הלכות שבת בנושא האם ובאיזה אופן מותר ללוש בשבת בשינוי, הרב מאיר אשכנזי שנת תשפ"ד

[מוזיקה] אנחנו עוסקים בשיעורים הללו במלאכת לש בשיעורים הקודמים דיברנו בהרחבה על השיטות של רבי ורבי יסי בר יהודה במלאכה הזאת ולמדנו שיש ביניהם כמה מחלוקות וכמה נפק מינות יסודיות מה היא מלאכת לש מן התורה למדנו גם את דברי האדמור הזקן בסימן שחד סעיף ג שלמרות שבעצם הלכה כדעת רבי יסי בר יהודה בכל זאת למעשה צריך לחשוש ולהתחשב גם בדעת רבי זאת אומרת שבכל מקרה שהמעשה נחשב מלאכה מן התורה לדעת רבי אסור לעשות אותו בשבת אפילו בשינוי כי יש כלל שכאשר הפעולה אסורה מן התורה אסור לעשות אותה גם בשינוי כך רואים בדברי האדמור הזקן בסימן ש סעיף טז והיות שלפי רבי הפעולה אסורה מן התורה וצריך להתחשב להלכה גם בדעת רבי במילא יהיה אסור לעשות את הפעולה הזאת אפילו בשינוי מובן שבמקרה שהפעולה נחשבת מלאכה מן התורה לפי רבי יסי בר יהודה בוודאי ש אסור לעשות את הפעולה בשבת אפילו בשינוי כי הרי הלכה כדעת רבי סי בר יהודה כי בכל מקרה שהפעולה אסורה מן התורה אסור לעשות אותה גם בשינוי על פי זה ישנם כללים כמה כללים יסודיים במלאכת לש כפי שהערכנו בשיעור הקודם קודם כל כאשר הבלילה של הנוזל והחומר היא בלילה עבה אסור בשבת לשפוך את הנוזל לתוך החומר אפילו בלי לבל וללוש אותם יחד אחר כך כי לדעת רבי עצם השפיכה של נוזל לתו חומר אסורה מן התורה כאשר תצא מזה בלילה אבה האיסור הזה קיים בין אם אדם רוצה לשפוך את הנוזל לתוך לתוך חומרים שהם ברי גיבול כמו קמח רגיל או חול דק או גבס או חימר שרבוב החומרים הללו עם מים או עם נוזל אחר מאחד אותם ויוצר מהם ממש עיסה אחת זה נקרא שהם ברא גיבול ובין אם אדם רוצה לשפוך את המים או את הנוזל האחר איזה נוזל שלא יהיה לתוך חומרים שהם לא ברי גיבול זאת אומרת חומרים שהם גסים יותר ובמילא הם לא מתגבש אחת כמו חול גס או קמח קלוי או קמח שנקרא קמח שטיט שהם סוגי קמח גסים יותר מקמח רגיל או מורסן שזה השאריות של הקמח שהיו נשארות בנפה אחרי הרי הסינון של הקמח שזה שזה קמח גס יותר הקמחים הללו לא מתגבן ולא מתחברים כראוי לעיסה אחת על ידי הבחישה בהם בכל זאת לכל סוגי החומרים הללו בין אם הם ברי גיבול או לא ברי גיבול אסור לשפוך מים או כל נוזל אחר בשבת כאשר נוצרת מהם בלילה אבה כאשר זה נהיה קשה וגוש והאיסור הזה קיים אם אדם לא מתכוון לבחוש וללוש אותם אחרי שהוא ישפוך לתוכם את המים בכל זאת זה אסור למה כי לפי רבי בכל מקרה שנוצרת בלילה אבה עצם שפיכת המים לתוך החומר אסורה מן התורה ולא משנה אם החומר הזה הוא בר גיבול או שהוא לא בר גיבול היות שלפי רבי השפיכה הזאת אסורה מן התורה אז במילא השפיכה הזאת אסורה גם בשינוי כי כמו שאמרנו כאשר השפיכה אסורה מן תורה לא מועיל שינוי להתיר אותה וצריך לחשוש לדעת רבי שבמקרים הללו שבבל אבה השפיכה אסורה מן התורה בין בחומר שהוא בר גיבול ובין בחומר שהוא לא בר גיבול זה הכלל הראשון זה במקרה ששיחת המים לחומר יוצרת בלילה עבה שאז שפיכת המים לתוך החומר אסורה בשבת באופן גורף ואפילו בשינוי אבל אם שפיכת המים לחומר יוצרת בלילה רכה ודלילה כאן יש כמה חילוקים אחד אם מדובר רק על פעולה של שיחת הנוזל לתוך החומר והאדם לא מתכוון לבחוש ולבל וללוש את החומר והמים יחד אחרי השפיכה במקרה הזה בין לפי רבי ובין לפי רבי יוסי בר יהודה אין איסור דוריתה בעצם השפיכה של הנוזל לתוך החומר כי בבלילה רכה אין סור דרס בשום מקרה לפי רבי ובשיחת מים לבד בלי לבחוש אחר כך בתערובת אין איסור דורי בשום מקרה לפי רבי סי בר יהודה היות שאין איסור דאורייתא בשפיכת נוזל לתוך חומר כאשר נוצרת רק בלילה רכה מותר לשפוך את הנוזל לתוך החומר אם השפיכה תעשה בשינוי כי שינוי מתיר גם את האיסור דרבון שיש בזה זה במקרה שאדם רוצה רק לשפוך מים לתוך החומר בלי לבל אותם אחר כך שמותר לעשות את זה בשינוי במקרה שהאדם אבל רוצה גם לבחוש ולבל את התערובת אחרי שהוא ישפוך לתוכה את הנוזל כאן יש חילוק בין חומר שהוא ברבר גיבול לחומר שהוא לא בר גיבול אם החומר הוא בר גיבול כמו קמח רגיל או חול דק או גבס או חיימן אסור לקבל את התערובת אפילו בשינוי כי בחומר שהו בר גיבול לפי רבי יסי בר יהודה יש איסור דאורייתא שלש אפילו בבלילה רכה ובמילא אסור ללוש אותה אפילו בשינוי אבל בחומר שהוא לא בר גיבול מותר לשפוך את המים וגם לבחוש וללוש אחר כך את התערובת של הבלילה הרכה מותר לעשות את זה על כל פנים בשינוי כי במקרה כזה אין איסור דאורייתא בין לפי רבי ובין לפי רבי ייסי בר יהודה לפי רבי אין בזה מלאכה מן התורה כי בבלילה רכה אין בשום מקרה מלאכה מן התורה לפי רבי ולפי רבי יסי בר יהודה אין בזה מלאכה מן התורה כיוון שבחומר שהוא לא בר גיבול אין בשום מקרה מלאכה דאורייתא לפי רבי יסי בר יהודה הערכנו בכל זה בשיעורים הקודמים לסיכום למדנו את המקרים שבהם אסור לעשות את הפעולה אפילו בשינוי שזה בכל מקרה של בלילה אבה ולמדנו את המקרים שבהם מותר לעשות את הפעולה על כל פנים בשינוי שזה בבלילה רכה בחומר שהוא לא בר גיבול או בבלילה רכה בחומר שהוא בר גיבול כאשר האדם רק שופך את הנוזל לתוך החומר והוא לא מגבל והוא לא בוחש אותם יחד אחרי השפיכה היום ננסה להבין בעזרת השם איזה שינוי בדיוק צריך לעשות כדי להתיר את הפעולה כי נרא כי נראה שבשולחן ערוך מובאים כמה סוגי שינויים וגם בזה יש חילוק בין רבי לבין רבי יסי בר יהודה כשלומדים את הדברים בשולחן ערוך שולחנו ערוך אדמור הזקן גם כן הדברים נראים קצת מסובכים ננסה להסביר את הדברים בעזרת השם לפי מה שנראה להסביר אבל קודם כל נראה את ההלכות עצמם כפי שמביא אותם אדמור הזקן בשולחן ערוך בדעת רבי ייסי בר יהודה מביא אדמור הזקן בסימן שחא סעיף טז שלושה סוגים של קמחים שהם לא ברי גיבול שלא נוצרת מהמ יסה אחת ממש והוא מביא בהם שלושה אופנים שונים של שינוי הדברים קצת מסובכים ונשתדל לעשות בהם סדר הסוג הראשון שמביא אדמור הזקן הוא קמח כולי יש קמח שהוא לא בר גיבול שנקרא קמח כולי קמח קלוי קמח כולי הוא קמח שנטחן מגרעיני תבואה שגדלו גידול מלא ויבשו אותם בתנור לפני שטחנו אותם לקמח לגבי קמח קולם הביא אדמור הזקן שהשינוי שצריך לעשות כדי שיהיה מותר לבל אותו בשבת הוא לגב אותו מעט מעט זאת אומרת בכמויות קטנות אסור לגב מהקמח כולי את הכמות שאדם רגיל לקבל ממנו בבת אחת ביום חול לגבי קמח כולי אדמור הזקן לא מחלק בין בלילה רכה לבלילה אבה בכל מקרה השינוי שצריך לעשות לדעת רבי יסי בר יהודה הוא גבל את הקמח כולי מעט מעט בכמויות קטנות יש סוג נוסף של קמח שהוא לא בר גיבול שנקרא שיטה שיטה הוא קמח שעשוי מגרעיני תבואה שגדלו פחות משליש גידול וגם אותם יבשו בתנור לפני שטחנו אותם לקמח קמח שיטה הוא גס יותר מקמח קולי ורגילים ללוש אותו היו רגילים ללוש אותו בחומץ ולא במים לגבי קמח שתיתם הביא אדמור הזקן שלפי רבי יסי בר יהודה יש חילוק בין בלילה עבה לבלילה רכה אם עושים ממנו בלי לאבה היות שבמהלך היבול עצמו האדם נראה כלש צריך לעשות שינוי במהלך היבול עצמו והשינוי הוא שילוש ממנו מעט מעט בכמויות קטנות כמו שלמדנו לגבי קמח כולי אבל אם עושים מהשיטה הזה בלי לרכה לא צריך לעשות שינוי במהלך הגיבו עצמו אלא מספיק לעשות שינוי בחיבור הראשוני בקערה בין הנוזל לבין החומר בין השתית לבין החומץ זאת אומרת שבמקום שרגילים ביום חול לשים בקערה קודם את השיטה ואחר כך את החומץ בשבת צריך לשים בקערה קודם את החומץ ואחר כך את השיטה ובמקום שרגילים ביום חול לשים בקערה קודם את החומץ בשבת צריך לשים קודם את השתית ם שינוי כזה בחיבור הראשוני בקערה בין הנוזל לבין החומר מותר לגב אפילו כמות גדולה בבת אחת מהשיטה ולא צריך לגב ממנו מעט מעט מה שורש ההבדל בין קמח כולי לקמח שתיתה בקמח כולי תמיד צריך לעשות מעט מעט בשיטה זה תלוי אם זה בלילה רכה או אבה וכולי אז ההסבר בזה הוא כך קמח כולי הוא פחות גס משתטה הוא יותר דומה וקרוב לקמח רגיל לכן בקמח קולי לא מספיק לעשות שינוי בחיבור הראשוני בקערה בין הקמח והמים לשפוך לקערה קודם את הקמח או קודם את המים וכולי בשונה מהאופן הרגיל אלא צריך לעשות שינוי גדול יותר שינוי במהלך הגיבו עצמו לגב ממנו מעט מעט כמויות קטנות כי חוששים שי אם יהיה מותר לגב מהקמח כולי כמות רגילה בבת אחת עלולים לטעות ולגב גם כן קמח רגיל ו גיבול של קמח רגיל אפילו בבלילה רכה אסור מן התורה לפי רבי יסי בר יהודה לכן בקמח קולי צריך לעשות שינוי גדול יותר לגב ממנו מעט מעט זאת אומרת שהשינוי יהיה במהלך כל מהמהלך הגיבו עצמו לעשות ממנו כמויות קטנות אבל בקמח שטיט שהוא גס יותר וההבדל בינו לקמח רגיל ניכר לעיניים יותר מההבדל בין קמח כולי לקמח רגיל זה לכן יש חילוק בזה בין בלילה אהבה לבלילה רכה בלילה רכה האדם קודם כל לא נראה כלש כי הבלילה דומה יותר למשקה מאשר לעיסה גם החשש הכללי שאם יהיה מותר לקבל שתיתה עלולים לטעות וללמוד מזה שמותר לקבל גם קמח רגיל החשש הזה לא גדול בשיטה כי קמח שתיתה לא דומה לקמח רגיל לכן בבלילה רכה של קמח שתיתה מספיק לעשות שינוי באופן החיבור הראשוני בקערה בין השיטה לבין החומר לשנות את סדר ההנחה בקערה כמו שאמרנו ויהיה מותר ללוש בשבת משתית אפילו כמות גדולה בבת אחת אבל בבלי להבה משתית היות שבמהלך היבול עצמו הוא נראה כלש צריך לעשות שינוי גדול יותר שינוי במהלך היבול עצמו לבל ממנו מעט מעט בכמויות קטנות כי רק שינוי של בלילה בכמויות קטנות שנעשה שהוא שינוי שנעשה במהלך הגיבו עצמו יכול לבטל את הבעייה שהאדם נראה כלש במהלך הגיבו עצמו השינוי באופן החיבור הראשוני בין הקמח לחומץ שהוא שינוי שעושים אותו עוד לפני הגיבו עצמו לא יכול לפתור את הבעיה שהאדם נראה כלש במהלך הגיבו עצמו לכן כאשר הבלילה יבה שאדם הוא ניר כלש צריך לקבל רק כמויות קטנות ולא כמות גדולה יחד ולא יועיל שינוי באופן החיבור הראשוני בין הקמח לבין החומץ זה ההסבר לחילוק ההלכתי בין קמח כולי לבין שטיט לפי רבי יוסי בר יהודה יש סוג של שלישי של קמח שלא מתגבן טוב שנקרא מורסן מורסן כמו שאמרנו הוא הפסולת הגסה של הקמח שנשארת בנפה אחרי הניפוי של הקמח פעם לא לא היו אפשרויות לטחון את הקמח כמו היום והייתה נשארת בנפה כמות מסויימת של של קמח שהוא לא טחון טוב המורס מ מאכל לבעלי חיים לבהמות או לתרנגולים אחרי שהיו מערבבים אותו במים גיבול של מורסן יוצר בלילה אוה לכן לגבי מורסן לא מועיל לעשות שינוי באופן החיבור הראשוני בקערה בין המים לבין הקמח כמו שלמדנו קודם לגבי שתיתה בבלילה רכה אלא לגבי מורסן שהוא בלילה הבה צריך לעשות שינוי במהלך היבול עצמו כמו כמו השינוי בשיט בבלילה אבה לגבי מורסן אדמור הזקן מביא שתי אפשרויות איזה שינוי אפשר לעשות במהלך הגיבו של ה מורסן א' שינוי שאנחנו מכירים שינוי של גיבול מעט מעט בכמויות קטנות כמו שלמדנו לגבי קמח כולי או לגבי קמח שטיט בבלילה אהבה במצב כזה שהגיבו נעשה מעט מעט מותר לגב ולערבב את המים והמורים באותה דרך שרגילים לערבב אותם ביום חול אם זה עם הידיים או באמצעות כלי בדרך הרגילה כי היות שעושים שינוי במהלך הגיבו עצמו לא צריך לעשות שינוי נוסף במהלך הגיבו ולערבב את הנוזל והחומר בדרך לא רגילה אלא מותר לערבב אותם בדרך הרגילה ב בידיים וכולי כי כבר עושים שינוי במהלך הגיבו עצמו שעושים אותו בכמויות קטנות אבל יש אופן שני שמביא אדמור הזקן לגבי מורסן כי הדרך הזאת לגב את המרסן בכמויות קטנות בלבד היא לא תמיד פרקטית כי המורס הוא מאכל של בעלי חיים וכאשר יש לאדם כמה בהמות זה לא כל כך פרקטי לגב אותו בכמויות קטנות זה יקח לו הרבה זמן לקבל מורסן עבור כל הבהמות שלו אלא אדם שרוצה לקבל כמות גדולה של מורסן בבת אחת יש לו פתרון נוסף של שינוי אחר שאפשר לעשות במהלך הגיבו עצמו והוא שינוי בצורת הערבוב שאדם לא יערב את המ ביד שזאת הדרך הרגילה לערבב את המרסן אלא הוא יערב אותו באמצעות מקל או באמצעות כף והוא לא יעביר את המורס את זאת אומרת את המקל או הכף במורס בדרך סיבובית כמו דרך הערבוב הרגילה אלא הוא יזיז את הכף או המקל בכלי באופן של שטי וערב ככה לשון בשולחנו ערוך לאורך ולרוחב אז הערבוב של המים והמורה יעשה בשינוי במהלך ערבוב עצמו ואמור הזק מביא עוד אופן של הערבוב של ה מורסן על ידי שהוא ישפוך את התערובת מכלי אחד לכלי אחר ובחזרה כך הוא יעשה כמה פעמים עד שהמים והמורה יתערבבו יחד כל זה הנקודה הזאת נמצאת בסימן שחד סעיף ג בשולחנו רוך אדמור הזקן אז עד כאןו לדעת רבי יוסי בר יהוד אם כך למדנו שני שינויים אם כךם כך ללמדנו כמה סוגים של שינויים לפי רבי בקמח כולי למדנו שהשינוי הוא השינוי הוא שהוא צריך לגב מעט מעט בשיטה למדנו שתלוי אם זה בלילה רכה או בלילה אהבה בבלילה אהבה הוא צריך לעשות מעט מעט ובבלי רכה הוא משנה סוג שינוי אחר בחיבור הראשוני בשפיכה לקערה שהוא שופך קודם את המים א או קודם את החומר או קודם את הקמח או להפך בניגוד לדרך הרגילה שעושים ביום חול ולגבי מורסן למדנו סוג שינוי נוסף יש גם את השינוי מעט מעט שמועיל אבל למדנו גם על סוג שינוי נוסף שאדם פשוט משנה את צורת הערבוב בקערה שהוא מערבב את זה בכף נניח בתנועות של לאורך ולרוחב במקום בתנועה סיבובית או שהוא מערבב את זה על ידי שהוא שופך את זה מכלי לכלי מאוד חשוב לדעת את שלושת סוגי השינויים הללו כי אנחנו נראה שהם רלוונטים להלכה למעשה הכל זה לדעת רבי סי בר יהודה אבל לפי רבי שאין חילוק בין דברים שהם ברי גיבול לאלו שהם לא בראי גיבול ובכולם אסור מן התורה לשים מים או שאר משקים ומי פירות כאשר נעשית מהם בלילה עבה כי עצם זה שהמים מתערבבים ונספגים במוצק זה הגיבו שלו וזוהי מלאכת הלישה שתורה סרה לעשות בשבת אז לפי רבי אסור מן התורה לערבב מים בכל סוג של חומר ולעשות מזה בלילה אבוה בין אם זה קמח רגיל או קמח קולי או שטיט או מורסן או חול גס האדם יעבור על מלאכת לישה מן התורה ום הוא ישפוך לתוכם משקה או מים כאשר המשקה יספק ב ספק בחומר לפי זה לדעת רבי אסור לעשות את זה גם בשינוי כי האיסור הוא מן התורה ופעולה שאסורה מן התורה אסור לעשות אותה גם בשינוי אלא שיש הסתייגות לפי רבי האיסור דאורייתא לפי רבי קיים רק עם הערבוב בין הנוזל והמוצא כי יוצר בלי להבה אבל אם התערובת היא רכה הבאנו קודם שלפי רבי אין בזה מלאכה דאורייתא בין בדברים שהם לא בני גיבול או בין בדברים שהם בראי גיבול אבל חכמים אסרו לערבב נוזל ומוצק גם אם נעשת מהם בלילה רכה ושוב האיסור דרבנן הזה לפי רבי קיים גם בדברים שהם בני גיבול וגם אם הם לא בני גיבול כי לפי רבי אין חילוק ביניהם ובמילא כאשר הבלילה רכה אסור על כל פנים מדרבנן לשים מים או כל נוזל אחר שוב בין בקמח רגיל בין בקולי בין בשתי בין ב מורסן את האיסור דרבון הזה אפשר להתיר על ידי שינוי איזה שינוי צריך לעשות כדי להתיר לשפוך נוזל לתוך מוצק בבלילה רכה לפי רבי איזה שינוי צריך לעשות כדי להתיר לשפוך נוזל לתוך מוצק בבלילה רכה לפי רבי כותב אדמור הזקן בסימן שחא סעיף טז שמספיק לעשות שינוי באופן החיבור הראשוני של הנוזל עם המוצק שבמקום שרגילים ביום חול לשים בקערה קודם את המוצק ואחר כך את הנוזל בשבת ישימו קודם את הנוזל ואחר כך את המוצק ובמקומות שרגילים לשים קודם את הנוזל בשבת ישימו בקערה קודם את המוצק ואז מותר לערבב את הנוזל עם המוצק ולעשות ממנו בלילה רכה בין בדברים שהם בני גיבול ובין אם הם לא בני גיבול ואפילו כמות גדולה מורסן אסור לעשות לפי רבי אפילו בשינוי כי מורסן נעשה בלילה אבה אז האיסור בזה לפי רבי ומן התורה ובמילא לא מועיל בזה שינוי רק אם שפיכת המים למורסה נעשתה עוד לפני שבת שאז הערבוב שלהם אסור רק מד רבון מותר לערבב אותם בשינוי לא ניכנס לזה כמו שכותב אדמור הזקן בסימן שח ד סעיף ג על כל פנים אילו שיטות רבי ורבי יוסי בר יהודה לגבי אופ ני השינוי הנדרשים כדי להתיר את הפעולות גם דרבון וכאן נשאלת השאלה למה לפי רבי מספיק לעשות שינוי באופן החיבור הראשוני בין הנוזל לביין החומר כדי להתיר את האיסור דרבון ולא צריך לעשות שינוי במהלך הגיבו עצמו כמו לפי רבי יסי בר יהודה לגבי שטיט אין שאלה כי לפי רבי כל ההיתר ללו שטיט בשינוי קיים בבלילה רכה ובלילה רכה בשתיי גם לפי רבי ייסי בר יהודה מספיק שינוי באופן החיבור הראשוני ולא צריך לעשות שינוי במהלך הגיבו עצמו כמו שאמרנו גם לגבי מורסן אין שאלה כי לפי רבי אסור בכלל לשפוך מים למורס בשבת אפילו בשינוי כי במורס יש בלילה אהבה אז האיסור בזה הוא מן התורה ובדרי ס לא מועיל שינוי השאלה היא מקמח כולי מה החילוק בין רבי לרבי יסי בר יהודה לגבי קמח כולי שלפי רבי יסי בר יהודה קמח כולי אפילו בבלילה רכה מותר ללוש רק בשינוי של מעט מעט בכמויות קטנות ולא מועיל שינוי רק בחיבור הראשוני בין הקמח למים בקערה אבל בשיטת רבי אדמור הזקן לא מזכיר שינוי של מעט מעט הוא מביא רק את השינוי באופן החיבור הראשוני בין הנוזל לבין החומר לבין החומר ומשמע ששינוי כזה גם לגבי קמח כולי בבלילה רכה שינוי כזה ונשאלת השאלה למה לפי רבי מועיל שינוי כזה גם בקמח כולי ובמה תלוייה המחלוקת בין רבי לרבי יסי בר יהודה אם בקמח קולי מועיל שינוי בסדר השפיכה של הקמח והמים לבד יותר מזה לגבי מקרה ששיחת המים לקמח נעשתה עוד בערב שבת ובשבת האדם רק בוחש ומגבלת הקמח והמים יחד בזה אדמור הזקן כן מביא בשיטת רבי את השינוי ביבול עצמו צמו בסימן שחא סוף סעיף טז הוא כותב לגבי קולי ושתית שצריך לבחוש ולגב אותם מעט מעט בסימן ש חד סוף סעיף ג' הוא כותב לגבי מורסן שצריך לגב מעט מעט או שגבל הרבה אבל י מקל וכולי על כל פנים רואים שגם לפי רבי יש מקרים שבהם צריך לשנות באופן הגיבו עצמו ואם כך צריך להבין למה במקרה שגם פעולת השיחה של המים לתוך הקמח נעשית בשבת שם כותב אדמור הזאל בשיטת רבי שהשינוי שצריך לעשות הוא רק באופן החיבור הראשוני של המים והקמח בקערה והוא לא כותב שצריך לעשות שינוי ביבול עצמו לגב מעט מעט אז נראה לומר שההסבר בכל זה נובע מהמחלוקת הגדולה בין רבי לרבי יסי בר יהודה לגבי האיסור דאורייתא במלאכת לש לגבי מהות האיסור שהערכנו בזה בשיעורים הקודמים האם האיסור דאורייתא במלאכת לש מתייחס רק לפעולה של שפיכת הנוזל לתוך החומר אבל הבחישה והגיבו שלהם יחד אחרי השפיכה מותרת מן התורה או שהאיסור דאורייתא שלש מתייחס לשתי הפעולות זה עוסר את שתיהם גם את שפיכת המים לתוך החומר וגם את היבול ובחישה שלהם יחד אחר כך לפי רבי שהאיסור דאורייתא בבלי להבה עושה רק את שפיכת הנוזל לתוך ה אומר במילא היות שהאיסור דרבון בבלילה רכה נובע מחשש שאם אדם ילוש בלילה רכה הוא עלול לטעות וללוש גם בלילה עבה והוא יעבור על ליסו דריסה מובן שהשינוי שצריך לעשות בבלילה רכה כדי למנוע את הטעות הזאת צריך להיות באותה פעולה עצמה שתורה עשרה לעשות בבלילה אבה ואז השינוי שהוא עושה בפעולה הזאת עצמה בבלילה רכה ישמש אצלו לא תזכורת שאסור לעשות את הפעולה הזאת עצמה בבלילה אהבה והיות שהפעולה שתורה עשרה בבלילה אהבה לפי רבי היא פעולת השפיכה של המים לחומר לכן השינוי שצריך לעשות בבלילה רכה לפי רבי ובאופן השפיכה של המים לחומר שצריך לשפוך אותם בדרך שונה מהרגיל שאם ביום חול הוא שופך את המים קודם בשבת הוא ישפוך את את הקמח וכולי זאת הסיבה שכאשר שפיכת המים לחומר נעשית בשבת עצמה השינוי שצריך לעשות הוא בסדר השפיכה של הקמח והמים לקערה ולא צריך לעשות את השינוי בפעולת היבול עצמה לבל מעט מעט כי את פעולת היבול עצמה תורה בכלל לא עשרה לפי רבי ובמילא שינוי בפעולת היבול בבלילה רכה לא בהכרח ימנע את הטעות שאדם עלול לעשות בפעולה של שפיכת המים לחומר בבלילה אבה שהיא הפעולה שתורה עשרה לעשות ל ללכן צריך לעשות את השינוי דווקא באופן שפיכת המים לחומר כי אז תהיה לו תזכורת שההיתר לשפוך את המים לחומר קיים רק בבלילה רכה ולא בבלילה אבה רק במקרה ש שפיכת המים לחומר נעשתה עוד לפני שבת שאז כל האיסור דרבון שייך כל האיסור דרבון אפילו בבלילה אבה הוא רק בבחישה ובגיבוש אחר כך אז השינוי צריך להיות בגיבוב בחישה שלהם גבל מעט מעט או עם הקל לאורך ולרוחב כי רק הפעולה הזאת אסורה ורק בפעולה הזאת שייח גם לעשות שינוי כי שפיכת המים לקמח הרי היא נעשה עוד לפני שבת זה לפי רבי אבל לפי רבי ייסי בר יהודה לשיטתו שמלכת לשמן התורה אוסרת לעשות את שתי הפעולות שתי הפעולות הם חלק מהמלאכה עצמה תורה וסרת גם את שפיכת המים לקמח וגם את הגיבו והבחירה שלהם אחר כך ורק אם אדם יעשה בשבת את שתי הפעולות אז הוא התחייב מן התורה משום לש כפי שהוכחנו בשיעור הראשון מדברי אדמור הזקן לכן סובר רבי יסי בר יהודה שבמקרה שהפעולות הללו סורות מדי רבנן כמו בדבר שהוא לא בר גיבול לא תמיד מספיק לעשות שינוי קל בסדר השפיכה של המים והקמח לקערה ולפעמים צריך לעשות שינוי יותר גדול במהלך הבחישה והגיבו עצמם לגב אותם מעט מעט או עם הקל לאורך ולרוחב והעניין תלוי בגודל ובחומרה של החשש שאם אדם עלול לטעות ולעבור על מלוח די ריסה ז אומרת אם זה יש פה חשש גדול אז צריך לעשות שינוי גדול בקמח כולי שזה דומה לקמח רגיל כך שהחשש שאדם תאה ויגבה קמח רגיל הוא גדול צריך לעשות שינוי גדול בגיבוש מו לגב מעט מעט על דרך זה במורס שהוא בלילה אהבה צריך לגב מעט מעט וכולי א או עם הקל הורך ולרוחב אבל בקמח שיט בבלילה רקה שהחשש שהאדם יתא מתוך זה לקבל קמח רגיל הוא לא חשש גדול מספיק לעשות שינוי בסדר השפיכה כמו שהסברנו קודם עד כאן דיברנו על הכללים והעקרונות באופן השינוי שצריך לעשות מדרבנן כשלומדים בשולחן ערוך את הכללים הללו הדברים ממש לא ברורים ולכן היה חשוב לומר אותם ולעשות בהם סדר אבל מכאן למעשה כאשר אדם רוצה לשפוך מים הוא נוזל כלשהו לתוך חומר ואחר כך לערבב אותו במקרה שאיסור הלישה הוא רק מד רבון שאז מועיל שינוי כדי להתיר את הלישה איזה שינוי הוא צריך לעשות לפי מה שלמדנו יוצא שלפי רבי זה מאוד ברור צריך לעשות שינוי בסדר השפיכה של המים והחומר לקערה לשפוך אותם בסדר שונה ממה ששופכים ביום חול ולפי רבי יסי בר יהודה תלוי באיזה חומר מדובר אם מדובר על חומר שדומה לקמח רגיל כמו קמח כולי או שמדובר על חומר כמו מורסן שהוא בלי להווה שהאדם נראה כלש צריך לעשות שינוי ביבול עצמו לבל מעט מעט בכמויות קטנות או גבל עם הקל לאורך ולרוחב וכולי אבל אם מדובר על שטיט שהוא גס יותר מקמח רגיל ולא דומה לקמח רגיל ומדובר על בלילה רכה מספיק לעשות שינוי בסדר השפיכה של הקמח והמים לקערה כך זה בפשטות אבל למעשה הדין הוא לא כך בפועל הדין הוא אחר הדין הוא כך לכתחילה צריך להיזהר לא לעשות בשבת שום פעולה שחז אסרו לעשות אותה מדין לש ואסור לסמוך על זה שמותר לעשות בשבת את הפעולה בשינוי לכתחילה צריך לעשות את הפעולה עוד לפני שבת ולא לעשות את הפעולה בשינוי זה הכלל היסודי הראשון למיסה כלל שני אדם ששכח ללוש את הדבר לפני שבת והוא ממש זקוק למאכל בשבת כך גם במקרה שאדם לא לש את הדבר לפני שבת כי מדובר במאכל כזה של אישה שלו לפני שבת היייתה מקלקלת את הטעם שלו במקרים הללו מותר ללוש את הדבר בשבת בשינוי איזה שינוי צריך לעשות למעשה אז למיסה הדין הוא שלא מספיק לעשות שינוי אחד אלא צריך לעשות שינוי גם בסדר שיחת המים והחומר לקערה וצריך לעשות שי שינוי גם בגבול עצמו כך רואים בדברי אדמור הזקן בהלכות פסח לגבי הדין של ריכוך הכוסס ביין בקביעות של ליל הסדר חל בשבת וזה מאוד מעניין בסימן טעג סעיף לב כותב אדמור הזקן כך החרוסת צריך להיות אב לפי שהוא זכר לתית שנשאבו בו אבותינו ואחר כך צריך לרכך אותו במשקה זכר לדם ויש רקחו במשקה אדום כגון חומץ או יין אדומים הלשון של אדמור הזקן הוא ואחר כך צריך לרכך אותו במשקה אחר כך הוא לא כותב מתי מתי באמת מרקחים את אח רוסס האם עוד בערב פסח בערב שבת זאת אומרת לפני שנכנסת השבת או שעושים את זה רק בליל הסדר זאת אומרת אנחנו מדברים כעת כשזה חל ביום חול סליחה האם צריך לרכך את החרס עוד בערב פסח או רק בליל הסדר עצמו שחל בחול בראשונים כתוב שכאשר ליל הסדר חל באחד מימי השבוע ריכוך אחרו ביין נעשה בליל הסדר עצמו דווקא לפני הטבול בחרס בזה משלבים המפורשים הכולבו למשל והלבוש בזה ה משלבים את זה שמצד אחד החרוסת צריכה להיות אבה זכר לתית ומצד שני ה צריכה להיות רכה זכר לדם כי לכל מצב יש את הזמן המיוחד שלו במהלך ליל הסדר עד הטיבו עצמו אחר להיות אבה ההכנה שלה נעשת באופן של בלילה אבה ומשאירים אותה כך עד התיבול בליל הסדר כדי שבזמן שאומרים את האגדה היא תהיה אה זכר לתיק לפני התיבול עצמו מרככים את החרוסת ביין ואז היא הופכת להיות רכה זכר לדם וכך הוא גם מנהג חבד כפי שהרבי כותב באגודה וקודם הטבילה מרכך אחר ביין שבתוך כלי המנהג של הרבי לרכך את הרויס ביין שבצלחת של הקידוש הרבי שם קצת רוסס בתוך הצלחת של הקידוש זה לגבי ריכוך החרס בליל הסדר שחל בימי השבוע אבל לגבי ליל הסדר שחל בשבת כותב אדמור הזקן בסימן טעג סעיף לד כך שאם ל פסח בשבת צריך להיזהר לרכך אחר אוססה מערב יום טוב ואם שכח לרכבו מערב שבת ירכו בשבת על ידי שינוי איזה שינוי הוא כותב דהיינו שמתחילה יתן המשקה לתוך הכלי ואחר כך יתן לתוכו החר אוססונה לרבו באצבעו או אוחז בכלי ומנענע עד שיתערב ננתח את דברי הדמו הזקן הללו לגבי רוסס קודם כל נדגיש שחרו היא דבר שהוא לא בר גיבול כי הפירות שמהם עושים את החרוסת שלפי מנהגינו הם תפוחים אגסים ואגוזים הם לא מתערבבים יחד לעיסה אחת ממש החתיכות של הפירות השונים בפרט של האגוזים רים בפני עצמם בתוך החרס יותר מזה לדברי אדמור הזקן בשולחן ערוך בסימן טעג סעיף ל ביז שאת החרס עושים מפירות נוספים אנחנו לא עושים את זה היום אבל זה מה שכתוב בשולחן רוך שעושים אותם מתענים אגוזים תמרים רימונים תפוחים ושקדים חלק מהם הם פירות קשים ברור שגם אחרי שמגרדים אותם לחתיכות קטנות הם לא מתערבבים לעיסה אחת ממש ובעצם מפורש בשולחן ערוך שזה כך אדמור הזקן כותב בשולחן ערוך בסעיף לג הוא כותב סימן טעג סעיף לג שצריך לשים בחרוסת תבלין הדומיין לתבן כגון קינמון וזנגביל שאינם דוחים הדק היטב ויש בהם לאחר הדיחה חוטים קשים וארוכים קצת כמו תבן זכר לתבן שהיו מגבלים בתוך תית לפי זה ודאי מפורש שהתערובת של החרוסת לא מתגבן ולא נעשה טיסה אחת כי שמים שמים בתוכה בדווקא תבלינים שאינם נידחים הדק היטב ויש בהם לאחר הדיחה חוטים קשים וארוכים קצת כמו תבן החרוסת צריכה להיות בדווקא כך כדי שהתערובת תהיה זכר לת תבן שהיו מגבלים בתוך התית אם כך על כל פנים חריס היא בוודאי דבר שהוא לא בר גיבול ונקודה שלישית שפיכת היין לחרוסת הופכת אותה לבלילה רכה כי הרי השפיכה הזאת נועדה לרכך את החרוסת כדי שהיא תהיה זכר לדם ולמרות כל זה למרות שאחרי סס היא לא בר גיבול כך שלפי יסי בר יהודה אין בה מלאכה של אישה מן התורה בכלל ולמרות ששיחת היין לתוך החרס הופכת אותה לבלילה רכה אז גם לפי רבי אין בשפיכה של היין לחרוסת מלאכה דאורייתא בכל זאת כותב אדמור הזקן שלכתחילה צריך להיזהר לרכך את החרס ביין לפני שבת ולא לתכנן לרכך את החרוסת ביין בשבת עצמה אפילו בשינוי ורק אם אדם שכח לרכך אותה לפני שבת אז מותר לו לרכך אותה בשבת בשינוי רואים את הנקודה הראשונה שאמרנו שלמעשה בפועל צריך להיזהר לא ללוש בשבת דבר שאסור מדרבנן ללוש אותו ולא לסמוך על זה שמותר ללוש אותו בשבת בשינוי ובדין של ח רוסס יוצאת חומרה נוספת והקדים בדברי אדמור הזקן בסימן טעג ס לד שהבאנו שיכול לרבו באצבעו ממה שמע שכדי לרכך את החרוז ביין לא מוכרחים לעשות בה גם פעולה של ערבו ובחישה אחרי ששפכו לתוכה את היין אלא שפיכת היין לבדה היא כבר מרככת את הפירות והופכת את החרוז לבלילה רכה זכר לדם אדמור הזקן רק מוסיף שאם האדם רוצה הוא יכול גם לערבב ולבחוש את רוסס אחרי שהוא שפח לתוכה את היין אבל אז הוא צריך לשים לב לא לערבב אותה בכף כדרכו אלא לעשות את זה בשינוי או שהוא יערב אותה באצבע או שהוא יוחס בכלי ונענע אותו עד עד שהרוסים תתערב עם היין אז בדברי אדמור הזקן יוצא שכאשר אדם לא נזהר ולא רקח את החרס לפני שבת שאז מותר לו הוא שכח שאז מותר לו לרכך את החרוסת בשבת בשינוי יש מצב שיצטרכו לעשות שני שינויים אם הוא רק שופך את היין לחרוסת והוא לא מערבב אותם יחד את אחרו סיסים היין אחרי השפיכה אז הוא צריך לעשות שינוי רק בשפיכה שמתחילה יתן המשקה לתוך הכלי ואחר כך ייתן לתוכו את החרוסת אבל אם הוא רוצה גם לערבב את היין ם החרוסת יחד אחרי השפיכה הוא צריך לעשות שינוי גם באופן הערבוב או שהוא יערב באמצעות האצבע שלו או שהוא ערבב באמצעות שהוא ינענע את הכלי שחרו והיין נמצאים בו עד שזה יתערבב וכאן נשאלת השאלה למה צריך לעשות שני שינויים כדי להתיר את הערבוב ולא מספיק לעשות שינוי אחד מה זה שונה מהמקרים של קמח קולי או קמח שיטה או מורסן שראיינו קודם שמספיק לעשות שינוי אחד או בסדר השפיכה לקערה או ביבול עצמו כמו שהבאנו קודם באריכות יותר מזה אם עושים שינוי בערבוב עצמו למה צריך לעשות שינוי גם בסדר שפיכת הנוזל הח רוסס הרי השינוי בערבוב עצמו הוא שינוי גדול יותר כמו שדיברנו קודם אז למה צריך לעשות גם שינוי בסדר השפיכה כאשר עושים שינוי בצורת בערבוב עצמו לפי המהלך שלנו בשיעור היום אפשר להסביר את הדברים ששני השינויים הללו דרשים כדי שיהיה מותר לעשות את הפעולה גם לפי רבי יסי בר יהודה וגם לפי רבי השינוי בסדר השפיכה הוא נדרש לפי רבי והשינוי בערבוב עצמו הוא נדרש לפי רבי יסי בר יהודה כפי שנסביר כמו שלגבי המלאכה דאורייתא שלש למדנו את הדין שלמרות שההלכה כדעת רבי יסי בר יהודה בכל זאת למעשה צריך להתחשב גם בדעת רבי ובכל מקרה שהפעולה אסורה מן התורה לדעת רבי אסור לעשות אותה בשבת אפילו בשינוי כי צריך להתחשב בדעת רבי כך גם לגבי פעולות הלישה שאסורות רק מדרבנן שצריך להתחשב בדעת רבי לגבי סוג השינוי שצריך לעשות לכן בחרו יסה צריך לעשות שינוי גם בסדר החיבור והשיחה של היין לחרס כי הרי למדנו קודם שלפי רבי בכל מקרה ששפכת ה נוזל החומר נעשת בשבת צריך לעשות שינוי דווקא בסדר השפיכה של הנוזל והחומר לקערה ולא מועיל לעשות שינוי בגיבוב קודם לאידך צריך לעשות שינוי גם בגיבוב שיטת רבי יסי בר יהודה כי אומנם חרוסת היא בלילה רכה כך שהיא לא דומה למורס והיא גם הרבה יותר גסה מקמח רגיל כך שהחומרה שקיימת בקמח קולי לא קיימת בחרוסת ואם ככ היה צריך להיות שבחרו שס יועיל שינוי בסדר השפיכה לקערה כמו שמועיל כזה שינוי כזה בשיטה בבלילה רכה אז לא מובן למה בחרס צריך לעשות שינוי גם בערבוב עצמו לערבב באצבע או לנער את הכלי וכולי אז נראה לומר שזאת באמת חומרה שכך צריך לנהוג למעשה בפועל והסיבה לזה היא כי היות שלפי רבי יוסי בר יהודה מלכת לש וסרת ל לעשות את שתי הפעולות גם את השפיכה של הנוזל וגם את הבחישה והרבו של הנוזל והחומר יחד אחר כך לכן למעשה רצוי לעשות שינוי בשתי הפעולות זאת אומרת שגם כאשר עושים שינוי בסדר השפיכה לקערה מצד שיטת רבי עדיין להלכה למעשה צריך לעשות שינוי גם בגיבוב כדי שאדם לא יטעה ויתיר לעשות את אחת משתי הפעולות הללו הוא יתיר לעצמו לעשות גיבול כי הוא רואה שפה מותר לו לעשות גיבול בלי שינוי לכן עושים שינוי גם בגיבוש לשיטת רבי לכאורה אפשר לשאול למה לגבי שינוי בערבוב של הח רוסס אדמור הזקן מביא רק את השינוי שגבל באצבע או שיינער את הכלי למה אדמור הזקן לא מביא את האפשרות של שינוי ביבול עצמו שגבל מעט מעט שזה שינוי שמועיל בכל מקרה שצריך לעשות שינוי ביבול עצמו כמו שאמרנו לגבי לגבי קמח כולי ולגבי מורסן הי השינוי של מעט מעט מועיל בכל מקרה אז למה הדבור הזקן לא מביא שינוי כזה בחרס אז אפשר להסביר את זה בפשטות בחרס לא שייך שינוי של מעט מעט בכמות קטנה כי גם כאשר לילה סדר חל ביום חול מרקחים ביין רק מעט מחרוס כך ש מעט רוסס בליל שבת לא נחשב שינוי הרי לא שמים את כל הרסס בצלחת של היין לוקחים רק קצת ממנה אז זה לא נחשב שינויה יקח בשבת רק מעט לכן אדמור הזקן כותב שהשינוי שצריך לעשות בערבוב של הרסס במהלך הערבוב עצמו הוא או שירבב באצבע או שיערב בשפיה מכלי לכלי לפי כל זה יוצא לנו היום כלל גדול להלוך למיסה שבכל מקרה שאפשר להימנע בשבת משפיכה של נוזל לתוך מוצק כאשר הנוזל נספג במוצק אפילו אם אין בשפיכה הזאת איסר דרסה בין לפי רבי ובין לפי רבי יסי בר יהודה בכל זאת צריך להיזהר ולהימנע מלפו בשבת את הנוזל לתוך המוצק אפילו בשינוי אלא צריך לעשות את זה דווקא בערב שבת כך ראינו לגבי רוסס רק אם אדם שכח לעשות את זה לפני שבת וכך יהיה גם במקרה שאם היו עושים את זה לפני שבת הדבר היה פוגע בטעם של המאכל אז אפשר לעשות את הפעולה בשבת בשינוי וזה בתנאי שאין בזה מלאכה דאורייתא לא לפי רבי ולא לפי רבי יסי בר יהודה ודבר נוסף שלמדנו שכאשר עושים את הפעולה בשבת בשינוי השינוי צריך להיות גם בשפיכה וגם בערבוב