רצפט ל'אהבת השם' - במינון 'כפליים' פרשת 'ואתחנן', שבת נחמו, הרב יחזקאל סופר שנת תשפ"ה

שלום לכם צופינו, מאזינינו והנה אנחנו כבר עברנו עבר קיץ עבר תשעה באב ועדיין לאשענו אבל אנחנו נכנסים לפרשת בתחנן שנקראת שבת נחמון נחמו עמי הטעם לזה שהנביא כפל בלשו ואמר נחמו נחמו בילקוד שמוני כתוב שם שירושלים לקתה בכיפליים כמו שכתוב כי לקחה מיד השם כפליים וכל עוונותיה מתנחמת בכפליים נחמו נחמו אמי הפירוש הרגיל לכתב גפליים שהכאב שלה היה כפול במינון שלו אבל יש גם את המושג של כפליים שני סוגי לקיות של חטאים השורש של חטאינו שזה סיבת הגלות בבני חטא חטאינו גלינו מארצינו השורש של חטאינו הוא בכפליים סיבה ראשונה שמביאה לחטאינו זה ראור הוודאות המוחלטת באותנטיות של המסר האלוקי זאת אומרת שמתחיל להיות ספקות האם באמת א אלוקים התגלה בהר סיני כמו שסיפרו לנו ואז זה מערר את כל הוודאות שיש בכלל אה תפקיד מכוון שזה אמת הסיבה השנייה שגורמת לחטאינו זה גם אם מישהו כן יודע את האמת האלוקית אבל יש לו העדר מוטיבציה רגשית לקבל עליו את עול מלכות שמיים בהתלהבות. זאת אומרת ואם נגיד שזה אמת נו so what זה כמו שליצני הדור אומרים שבישיבות דו אבור שתמוז ראשי תיבות זמני תשובה ומשמשים ובאים אז מה זה אב אומרים אב ראשי תיבות אלול בה אבל יש ליצנים שאומרים אחרי שאמרת אמרת זמני תשובה ממשמשים באים אב אומר אז באים אם אין לי מוטיבציה לקיים את זה מה שנקרא בשפת החסידות אהבה ועיר כי מוטיבציה זה רגש שמניע אותי לרצות לקיים את רצון המלך לא מספיק לדעת שזה אמנם רצונו זה אמיתי אני צריך גם שיהיה לי חשק לקיים את אז היות והלקתה החטאים השורש שלהם הוא כפליים אז גם הרצפט של התיקון הרצפט לאהבת השם והרצפט לוודאות המסר גם הוא בכפליים איפה בשבת נחמו נחמו פרשת חנה איפה רואים את זה? כולנו ישבנו ב תשעה באב, אמר לו כינות אבל לפני זה היה לנו את קריאת התורה קריאה מיוחדת לתשעה באב. זה מתחיל גם בפרשת ואתחנן פרק ד' פסוק כה. שם כתוב כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ ושחתם ועשיתם פסל תמונת קול ואז כתוב שיהיה לכם גלות אומר רש"י ונושנתם רמז להם שיגלו ממנה לסוף שנה כמניין שנתם אבל הקדוש ברוך הוא עשה איתנו חסד והקדים ויגלה אותם לסוף 850 שנה כדי שלא יכלו בגלותם שלא ישמדו אז הפסוק הזה הוא מתאים מאוד לישה מדבר על הגלות אבל כל הפרשה כולה עוסקת באריכות רבה בנושא שלכאורה אין לו שום קשר לתשעה באב. יש שמה נאום של משה רבנו ששם בעצם הוא משכנע אותם באמיתות המעמד של הר סיני. בואו נראה מה הוא אומר להם בפסוק לב. זה הלב של הנאום. אומר משה רבנו לדור השני שהם לא ראו את מעמד הר סיני. נכון, ההורים שלהם ראו, אבל הם כבר לא ראו. אז הוא נותן להם תשתית לוגית שתאמט להם את המעמד של הר סיני. והוא אומר ככה, כי שאלנ לימים ראשונים אשר היו לפניך, מן היום אשר ברא אלוקים אדם על הארץ ולמקצה השמיים קצה השמיים מעניין הפתיחות פה שאל הוא לא אומר שקט אסור לשאול אמרתי לך שהיה מתן תורה תאמין אומר תבדוק תעשה מחקר היסטורי מתאילנד באדוני לולו מה תבדוק שני דברים אני אהיה כדבר הגדול הזה או אנישמע כמוהו מי זה הדבר הגדול הזה מסבירים המפרשים הופעה חיה ישירה שאלוקים עצמו מדבר אל עם שלם. תבדוק אם היה באיזשהו מקום אירוע כזה. כן. השמע איש כל אלוקים חיים יש. אבל השמע עם כל אלוקים חיים מדבר מתוך האש כמוך. ויכי. איש יש כבה ששמעו את כל האלוקים. חלק מהם יושבים ב בתי חולים לחולי נפש, הוזים, זייפנים. אבל תבדוק אם היה אי שם בהיסטוריה שעם שלם עומדים ושומעים כי עם שלם זה לא יכול להיות שקבוצה של הוזים, קבוצה של קנאים ויש שמה מיליוני אנשים מכל מיני סוגים וכולם רואים ושומעים אותו דבר את מה רואים? את מה שומעים? כל אותנטי של אלוקים שמדבר בגוף ראשון אנוכי השם אלוקיך. יש דתות אחרות שמדוכות גם כן שאלוקים התגלה למי? לנביא שלהם בחלום. אבל העם כולו שמע בחלום הוא שמע. והעם היחידי ששם אנחנו רואים כזה תופעה שעם שלם 600,000 איש היו עידי ראיה וידי שמעה ישירים לא שמעו ממש משה שהוא אומר שהוא שמע הם בעצמם חברו את החוויה הזו כאן יש להוסיף דבר מאוד מעניין פיקנטי למה משה רבנו שוב אנחנו בכפליים משה רבנו גם מדבר בכפליים הנה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו מה ההבדל אם לא נהיה אזמלך לא נשמע לא כשישנם כאלה חוכמולוגים שאומרים מי אמר שבכלל היה דבר כזה סיפרו לכם נכון מון העמים האחרים סיפרו שהם הנביא שלהם שמע בסתר בחלום לא בפרסיה אבל לכם סיפרו סיפור אחר זה רק סיפור המספרים שלכם סיפרו רעיון יפה שמה הם סיפרו שהיה כזה דבר ש000 איש עמדו ושמעו לא היה ולא נברא אגדה שאלתי פעם אחד כזה זה אוקיי נגיד שאתה צודק אז מעניין למה אין הגדה כזאת בכל הדתות למה הדתות האחרות העדי להביא רעיון שהוא צולע אם אחד אומר הנביא שלי אומר שהוא שמע במערה בחלום באיזה למה הם לא אומרים שאלה התגלה לפניח 50 מיליון בדועים במקה והוא אמר להם מפורש אנוכי על אלוקיך ומוחמדו הנביא שלי אה איזה שקר נו אז מה ישמי הוא שקר אז כאן אומר להם משה רבנו תבדוק תראה לא רק שלא היה דבר כזה אפילו אם לא היה מישהו ניסה להשמיע בכלל את כזה דבר אפילו בבלוף למה לא? זה בלוף יפה שקר עם רגליים. למה לא השמיעו ככה? והתשובה היא פשוטה. כי אם היו אומרים את זה, לא היו מאמינים להם בכלל. אם הוא אומר שהנביא שלו שמע בחלום, יכול להיות שהוא שמע, יכול להיות שהוא לא שמע, אני לא יכול להכחיש את זה. אז יש סיכוי שאולי יאמינו לו. אם הם יגידו אתם ראיתם שמיליונים ראו את הגילוי של אללה ואף אחד לא ראה הבדיה הכי יגיד לא ראינו כלום אז לכן אומר להם כאן שיקול לוגי תבדקו בחינה היסטורית עכשיו על פי זה יובן דבר מאוד מעניין ב פרשת בית חנן יש אה נוסח שונה של הלוחות מה שהיה בפרשת יתרו ואומרים שפרשת יתרו מצטטת את הלוחות הראשונות והיא לו פרשת ואתחנן מצטט את הלוחות השניות מה היה בלוחות השניות הקדוש ברוך הוא אמר למשה רבנו פסול לך שני לוחות אבנים כראשונים מעניין. הפנים הראשונים היו מעשה אלוקים המה. הלוחות עצמם היו בריאה אלוקית. למה עכשיו אומר למשה פסול לך עבודת יד? אז רש"י אומר שמה מהמדרש היות ואתה קראת את הכתובה אתה תביא את הנייר לכתוב את הקדוש ברוך הוא כזה קמצן. הנייר. אז אתה תעשה את הנייר גם כן. מה אכפת לך? אם אתה שלחת להם, תן להם את הלוחות כמו שהיו ראשונות. אפשר להגיד רעיון כזה. זה המעלה של הלוחות השניות. בלוחות הראשונות היה כפה עליהם הר גגיגית. הקדוש ברוך הוא התגלה עליהם מלמעלה בהתגלות חוויית מדהימה. כל העם נשמתם. אבל מה יהיה עם הדור הבא שלא ראה שהוא לא עבר את החוויה הזאת? אז החוויה הזאת אצלו מתפוגגת בספקנות ואולי לא היו הדברים מעולם. איך אני אדע באמת שמה שאבותיי סיפרו לי אכן כך אז לכן כשהוא מדבר לדור השני פרשת בית חנן הוא מצטט את הנוסח של לוחות שניים בלוחות השניים הקדוש ברוך הוא אומר למשה הראשונות נשברו כי הם היו מלמעלה לא תוצר של האדם הוא לא הבין הה אתה הוראת אבל אתה לא שוכנעת. מה שאין כן בלוחות השניים אומר לו פסול לך. הלוחות מייצגות את האמת המוחלטת שהיא המקור של כל ההשקפה שלך. עכשיו מאיפה באה האמת המוחלטת שלך? מההורים? מההרים, מהתגלויות של הנשמה זה יפה מאוד אבל אני הלוג שלך לא משתכנע לכן אומר הקדוש ברוך הוא אם רוצים לתקן את זה צריך שיפסול לך שאתה תפסל בעצמך את ההכרה שלך בוודאות של המסר איך אז הוא נותן לו אימות על ידי שהוא מציע לו בדי בדיקה וניתוח היסטוריים באופן ביקורתי ואז אתה תדע ותראה שאין אמת כלינו. זו התרופה הראשונה, הרצפט הראשון, החזרת הוודאות של המקור של המסר שהוא אמיתי ומוחלט. אבל זה עדיין לא מספיק. צריך בכפליים צריך לתקן גם את הסיבה השנייה. איך מתקנים את זה? על ידי בניית מוטיבציה של אהבה. אהבה מולידה שאיפה לקיים את המסר הזה. עכשיו אנחנו נכנסים לפרשת והתחנה. הוא מסביר לנו כיצד מגיעים לתרופה הזאת, איפה משיגים אותה. בואו נראה נתחיל מדברי הספרי פרשת ואתחנן אומר הספרי על הפסוק שכולנו אומרים כל יום פעמיים ביום בקריאת שמע והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצבך היום על לבבך שאל הספרי למה נאמר מה בא להגיד המשפט הזה עונה הספרי שהוא אומר ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך. כך כתוב חיוב אהוב את השם. שואל ספרי איני יודע באיזה צד אוהבים את הקדוש ברוך הוא? באיזה צד מתכוון? כיצד? השאלה הזאתי שאלה מאוד חינוכית אני עושה סוגריים כאן. אנחנו צריכים להתעמק בשאלה הזאת כי ביהדות יש מסרים מעשים לבש ציצית קבוהה מזוזה תקעה בשופר כאן אי אפשר לשאול איך תוקעים בשופר שמים את השופר בפה ותוקים איך מקיימים ציצית לובשים ציצית רק כשה שאומר ציווי שקשור לרגש ואהבתא. איפה לוחצים? על איזה כפתור לוחצים שיהיה לי אהבה. לכור האהבה זה רגש. אם יש לי את הרגש לא צריך לצוות עליי. ואם אין לי את הרגש מה יעזור שתצווה עליי? עלדרך דוגמה ואבת לריח כמוךס מה אני אעשה שאני לא יכול לסבול אותו? אל תאהב אותו. אם היית אומר לו תן לו סנדוויץ' אין בעיה אני אתן לו אף על פי שאין לי חשק לתת אתגבר אני אעשה התקפיה לאהוב אי אפשר בהתקפיה צריך לזרום איך מעוררים אהבה אפרופו השאלה הזאת אזכה אותכם בסיפור חסידי היה בזמן של אדמור הזקן היה באיזה כפר בליטה ודי אחד שהוא נהיה חסיד של בעל התניה. כולם חרימו אותו כי אז זה היה מסוכן להשתייך לחסידות. הם ממש רודפים אותם וכל הציבור נידע אותו. לא מדברים איתו. לא כל כך כואב לו. מה שכן כאב לו הוא נורא רצה להעביר להם את הכיף ואת התענוג של לימוד חסידות והאור הגדול שיש בה, אבל הם מתגוננים בהתגוננות הכי טובה. אסור לשמוע אותך פיקורסס. אז הוא לא יכול להגיע להתידברות איתם. מה הוא עשה פעם תרגיל? אז עדיין לא הייתה את האופנה הזאת שכל האברך לומד בכוילל. רוב האנשים הלכו לעבודה להתפרנס. אז ביום חול רגיל שכל הציבור גמר שחרית ויצא יצא האדם לעבודתו עדי נשאר בבית הכנסת רק הרב של הקהילה. הוא ישב שקוע בסטנדר עם גמרא ולומד. הוא החליט להפתיע אותו. אז הוא בא אליו פתאום ככה בהלכה. הרב הרים את עיניו, מסתכל, רואה את אותו אחד, אין לו חשק לדבר איתו. אבל אם הוא היה בא לשכנע אותו עם כל מיני פעולות מסיונריות, היה זורק אותו. אבל הוא שואל שאלה בהלכה, אני חייב לענות לו. אז הוא אומר לו, בכל סבלנותני, מה השאלה שלך? אז אומר לו, כבוד הרב, תראה כל מצווה בתורה שבכתב לא ברור איך עושים אותה. כתוב כשבתם לא ידיך, לא כתוב את מה לקשור, היכן לקשור. איך אנחנו יודעים? בשולחן ערוך כתוב בפירוד איך בנוי התפילין איפה קושרים אותם מכל הפרטים ישנה מצוות עשה אחת מדאורייתא שלא מצאתי בשולחן ערוך איך עושים את זה הרב מסתכל עליו בגבות זועפות אמר לו אין דבר כזה הכל כתוב בשולחן ערוך אז אומר לו כבוד הרב כון יש מצווה עשה מן התורה ואהבת את השם אלוקיך כבוד הרב איך עושים את זה אתם רוצים לשמוע קטע בשולחן ערוך אין בכלל סימן הלכות אהבת השם ברמבם כן כי הרמבם כולל את כל התורה גם מצוות קרובות הלבבות אבל בשולחן ערוך של הבית יוסף אין מצין כזה סעיף הלכות אהבת השם אומרים בבדיחות שהבית יוסף כתב את ספרו רק בדברים שנהגים בזמן הזה ואהבת השם לא נהוג בזמן הזה אבל הרב לא היה טיפש הוא באמת תפס אמר לו נו נו וזוקסתי אז מה אתה אומר? איך עושים את זה? אמר לו, תבוא תלמד חסידות אז תדע איך עושים אהבת השם. אז זה מה שהספרי שואל. איך אוהבים את הקדוש ברוך הוא? מה הוא עונה? תשובה עמומה. הוא עונה תלמוד לומר. לכן התורה מסבירה איך עושים את זה. והיו הדברים האלה על לבבך. שמתוך כך אתה מכיר את הקדוש ברוך הוא ומדבק בדרכיו מתוך כך בתוך מה בתוך והיו הדברים האלה איזה דברים שתם ולא פירש רואה איזה פלא על הספרי הזה יש לנו פרשנות של שניים ממוני המצוות הראשיים והם חלוקים ביניהם. בואו נראה ספר החינוך שיטתו היא כשהוא מדבר על מצוות אהבת השם אז הוא אומר ככה ואני המצווה מה התוכן של המצווה הזאת שנחשוב ונתבונן בפיקודיו ופעולותיו פיקודיו זה המצוות שלו פעולותיו זה תפלאות הבריאה אבל הוא מקדים פיקודיו ונתבונן כל כך הרבה עד שנשיגהו כפי יכולתנו ונתענג בהשגתו ונחליט העונג וזאת היא האהבה המחוייבת אגב מי אמר לך שזה הפירוש בדברי וה ויו הדברים האלה הכוונה היא לפיקודהם אז הוא מסתמך על הספרי הזה שעכשיו למדנו הוא אומר ולשון ספרי מה כתוב בספרי שמתוך כך אתה מכיר את בשמר והיה עולם מפרשנת זה החינוך כלומר שאם התבוננות בתורה תתיישב האהבה בלב בהכרח זאת אומרת במילים פשוטות תלמד הרבה גמרא ומשניות חיטת וזה יביא אותך לידי אהבת השם איך הוא הגיע לפרשנות הזאת שזה הכוונה הדברים האלה? נראה תכף מיד. אבל בואו נראה שיטת הרמב"ם. הרמב"ם יסודי התורה פרק ב' אומר כך הכל הנכבד והנורא הזה מצווה לאוהבו ולהירא אותו שנאמר ואהבת את השם אלוקיך ונאמר את השם אלוקיך תראה בסדר נאמר אבל איך עושים את זה אז בהלכה ב' הרמבם מעלה את הקושיה הזאת קושיה הזאת עצמה יש בערך חינוכי. איך היא הדרך לאהבתו? זה לא קונס להגיד לאנשים ציוויים על רגשות. אחד עצבני אז אומר לו למה אתה מתעצבן? תפסיק להתעצבן. איך הוא יפסיק? הוא כולו רותח. אתה אומר מישהו תאהב אותו? איך אני אוהב אותו? לא בא לי לאהוב אותו. עונה הרמב"ם איך יך? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברועיו הנפלאים הגדולים אז ממילא מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאווה גדולה לידע את השם מי אמר לך כבוד הרמבם שזה הרצפט אז הוא מסתמך על אותו ספרי אומר כמו שאמרו חכמים בעניין אהבה מה הם אמרו שמתוך כך אתה מכיר את מי שמ אמר והיה עולם. אז איך הוא פירש את הספרים? מה זה מתוך כך? מתוך התבוננות בנפלאות הטבע. לא מזכיר מצוות, לא מזכיר תורה. מעניין שאתה משקלל את שתי הפרשנויות האלה של החינוק והרמב"ם ופירוש המילים והיו הדברים האלה. אז ממבט ראשון נראה שהפרשנות של החינוך היא מבוססת במקרא. איך? והיו הדברים האלה על לבבך. אתה לא יודע איזה? בוא נסתכל ברשי. בשיננתם אומר רש"י לשון חידוד שיוודדים בפיך. שאם יש עלך אדם דבר לא צריך לגמגם בו אלאמור לו מיד. זאת אומרת שתשנן את הפרקים שאתה לומד תשנן אותם כל כך עד שהם יהיו שגורים על פיך לבניך פירוש מעניין אומר רש"י אלו התלמידים מה אכפת לו שהכוונה היא לבניך כפשוטו לילדים שלך לא יודע נראה אחר כך אחר כך רש"י ממשיך ודיברת בם שלא יהיה עיקר דיבורך אלא בם. אסם עיקר ואל תעשם תפל. למי הוא מתכוון בם? בוא נראה מה הגמרא אומרת. אתה שואל כל בחורי שיבה תשאל אותה ודיברת בם מה התורה מצווה פה? במה לדבר אז הגמרא ביומה דף יט עמוד ב אומרת תנו רבנן בם יש לך רשות לדבר ולא בדבורים ולא בדברים אחרים כלומר הכוונה היא לדבר תמיד רק בדברי תורה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך למען תהיה תורת השם בפיך ואז הוא מפרש נו זה מה שכתוב פה והיו הדברים האלה הדברים של התורה תשנן אותם תלמד אותם וממילא מתוך כך אז איך הוא מפרש מתוך כך מתוך שדיברת בם בדברי תורה ועוד יש המשך לפסוקים מתוך שקשרתם לות על ידיך ויוצתות בין עיניך זה מצוות תפילין, מצוות מזוזה, תתבונן בזה. ואז אתה מכיר את מי שאמר והיה עולם. אז מכאן הפרשנות של החינוך שצריך ללמוד תורה ולהתעמק בפיקודיו, במצוות שלו שהם מופיעים בגמרא, בשולחן ערוך ועל ידי זה אתה מגיע לאהבת השם. זה השיטה של החינוך. דרך אגב, נראה לי שזאת הסיבה ש בישיבות בכלל לא של חבד. הרי כולם יודעים שיש מצוות אהבת השם. אז איך עושים את זה? אז הם מסתמכים על החינוך הזה. תלמד גמרא יום ולילה, תלמד הלכות, תלמד משניות. ממילא זה יביא אותך לאהבת השם. כאן אפשר לשאול שאלה פשוטה. פוק חזי מה עם הדבר? בוא נראה מה ההתנהגות של העולם. האמנם די בלימוד של תלמוד והלכות להגיע לאהבת השם. תשאל הרבה בני ישיבות. הם יושבים כל היום ולומדים תורה יד על הלב. יש לכם אהבת השם לא משמעת משמעת זה קיום מצוות התנהגות התנהגות חרדית לאהבת השם יש לכם אני אשאל אותך איך עושים את זה מה זאת אומרת אתם לומדים תורה כל היום לא אז זה קצת פרקטית זה קצת לא ברור רואים הרבה יהודים שלומדים יומם ולילה וזה לא מביא אותם דווקא לאהבת, מביא אותם להכרת המצוות. הם יודעים יפה איך לקיים את המצוות בדייקנות. ולא אהבת השם. בואו נעבור רגע לראות מה שיטת הרמב"ם. פרשנות של הרמב"ם. ממט ראשון נראה שספר החינוך הפרשנות שלו יותר צמודה לפסוק. פרשנות של הרמב"ם מאוד תמוה. איך הוא מפרש בהיו הדברים האלה? להתבונן בנפלאות הטבע, להתבונן בסרטים של נשנל גאוגרפיק. שמה מד תואר על הכוכבים ועל האטומים ועל בעלי חיים ועל הדגים דברים מפליים נהדרים הרעיון הוא יפה אם הרמבם מציע את זה כסגולה נקבל אבל איפה אתה רואה את זה בפסוק מנדחר שמי בפרשה מישהו הזכיר בו יש פה רמז בפרשה צריכים להתבונן בנפלאות הטבע הדברים האלה זה דברי תורה ושיננתם דברי תורה לא זה מאוד מפלי אבל בוא נראה במחשבה שנייה אנחנו רואים שהרמבם דווקא הפרשנות שלו יותר צמודה לפשט ואת המקור לדברים שאני אומר ראיתי בפירוש הכתב והקבלה אומר על המילים ושיננתם לבניך אומר גם בזה אין זו אזהרה בייחוד ללמד התורה לבנים ולתלמידים כולם לומדים פשט תשאל כולם מה זה ושיננת לבניך כמו ודיברת פעם אם ודיברת פעם פירוש בדברי תורה איזה דברי תורה לא משנה כל דבר תורה ושיננת לבניך זה מה שהם למדו בפרשת שבוע אבות ובנים אז הוא אומר לא לא זה לא הפשט למה אז הוא אומר זה רק ביאור למאמר ואהבת זאת אומרת שבושיננתם טוען הכתב הקבלה הזה מוסף את מה שיננתם מצוות ייחוד ואהבת השם שהתחילה בו הפרשה. רגע, אז איפה כתוב ללמד את הילדים תורה? פרשה השנייה כתוב ולימדתם אותם את בניכם. שמה מדובר ללמד אותם מה שהם למדו בישיבה אבל פה הוא מתכוון לשנן להם את העניין של ייחוד השם. גם אחרי זה הוא אומר מעניין הוא מביא הוכחה יפה בוא נעשה תרגיל אם נשאל מישהו מה זה ויו הדברים האלה ודיברת בם בדברים האלה בדברי תורה ולא בדברים בתלים יפה אז מה זה בשיננתם דברי תורה אז אם ככה מה זה אחר כך הוקשרתם את מי את הדברי תורה לאות על ידך מה אנחנו שמים בתפילין יותר מזה נשאל ודיברת בם מאיפה לומדים וכל אחד יודע מאיפה לומדים שצריך לקרוא קריאת שמע פעמיים ביום אז כולם עונים שורבך ובקומך שורבך ובקומך זה עיתוי אבל מה צריך לעשות בעיתוי הזה אולי להגיד את יב הפסוקים אלא מה הכוונה ודיברת הכוונה בפרשות האלה שמע והיה עם שמוע אותם תדבר בשרבך ובקומך לא דברי תורה אחרת מנן לך לקרוא כיד שמע תגיד בבוקר פרק תניה ובלילה פרק בשניס דברי תורה לא והיו הדברים האלה שהתחלתי איתם שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד הם יהיו על לבבך ושיננתם את העניין של ייחוד השם תשנ לבניך וואו אז לפי זה יוצא עכשיו הבת חדש בדברי רש"י רש"י אומר ושיננתם שיו מחודדים בפיך שלא תגמגם אלא אמור לו מיד זה נשמע כמו חינוך למצוינות יש מקומות שמקפידים ללמוד דפי גמרא שלמים בעל פה. יכול להיות שהוא לא מבין כלום בגמרא הוא יודע בעל פה בלי להגמגם. ואם אני לא יכול ללמוד בעל פה ואני קצת מגמגם צובות הרעיון פה תשנן איתם איך שאומר הספורנו שתלמדם מופתים שכליים שתלמד אותם את העניין של ייחוד השם שזה יהיה שגור על פיף שאם ישחה אדם אם יבוא מישהו יגיד לך מי אמר שיש אלוקים איפה יודעים אל תתחיל לגמגם לו, אמור לו מיד, תיתן לו את כל ההבנה בייחוד השם. ועכשיו יהיה מובן הוקשרתם את מי? לא סתם דברי תורה שמע ישראל השם כן השם אחד זה תקשור על היד ועל הראש וכתבתם על מזות בתיך את מי? את שמע ישראל כשאתה נכנס לבית שמע ישראל כשאתה יוצא מבית שמע ישראל הנה מסיים הכתב הקבלה מה שאמר אחריו הוקשרתם לאות על ידיך וכתבתם על מזזות ציוויים אלה לא נוכל לעשב אותם אל התורה כולה מה תכתוב את כל התורה בתפילין או במזוזות כי הוא דבר בלתי אפשרי ועל כורכך אינו מוסב רק על מצוות ייחוד השם ואהבתו פילפלו אז יוצא לפי זה שהרמבם ממש למד את פשוטו של מקרא לעומק יותר לפי הרמבם הדברים האלה הכוונה שמע ישראל אשיה אלוקינו הויה אחד מה המשמעות הפנימית של המילים האלה שמעסאו מרומ עיניכם הוא ראו מי ברא אלה פלאות הטבע הויה אחד מה זה אחד ולא שניים פשיטה סבירה החסידות אחד הפירוש לא רק שאין עוד בוס נוסף גם מציאות העולם שאתה רואה סרת עצמאות רק דבר הבא היה מחייה אותה איפה זה רמוז החטא שזה ז רקים והארץ רוחות העולם בתהילים אלא א' אלופו של עולם לכאורה מה זה שייך למונת השם אתה מדבר על אלוקים מה אתה מכניס לשמיים וארץ להגיד לך שגם השמיים והארץ עם כל הנפלאות שאתה רואה בה זה רק נפלאות זה האותיות של הקדוש ברוך הוא שהן מהוות כל רגע את כל היקום איך אתה יכול להגיע באמת להבנה הזאת כשאדם מתבונה מנפלאות הטבע אז הוא מתחיל מלמטה רואה טבע אומר אי אפשר לבירה בלי מנהיג אז הוא עולה יותר גבוה אומר יש כוחות שמניעים את הטבע ואז הוא שואל ומי ברא את הכוחות המניעים ואז אומרים לו שיש אלקטרונים ומי ברא אותם? עד שבסוף אתה מגיע שזה יש מעין. וואי אם זה יש מעין כל העולם כולו הוא עין שנראה כמו יש. ואז העולם מאבד את ה רלוונטיות שלו. אתה מגיע לאפסיות של היקום אז אתה מגיד שהאמת האלוקית זה הקדוש ברוך הוא ואהבת את השם אלוקיך אז ממילא איך מפרשים שמה שהוא מרוניכם הוראו מי ברא אלה מעניין קודם שאלנו שאל לימים ראשונים איפה היה מעמד הר סיני הפתיחות הזאת שאל. אני רוצה שתגיע להכרה בעצמך. לא בגלל שהרבי אמר לך, שהבוס אמר לך, שהאבא אמר לך. פסול לך שני אלוקות רבנים שההשקפה שלך תהיה מפוסלת על ידי התובנות שלך. אז זה מחזיק מעמד. אז גם כאן מעניין שהנביא לא אומר סומרו אליכם או ראו אלוקים ברא אלה אומר תבדוק מי ברא אלה חופשי מתחיל לבדוק לך מסיבה אל סיבה אל סיבה עד שתגיע לאינסוף כך אתה מגיע לאהבת השם הגדול והנורא וזו הדרך היחידה להגיע לאהבת השם אמיתית על ידי התבוננות הדעת. איפה רואים את זה? מי אמר את זה? קודם כל הלכה. הרמב"ם אומר בהלכה איפה הוא אומר את זה? בהלכות תשובה. פרק יכה האחרונה בהלכות תשובה. וזה קטע ברמב"ם שכל חסיד חבד צריך שיהיה מצוייד בקטע הזה. אומר הרמב"ם כך: "דבר ידוע וברור שאין אהבת הקדוש ברוך הוא נקשרת בליבו של אדם עד שישגה בה תמיד. יש שיגיון, יהיה עסוק בה, הוגה בה כל הזמן ויעזוב כל מה שבעולם חוץ ממנה." מעניין. שמע הוא מוסיף את זה. יש הרבה חבר'ה שאומרים, "בטח אני אוהב את השם." הוא ראה ממש אוהב אותו. הוא ברא את הסטייקים, הוא ברא את הגלידות. איך אני לא אהב אותו? אומר הרמב"ם, אתה יודע איך יודעים שזה אהבת השם ולא אהבת הסטייקים? שאתה לא אוהב שום דבר אחר. אתה מאוהב בקדוש ברוך הוא. אתה לא יכול לאהוב שום דבר אחר כי הכל הופך להיות לא רלוונטי, לא אטרקטיבי. הוא ממשיך במילים ברורות. הוא פוסק כמו פוסק. אינו אויב הקדוש ברוך הוא אלא בדעת שידאהו ועל פי הדעה תהיה אהבה אם מעט מעט אם הרבה הרבה אז מה צריכים לעשות הוא אומר תכלס פכר צריך האדם לייחד עצמו להבין ולהשכיל בחוכמות ותבונות המודיעים לו את קונו חוכמה בנדעת אה הבלד נקרמבם כפי כוח שיש באדם להבין ולהשיג כמו שבארנו בהלכות יסודי התורה ששם הוא ביאר את כל נפלאות הטבע של הבזלות והכוכבים והיסודות אז מי שיכול עכשיו אולי רק הרמבם חושב ככה כי הוא פילוסוף והנה לראה איזה פלא אדמור הזקן בעל התניה שהוא המשיך של הבעל שם טוב חסידות הוא אומר באותם כמה מילים פרק ג' בתניה אומר שדעת פירושו התקשרות והתחברות והתקם מחשבתו בחוזק בגדולת אינסוף ברוך הוא לא בגדולת הסוגיה של הבייה ורבא כן זה חשוב אבל לא זה מביא לאהבה מגדולת אינסוף ברוך הוא ואז הוא אומר כי אף מישהו חכם ונבון בגדולת אינסוף ברוך הוא תיאורטית הוא יודע את זה אבל לא תוקע את דעתו וידעת הנה אם לא יקשר דעתו ויתקם מחשבתו בחוזק ובהתמדה לא יוליד בנפשו יראה ואהבה אמיתית כי אם דמיונשו ווא וואי וואי זאת אומרת האדמור הזקן פוסק בלי התבוננות אין אהבה. איך אומר הרמבם? אינו אוהב הקדוש ברוך הוא אלא בדעת שידהו. ולכאורה זה פסוק מקור שלהם זה מפורש בתורה. כתוב וידעת היום והשיבות האלה לבבך. מה זה היום ולא מחר? וידעת אבל איזה ידיעה ברורה כיום ואז יהיה והשיבות האלה. אז הנה לנו הרצפט השני. אמרנו שיש כפליים, רצפט בכפליים. רצפט הראשון היה הכרה באימות של המסר האלוקי בסיני, מעמד הר סיני. והרצפט השני יש ליצור את המוטיבציה שבזכותה יש לנו שאיפה למלא את התפקיד המוחלט שקיבלנו בסיני. עד כאן ביארנו את דעת שני הצדדים. עכשיו לסיום צריכים לשאול את עצמנו במהק מפליקה? מה היא טעמה? בחר ספר החינוך שהרצפט הוא התבוננות בתורה. דרך אגב, בסוגריים אני חייב לומר שלמרות שהתפללנו קודם, יש מצינו שישנם כאלה שמגיעים באמת לאהבת השם רק מלימוד גמרא. פירוש שישיבות של חוזרים בתשובה שלא מדברים איתם שמה לא על שבט ישראל ולא ערכים ולא חבד ולא תניה. פשוט יושבים ולומדים בו בקו בו מציאה מגיעים לאהבת השם אז א למה הוא בחר דווקא בשיטה הזאת ומה איתם הרמבם בחר שהרצפט הוא התבוננות בפלאי הטבע והתשובה היא לשיטתי אז לי הם הולכים כל אחד לפי שיטתו איפה במקור של מצוות האמונה שהמצווה הראשונה בתורה. הבאה ספר החינוך במצווה כה הכותרת היא האמונה. האמנה במציאות הבורא. האמנה לא יודע הוא מתחיל ועניין האמנה הוא שיקבע בנפשו שהאמת כן. זאת אומרת מין שטיפת מוח עצמית. ככה זה האמת ואין אפשרות אחרת אחרי זה מעניין הוא אומר לא נגד התבוננות הוא רק אומר שהמצווה היא אמונה מעניין מה יחסור להתבוננות אז הוא ממשיך הסתייגות ואם יזכה לעלות במעלות החוכמה ולבבו יבין ובעיניו יראה במופת נחתך בהוכחה חותכת שהאמונה הזאת שהיא האמין אמת וברור אי אפשר להיות דבר בלתי זה דרך אגב מכאן אתה רואה מה הכוונה ההתבוננות שכלית ש שהיא לוקחת בחשבון מי אמר שזה ככה אולי אולי הפוך אם אתה יכול להוכיח שלא ייתכן הפוך זה נקרא שידעת אז מה אומר החינוך יקיים מצווה זו מן המובחר. זאת אומרת לפי שיטתו, האמונה היא חובה והידיעה השכלית ההתבונות היא הידור. עכשיו למה הוא בחר בשיטה הזאת? הסבר הוא פשוט. הוא סובר שמה הקדוש ברוך הוא דורש מאמך? שני דברים. קיום המעשי של הלכות. מה הם תחום הרגש? כן. אהבת השם אבל איזה אהבה של הנשמה הנפש האלוקית שהיא בנים אתם לשם אלוקיכם בן לא צריך התבוננות בשבילהוב את האבא פי שיטת החינוך האמונה היא שפה של הנשמה כשהיא לומדת תורה עצם הקדושה של דברי התורה מעוררת אצלו כל דברי כאש מתחיל להתלהב אבל אהבה שגם הנפש הבאמית תאהב, זה לא חובה לפי דעתו. בוא נראה מה הרמב"ם סבו. הרמב"ם מדבר על אמונה אז הוא אומר יסוד היסודות ועמוד החוכמות לידע שיש שם מצוי ראשון. מעניין שבהמשך הוא אומר איך יודעים שאתה יודע? מהשלילה ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אם מישהו יבוא וינסה להפריך את זה אז תוכיח לו אין דבר אחר יכול להי מצות אז אולי גם אצלו הידי משהו כזה מצווה מן המובחו ממשיך הרמבם בהלכה ו סודי התורה פרק הראשון הלכה וידיעס דבר זה מצווה עשה שנאמר אנוכי השם אלוקיך כמו שיש מצווה להניח תפילין יש מצווה להניח הכרה שכלית בבורא הוא סובר הרמבם שהידיעה היא שפה של הנפש ה שפה של הנפש הבאמית הנשמה לא צריכה ידיעה היא רואה אלוקות ועל פי זה יובן גם הפלא הגדול. איך ייתכן שגם הרמב"ם, גם האדמור הזקן אומרים שמי שאין לו ידיעה אין לו אהבת השם. ווא זה נורא להגיד דבר כזה. כמה אנשים אנחנו מכירים שממש יודעים את השם בידיעה ברורה ותוקעים מחשבתם 10% 20%. אז כל היהודים אין להם אהבת השם. האם כל האנוש הם פשוטים בתשובה הוא מתכוון לאהבה טבעית שיש לכל יהודי בתור בן לאבא שלו זה ברור שלא צריך התבוננות בשביל זה ספונטני אבל זה לא מצווה כי כל דבר שהוא טבעי הוא לא מצווה אחד יגיד מצוות אהבת ישראל גיד כן אני אוהב את עצמי אני אוהב גם את הילדים שלי זה טבעי הקונצהוב מי שהטבע לא מחייב אז המצווה הציווי של אהבת השם הוא דווקא על אהבה שבשמיד בכל לבבך בשני יצריך והיצר הרע לא מתרגש מלימוד גמרא אבל כאשר הוא רואה את נפלאות הבורא מסתכל בנשיונל גאוגרפי ורואה איזי מרבו מעשיך אז הוא פתאום רואה שכל העולם שהוא התלהב ממנו כי הוא מוחשי הוא בעצם רק דבר אבריה אז הוא יוצא מהכלים ומתלהב אז עכשיו אפשר לסכם הלשון של הספרי שעליו מסתמכים גם החינוך וגם הרמב"ם שם כתוב ביטוי מוזר איני יודע באיזה צד אוהבים את הקדוש ברוך הוא בפשט הוא כנראה מתכוון באיזה צד במקום המילה כיצד אבל אפשר להמיש פה רמז באיזה צד הרי בלב יש שני צדדים בכל לבבך בשני צדדיך אז לפי החינוך איזה צד צד ימין הנפש האלוקית אבל לפי הרמבם אומר גם בצד שמאל בשני יצריך עכשיו זה העניין של נחמו נחמו בכפליים כשהאהבת השם היא בכפליים גם בנפש אלוקית גם בנפש הרעמית זה מביא את הנחמה הכפולה שנגיע דרכה להתגלות המלך המשיח במרה בימינו בקרוב ממש