תהילים פרק קלה-הללו את שם השם הללו עבדי השם, שיעור ראשון | הרב שלמה לוינשטיין - חוברת השיעור בתיאור👇

בסיעתא דשמיא מתחילים פרק קל בתהילים ו וגם א בעצם עכשיו אנחנו נסיים בסדרה הזאת נסיים את על ה-15 שירי המעלות שלמדנו אז כבר בעזרת השם עומד לצאת ספר בקרוב כבר חושב תוך חודש וחצי יצא הספר בעזרת כל פנים יכנס לדפוס בעזרת השם הנצחות מי שרוצה הנצחות >> מה >> מי שרוצה הנצחות >> מי שרוצה הנצחות כמובן >> אז זה להגיד >> וואחר כך א עכשיו הסדרה הזאת קלה זה קראת קנ זה בעזרת השם לא אני גם למה למה החלטתי על זה כיוון שאני רוצה את הפרקים שרגילים להגיד את הלוקות רגילים להגיד גם יש לנו קלז אתנהרות בבל גם א קיצור יש כאן כמה פרקים שהם מאוד רגילים להגיד וכדאי ללמוד אותם טוב >> שמה יה מה >> שמה יהיה רק את ה-15 שיר המעלות יהיה גם בת >> רק את ה-15 >> 15 שיר אפשר יותר מכך >> ובכן מורי ורבותיי אנחנו במזמור קלה ונתחיל עם הקדמה למזמור המזמור הזה מדבר על זה שעם ישראל אחרי הגאולה שתהיה בקרוב שתהיה בקר קרוב בעזרת השם יתברך ובחסדיו עלינושומר את בריתו לאבותינו הקדושים. אז כשיהיה הגאולה אז אומר דוד המלך נו מה עכשיו? על אלוקה תתחילו לשבח על אלוקה. אז תראו בבקשה בעמוד שתיים בחוברת כתבתי את ההקדמה כחת תנו שבח ושירה לכל אשר שבת ברא. כך נאמר בזמירות שבת ובבית האחרון בזמר זה כלי קולות יחדלון כלי קולות יחדלון בעת שיריי יגדלון כי כטל הם יזלון ואל ישיגו גבוליי באורך באורח שיר נפל חבלי חבליי על כל פנים אז אז זאת אומרת כשקולי קולות יחדלון מה מה מה זה קולי קולות יחדלון יפסיק כבר כבר כל הצרות של הגלות כולי קולות יכללון ואז מה יקרה בעת שיריי יגדלון אז נשיר לכן אומר לנו דוד המלך כשזה יקרה ויבוא משיח קולי קולות יחדלון אומר לנו המלך דוד לשבח את השם מי כל עבדי השם על מה על זה שהשם בחר בנו מכל עם על זה שהשם גדול ושולט בכל הבריאה על הגשמים הברקים הרוחות על המכות שנתן למצרים על שיקע גויים רבים ומלכים כים עצומים ונתן לנו את ארץ ישראל ומסיים בית ישראל ברוך את השם ברוך השם מציון שוכן ירושלים הללוכה אז זה את המזמור כולם מכירים אומרים אותו כל שבת ועכשיו נתחיל ללמוד אותו בסיעתא דשמיא אבל לפני שנתחיל ללמוד אותו כמה מזמורים אומרים בפסקי בפסוקי דזמרה של שבת בבוקר >> ותלוי ספרד אני מדבר חוץ מהשירי המעלות לפי ספרד אומרים גם את שירי המעלות חוץ מהשירי המעלות כמה 10ה פרקים למה כנגד 10ה מאמרות שבהם נברא העולם רק מה ששבת >> מה רקבת רק שבת >> כן כן תראו בבקשה בעמוד שבע בחוברת עמוד שבע בחוברת כותב רבנו הקדוש הרבי דוד אבו דירהם אבודרהם ויש רמז באו המזמורים לעשרה מאמרות שבהם נברא העולם. הודו להשם קירוב שמו הוא כלל לעשרה מאמרות. עכשיו מתחיל המזמורים של שבת. השמיים מספרים כבוד כל כנגד מאמר ראשון שהוא בראשית. ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ. רננו צדיקים בהשם כנגד. דרך אגב אתה רואה פה שהוא התפלל נוסח ספרד. כן? אז לפי נוסח אשכנז רננו צדיקים זה בסוף. על כל פנים רננו צדיקים בהשם כנגד מאמר שני שהוא יהי אור למה שנברא בתחילה על הצדיקים ואחר כך גנזו להם לעתיד אז לכן מ מה פתאום היה מרוקאי למה קראו לו אבודרהם >> הפוך >> אה עדות מזרח הוא התפלל >> נכון ספר עדות מזרח גם כן >> בנוסח שלנו רננו צדיקים זה אחרי הלל הגדול אז רננו צדיקים בהשם אז זה כנגד יהי אור שזה מאמר שני ולמה כי הקדוש ברוך הוא ברא את האור בשביל הצדיקים אלא שגנזו לעתיד לבוא הלאה לדוד בשנותו את העמו לפני אבימלך ויגרשהו ובילך זה כנגד מאמר שלישי שהוא יהי רקיע שחילקו חילקו המים העליונים חלקו נחלקו או שחלק המים העליונים מהתחתונים וגרשם אילו למעלה ואילו למטה אז ככה ויגרשהו וילך רומז למאמר הזה תפילה למשה זה כנגד מאמר רביעי שהוא יקבוע המים מתחת השמיים אל מקום אחד ותראה היבשה וכתיב יראה אל עבדך פעולך והדרכה על ביניהם דהיינו גילוי היבשה מה >> יראה אל עבדך פעולך מה מה יראה היבשה יושב בסתר עליון בצל שדה יתלונן כנגד מאמר חמישי שהוא תדשי הארץ דשא שברא לבריות דשא כדי לחיות בו ולהתלונן בצילו עכשיו זה מה שהמזמור שלפנינו הללויה שעומדים בבית השם בחצרות בית אלוקינו כנגד מאמר שישי שהוא יהי מאורות ברקיע השמיים יום רביעי בבריאה שבראם כדי לשמש אותו בחצרותיו שעומדים מי זה עומדים לשון שימוש כדי מתרגמינן והוא עומד עליהם והוא משמש אילהון אז לפי מה >> אחרי זה ששם חדש אתזה לפני >> אז טוב אז היה לו נוסח אחר כן >> מזמור שירו להשם שיר חדש כנגד מאמר שביעי שהוא איש רצוע מים וכתיב יראה מים ומלו לאו וזהו כי נפלאות עשה שיר למעלות עשה עיני להרים כנגד מאמר שמיני שהוא תוצא ארץ נפש חיה וכתיבה ליתן למות רגליך שאף על פי שיאכל אדם תשעים ויכול לחיות בהם אפשר שימותו רגליו ולא יהיה לו כוח ללכת בהם אם לא יאכל בשר שיר המעלות לדוד לולי השם שהיה לנו כנגד מאמר תשיעי שהוא נעשה אדם וזהו לולי השם שהיה לנו שעשאנו בצלמו היינו כבהמות ואחרון הלל הגדול הודו להשם כי טוב זה כנגד מאמר עשירי שהוא פרורבו כדי >> מה מה >> לא עושה כנגד כנגד >> מה אתה שואלמות >> מה אתה שואל מלכי ששואל כנגד >> כנגד מאמר של והאחרון הודו להשם הלל הגדול זה כנגד פרו ורבו וכתיב כי לעולם חסדו וזה עולם חסד יבנה דהיינו פריה ורביה זה נקרא לילה נכון >> כן הליל המצרי זה מה שאנחנו רגילים להגיד בחגים וזה הליל הגדול 26 קילו עולם חסדו >> כן >> למה דווקא שתי השירי המות האלה >> לא יודע לא יודע ככה היה נוסח שלו כנראה אני לא יודע הוא היה מרוקאי זאת אומרת למה קראו לו אבודירם אנחנו האשכנזים קוראים לו אבודרהם אבל הרב עובדיה אמר פעם צריכים להגיד אבו דירהם למה הוא היה במרוקו והמטבע במרוקו היה דירהם היה גוי שפעם כנראה נתן לו בטעות הוא החזיר לו והיה קידוש השם גדול מזה אז קראו לו אבו דירהם >> איפה הבזמור של >> אבו ש >> כן >> איפה הבזמור שלפני עוד יורש תירו >> זה אמר זה הוא דיל את זה זה לפני זה שובים לבית השם וחצות את אלוקינו מה שרב סימן >> לא הבנתי בשיר למעלות >> הוא אומר שיש רמז בעשרהות המזמורים האלה לעשרה מהרות שנקרא עולם לא אומר שבעך רק אלא אלה הרבים יכול להיות אחרים >> עוד דבר שלפני שנתחיל ללמוד את המזמור עצמו בשיבו להלקת אומר שהלל צריכים להגיד בעמידה מאיפה לומדים את זה מהמזמור שלנו מה יש העומדים בבית השם הללו כה העומדים בבית השם אז אם אתה מהלל את הקדוש ברוך הוא אז תעמוד לכן בהלל צריכים לעמוד כך אומר רשי בו להלקת שמפה לומדים את זה מהמזמור שלנו >> מהמץ לדודו ולא >> בגלל שזה היה נוסח שלא היה >> אה שלא היה תמיד לא אמרו >> אני לא יודע כנראה זה היה הנוסח שלו >> עכשיו מוריי ורבותיי מתחילים ללמוד התשעים בשיר על שיאכל אדם שעים ויכול לחיות בהם אפשר שימותו רגליו ולא יהיה אפשר לא יהיה לו כוח ללכת ב >> בשר נותן כוח לבן אדם אדם יכול להיות צמחוני אבל זה לא כל כך א מחזק היום יודעים אולי זה תאכל במקום בשר תאכל שקדים אני יודע מה כל מיני דברים כאלה אבל בכללי אדם צריך לאכול גם בשר בשביל שיהיה לו כוח זה חלבונים הרופאים אומרים לא לאכול בשר בשר שמן אבל בשר רזה אפשר לאכול עוף אה או כן >> דגים כן מורי ורבותיי בשעה טובה ומוצלחת אנחנו מתחילים עכשיו להסביר את הפרק וקודם נתחיל וקודם נתחיל עם ההסבר של רבנו הקדוש המלבים גולדיק שבגבלדיק אומר המלבים הללוכה הללו עבדי די השם >> אה אה על אלוקה איפה זה כן על אלוקה הללו את שם השם הללו עבדי השם יקוק אומר המלבים זה ההנהגה הקבועה שיש בעולם השמש זורחת כוח המשיכה עובד יש צנטרייפוגה כוח צנטרייפוגלי כל מיני כוחות וזה עובד קבוע ואנחנו סומכים על זה עד כדי כך שאתה יכול לשלוח מטוס אם אתה לא אם אתה מפחד שהעולם יפסיק להסתובב באמצע אז איך אתה שולח מטוס? אתה יודע הוא הוא ינחט לך בסוף בלא יודע איפה וכולי >> שסתכל >> אה >> שיסתכל >> שיסתכל כן בקיצור העסק הזה עובד כבר קרוב ל-6000 שנה וזה בסדר זה עובד לי אומר דוד המלך לי מספיק לדעת שהקדוש ברוך הוא הוא האלוקים מזה שאני רואה את הבריאה אני לא צריך הוכחות מיוחדות שישנה את הסדר לא הסדר הזה מראה לי מספיק טוב שהאלוקים הוא האלוקים, הוא הבורא, הוא הגדול, הוא הכל. לפעמים הקדוש ברוך הוא משנה את הבריאה. ובשביל מה הוא משנה את הבריאה? כדי כי האומות לא מודעים שהסדר הטבעי בא ממנו. הם לא רואים את זה. הם אומרים לסדר הטבעי זה ככה, זה מהמפץ הגדול, מה אני יודע מה, כל מיני שטויות. אז לפעמים כדי ללמד אותם הוא משנה את הבריאה. ועכשיו נראה את זה בפנים. אומר המלבים בעמוד תשע, הללוקה במזמור הזה יאמר כי ההנהגה הקבוהה מסודרת היא לבדת הספיק שנכיר על ידה מציאות השם ויכולתו וחוכמתו והשגחתו יתברך. עד שמה שישנה לפעמים הטבע ובמקום זה הוא עושה נס והפלא הנקראים אותות ומופתים אינו מינה הכרח לישראל עם קרוב רק היה צריך בעבור המצריים שגם הם יכירו כוח השם ואזוזו או שיעשה לצורך גאולת ישראל ותשועת העם רק אז הוא עושה את זה לא בשבילנו כי לנו לנו מספיק הטבע אנחנו רואים את הקדוש ברוך הוא בכל דבר שקורה בטבע מה שנקרא טבע הללו את שם השם שהוא השם שבו מפורסם תמיד לכל העולם שהוא שמו הנודע על ידי הנהגה הקבוהה המסודרת על פי הטבע ועכשיו מה הוא ממשיך הלאה על אלוקה בשני מיני הילול קפצתי לפסוק ג' עלוקה בשני מיני הילול אחד מצד עצמו כי טוב השם השני שני מצד הבריאה והנהגתה וזה זמרו לשמו שהוא כפי שנודע על ידי בריאותיו כי נעים שהנעימות באה מצד הערך והסדר והאייחוס שבין המושג ובין המשיג והוא עניין צרופי רוצה לומר בהנהגה הקבוהה המסודרת שזה שמו הוא נעים עכשיו אומר אומר אומר לנו המלבים כי יעקב בחר לו קה ישראל לסגולתו. מה זה יעקב אבינו? יעקב זה עם ישראל. כן. יעקב עם ישראל. עם ישראל לא נמצא תחת הבריאה הקבוהה. עם ישראל נמצא בהנהגה פרטית. נכון. אנחנו חיים בתוך העולם הזה וההנהגה הקבוהה אנחנו מכירים אותה. ובכל זאת מכאן או משם זה לא לפי ההנהגה הקבוהה. הדוגמה הכי טובה זה זה שאנחנו עדיין קיימים. למרות שרדפו אותנו 2000 שנה ובכל מקום ניסו להרוג אותנו ולכסל אותנו. לא היה מקום שנתנו לנו לחיות כידוע וכמפורסם ולא הייתה לנו מדינה ולא היה לנו צבא ואפילו ביבי עוד לא היה. ובכל זאת אנחנו קיימים. אז מה זה אומר? אומר על זה היעה חי נפשי. חי נפשי שמכל הניסים שהיה בעולם זה הנס הכי גדול כלומר זה לא הנהגה טבעית באופן טבעי עם ישראל היה צריך לאבד כבר מזמן מזמן לפני 2000 שנה כבר מעצמות אדירות רומא א יוון ניסו לחסר לו והיה להם את הכוח והקדוש ברוך הוא שמר עלינו זה לא הנהגה טבעית לכן הוא אומר כי יעקב בחר לו יאה ישראל לסגולתו אומר המלבי מעמוד 10 באר שגם שמונה נעים היינו שגם ההנהגה הטבעית המסודרת היא נעימה כי גם היא השגחית לבני ישראל הגם שההנהגה ההיא תלויה לפי מוסבת המערכה וחיוב המזל והתולדה בלתי מבחנת בין צדיק לרשע כלומר שיש כוח המשיכה זה משנה אם אתה צדיק או רשע שהשם מזורחת ושוקה זה משנה אם אתה צדיק או רשע לא. אז אף על פי שההנהגה הזאת היא הנהגה קבוהה בין לצדיק בין לרשע, בכל זאת לא חן היא לישראל. כי יעקב בחר לחלקו ואינם נתונים תחת המערכה. ולהם גם הטבע נתונה תחת רגלי ההשגחה מתנהגת לפי הזכות והרשע, העבודה והמרי. עד ששמו נאים רוצה לומר שההנהגה המפורסמת הטבעית מוסכמת עם הנעימות והסדר ההשגחי כפי הראוי. יפה מאוד נכנס למילים לגו את שם השם אז >> לא שם השם שם השם לא יקוק זה ההנהגה הטבעית זה שם השם הללו את שם השם הללו כה הללו עבדי השם הללו את שם השם >> הללו עבדי השם הללו את שם השם וומה ההמשך על אלוקה כי טוב זמרו לשמו כי נעיל כל זה שמו זה ההנהגה הטבעית אחר כך הוא עובר לדבר איתך על זה. הוא מסביר את כל הפרק לפי זה רק הוא אומר ככה. כי אני ידעתי אני אני היהודי ידעתי כי גדול השם ואדונינו מכל אלוהים כל אשר מאיפה אני יודע את זה? כי כל השם חפץ עשה א מה הוא עשה? כל אשר החופץ השם עשה בשמיים בארץ בימים בכל תאומות מעלה נשיאים מקצה הארץ ברקים למטר עשה מוצא רוח מאוצרותיו שיקה בכורי מצופה מה זה שיקה בכורי מצרים כאן זה כבר לא הנהגה טבעית כאן הוא אומר מה שהוא היכה את בכורי מצרים ו ומאדם עד בהמה שלח אותות ומפתיעים בתוכחים מצרים בפרעו וכל עבדיו שיק גויים רבים והרג מלכי מצבים לשכות מלך האמורי ולהוג מלך הבשן ולכל ממלכות חות קנען ונתן רצם נחלה נחלה לישראל עמו כל זה בשבילם שהם ידעו אני אני ידעתי כגדול השם מאיפה אני יודע מההנהגה הטבעית מהגשם מהבריאה מזה זה ההסבר של המלבים לפרק הזה והוא נפלא עכשיו אני רוצה לשאול שאלה א אם אפשר זאת אומרת אפשר >> אולי אפילו יהיה תשובה >> אולי יהיה אפילו תשובה אם לא קשה לכם תפתחו פרק קיג שהוא הפרק הראשון שיש בהלל. אתה רוצה ספר? יש יש פה אתה יכול להביא לו ספר פרק קיג >> מתחיל הללו עבדי השם הללויה הללו עבדי אדווינוי הללו את שם אדווינוי אצלנו בדיוק הפוך הל אלוקה הללו איפה נעלם לי עכשיו אה הללו כה הללו את שם השם הללו עבדי השם ממש הפוך >> למה יש הבדל >> אם לא היה הבדל היה כותב אותו דבר כנראה >> לא דווקא אם אין הבדל זה אפשר פעם ככה זה פעם ככה >> למה הוצם שלום טוב למה ובכן מורי ורבותיי בעמוד 13 שואל את השאלה הזאת בספר תהילים תהילת השם רב חיים בן איסוחור מאמסטרדם אמרת לי ששיעור שעבר שהוא חי לפני 130 שנה 150 שנה בכל אופן >> אה אני אמרתי 400 הוא תיקן אותי אחרי זה כן אז אז לא אני אגיד לך למה אמרתי 400 מפני שב הם הם מוציאו תנ"ך חדש ארטקול עם גם דפוס חדש וגם עוד פירושים שלא היו מפורסמים כל כך. אחד מהפירושים שהם הוסיפו זה מנחת ערב וזה יהודי מאמסטרדם שחי לפני 400 שנה אז אני חשבתי שזה אותו אחד כי גם זה אמסטרדם סוורבר שהיה אב בית ביבי אמסטרדם נפטר לפני חיים זה הבן שלו >> אה >> זאת אומרת זה עוד יותר קרוב >> עוד יותר קרוב בכל אופן הוא שואל את השאלה הזאת למה למה הפך ממש הפוך כאילו הללו עבדי השם הללו את שם השם זה בקיג אצלנו הללו את שם השם הללו עבדי השם מתרץ פשוט מאוד מה הפס הפסוק שמופיע ממש המילים האחרונות לפני פרק >> קלהך יש >> לא לפני פרק קלה ל יש לך ספר תהילים שמציון >> עושה שמיים וארץ איך השם עשה שמיים וארץ ביק בכה השם צור עולמים נכון בי הוא ברא את את העולם הבא בה את העולם הזה נכון או לא? ממילא ממילא הוא אומר עושה שמיים וארץ הללו כה תהללו את יקם השם שהוא ברא את השמיים ואת הארץ לכן הוא מתחיל עם זהו את שם השם >> שם השם שהוא עם היקרא את השמיים ואת הארץ יק פרק ההוא לא קשור זאת אומרת לא לא אין לפני כן את את השמיים והארץ ככה הוא מתרץ בכמו שאמרתי לכם בעמוד 13 בשורה השלישית משום ד במזמור הקודם סיים עושה שמיים וארץ וידוע שהשמיים וארץ נבראו באלו בית אותיות שנאמר כיוכה השם צור עולמים וקיומו של העולם הוא על ידי שם הוויה ברוך הוא שנאמר ביום עשות השם אלוקים שילמלא כן לא היה העולם יכול להתקיים לכן אמר כאן הללו יקומר תחילה תהללו אותו על בריאת ת העולמות באלו בית אותיות וזה היה בחסד גמור ואחר כך אמר שיעלו אותו על גודל טובו וחסדו זהו פשוט עכשיו אנחנו עוברים לדבר נוסף הוא מתחיל עם זה שהללוקה הללו את שם השם ואז הללו עבדי השם אומר על זה אומר על זה השערי חיים חיים. זה הרב סופר, ספר תהילים שערי חיים. הוא אומר ככה, כתוב, כתוב שאדם צריך קודם כל להתבונן כמה גדול השם ואז אחרי זה להתבונן כמה הוא קטן וכמה הזכות שיש לי לעבוד את השם למרות שאני כזה קטן והוא כזה גדול. ואיפה זה רמוז? לכן הוא אומר בהתחלה הוא אמר הללו את שם השם קודם כל תשים לב כמה השם גדול ואחרי זה הללו עבדי השם תשמח על זה שאתה זוכה להיות עבד השם >> אה למה זה הפוך >> לא לא יודעים זה דווקא זה קודם זה אחר כך אבל הכוונה היא ההבדל הזה כמה הוא גדול כמה אני קטן ובכל זאת כמה אני זוכה להיות עבדי השם אז א יש סיפור כזה מפורסם על ה על ה על הרבי מ'רנוביל א הוא אמר פעם כשהוא קם בבוקר אז הוא חושב לעצמו מודה אני לפניך מי זה אני ומי זה לפניך איך אני יכל אני יכול להודות לפניך מי זה אני כלום ומה אתה המלך הגדול איך אני מי אני שאני יודע לפניך אבל הקדוש ברוך הוא עוזר לי שאני אוכל להמשיך לדבר לפניו זה >> אגב בפשט בק יג אין אין בעיה להגיד אני לא השם את שם השם כי אנחנו ממשיכים אחר כך על שם השם הפסוק הבא ממשיך על שם השם אז על שם השם יהי שם אצלנו הפסוקים הבאים ממשיכים על עבדי השם ולכן צריך לכתוב קודם עללו את שם השם אחר כך עלו עבדי השם שעומדים לבית השם הלילות >> יפה יפה מאוד יפה מאוד עכשיו לפני שנגיד את הפירוש הבא נעשה הקדמה מוריי ורבותיי יש בתורה מצווה של את השם אלוקיך תירה ודרשו חז"ל לרבות תלמידי חכמים האמת הייתה שכשמעון העמסוני הגיע לפוס הזה אז הוא פירש הוא אמר מה אני יכול להגיד מה עת את מה מה לרבות שואלים כולם מה עכשיו הוא נזכר כבר לפני כן כתוב ואהבת את השם אלוקיך ואהבת את השם אלוקיך מה ריבית שמה לרבות תלמידי חכמים נו אז אז למה פה לא תרבה תלמידי חכמים? מה ההבדל? כשהוא אמר ואהבת לרעך כמו את ואהבת את השם אלוקיך אז את העת הזה הוא יאללה בן אדם אין עם זה בעיה. >> זה התשובה. התשובה היא שאדם לא יכול באמת לפחד משניים. זאת אומרת אם אדם הולך ברחוב בבני ברק הוא לא רגיל לראות כלבים פתאום הוא רואה כלב. מה הוא עושה? עובר למדרכה השנייה. עובר למדרכה השנייה, הוא רואה שם דוב, מה הוא עושה? הוא נזכר שהכלב הוא כלב מחמד. מה זאת אומרת? הפחד מהדוב השכיח את הפחד מהכלב. יש בחובות הלבבות שאלו את החסיד, איך אתה הולך לישון ביער? אז מה הוא ענה? שאלו אותו, אתה לא מפחד מהחיות הרעות שמה? אז הוא אמר, פחד מהקדוש ברוך הוא, משקיח ממני את הפחד מכל דבר אחר. זה החסית. כן. ממילא כשאתה בא ואומר את השם אלוקיך תירא לרבות תלמידי חכמים אז אתה בעצם מחסיר מהפחד שצריך להיות יהודי מהקדוש ברוך הואבת >> ואהבת אתה יכול לאהוב הרבה אני אוהב זה אני אוהב אותה הוא אני אוהב הרבה גלידה >> לעומת זאת אני לא יכול לפחד ממישהוא אחר חוץ מהקדוש ברוך הוא לכן שמעון העמסוני פירש נו אז מה רבי עקיבא חידש היה נכון כאילו מה אז מה מה אתה נו תענה מה אתה אומר לא לרבות תלמידי חכמים נו אבל אתה מפחד אתה מחסיר מהפחד מהקדוש ברוך הוא אז אומר על זה המגיד מדובנה היה פעם עיוור שהיה צריך לנסוע לאמריקה לא היום שעולים על מטוס מגיעים אחרי כמה שעות לא בימים ההם אז א הוא הגיע לנמל עם המלווה שלו הוא מגיש את הדרקון הפקיד מסתכל אומר בבקשה אתה יכול לעבור אומר העיוור למשרט שלו בוא אמר שאנחנו יכולים לעבור אומר לו הפקיד לא אתה יכול לעבור הוא לא אמר לו למה לא אומר כי אין לו דרכון אומר לו העיוור מה אין לו דרכון הדרכון שלו זה הדרקון שלי אומר לו הפקיד תביא את הדרקון מסתכל אין שם שום דבר אומר אדוני זה רק הדרכון שלך אומר לו העיוור תגיד ואתם הפקידים אתם אנשים חכמים תסתכל רגע מה כתוב שם שמה זה השם שלי כן כתוב שמה שאני עיוור כן תגיד עוד משהו כתוב שם שאני נוסע לאמריקה כן אומר תגיד לי עיוור נוסע לאמריקה בלי מלווה זה זה ה כתוב כאן שגם הוא נוסע איתי מה הנמשל הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה ויהודי צריך לחיות לפי התורה נו יש כאן מישהו שגמר ללמוד את התורה שיודע הכל אז מה אז אנחנו עיורים אז איך עיוור אמור לחיות בעולם הזה? רק אם יש לך מלווה. ומי זה המלווה? תלמידי חכמים. לכן אמר רבי עקיבא, לירה מתלמידי חכמים זה לא סתירה לפחד מהקדוש ברוך הוא. זה חלק מהפחד מהקדוש ברוך הוא. כי בלי זה אתה לא יודע ממה לפחד בכלל. אין לך מושג מהקמדים, מהאחורה, מהימינה, מה שמאלה, אתה לא יודע כלום. עיוור. לכן זה לא סתירה. ככה מסביר המגיד מדובנה. עכשיו אחרי שלמדנו את זה נוכל להבין את מה שאומר מהרי תיטצק. לא יודע מה מה זה מי זה >> המאריטץ >> אולי לך מלא שהיה צריך לכתוב את השולחן ערוך בסוף א יוסף >> זה לא משנה העיקר הוא אומר ככה במדרש כתוב במדרש כתוב שיונתי תמתי מה זה תמתי תאומתי פיתחי לי אחותי ראייתי יונתי תמתי תמתי כוונה תאומתי תאומה לא היא גדולה ממני ולא אני גדול ממנה. אנחנו קוראים בעמוד 15. עמוד 15. לא היא גדולה ממני ולא אני גדול ממנה. מה? אז מה הכוונה? אומר המארי שעומדים בבית השם בחצרות בית אלוקינו שהעולם הזה הוא כמו החצר והעולם הבא כמו הבית. כמו שאמר התנא, התקן עצמך לפרוסדור כדי שתיכנס לטרקלין. ועכשיו מה רוצים מאיתנו? מה רוצה מאיתנו דוד המלך? ואמר דוד המלך שעבדיו הם העומדים ומקיימים בעולם הזה שהוא החצר כמו שהיו עומדים בבית השם של העולם הבא. ומכל זה נראה מעלת עבדיו יתברך והטעם שכיוון שהשם יתברך ישר שכינתו ביניהם באמצעות המשכן לכן בהיותם בחצירות שהוא העולם הזה אבל כאילו יהיו עומדים בבית השם אם כן לפי ההסבר הזה מה מה הכוונה הללו את שם השם הללו עבדי השם שעומדים בבית השם בחצרות בית אלוקינו מה זה הללו עבדי השם מה הבנו עד עכשיו? מה הבנו? מה זה הללו עבדי השם? >> שעבדי השם >> שעבדי השם יהללו. מה עכשיו הוא מסביר מה זה הללו עבדי השם? >> תהללו את השם >> תהללו את עבדי השם >> הללו את שם השם והללו גם את עבדי השם. למה? כי כי זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה. כי בלי זה לא יהיה לנו. >> מה? הם המלווים ובלי המגיד מדובנה קשה מאוד להבין את זה >> למה באמצ >> וזה בשני הפרקים או ששם כשאמרנו הללו >> לא גם שם הוא מסביר את זה תעללו תעללו את שם השם >> לא לא גם שם הוא מסביר גם שם הוא מסביר אותו דבר >> רגע סבר למה הופכים את היוצרות >> כן לא זה לא הסבר למה הופכים את היוצרות לא >> לא >> זה רק הסבר חדש >> בפשט כשאנחנו אומרים הללו עבדי השם הללו את שם השם אפשר גם להבין הללו עבדי השם את מי תהללו את שם השם אבל כאן כשזה הפוך וזה קודם מללו את שם השם ואחר כךלו עבדי השם אז זה ודאי מסתדר יותר אם תהללו את הקדוש ברוך הוא >> לא לא הפשט ודאי לא ככה הפשט הוא הללו עבדי השם שהוא נותן ראה תהללו אבל א הוא הולך עם זה עוד משהו אבל זה זה הסבר יפה אבל זה לא הפשט ברור שזה לא הפשט אבל >> פה זה נכנס במילים יותר שם עכשיו יש לי שאלה רבותיי אתם זוכרים פרק צב אה >> מזמור שיר ליום השבת ושמה הוא אומר צדיק התמר יפרח כארז בלבנו נסגה שטולים בבית השם הלאה בחצרות >> למה לא בחצרות בית אלוקינו למה אצלנו אומר בית שעומדים בבית השם בחצרות בית אלוקינו מה ההבדל אבל זה לא המקום היחיד זה לא המקום היחיד בפרק קטז ז נדרי לה השם השלם נגדנה לכל עמו בחצרות >> בית השם בתוכחי ירושלים על אלוקה לעומת זאת בפרק פד אומר נכספה וגם קלתה נפשי לחצרות >> השם >> אולי זה לא אותו דבר כי חצרות שזה לא דבר עכשיו השאלה בית השם זה כל ירושלים וחצרות השם זה ביס המקדוס או הרבה >> אני חשבתי לא ככה אני דרך אגב לא מצאתי מישהו ששואל את זה זה באמת אני אגיד לכם משהו אני לומד כל שבוע את הפרשה משתדל ללמוד אותה וכל שאלה שאני שואל זאת אומרת שקשה לי אני מוצא את זה זאת אומרת זה חיפוש באוצר החוכמה הכל כבר שאלו אין משהו שלא החוכמה בעל פה אח >> אבל אבל לעומת זאת בתהילים יש פחות ספרים ואתה לא מוצא כל שאלה ה למשל את השאלה הזאת לא מצאתי מה ההבדל בין חצרות השם לחצרות בית השם אבל אחרי שהתבוננתי בזה, אני חושב שזה פשוט. חצרות השם זה הכוונה בתי כנסיות, בתי מדרשות, ארץ ישראל. דוד המלך היה בחוץ לארץ, אז הוא אומר, נחספה וגם קלתה נפשי לחצרות השם. חצרות השם זה ארץ ישראל. כש התלמידי חכמים אומר בפרק צב, מה הוא אומר? צדיק אתמר יפרח. כארז בלבנו נסגה איפה? שטולים בבית השם בחצרות אלוקינו יפריחו אתה לא צריך בשביל זה להיות בבית המקדש לא רב קיבגר ולא הבן איש חי ולא הרמבם היו פה הם גדלו בחצרות בית השם בחצרות השם בחצרות אלוקינו יפריחו אבל כשהוא אומר בחצרות בית השם הוא מתכוון לחצר בית המקדש דוגמה שמה בהלל מה הוא אומר נדור להשם השלם איפה בחצרוס ביס השם איפה אתה יכול להקריב נדורים בבית המקדש וגם פה הוא מדבר על בית השם אז הוא מדבר על באמת על ירושלים הללו את שם השם הללו עבדי השם שעומדים בבית השם בחצרות בית אלוקינו והוא מדבר פה על אחרי הגאולה על זה הוא מדבר אם כן זה נפשי >> לחצרות השם >> לך לבית להתפל בית הכנסת >> לא שמה הוא מדבר על ארץ ישראל בכלל זרקו אותו מהארץ הוא ברח מהאויבים שלו אז הוא רוצה להגיע לארץ חצרות השם הקדושה הקדושה באופן כללי זה חצרות השם עכשיו נעבור לפסוק ד' כי יעקב בחר לו יהיה ישראל לסגולתו כלומר יק בחר לו את יעקב ואת ישראל לסגולתו. מה ההבדל בין יעקב לישראל? כולם יודעים. יעקב זה המהגה. >> יעקב זה הדרגה היותר נמוכה של עם ישראל. כי קטן יעקב ודל. ישראל זה כיסרית עם אלוקים ועם אנשים ותאכל. >> סגולתו זה ישראל. יעקב. >> יפה. לכן כי יעקב בחר לו. יש הבדל בין בחירה לבין סגולה. סגולה זה כבר אוצר. בחירה אני בחרתי בו. אני בחרתי בו. אומר לך דוד המלך, גם כשאנחנו במצב היותר נמוך, אבל השם בחר בנו. אבל אם אנחנו זוכים להגיע למצב של ישראל, אז כבר סגולתו. כמו שנאמר, והיתם לי סגולה מכל העמים. סגולה זה אוצר מלכים. אבל יש כאן עוד נקודה. כי יעקב בחר לו יק. למה לא יקוק? כי בגלות עצם זה שאנחנו בגלות זה אומר שאנחנו יעקב ואין השם שלם לכן כי יעקב בחר לו יה כי אנחנו עדיין בגלות וכשיהיה ישראל אז כבר יהיה סגולה כך מסביר הרב ברכת יצחק הרב יצחק פרקש שאלה האם ליהודי יהיה עולם הבא ואלו שאין להם >> האם לגוי יהיה עולם הבא כשעשו ויעקב חילקו את העולמות מה הם חילקו >> העולם הזה לעשו >> העולם הזה לעשיו העולם הבא ליעקב יום אחד הם נפגשו אומר לו עשיו מה >> אלה לך >> מה אלה לך מה זה מה ענה לו יעקב חנן >> אשר חנן אלוקים את עבדך מה מה הפירוש? הפירוש הוא הרשע רוצה את העולם הזה. הבעיה היא שמי שיש לו מנה רוצה 200. אז הוא לא נהנה. אז בסוף אין לו לא עולם הזה ולא עולם הבא. והצדיק בדיוק הפוך. עולם הבא יהיה לו. מה עם העולם הזה? מה שהוא צריך בשביל לעבוד את השם זה חלק מהעבודס השם. זה תנאי שירות. זה בכלל לא קשור לשכר. ממילא מגיע לו גם העולם הזה, אז יש לו גם עולם הזה וגם עולם הבא. ברור. דרך אגב, אמר, דיברנו על זה לפני שב שבועיים, אני חושב שה רבאון קוטלר היה לו העוזר שלו, היה יהודי שעזר לו הרבה עם מעשפת כספים. אז יום אחד ההוא אמר לו העוזר, אני לא זוכר עכשיו איך קראו לו, אז הוא אמר לו לרבאון קוטלר, יכול להיות שיהיה לי עולם הבא יותר גדול משלך. למה? אתה לומד אבל אני דואג שילמדו ואז אני יסוך אורוזבולון אז יש לי הרבה יותר. כן. לך אתה ייסוך אור אחד אני יש לי מלא יסוך הורים. אמר לו רבנן קוטר זה יכול להיות אבל היא לא מה זה לי? יש לך לא. זאת אומרת אני נהנה. אני נהנה, אני יושב ולומד, אני נהנה. אז בעצם יוצא ככה, הגוי הזה ההוא שרוצה את כביכול את העולם הזה, אבל בסוף הוא לא נהנה מהעולם הזה, כי יש לו מנה, הוא רוצה 200 ו ועולם הבא גם לא יהיה אלוקי, הוא לא ישקיע כלום. אתם מכירים את הסיפורים אנו דביאה? איזה גבלדי סיפור. היה איזה אחד שבא לנו די ביוד ביום חורף נכנס אליו הביתה רואה אותו יושב לומד תורה ועם תה אז ההוא אומר לו רבי א מה מה הולך כאן אני אני חושב שלך לא יהיה העולם הבא לך לא יהיה העולם הבא למה תראה איך אתה נהנה אני עובד קשה בגשם בקור ו ואתה תראה איך אתה נהנה עולם הבא כבר כבר לא יהיה לך. אמר לו רבי יהודה איזה קל וחוימר אם אתה שאתה משקיע כל כך הרבה בואי לו מה זה אפילו אוי לו מה זה אין לך אני שאני לא משקיע כלום בא לומר יש לי אילומ זה ברור שיהיה לי מה כאילו אתה משקיע כל כך הרבה ואין לך את זה בסוף אז מה אז מה על זה אומר הרב עוזנר על זה אומר הרב עוזנר זה רמוז כאן בפסוק כי יעקב בחר לו יה מה זה יהיה כבר אמרנו מקודם י זה העולם הבא. ה זה העולם הזה. יעקב הוא בחר לו יקולם הזה, גם את העולם הבא. ולעומת זאת, ולעומת זאת, האיסוב, זה שבחר לו את העולם הזה, אין לו לא זה ולא זה. אה, יעקב הרי ויטר על העולם הזה, נכון, אבל מה שנוגע לעבודת השם שהוא צריך בזה לא בזה זה בסדר גמור. זה תנאי שירות. יש סיפור שהחופץ חיים חופץ חיים נכנס אליו פעם בחור ביקש שידוך ביקש ברכה לשידוך החופץ חיים אמר לו שתהיה שקוע בלימוד שתלמד טוב אומר רבי אני צריך ברכה לשידוך ברכתי אותך שתלמד טוב הוא יצא נורא מאוכזב נורא מאוכזב בדיוק נכנס רבי אלחן אז אז הוא יכול לשאל אותו מה אתה נראה כל כך גרוע אז הוא אמר ביקשתי ברכה על שידוך הוא אומר לו שאני אלמד אמר לו שתהיה לי בריא שתהיה לי בריא אתה לא שומע מה הוא מדבר איתך הוא אמר לך שתלמד טוב רק בשביל שבן אדם ילמד טוב הוא צריך אישה הוא צריך פרנסה הוא צריך הוא צריך יש תנאי שירות בירח אותך שתלמד טוב א זה הכל בפנים פעם רעיון שיהיה פעם רעיון שבאמת ממש נוגע לזה שכשמברכים אדם שבו שתהיה בסמכה זה כבר מכסה הכל למה אדם רוצה וולבו יוקרתי כי הוא בטוח שזה יביא לו סנכה לא משנה מה שהוא רוצה שמח כולל >> כן נסיים בעוד וורט אחד של הבן איש חי בן איש חי אומר כמה שמות יש ליעקב אבינו >> לא >> שלוש ומאהבתך שאהבת אותו מסמחתה ששמחת בו קראת את שמו >> ישראל >> ישראל וישורון אז יש יעקב יש ישראל ויש ישורון יעקב פימים שכתוב עם ו אז זה חמש אותיות ישורון זה חמש אותיות ישראל זה חמש אותיות ביחד כמה זה 15 אז הוא אומר הבן איש חי כי יעקב בחר לו יק יקרא לסגולתו אז א יש לך פה שלוש שמות ולכן זה אותיות ועד כאן השיעור הראשון ראשון של פרק קלה בסיעתא דשמיא.