הלכות שבת בנושא איך להכין דייסה או קורנפלקס בשבת בלי לעבור על איסור לש, הרב מאיר אשכנזי שנת תשפ"ד

[מוזיקה] אנחנו עוסקים בשיעורים הללו במלאכת לש בשיעורים הקודמים דיברנו בהרחבה על המחלוקת של רבי ורבי יוסי בר יהודה איזה פעולה אסורה מדין מלאכת לש מן התורה ואיזה פעולה אסורה מד רבון למדנו גם שכאשר הפעולה אסורה מן התורה לפי רבי יסי בר יהודה או לפי רבי אסור לעשות את הפעולה בשבת אפילו בשינוי רק כאשר הפעולה אסורה מדרבנן בלבד בין לפי רבי ובין לפי רבי יסי בר יהודה אז יש אפשרות לעשות אותה בשבת בשינוי הבאנו את דברי אדמור הזקן בסימן טעג לגבי רוסס ינו בהם כלל חשוב נוסף שלכתחילה צריך להיזהר ולהימנע בשבת מערבוב של נוזל עם מוצק אפילו בשינוי גם אם השפיכה הזאת אסורה רק מדי רבון אלא לכתחילה ויותר מזה צריך להיזהר לערבב אותם לפני שבת דווקא רק אם אדם שכח לערבב אותם לפני שבת והוא זקוק למאכל הזה בשבת וכך כותבים הפוסקים גם לגבי מקרה שאם היו מערבבים את הנוזל עם המוצק לפני שבת הדבר היה פוגע בטעם של המאכל במקרים הללו מותר לערבב בשבת את הנוזל עם המוצק בשינוי וזה כמו שאמרנו בתנאי שאין בזה מלוכות דריסה של עש לא לפי רבי ולא לפי רבי יסי בר יהודה עוד למדנו בדין של רוסס שכאשר שופכים נוז לתוך מוצק בשבת וגם בוחשים ומערבבים אותם יחד אחר כך לא מספיק לעשות שינוי אחד אלא למעשה צריך לעשות שני שינויים זאת אומרת שצריך לעשות שינוי גם בסדר השפיכה של הנוזל והחומר לקערה וצריך לעשות שינוי גם בערבוב שלהם יחד אחר כך השינוי בסדר של השפיכה לקערה הוא שאם ביום חול שמים בקערה של קודם את החומר ואחר כך את המים אז בשבת צריך לשים קודם את המים ואחר כך את החומר ואם להפך ביום חול אז אז גם אז בשבת צריך לעשות ההפך מזה העיקר שצריך בשבת לשנות מיום חול בסדר השפיכה השינוי באופן הערבוב הוא שירבב למשל באצבע ולא בכלי או שהוא ערבב בכלי ב או שהוא ערבב על ידי כלי אבל בתנועות לאורך ולרוחב הוא יקח למשל את הכף ויעשה בתוך הכלי תנועות לאורך ולרוחב וכך הוא יערב את התערובת ולא בתנועות סיבוביות כמו שהוא עושה כרגיל ביום חול ויש עוד אפשרות לשנות באופן הערבוב על ידי שהוא ישפוך את התערובת מכלי לכלי ובחזרה עד שהכל יתערבב כראוי יש אופן נוסף שלמדנו שאפשר לשנות באופן הערבוב זאת אומרת לשנות יהיה שינוי במהלך הערבוב עצמו שזה אם אדם יערב מעט מעט בכמויות קטנות הסברנו שזה שצריך לעשות שני שינויים גם בשפיכה בסדר השפיכה לשפוך קודם את החומר או קודם את ה את הנוזל כמו שאמרנו וגם בערבוב בכל האופנים באופנים שהזכרנו זה שצריך לעשות את שני השינויים גם בשפיכה וגם בערבוב זה כדי שהפעולה תהיה מותרת גם לפי רבי וגם לפי רבי יוסי יהודה ודיברנו על כל זה בהרחבה בשיעורים הקודמים היום נדבר בעזרת השם על כמה השלכות מעשיות מהכללים שלמדנו בשיעורים הקודמים במלאכת לש כולנו עושים בשבת דיסה לתינוק למרות שיש בזה ערבוב של נוזל בחומר מוצק מערבבים חלב עם אבקה של דיסה ויוצרים מזה מאכל לכאורה יש בזה עניין של אישה בשבת איך מותר לעשות את זה בשבת בשיעורים הקודמים הסברנו בהרחבה שדס נחשבת דבר שהוא לא בר גיבול והיא גם בלילה רכה ובמילא בין לפי רבי ובין לפי רבי יסי בר יהודה אין בהכנה של דיסה בשבת מלאכה דאורייתא של עש אלא יש בה רק איסור דרבנן כמו שהסברנו שם והיות שאי אפשר להכין את הדיסה בערב שבת עבור השבת כי הדבר יפגע בטעם שלה התינוק לא יאכל אותה כי דיסה אפשר לאכול רק כאשר היא טריה לכן מותר בשבת להכין דיסה אלא שחובה לעשות אותה בשינוי דווקא כדי לא לעבור על האיסור דרבון שיש בזה לפי מה שראינו בדברי האדמור הזקן לגבי חרוסת שצריך לעשות שני שינויים גז זאת אומרת צריך לעשות שינוי גם בסדר השפיכה של הנוזל והחומר לקערה וגם בערבוב עצמו יוצא שכך צריך לנהוג גם בהכנה של דיסה שצריך לעשות בה את שני השינויים ולא מספיק רק שינוי אחד קודם צריך לעשות שינוי בסדר השפיכה לבקבוק אדם שרגיל ביום חול לשפוך לבקבוק קודם את החלב ואחר כך את האבקה אז בשבת הוא צריך לשים קודם את האבקה ואחר כך לשפוך את החלב ואם להפך אז אז להפך בנוסף לזה צריך לעשות שינוי גם בצורת הערבוב של הדיסה אדם שרגיל ביום ביום חול לערבב את בקבוק היסה בתנועות של ניעור מלמעלה למטה אז בשבת הוא צריך לערבב את הבקבוק בתנועות של ניאור לצדדים בדומה לדין שמביא אדמור הזקן בסימן שד סעיף ג לגבי מורסן שאם ביום חול רגילים לערבב אותו בכף בתנועה סיבובית אז בשבת צריך לערבב אותו בתנועה של שתי הערב לאורך ולרוחב כפי שמתבטא אדמור הזקן על דרך זה לגבי ערבוב של בקבוק את העיסה ביד שצריך לעשות שינוי בתנועות של הערבוב שאם ביום חול רגילים לערבב את הבקבוק בתנועה של ניור מלמעלה למטה בשבת צריך לעשות את זה בתנועה של ניאור לצדדים השינוי באופן ערבוב הדיסה בשבת יכול להיות גם בדרך נוספת שהערב לא יעשה על ידי ניאור של הבקבוק אלא הוא יעשה באמצעות כלי כמו סכין למשל שאדם יכניס אותו לתוך הבקבוק ו ערבב את הדייסה שזה עצמו נחשב שינוי אם ביום חול אדם רגיל לערבב את הדיסה על ידי ניאור הבקבוק עצמו תכף נציין זהירות נוספת שצריך לשים לב אליה בהכנה של דיסה בשבת כל זה לגבי ערבוב של נוזל עם חומר שיוצר בלילה רכה אבל לגבי חיבור של נוזל עם חומר שיוצר בלילה עוה אסור לעשות את זה בשבת אפילו בשינוי כי אומנם לפי רבי יסי בר יהודה אין בזה מלאכה דאורייתא אם החומר הוא לא בר גיבול אבל לפי רבי יש בזה מלאכה דאורייתא כי לדעת רבי ספיגה של נוזל במוצק בבלילה אבה אסורה מן התורה אפילו אם זה לא בר גיבול ולמדנו את דברי אדמור הזקן בסימן שחד סעיף ג שלמעשה צריך להחמיר ולהתחשב גם בדעת רבי נציין כאן דבר חשוב יש אחרונים שסוברים שכאשר צריך את האוכל עבור תינוק או ילד קטן זה נחשב לשעת הדחק ובשעת הדחק לא צריך להחמיר ולהתחשב בדעת רבי כי אין הלכה כמותו אלא צריך להתחשב רק בדעת רבי יוסי בר יהודה שהלכה כמותו ובמילא אם האוכל הוא לא בר גיבול זאת אומרת שלא נעשת מתערובת ממש איסה כמו בקמח ומים אין איסור דאורייתא בהכנה של הדבר בשבת אפילו באופן של בלילה אבה לפי רבי יוסי בר יהודה ובמילא יהיה מותר להכין את המאכל הזה לילד הקטן גם אם הוא נעשה בבלילה אהבה ורק שצריך לעשות את זה בשינוי כדי שזה יהיה מותר גם מדרבנן כך כתוב בחלק מהאחרונים אבל לכאורה צריך להיזהר בשימוש בהיתר הזה ולא להשתמש בו באופן גורף ולהכין לתינוק בלילה עבה בשבת אפילו בשינוי כי קודם כל בשולחן רוך זבור הזקן לא כתוב דין כזה שבשעת הדחק לא צריך להתחשב בדעת רבי ויותר מזה בימינו שאנחנו משופעים ברוך השם במאכלים שונים בדרך כלל ישנם כמה וכמה מינים של אוכל שמוכנים בבית כבר מערב שבת שאפשר לתת אותם לילד הקטן הוא לא ישאר רעב ולא מוכחים להכין לילד בשבת עצמה בלילה אבוה כדי שיהיה לו מה לאכול ובמילא בימינו בדרך כלל קשה להגדיר הכנה של בלילה אבה לילד קטן כשעה תדחק שאי אפשר אחרת אז במילא צריך להשתמש בהיתר הזה במידה ו במסורה רק כאשר באמת אין בריירה אחרת ואין לילד מה לאכול אז לסמוך על דעת רבי יסי בר יהודה ולעשות לו גם בלילה אהבה בשינוי במידה וזה לא בר גיבול כמובן מעניין לעניין באותו עניין כולנו מכירים את המוצר שנקרא מנה חמה מותר לעשות מנה חמה בשבת אז הדין של הכנת מנה חמה בשבת שווה לדין של הכנת דיסה בשבת היות שאי אפשר להכין את המנה החמה מערב שבת כי הטעם שלה תקלקל והיות שהיא לא ברת גיבול זאת אומרת זה לא החומר של המנה החמה לא נעשה ממש בצק עישה אחת אז אין בהכנה של מנה חמה איסור דאורייתא לפי רבי יוסי בר יהודה אם הבלילה שלה היא בלילה רכה ולא בלילה אבה אז אין בהכנה של האיסור דאורייתא גם לפי רבי ובמילא מותר להכין מנה חמה בשבת אם יעשו בה את שני השינויים קודם כל צריך להיות שינוי בסדר השפיכה שצריך לשפוך את החומר לתוך המים ולא להפך כמו שעושים ביום חול וצריך להיות שינוי גם באופן הערבוב שצריך לערבב את המנה החמה בם סכין למשל בתנועות של שתי וערב לאורך ולרוחב ולא בתנועה סיבובית כמו ש שעושים ביום חול יש דין נוסף מדרבנן ששייך למשפחה הכללית של איסור לישה והוא שכאשר אדם מערבב בשבת שני מינים יחד אסור לערבב אותם בחוזקה אלא צריך לערבב אותם בעדינות במינים של השולחן ערוך בסימן שחא סעיף טז אסור לטרוף אותם בכוח כמו שטורפים שאנחנו רגילים לומר שטורפים ביצה רכה לפני שעושים ממנה חביתה שמערבבים אותה בחוזקה אסור לטרוף בכוח שני מינים שמערבבים אותם יחד בשבת אלא צריך לערבב אותם בעדינות זאת אומרת שגם כאשר אין בערבוב איסור לישה לא מן התורה ולא מדרבנן ועד כדי כך שמותר לערבב אותם ביד אם רגילים לעשות כך או בכף אם רגילים לעשות כך ביום חול לא צריך אפילו לעשות שינוי לא בשפיכה ולא בערבוב גם במקרים כאלה שאין בכלל בעיה של עש ולא צריך לעשות שום שינוי בכל זאת עדיין יש הלכה כללית שצריך לשים לב אליה שכאשר מערבבים בשבת שני מינים שונים אסור לערבב אותם בתנועות חזקות אלא רק בעדינות אדמור הזקן מציין את הדין הזה לגבי שיטת רבי יסי בר יהודה אבל הדין הזה הוא עיקרון כללי אדמור הזקן כותב כך בסימן שח א סוף סעיף טז אם לשו את החרדל בערב שבת בלחות שלו עצמו מותר לשפוך לתוכו בשבת משכה מבחוץ ואין בזה דין לישה בכלל כי גם לישה של דבר בלחות שלו עצמו נחשבת לישה לפי רבי ייסי בר יהודה ואין לישה אחר לישה ודיברנו על זה בשיעורים הקודמים יותר מזה לפי רבי יסי בר יהודה אומר אדמור הזקן שמותר במקרה הזה לרבו במשקה בשבת בין ביד בין בכף וליתן לתוכו דבש זאת אומרת שכאשר לשו את החרדל הזה בערב שבת בלחות שלו עצמו אין אפילו איסור דרבון לשפוך לתוכו בשבת משקה מבחוץ ולכן מותר לערבב א ערבבו במשקה למחר בין ביד בין בכף לא צריך זאת אומרת שלא צריך אפילו לעשות שינוי בערבוב של המשקה בחרדל הזה ומותר לערבב אותו כרגיל ביד או בכף כרגיל אלא שדמור הזקן מציין ש עדיין צריך להיזהר בדבר אחד גם במקרה הזה ובלבד שלא יטרוף בכוח אלא ערבו מעט מעט זאת אומרת שאסור לערבב את המשכה עם החרדל בכוח וצריך לעשות את זה בעדינות וזה בגלל דין כללי נוסף שקיים בשבת בכל ערבוב של שני מינים גם אם אין באים איסור לאישה לא מדאורייתא ולא מדרבנן ומותר לערבב אותם בשבת אפילו בלי שינוי בכל זאת צריך לערבב אותם בעדינות ולא בכוח האיסור הזה ל רבב בכוח קיים לא רק בערבוב בין אוכל ומשקה אלא גם בערבוב בין שני מינים של אוכל או בין שני מינים של משקה שכאשר מערבבים אותם בשבת צריך לערבב אותם בעדינות דווקא וזה למרות שבערו בין שני מיני משכה אין בכלל איסור לישה כמו שלמדנו בשיעורים הקודמים אז למשל כאשר מכינים קפה בשבת צריך לערבב אותו בעדינות ולא בכוח לגבי ערבוב של סוכר במים כותב הטיס ה שלחון בסימן קל שאין בעיה לערבב אותו במ במים בכוח כי היות שהתערובת של הסוכר לא ניכרת במים ולא נעשה במים שום שינוי וערבוב נועד רק להמיס את הסוכר מהר יותר לא שייך בזה שום איסור אבל כשמדובר על ערבוב של כפה נמס בתוך מים בשבת צריך לעשות את זה בעדינות ולא בכוח הדין הכללי הזה הוא נפק מינה גם לגבי הכנת דיסה לתינוק בשבת שגם כאשר מכינים את הדיסה באופן המותר מצד לכות לישה כפי שלמדנו שעושים את שני השינויים גם בסדר השפיכה לבקבוק וגם באופן הערבוב כפי שלמדנו בכל זאת צריך לזכור להקפיד גם על הפרט שלמדנו כעת שירבו דיסה אם זה בקף או בתנועות של ערבוב ביד מצד לצד יעשה בעדינות דווקא ולא בכוח ובחוזקה נדבר כעת על סוג נוסף של אוכל לתינוק האם מותר להכין אותו בשבת והוא גם מצוי מאוד האם יש אפשרות והוא גם בין הדברים המצוים האם יש אפשרות למעוך בננה בשבת ולערבב בה למשל מיץ פירות או מיץ פירות או שעלול להיות בזה איסור לעש אולי אפילו מלכת לש מן התורה ועל דרך זה האם יש אפשרות לערבב מיץ פירות כמו למשל מיץ לימון בגבינה או שעלול להיות בזה איסור לש אז הדינו כך לפי רבי יוסי בר יהודה שהסברנו בהרחבה בשיעורים הקודמים שלדעתו לישה היא מלאכה בגלל התוצאה החשובה שנעשית על ידה שנוצרת יצירה חדשה של בצק מאיחוד של כל החומרים שהיו כאן קודם הם היו נפרדים ועכשיו יחדו אותם למציאות אחת אז למדנו שלפי רבי ייסי בר יהודה מותר בשבת למעוך תפוח אדמה מבושל ולעשות ממנו פיירה ומותר גם לערבב את הפירה הזה עם רוטב ואין בזה עניין של אישה כי לא נוצרת כאן שום יצירה חדשה כי התפוחי אדמה היו ראויים לאכילה גם כאשר הם היו שלמים והמכה שהאדם עושה בהם כעת היא רק שינוי של הצורה שלהם שבמקום שהם יהיו דבר שלם הם נעשים דבר מוך אבל לא נוצרת כאן שום יצירה חדשה של אוכל חדש שלא היה כאן קודם גם בערבוב של הרוטב אין מלאכה של עש כי ערבוב הערבוב של הרוטב בא להוסיף טעם בפירה והוא לא יוצר שום דבר חדש זה בכלל לא דומה לערבוב של קמח ומים שנוצרת יצירה חדשה ומציאות חדשה של בצק שלא היייתה כאן קודם קודם היו כאן קמח ומים ועכשיו יצרו מהם בצק על פי זה גם בעניינינו מותר למעוך בננה בשבת וולשים בה מיץ פירות ומותר גם לערבב מיץ פירות בגבינה ומותר לעשות את זה בדרך הרגילה בלי שינוי כי אין בזה אפילו איסור דרבון שלש כי ערבוב המיץ פירות נועד רק להוסיף טעם בבננה או בגבינה ולא נעשת כאן שום יצירה חדשה ובמילא אין בזה עניין של לישה אפילו מדר בונן צריך רק להקפיד שירבו במיץ פירות בבננה יעשה בעדינות ולא בחוזקה כמו שלמדנו כעת לגבי חרדל נחדד את הדברים יותר לגבי הבננה או הגבינה לא נכנסים מלכתחילה לשאלה האם הם נחשבים ברי גיבול או לא כי לדעת רבי יסי בר יהודה שהיסוד של מלאכת לשו שנוצרת יצירה חדשה רק שמערבבים למשל קמח ומים ויוצרים יצירה חדשה של בצק או כשמערבבים אבקה של דיסה בתוך מים או חלב ויוצרים מאכל של דיסה שבמקרים הללו הערבוב של הנוזל והמוצק יוצר יצירה חדשה של בצק או של דיסה שלא היו כאן קודם אז צריך לדון האם הקמח או האבקה הם בראי גיבול או לא בראי גיבול ישנם גם סוגים של קמח שהם לא בראי גיבול כמו קמח קולי או קמח שטיט או מורסן שדיברנו עליו בשיעורים הקודמים שאם הם בראי גיבול ונוצר איחוד מושלם בין החומרים יש בזה מלוכות די ריסה ואם הם לא ברי גיבול שלא נוצר איחוד מושלם בין החומרים יש בזה רק איסור דרבון לפי רבי ייסי בר יהודה אבל במיכה של תפוחי אדמה תוך כדי ערבוב של רוטב ו כך גם במיכה של בננה תוך כדי ערבוב של מיץ פירות או במיכה של גבינה שמיכה תוך כדי ערבוב של מיץ פירות לא נוצרת יצירה חדשה נעשה כאן לכל היותר שינוי בצורה של הדבר שכעת הוא מוך התפוחי אדמה ם אותם תפוחי אדמה שהיו קודם רק העת הם מאוחים הם בצורה אחרת לא נוצר כאן יצירה חדשה של אוכל של תפוחי אדמה או של בננה והמשקה ברק להוסיף טעם בדבר שהיה ראוי לאכילה גם קודם וזה אותו סוג של אוכל קודם היה בננה וכעת יש בננה ובמילא אין בערבוב הזה עניין של אישה מלכתחילה והדבר מותר גם מד רבון ולא צריך לעשות שום שינוי במיכה הזאת או בערבוב של הרוטב או המיץ פירות כמו שבהופעה של מלח או של סוכר לבננה או לגבינה אין בעיה של אישה כי יש כאן רק וספה של א של טעם ואיין כאן שום יצירה חדשה על דרך זה אין בעיה של אישה בשפיכה של מץ פירות לבננה או לגבינה רק במקרה של חיבור בין שני מינים שונים של אוכל לעיסה אחת כמו למדנו את זה למשל בשיעורים הקודמים על כשעושים סלט מיונז מתפוחי אדמה וביצים שנדבקים ממש ונעשים מיסה אחת או במיכה של אבוקדו עם ביצים שמתחברים יחד על ידי ההלכות ש באבוקדו ונעשים מעיסה אחת או אפילו בערבוב של מיונז בפתיתי תונה שהפתיתים והחתי הנפרדות של הטונה מתחברות לעיסה אחת בזה יש איסור לישה לפי רבי ייסי בר יהודי על כל פנים מדרבנן למה כי נוצרה כאן עיסה ונוצרה כאן יצירה חדשה של מאכל חדש וכולי על ידי החיבור הזה מה שאיין כן בהוספה של מת פירות לתוך הבננה המאוחר לא נוצרה יצירה חדשה ולא וגם אין פה שום עיסה אלא רק נוסף כנ טם ובמילא אין בזה איסור לש מה שצריך להקפיד זה כמו שאמרנו שירבו המץ פירות בבננה יעשה בעדינות ולא בכוח שזה דין כללי בכל רבון בין שני מינים כך נראה לומר לפי הגישה של רבי יסי בר יהודה אפשר להביא לזה ראייה מדברי התז התז בסימן שחא ס קוטן יבז דן בשיטת רבי יסי בר יהודה לגבי ערבוב בשבת של חומץ בצנון שח אותו דק דק טז כותב שמן הדין לפי רבי יסי בר יהודה לא צריך לעשות בזה שום שינוי חוץ מזה שהרבו יהיה בעדינות ולא בחוזקה אם כך גם לגבי רבוב מצוירות בבננה יי יהיה הדין כך כפי שהסברנו כל זה לדעת רבי יסי בר יהודה לעומת זה לשיטת רבי שהסברנו בהרחבה בשיעורים הקודמים שמלאכת לשיא ספיגה של נוזל במוצק כי עצם הספיגה של הנוזל במוצק הוא דבר שיש לו משמעות וחשיבות שנחשב מלוכה ועד שלמדנו שלפי רבי אם לשו דבר בערב שבת בלחות שלו עצמו אסור מן התורה לשפוך לתוכו בשבת נוזל מבחוץ בשביל להוסיף בו טעם כי יש בזה לראשונה ספיגה של נוזל שבא מבחוץ במוצק ולכן אם לשו בערב שבת את גרגירי החרדל בלחות שלהם עצמם אסור בשבת לשפוך יין לתוך הזאת כדי להוסיף בטעם כי יש כאן לראשונה ספיגה של נוזל מבחוץ במוצק וזה לבד פעולה חשובה שנחשבת מלאכה כמו שלמדנו באריכות בשיטת רבי לפי זה גם בעניינינו לגבי ערבוב של מצוירות בבננה שייך איסור לש כי בבננה לא היה מעורבב קודם נוזל מבחוץ וכעת מערבבים בה ונספק בה לראשונה בשבת נוזל מבחוץ וכך גם לגבי גבינה במידה וייצור גבינה עצמו לא כלל ערבוב של מים בתוכה כעת מערבבים ב לראשונה נוזל מבחוץ אז יש בזה עניין של עש כיוון שיש כאן לראשונה ספיגה של נוזל מבחוץ זה לא דומה למעיכה של תפוחי אדמה לפירה וערבוב של רוטב בפירה הזה שזה מותר גם לפי רבי כי התפוחי אדמה הרי התבשלו במים כך שכבר נספג בהם נוזל מבחוץ עוד לפני שבת ובמילא בשפיכה של הרוטב לתוכם בשבת אין איסור לישה כי אין לישה אחר לישה כבר נשפך בהם לתוכם נוזל מבחוץ עוד לפני שבת אבל לגבי שפיחה של מץ פירות לבננה היות שלא שבבנק נוזל מבחוץ לפני שבת אז ערבוב וספיגה שנוזל בתוכה לראשונה בשבת יש בו איסור להש אלא שהיות שלדעת רבי איסור דאורייתא שלה שייך רק בבלילה אבה אבל בבלילה רכה יש רק יסור רבנן במילא לגבי מיחה של בננה וגבינה אם נעשית מהם בלי להווה יש בזה יסור דרייס לשפוך את המיץ פירות לתוכם ובמילא גם לא יועיל שהאדם יעשה את זה בשינוי כי באיסור דרייס לא מועיל שינוי אבל אם הבלילה היא רכה שכך זה בדרך כלל אז השפיכה של המיץ לתוכה אסורה רק מד רבון ובמילא יהיה מותר לשפוך את המץ פירות לבננה בשינוי אז למעשה לפי הכלל במלאכת לעש שצריך לחשוש גם לדעת רבי ערבוב המית בבננה ו בגבינה יכול להיות רק בשינוי אלא שהיות וכל השינוי נצרך במקרה הזה רק לפי רבי ולפי רבי יסי בר יהודי מותר לעשות את הערבוב הזה גם בלי שינוי כי אין בו איסור לאשה אפילו מדרבנן כמו שאמרנו אז בפשטות לכאורה במקרה הזה של ערבוב המיץ בבננה או בגבינה לא יצטרכו לעשות שני שינויים גם בשפיכה וגם בערבוב אלא יספיק מספיק לעשות שינוי אחד בשפיכה כי לפי מה שהסברנו בשיעור הקודם בדברי אדמור הזקן לגבי חריס שזה שצריך לעשות שינוי גם בשפיכה וגם בערבוב זה כדי שיהיה מותר לעשות את הפעולה גם לפי רבי וגם לפי רבי יסי בר יהודה לפי רבי נדרש שינוי בשפיכה ולפי רבי יסי בר יהודה נדרש שינוי גם בערבוב כפי שהסברנו בשיעור הקודם אז במילא במקרה שלנו לגבי ערבוב מץ פירות בבננה שהסברנו שנדרש שינוי רק לפי רבי אז השינוי צריך להיות בשפיכה כדי שזה יועיל לפי רבי אבל לא צריך לעשות שינוי גם בערבוב אז למעשה צריך לעשות שינוי בסדר השפיכה והחיבור של המיץ עם הבננה או עם הגבינה שאם ביום חול רגילים לשפוך את המיץ לתוך הבננה או הגבינה אז בשבת צריך לשים את הבננה או הגבינה בתוך המיץ אבל הערבוב עצמו ביניהם יכול להיות כדרכו גם בלי שינוי ואפשר לערבב אותם באמצעות כף בתנועות רגילות שהופכים את הבננה שוב ושוב וכך מערבבים בה את המיץ ולא צריך לערבב דווקא בתנועות של שתי הערב לאורך ולרוחב ומכאן למאכל נוסף של ילדים מצוי מאוד שמערבבים עבור הילדים לבן עם גבינה זה יכול להיות לבן בטעם שוקו או בטעם וניל וכדומה הלבן נותן טעם בגבינה והתערובת הזאת ה גם שמיכה ומשביעה יותר ונשאלת השאלה האם מותר להכין את התערובת של הלבן עם הגבינה בדרך הרגילה בשבת או שיש בזה בעיה של אישה וצריך לעשות שינוי בהכנה של התערובת הזאת אז לפי המהלך שדיברנו בשיעורים להבין את השיטות בספרות של שיטות רבי ורבי עיסי בר יהודה נראה שמותר להכין את התערובת הזאת של הלבן עם הגבינה בדרך רגילה בלי שינוי ואיין בזה בעיה של אישה בין לפי רבי בין לפי רבי סי בר יהודה למה לפי דעת רבי שמלאכת לישה היא ערבוב של נוזל במוצק כי לערבוב וספיגה של נוזל במוצק יש חשיבות ולכן היא נחשבת מלאכה ערבוב של לבן עם גבינה לא נחשב לאישה בכלל כי אין בו ערבוב וספיגה של נוזל ומוצק כי הרי גם הלבן וגם הגבינה הם מאכלים וערבוב נעשה בין שני מאכלים שכל אחד מהמהם עשוי כמו בלילה רכה אבל מדובר בשני מאכלים וערבו בין שני מאכלים אין איסור לש וללחות שיש ש בלבן שנספג בגבינה או ללחות ש בגבינה שנספק בלבן ככל הנראה אין חשיבות גם לפי רבי ייסי בר יהודה של אישה נחשבת מלאכה בגלל היצירה החדשה שנוצרת מאיחוד בין החומרים הנפרדים וכולי אין ערבוב בין לבן לגבינה מלאכה של אישה או איסור לישה כי לא נוצרת כאן שום יצירה חדשה שהרי גם הלבן וגם הגבינה ראויים לאכילה כמו שהם בפני עצמם וכאשר מחברים אותם יחד לא נוצרת יצירה חדשה החיבור ביניהם בא רק להוסיף טעם לכן אין בזה אפילו איסור דרבון שלש ומותר לערבב אותם גם בלי לעשות שינוי הרי לא נוצרת כאן אפילו עיסה יש כאן ערבוב שבא להוסיף טעם כל זה לגבי ערבוב של לבן עם גבינה רגילה אבל לגבי ערבוב של לבן עם גבינת קוטג' אם מדובר בקוטג שהתחיל להתייבש ויש בו פירורים והלבן שמערבבים בו כעת מדביק את הפירורים לגוש אחד יש בזה איסור לישה לפי רבי יוסי בר יהודי מותר גם לערבב סוכר או אבקת שוקו בתוך גבינה ואין בזה בעיה של אישה לפי רבי כי אין כאן ספיגה של נוזל במוצק ולפי רבי סי יהודי כי אין כאן יצירה חדשה אלא שוב רק הוספה של טעם בגבינה ומכאן לדבר מצוי ביותר הקורנפלקס האם מותר בשבת להכין קורנפלקס עם חלב או שיש בזה בעיה של אישה וצריך לעשות את זה לפחות בשינוי לפי רבי שלשה נחשבת מלאכה בגלל הספיגה של הנוזל במוצק אומנם גם בהכנה של קורנפלקס יש ספיגה של נוזל במוצק כי החל הרי נספק בפתיתי הקורנפלקס בכל זאת אין בזה מלאכה מן התורה כי לפי רבי רק בבלילה אבה יש מלאכה מן התורה אבל בקורנפלקס בדרך כלל אין בליל אהבה יותר מזה נראה לומר שבדרך כלל בקורנפלקס אין דין לישה אפילו מד רבון בדרך כלל כי קורנפלקס לא דומה אפילו לבלילה רכה כי בבלילה רכה כל הנוזל נספק בחומר המוצק ורק שהבלילה היא רקה ולא עבה היא דלילה יותר כמו למשל בקמח ומים בבלילה רכה כל המים נספגים בקמח לא נשארים כאן מים וגם בדייסה בבלילה רכה כל החלב נספק בחומר של האורז טחון וכדומה ולא רואים כאן חלב מה שאם כן בקורנפלקס אמנם חלק מהחלב שבצלחת נספג בפתיתים ובגר גירים של הקורנפלקס אבל עדיין יש בצלחת גם הרבה חלב שלא נספג וקורנפלקס צף בתוכו ובמילא זה לא דומה ללישה אפילו בבלילה רכה כי רק כאשר כל הנוזל נספג בחומר אלא שהבלילה היא רכה אז זה דומה ללישה ויש בזה איסור לש על כל פנים דרבון אבל כאשר יש הרבה נוזל שלא נספק בחומר ורק שבתוך הנוזל יש גם מוצג שנספק בו חלק מהנוזל זה לא דומה ללש אפילו בבלילה רכה ובמילא מסתבר שאין בזה דין לישה אפילו מדרבנן גם במקרה שהקור מפליקס עמד משך זמן וכל החלב שבצלחת נספק בו יתכן שגם בזה לא יהיה איסור דרבנן שלש כי אין חשיבות לספיגה הזאת והיא לא מעלה שהרי אין דרך לאכול את הקורנפלקס במצב שכל החלב שהיה בצלחת נספק בו ואד הרבה במצב כזה הוא הופך להיות רך מדי ולא טעים לאכילה והספיגה רק מקלקלת אותו זה לא דומה ללישה אפילו בבלילה רכה שספי של כל הקמח של כל המים בקמח או של כל החלב בדייסה היא מעלה ודווקא מערבבים אותם כדי שכל החלב יספק בדייסה מה שאן כן בקורק ספיגה של כל החלב היא חיסרון כי הם נעשים רקים מדי אז יתכן לומר שאין חשיבות לספיגה של כל החלב בקורנפלקס יתכן שלא יהיה בזה איסור לעש אפילו מדרבנן רק במקרה שאדם שם מלכתחילה רק מעט חלב בצלחת בשיעור כזה שיספג רק מעט חלב בקורנפלקס שבמצב כזה כאשר כל החלב שהיה בצלחת נספג הקורנפלקס הוא טעים לאכילה כי לא נספק בו מדי הרבה חלב כי שם בו בצלחת מלכתחילה רק מעט חלב אז עלולה להיות בעיה של איסור לש מיד רבונו לדעת רבי כיוון של הספיגה של הנוזל במוצק במקרה הזה יש מעלה כי הדבר הפך להיות טוב לאכילה רק מדריסה לא יהיה בזה מלאכה כיוון שלדעת רבי רק בבלילה אבה יש מלאכה דאורייתא וקורנפלקס זה לא בלילה אהבה ולפי זה צריך להקפיד בהכנת קורנפלקס בשבת לא לשים בצלחת רק מעט חלב אלא לשים כמות חלב שהקור פלקס יצוף בתוכו ואז לא תהיה בעיה לא תהיה בזה בעיה שלש לפי רבי אפילו אם הצלחת תעמוד משך זמן עד שכל החלב יספג כמו שאמר כמו שהסברנו תכף נוסיף בזה כל זה הוא לדעת רבי שמהות מלאכת ל שהיא ספיגה של נוזל במוצק ולפי רבי ייסי בר יהודה של אישה נחשבת מלאכה בגלל היצירה החדשה שנעשית מהחיבור של החומרים הנפרדים שהיו כאן קודם בקורנפלקס אומנם נוצר חיבור בין הקורנפלקס לבין החלב כי יש חלב שנספק בקורנפלקס וזה מכשיר אותו לאכילה שהוא נועד אליה אבל בקורנפלקס בדרך כלל לא נוצר חיבור בין כל פתיתי הקורנפלקס בינם לבין עצמם עיסה אחת ובמילא אין בזה מלאכה של עש רק בחיבור ולישה של קמח ומים יש מלאכה דאורייתא כי לא רק שהמים נספגים ומתחברים עם הקמח אלא גם גרגירי הקמח מתחברים בינם לבין עצמם להיות עיסה אחת אם הקורנפלקס עמד כמה זמן ונוצר חיבור בין הפתיתים אז אומנם יש סוגים של קורנפלקס שנדבקים אחד בשני אבל עדיין אין בזה מלאכה של אש מן התורה כי הם לא ברי גיבול לא נוצרת מהם ממש עיסה אחת כמו בקמח ומים אלא הם רק כמו נצמדים אחד בשני נדבקים אחד בשני ואפשר עדיין להפריד ביניהם ולפי רבי יסי בר יהודה בחומר שהוא לא בר גיבול אין מלאכה דאורייתא יותר מזה אפשר לומר שאם הקורנפלקס אמד משך זמן וגרגרים נדבקו קצת ביניהם לא יהיה על זה אפילו איסור דרבון למרות שיש על כל פנים איסור דרבון בחומרים שהם לא בראי גיבול כי שוב מצב כזה שפתיי הקורנפלקס מתחברים ביחד לא עושה את הקורנפלקס ליצירה חשובה יותר כמו בקמח ומים שמתחברים ואד הרבא במצב כזה הם לא טעימים לאכילה וזורקים אותם בדרך כלל כי הם נעשים רקים מדי ובמילא לא יהיה בזה איסור לעש אפילו מדרבנן כי לפי רבי יסי בר יהודה שלשה נחשבת מלאכה בגלל היצירה החדשה והחשובה שנעשית על ידה כאשר מחברים את הקמח והמים כל גרגירי הקמח מתחברים יחד אז בקורנפלקס שמצב כזה של חיבור הוא לא רצוי ובדרך כלל זורקים את הקורנפלקס אם הוא מגיע למצב כזה אין פה יצירה חשובה ולא יהיה על זה איסור לש אפילו מדרבנן אבל אחרי הכל נכון להימנע מלהיכנס לכל השאלה הזאת אם יש יסור דרבון של עש במצב שהחלב נספק בקומפלקס וכל הפטיט ו ונדבקו ביניהם נכון לא להיכנס לכל זה ולכן קודם כל ראוי לאכול את הקורנפלקס עוד כשיש חלב בצלחת והגרגשי ולא לחכות שכל החלב יספג והגרגשי שאז עלו להיות בזה איסור דרבנן של לש ויותר מזה כדי לא להיכנס לשאלה הלכתית של איסור לעש מד רבונו לגבי קורנפלקס שדנו קודם בזה לכאן ולכאן והסברנו שעלו להתפתח למצב של יסור לש בין לפי רבי ובין לפי רבי יסי יהודה כדי לא להיכנס לכל השאלה הזאת נכון וצריך לעשות שינוי בהכנה של הקורנפלקס וצריך גם לעשות בזה שני שינויים גם בחיבור בין הקורנפלקס לחלב זאת אומרת להניח אותם בצלחת שלאו כפי הסדר הרגיל ביום חול וגם שפעולת הערבוב שלהם בצלחת אחר כך תעשה בשינוי ואז לא יהיה בזה אפילו איסור דרבון כמו שלמדנו לגבי חרוסת בבלילה רכה נאמר כמה מילים לגבי הכנה של תחינה בשבת התחינה הגולמית שאנחנו קונים בחנות יש בה גרגירי ומשום תחונים שמעורבים בשמן שלהם עצמם לתוך זה מוסיפים מים מיץ לימון מערבבים את זה היטב כדי לדלל את התחינה ואז מוסיפים מלח ואבקת שום וכולי בהכנה של תחינה כזאת בשבת אין מלאכה דאורייתא של עש בין לפי רבי וביין לפי רבי יסי בר יהודה לפי רבי שמלאכת לש היא ספיגה של נוזל במוצק והמלאכה דאורייתא קיימת רק כאשר יש לה תערובת סיור של בלילה אבה בהכנה של טחינה שהיא לא נעשית בלילה אבה על ידי הערבוב של המים והמיץ לימון והתבלינים אלא אדרבה התערובת נעשית רכה ודלילה עוד יותר רקה ממה שהייתה קודם כשהיא הייתה גולמית אין בזה מלאכה דאורייתא יתכן שיש בה על כל פנים מיסור דרבון לפי רבי כי איסור דרבון יש גם בספיגה של נוזל במוצג שנעשה בלילה רכה וכאן המים והמיץ לימון מתערבבים בתחינה הגולמית שהיא חומר קצת סמיך וקצת מוצק והיא בגדר מאכל זה לא ערבוב של משכה במשקה אז ממילא לכאורה לפי רבי יהיה בזה על כל פנים יסור לש מ רבון ולפי רבי ייסי בר יהודה שמלאכת לשיא יצירה חדשה שנעשית מחיבור של הקמח והמים ומחייב של כל חלקי הקמח זה לזה כל גרגירי הקמח זה לזה אז בתחינה אמנם יש ערבוב של כמה חומרים כמו מיץ מיץ לימון ומים ומלח וכולי ואבקת שום ונעשית כאן יצירה חדשה שבעצם מכשירה את התחינה לאכילה אבל התחינה לא נעשה איסה לא שייך בעניין של גיבול בכלל ובמילא זה לא דומה ללישה של מים וקמח שיוצרת בצק ועיסה שיש בה עניין של גיבול לכן בעשיית חינה בשבת אין איסור לש מן התורה אבל דרך מה שהסברנו בשיעורים הקודמים לגבי הכנה של דיסה שזה לא נחשב לישה מן התורה גם לפי רבי ייסי בר יהודה כיוון שהיא לא נעשת עיסה ואיין בה עניין של גיבול אותו דבר בתחינה אלא שכיוון שאיסור דרבנן שלש קיים גם במקרה שלא נעשה טיסה ואין עניין של גיבול כי עצם זה שהרבו של החומרים יוצר יצירה חדשה של מאכל שאפשר לאכול אותו יש בזה איסור לש מי דרבון לפי זה בהכנה של תחינה יש איסור לש מי דרבון ולפי זה צריך להקפיד בין לפי רבי ובין לפי רבי ייסי בר יהודה להכין את התחינה בערב שבת דווקא ולא להכין אותה בשבת וכמו שלמדנו בדין של רוסס שכאשר ליל הסדר חל בשבת אומר אדמור הזקן כפי שלמדנו בשיעור הקודם שצריך להיזהר להכין את החרוסת בערב שבת דווקא ולא בשבת כך צריך להיות עם התחינה אם אדם שכח להתחיל שכח להכין את התחינה בערב שבת והוא זקוק לה מאוד בשבת אין לו משהו אחר לאכול אז א אז א אפשר להכין אותה גם בשבת בתנאי שהוא יעשה בה שינוי ושני שינויים גם באופן החיבור של המים והמיץ לימון עם התחינה הגולמית וגם באופן הערבוב ביניהם אחר כך כמו שלמדנו לגבי חריס שצריך לעשות את שני השינויים קודם כל צריך לעשות שינוי בסדר החיבור ביניהם שאם הדרך ביום חולי לשים בקערה קודם את התחינה הגולמית ואחר כך לשפוך לתוך זה את המים והמיץ לימון וכולי אז בשבת צריך קודם לשפוך לשים את המים והמיץ לימות בקערה ואחר כך לשפוך לתוכה את התחינה הגולמית ובנוסף לזה צריך לעשות שינוי גם באופן הערבוב ביניהם אחרי השפיכה או שהערב ביניהם יעשה באצבע כמו שכותב אדמור הזקן לגבי חריס ואם מערבבים אותם בכף או בסכין צריך להעביר את הכלי בתנועות של שתי וערב לאורך ולרוחב ולא בתנועה סיבובית של ערבוב רגיל וכך כך יהיה פה שינוי בערבוב אפשר גם לערבב את התחינה על ידי העברה שלה מכלי לכלי ובחזרה צריך לשים לב גם שרבוב התחינה על ידי כף וסכין וכדומה יעשה בנחת ולא בחוזקה כמו שלמדנו לגבי חרדל ש בערבוב של חומרים שנעשה בשבת גם אם מותר לעשות את הערבוב הזה צריך להיזהר בכל זאת שלא יטרוף בכוח אלא מערו מעט מעט כמו שלמדנו קודם כל זה לגבי עשיית התחינה בשבת מחדש אבל אם כבר עשו את התחינה לפני שבת ורוצים להוסיף לה עוד מים בשבת כדי לדלל אותה יותר אין בזה בעיה ומותר לעשות את זה בשבת גם בלי שינוי על דרך הדין הזה באופן ההכנה של תחינה בשבת יהיה הדין גם לגבי הכנה של סלטים שונים כמו סלט טורקי שהוא ערבוב של שמן ו תבלינים ברסק עגבניות שריסק אותם עוד לפני שבת או אותו דבר לגבי סלט חצילים בבלילה רכה שמערבבים בהם תחינה ותבלינים ועל דרך זה לגבי סלטים אחרים באותו סגנון שאמנם אין בזה איסור דאורייתא שלש לפי רבי יוסי בר יהודה כי הם לא בראי גיבול לא נעשת מהם ממש עיסה אחת הרי רואים את החלקים שבהם בכל זאת היות שיש כאן יצירה חדשה מערבוב ש חומרים כי נוצר כאן סלט חדש יש בזה איסור דרבנן שלש והיות שיש בזה איסור דרבנן צריך להכין את הסלטים הללו לפני שבת דווקא אבל שוב בשעת דחק אם אין לאדמה מה לאכול וכולי כאשר אדם לא יכול היה להכין את את על כל פנים כאשר אדם לא יכול היה להכין את הסלט הזה בערב שבת כי לא היה לו מקרר לשמור אותם למשל או כי הוא לא ידע שיבואו אליו הרבה אורחים ונגמרו לו הסלטים ואיין לו מה לתת להם אז אפשר להכין את הסלטים הללו בשבת אם יעשו בהם את שני השינויים גם בסדר ההכנסה של החומרים לכלי וגם בערבוב ביניהם אחר כך כמו שאמרנו קודם האם מותר בשבת לשים שמן בסלט ביצים הכוונה היא לביצים מרוסקות עם בצל או בלי בצל אז לפי רבי זה אסור כי השמן נספק בביצים על כל פנים בחלמון שזה החלק הצ של הביצה ויש כאן ערבוב וספיגה של נוזל במוצק אלא שאם הבלילה היא רכה אין בזה יסור דריסה כי כמו שלמדנו שלפי רבי רק בבלילה אהבה יש איסור דריסה גם לפי רבי יוסי בר יהודה זה אסור בפרט במקרה שאדם מערבב את הביצים אחרי שהוא שופך לתוכם את השמן ונוצרת לפעמים עיסה אחת דבוקה ויצירה שמאחדת בתוכה את החלקים הנפרדים של הביצים שהיו כאן קודם או עם הבצל אלא שהיות וזה לא בר גיבול ולא נוצרת כאן עיסה אחת ממש כמו בקמח ומים כי עדיין רואים כאן את החתיכות של הביצים וחתיכות של הבצל וכולי אז אין בזה יסו דרזה אבל יש כאן יסו דרבון אז היות שיש בזה איסו רבונו צריך לערבב את השמן בביצים לפני שבת אם לא ירבו את השמן לפני שבת ואין מה לאכול וכולי אפשר לערבב את השמן בשבת אבל רק אם יעשו את שני השינויים כפי שלמדנו גם בחיבור בין השמן והביצים וגם בערבוב שלהם יחד אחר כך