חוק לישראל - פרשת במדבר - יום ראשון | הרב שלמה לוינשטיין

פרשת במדבר יום ראשון סיעתא דשמיא וידברנו אל מושה במדבר סיני באו מיד בכך לחודש השני שנושניס לאצור מי ארץ מצרים לא מוריר ומלילה די משה במדבר דסנישקנזנה בחדני בשעת תניאה למיפקון מארדמצרים למימר רשי וידבר במדבר סיני באחד לחודש מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה כשיצאו ממצרים מנען כשנפלו בעגל מנען ליד מניין הנותרים כשבא לאשרות שכינתו עליהם מנעם באחד בניסן הוא קם משכן באחד באייר מנעם כל הזמן הקדוש ברוך הוא אוהב את ישראל וכשאוה אז כל הזמן סופרים כן אנחנו עם כסף אותו דבר אבל הקדוש ברוך הוא את עם ישראל סופר ה כל החומשים מתחילים בעניין הזה הזה של א חיבתן בראשית הוא אומר מיד בהתחלה רש"י בשביל ישראל שנקראו רישית בשמות והשמות בני ישראל מה הוא אומר מתוך חיבתן ויקרא ויקרא אל משה קריאה של חיבה במדבר מתוך חיבתן לפניו מונה בדבורים אלה הדבורים גם כן אותו הדבר אומר שמה רש"י חיבתן של ישראל כל החומשים מתחילים עם העניין של חיבה הוא סרו איש כל הדז בני ישראל למשפחיסום לבסבו במספר שמוס כל זכום לגולגל אויסום כבילו חושבן כל כנישת דבני ישראל זרה יתון לבית ואתון במניין שמן כל דכורה לגולגל תאון למשפחותם דע מניין כל שבט ושבט לבית אבותם מי שאביו משבט אחד ואמו משבט אחר יקום על שבט אביו לגולגל אותם על ידי שקלים בק לגולגולת על ידי זה תוכל לספור אותם זה לכונה לגולגל אותם בקל הגולגולת מבן 20 שונו ומעלו כל יוצא צובו בישראל תפקידו סום לציבטובן מברסרין שנינו לא כל נפק חילה בישראל תמנון יתון לחילה הון את ואהרון כל יוצא צבא אומר רש"י מגיד שאין יוצא בצבא פחות מבן 20 יש כאן עוד נקודה למה דווקא עכשיו סופרים אותם אז כתוב בספורים שהולכים לקבל את התורה הרי וכיוון שהולכים לקבל את התורה אז יהודי צריך לדעת שהוא לא מתבטל. כל דבר שבמניין לא מתבטל. ממילא אתה הולך לקבל תורה. אל תגיד יש הרבה גויים. מה זה מעניין? אתה במספר הקדוש ברוך הוא מנה אותנו. יהודי לא מתבטל בפני שום גוי. בפני כל הגויים כולם. ודי הוא חשוב. כל אחד הוא חשוב. ולכן יהודי לא מתבטל. וזה הסיבה שדווקא עכשיו סופרים את בני ישראל שוב. ואיתכם יהיו איש למתיש ריש לביישבסוב הוא וימחון ון גבר גבר לשיבת גבר לבית ואתו אומר רש"י ואיתכם מיו כשתפקדו אותם יהיו עמכם נשיא כל שבט ושבט ואלה שמו יסו אנשים אשר יעמדו איתכם לראובן אליצו בן שדיור ואילן שמעת גוברי דיקומוחון לראובן אליצו בר שדיור לשמעון שלומי אל בן צורי שדי שדוי לשמעון שלומי אל בן צורי שדי נביאים וה והיה מספר בני ישראל ככל היום אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר לכם לא אמיתי אתם יאמר להם במקום אשר יאמר להם לא אמיתי אתם יאמר להם בני אל חי וי מניין בני ישראל סגי כחלדמה דלמיתקל ודלמית מני וטרדתגלי ובניקדבר עלורית ויתמר לאון לעמון יטובון ויתרבון לתאמר לאונמי דאלהה קיימת גום אומר באותם מקומות שצחקו עליהם ואמרו להם שהם לא בני כל חי כי הם היו עושים עבירות עכשיו באותו מקום יעשו תשובה ואז כולם ידעו שהם בני כלחי ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול כל יום ישראל ויתכנשו בני יהודה ובני ישראל כחד אבי מנון לאון ריש חד מן בית דוד ויזכון מנר אגלותן ארב יום קדישתון ימנו עליהם ראש אחד זה דוד מלכה אומר רש"י כי גדול יום קיבוץ זריעתם יהיה קיבוץ גלויות גדול יום ישראל הכוונה יום קיבוץ ישראל הזרועים בגלות ישראל ישראל הזרועים בגלות אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רוחמה נביאה אמרו לאחון אמיתוב לאוריתיבל כנישת חון הרחם אמרו לאחכם אומר רש"י טובו לאוריתי ועל כנישת חון הרחם אתם תחזרו לתורה ואני ארחם על הל עליכם ריבו באמכם בכניסיתה ב בקנייסה שלכם מה זה בקניסה אני לא יודע ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנוכי לו אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבן שדיה וכחו לכנישתד ישראל ואמרו לה הרי היא לה מטעניה בפולחני וממרי לה מקבל צלותה עד תעדי עובדה ביש מקבלפהה ופולחנתה מבין קרבה אוי ריבו ביכם הכוונה באלה ש לא מתנהגים כמו שצריך ואין אף שיתנה ארומה והצגתיה כיומי ולדה ושמתיה כמדבר ושתיה כרציה והמית בצמה דילמעס שכמתי ועד יקרה ושבי כיו [נחירות בוז] עד לפחני ויכול רוקסי כמד על דרדברית במדבר שר הצדקתנה בבצורתה אומר פה בפירוש ואם לא תשוב בתשובה אפשיט אותה איירומה מכבודה כי יום יולדה כשלקחתי אותה לעם במצרים ואגזור עליה הגזרות שגזרתי במדבר והשימה בארץ שוממה והמית אותה בצמה ואת בניה לא הרחם כיבני זנונים הי מביאת בנה הלה ארחם הרי בנן לטען אינון טוב טוב עכשיו כסובים משלי פרק ל פסוקים ח עד יג שו ודבר כזו הרחק ממני רש ואושר אל תיתן לי הטריפי דילחם חוקי ריגלתא ומילתא דכדבותא ארכמיני מסכנותא ואוטרה לה תיתן לי זוני לחמה מיסטי מיסטי זאת אומרת אומר דוד אומר שלמה המלך ריבונו של עולם אל תיתן לי קודם כל אני לא רוצה שקר וחזה אבל אל תיתן לי לא להיות רעש מדי ולא עשיר מדי כי אלה שתי ניסיונות קשים אבל מה שאני כן מבקש הטריפיני לחם חוקי שיהיה לי מה לאכול זה הכל אבל יותר מזה להיות עשיר או להיות אני זה ניסיונות גדולים מאוד ריבונו של עולם אני מפחד שאני אקשל במה אני אקשל פנס בא וכיחשתי ואמרתי מיד או יופני ברש וגנבתי ותפסתי שם אלוהיי דלה אז בא ואכפר ואי מרמנו אלה ודלה תמסכן ואגנוב ואכלל שמי דאלה זאת אומרת אם אני אהיה עשיר יכול להיות חס וחילה לכתוב בגאווה ולהגיד מי השם ומצד שני חס וחילה אם אדם אני מדי יכול בגניבה להיכשל ותפסתי שם אלוהיי זאת אומרת להישבה לשקר אל תלשן עבד אל אדוניו בן יקללך ואשמת לתלשן אבדה למראי דל נצערינך ותתחייב אומר רש"י אל תלשן אל תמסור דין על אדם לצעוק עליו לקדוש ברוך הוא ואפילו הוא רשע אשר אביו יקלל וכל התואבות האמורות כאן אל תמסור דין לשמיים כי כשמסרים דין לשמיים זה חוזר אל האדם עצמו דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך דר הדבוי נצער ולאמי לא נברך דור טהור בעיניו ומצועתו לא רוחץ דר דחי בענו ומצת לה איש תזג דור מה רמו איניו ואף אפנסהו דר דרמו אינו וגבינוי מנטלין זאת אומרת למרות שזה מדובר על כזה מין רשע אתה אל תמסור דין לשמיים אף פעם משנה מסכת שביעית פרק א' עד הי מתי חורשין בשדה האילן מלפני [כחכוח] שביעית צריך להפסיק אבל עד מתי כן מותר ערב שביעית התשובה היא בית שמאי אומרים כל זמן שהוא יפה לפרי אז מיל הוא יפה לפרי של שישית אז זה מותר עדיין ובית הלל אומרים עד העצרת וקרובים דברי אלו להיות כדברי אלו זאת אומרת זה פחות או יותר אותו הזמן שאם אתה חורש את השדה האילן לא מדומרים על שדה הלבן שדה האילן אתה חורש עד העצרת עדיין זה טוב לפירות של שישית אחר כך זה כבר לא משנה ב' איזה אוסדה האילן כל שלושה אילנות לביצאה יש לנו שיעור קרקע אם יש שם שלושה אילנות זה נקרא שדה אילן עכשיו אם ראויים לעשות כיכר דבילה של 60 מני ביתלקי חורשים כל ביצאה בשבילם פחות מכאן אין חורשים להם אלא מלא ההורה וסלו חוץ לו כלומר אי אפשר לחרוש את הכל צריך רכוש רק סביב האילן הזה. איך? כמלו ההורה וסלו. ההורה זה מלק תאינים כשעומד ליד האילן וסלו זה שהוא מכניס לתוכו את הפירות. משנה ג'. אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל. שאילן צרק זה שהוא לא עושה פירות הרי. ואילן מאכל זה של כל מיני פירות רואין אותן כאילו הם תאנים. כלומר משערים את האילנות האלה. במצב הזה שאם אם היה לי פה אילן תאנה במצב הזה של עוביה ה אילן וכל הדברים האלה אם ראויים לעשות כיכר טבילה של 60 מנה ביתלקי חורשים כל ביצאה בשבילן ופחות מכאן אין חורשים להם אלא לצרוקן משנה ד' ה היה אחד עושה כיכר תבילה ושניים אין נושים זאת אומרת אחד מהאילנות עושה את מה שמטל עליו ושניים לא או שניים עושים ואחד אינו עושה אין חורשים להם אלא לצורקן כלומר כמלו ההורה וסלו עד שיהיו משלושה עד תשעה אז מותר לחרוש את כל ביצה היו עשרה מהשרה ולמעלה בין נושים בין שאינם נושאים חורשים כל ביצאה בשבילם שנאמר בחריש ובקציר תשבות אין צריך לומר חריש וקציר של שביעית אלא חריש של ערב שביעית שהוא נכנס בשביעית וכציר של שביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית אז אם כן התורה אמרה לנו לא לחוש גם לפני השביעית אבל כל זמן שזה מועיל האילנות של עם הפירות של השישית אז מותר רבי ישמעאל אומר מה חריש רשות אף קציר רשות מה שהתורה אמרה שלא מצינו חרייש של מצווה אף קציר שעסרה תורה הוא קציר של רשות יצא קציר העומר שהוא מצווה שדוכה את השבת ולא לומד מפסוק זה לעניין שביעית אלא רק לעניין שבת אבל חכמים כמו שלמדנו מקודם לומדים את הפסוק הזה לעניין שביעית שלושה אילנות של שלושה אנשים האם זה מצטרף להתיר לךראש או לא התשובה היא כן הרי אלו מצטרפים וחורשים כל בי צאה בשבילן וכמה יהיה ביניהם רבן גמליאל אומר כדי שיהיה הבקר עובר בקהיליו. כלומר אם לא כל כך צמודים ויש מקום בין אחד לשני שהבקר עם קהיליו עובר שמה אז זה בסדר. 10 נטיעות מפוזרות בתוך ביצאה חורשין בשבילן. כל ביצאה בשבילן. אז מה ההסבר בזה? זה הלכה למשה מסיני שאפילו אם הפירות לא אם האילנות לא עושים פירות אז מותר לחרוש בשבילם אם זה 10 נטיעות מפוזרות בתוך ביצה עד ראש השנה א אומר הרב נטיות זה הכוונה ילדות לא עצים אלא ילדות עצים טריים ולזקנות קרי אילן ואחמשנה דף עלגב דשלושה אילנות לביצאה קרו שדה אילן וחורשים כל ביצה בשבילן אבל בנטיאות ילדות אין חורשים עד שיהיו עשרה ולא שלושה יפה מאוד היו עשויות שורה ומוקפות הטרה אין חורשים להם אלא לצורקן אומר הרב אם זה נטוע בשורה כמו חומה לא מפוזרים בכל הביצה האלה כמו שורה אז אין חורשים אלא לצורקן בגלל שאתה לא יכול להגיד אני חורש פה בשביל האילנות מה אתה חורש שמה שמה אין אילנות לכן הדינו אם הם מפוזרים אז אפשר את כל ביצה אבל אם הם בשורה אז רק סביבם הנטיעות והדלועין מצטרפים לתוך ביצאה א למה הדלעת מדובר פה בדלעת יוונית שהיא היא גדולה מאוד שנראית כמו אילן אז הם מצטרפים לשרה אילנות לתוך ביצה כדי שיהיה מותר לחרוש עד ראש השנה אבל בתנאי שרוב ה10 רוב ה10 יהיו באמת אילנות ולא דלעת רבן שמון גמליאל אומר כל 10עשרה דלויים לביצאה אפילוכל הכל הדלויים הכל זה רק דלוהים זה בסדר חורשים כל ביצה בשבילן עד ראש השנה משנה האחרונה עד האם מתי נקראו נטיעות שיהיה מותר לחרוש בשבילהם ביצאה עד ראש השנה עד האי מתי רבי אלעזר בן עזריה אומר עד שיכולו מה זה יכולו עד שהם יהיו חולים זאת אומרת שיעבואו שנות האורלה וגם נת הרביעי אז רק בשנה החמישית רבי יהושע אומר בת שבע שנים רבי עקיבא אומר נטייה כשמע נטייה זה רק שנה אחת אילן שנגמם שקרטו אותו והוציא חליפין מי תפח ולמטה כנטיאה מי טפח ולמעלה כאילן הישן וזה דברי רבי שמעון גמרא מסכת ברכות דף לב עמוד ב אפילו המלך שואל בשלמה אז הדיין הוא ש לא ישיב לו אמר רבי יוסף לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי אומות העולם פוסק כי זה סכנה מיתי והיה מתפלל וראה אנס בא כנגדו הנס בא כנגדו. מה זה הנס? הכוונה גוי שרוצה להרוג אותו. אז הדין הוא או אם הוא ראה קרון בא כנגדו לא יהיה מפסיק אלא מקצר ועולה. נו אז אצלנו כתוב שמפסיק וכאן כתוב מקצר ועולה. אונה הגמרא לא קשי עד אפשר לקצר יקצר. ואם לא ידינו שפוסק. תנו רבונון מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך. בא שר אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום. המתין לו עד שסיים תפילתו. לאחר שסיים תפילתו אמר לו ריקה ולא כתוב בתורתכם רק שומר לך ושמו נפשך וכתיב נשמרתם מאוד לנפשותיכם כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום? אם הייתי חותך את ראשך בסיף מי היה טובע דמך מידי? אמר לו, "המתן לי עד שאפייסך בדברים." אמר לו, "אילו הייתי עומד לפני מלך בשר ודם, הוא בא חברך ונתן לי ונתן לך שלום. היית מחזיר לו?" אמר לו, "לאב, ואם היית מחזיר לו, מה היו עושים לך?" אמר לו, "היו חותחים את ראשי בסיף." כך אומר השר. אמר לו ואלו ידבור עם קל וחוי ומה אתה שהיית עומד לפני מלך בשר ודם שהיום כאן הוא מחר בקבר כך אז אני שהייתי עומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא חי וקי יום לעד ולעולמי עולמים הלכת כמה וכמה מיד נתפייס אותו השר ונפטר אותו חסיד לביתו לשלום אז זה מוסר גדול שלכל הפחות נתנהג בתפילה כמו שאנחנו מתנהגים ליד ליד איזה מלך ליד איזה שר לכל הפחות צריך יותר אבל לפחות זה זוהר במדבר דף קיז עמוד ב רבי יצחק פתח השם זכרנו יברך יברך את בית ישראל השם זכרנו יברך אלין גוברין דבו אלין בחוש בנדמת בקודשבריך הוא מברך לון ואוסיף עליי ובכל זמנה אומר הזוהר זה האנשים שנמנו בחשבון במדבר והקדוש ברוך הוא מברך אותם ומוסיף עליהם ברכות כל הזמן וזה הכוונה השם זכרנו הזכרים שזכר אותנו במדבר אז הדין הוא שיברך יברך שברך אותם יברך את בית ישראל שמוסיף עליהם עוד ברכות תוך חזי בוא תראה הי מן דאמר שיבך דחברי דבנוי או דממוניי בא לברך עליי ולהודה ליברקן אדם שמזכיר את שבע חברו בבנים שלו בכסף שלו אז תמיד צריך לברך אותו נכון מנלן ממשה דכתיב היום כחוכבי השמיים לרוב מה לבת כן מה כתיב יוסף השם עליכם השם אלוקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים וגוימר טרין ברכה עניבו חד השם אלוקי אבותיכם וגוימר זה אחד ועוד דבר ויברך אתכם כאשר דיבר לכם להודה עלי ברכאן על ברכאן אז רואים מפה שאדם שמברך שמזכיר את השני צריך להזכיר אותו בשבח ולהוסיף עוד שבח והיא ומשיבך דחברי ולא הודיע לי ברכן הוא נדפס בקדמית מילאילה ואם הוא מונה את שבחו של חברו ולא מוסיף על זה ברכות אז הוא נדפס ונאנש בתחילה מלמעלה ואי הוא מבורך לי הוא מתברך מלאילא אבל אם אחד כן מברך את השני אז הוא מתברך מהשמיים וברכת הבחלי בעין הטבה ולא בעין הבישה וכשמברכים צריכים לברך בעין טובה ולא בעין רעה ובכול בי קודשבריך הוא רחמימות דליבה ובכל מצריך הקדוש ברוך הוא אהבה שבלב ומה מן דמברך לחברי בי קודשבריך דיברך בעינתב ובלי בתווה אם אדם מברך את השני אז השם רוצה שיברך אותו אתה מברך את השני תברך אותו בעין טובה בלב טוב אז כל שכן מן דמברך לקודש בריך הוא על החס קמו וכמו דב אינטב ולי אורחים אותה דליבה ובגיד כך ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך תוך ההו כמו ברכת דלא שריה על מילה דתמני הרי מידו שהברכה שלמעלה לא נמצאת על דבר הנמנה כן דבר הנמנה אין לו אין הברכה שורה בו ואיתם ישראל איך תמענון אז למה השם ספר את עם ישראל אלא קופרנת למין היו והוא כמוה לכן לקחו מהם כופר לא ספרו את בני ישראל ספרו את הכסף וחוש בנה לו ועדת תקןשקול ההוא קופרה וסלק לחושב בקדמית מברכן להו לישראל ולבטר מנענון ההוא קופרא ולבטר מהדרין מברכין לא לישראל אז לכן הוא ספר אותם מלכתחיל ואחרי זה ספרו את הכופר נפש את את המטבעות ואחרי זה הוא עוד פעם חזר וירך אותם השתקח ישראל מברכים בקדמיתה ובסוף דלאסלקו מותנה לכן יוצא שבני ישראל יתברך בהתחלה ובסוף שלו נמצא בהם המוות מותנאמה סליק במניינה למה למה חלה המגיפה בדבר המנוי אלא בגין דברכת לא שריה במניינה כדסתלק ברכת סתר אחר שריה לאביכי להתזכה הברכה לא שורה בדבר המנוי וכיוון שהברכה מסתלקת אז דבר האחר הטמא שוכן עליו ויכול להינזק גינדה במניין הנתן גופה ובדיונה לסלק עלי מנין לוקחים כופר ופדיון לסלק מעליהם את המוות עכשיו הוא חוזר לפסוק שהוא התחיל יבורך ביס ישראל יברך את בית ישראל אילי נשין דלה סלקין במניינה זה הולך על הנשים שאותם בכלל לא מנו יברך את בית אהרון דינון מבורכין לעמין התב ובליבה תאווה וברכימותה דליבה לכן צריכים לברך גם אותם אחינמי אחינמי את בית אהרון אחינמי נשין דיתברך בברכת דלהון יבואירי השם שם אילן אינון ליו אז ככה את בית אהרון זה בא לרבות נשים ויבורחירי השם זה בא לרבות את הליביאים וכולו מתברכים בגין דדחלי לקודש בריך הוא וכולם מתברכים מפני שיראים מהקדוש ברוך הוא הקטנים עם הגדולים אף על גב דלאין במניינה הקטנים יכנסו גם לברכות למרות שהם בכלל לא נספרו תוך חזי לא ישתכך מניינה בהו בישראל דיתברחן בי כי הי מניינה לא מצאנו עוד פעם שברכו שהיה כאלה ברכות א והד מניין לתברך הוה ולהשלמה שלמות הדעל מן הבוה שזה המניין היה להתברך בו ולהשלים שלמות העולמות ובאת דברכה נפק כי נתמנון מקום שהברכות יוצאות שם נמנו דכתיב באחד לחודש השני דהיו זיב דברך דעלמה דמיני נפיק זיבה לעלמה הרי זה חודש זיב זה נקרא אייר וכאן זה היה הזמן שברכו אותם למה למה שהוא זיב ברכות העולם שממנו יוצא זיב לעולם שממנו ברכות מהירות לעולם ועלדה יקרי חודש זיב דזיבה דכל הנפיק מני ועלדה כתיב יברך השם מציון וכול אחד מילתא וכתיב כי שם ציווה השם את הברכה וגויבר הלכה פסוקה רמבם הלכות תפילה פרק ו' אסור לאדם לעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים אלא אם כן היה נושא מסאו שהיה לבית בית הכנסת שני פתחים ושני רוחות שהרועה אומר שמה ילך ויכנס מפתח אחר וכן אם היה בעיר שני בתי כנסת יאמר הרואה שמה ילך לבית הכנסת הרגיל בו ואם יש לו תפילין בראשו מותר לו לעבור ואף על פי שאין שם אחד מכל אלו שהתפילין מוכיחים עליו שהוא רודף אחר מצוות ואינו ממבטלי תפילה המתפלל עם הציבור לא יעריך את תפילתו יותר מדי אבל בינו לבין עצמו הרשות ביד דו ואם בא לומר אחר תפילתו אפילו כסדר יום הכיפורים אומר וכן אם רצה להוסיף בכל ברכה מן האמצעיות מעין הברכה מוסיף זאת אומרת מתוך הנושא של הברכה אפשר להוסיף כיצד היה לו חולה מבקש עליו רחמים מכבר בברכת חולים כפיץ חכות לשונו היה צריך לפרנסה מוסיף תחינה ובקשה בברכת השנים ברך עלינו שמה זה הזמן של המקום להתפי פרנסה על דרך זו בכל אחת מהם אם רצה לשאול כל צרכיו אז בשומי התפילה שואל אבל לא ישאל לא בשלוש הראשונות ולא בשלוש האחרונות מוסר מהזוהר הקדוש חלק א' דף יא עמוד ב ויראו האנשים כי יבואו בית יוסף אומר רבי יויסי אוי לבני אדם שלא ידעו ואינם מסתכלים בדרכי תורה אוי להם בשעה שהקדוש ברוך הוא יבוא לבקש מהם דין על מעשיהם ויקומו הגוף גוף והנפש לתת חשבון מכל מעשיהם עד אשר לא תיפרד הנפש מהגוף. והיום ההוא הוא יום הדין, יום שהספרים פתוחים ובעלי הדין עומדים ואותו היום קם הנחש לנשוך אותו וכל האיברים חרידים ורועשים והנפש נפרדת מהגוף והולכת לשוט ואינה יודעת באיזה דרך תלך ולאיזה מקום מעלים אותה אוי על היום ההוא יום רוגז ורעש רוגז ורעש לכן צריך האדם להרגיז יצר טוב על יצר הרע ולזכור יום הדין שיקום לפני המלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ומניחין הגוף תחת הארץ להתרכב והנפש נפרדת ממנו ושנינו לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע להכניע יצר הרע ולהתגבר בתורה ויראת השם דיר