0:00 / 0:00
שער היחוד והאמונה פרק א' חלק ה' - הרב זלמן גופין | ביתר
28 views
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
כל הנבראים שבאלו השמש שנקראים במשקדש
הן הןס הדיבור
המשמדרג
למדרגמור
שבת
אז חילופ
שורים
עד שמג מסלב שברס
זאת אומרת שודם הראשון
שקרא שמות לכל ה שקרא שמות
לכל הנברואים
כמו שמדרש מספר ש
שהמלוכים באנ לקדוש ברוך הוא הזה שהוא ברא
את האודו אין שכסכרנו
הקדוש ברוך הוא אמר חוכמה מוס גדול משלכם
מהחמוס
שאל את המלוכים שתנו שמות לכל הנבראים לא
ידעו
שאל את אוד מרישן
ש זה נוהל שר זה נוהלס חמיר
לי נוהל קריס אודם שמדוני
דברי סיב לכרס
עודן עודן התלוקות
אז מה החוכמה ידוע הביאור של המגריץ'
מה חוכמה הגדולה לתת שמות
שהשמות הם השמות שאנחנו קוראים להם כאן הם
הם הם על ידי ריבוי שינויים וצירופים
וחילופים
מהמקור מקור החיות שלהם
אז לדעת לתת השם פה למטה
צריך להכיר את כל ה את כל שלל שלוש של
הצירופים שעברה אחיות
מהמקור הראשון של החיס
א ולתת לתלכ
לינוקרשר
שוב רשס
כאלו שכל מבטים סוג מסכל כל אחד מת סוג שם
של חיס אז הם ידעו
הכירו את החי של ניברני
מעיפור שלו כל הצירוף כל שתל של הצירופים
שהוא עבר צירופים וגימטריוז כל שני
צירופים
עד שהחי הגיע פה באופן מצומצם
וזה
וזה של שיר זה של השיר זה של השיר מרמזים
על החיס שהגיע פה למטה בצמצום כזה
שזה התחיל מ
זה התחיל מהאיסה של שוב שלמילו
אז הם אמרו את כל סדר השתל שלו שזה עבר
זה לדעת לתת את השם המתאים וצריך לדעת את
כל החי של כל שש
וזה הייתה חוכמה של שבדומר
כפי שאין פרנברים
הכיל מכבל חיוסמסור ממורס עצמן שבתירו
למה למה הם קיבלו
על ידי כל מיני צמצומים
חילופים ותמורס היסס
החי של עברה משום שאניברוא עם ומרתל לא
יכולים לקבל חיוס עם הסור מוריס עצמו שבטב
זה מפורשים לתור זה שירוקי
סר מוריס עצמו שזה מראה על המקור שזה מראה
על המקור עצמו
את כל הנרואים שיש פה
רקיעש
תני כל זה לא זה לא מקבלים בשירות בסוף יש
להם שם שיצא את השם הזה זאת אומרת זה לא
אותו
>> לא כמו במקום
>> זאת אומרת גם הרוקיע עובר איזשהו סדר
שמשתף
שעובר ששתמש
>> זאת אומרת כן זאת אומרת שכן קם האמת היא
שהדבר הזה לא ברור
לפי שאם פרוט הנברא חיל מכב חיו זה משמע
כאילו שיש כלל הנבראם נגיד סוג הצמח או
סוג הדמם
נברואים כן יכול לקבל חס במקור
רק הפרוט נברוא עם עוף מן העוף
יכול לקבל חייס
ככה לכמפס
מה זה א' מה זה מן העוף איך זה יכול להיות
כלל בלי פרטים אין עוף אין נברו כזה שהוא
שהוא ניברולי שנגיד מ מן מן החי זה
ניברולי
במקום חיס מהמר של א של אי איפה איף איפה
יכול
אז מי זה מי זה מי זה ה מי זה ה מין העוף
הזה פה למטה שהוא קיבל חייס מהמר
עצמו אין עוף כללי כל עוף הוא פרטי כבר
אין אז זה אז זה סוג המין העוף אבל מין
האוף לא נמצא פה למטה למטה אין מין האוף
בלי פרט אז מי זה מין העוף למעלה זה למעלה
למה לפני צמצומים יש מין העוף שהוא אבל
כשזה בא למכול למטה זה לא בא מין האוף
העוף בא עם פרטים
שברח
שבח
שכ
מבחינת פרטים ואין ככה
אלא
שמדר
חילוף
סלב
שמ שנקדש
הוקליק
לחיס המצומצם
שם זה שנשתל שמהסמר שבטרו
צריכים להכיר לפי החסב כל צמצומים חילופים
תמורס שהגיע פה למטה א צריך להכיר מהחיס
פה למטה מצומצם לדעת את השורש שלו
ו
אז השם שור למטה
הוא למעשה
מרמז על השורש מאיפה שהוא הגיע
אתה תגידו אתה יכול לזהות לפי לפי הצמצום
שעבר החיז כל מיני שינויים וכשהוא הגיע
לפה מצומצם אז אני מצמצום הזה אני רואה
מאיזה איפה מאיפה התחיל להגיע
אם הוא הגיע
זה אז פה החיס הזו אני רואה שהחיס המצומצם
הזו המקור שלו זה השב שלו מילו סוג חיס
למילו
אז צריך להכיר לפי לפי החיס המצומם כאן זה
כבר עבר כל כך הרבה שינויים וחילופים
ואני יודע את המקור השם איפה הוא הגיע
בכל נגיד את זה את ה א
כמו ששם הוא שנס
>> אה השם מגלה השם מספר לנו את השורש מאיפה
התחיל כמו שאנחנו נגיד מתה למשל מגיד לקבל
הבית שלך סוג מסוים של מאפה,
סוג מסוים של לחם של שעבר שעבר כל כך הרבה
מהחיטה ועבר מחיתה רסקו אותה והרבו אותה
וש ו שהוא בצק את כל עבר תהליכים אתה יכול
לפי הסוף לזכות מאיזה בשורש הראשון איפה
זה התחיל לדעת לפי הזה
זה זה החוכמה של דומרישן
וזה שמ שיר כל שנקיד שהוא כלי לחצומצים
בצל
של מסרשיר
זה אזה בטוב שלד הרב טיפה הביא את הטירו
של המגיד הזו
מה חוכמה מה זה גדלים שלכם מה הייתה חוכמה
שלו כמו ש כמו שהמגד מסביר מה שהזכרנו
קודם זה התלו של המגד
שחוכמה של הייתה שהוא ידע לדעת את החיס
המצומצם מאיפה מי השורש שלו מלכים לא ידעו
את זה הרבי שאל שאלה פשוטה מי זה מי אז מי
זה השורש של השור בחילו
השורש של זה פני פני שיר שבמרכוב
מי זה פני שיר שמרכוב זה מל סורף מי זה
חמר מי זה השורש של החמיר פני פני חי
שבמרכוב
ומי זה שוב מלאך המלאכים עצמם הם המקור של
הנבראם פה למטה גם כן גם מם מינתן הצמח גם
הצמחים יש מלוכים שנקראים בשם עיסה בשם
דשא זה הכל יש מלוכים אז מי מי זה החייס
מי זה החייס ש של השור החמור שורש החי זה
המהלכים עצמם אז אם לא ידעו
את השורש של השור
הוא אתה אתה עוצמך השורש של השור
השורש עצמו לא ידע מאיפה מגיע השור למטה
זה השאלה אהרו
דברים שיוצאים מהבן אדם אתה לא יכול
לדעתיפה זה גיע אומר איזה שום פשט ומשהו א
זה הדבר להתגלגלשת בצורה שחה ואפת
בסדר זה כי זה לא מר כולם בלי בחירה
חופשית כל אחד יכול לבלבל את המוח באמצע
כל מיני שלכניס את עצמו אוה מדובר בשטל
שלסטל שלס חיסר
בסדר
יותר גמרא
שואל המאמרות פנים
>> בסדר מה אז מה השורש השורש של המאמרות
מאיפה זה
השורש של השורש של החס של השור מה
בסדר מלכות הציל זה עבר דרך פני שיר
שבמרכובת נתחיל מתחיל מלכות הציל זה עבר
דרך פני שיר שבמרכובת
החי שלו ומח של פני שיר זה נמשך חל למטה
רש נקרא שיר
שיר שמרכו וחס פה למטה נקרא שיר זאת אומרת
שהחיס בהתאם למקור שלה
וזה המלך עצמו
נו אז הרבי הסביר מה זה קנה חשוב פעם וזה
שאלה שאלה של שאלה בפשט אבל לא זה פה לא
זה פה הברקה
הברקה היא מה ש המלאך ידע איפה לאיפה הוא
ידע מה מה השתלשל ממ ידע בדיוק את כל
הצמצום ממנו
אבל המלאך אמר
בגלל שקראו לי שור פני שיר שמרכוב כן שים
פברש אז אתה רוצה לפר הזה המגושה בשמשת
את השם שני אלטר אלטר זיד נהיה צדיק גודלו
זה יש לו איזה בדור שביעי שהוא פרקל
פקרס נקרא ויקרא לשמו של הסבא שלו מה מה
קשור אליי
מה קשור הבהמה הזאתי איתי משיר שמרכו כל
כו סורף אליה שנשרב בביטל מצופה
נשאר איזה בימה בימה בימה שור נגח
או אריה טר ודרס ואני פני אריה אני
הסלטרזד שלו אתה נותן את השם שלי עליו
זה שאתם לא ידעו שנשאר חיבור ביניהם הוא
ידע זה יצא ממני זה לא שייך
בחוכמ של דמרישן שהוא ראה נכון זה פני
אריה ופה זה אריה טר ודרס אמורה שזה כן
אותו שור זה אותו בא משם
ומה שתוא ידע הוא ידע שזה כן קשור והוא
ראה שזה קשור והשור הזה שלמדו
אפשר לחבר אותו עם השורש שלו לעלות אותו
לשורשו לדוד השם שם שמיים כל העניין של שם
וזה זאת אומרת הוא ראה שיש כן לחבר את
השור הגש ממשור שלמלו
זה החוכמה שלו וזה יכול להיות רק נשומה
משום שנשומה
המיוחד שבה שהנשומה היא ירדה פה למטה כמו
שהיא למעלה היא לא השתנתה בגלל שהנשום הזה
בא מ בפנימיוס אחיז היא פחט פה אז היא לא
משתנה שומע מטה לא נש היה לה בכוח של
הנשום יש לראות בדובר הבניברגש מחזה
שהוא את השורש שלו שהוא נשאר קשור עם
השורש ואני יכול לחבר חזרה להמשיך
או להעלות את השור למילו או להמשיך את
השור שלו למטו אוי
אבל איךשהוא לחבר את הבהמה הגשמית ע עם
השורש האלוקים זה החוכמה
סמסטר תוב של
אז א זה הבור של הרבי זה וזה חוכמה שלא
חוכמה של ידיעה אלא אלא חוכמה שהוא היה
בכוחו לראות שכן קשור
וזה לא קניין של ידיעה אלא צריכים לגלות
את וזה כל הכוונה לגלות את הקשר הזה
טוב
וזה חוכמה זה גדיל משלוחם זה החוכמה של
אודם שיכול לראות בכל דבר גשם את השורש
שלו כמה שהוא התרחק
השתל של מדרי זה פשוט שהוא יכול לראות את
ההשתל שלו זה הפשט שיכול להיות זה כן קשור
לא שזה נפרד זה קשור
שנמשנשמה יכול כי עצמה קשורה שרשל
שנשתל שמסור אומר שבתרו שיש בהם קח וחיוס
לברו יש מעין
לכיס לאלו
סור אומר שבטרו רא כל אחד כאן אדמור הזה
כן בסוף הפרק ככה מעלים פה עניין שלם
כמה בשתי משפטים קצרים
הסורם הממורס שבר שבם נברוא האלו
זה הסור ממורש שכתובים בתורה סור ממורס זה
דיבר דיברן זה מלכות הצילס אחד מהסירסילס
מלוקוס
אבל
הספיר מלכות דצילס
היא לא יכולה לברשמאל
ספירה מוגבלס
אם בוקח לבריא
אם הקדוש ברוך הוא לא היה יכול הקדוש ברוך
הוא יכול היה להגיד אסור ממוץ בלי להכתיב
אותם בתורה יכול לברוא את העולם לא דרך
התורה
יכול לברוא את העולם בשר ממון אז כפשוט
איך לומדים כפשוט הקדוש ברוך
לא יש משמעות שהסר כתובים בתורה
וזה וזה וזה נותן לשר אמר את הכוח לברוא
ישמעים
אני חושב שאני צריך הניסיון שמי שלומד את
זה מי שלא כל כך א
של כך מספיק בכסיד זה נראה מוזר מאוד
הקדוש ברוך הוא הדיבר של הקדוש ברוך הוא
אין בכוחו לברו ישמעאל
זה שסומר כתובים בתורה תורה בתור גשמי
משלנו תורגשמי שכל ילד לומד היא רוקיע ש
שאתה לומד בחומש
זה מורי ישמל דיבור עצמו לא יכול ישמ
זה נשמע קצת לא
הגון לא הגיונית
כן הטבר שלא קדוש ברוך הוא זה מלכות הציל
מלכות זה אם לא ככה לבר יש מים יש מן זה
רק עצמו מסובר יכול לבר
אבל הקדוש ברוך הוא הכניס את הסור הממורץ
בתדי תר
תר ש התה 2000 שקות מתה קוד הייתה התרה
קודמת לעולם הקדוש ברוך הוא הכניס את
הסורם המורס בתירו
ועל ידי זה הסורמורס כבר אינם לא עניינם
זה מלכות דצילס
אלא עניין זה כבר כח עצמו שזה מלכות הצילס
זה נכון אבל מלכות דצילס שהיא חלק מהתורה
שריס קודשך כל אחד
היא עצמו סמוכוס אז יש בתורה בעשר אומר
סילו הכוח דבר שמיים
וזה וזה מחזק את החידוש לבעל שם טוב ש
שהדבר חידוש לב שם טוב הוא שבאמת שהיה
שהיה
ששנו הדיבור זה הייתה שאלה ואז אף שלא
הסכרשים נחזור עכשיו חזרה לשאלה מה שהוא
שאל קודם אף שלא סקרשים אבן בסור מורשב
בתרו
אז מי אומר שצריך הכל כתוב סור מור שבתר
אז זהו זה העניין אם זה צריך חייב את הכל
כתוב בסורר מור שבתירה
אם אין אם זה סור מר שבת אז זה הכוח לברא
ישמים
אז צריך להיות דיבור לכל נברות צריך להיות
דיבור בתוך תוך הסרמ של בית
אז מסביר כל של הצירופים גם הצירופים
והחילופים זה הכל בא מ מהשר מר שכתובים
בתלב
נס חדש
>> אה רואים בכל יכול לעשות נס חדש
>> מה לעשות
>> אתה רואה שבכל לא יכול לעשות נס
לא יכול אולי
זה לא כל יכול להיות עולם שכל
באמת לא מתאים לך שזה
לא מה אז למה צריכים בכלל יש מה צריכים
בכלל כל האות שלו ב שם טוב לא יכול לעשות
בלי כל רגע לחדש
>> שמה צריכים לחדש לא יכול בלי לחדש
בסדר זה מובן
>> מה זה מובן
למה זה מובן לא מובן בכלל
תחשוב 60 ש
>> למה
לא יכול זה אתה שמ שמע שאתה מדבר לא מה כל
יוכל אתה אומר
>> בסדר
>> מה בסדר
>> אבל העולם איפה כתוב שהקוץ פחס
אנחנו חושבים שזה בלתי אפשר מה יסוד שכן
אנחנו יודעים שלבר ישמים זה רק בכוח עצמו
שצ שם עצמו שאנחנו יודעים יודעים את כל זה
האלה רק יש בס כל העצבות ואסת
בספיר יש ספירס הקדוש ברוך הוא ברא את
הספיר הספירס צרא את המוקבלים
הקדוש ברוך הוא ברא את הספירה זה 10 ספיר
שמו מוקבלים במחו של הספירה האחרונה
והיא לא יכלה לדברות הכל מן המאור יש פה
יש כל התכונות של
>> מי למיור
באצילות
>> ארות
באצילות הם לא הם לא אינסוף לא עיר מן
המוים לא בחינת אינסוף מן המואב הולך על
על אינסוף שהוא בלי גבול
לא האור הקב והאור המצולוצם
10 שיר זה חצמצ זה
ספיר
זה לא זה לא הספירסים מוגבלים כלים את
הצילים גבול
כם צים גבול דקסבול כרס מגבלים מבחינת יש
הנצח
אין בלי כל מלכוס זה כלים מלכוס במיוחד
מלכוס בכללו זה כלים מאלכוס ביחס לכל
הספיר זה כמו כלי לגבי דיוור דיבור הכי
חיצוני
אז יש בו כן יש בסלול אבל לא אפשר לנסוף
בו בסדר
אני לא מלחד צילמסוף אנישאל
יש
>> יש אור אורק אפיל אורק הקו הוא לא הוא לא
אינסוף
גם אור הקו איננו אינסוף
זה כלכם
והנה מכאן שובסמינים
גילו שתוסקים
פרוט
אז מה אדמור הזקן רוצה להביא תשובה סמינים
אלה מינים הוא מדבר
יש כאילו מינים שלא כפרים כפרים שהם לא
מאמינים בכלל שיש ברא עולם קיים העולם
קיים כל עצמ
יש כאלו שהם מדבר פה על כאלו קיפרים
שמאמינים שיש בריא אלו
אבל הם אומרים שעוד זה האורץ
הקדוש ברוך הוא ברא אותו פעם אחת ואוז
כפר בשגוכוטס
אז מה עכשיו כיפן באשגרוטיס
אז זה לא השגוכב מה קנה כמה כפרים באשגוכס
אוז ויס אורץ
אז זה לא מדובר בקף בשגוח פרוטי של הבלש
שם טוב ואתה שאלת בתחילת העניין
מה מתכוון פה שכפר בשבוכוטסוך
פרוט של הבעל שם שבשם אמר כידוע
הרמבם אומר שהזוכר של הקדוש ברוך הוא בעלם
הזוכ כלול כלסמין לא כל פרט מן החי מן
הצמח על מן הם
יחיד ששגס בכל פרט
אז לא השוח הפרטיס הזה הוא מדבר כאן אלא
מדבר השוח הפרטיס הכוונה שבכל שהקדוש ברוך
הוא הוא
משגיח הוא יודע מה קורה בעליינים
הוא יודע
אה
אלו שאומרים שהקדוש ברוך הוא לא עזב את
עזב את העולם לא משיח על העולם תנהל בעצמו
השוכוטיס מה שבלשם חידש זה עניין אחר
מהלשם חידש למשל ניקח את הדוגמה מהעלה עלה
העלה שסיפור אבל שם טוב שהוא ראה שהלה
מתגלגל
והוא ראה והראה שזה זה שמתגלגל
זה בהשגוח מלמילו שמובילה אותו שילך א
שילך להגיע למקום מסוים ובא שמה תולד והיא
אכלה את העלה ומזה יצא משיזהשגוכ
מלמירו שהלזה היה צריך ליפול ולהתגלגל
ולהגיע מקום מסוים
אז זה לא נוגע להשג
עכשיו חיס שיש חיז בעלה
לא לא מדברים שיש חייס
זה לא קשור השגח שלם זה פשט מה שאנחנו
לומדים כאן שהקדוש ברוך הוא מחייט כל
מחייד נברא מחדש כל הרגע
זה ש זה שהעלה הזה הוא חי חי
הוא חי
כל זה לפי מה שאנחנו זה מה שלמדנו כאן
שהקדוש ברוך הוא מחי אותו כל רגע ורגע אבל
זה שהעלה הזה שהוא חי והוא מתגלגל ומגיע
למקום מסוים זה כבר מגיע יותר נגיד להנהגה
של ההתנהלות שלו ההנהגה שלו שהנהגה שלבית
זה בא מהשגוכ מלמלו זה לא נגיע לא נגיע
לחיס
אפילו למשל אני א אני יכול לומר שהלה זה
מתגלגל ככה זה ככה זה בדרך
בטבע הדברים שהלה נופל בעץ ומתגלגל
אבל הוא חיים זה שהוא זה שהוא קיים זה
שהוא קיים כעלה זה בגלל החי שחיה אותו כל
רגע ורגע אז לא קשור מה שבלשם חידוש שלשם
לאפרטי זה נוגע להתנהלות של הנבראם מה מה
קורה איתו
ואם יש יש שכר ועונש על ההתנהלות שלו זה
נגיע להתנהגות של נבראים
לא לעצם החייס לעצם הקים
>> כן כן כן כן
>> נכון נכון יכול להיות הקדוש ברוך הוא מחי
אתה כל מה שאנחנו אמר בפרק אדרו מחי את מה
ששנת אומר הקדוש ברוך הוא מחי אתה כל רגע
ורגע אבל זה שעלה זה התגלגל
זה לא שם לא מזמן לא מלמד נגיד בפי פשט
אם הרמבם אומר כך ששוא להמין אז אין שוכ
אם הלה הזה תגלגל או לא
אז שוכל זה החידוש ב שם זה עוד עניין שה
זה שמתגלגל ומגיע לפה זה ההתנהלות של הל
שהוא באופן כזה שיש כוונה בזה
>> מה
שב
עכשיו דבר השם איזשהו משהו
>> כן
>> יכול להיכן כן יכול להיות
>> גם זה דבר השם
גם האיש דבר השם כאילו גם זה דבר השם זה
לא ש
>> לא אבל שהאשור
>> עצם האש כן
>> בסדר נכון נכון אין אין עניין של אין
עניין זה אם אני אומר שאין שג כל דבר הזה
שדודג זה חי ודק זה מת וזה נטר וזה אז
שכל דג שנופל שחי זה משפטיך רבות יש א מה
שהשנת ואמר שולכן
אז אז בהתנהלות בהתנהלות זה מתנהל כל מיני
שיש טבע בעולם עולם שזה מתנה
זה חידוש זה דבר נוסף לא לא נגיע לחיות
שלו
כן
שאנחנו מבינים את הבעל שם טוב
אל שלא ידו תרס הבבל שם טוב כאן שכל הרי
גבר הקדוש ברוך הוא מחיה גם להפך זה שאלה
שלא ידעו שהקדוש ברוך הוא מחייה כל רגע
ורגע את העולם
אז הם אה אה אז הם א
אז הם חייבים לומר שהם
שהם לא ממינים בהשגחה ש שהקדוש ברוך הוא
משגח לעולם
הם אומרים עוזב אורץ
אלה שלא ידעו טרסל שמת
גיד אומרים מה זה סורסורת
החיס היא חיס אבל הפך היכולת שההתנהלות
היא התנהלות כפי הקדוש ברוך הוא מנהל את
הדברים אבל חיסי חיסי פעם אחת הקדוש ברוך
הוא ברא את העולם פעם אחת עולם קיים
והקדוש ברוך הוא משגיח על מה שקורה משהו
ברא
>> משהו משהו ברא וקיים מה יקרה איתו יש
הנהגים בבני אדם יש חרינ של השכחה של אדם
זה סבירה מצווה או גם בעלי חיים זהחי
מיומוס ש יש הנהגה של העולם בלי קשר לחי
שלו
לפגן שלא יה יותר שבושם לא היו כפרים
בשביל חברות לא לא משוזר היסורת
אבל הפך יכול להיות אה
אה
ששג חברותי של הבשם בלי לדעת את התורה
הזאת ויכול לדעת את התורה הזו ובלי להגיד
ש שזה יש לך חופרס לכל דבר אז שני דברים
זה נג לחץ לחי של הנברו
קים וחי של המציאות שלו וזה מגיע להנגה
שקדוש מנג את העולם
פני הבש היהודי פשוט
מה הוא הבין שש לא הבין ביחץ לעלה
>> לא
>> הפשוט לא ה
>> לא לא מה זה לא
י נכון לא ידע מזה אפילו אפילו הרמבם פשוט
הרמבם גם לא אומר שלא הרמבם אומר שלא ככה
>> הרמבם כן
>> נודפש
פשוט מי יותר שמה אפל
>> שכל הלגלגל
בסדר
לא אני מעריך את זה מעריך עם עין שאתה
באמת לך כל כך התחזק התרה של שבו לך שלא
יכול להיות אחרת זה בסדר
לא ידעו מזה לא לא ידעו מי זה לא ילו שכל
ה מה חידוש בלשם
מה כמה כל אחד ידע מזה
דו שמנהל כל לפי הרמב"ם זה לא קל לפי
הרמבם בפשטספסיד
מל מסביר גם הרמבםזה
אברטוס
הוא אמר ש הקדוש ברוך הוא קובע שמ האריה
יהיה אבל אם אריה זה יחיה או אריה אחר
יחייה מן הדג ישאר אבל דג זה או דג אחר זה
זה קורה מיליון אושר שקיבל מכה פתאום מהס
זה קרא לו במקרה
>> אז אז או אז במנה בדבר זה הרב עושה חילוק
במנה מדבר יש כן השגחה לכל פרט מנדבר
ישחה לכל אדם ואדם בסדר אבל זה גם לא קשור
מהן של החיס לא קשור מהעין של החייס
>> זה שהרמבם אומר שהחיות היא חיות קלית לכל
המין זה מחוייב בגלל שהוא אומר שאין פרטית
לא מה שר שמה לא אחיות השלכה לא על החיות
>> הרמבם הרי הרמבם הרי היא לא לומד שיש
השגחה
>> השכה פרטית
>> פרטית זה בגלל זה הוא אומר שאין חיות לכל
נברא בפתח רק לאמים לא אומר כזה דבר ש מי
אמר רמב לא אומר כזה יש חיס כל אחד יש לו
כל נברא יש לו את החי שלו
ואבל לאחי לא לא כל רגע
>> אבל אם לומדים שכחה פרית מחויב להיות
שהחיות היא לא כמו שחסידס לומדת לא יודעים
מה שמס
זה עדיין חייב להיות קצת שונה כי הרי אם
אין השגחה על כל דבר אם הוא יהיה קיים או
לא אז החיות מגיע בצורה יותר מקיפה
>> אם אם אין למשל אם אין נגיד שאין השגחה
פרטית על ההתנהלות של כל כל נברא ונברא
נגיד יש דמות בוא נגיד פשוס הדברים יש
חיות טרפות
יש חיות טרפות אחד את השנייה אז פעם זה
מתגבר פעם אחרי הזאת טרפעם השנייה טורפת
זה כל בלי בלי השגחה זה קורה ככה אבל כל
זמן שהנברא הזה קיים יכול להיות הוא מקבל
חיץ הוא מתהבה מקדש ברוך הוא מצפה הרי אין
כוונה אם הוא יהיה קיים או לא
>> למה לא
>> יכול לה
>> כל אחד כל אחד ש הרב בוא נגיד הור אם אם
את החידוש
כל חיז כל ניבוא יש לו חיזוט זה מגיע
בסלפש האם יכול להיות בלי גחיות
הזאת
>> אה כן
>> זאת אומרת זאת אומרת אפשר אפשר אפשר איך
יכול להיות זאת אומרת אם אם יש חיס פרטים
יכול להיות וזה מגיע באסלב שזה אומרת שיש
פה שייכ בין החיץ לנברות אז מה מה זה אומר
יכול להיות פה תומת בצ מה
>> אה
הקדוש ברוך הוא ברא טבע קבע טבע העולם יש
טבע בסדר רגע רגע בסדר כן כן בסדר בסדר
נגיד שאלה שלך הקדוש ברוך הוא ברא את
העולם בטבע נתן טבע לכל פנים זה טבע של
חיה זה טבע של צמח וזה חיה כזאתי
ויש גשם ויש חורב ויש קיץ ויש קורחות ויש
ימים אז יש דברים כאלו שקוראים בטבע
שהם א ש שקוראים שהחיה הזאתי נטרפה מצד
הטבע היא מתה מרב לא המאלכון היא מתה מרעב
אז בדרך הטבע נטרפה
הוא מתח אבל כל אז מה זה אבל כל זמן שהיא
חיה
אז היא חיה כל פעם כל רגע שהיא חיה זה כל
פעם התבע מחדש
הקדוש ברוך הוא מבא כל זמן ש גם הטבע
הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך ב את הטבע אז ה
אז כל דבר שמצד לפי דרכי הטבע שהוא קיים
אנחרי לא באים להגיד שהדבר הזה שטבת ברוך
הוא מחדש כל הזמן
>> מה
>> קי הטבע זה גם הקדוש ברוך הוא מחדש כל
הזמן
>> עוד פעם מה אנחנו הולכים לפי החילוש חסידה
אומר אנחנו נשאר גמול ממינים חידוש חסיד
שיש
>> אה התחדשות כל דקה וכל שנייה כל אני אוה
מקבלת א אחיות חדשה כל הפול
>> עכשיו יופי זה זה השגוף פותס חזקה מה יש
פה תוכנית בסוד ערב אחרת הוא לא היה מקבל
בחיות למה הוא מקבל חיות
זה זה הפירוש זה הדוגמה של הלה שב שומע זה
הדוגמה של הלה ש של זה הפרסון אמר את
התורה שלו שלח פרטיס
בלי הבעל שם טוב בלי התורה הזאת יש לה בל
שם טוב אז הל מתגלגל למה כי זה הטבע שלו
היה רוח שהוא חייב אותו וזה הגיע לכך
עד כאן לכאן ואם ואם הלז היה נופל ומתייבש
ונגמר ונסר רב אז מה הפשרתי זה הזה זה
סתירה לכך שהקדוש ברוך הוא מחייב את העלה
כל זמן שעלה זה בדרך הטבע הוא קיים
והתנהלות הוא קיימז הקדוש ברוך הוא מחייה
אותו כמו ש כאילו החי החי שהקדוש ברוך הוא
מחי נברא זה גם חלק שמובש בטבע החי שהקדוש
ברוך הוא מחי מחי אותו לפי לפי הציור של
הטבע
הקדוש ברוך הוא מחייה הכל נברא לפי הטבע
צבע שלו זה כל נברא קורה לזה זה חולה וזה
מת וזה מתייבש וזה אז ה החס כל זמן שהוא
קיים אז הוא קיים בכוח שהקדוש ברוך הוא
מחי אותו אבל אם מצד הטבע נגמר הזמן שלו
ונגמ הוא נטרף אז הוא נטרף
אבל זה לא זה לא סתירה
>> אז כאילו את בחיות שווה היה עצמך שור
שיהיה חיה השדה כאילו לא
>> לא אז למה למה תלו אפשר להגיד את זה
עלשכוח את פרוטס שהוא ש מדבר על זה פה
>> אה למה אפשר להגיד את זה עלשכוח את פרוטס
כי לא שלפני
זאת אומרת הרי הרבה במוכיח
כך כל בריפ שיש לו חבודת
>> שיש חי זה לא על החיס לא על הנהגה לא
התנהלות למה למה לא מסביר פה למה זה חי
וזה מת למה זה נטר מדבר על
>> מה זה השגורפרות לא של השג הופות של הבשר
השגות
שגוע אחי כן כן למה יש בפק
>> השגוחה הזו זה השכוח כךפל וניפל אומר לנו
היות וזה ישמעל לא ככפל בניפ י וזה ישמען
זה בא להסביר יש מן מחייב שצריכים כל הזמן
לחדש אותו זה קשור מהעניין עיסבוס יודע
עשיו יש למשל אם לא היה עשיו ישמעל אם לא
הייתי יודע אם לא הייתי אם לא הייתי יודע
את העשיו של ישמעל פתאום ששכוח
ש כל מתנהל בהשגוחות של הקדוש ברוך הוא
בלי חייס חייס לא אם אני יודע שיש כן חיס
כל רגע ורגע מצ יש מים
אבל זה לא נגיע לעניין של ה א
נגיד ככה ככה נבראים בוא נדבר בפשטס
אניברוא עם הרוכני
ברוא עם הרוכס צילס עם הרוכני שם לא ישמים
יש השגוחפוז אין השגח הפרט
מצד חייס לחקורה
אין אין שגח פרוטיס אין אין חייס מחדש אין
סחשמ
זה דביקה זה סוג אחד זה
רגע אנחנו
מדברים צחצניס שאנחנו
א בוא כן תשאל פה
>> כן שיש מעין לא מכריח את השגוכבות של
>> נכון
>> אז למה אז אז למה השגוחות לא כן ש לפני
הבשוט שש מדבר
>> למה בכלל שיש השגוכשוכס
>> שזורת אלו שאומרים שהקדוש ברוך הוא לא
מחינפלא
או זה אורץ זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא אה
או זה אורץ
אין לו קשר בעולם
>> אין לו קשר אין לו קשר אין לו קשר מהעולם
אז לא אכפת לא אכפת לו מהעולם אלוה
שכופרים ואומרים שלא אכפת לקדוש ברוך הוא
מהעולם
זהו אז אנחנו באים ואומרים אם אנחנו
יודעים אתרשב על שם טוב שאנחנו לומדים כאן
שהקדוש ברוך הוא מחייע כל רגע ורגע אז איך
אתה יכול לומר שהקדוש ברוך הוא התרחק
מעולם זה ייסורת שהוא מתרחק מעל שלוש
>> אבל לא שכוחות זה לא מחשקבות של הרמבם
אתה לא מחב שהקדוש ברוך הוא מנהל את העולם
את זה ברוך הוא
>> נכון נכון
>> אפשר להגיד שהוא כמו מלך מלך רום סו שהוא
יש לו שרים שלא יודע
>> הוא יודע מה הוא יודע מה שקורה
יש בזה גוף
>> יודע ומשגיח יש כאלה שאומרים שרק יודע בלי
להשגיח יש יודע ש משגיח על העולם אבל אז
השאלה באמת אז השאלה היא אם הקדוש ברוך
הוא מעורב מה שקורה בעולם כן
>> אז למה יש מחור
זאת אומרת זה שהוא מחייה את העולם בסדר זה
שהוא מאורב
בש בשלוח פרוטסט מה שבר
המילים שר משגוחות
>> לא מתג מתכוון שהוא משגיח עולם לא השגחות
של הבשם כמו הרמבם נגיד כן משגיח מה שקורה
כל למה שני מח
>> כן אני לא יכול להגיד לו זה היסורת אם אני
שקדש כמו מלך מעלה
>> אבל הוא מחיה הוא מחייה את כל ה
>> שמה
>> לא מחייב את השעל
שם טוב
>> לא משגיח את לא מחשגופ של הבעל שם אז למה
שם לא מחשג של
מה
>> למה אתה השגוך הפרוט של זה לא מחייב אבל
אתה השגוך פרוטיס זה כן מחייב
>> כן כי השגוח הוחטיס של ה של הרמבם אומר
שלא אוז יסורת הקדוש ברוך הוא יודע מה
שקורה
זה שהוא יודע את זה מה שקורה ואכפת לו מה
שקורה הוא יודע מה שקורה והוא אכפת לו מה
שקורה ושתחרש
אז זה העניין הזה שהקדוש ברוך הוא מתערב
ומה שקורה
אז הרב אומר שהקדוש ברוך הוא מתרב רק בנים
כלליים
ולא בנים פרטיים כמו שגיד שהמלך מתערב רק
בינים כלליים של של הרשות לא בכל פרט ופרט
שהרשות תתנהל טוב לא
>> אבל הרמב הרמב שיש לו איזשהי מעורבות יש
לו יכולת להתערב אה כאילו
>> ה הוא מעורב הוא מעורב
>> אבל הרמבם אומר שגם החי שהקדוש ברוך הוא
מחי את העולם זה בצורה
זה שהקדוש ברוך הוא מחייה בצורה פרטית זה
גם חידוש של המשיבה
שאנחנו יכולים להפריד להגיד אם יש חס ויש
השגחה כללית בסדר זה הרמבם גם מסתכל על
החס כאילו בלי חסידה החי של העולם זה גם
חיז כללי זה לא משהו זה כיף למה יש עולם
הקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה עולם הקדוש
ברוך הוא יפסיק לרצות לא יהיה עולם יש קשר
ישיר בין כל ניו
>> אם אני לא יודע בלי בלי עניין של סלבש
>> כן בלי עניין של סלב
>> נו
>> אז הכל הכל בצורה כללית אז גם השגחה פרטית
בצורה בצורה כללית גם הנברוא עם החי זה זה
בצורה כללית ברגע שאני אומר שיש חי הספרטי
חי הספרטי מחייב קשר מחייב כאילו
התעניינות למה הוא מחייב אותי
השייכ השייכס של המאב אתה שואל שאלה בו
היא הרבה יותר חזקה
>> כן בסדר אתה לא שואל למה אתה מה הכבוד אם
כך מה הכבוד שיש לו בזה מה הכבוד אם היה
לו כבונה בזה למה הוא מחייה אותו זהש
תקל אפשר לקרוא לזה איך שרוצים
>> לא אני אגיד לך הכבוד הכבונה היא
בחי במנה כללי הכבוד שיהיה מדבר שצמך ש זה
הכבוד עם הדג הזה יהיה עם הדג הזה צריכים
דגים בששר לשבת פציל פישה הכבוד בזמן שכל
אחד יש לו חיץ מיוחד
איך אפשר לבוא ולהגיד ככה חייס כל אחד יש
לו חיס פרטי ססני פה וזה זה חי הספתי
התכלס למה אתה פה זה עניין כללי
>> אתהש מצד הכוונה אז הכבונה היא
ש הכבונה היא במין הכללי שמין של דוג שמין
של דגים שיהיה צריכים לחות את הדגים אם דג
זה יהיה או דג זה יהיה זה כבר זה כבר תלוי
בטבע זה תול בטבע נברוא עם ק איזה דג יחיה
ואיזה דג ואיזה דג להגיד ימות זה בטבע
ישזה יש סדר בטבע
הקדוש ברוך הוא גם הוא קבע את הטבע והוא
מחי את הדברים לפי הטבע
אז אז הכבוד במין הדג בכלל יש כבונה אבל
בכל פרט ופרט אין מה ההבדל הדג הזה אם מלא
את הכבונה יאכל את הדג הזה תחשדג השאכל
בשבת זה לא משנה אבל הכבוד במנה כלולי
ומילא הקדוש ברוך הוא בחי אותו
אז הוא מחי כל רגע ורגע את מי שצריך מי
שצריך מצד מצד הכבון הכלולי צריכים דגים
צריכים לחיות אותם זה הקדוש ברוך הוא מכיר
כל רגע ורגע את כל דג ודג כי אבל צריכים
אם לא תחפר לא יהיה דגים בכלל
יש לו כן תחליט כל דג חיות לפי חשבון כללי
בלי הדשן טוב כאילו הוא כן מחליט על כל דג
חיות
לא שת לא שהוא מחליט לפי לפי כי הכל דג
ודג צריך לפי דרך הטבע הוא חי הוא צריך
לושות לפי דרך הטבע דרך טבע שהקדוש ברוך
הוא הוא קבע אז זה הדג הזה צריך יחיה דג
הזה צריך למות אז הקדוש ברוך הוא מחייה
לפי דרך הטבע אז הוא מחייה כל מה שנמצא
>> בעצם הוא מחליט הכל דג החשבון הוא חשבון
כללי אבל בעצם מחליט ומחייה
>> הוא מחייה כל אחד בסדר כי לפה הוא מחי אחד
ואחד כי זה אתה קבעת שיהיה מין דג אז
צריכים ש דגים אז גזירה על כל אחד לפי
חשבון
>> בסדר תגיד ככה
זה לא גזירה למה זה גזירה זה
חדשים מי שמחי שהוא מחט
אחרי איך הוא מחייב כל פחט לחט
איך מושג בח שהוא נטרף
אה
טוב נוח
איל
גם סדר שתלשלוסת
הטבע לא מתחיל רק הטבע לא מתחיל רק מה ממה
שהוא קרה בפל ממש פה בעולם מ איזה דג ימות
ס מתחיל מספירסדציל הכל מתחיל מלמילה
מלמלה כבר נמצא שמה יש שם איזה סדר
עניינים שזה גורם שהניברה עושה הדג הזה
יחיה דג הזה לא יחיה אז בסדר שלל של זה
הקדוש ברוך הוא כבר מתחיל לסבר סדר שתל
שלו שיש כללים ויש חוקים יש סדר שלל שלו
והקדוש ברוך הוא גם הוא מתנהל לפי לפי
הטבע שהוא קבע הקדוש ברוך הוא ברא הטבע
ברא
מה שקרה פה בעולם זה מתחיל מלמילו יש סדר
שטלשו סדר שטל שס הקדוש ברוך גם כן מתנהל
סדר שטל שסדר זה הדג הזה חי והדג הזה מת
אז הקדוש ברוך הוא מחיה את הדג הזה
כחל שמריקה א' אמריקה שכל חל גם לס ש כללי
הטבע זאת אומרת גם כללי הטבע צריכים חיז
כל הרגע מחדש ל
>> לא לא לא
כל העניין של חיס חדשה זה מצד ישמי
זה סיפור אחר לגמרי להגיד זמן או מוקרועים
גם
באשך חדש
>> אז נגיד נגיד
אם אנחנו נגיד שכל כל מדביעה או נברא
מדביה זה גם כן יש מעין אז שמה נגיד
אבל נגיד בציל כדי לנסוף
שמה שמה יש עניין של שמה יש עניין של
דויקס שם זה לא ישמעל
העניין של ישמעל לא קיים שם
העניין הזה שמה אור אינסוף צריך לקבל חי
מהמוקר בגלל שהוא רוצה לות דבוק במקור
דויקוס לא לא יכול לא יכול להתקיים
אבל לא לא עניין שלא מצדיש לא מצד שח של
שישמים
ח שמסבר
>> מה תשאל תש הוא גם את צריך כל הזמן להיות
במקום
>> נכון
>> זאת אומרת יש שם יש שם איזה שהוא רוצה
לשאול
>> בטח כן
אורס ניקרס וילט ניקרס
זה כבר מתחיל סיפור לך שהעין עצמו גם העין
שמבת יש גם הוא צריך להיות דבוק הוא צריך
איך הוא קלו במקור שלו הוא צריך להתחדש
העין עצמו צריך להתחדש זה עוד עניין
>> זאת אומרת שכל לי הטבע למיסה זה זה משהו
חדש שכוח יצר
היינו יכולים להגיד זאת אומרת שה מחייב
רגע זה לא מחייב את זה
>> אה
>> בפרק א' אנחנו עוד לא יודעים כרגע שכל
המתחדשים גם כל רגע מחדש
כל הטבע אתה מדבר כבר על החייס עצמו כן זה
החייס של הני
זה הדבר הוי כו כל הטבע מתחילים אם אנחנו
מדברים על על השורש אז מדבר על כל הטבע
לדבר הביה
בין שלא לתבית
>> למה למה הבית זה החסת זה השכוח
>> אם
>> לא לא הדבר המותח
שמה שדיברנו קודם שהאור צריך להות דבוק
במקור צריך להות שבשוב צריך דבוק נגיד את
זה גם דבר הבואי הדבר הבי שומע בו דבוק זה
סיפור של דביק של הדבר ה וזה וזה חלק מסדר
שתל של אחרי זה חלק מסדר שתל זה חלק מהטבע
וזה קובע גם כן למה הדג הזה חי יותר זמן
וזה חי פחות זמן למה זה נטר וזה נאכל
זה אין סלב שזה בעצם הזה ב הזה שלמה הדג
הזה נטרף למה הדג הזה נחל אין איסלאם שזה
או זה הפרק א' שמ לא מחייב את האיסלאם
עכשיו כי אם כן אז אז כן מוכרח פה כוח פרס
שלו שם
אם אם הדג הזה הזה מצד סדר השתל שלו שהוא
צריך מצד הטבע הוא צריך לחיות
צריך לחיות מצד הטבע אז ממילא הקדוש ברוך
הוא מחי אותו כל רגע ורגע
אז הנדיה זה שמחייה אותו החי שלו זה כל
רגע החי זה שמחייה אותו כל רגע ורגע זה
מצד עניין של מצד שיני של ישמיים אבל זה ש
זה שהדג הזה נטרף זה
שהרכבי
ישראל למר נקב ש איזשהו סדר החו נגמרה
זה לא
יש
>> בוא בוא נעזוב סדר שז
>> שכלי לשחות של המש
>> לא
>> זה רק בצד אמור
>> כן
בחברים ש זה כן
>> יסבוס ישמע זה זה הס
>> כן זה משהו זה לך להסביר זה ישמעש כוח
שבשם שלמונה
אתם צריכים צריכים להפריש בין להבדיל בין
עצם החי שהקדוש ברוך הוא מחיית הנבר לבין
ההתנהגות למה שהקדוש ברוך הוא מנהל את
העולם
הסדר והכלליםפי
חוקים של הקדוש ברוך הוא שברא לנו כל דבר
אז לא נוגע לחיס חי זה נוגע צם העשיו של
הניבר כל זמן כל עוד שמצד סדר השתל שלו
שהוא צריך להיות אזזה חיז מחיות
בעצם מהצגל
שצ
מה הוא צרך
את אומר זה יסור בשביל שהוא צריך לחלחות
את הניבר צריך לחות את הניברגשמי זה איך
אתה יכול לומר שזב את זבה יסורת
>> מה
>> לא משהו כללי
>> כן באופן כללי זה לא צריך לא צריך את
ההשגחה לפרט
אז שיח לכלל
[מוזיקה]
בסופו של דבר ההפרדה הזאת בין החס לבין
העיסבס חושב שהקושי פה זה להבין
כאילו כל הזמן כאילו חזק בפרק א' עד כמה
של שכה איזה שייכס פרוטיז ויש סלפש ויש פה
קשר ואז הוא גל לא יש פה כב הכבודלי זה לא
לא פשוט
כשיושבים ומסבירים ולומדים עד כמה שייכס
אותי בכל מקום זה כל החידו של כל האופ של
השלב אומר שבעצם למה
אחי שלך
הכבוא
בוא נגיד אח שהרמבם אומר שבד כן יש
>> זה שהרמבם אומר שבמנה מדבר כן יש לזה כן
ישרח סיכון
גם זה עניין שלמנה בוא נגיד ככה אחרי
שמשלח מון הרבה יותר מסתדר
של הפשו
>> בסדר זה נכון
>> אבל למה אם אנחנו אחרי שמ
>> אחרי שאנחנו יודעים חסיד שקלוני הטבע וכל
וכל כל דבר בעצם הוא גם הוא גם ישנה הוא
גם צריך שזכורנו גם גםנו
גם
>> למה זה לא הכריח סה זה
>> נגיד לא לא ש
>> כן
>> וממור אחרים בזה שמסבירים שהדבר הבאי עצמו
גם צריך א שסר שתל שני הוא גם הוא גם א
דורש סבסקרים החדש
למה זה לא הכריח שכלי לשב קודש לבש
>> למה למה למה כן
>> כי אם הקדוש ברוך הוא מתעסק גם בלהחיות את
כללי הטבע אז אי אפשר להגיד שכללי הטבע זה
משהו שהקדוש ברוך הוא מנהיג באופן כללי זה
מה שהקדקוש ברוך תעסק איתו
הוא בצורה כדור
>> לא אבל הוא מחייה אותם כל גם אותם הוא
מחייה כל
>> לא הוא מחייה שהדבר שומר אבל הוא לא
>> הוא מחיה נגיד בוא בוא בוא נעשה את כל דבר
על החי של הדג החד אז הקדוש ברוך הוא מצד
השוח הפרטס של ה מצד השוח הפרטס שלנו
שאנחנו מדברים פה עכשיו אז החיס הזו הוא
מחייה כל רגע ורגע אבל זה שהדג הזה בכלל
חי וקיים. למה הוא
זה מכל ש בגלל הכבוד בגלל ה השגוחת של
הקדוש ברוך הוא שצריך להתנהל
צך צריך להתנה לדג איך צריך מה צריכות עם
כל מן הדג מן אתה צריך לתאר
אז מה מה הקשר בין החישל בין ההתנהלות
שלוכ
כי זה ששרדין יותר חלשנו
>> גם את גם את הכלל הזה הקדוש ברוך הוא
מחייה כל רגע
נכון לפי מה לא לפי לפי הבש זה לא נקודה
של מחייב זה מנהל משקיע אבל אבל לפי חסיד
באופן כללי האם זה שסרדין יותר חלש מכרייש
כריש יכול לטרופ את עוף סרדין זה כלל
שתמוך מתעסק איתו כל רגע
>> אבל הוא לא חייב לטרופ
>> שזה שהוא חלש זה זה כל רגע ורג וזה שהוא
חזק זה כל רגע ורג כל אחד חיות אחרת אבל
מה שיקרה עם כל אחד מה שיקרה לכל אחד מ
שהוא זה יחיה וזה יקרה לו כזה דבר מה
שיקרה לו כל דבר זה לא נגיע לחי שלו זה לא
נגיע לחיס
מה שיקרה לו לא נגיע לחיס זה כן להתנהלות
שלו ההנהגה שלו
אבל החשבון
בסדר אתם יודים אתם הולכים למלו מהצד
הכוונה כן אבל בסופו של יום האם יכול
להיות
>> אז זה בדיוק מה שב הרמב"ם אומר שהכבוני
בכלל לא סמין הכבוני בכלל לא סמין אין כלל
בלי פרטים צריך להיות פרטים אבל הכבני
בכלל אז בפרטים אין כבונה לפי הרמבם זה
הפשט שנזוח פרטי זה
מן בסדר אז לפי מן בדבר יש כן
אז זה גם כן זה גם כן שני דברים אבל לא
קשור אחד עם השני מן המדבר יש כבונה בכל
פרט ופרט מן המדבר במנחה יש
כמה תמוב להיות מגיע איזשהו מקרה איזשהו
טבע
>> לא שמה שגח שמה שגחפר יש לו כל פרט ופרט
אז שמה כל מה שקורה איתו זה בקבונה צד
השגוך או לא מצח
>> צד כן כן צד השגוחה אשגוח אומרת שצד השגוח
בטח
>> בסופו של דבר כל הבריא אבל משליכה מן
המדבר
>> מה
>> כל הבריא אבל משליכה בסוף על מי מדברים
שבזה
זה כבר זה כבר
לא
>> זה כבר שאל הרמבם בסדר זה כבר צל שאל
הרמבם שגם יכול לשאול אם אין
השגוח הזו של דבר רב היא לא קשורה לזה שיש
לך אזור
>> השגוח יש
>> אני לא מצליח להפריד בינינו
אני לא מצליח להפריד בין החיס להשג יש את
הסיפורים הבדל חומץ שהוא סב משחר
>> נו
>> ופעם אחת שהיה לו איזשהו התקף מאוד חזק
משתער לך לצום אז הוא אמר הוא סיים ככה זה
אמר ר של הרי זה שיש לי שכפת ברגע הזה לא
חייב שיהיה לי שכפת ברגע הבא אתה לך כל
רגע גם אתה שכפת סיפור של השוחר שלך של
>> הוא רצה הוא רוצה לומר שזה ש שההתנהלות
שהקדוש ברוך הוא קבע באופן מסוים אז זה לא
חייב זה יכול להיות היות
אה
לא בסדר לא יודע
>> לא זה לא זה הסיפור לא מה הוא הסיפור מה
הוא ביקש זה השאל מה הוא ביקש מה התכוון
לומר שכל רגע ורגע זה מחדש
טוב בסדר זה זה כראי של עבד זה כמו שרבי
דיבר עליו גז התקופה של טוב של שזדי תופת
לא נברא והבתו שלא קיים ושכמו שעה שמו
בערב אז ממילא אז מה זה מה אתה יודע מה
יהיה בעוד בעוד כמה שעות בסדר זה ככה מה
פשוט אז אני צריך אז באמת לא צריך לנסולה
תופה כי אני לא יודע בכלל זה תופה מה זה
מה זה
יש עוד יש כלים יש הקדוש ברוך הוא ראיתי
שצבע
יש כללים אתה כן ואתה חייב ללכת לפי הכלים
אל אתה כן עושה לדעת תופה אתה כן הולך
לבוד בשביל לקבל משכורת מי דע מה ש
כן הלך לרופא גם גם א לא תשמח שלך לרופא
אז בס שלבד לחזק את האמון ואם אתה תחזק את
האמון אז הקדוש ברוך הוא באמת א לא תהיה
לו שום בעיה לשנות את הדברים
אבל אה אבל זה שני דברים חי ו ההתנהגות
השגוך של ההתנהגות מה יקרה עם זה אז מי מי
על מ על מי אתה משגיח אתה משגיח על הדג
הזה אז ג זה צריך לקבל חיס אז זה שהוא
צריך להיות דג זה צריך לחיות אותו ומה
יקרה עם הדג זה זה השגחה אחרת
>> כי הסיפור של אדמור הזקן זה עם דג משפתח
אותם רבו
שהקדוש ברוך הוא שופט כל דג מה יקרה לו יש
עוף כזה שהוא בא ושולה דג
השולוך אזה עוף כזה שהוא טרף דג אז איזה
דג יתרוף השולח אז זה אומר אומרים חזר
משפותך קים רבא בתים רבא עומק הים
אלוקיינוס זה גם פי משפט אז שנת אמר על זה
פרט זה משפחות
דולר
ספר לי