לך שמה שהם אמרו תזרע ולא תחצד. מה שהם אמרו זה שתוליד בנים ושהם לא ימותו. תעי ולא תקוק. בעזרת השם תחתן את הבנים שלך, תכניס קלות הביתה. ושבעזרת השם מה שנקרא בניין הדעד, לא תצטרך אף פעם להוציא את הקלות החוצה. לא מצד אלמנות ולא מצד גירושין. אומרת פוק ולא תעי, תוליד בנות בעזרת השם. וגם הם התחתנו ויכנסו לבתים שלהם ואף פעם לא תצטרך לקבל אותם חזרה לא ישגרו לך אותם חזרה הביתה מוריי ורבותיי אמר לו לכרוב ביתך ולי טוב וושפיזך לכרוב ביתך אתה יודע יש את המקום שהוא הבית הבית זה המקום שבו האדם מבלא את רוב רוב רוב שנותיו אתה יודע איפה זה בסוף רחוב חזון איש בצד שמאל יש שמה מקום מצבות קטנות כאלה שמה זה המקום שבו בן אדם נמצא בעיקר ה אתה יודע רוב הזמן זה שמה אומר ש אמרו לו לכרוב ביתך שהבית שלך יחרב כלומר שתצטרך להגיע לשם כמה שפחות כמה שפחות זמן להיות שמה וליטוב וושפיזח והמקום הזמני כלומר החיים שאתה חי פה בעזרת השם בבריאות זה ליטוב זה שיהיה כמה שיותר זמן ולא תך זה לבלבל פתורח בבנה ובנתה שבעזרת השם השולחן שלך תמיד יהיה בלאגן ככל שיש יותר ילדים בעזרת השם נכדים בעזרת השם נינים וכן הלאה לבלבל פתורח ולא תך זה שט אחדתא שלא תצטרך לראות שנה החדשה מה זה שנה חדשה מה שנקרא שונו ראשונו שוור ראשונו אמרו לו בעזרת השם יהיה לך רק פעם אחת שונו ראשונו בחיים לא תצטרך יותר מאשר שו ראשון אחת תתחתן פעם אחת עם רבצן אחת שבעזרת השם הזיווג יעלה יפה ותחייה איתה עד 120 לא תצטרך יותר מאשר פעם אחת בחיים לעשות שונו ראשונו הורי ורבותיי מה? רב שמ יוחוי בעצם לימד את הבן שלו, רבי לוזו ברב שמון. הוא אמר לו, אותו נקודת מחלוקת שהייתה נקודת המחלוקת שלו עם רבי יהודה בר אלוי. אתה לא מסתכל בכמות של הדבר, אתה מסתכל באיכות של הדבר, אתה לא בודק את הדבר על פי המעטפת החיצונית שלו. הרבה פעמים במעטפת החיצונית אתה יכול לראות כמה שווקים שתיקנו, כמה גשרים גשרנו. אתה יכול לראות את המעטפת החיצונית. זה נראה לך באופן מאוד מאוד מסוים. רב שימן בר יוחוי אמר, אתה לא מסתכל במעטפת החיצונית. כל מה שרב שימן בר יוחוי בא וחידש בעולם זה תורת הסוד, תורת העומק, הפנימיות. סתכל על הדברים פנימה ובפנים בפנים. גם אם מבחוץ זה נראה לך לא מי יודע מה. אבל אם אתה תסתכל באיכות של הדבר, אתה תבין כמה הדבר הזה בפנים הוא לא בדיוק מה שאתה רואה במעטפת החיצונית. מוריי ורבותיי, באים רבותינו ואומרים לנו, תגיד לי, למה רבי יהודה בן גיירין ורבי יונתן בן השמאי לא יכלו לתת את הברכות בצורה מפורשת? למה אתה צריך לעשות כל מיני כתב חידה? למה אתה לא יכול, אתה רוצה לברך? תברך למה אתה צריך לעשות את זה עם כתב חידה? כותבים רבותינו אחקליצחוק מספיקנקה, אבל ראיתי שעוד מרבותינו צועדים בדרך הזו. אומרים רבותינו פשוט מאוד. רבי יהודה בן גני ורבי יונתן בן עשמאי ידעו שאם הם יבואו ויתנו ברכות מפורשות אז ברכות מפורשות אתה יודע שומעים אותם לא רק פה בעולם הזה שומעים אותם גם בבית דין של מעלה ובביבית דין של מעלה אומרים רגע רגע רגע רגע רגע מה מגיע לו פרנסה לזה תראה איך התפילות שלו נראים תראה ברכת המזון שלו לא משהו תראה איך הוא גונב פה מילה שם בקיצור לא מגיע לו הברכות האלה אבל ברגע שאתה נותן את הברכות במעטפת חיצונית של קללה אז בבית דין של מעלה כנראה שהחבר'ה המקטרגים הם לא כאלה משופשפים וכשזה נשמע קללה הם אומרים נו שואל בסדר לבלבל פתורח נו תזרע ולא תך צד טיול ולא תיפו בסדר גמור זה נשמע בסדר גמור וכשאתה מקבל את הברכה במעטפת של קללה אז אתה תקבל את הברכה בלי קטרוג כי המקטרגים לא יקטרגו על דבר כזה וזה היה הסיבה שאמרו לו את הדברים דווקא בצורה כזאת מורי ורבותיי באים בא רבי יונתניא בשץ ושואל שואל, תגיד לי למה רבי שמעון בר יוחאי היה צריך לברוח למערה? למה? הרי היה לו דרך כל, היה לו מגוון של דרכים כיצד לפתור את הבעיה שלו מול אותם צוררים, מול אותם רומאים שרצו לרדוף אותו ולהרוג אותו. תסתכל עליהם, תהפוך אותם לגל של עצמות, תשרוף אותם. למה היה צריך לברוח למערה? מוריי ורבותיי, אם אתה מסתכל על המעטפת החיצונית, אם אתה מסתכל על הכמות, אז אתה שואל שאלה טובה. אז למה? למה לברוח למערה? הרי מבחינת המעטפת החיצונית זה נראה דבר היום ונורא. זה מביא פצעים, זה דורש להיות בתץת תנאים. אבל רבי שימן בר יוחי לא היה זה שמסתכל במעטפת. הוא לא היה זה שמסתכל על הכמות. הוא היה זה שמסתכל על האיכות. וברגע שאתה מסתכל על האיכות של הדברים, רבי שמ יוח ידע שבמערת צורים שעמדת, שם קנית אותך והדריך. שמה באותו מקום שהיה קשה והיה מייסר ואולי מבחינת המעטפת החיצונית זה היה לא משהו בכלל אבל רב שימן בר יוכו ידע שכשאתה מסתכל על קללה אל תסתכל על המעטפת החיצונית תסתכל על העומק תסתכל על הנקודה הפנימית ובנקודה הפנימית הרבה פעמים דבר שנראה בעיניך כקללה הוא בסופו של דבר מדובר בברכה גדולה מאוד ראיתי ספר נתקלתי בו עכשיו ממש ספר מרתק נורא שנקרא באש האמונה את הספר כתבה בה הרבנית מגורליץ עליה השלום מרת גיטל הלברשטם עליה השלום נפטרה לפני כמה שנים בסיבה טובה והיא הייתה בתו של רבי סוכר שלמה תייכתל זכר צדיק לברכה השם יקום דמו בעל המשנה סוכר שידוע יש הרבה הרבה סיפורים על ה על המסירות נפש שלו בשנות השואה היא כתבה ספר שנקרא באש האמונה פרקי זכרונות שלה בתור נערה היא גדלה היא הייתה בשואה היא הייתה בתור נערה צעירה היא אומרת ממש בהקדמה של הספר היא כותבת שמה שהחזיק אותה במשך כל שנות הזעם ובמשך כל השנים אחר כך שהיא כנראה גם כן אתה יודע לחיות בתור ניצולת שואה ולהקים משפחה ולעשות בקיצור זה לא חיים פשוטים היא אמרה שכל מה שהחזיק אותה זה מה זה המילים שאבא שלה אמר לה כשהיה צריך להיפרד ממנה בפעם האחרונה אמר לה אבא שלה כן בעיצומה של המלחמה אבא שלה אמר לה תדעי לך שהרבה פע תמצאי את עצמך בסיטואציות עם הרבה הרבה הרבה כאב עם הרבה הרבה טרגדיה כל מיני דברים שיעברו עלייך תזכרי שהקדוש ברוך הוא מלווה כל אחד ואחד באופן אישי וגם את הדברים הכי כואבים שאת תראי בעיניים שלך תדעי לך שהקדוש ברוך הוא את הדבר הזה עושה לטובתך והקדוש ברוך הוא נמצא איתך שם אז היא מספרת שמה בספר היא מספרת יודעת היא סוף סוף הצליחה אחרי כמה וכמה ניסיונות שהם ניסו להבריח את הגבול מצלובקיה להונגריה עוד לפני שהמלחמה הגיעה להונגריה עשו כמה ניסיונות ותפסו אותם וקלאו אותם עם כל מיני פושעים וכל מיני שהשם ישמור היא נערה צעירה בסופו של דבר הצליחה להבריח את הגבול לבודפסט כשהגיע לבודה אז אבא שלה סידר שמה קשרים היה איזה בית אבות ששמה סידרו לעבודה בודפ הונגריה לא קיבלה פליטים מהמלחמה אבל מי שאתה יודע מי שהצליח להבריח את הגבול והסתדר איפה שהוא ולא הסתובב ברחובות יותר מדי זה היה סרטיפיקט לחיים שהיא התקבלה שמה לעבודה באיזה בית אבות היא הייתה מנקה שמה שמה ספרת שמה על הצרות שהיא עברה שמה מצד ה מצד אלה שהיו שמה תושבי אלה שהיו שמה בבית אבות אבל היא אומרת שאז בחודש אדר תשד הנאצים ממך שמם פלשו להונגריה ואיך שהם פלשו להונגריה בעל הבית אבות הגיע אליה ואמר לה תקשיבי עד פה עד כאן הייתי מוכן שתישארי פה מאחר ועד פליטת מלחמה יבואו פה הגרמנים ימצאו אצלי פליטת מלחמה זה סכנה לכולם קחי את הרגליים שלך עכשיו ותלכי מפה והיא התחננה על נפשה וביקשה מבחינתה אין לה לאן ללכת זה ארבע קירות זה תקרה זה זה אוכל זה פרנסה זה לא להסתובב ברחוב זה מקלט בשבילה היא התחננה על נפשה והוא אמר לה תביני אותי אני עושה מה שאני חייב לעשות את מהווה סכנה עבור כולנו קחי את הרגליים שלך ותלכי היא אמרה כמה קשה היה לי להיזכר במילים של אבא שלי אז בסיטואציה הזאת אבל לא הייתה לי ברירה ולקחתי את הרגליים לקחתי את החפצים והלכתי משמה היא אומרת כמה ימים לאחר מכן כמה ימים ימים לאחר מכן היא התחלחלה כי מישהו סיפר לה שהגיעו הנאצים לאותו בית אבות ודרשו מכל התושבים להיכנס לתוך החדרים ואז הם יצאו החוצה ונעלו את הדלת והציטו את כל המקום ושרפו את המקום על יושביו אז היא אומרת כמה אני חשבתי שהדבר הזה הוא לרעתי וכמה אני חשבתי שהדבר הזה הוא הצרה הכי גדולה שקרתה לי אבל אז אז זכיתי לראות איך שאבא שלי איך שאבא שלי נתן לי את העצה הנכונה והנבונה דעילך הרבה פעמים התראימו לעיניים כל מיני דברים את לא תביני אבל הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא שמה ושומר עלייך מוריי ורבותיי כותב הספר מקווה ישראל זה לרבי אושר שטינמצ זכר צדיק לברכה היה אב בית דין ברגנה ברגסס הוא מביא בשם הגהן רב אברום יהושע פריינד שהיה אב בית ביידין בן הסוי אומר אתה יודע למה התורה הקדושה פה אצלנו בפרשה אחרי שהתורה מתחילה כבר פסוקים של נחמה היא עוברת לפסוק של תוכחה והיא חוזרת לפסוק של נחמה מה? הוא בקיצור עושה כמין סלט כזה. אתה שואל את עצמך, תגיד לי מה זה הסלט הזה? אומר הספר מקווה ישראל, זה מה שהתורה באה ללמד. התורה באה ללמד, תדע לך שיש פה סלט. זה נראה לך תוכחה, אבל זה בתוך הפסוקים של הנחמה. הכל מעורב פה. תדע לך שגם דבר שהוא נראה תוכך, אל תסתכל על הכמות. אומר רב שימן בר יוחוי, אל תסתכל על המעטפת החיצונית. תסתכל עמוק בפנים. לפעמים יקח לך זמן, לפעמים הרבה זמן, אבל כשמסתכלים על הפנימיות, כשמסתכלים על הנקודה הפנימית, אתה רואה שבסופו של דבר זה הכל נחמה. שבעזרת השם זכותו של התנאלוקי רבי שמון בר ירחוי, תורתו מגן לנו, שהוא ימליץ טוב בעדינו לי לגעול אותנו בגאולה השלמה במי בימינו אמן ואמן. ‏Yeah.