אופן שימושן של יתדות המשכן ההכניסו שם `יתד נאמן`? פרשת תרומה הרב יחזקאל סופר שנת תשפ"ד

שלום לכל צופי מאזיניו והשבוע אנחנו נכנסים לפרשת תרומה הפרשה של ועשו לי מקדש שהוא משקף את ושכנתי בתוכם את המקדש הפנימי שבכל יהודי היום נלמד על פריט אחד קטן מתוך כל מרכיבי המשכן ונראה איך הרבי מפרש אותו בליקוטי שיחות חלק ו ב איך זה משתקף גם בעבודת השם בנוגע ליריעות של המשכן שהיו צריכים לחזק אותם אל רצפה שהם לא יעופו אז כתוב בפסוק בפרק כז פסוק יט לכל כלי המשכן בכל עבודתו בכל יתי דויו וכל יתדות החצר נחושת מסביר רשי על הפסוק דותי כמין נגרי נחושת זה בלשון חזל נגרי זה כמו מסמרים שפיצים כאלה עשויים ליריעות האוהל שמכסים את המשכן וגם לקלעי החצר שהיו גם כן כמו וילונות כאלה שמקיפים את החצר וצריכים להצמיד אותם שלא יעופו אז קשורים במיתרים היתדות היו קשורים במיתרים חבלים כאלה סביב סביב בשיפולי הם של היריות כדי שלא תהה הרוח מגבי התם זה התפקיד של היריות של היתדות לתפוס את היריות ממשיך רשי ומגלה ספקות אי וודאות אומר ואיני יודע אומר רשי אם חובן בארץ כלומר האם היתדות היו תקועים בתוך האדמה כמו שעושים היום באוהלים בצבא כשמקימים יש שמה כאלה יתדות ברזל שתוקעים אותם חזק באדמה והאוהל קשור עליהם או קשורים ותלויים יכול להיות שהם לא נתקו בארץ הם היו קשורים ותלויים בחוב דם הכובד שלהם מכביד שיפולי עריות שלא ינועו ברוח ז אומרת לפי הגישה הזאת הם היו בעצם הפוכים השפיץ של היריות היה למעלה והובד החלק העוה של היריות הראש של היתד הבסיס הרחב היה למטה ומשקולת תפסה את היריות שלא ינועו ברוח זה רשי מסתפק איך זה היה האם זה עמד מתוך תקיעה בארץ או מתוך הכובד ה המשקל מסיים רשי ואמר אני כאילו מה נראה לי ששמן מוכיח עליהם שהם תקועים בארץ עצם השם שלהם מוכיח שבאמת היו קויים למה לכך נקראו יתדות הוא מביא גם סימוכין ומקרא זה מסייעי פסוק בישעיהו שאומר אוהל בל צען לא יזוז בל ישע יתדותיו לנצח כי הם תקועים באדמה אז אי אפשר להסיע אותם עד כאן דברי רשי שואל הרבי שליחה צריך להביא מה פירוש שמן מוכיח עליהם במילה יתדות לא כתוב מה היה עם המקוים בארץ או ששמשו כמשקולת איך איך השם מוכיח את זה ואם זה מוכיח אז למה רשי אומר ואיני יודע את כן יודע למה הוא היה צריך להוסיף רשי עוד פסוק זה מסיע ואם הפסוק סייעני אז למה הסתפקתי אני יודע שאלה שלישית הרבי שואל זה שית ידות הם דבר שתקוע זה דבר ברור זה ישנם על זה כמה וכמה פסוקים מפורשים למשל בסיפור של יסרה כתוב שיעל לאשת חבר הקיני בשעה ש הרדימה את סרה ותבוא אליו בלת ותתקן את היתד ברקתו אז רואים שיתן נועד לתקוע אותו עוד פסוק מביא הרבי מישעיהו שם כתוב הוקעת יתד במקום נאמן זה מעלה שאלה האם באמת במשכן הכניסו יתד נאמן ושני הפסוקים האלה שכתוב בהם מפורש שזה תקוע הם כתובים בתנך לפני הפסוק שרשי הביא אוהל בלי צען אז מם כך מה מה אתה מתלבט פסוקים אפ אתה וצ לצך פירושים מישעיהו יש פסוקים קודמים לכן הרבי שעל כורחנו צריך להגיד שרשי היה ברור שבכל מקום אין ספק שתכונת היתד היא בשביל לתקוע אותו בחוזק ולכן גם ברורה ללא הצורה שלהם שהוא אומר כמין נגרי נחושת זה כמו מסמרים ענקיים כאלה ההתלבטות של רשי רק לגבי מה היה בפועל לא מה התפקיד הכללי של יתדות בכל מקום האם גם במשכן היתדות היו תקועים בפועל בארץ או שמ השתמשו איתם כמשקולת והצמידו את היריות רק עם הכובד שלהם שהם הפוכים כש המשקולת אהבה למטה מושכת אל האדמה ולמה באמת רשי מתלבט אם תמיד תפקידו של יט זה לתקוע אותו בחוזקה אז למה כן הוא מתלבט מהרבי יכול להיות שהתלבטו אותי בגלל האופי של המשכן שהוא היה הראי ונייד וכל פעם ויסו ויחנו ויסו ויחנו אז מסתבר אולי לומר שכדי למנוע תרכי את לתקוע את היתדות בארץ ואחר כך בשעה שצריכים לנסוע צריך לעקור אותם מהתקיעות שלהם החזקה באדמה אז אולי השתמשו בהם רק כמשקל כובד ולכן הוא מעלה ספק שאולי בגלל האופי המיוחד הד של המשכן פה לא תקו אותם בפועל כך צריך לומר בל אומר הרבי הנחה הזאת קשה לומר אותה מדוע אם נניח שרשי סבור שהם שימשו כמשקולת בלבד אז מה טעם לייצר אותם בצורה של יתדות יכולים לעשות אותם ככדור או קוביות כמו משקולות תמיד למה לייצר אותם בצורת יתדות אם הם לא תקועים בארץ אם הם רק משמשים כמשקולת דבר שני אומר הרבי אם הספק שרשי מעלה זה לא על צורת הידידות אלא הספק שלו אם בפועל היו תקועים בקרקע או לא מה תועיל הראייה משמן מוכיח עליהם שמם יתדות אני יודע שתמיד דות תוקע השאלה אם כאן גם השתמשו בהם כך השם לא מוכיח את זה וגם מה הוכחה מהפסוק אוהל בל צען בל יסא את עדותיו לנצח שם לא מדובר באוהל של המשכן שם מדובר בסתם יישוב של אוהלים שיכול לשבת שם חמש שנים גם אז אם כך מה הפשר של הראשי הזה מה הספק של אומר הרבי מקרים כאלה צריכים להסתכל קצת בפריפריה בסביבה של רשי ובואו נציץ בדיבור המתחיל הקודם באותו פסוק פסוק יט פרק כז אז הדיבור המתחיל הקודם הוא לכל כ המשכן אומר שם רשי מה פירוש כלי המשכן שהיו צריכים להקמתו ולהורדת איזה כלים אז הוא אומר כגון מכבות מכבות זה פטישים קורנסים לתקוע ית עידות ועמודים שואל הרבי פיליפ לוים איך רשי מפרש בדיבור המתחיל הראשון בוודאות שמה עושים עם היתדות לתקוע יתדות שתוך כדי דיבור המתחילה בא השני הוא אומר ואיני יודע אם תחובים או תלויים סתירה מני הובי חדש הרבי דבר נפלא חייבים לומר שבמשכן היו שני מיני יתדות בספר מדבר פרק ד פסוק לב שמדובר שם על המשכן במסעות שלו אז כתוב שם פסוק ויתדות ומטריה אומר שם רשי של מי מטריה של מי של עמודים שהרי יתדות ומיתרי הקלאים במשא בני גרשון היו ויתדות ומיתרים היו לה ריות ולקים מלמטה שלא גביהם הרוח עכשיו שימו לב לחידוש והטיות ומיתרים היו לעמודים סביב לטלו בהם הקלעים בשפתם העליונה בכלונסאות קונדסין כמו ששיה במלאכת המשכן בואו נראה בקלעי החצר יש עמודים בין עמוד לעמוד יש כמו ויילון עכשיו למעלה בין עמוד לעמוד יש קלונס כמו בוילונות שלנו קרש כזה ועל הכלונס הזה תלויים הוילונות איך הם תלויים קושרים את הוילון עם מיטר ותוקעים יתד לתוך העמוד למעלה כשהיד תקוע בתוך העמוד אז הוא יכול להחזיק את הכובד של היריעות מלמעלה אז שמה הידידות העליונות בשפתם העליונה של הקלים ברור שלא יכול להיות בכובד הכובד לא מושך אותם למעלה שמה צריך שהידיות יהיו תקועים בתוך העמוד אז הם יכולים לשמש ובים לעמודים שיכלו לטלו עליהם את היריעות בשפתם העליונה ובאמת רשי ממשיך ואומר באריכות שמה שבכל עמוד ועמוד היה תקוע שמה יתדות ולה קונטס דרך טבעתה באונ קליות שבעמוד וראשו אחד תקוע בעמוד היתדות העליונים כאותם שעושים להציב דלתות אז יוצא שבקשר למה שרשי אמר מקבות לתקוע בהם יתדות נכון זה ביתדות העליונים שם אין ספק שם אסור לתקוע אותם אבל הספק שרשי מתלבט בו זה בקשר יתדות שהיו למטה בשיפולי העריות שצריכים למתוח את הערייה כלפי מטה שהרוח לא תעיף אותה אולי שם זה לא היה תקוע זה רק היה משקולת למה בגלל הניידות של המשכן אז איפה שאפשר פחות לתקוע ואפשר להשתמש בלי תקיעה רק עם המשקולת עם הכובד אז אולי השתמשו בזה רק למשקולת אז אין סתירה בין שני הרעשים האלה מה שהוא אמר לתקוע ידידות זה בעליונות הספק של רשי זה בתחתונה א אבל שאלנו קודם שאלה אם יש צד להגיד שאולי השתמשו בזה כמשקולת אז שאלת את השאלה למה ליצ אותם בצורת יתדות שיעשו קוביות או כדורים כבדים אם אתה עושה דבר בצורת יתד עם שפיץ עם חוד אז הוא אמור להיות תקוע באיזה מקום אז אומר הרבי רעיון פשוט רעיון טכנולוגי היות ושפתם העליונה הוצרכו הידידות ל להיות תקועים ואז היו חיייבים לעשות אותם עם שפיץ שנתקע בתוך העמוד אז בגלל זה עשו גם את הידידות התכת באותה צורה למה שתי סיבות אומר א' מבחינת יופי שהיתי העליונות והתחתונות יהיו מאותו סוג למרות ש אלה היו של כסף ואלה היו של נחושת אבל הצורה היא אותו דבר יש התאמה בין העליונים והתחתונים זה יפה יותר דבר שני אומר הרבי כדי לחסוך הרי איך עשו את זה לא קנו את זה בקול בו בקניון הרי שמה היו מייצרים בתוך ד דפוס היו עושים דפוס ויוצקים לתוכו כל כלי הוא כלי אז בשביל מה לייצר דפוס נוסף שונה אם כבר יצרנו דפוס שבו אני מתיך ויוצק בו יתד בצורת שפיץ נשתמש באותה תבנית גם ביתדות שלמטה כדי לא לבזבז עוד תבנית נוספת בצורה שונה ואז נשתמש בה לכובד אז אם ככה השאלה הזאת של הצורה שגם אם זה שימש למשקולת הכובד זה היה צריך להיות בצורת ידידות כמו למעלה אחרי שרשי קבע שמצד עצם העניין אין לו הכראה אין הכראה ברורה איך זה היה הצורה של הידידות ברורה התפקיד של הידידות תמיד בכל מקום גם הוא ברור אבל כאן במשכן אין הכראה לראשי אז היות ואין הכרעה אז לכן הוא מביא עכשיו ראיות לנטייתו האינטואיטיבית איפה רואים את זה כשרשום ואומר אני או שאומר ליבי אומר לי זה סימן שרשי אומר לפעמים דברים ש כך נראה לו ואז הוא מביא לזה שתי רעיות זאת אומרת הוא נותן מצד עצמו ללמוד שהם כן היו תקועים בארץ ווא ור אני שהם תקועים בארץ ה מביא שתי רעיות מה הרעיות א' לכך נקראו יתדות אם בפועל הם לא היו תקועים באדמה אז גם אם צורתם היא צורת ידידות לא סביר שהפסוק יקרא להם יתדות הוא היה קורא להם משקולות אם הוא קורא להם יתדות קור עליהם על שם השימוש של יתדות שתקועים ב מביא עוד הוכחה גם אם נרצה לומר שזה לא הכרח ש הכתוב לא חייב לקרוא להם דווקא על שם שימושם בפועל אולי הוא קורא להם רק על שם צורתם אז הוא אומר מקרא זה מסיני מה מה ההוכחה מהפסוק אוהל באלי צע בלי ישה עדותיו לנצח מה לומדים מזה שכל אוהל אוהל כתוב אוהל הוא תמיד הראי יציבותו של האוהל שבא צען שהוא לא יזוז זה על ידי שעתידות תקוים בארץ שאי אפשר להזיז אותם אלו שתי הראיות שרשי מביא לנטיית ליבו אבל היות אומר הרבי שאין ההוכחות האלה מוחלטות כי זה לא יהיה מופרח להגיד שבמשכן היות ותנאי הניידות שלו הם מיוחדים אוהלים ה באמת הרב יש אוהלים שנשארים במקום כמה עשרות שנים המשכן הרי כל פעם מפרקים מרכיבים מפרקים מכבים אז אולי בגלל האופי המיוחד של האוהל הזה ש יותר רים מי סתם אוהל אז אולי א יש לחלק בין אוהל סתם שהבעלים יכול לגור בו כל ימי חייו לבין המשכן לכן גם אחרי שרשי הביע את נטייתו לצד אחד הוא עדיין נשארת ההצהרה שלו ואיני יודע זאת אומרת זה לא החראה סופית עד כאן הרבי הסביר את רשי פי פשוטו עכשיו הרבי עובר קצת להסביר את הינה של תורה שמונח בתוך הרשי ה מבואר שבית המקדש נבנה בעיקרו מדומ להורות שהקדושה חדרה בו עד התחתון ביותר בית המקדש היה כבר שלב מושלם בדירה חתונים אז האור האלוקי חדר עד לדומם שכל הבניין היה דומם אבל במשכן שהוא היה שלב התחלתי של השראת השכינה אז כתוב ששם השכינה חדרה באופן מדורג למעלה על המשכן יש אורות ביריות עיזים בצמר הכיסוי של המשכן עשוי מן החי גוף המשכן הקירות שלו ציי שיתים צומח אחרי זה יש קרקע המשכן הוא דומם וקרקע המשכן הקדושה לא היייתה נצחית שוב להזכיר את זה זאת אומרת ברגע שהמשכן נעקר במקומו וישאו ויחנו במקום אחר המלבן הזה של המשכן לא הוקף בגדר זהירות קדושה לא להיכנס למקם המקדש אין לו קדושה זה מראה שהקדושה לא הצליחה לחדור עד לדומ אבל בכל זאת חייבים לומר שבקרקע המשכן גם הייתה קדושה לפחות בשעת היות המשכן עליו מה הראיה הר מביא ראייה נפלא כתוב אצל סוטה ומן הקרקע אשר יהיה ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן אם אין קדושה בקרקע המשכן אז מה זה משנה יכן הוא לוקח יכל לקחת מהעפר של הדיונות שבמדבר סיני למה דווקא בקרקע המשכן סימן שיש ייחודיות בעפר הזה רק מהחקירה של רשי עד כמה השפיע קדושת המשכן על הקרקע של המשכן השפעה היייתה לפחות בזמן שהוא עמד עלי אבל עד כמה השפעה חדרה אל הדומם בקרקע משכן זאת אומרת זה הריון הזה תלוי ב שני הצדדים שרשי מתלבט בהם אם היתדות היו תלויים וכובד הוא שתופס את היריות אז יוצא שהמשכן אין לו שייכות פנימית לקרקע שלו רק נגיעה בעלמה היתדות עם הכובד שלהם כוח המשיכה מדביק אותם לקרקע הוא לא חודר בפנים אבל אם נאמר שהיד היו תחובים בארץ אז יוצא שדות חדרו ננעצו הקדושה של המשכן ננעצה בתוך הקרקע יותר מזה אומר הרבי אם היתדות נצו בקרקע אז יוצא שהקרקע שותפה ביציבות של המשכן הקרקע עם היתד שחובה בה היא תופסת את המשכן שלא יהיה ניד ברוח מה שאין כן אם זה רק הכובד אז היתדות תופסות את המשכן זה רק מונח על גבי הקרקע אבל הקרקע איננה שותפה ביציבות המשכן זה זה הוויכוח ברשי עד כאן השיחה של הרבי עם ה בר הפנימי של עד כמה קרקע המשכן ספגה מהקדושה בשעה שהמשכן עבד עלי חשבתי לעצמי רעיון איך אפשר ללמוד מזה משהו בעבודת השם שלנו הכתוב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם אומרים חזל בתוכו לא נאמר אלא בתוכם כאן הייתי רוצה להדגיש טעות נפוצה הרבה חושבים שהכוונה של ממר חזל זה הוא שלא תחשוב שהקדוש ברוך הוא שוכן בתוך קרשים מה פתאום תרק סמלי הוא שוכן בנפש שלי זה העיקר אני חושב שאסור להגיד ככה זה ממש גישה רפורמית הגישה הרפורמית תגיד הקדוש ברוך הוא לא ש בקוביות של התפילין הכוונה היא שהדבר יהיה לזיכרון בנפשך הקוביות הפיזיות לא חשובות חס ושלום לא י מרכה הרי המשכן היה קדוש הקרשים היו קדושים אור אל סוף שכן בתוכה אז למה חזל אומרים בתוכו לא נאמר התשובה היא מאוד פשוטה הם לא מתכוונים להגיד שהקדוש ברוא איננו שוכן במשכן רק בתוכם מה פוש בתוכו לא נאמר בעצם מה פירוש לא נאמר כן נאמר הרי הוא אומר ועשו לי מקדש מה פירוש המילולי שאני אשכון בו אז למה אתה אומר בתוכו לא נאמר חזל התכוונו להגיד ככה אתה יודע למה בתוכו לא נאמר אם היה נאמר ושכנתי בתוכו זה היה קרם מיותר כי כבר כתוב ועשו לי מקדש אז ברור שאני שוכן במקדש לא צריך להגיד בתוכו זה כבר נאמר אז לכן בחלק השני של הפסוק לא כתוב בתוכו כי זה כבר אומר הרשע של הפסוק אלא הוא בא להגיד מלבד זה שהמקדש שיהיה לי ואני אשכון בתוך הקרשים בתוך היריות בין הכרובים ממש מלבד זה יש עוד מסלול ושכנתי בתוכם בעבודת הנפש במשכן שבנשמה אז אם ראינו את הדבר הזה בוא ננסה לראות מה יכול להיות הוויכוח ברשי עם היתדות בעבודת השם יתד זה אותיות דתי ודתי למי שלמד בחסידות יודע שזה קו האמצעי של הספירות יש קו הימין זה חוכמה חסד נצח קו השמאל זה בינה גבורה הוד וקו האמצעי זה דעת תפארת יסוד ראשי תיבות דתי זה נקרא רע מעניין המילה דתי או יתד הי הי כמ השפיץ אז אם אתה אומר דתי אז למעלה זה הדעת הרחבה ולמטה זה הי שהוא השפיץ התחתון מה שאם כן אם אני אגיד יתד זה הפוך אז ש השפיץ למעלה זה היות תחתיו יש תפארת ותחתיו דעת מה ההבדל ביניהם אפשר להגיד זה שני אופנים בעבודת האדם בתניה מדובר על דרך ארוכה ודרך קצרה כידוע הדרך הרוקה היא הדרך השכלתנית של ההתבוננות ושמה זה מתחיל עם הדעת מעניין העניין של היתד פי גם שם אומר בתניה בפרק ג' אם לא יתקה מחשבתו בחוזק ובהתמדה זה תקיעת היתד הדעת שהוא תוקע אותה בעומק אז היא מולידה את הת תפארת שזה אבה וירה שילוב של חסד וגבורה ואז יורד יסוד מה זה יסוד התקשרות פנימית ששואפת נתקעת אל המלכות שהיא עבודת השם בפועל תורה ומצוות על ידי תתקע מחשבתו בחוזק אז חודר את ההתבוננות לתוך הארציות של הנפש הבהמית היא מבינה היא משתכנעת אז ממילא היא עוזרת לתפוס את הדתיות שלנו שלא תנוע שלא תזוז כי היא הסכימה גם כן ם זה אם זה תקוע בארץ שלמעלה הדעת זה חלק הרחב תפארת ויסוד זה השפיץ התקוע בארץ אבל יש גם דרך הקצרה דרך הקצרה הולך הפוך יתד הי למעלה שפיץ למה זה הדרך הקצרה כי בדרך הקצרה זה מתחיל עם כך שיהודי יש לו התקשרות עצמית לקדוש ברוך הוא ואני רואה את זה בפרק יד י ד י זה היסוד וד זה הדעת ושמה הוא מדבר על מידס ה בינוני בדרך הקצרה שכל אדם יכול להיות בינוני איך אז הוא הוא אומר שהוא יכול גם בשעה שהלב חומד הוא יכול להתגבר להשיח דתו באומרו ללבו אינני רוצה להיות רשע אפילו שעה אחת כי אינני רוצה להיות מובדל ונפרד מהשם אחד הוא תקוע בייחוד עם הקדוש ברוך הוא לא על פי שכל אינסטינקט של הנשמה אני לא יכול להיות נפרד אז זה מתחיל ביסוד סוד היסודות שרות של האמונה וזה מוליד שאחרי שהוא החליט ההחלטה הזאת אז מתעורר אצלו אהבה טבעית כמ שוא אומר שם בהמשך הפרק רק אני רוצה לדוב כבוד וקו זה נין של רגש מאה ו מסותרת שבליבי זאת אומרת הי הביע לתפארת לאב רטבים לא הסכלים ואז בסוף זה מגיע גם שנופלת לו התובנה הפילוסופית ההתבוננות שלא יכול להיות שיש עוד משהו מלבדו אם אני אהייה נפרד אז אני אהיה משהו מלבדו אז זה אבוד זורה הוא לא יכול בשום אופן לעשות אבזור אז זה לא התבוננות של ממלק ול מס כולם נפל את ה בואר זה רק התבוננות שאחדות השם מחייבת ביטול מוחלט שאם אתה קצת יש אז אתה כבר נקרא נפרד אז בסוף הוא מגיע לדעת אבל כאן הדעת לא חודרת בארצי כי הנפש הבהמית לא הבינה אז מה שומר עליה הכובד הכובד של הדעת שאומר אוי ואבוי אם אתה נהייה נפרד מהקדוש ברוך הוא זה כמו אביד זורה זה שומר אותו שלא ינוע ברוח לכן יש לנו כאן שני מיני עבודות ורשי באמת אומר אמרני שהם תקועים באורז רשי מעדיף לכתחילה את הדרך הארוכה שיהיה יתקה דיטו בחוזק ובהתמדה כש למעלה הדעת הרחבה וזה מוריד לאהבה והירה שכליים על ידי התבוננות בגדולת השם ואז זה יורד ליסוד שהוא נתקע במלכו שזה ארציות שגם הנפש הבית מקבלת עול מלכות שמיים ואז יש לזה אוהל בלי צען בלישי את עדותיו לנצח זה עבודה שמחזיקה במעמד בחוזק ובהתמדה בהצלחה