0:00 / 0:00
חזרה - מנחות דף צו | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי
524 views
השיעור מתקיים בימים א' עד ה' בשעה 9 בערב שישי ומוצ"ש משתנה לפי זמן כניסת ויציאת שבת במרכז דף היומי, רחוב נחל נועם 9, בית שמש שליחת מייל לר' אלי: [email protected] להקדשת שיעור: http://donate.mdydaf.com קישור לזום בזמן השיעור: https://Zoom.8MinDaf.com קישור לקבוצת וואטסאפ: https://Hebrew.MDYdaf.com קישור לקבוצת סטטוסים בעברית: https://HebrewStatus.MDYdaf.com #דף_היומי #זה_לא_הדף_זה_היומי #השיעור_של_ר_אלי#MDY #מרכז_דף_היומי
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
גן חוידשך בויסי
[קריאות עידוד]
נשמעס מדחי אומרת המיש אנחנו דף צ גבוב
עמד א' אומרת המיש לך קה גודו לשוסון
ואפיוסון
לשוסון אריכוסון ואפיוסון בפנים אז קודם
כל בוא נראה מה זה אפייה של כהן גודול על
אישו והזה הנה הם עשו עבודה מאוד יפה
חביתי כהן גודול
אה תראו את הנחמים בין התמונה הזאת לתמונה
הזאת אי אפשר לשוות
באמת הוא חזק וזה הישן למה לא החלפנו
>> אה בעזרת השם זה מחליפים גם את זה זה עליש
רבו יסאי את הארקוד ראינו אני לא שמתי לב
היה שמה ריקידה של הזה זה הניפוי והאפייה
או עכשיו שראינו את זה אז בוא נראה את
רש"י שנייה רש"י אומר ולדברי הכל אויז חצי
סורן שיחלק בו נכון היה שתי מידות בבית
המקדש שתי כלים שהיו מודדים אחד זה
היסורון ואחת זה החצי ייסורן אומר רש"י
להזכיר לנו שהחצי יסורון היה לו קדושה
שנכנס לשמה את הקם החו נהיה הקדוש על
המקום הייסורן השלם לא וזה כל המשנה בעצם
לא יודע שומע את עצמי כן
א מכיוון שהשתמשו בחצי סורון אז יש איזה
קדושה על המקום לכן לשוסון וריכוסם
והפיוסם בפנים מסביר רש"י לכן הכל צריך
להיות בתוך פסמקדש בתוך האזור רק מה
ולדברי הכלס
בסר של כהן גודל נמשך היה איזה קדושה
מהמשיכה של משה רבינו ושכור
שול מסביר רש"י מה להק בין החצישלם למה
השלם אין לו קדושה
בני שכל עוד מיד בנח שמציע לחוץ
כאן כל בן אדם שיש לו מנח רוצה למדוד אם
הוא הביא את את ה את הכמות הנכונה את
היסורון אז רגע אז מה קורה כאן עוד פעם
הכהן גודול עושה חויטן כל יום כמה הוא
עושה 12 סך הכל 6 בבוקר שש בצהריים איך
הוא עושה את זה הוא מביא ייסורן שלם מהבית
ואחר כך הוא לוקח כלי קטן של חצי יסורן
ומודד חצי יסורן משתמש בחצי חצי יסורן
בבוקר, חצי יסורן בצהריים החצי הזורן הזה
יש לו קדושו, זה נמשך
היה לזה משיכו ממילא אתה לא יכול להוציא
את זה מהבי מקדוש, אתה לא יכול להשתמש
בחצי יסור ואחר כך להביא הבית להביא מהבית
לבקדוש יש את זה כבר קדושה זה יוצא
אז כל מה שקורה אחרי שמודדים את החץ יסור
חייב להיות בתוך ביסה המקדוש נכון כי
למדנו
אחרת יש דברים שזה לא ככה זה חבידי קוהים
גודל ודוי חוסס זה דוכה שבת מה הליש או
הריך או אפיו זה דוכה שבת אתה לא יכול
לעשות את זה בחוץ ולהביא כי זה יהיה לי
אתה חייב לעשות את זה בשבת באותו יום
תחינוסון והר קדושון אבל התחינה אין איזה
קדושה שאתה תוחן והרקדוסון
הניפוי שראינו בסרטון אינון דויס שעבוס
למה כי זה אתה יכול לעשות לפני שבת אין
לזה קדושה אתה עושה לפני שבת כלל אומר רבי
עקיבא כל מלא חושב שלעשו סומר אפשר שבסנו
דוא זה שבס אם אתה יכול לעשות את זה כן
כמו שלמדנו במילו כל מה שאתה יכול לעשות
לפני שבת
זה לא דוחה שבת אז אתה תחינה אתה יכול
לעשות לפני שבת לפני שבת ושייה אפשר לא
לעשות זה רב שעבש אבל העריכה הפייה הלישו
אתה לא יכול לעשות לפני שבת למה כי יש את
זה כבר קדושה ואתה לא יכול לעשות בבית
ואתה לא יכול אתה חייב לעשות את זה בשבת
דואזה שעבז אומרת הגמורה כל המנוכס ישמיסה
כלי בפנים
כל המנוכס צריכים לעשות את ה את הליש או
את הריכו בפנים בתוך הכלי ואין ביס כלי
בחוץ ולא עושים את זה בחוץ שתי הלחם
אור קושיב טפוחים זה רבו יסאי זה טפח לפי
החזוני איש בערך 10 סנטימטר לפי רב חיים
לא זה שמונה אז ככה משהו כזה כן אז מה הוא
אומר שתי הלחם השתי הלחמים שאנחנו מביאים
בשבועס אורקו שבע טפוחים
כמעט 70 סנטימטר
ורוכבו ארבות וחוכים כמעט 40 סנטימטר
וכאניסאו ארבע אצבס
ועל זה אז רגע חשבתי לעצמי אבל איך נזכור
איך נזכור מה זה 70 סנטימטר כן את זה הף
פעם לא תשכחו בחיים זה הגודל של הלחם
איך איך חשבתי להביא את זה כי עכשיו הגעתי
מהזדה תעופה כן אז תראו זה ממש יצא טוב
זה מה אמרנו לא מכאן לכאן 40 הנה ממש כמעט
>> לא לא זה [‏צחוק]
ומכאן לכאן זה 70 לא הנה תסתכלו נראה
להראה ל
>> הנה סנטימטר לא 70
>> רגע כאן 70
אז א וכאן זה בוא בוא נראה כמה זה הגובה
זה שתי דפוחים כן 2 וחצי מה הנה מצוין או
ממש 20 הנה נוריד את זה זה ממש בגודל הזה
זה בערך בגודל הזה זה הלחם זה לחם שתי
הלחם זה ממש ענק
>> מזודה זה מזוודה שהשתמשנו היום זה לא
מזוודה סתם של אחת כל אחד כזה
>> כל אחד כזה שתי הלחם אורכו שבעו צפורחים
ורוכבו ארבע צפורחים עכשיו יש בעיה רציני
למה לחם הפונים אורקו יעשור תפוחים
אז מה נעשה זה לא אי אפשר או זה לא בעיה
בכלל למה
[‏צחוק]
ביחד עם זה זה לא בדיחה. מה זה בדיוק 30
סטימטר? רבסיי. זה לא יאומן כי סופר. הנה
זה מטר עם זה מטר זה מטר. הנה מטר אתם
רואים
עם הגלגלים ודאי עם הגלגלים זה קצת יותר
אפילו טוב
או אז זה שתי לחם לפחות לאורך אז לחם
הפונים אור כעסור טפורים ורוכב חמישו
טפורים זה כמעט 50 סנטימטר וקרנויסוב שבע
אצבס. מה זה קרנויסוב? על על ה על הפינות
שמו עוד בצק ככה שמו קרניים
שנראה בדיוק איך זה היה בט
>> וכאן לא יסוב שבע אצב בו סוף רבי יהודה
אומר שלא תיתה אם אתה רוצה לזכור זה דד
יהז עכשיו תזכרו שזה אותו רבי יהודה
באגודל של פסח דצח עדש באחו זהד יהז אם
אתה עושה מילה ממש משונה מה זה זהדד שבע
על ארב על ארבע 10 5ח שבע הקרניים הקרניים
זה שבע שמה זה שבע אמרנו שבע תפוחים על
ארבע תפוחים וארבע אצבעות לקרן 10 10
תפוחים חמש תפוחים ושבע אצבעות לקרניים זה
דדיה זמור בן זומר בן זו ונוסאתו על
השולחון לחם פוני לפני לחם פונם לפוני
תומד לחם פונים שו פונם זאת אומרת
זה לא לחם כמו שאנחנו מכירים, לחם כזה קצת
הגלגל, זה לחם עם פנים, לחם עם קירות, יש
איזה ריבוע,
יש כאלה שגורסים כאן פינים שיש איזה
>> איך
>> זוויות
>> זוויות השולחון אוגעסורו ורוכב חמישו או
השולחן
הוא 10 אורך, חמישה רוחב אז בוא נראה הוא
עשה משהו מאוד יפה כאן
[נשימות כבדות]
וואו וואו [מוזיקה] הנפינה בזהב כמו ב
ספים בימון
[מוזיקה]
אני מציע לכולם להסתכל על השופים החברים
[מוזיקה]
>> השולחן אורקי סורך וחמישו יש כאן בעיה
רצינית אם הלחם הפולם אורקי הסורך בחמישו
אתה מבין את הבעיה אז כל לחם תופס את כל
השולחן והיה שתי לחמים על השולחן אז מה
עושים אבל אם זה הלחם והלחם בולט החוצה אז
אין ברירה
צריכים לקפל אותו ככה וזהו שלא יבלוט
החוצה
לוקחים את מה שיוצא מהצד יש לך חמש טווחים
שיוצאים החוצה כי הלחם זה רק חמש טווחים
מכאן לכאן והלחם הוא 10 טוים אז שתיים
וחצי לכל צד מקפלים 2 וח פל 2 ח זה חמש
טפחים וזה העודף מקפלים
השולחן אורס בחמיש לכם הפונים אורס
כנגד רוחבוי של שולחון וכיפל תפוחיים הנה
זה יותר טוב זה הלחם הפונים והוא הוא בולט
החוצה אז אין בעיה אז פשוט מקפלים אותו
ככה
וכף אל תבחיים אומר צומקה ותבחיים אומר
צמקן
וסך הכל מה קפלת? הכפלת חמש תפחים ואז
נשאר לך חמש טפחים על השולחן נמצא אורק
ממל רוכמי של השולחן אז האורך שלו פתאום
נהיה הרוכב של השולחן של חמש טבחים דברי
רבי יהודה רבי מאיר רומר השולחן אור כ1
ורך בישו כי יש כ מחלוקס איזה אמו אנחנו
מדברים אמו של חמש כי בתורה כתוב שזה שתי
עמות אורך עכשיו שתי עמות יכול להיות 10
תפחים או שתי עמות יכול להיות 12 2 * שש
אז הוא אומר שאנחנו הולכים לפי האמו של שש
טווחים אז זה 12
הולכנו 12 רוח בשישו לך פורקסור ורך
בחמישו זה זה נשאר אותו דבר האורך זה 10
נון אור כנורך בשולחן עכשיו יש לך 10
טוכים על שש טוכים אז כמה נשאר לך ארבע
טבחים ואת הארבע אתה מחלק לכל צד כף
תבחיים מכאן תוכחים זה לא 2 וחצי זה שתיים
תפוחיים רווח באמצע כדי שתהיה רוח מן השב
ואז אז יש לך שתי טפחים רווח בין שתי
המערכות
למה כדי שיהיה רוח אבשו אומר שוםסם שני
בוזכי לבנו שלכם הפונם אז זה כבר היה לנו
אנחנו מכירים את השיטה הזאת מאוד ואנחנו
אנחנו כאילו זה מה שראינו כל הזבוכים
שהבוזיכין אם לוונו שתי הכפות האלה
מלבוינו הם בין בין שתי התפחים האלה לכן
צריך שתי תפחים אומר לו ורקבנ נמר ונוסעת
על המרכז בואנו זה חזור בשבילנו כתוב על
המרכז שזה צריך להיות ככה תשים את זה על
מה אתה שם את זה בן
בואני זעק אומר להם הרי כבר נאמר אנחנו
עדיין במשנה כן או הרי כב נאמר ואולוב
מתנה שכתוב שאפרים
מנשה על אפרים לא יכול להיות שהם על אפרים
מה הם גרים על הם על אפרים לא הם ליד
אפרים ורבו סניפים שזו שום
מבוצל מראשהם והיה כן לא היה לי הרבה זמן
לראות את הזה אוקיי וארב סניפים של זוב
ישום הסניפים זה הקירות האלה כן מפוציהם
שיסוכם בהם שניים לסדר זה ושניים לסדר זה
אז היה שתי קירות לפי פשט אחד הם היו
רכבים כמו כאן בסרטון הזה לפי פשט אחר הם
היו דקים כמו שראינו אתמול את מפוצלים אתם
זוכרים משהו מפוצל כזה שניים צד זה שניים
צך הכל היה להם ארבע חתיכות של זהב כאלה
>> ושמונה
קונים כחצי קונה חול הקנים שולחים מצד לצד
בוא נראה אם יש לנו משהו
הנה משהו כזה זה הקנים שולכים מצד לצד הם
היו חצי והזה ו28 הנה קונה כיחצי קונה כל
צריכים להבין איך הגענו ל-28 זה נראה
בהגמורה 28
כ אתה עושה חשבון 12 לחמים כפול 3 קנים זה
אז איפהשהו אין למעלה אין קנים למעלה נכון
וצריכים להבין איך זה אוקיי 14 לסדר זה
ו-14 לסדר זה 14 קנים לצד ימין ו-14 לצד
שמאל לא הסידו קם ולא נטילוסד חס שרס אי
אפשר להוריד את הקנים בשבת ואי אפשר
להכניס את הקנים בשבת למה זה בנים וסתירו
בניסטיר בכל אסור אלא נכנס מערב שבס ושו
שומטוי ונויסנוי לאור כששוחון עושים משהו
כזה. אם שמתי לב כאן לפני שהסרטון התחיל
כאן כל הקנים יושבים על הרצפה וגם בכיוון
הנכון הוא שם את זה יפה זה בכיוון האורך
של השולחן לא ברוכב של השולחן והנה גם
יכול להיות שזה תלוי
בשורה הזאת כל הכלים שהיו במקדוש אורקון
לאורקוי של ביס כמעט כל הכלים כל הכלים
כתוב כאן
הולכים באורך של אה שכחתי להכניס כאן
תמונה באמת של האורך של רביס מקדוש כן
שאתה נכנס להיכול בוא נגיד שאתה נכנס
לאיכול זה האורך אז השולחל הולך כמו שאתה
הולך לתוך האכול באותו צורה מי זרך
למיירוב איפה ה הכניסה לביסמית במיירוב
אתה במזרח ואתה נכנס לכיוון מיירוב הקודש
הקדוש במיירוב אז לכיוון מזרח מיירו אומרת
הגמרא כל המנוכוס
יש בו אין מס כלי מבפנים אמרנו שצריכים
לעשות את הליישו ותריכו בתוך
לכל המנוכס שסרבי זומני
אומר להם הרי הוא אומר ויאמר אלי זה
המוקשיב שלשםחטוס ושם
אשר יובוס המנח אז כתוב באותו פסוק חטוס
ושם ומנחת
הוצחו
לא לצאת החוצה שלא יהיה יוצ הגמור מנחדש
חטוס המנחה זה דומה לאשם מה אושם כלי אף
מנח מכונה מיתונקי אושם חדש שאתה מבשל
אותם אתה חייב לבשל אותם בתוך בסיס המקדוש
כי אסור לצאת מהבסמקדש מחדש באושר אתה לא
יכול לבשל את זה בבית כי אז יהיה יוצה אז
אתה מבשל את זה בכלי אז גם המנחו בתוך כלי
וככה אנחנו יודעים שכל המנוחוס יש להם כלי
והכלי בפנים השוכן אסור אומר רבי יוחנן
דבר תפוחים אומר ציפל
אם אתה אומר שאתה
את העודף של הלחם. יש לך 10 טפוחים שאתה
אתה צריך לשים 10 טחים על חמש טוים. אז
איך אתה עושה את זה? אתה מקפל את זה. מקפל
למעלה. אז כמה נשאר? אם יש לנו רוחב של
חמש טוכים והלחם הוא 10 אז נשאר לנו חמש
טוכים שאנחנו לא יודעים מה לעשות איתו.
אתה שם אותם למעלה שתיים לכל צד. אז יוצא
כפל נמצא שוכ מקדש חמיש אוספוכים למעלה אז
זה הולך ככה אז אם ככה כל
לחם 2 וחצי דפוחים
אז כפול 6 יוצא 15
איך יש קדושה למעלה מה זה קדושה למעלה שה
שהלחם מהפם יש להם קדושה זה פשוט אבל
אפילו אם אתה שם שמה דברים אחרים בוא נגיד
אתה שם שמן של איזה של איזה מנחה אחרת אתה
שם למעלה
>> אז זה מקדש אותו זה מה זה החידוש כאן זה
מקדש אפילו דברים שלא אמורים כי יש קדושה
הקדושה עולה עד 15 תפוחים למעלה
>> השולחן מקדש
>> כן
>> שאתה מכניס את הלחם על השולחן אז זה נותן
לזה קדושה אבל זה נותן קדושה עד 15 תפוכל
דברי טפחים כיפל ואם רק אתה מקפל שתי
טפחים אז 6 * 2 כמה זה 6 * 2 או 2 כפ נמצ
שוכ מקל 12 טוחים למעלה 12 טבחים שואלת
הגמורה רגע לא חשבנתי כקונים הרי בין
הלחמים יש קנים אומרת הגמורה קונים שקוי
משה כאילו עושה משהו כזה זה רבי מאיר
שתי תפוחים כפול שש רגע איפה משהו כאן כאן
יש
תופס מקום
>> זה תופס קצת מקום זה כאילו לא תופס עכשיו
כן עכשיו זה לא תופס זה היה בפנים שואלת
הגמור קונים שקוויים משהקלו קונים שקו משה
כללו זה בתוך הלחם ויאמור שואלת הגמורת זה
לא יכול להיות למה אתה בכלל שם קנים משום
היפושי לחם כדי שזה לא יתהפש שיהיה אוויר
ביניהם סוב סובב כל מי של לחם אבל אם זה
לא תופס מקום אם זה מושקע בפנים, שקוע
בפנים אז אז הלחם שוכב בעצם אחד על השני
ואין אוויר שעובר ביניהם אומרת הגמרא מהגב
לאיפורטו לא לא זה לא לגמרי יש טיפה רווח
בין לחם ללחם שת הגמורה ויקופטו אם ככה אז
זה לא בדיוק 12 טפחים זה 12 5 מילימטר כן
לא יהבת טפחוש לא אנחנו רק מחשיבים עכשיו
תפחים לא נכון יש כמה סנטימטר של רווח בין
לחם ללחם אבל זה לא זה לא העניין שלנו זה
לא סופרים את זה שואלת הגמור ויקב בזיכים
אם הבזיכים על הלחם אז יש לך 12 תפחים או
15 תפחים פלוס
פלוס הבזיכין אז מתרץ את הגמורה זה ככה
שהבזיכים בתוך הלחם הם לא תופסים מקום על
הלחם הם בפנים בתוך ה בתוך הרווח שמה
בגבי דלחם אבי יעשה
ולבעדי לחם הבוקימי
הם הגובה אנחנו רק מחשיבים את הגובה של
הלחם
הם לא הם לא נחשבים הם לא הם לא תופסים
מקום שואלת הגמורה וקי קרונוס מה מהקרניים
קרונוס לגבי דלחם כיף להור
שמו את זה בפנים ככה אין קרנות ולחם דלחם
גיבלנו ולחם עליי הוא נוכל
הלחם
הוא כל אחד שוכב על השני
שואלת הגמורה וכי מסגרתי מה אנחנו עושים
עם המסגרת של השולחן אם הלחמים זה בדיוק
חמש טפוחים השולחן הוא בדיוק חמש טבחים
ויש מסגרת הנה לכן הבאתי את זה יכול להיות
שיש משהו יותר יפה בוא נראה אם הוא עושה
משהו או הנה מסגרת המסגרת מצוין עכשיו אם
הלחם הוא חמש טווחים הוא לא יכול להיכנס
בתוך המסגרת
הוא חייב לשכב על המסגרת. אז למה אתה אומר
לי שהקדושה של הלחם מגיעה עד 15 טווחים או
עד 12? זה 15 פלוס המסגרת.
אומרת הגמורה כמדומה מסגרת למטו. בוא נראה
אם יש לנו למטו.
הנה אם זה המסגרת כאן אז זה היה ככה
המסגרת לכיוון למטה ולמד מסגרת למעלה סו
פרקוד מפקדו אז הוא יצא החוצה ככה או זה
גשמק הוא יצא החוצה לצדדים כמו שבן אדם א
נישן אחורה קצת על הכיסא אז המסגרת לא היה
ישר הוא היה ככה אז זה נתן לה לחם של חמש
טבוחים להיכנס בפנים ולחם שולחן אבי יוסף
נכון והלחם יושב בפנים כמו בתמונה כמה ממש
יפה איזה תמונה וואו רבי יוסף כדיסני רבי
יוסי אומר לא היה שם סניפים לא היה שמה
קירות כמו שראינו ה איפה זה היה סניפים
עוד פעם או הנה הנה יש הוא עושה יפה הנה
מסגרת למעלה מסגרת למטו המסגרת הנה המסגרת
למטה זה לא תופס מקום על השולחן רבי יוסי
אומר לישני מסגרת ששוכמדס הלחם
אתם שומעים רבי יויסי אומר שלא יהיה
הקירות למעלה כמו שראינו קודם ככה היה
נראה השולחן בדיוק כמו בצד ימין ולא
לא ככה סניפים בצד כן הסניפים האלה הזהב
שולה למעלה לא היה מספיק רק שיהיה תראו מה
שהוא אומר שהסניף המסגרת הזה זה מה שתופס
את כל הלחם כאילו שלא ייפול מהשולחן אבל
זה לא תופס את זה עד למעלה רק את הלחם
למטה הוא אומר אומר לו מסגרת למטה אוסו ו
חולקים עליו אומר זה לא תופס כלום כי
המסגרת בכיוון ההפוך זה לא תופס אומר רבי
יוחנן אומר רבי יוחנן דברי מסגרת למתו
תב לא מספכס טמיון אוקיי מה זה תו לאמספכס
אם יש לך שולחן והשולחן הוא חלק
אז זה פשוט כלליץ אין לו שום צורה האם זה
מקבל טומא או לא
>> אין לו תוך
>> אז בוא אז נראה שאולי אתה לא צודק
ותבל מספכס אתה הופך את השולחן ואז עוד
פעם יש לך חלק אז אומר רבי יוכנון זה מה
שקורה כאן לדברי נסגרתי למה טוסו תבלה
מספכת טמיו למה אז אומר רש"י כאן נראה לי
שהכנסתי את זה כן אומר רש"י שכוח קובי
כשולחון של מקדוש שהוהי מקבל טומו אז קודם
כל רש"י אומר זורק לנו השולחן היה מקבל
טומ
ואנטב לזו קשר פשוט כלי איץ למה זה לא כמו
פשוט כלי איץ אז אם זה היה בגודל הזה יצחק
אתה צודק זה לא מקבל טומא למה זה חלק
איןזה אין איזה ביס קיבול דרחובי בז
קיבולו בקיצור מכיוון שזה שולחן ענק זה
נותן לזה טומ כי זה זהזה הנה תראה מה שהוא
מקבל הוא לא צריך ביס קיבול הוא מקבל את
הצלחת שלך זה הבס כיבול כל פשוט נגד
אוקיי בסדר
אז אומרת הגמור לדיזג למטלה מספרת טמיו
השולחן
הוא טמא אז חייבים להגיד שהטבלה הזאת
מכיוון שהשולחן חלקה
מכיוון שזה מתהפך זה טמא לדבריו אם הוא
מסגרת למעלה אויסו אבל אם המסגרת למעלה
טבלה מספרס תיבו ילוך אנחנו עדיין לא
יודעים מכיוון שיש לזה מסגרת אז זה הביס
קיבול שלו עכשיו יש לו ביס קיבול אז אני
לא יודע
אם משהו חלק הוא טמא או לא טמא. אם המסגרת
למטה אז למה הוא טמא? הוא טמא מכיוון שזה
רחב ויפה כמו שהסברנו אבל אם המסגרת למעלה
אנחנו אין לנו שום ראיה. מכיוון שהשולחן
טמא יכול להיות בגלל שיש לו בייס קיבול יש
לו יש לו קירות מסכן הוא טמא.
בכלל זה שולחן בר קיבול לטומ שואלת הגמורה
למה הוא מקבל טומאות כלי עץ לנחס הוא זה
שולחן וביסמק זה שהוא לא זז. כל דבר שהוא
לא זז אם יש לך
א ארון ספרים לא יודע זה לא זז אז זה לא
זה לא זה לא מקבל טומה וכל כלי זוסנ אחר
זה מקבל טומית
עלמה באמת דומי דסק זה צריך להיות דומה
לשק מה השעק מטלטל או זה מטלטל אתה יכול
להזיין את זה ממקום למקום מול ורי קול אתה
מטלטל את זה שזה מלא ורק אף כהל מטלטל
ורקל זה צריך להיות מטלטל מלא ורק והשולחן
הזה לא מטלטל לא מטלטלים אותו אומרת
הגמורה לא מי שיודע יודע את הסיפור
שוחנטלטמו לבריקון מתי היו מטלטלים זה
יצחוק
>> מתי לא איפה
שהיו
>> לא יותר טוב כי דרשלוקיש דומר שלוקיש מה
דסיב על השולחן טור טוב בכלל צריכים לשמור
שהשולחן יהיה טהור אומר אז הוא אומר טוב
בכלל דיגת טומי
>> או בוא נראה לכם בוא בוא נראה לכם כדי
שתזכרו לא לשכוח את זה
אבל אפשר לראות את זה במסך הזה זה יותר
טוב
>> אז זה ככה נראה לי שטויס מסבירים שזה היה
עדים העדים יוצאים בחוץ
[אנחות]
דומר שלו שולחן תורטומ
אלא מלמד שמגבי מוסל רגולים
היו עושים רצו להראות את הנס
זה היה קידוש השם לא לרגולים הואמר בוא
לחם כל מי שהגיע לרגל היה מקבל הפתעה
ואמרים להם רוחי בסכם לפני המורכים כמה
הקדוש ברוך הוא אוהב אותכם תראו הלחם הזה
נעשה לפני שבוע ועדיין יוצא ממנו חום או
לפי שיטה אחת שזה לא היה שמה ממש עדים אז
עשו כזה כשולי ראו שזה ממש טריעי
כי דברי רבייש בן לוי רב שעו בן לויז גוד
בלחם הפונים סילוק כסידורוי שהיו מוציאים
את זה מהשולחן זה היה בדיוק אותו חום כמו
ששמו את זה שנאמר לא שום לחם חוים ביומי
לא כוי כי יומי לא כוי ביומי לא כואל
את הגמור ותי בוגלים משום ציפוי זה מקבל
טומ כי זה מצופה בזהב כמו שראינו בסרטון
שואל את הגמור א אבל השולחן כפי שראיתם
בסרטון לא נראה את כל הסרטון איפה זה היה?
אבל דייב תעשה ככה באמצע שרואים שזה מצופה
זהב מצפים זהב מי לא התנענשולכם והדול בקי
שנפטחו שנבחסו שנשברו או הנה בסדר משהו
כזה
או או הנה מצפים זהב
[מוזיקה]
זהב טוב
>> [מוזיקה]
>> לא רגע זה לא [מוזיקה] בסדר אם אתם כבר
מחליפים את זה דייב תקשיב אם אתה מחליף את
המסכים האלה אתה צריך להחליף גם את זה
[‏צחוק]
מי לא התנהשולחן והדולביקי שנבחסו יש לך
שולחן יש לך כיסא מתקפל שנשבר או שכחיפ
בשיש שמת זה שיש ושיר בהמוקס
כאילו נשאר קצת עדיין לעשות משהו מהשולחן
הזה נשאר קצת צת לעשות עם הכיסא אתה יכול
לשים על זה זה לא שבור לגמרי טמאים זה
מקבל תומ רבי יהודה אומר מוקנוכס לא הוא
אומר זה לא מספיק שאתה יכול לשים
מוקנוכס חטיחוס אתה יכול לשים שמה בשר
שירין לא שיר לא אם זה מספיק לזה אם יש לך
מספיק מקום בשביל זה זה מקבל טומר וכי תקם
בציפו מד טוב אז הקולפולים זה מקבל טומר
שיש לך שמה את הציפוי חיט קם בציפוי קם
בציפוי שימד אולי תגיד לא אם זה ציפוי שלא
ממש דביק
עם מסמירים לתוך השולחון אני לא זוכר ראו
את המסמירים ראיתי עושה עם מסמירים לא זה
לא להכניס מסמר הוא הכניס לעשות צורה אבל
זה לא אה יכול להיות רגע יכול להיות שיש
כאן טעות צריכים לראות את זה מהתחלה לא לא
אומר שזה טעות יכול להיות שזה לפי שיטה
אחת שיש שמה מסמירים איך איך איך הזהב זוק
לשולחן
כן כן אבל צריכים
לא רצים לראות את הסרטון
לא לא זה לא זה לא בעיה [מוזיקה]
כאן כאן רגע קך
לא זה בסדר [מוזיקה] גמור זה בסדר זה סתם
לצורה
אה מצוין אוקיי הוא טוב הוא טוב אז אולי
תגיד שתלוי אם אם היה שמה מסמר או לא כי
אם אם זה רק מצופה שמת ציפוי כמו מכסה אתה
יכול להרים את זה אז זה לא זה לא חלק
מהכלי זה לא חלק מהכלי זה לא מקבל הכלי לא
מקבל טומה השולחן לא מקבל טומה ובוא
מנישתוגש מרבי יוחנון בציפוי אומד או
בציפי שני אומד הוא שאל את רבי יוחנן האם
זה היה מסמירים בלי מסמירים בשכיפה
לבזביזוב או בשלא לבזבז האם חיפה את
המסגרת או לא
>> בז איך
>> אבל זה אין נ לך יש נ שמה
>> אה לנו יש ו באז ועודו
רשי לא
>> אה ברשי יש נ
>> כן לא יודע לבזבזן לבזבזן ואומר לא יש
ציפוי לאנציפ רבי יוחנן אומר לשלוק זה לא
משנה לא יש לזן ולא יש לא חיפז בז בזוב
הולכים לפי הציפוי
וזה מקבל טומו אז שואל את הגמורה למה אתה
צריך להגיד לי
זה פשוט הכלי זה לא פשוט כלי תב לא מספכת
לא מספך
תכלס יש כאן ציפוי וזה מקבל טונראה את השר
מחר הבוסי שלה לכם ערב טוב ונעים