מתי מסירים את כיסוי הלחם משנה? • הרב מאיר אשכנזי שנת תשפ"ב

[מוזיקה] נדבר היום בעזרת השם על כיסוי החלות של שבת במפית למה בכלל אנחנו מכסים את החלות נדבר גם על כמה וכמה עניינים הלכתיים שקשורים לכיסוי החלות אז כולנו מכינים את השולחן לכבוד שבת מ מניחים עליו שתי חלות ללחם משנה ומכסים אותם במפית נפתח את השיעור היום בשאלה פשוטה ומעשית מאוד מתי מסיירים מהכלות את המפית שמכסה אותם אחרי קידוש אחרי שנוטלים ידיים ומתיישבים לשולחן אחרי ירקס המוצי או אולי בכלל אחרי הבציר של הלחם משנה אם נשאל את השאלה במילים חיוביות אז השאלה היא בעצם מתי הלחם משנה צריך להיות מכוסה האם הזמן שהלחם משנה צריך להיות מכוסה הו במהלך הקידוש ובמילא אחרי שהסתיים הקידוש אפשר כבר להוריד את הכיסוי מהחל או שהלחם משנה צריך להיות מכוסה גם בזמן שמתעסקים עם הלחם משנה עצמו שזה בפעולת האחיזה וברכת המוצי או אולי אפילו בפעולת הפציעה של הלחם משנה ורק אחר כך אפשר יהיה להוריד את הכיסוי מהלחם משנה זאת שאלה אחת שצריך לברר ויש שאלה נוספת שהיא מצוייה מאוד בעניין של כיסוי החלות במקרה שיש על השולחן חלות או לחמניות נוספות חוץ משתי החלות שמקיימים בהם את מצוות לחם משנה האם גם אותם צריך לכסות למשל במקרה שערכו לכבוד שבת ש שן נעים ומיוחד והניחו בסלסלה מרכזית על השולחן לחמניות קטנות מקמח כזה ומקמח אחר לחמניות בצבע כזה בצבע כזה ובצבע אחר האם גם אותם צריך לכסות בזמן הקידוש או אפילו מקרה יותר מצוי בשבת שבע ברכות שבדרך כלל מניחים לחמניה אישית על הצלחת של כל אחד ואחת מהמסים לצורך האכילה בסעודה ו ניות הללו לא משמשות כלחם משנה אלא בעל הבית בוצע לחם משנה על שתי חלות אחרות שמונחות על ידו והוא נותן חתיכה מהלחם משנה שהוא בצא לכל אחד מבני המשפחה שלו ובזה יוצא כל אחד מבני המשפחה ידי חובת לחם משנה ואחר כך כל אחד ממשיך ואוכל את הלחמניה האישית שלו שמונחת על הצלחת הפרטית שלו ונשאלת השאלה האם גם הלחמניות האישיות הללו שמונחות על הצלחת של כל אחד ואחת מבני הבית גם הן צריכות להיות מכוסות בזמן הקידוש על דרך זה נשאלת השאלה גם לגבי פרוסות חלה שמונחות על השולחן בזמן הקידוש למשל במקרה ששמו על השולחן לפני הקידוש בשבת ביום פרוסות חלה שנשארו מליל שבת האם גם הפרוסות הללו צריכות להיות מכוסות בזמן הקידוש או שנאמר ביחס לכל הדוגמאות שהזכרנו שחובת הכיסוי קיימת רק לגבי שתי החלות שמקיימים בהם את מצוות לכם משנה שהם שתי החלות שבעל הבית אוחז בשתי ידיו בזמן ברכס המוצי ובוצע עליהם אבל את שאר הלחמניות או הפרוסות שנמצאות על השולחן בזמן הקידוש לא צריך לכסות ושאלה נוספת שצריך לברר אותה בנושא הזה האם צריך לכסות גם מיני מזונות ש נמצאים על השולחן בזמן הקידוש או שצריך לכסות רק לחם או חלות אבל לא מיני מזונות וגם השאלה הזאת מצוייה ביותר למשל כאשר יושבים בהתוועדות בבית הכנסת בשבת ביום אחרי התפילה ועושים קידוש ואוכלים מיני מזונות כדי לקיים דין קידוש במקום סעודה ונשאלת השאלה האם צריך לכסות את מיני המזונות הללו שמונחים על השולחן בזמן הקידוש או שכל עניין של הכיסוי מתייחס רק ללחם או חלות ולא מיני מזונות ובמילא לא יצטרכו לכסות את מיני המזונות הללו אז הפתרון לשאלות הללו טמון ותלוי בטעם של הדין שצריך בכלל לכסות את החלות והקדים בראשונים מובאים שלוש טעמים שלושה טעמים לזה שצריך לכסות את החלות בקידוש גם אדמור הזקן מביא את שלושת הטעמים הללו אלא ששני טעמים מביא אדמור הזקן בהלכות קידוש וטעם אחד הוא מביא בהלכות הבדלה נפרט את הדברים הטעם הראשון נמצא בשולחנו ערוך אדמור הזקן בסימן רעא סעיף י אדמור הזקן כותב שם כך צריך לפרוס מפה ל השולחן לכסות הפת קודם שיקדש ואחר כך י סירנה כדי שתתה הפת כאילו הובעה אתה על השולחן לכבוד שבת שהזכיר בקידוש אדמור הזקן חוזר על הטעם הזה שוב בסימן רעא סעיף יז וכך הוא כותב שם צריך לפרוס עליו מפה לכסותו כאילו אינו כאן עד אחר קידוש כדי שתראה כאילו הובא אתה לכבוד שבת זאת אומרת יש עניין מיוחד שהבעת החלות לשולחן השבת כדי לאכול את סעודת השבת תעשה אחרי שהזכירו את השבת בקידוש כך יהיה ניכר שהביאו את הפת לשולחן לכבוד סעודת שבת אבל יש בעיה עם הדין הזה כי יש הרי דין נוסף בסימן רעא סעיף יז מביא אדמור הזקן שעוד לפני שבת צריך לערוך את השולחן לכבוד שבת ולהניח עליו את שתי החלות של הלחם משנה ואם כך לא מובן איך אפשר לקיים את הדין שהבאת החלות לסעודת השבת תעשה מיד אחרי הקידוש כדי שיהיה ניכר שהביאו אותם לכבוד סעודת שבת הרי החלות מונחות על השולחן עוד לפני הקידוש שהרי הניחו אותם על השולחן עוד לפני שבת השאלה הזאת היא רק על התקופה כמו שלנו שבזמן האוכל אנחנו יושבים על כיסאות סבי סביב שולחן אחד כי בזמן הגמרא היו יושבים בזמן האוכל על קריות שהיו מונחות על הרצפה וצלחת האוכל היייתה מונחת על שולחן אישי קטן שהיו מניחים לפני כל אחד הוא היה נראה כמו מגש על רגליים קטנות השולחנות המגשים הללו היו מונחים כל הזמן במטבח ולפני הסעודה ממש לפני הסעודה היו שמים במטבח על כל שולחן את הצלחת האישית של כל אחד ובתחילת הסעודה היו מביאים את השולחנות הללו לסלון ומניחים לפני כל אחד את השולחן האישי שלו עם צלחת האוכל על גביו ובמילא בזמן הגמרא ה היה בהחלט פתרון לבעיה שהזכרנו אפשר היה לשלב היתב את שני הדינים כי בזמן הגמרא באמת הסדר היה כך שעריכת השולחן לכבוד שבת על ידי ההנחה של שתי החלות על אחד השולחנות הקטנים הללו העריכה הזאת היתה הייתה נעשת על שולחן שהיה מונח במטבח שם היו מניחים את החלות על השולחן בזמן הקידוש השולחן עם שתי החלות הללו עם הלכ משנה הזה שערכו לפני שבת לכבוד שבת השולחן הזה היה מונח עדיין במטבח ורק אחרי הקידוש היו מביאים את השולחן הקטן עם החלות למקום הסעודה בסלון וכך היה נכר שהחלות הסעודה הובאה כעת לכבוד שבת שהזכירו ב דוש אבל בזמנינו ששולחות הם גדולים וכולם יושבים בסעודה על כיסאות סביב אותו שולחן סביב שולחן אחד ואוכלים שזאת ערכה גדולה להביא את השולחן למקום של הסעודה רק אחרי קידוש והדבר מהווה הפסק בין הקידוש לסעודה אז במילא השולחן עם מחלות מוכרח לעמוד עוד לפני הקידוש כבר בסלון במקום של האכילה אומר אדמור הזקן בסימן רעא סעיף יז שכדי שיהיה ניכר כאילו הביאו את החלות לשולחן רק אחרי קידוש יש פתרון צריך לכסות את החלות לפני הקידוש ובזמן הקידוש לא יראו אותם ועל ידי זה הם כאילו לא נמצאות שם בזמן הקידוש ואז כאשר אחרי הקידוש יסיירו את הכיסוי חלות יראה כאילו רק עכשיו הביאו את החלות לשולחן לכבוד שבת שהוזכרה בקידוש על כל פנים זהו טעם אחד לכיסוי של החלות כדי שיהיה ניכר שהביאו אותם לכבוד סעודת שבת וכמו שאמרנו שאחרי הקידוש אז מורידים את ה ותכף נראה בדיוק מתי זה על כל פנים בזמן הקידוש החלות מכוסות ואז כאשר מסיירים את הכיסוי נרא שהביאו רק עת את החלות לכבוד סעודת שבת שהזכירו בקידוש טעם שיני לכיסוי החלות בסימן רעא סעיף יז אותו סעיף שאנחנו מדברים עליו אדמור הזה כן מביא טעם נוסף לכיסוי החלות בשבת הוא כותב כך נוהגים לפרוש מפה לכסות הפת וכולי וצריך שתהה גם מפה תחת הפת על השולחן כדי שתהה הפת בין שתי מפות זכר למן שהיה עליו טל מלמעלה וטל מלמטה זאת אומרת המן שירד מהשמיים לא היה מונח גלוי בשדה אלא הוא היה עטוף ומכוסה וכך הוא נשמר נקי הוא היה מכוסה בשכבה של טל מלמעלה וטל מלמטה היות שהלחם משנה שלנו הוא זכר למן שירד לכבוד שבת שהמן של שבת ירד ביום שישי במנה כפולה יחד עם המן של יום שישי לכן אנחנו ללוקחים לחם משנה לכן הלחם משנה הזה צריך להיות מכוסה מלמעלה ומלמטה בדוגמת המן שהיה מכוסה בטל מלמעלה בטל מלמטה לכן אנחנו מכסים את הלחם משנה במפית מלמעלה והלחם משנה גם מונח על המפה שעל השולחן כי כך המפה שתחת הלחם משנה והמפה שמעל הלחם משנה הם בדוגמת התל מלמעלה ותל מלמטה שכיסוי את המן כדאי לציין כאן הנהגה מיוחדת של הרבי לפני הקידוש הרבי הרים את המפית שכיסתה את החלות והרבי בדק כאשר הרבי ראה שהחלות היו בתוך שקית ניילון הרבי הוציא אותם מהשקית השאיר אותם תחת המפה בלי השקית יתכן שההנהגה הזאת של הרבי נובעת מהטעם של זכר לטל כדי שהזכר לטל יעשה על ידי המפה מלמעלה ומלמטה שהם אלו שיכסו ועטפו את הלחם משנה כמו קון ה שחחו מים ולא השקית על כל פונים זהו טעם נוסף טעם שני לכיסוי של הפת כדי שיהיה זכר לטל מלמעלה וטל מלמטה בהלכות הבדלה בסימן רצט סעיף יד אדמור הזה כן מביא עניין נוסף בזה הוא כותב כך כאשר אדם רוצה לאכול סעודה מיד אחרי הבדלה והוא הניח את הפת על השולחן עוד לפני הבדלה ואז הוא נעמד על יד השולחן לעשות הבדלה אומר אדמור הזקן הוא צריך לכסות את הפת כדי שלא יגרם לביזיון בזמן אבדולה כי הדין הוא תמיד שברכת הפת קודמת לברכת היין היות שבפסוק ארץ חיטה ושעורה החיטה והשעורה קודמים לגפן במילא תמיד מקדימים את ברכת הפת לברכת היין אבל במקרה שלנו כאשר אדם יעשה אבדולה הוא הרי יקדים בזה את ברכת היין שבעב דולה לברכה על הפת שמונחת לפניו על השולחן אז יגרם ביזיון לפת שלא ירכו עליה לפני שבירכו על היין שלא יקדימו את ברכת הפת לברכת היין כמו שעושים כל השבוע לכן צריך לכסות את הפת לפני הבדלה ואז יחשב כאילו הפת לא נמצאת כאן בזמן האב דולה ובמילא לא יחשב שמקדימים את ברכת היין לברכת הפת כאילו לא נמצאת כאן ובמילא לא יגרם ביזיון לפת זה הטעם השלישי לכיסוי של הפת כדי שלא יגרם לביזיון כאשר מברכים על היין לפני שמברכים על הפת למרות שהדור הזה כן מביא את הטעם הזה של ביזיון הפת רק לגבי אבדולה והוא לא מביא אותו לגבי קידוש ברור שהטעם הזה קיים ושייך גם בקידוש ובאמת התור בסימן רעא מביא בפירוש בשם הירושלמי את הטעם הזה לגבי קידוש שצריך שהפה תהיה מכוסה בזמן הקידוש כי אם לא יחסו אותה הי גרם ביזיון לפת מזה שמקדימים את ברכת היין לברכת הפת נאמר מילה על הטעם הזה של ביזיון הפת לכאורה ממש לא מובן כל כל הטעם הזה למה נגרם ביזיון לפת בזה שמקדימים את ברכת היין בעב דולה הרי על פי דין אסור לאכול לפני אבדולה אז זה לא שהאדם בוחר מעצמו לעשות הבדלה ולברך על היין במקום לברך ולאכול קודם את הפת אין לו אפשרות אחרת על פי דין הוא מוכרח לעשות קודם אבדולה על היין ורק אחר כך מותר לו לברך ולאכול את הפת אז מה הביזיון כאן אותו ריבני שלום שאמר להקדים כל השבוע את ברכת הפת לברכת היין כל סעודה ביום חול אמר אותו ריבני שללם אמר שבמוצאי שבת חובה לעשות עבדולה על היין לפני סעודה אז מה שייח כאן נהיה של בושה אז ההסבר בזה הוא כך הבושה של הפת בא באמת מזה גופה שאי אפשר לעשות אבדולה על הפת אלא רק על היין כי כל השבוע הפת עומדת בראש היא מכובדת יותר מכל דבר אפילו יותר מהיין מקדימים את ברכת המוצי לכל ברכה אחרת זאת אומרת שהפתיתים כי היא קוד בפסוק ארץ חיט סרו קודם לכל דבר אבל במוצאי שבת פתאום אי אפשר לעשות אבדולה על הפת ולהקדים את ברכת הפת הפת נדחקת במוצאי שבת להיות מספר שתיים אפשר לעשות אבדול רק על יין מזה גופה בא הפגיעה והבושה של הפת שאפשר לעשות עבדול רק על יין ולא עליה מה קרה שנתה פתאום מספר שתיים לפי הדרך זאת אפשר להמשיך ולהוסיף לגבי קידוש שבאמת הביזיון של הפת בקידוש הוא אפילו יותר גדול מהבזק אבדולה סוף סוף אי אפשר לעשות על פת אבל קידוש הרי באופן עקרוני כן שייך לעשות על פת כך זה בוודאי בשבת ביום אישה למשל עושה קידוש בשבת ביום הל חלה על פת ואפילו בליל שבת שחובה לעשות על יין אז הרי במקרה שאין לאדם יין ולא חמר מדינה בשום אופן אין לו הוא נמצא באיזשהו מקום בעולם אין לו לא יין כשר ולא חמר מדינה עם הכשר הוא צריך לעשות בליל שבת קידוש על פת אם כך כאשר יש לאדם יין שחז אומרים שהוא צריך לעשות קידוש דווקא על היין ולא על הפת למרות שבעצם שייך לעשות קידוש גם על פת באופן עקרוני אז כאשר אדם עושה קידוש על יין הביזיון של הפת הוא עוד יותר גדול שלמרות שבאופן עקרוני שייך לעשות קידוש גם על פת בכל זאת אומרים חזל שכאשר יש לו יין הוא צריך לעשות קידוש דווקא על יין ולא על פת והפתיעו בה לקידוש כאשר יש יין המצב הזה מהווה פגיעה ובושה לפת שהיא לא עומדת ראשונה לעניין קידוש אלא היא נחשבת מספר שתיים לגבי קידוש שאפשר לעשות עליה קידוש רק כשאין יין וזה בניגוד לכל סעודה אחרת בימי החול שתורה קבה שהפ עומדת ראשונה לפני היין על כל פנים כדי שלא תהיה פגיעה בפת בעודו או בקידוש צריך לכסות אותה בזמן הבדול ובזמן הקידוש ואז היא כאילו לא נמצאת ולא נקרא שיקדימו את ברכת היין לברכה שלה על כל פנים אלו שלושת הטעמים שמובאים בראשונים ובשולחן ערוך אדמור בשולחנו ערוך אדמור הזקן הנושא של כיסוי החלות בקידוש או באב דולה יש כמה נ נפק מינץ לדינה בין הטעמים הללו נפקין לראשונה לפי הטעם שיהיה ניכר שהסעד באה לכבוד שבת ולפי הטעם של ביזיון הפת צריכה להיות מפה רק מעל החלות ולא צריך לפרוס מפה גם על השולחן מתחת החלות רק לפי הטעם של זכר לת שהיה במן צריך לפרוס מפה גם על השולחן מתחת החלות כדי שיהיה כאן מצב של טל מלמעלה ותל מלמטה שיהיה זכר גם לטל מלמטה שהיה מתחת למן נקמני שנייה הטעם שיהיה ניכר שהסוד בא לכבוד שבת והטעם של זכר לטל שהיה במן הטעמים הללו שייכים רק בקידוש ולא בעב דולה רק הטעם של בזיון הפת שייך גם בעב דולה ודבור הזקן באמת מביא אותו לגבי עבדולה ובפשטות זה בגלל שה שהטעמים שלגבי קידוש יש לנו הרי את הטעמים האחרים אז לא צריכים להגיע לטעם של ביזיון הפת רק לגבי אבדולה שאין שלא שייכים שני הטעמים האחרים מביא אדמור הזקן את הטעם של ביזיון הפת על כל פנים שני הטעמים הראשונים שייכים א בקידוש ולא בעב דולה רק הטעם של בזיוון הפת שייך באב דולה ונפק מינ שלישית האם הכיסוי של החלות יכול להיות שקוף למשל האם אפשר להניח על החלות שקית ניילון שקופה שתשמש ככיסוי או שהכיסוי צריך להיות אטום דווקא אז לפי הטעם של זכר לטל מלמלו וטל מלמטה נראה שהכיסוי יכול להיות שקוף כי התל הוא שקוף אין לו צבע אז אם רוצים לעשות זכר לטל מלמעלה ומלמטה הצבע השקוף עד הרבה הוא הכי מתאים אבל לפי הטעם של ביזיון הפת מסתבר שאי אפשר יהיה להשתמש בכיסוי שקוף כי עדיין ייראה הפת בושתו כי רק כאשר הפת לא נראית מבחוץ אנשים לא רואים אותה אפשר לומר ש כאילו היא לא נמצאת ובמילא אין לה ביזיון כאשר ירכו על היין לפני שבירכו על הפת אבל אם הכיסוי הוא שקוף ורואים את הפת אי אפשר לומר שכאילו היא לא נמצאת הרי רואים אותה אז אם כך עדיין יגרם לה בושה אז יצרכו כיסוי אטום דווקא כדי שיחשב שהיא לא נמצאת על דרך זה לפי הטעם שיהיה ניכר שהביאו את הסעודה לכבוד שבת שהוזכרה בקידוש גם כן נראה שלא יועיל כיסוי שקוף כי אי אפשר לומר שנחשב שהפתיתים לכבוד שבת הרי ראו אותה בזמן הקידוש הפת היייתה נראית על השולחן גם בזמן הקידוש כי הכיסוי היה שקוף אלא לפי שני הטעמים הללו הצטרכו לכסות את החלות בכיסוי אטום דווקא ייתכן שזוהי באמת הסיבה שמנהג ישראל לכסות את החלות בכיסויים כהים דווקא ובצבעים שונים שהם אפילו לא קרובים לצבע של הטל למרות שמצד הטעם של זכר לטל היה מתאים לכסות את החלות בכיסוי שקוף דווקא כי מצד שני הטעמים של בזיון הפת ושיהיה ניכר שהפתח בוד שבת צריך לכסות את החלות בכיסוי אטום דווקא ולא בכיסוי שקוף כדי שלא יראו את הפת כאן כדאי להעיר מובא בספר של אחד מתלמידי הרש בו הדבר מופיע גם בפוסקים באחד הפוסקים שמכסים את הפת במפה לבנה יש אח ים שכתבו שזה בגלל שהמן עצמו היה בצבע לבן כמו שאומרת התורה והמן כזר גד לבון אבל למסה אנחנו רואים שבדרך כלל לא מקפידים לכסות את החלות במפית לבנה דווקא אלא מכסים א את החלות במפית בצבעים שונים צבעים כהים כי העיקר הוא עצם הכיסוי והעיקר הוא שיהיה כיסוי אטום מצד שני הטעמים האחרים כמו שאמרנו דרך אגב כדאי לציין שגם לגבי המפה שפסה על השולחן אותו תלמיד הרש בו והעלי רב כותבים שצריך לפרוס על השולחן מפה לבנה דווקא לכבוד שבת אבל למיסה זה לא מעיקר הדין בעל תרב בכלל לא כתוב שהמפה צריכה להיות לבנה דווקא וכשם שלגבי המפית שמעל החלות מינג ישראל בדרך כלל שלא מקפידים על הצבע של המפית ולוקחים מפית קה בצ שונים ולו דווקא בצבע לבן כמו שהיה הצבע של המן כך גם לגבי המפית שמתחת החלות זאת אומרת המפה שפרושה על השולחן שהיא יכולה להיות בצבעים שונים ולו דווקא לבנה מה שכן צריך להקפיד לגבי המפה שעל השולחן הוא שהיא תהיה נקיה נפקי מינ רביעית בין הטעמים במקרה שהקדוש נעשה על חלות ולא נעשה על יין למשל כאשר אישה עושה קידוש בשבת ביום על חלות האבא נמצא עדיין בהתוועדות והאישה רוצה כבר לעשות קידוש אז היא עושה קידוש על חלות היא אישה הרי לא עושה קידוש על יין נשאלת השאלה האם צריך לכסות את החלות אז לפי הטעם שלא ייראה הפת בושתו שלא יהיה ביזיון לפת לא צריך לכסות את החלות כי הרי לא מברכים על יין האישה לא עושה קידוש על יין היא עושה קידוש מיד על החלות אז ב ממילא היא לא צריכה לכסות את החלות כי לא יהיה ביזיון לפת אבל לפי הטעם של זכר לטל מלמעלה וטל מלמטה צריך כמובן לכסות את החלות גם כאשר עושים קידוש על חלות זכר לטל וגם לפי הטעם שיהיה ניכר שהביאו את הסעודה לכבוד שבת מיד אחרי שהזכירו את השבת בקידוש גם כן צריך לכסות את החלות כדי שאחרי הקידוש שבו הזכירו את השבת על כל פנים בעל קן ירח וכולי אז אחרי שהזכירו את השבת בקידוש יורידו את הכיסוי מהחל ואז יהיה ניכר שהביאו את החלות את הסעודה לכבוד שבת שהזכירו בקידוש אחרי כל זה נחזור לשאלות ההלכתיות שעלינו בתחילת השיעור ונראה שאפשר לומר שגם הפתרון לאותם שאלות יהיה תלוי בטעמים השונים לכיסוי של החלות נתחיל מהשאלה לגבי פרוסות חלה שנמצאות על השולחן או לחמניות נוספות שנמצאות על השולחן חוץ משתי החלות שבעל הבית בוצה עליהם כדי לקיים מצוות לחם משנה האם גם אותם צריך לכסות בזמן הקידוש או שצריך לכסות רק את שתי החלות של הלחם משנה אז גם העניין הזה תלוי בטעמים לכיסוי החלות לפי לפי הטעם של ביזיון הפת נראה ש הצטרכו לכסות את כל הלחמניות והפרו שנמצאות בסלסלה הכללית על השולחן וגם את הלחמניות האישיות שנמצאות בשבת שבע ברכות על הצלחת של כל אחד ואחת מבני הבית ששומעים את הקידוש מבעל הבית ויוצאים ממנו ידי חובה כי בזה שבעל הבית מברך על היין לפני שהוא מברך על הפת וגם בני הבית ששומעים ממנו את הקידוש ויוצאים ממנו ידי חובת קידוש הם הרי נחשבים כונים בעצמם שומע כיונה כאילו הם אמרו בעצמם את ברכת היין שבקיום אם כך יוצא שבעל הבית וגם אלו שייצאו ממנו ידי חובה של קידוש מדין שומע כיונה הם אמרו בעצם את ברכת היין לפני שהם בירכו על הפת אז הם גרמו בזה ביזיון לפת יש כאן בושה לפת ובמילא גם בעל הבית וגם בני הבית טרחו לכסות את החלות והלחמניות שמיועדות להם לאכילה בסעודה כדי שלא ייגרם ביזיון לחלות הללו מזה שהם בירכו על היין לפני שהם בירכו על אותן חלות הכיסוי יצטרך להיות לא רק על הלחמניות השלמות שנמצאות לפניהם אלא גם על הפרוסות שמיועדות לאכילה שלהם בסעודה למרות שכאשר יש שלימות הדין הוא שמברכים על השלימות ולא על הפרוסות ואפילו ביום חול בכל זאת צריך לכסות גם את הפרוסות כי כאשר יכסו את השלמות והפרו ישארו גלויות הרי יחשב שהשלמות כאילו לא נמצאות וכאילו יש על השולחן רק פרוסות במצב שאין לאדם חלות שלמות אלא יש לו רק פרוסות הדין הוא שהוא צריך לברך המוצי על שתי פרוסות כי כאן שלמה מברכים על פרוסה ואם כך בזמן הקידוש יהיה ביזיון לפרוסות שמקדימים את ברכת היין לפני ברכה על הפרוסות לכן הצטרכו לכסות גם את החלות הפרוסות אז נסכם את העניין לפי הטעם של בזיון הפת הצטרכו לכסות את כל החלות והלחמניות בין אם הם שלמות בין אם הם פרוסות בזמן הקידוש אבל פה צריך להדגיש הכיסוי צריך להיות רק של הלחמניות או של הפרוסות שמיועדות לאכילה של המקדש עצמו ושל אילו שו ממנו את הקידוש כי לגבי החלות והלחמניות הללו יש ביזיון בזה שהם בירכו על היין לפני שהם רכו המוצי על אותם לחמניות או פרוסות שהם עצמם עתידים לאכול בסעודה אבל במקרה שיושבים על יד השולחן אנשים נוספים שיעשו קידוש בעצמם והם לא יוצאים מידי חובת קידוש מהמקדש הזה מבעל הבית כמו למשל זוגות נשואים שמתארחים אצל ההורים וכל אחד מהם עושה קידוש למשפחה הפרטית שלו או למשל בשבת שבע ברכות שיושבים על יד שולחן ארוך ארוך אנשים נשואים רבים וכל אחד מהם עושה קידוש למשפחה הפרטית שלו במקרים הללו כל משפחה ששומעת קידוש צריכה לכסות בזמן שהיא שומעת קידוש רק את החלות שמיועדות למשפחה שלה ולא צריך לכסות את כל החלות שעל השולחן הגדול מתי שכל אחד עושה קידוש למה כי כאשר ראובן עושה קידוש למשל למשפחה שלו אי אפשר לומר שיש ביזיון ללחמניות שמונחות על הצלחות של המשפחה של שמעון בגלל זה שראובן הקדים את ברכת היין לברכת הפת שמונחת בצלחת של שמעון לא שייך לומר את זה כי הפת שמונחת בצלחת של שמעון והמשפחה של שמעון מיועדת לשמעון ולא לראובן ראובן בכל מקרה לא היה יכול לברך על הפת הזאת הוא לא היה מברך על הפת הזאת כי היא לא מיועדת איליו ובמילא לא נגרם ביזיון לפת הזאת מזה שראובן בירך על היין ולא עליה לסיכום לפי הטעם של בזיון הפת כל אדם שעושה קידוש או שומע קידוש בין גברים ובין נשים צריך לדאוג שהחלה שמיועדת עבורו לאכילה בסעודה תהיה מכוסה בזמן שהוא עושה או שומע קידוש כי לפת הזאת שהוא עתיד לאכול בסו נגרם ביזיון מזה שהוא עושה קידוש או שומע קידוש ושומע כי עונה כי הוא מקדים את ברכת היין לברכה על אותה פת שמיועדת עבורו לאכול בסעודה והוא יברך על אותה פת רק בסעודה אחרי ברכת היין אבל אדם שעושה קידוש או שומע קידוש לא צריך לכסות פת שמיועדת עבור אנשים אחרים שאנשים אחרים שלא שומעים כעת קידוש בקידוש הזה שעושה בעל הבית לא צריך לכסות את הפת שמיועדת עבורם כי לפת הזאת לא נגרם ביזיון כאשר הוא עושה קידוש הו שומע קידוש והוא לא מברך על אותה פת כי בכל מקרה הוא לא יברך על אותה פת כי היא לא מיועדת עבורו זה לפי הטעם של ביזיון הפת על דרך זה יהיה לפי הטעם שכיסוי החלות הוא כדי שיהיה ניכר שהביאו את הסעודה כעת לכבוד שבת הצטרכו לכסות בזמן הקידוש את כל החלות והפרו שמיועדות לאכילה של בני הבית שיוצאים ידי חובה בקידוש הזה כי אם תהיה על השולחן פת לא מכוסה לא יחשב שהביאו כעת את הסעודה לכבוד שבת שהוא זכרה בקידוש שהרי הסעודה היא פת ובזמן הקידוש כבר היייתה על השולחן פת שמיועדת לאכילה בסעודה וזה לא דווקא לחם משני הרי מדובר על הסעודה בכלל על פת בכלל לכן צריך לכסות לפי הטעם הזה שיהיה ניכר צריך לכסות גם כן את כל החלות ו הפרוסות שמונחות על השולחן ומיועדות עבור אילו שיוצאים ידי חובת קידוש אבל לפי הטעם של זכר לטל הצטרכו לכסות רק את שתי החלות של הלחם משנה שבעל הבית אוחז בזמן רכס המוצי ובוצע עליהם וכל אלו שיוצאים ממנו ידי חובה מקיימים בחלות הללו בשתי החלות הללו דין לחם משנה אבל לא הצטרכו לכסות את החלות או הפרוסות האחרות שנמצאות על השולחן כי הרי רק החלות של הלחם משנה רק הם זכר למן שלקט ביום שישי באופן של לחם משנה ובמילא את הזכר לטל מלמעלה ותל מלמטה שהיה במן שהמפה באה כזכר לטל הזה צריך לעשות רק בלחם משנה ולא בחלות או בפרוסות האחרות שנמצאות על השולחן שהם בכלל לו זכר ללחם משנה מכאן נעבור לשאלה הנוספת שאלנו בתחילת השיעור לגבי מיני מזונות האם צריך לכסות גם מיני מזונות שמונחים על השולחן בזמן הקידוש או שצריך בעיקרון לכסות רק לחם ולא מני מזונות אז נראה שגם העניין הזה תלוי בטעמן למצוות לחם משנה לפי הטעם של זכר לטל בוודאי שלא צריך לכסות סתם מיני מזונות שמונחים על השולחן בזמן הקידוש כי הסברנו עכשיו שאת הזכר לטל צריך לעשות רק בלחם משנה ולכן לא צריך לכסות אפילו לחמניות אחרות או פרוסות לחם אחרות שנמצאות על השולחן בזמן הקידוש כיוון שהם לא משמשות ללחם משנה ובמילא גם לא צריך לכסות סתם מיני מזונות שנמצאים על השולחן כי לפי הטעם של זכר לטל צריך לכסות רק את הלחם משנה עצמו כך יהיה הדין בין במקרה שאדם עומד לבצוע לחם משנה של פת מיד אחרי הקידוש כאן ובין במקרה שהאדם לא עומד לבצוע כאן לחם משנה אחרי קידוש אלא הוא אחרי קידוש הוא מתכוון לאכול רק מיני מזונות כדי לקיים דין קידוש במקום סעודה ואת הלחם משנה הוא יבצע אחר כך בבית כאשר הוא יטול ידיים ויאכל פת בשני המקרים הללו לא צריך לכסות את מיני המזונות בזמן הקידוש כי לפי הטעם של זכר לטל צריך לכסות רק את הדבר שמקיימים בו את מצוות לחם משנה כי רק הלחם משנה הוא זכר למען ובמילא רק בלחם משנה יש את הדין של הכיסוי זכר לטל מלמלו וטל מלמטה וכיוון שהאדם הזה יקיים את מצוות לכם משנה רק בבית כאשר הוא יבצע על שתי חלות אז במילא הוא יצטרך לכסות רק את שתי החלות הללו בבית ולא יותר לפי זה כאשר אדם עושה קידוש בבית הכנסת והוא לא עומד לבצוע שם לחם משנה אלא הוא יאכל שם מיני מזונות לקידוש במקום סעודה אז לפי הטעם שהכיסוי הוא זכר לטל לא צריך לכסות את מיני המזונות בבית הכנסת בזמן הקידוש כמו שאמרנו כי לפי הטעם הזה הכיסוי הדין של הכיסוי שייך רק ב בלחם משנה יש מקרה אחד אבל שבו יצטרכו לכסות מיני מזונות לפי הטעם של זכר לטל וזה במקרה שאדם מקיים במיני מזונות הללו גופה את דין לחם משנה זאת אומרת ש במקרה שאחרי הקידוש האדם עומד לבצוע לחם משנה על שתי עוגות שלמות במקרה הזה הוא צריך לכסות את שתי העוגות הללו מטעם של זכר לטל כי מיני המזונות הללו גופה הם הלחם משנה שלו ו למשנה צריך להיות מכוסה זכר לטל באיזה מקרה אדם מקיים מצוות לח משנה במיני מזונות אז המקרה הזה יכול להיות למשל במקרה שאדם לא אוכל פת בכלל אלא הוא בסעודה אלא הוא נוהג כדברי המארי שמובא בהגעה בשולחנו ערוך אדמור הזקן סימן קפח סעיף י שהמריא אח של אדמור הזקן מעיד שדמור הזקן חזר בו בסוף ימיו וצו שאפשר לצאת ידי חובת סעודת שבת גם במיני מזונות שמברכים עליהם א בורא מיני מזונות וברכה מעין ג ואיין הכרח לאכול פת שמברכים עליה המוצי וברכת המזון כדי לצאת ידי חובת סעודת שבת כמו שכתב אדמור הזקן בשולחן ערוך סימן רעד סעיף ה ו בכמה וכמה מקומות שאדמתו בשולחן ערוך שיוצאים ידי חובת סעודת שבת רק בלחם שמברכים עליו המוצי וברכת המזון אבל כפי שאמרנו המרי לעיד שדמור הזקן בסוף ימיו חזר בו אז לדברי המרל יוצא שאדם שלא אוכל פת בסעודה אלא הוא אוכל רק מיני מזונות מה יהיה עם הלחם משנה שלו אז אדם כזה יהיה מוכרח לקיים את הדין של לכם משנה במיני מזונות בשתי עוגות שלמות במקרה כזה שבו הוא בוצע לחם משנה על מיני מזונות הוא הצטרך לכסות את הני את המזונות הללו בזמן הקידוש אבל אם אוכל את המיני מזונות רק כדי לקיים דין קידוש במקום סעודה והוא לא יוצא בהם ידי חובת לחם משנה את הלחם משנה שלו הוא יקיים בבית אחרי שהוא ילך הביתה מבית הכנסת ושם בבית הוא יטול ידיים ויבצע לחם משנה על שתי חלות במקרה הזה הוא לא צריך לכסות את מיני המזונות בזמן הקידוש בבית הכנסת כל זה הוא לפי הטעם שהכיסוי הוא זכר לטל אבל לפי הטעם של ביזיון הפת האם צריך לכסות מני מזונות אז נראה שלא יהיה הבדל בין פת לבין מיני מזונות ויצטרכו תמיד לכסות בזמן הקידוש גם מיני מזונות שנמצאים על השולחן שהרי הדינו הוא שלא רק ברכת הפת קודמת לברכת היין אלא גם ברכת בורא מיני מזונות קודמת תמיד לברכת היין כפי שכותב אדמור הזקן בסדר ברכות הנהנין בפרק י סעיף הלכה יג ובמילא כאשר בזמן הקידוש אדם יברך על היין לפני שהוא מברך על המזונות יגרם בזה ביזיון למיני המזונות שמונחים גלויים על השולחן כי כל השבוע הברכה של המזונות קודמת לברכת היין ופה פתאום הוא מברך על היין לפני המזונות אז במילא לכן יצטרכו לכסות בזמן הקידוש גם מיני מזונות שנמצאים על שולחן הדין הזה הוא לא רק במקרה שאדם יאכל אחרי קידוש רק מיני מזונות והוא לא יבצע לחם משנה של פת מיד אחרי קידוש אלא את את הלחם משנה של הפת הוא יאכל בבית אחר כך כמו שאמרנו אלא גם במקרה שאדם מתכוון לבצוע לחם משנה של פת אחרי הקידוש והוא יאכל את המזונות רק אחר כך בתוך הסעודה בכל זאת ככל שיש מיני מזונות על השולחן הוא צריך לכסות גם את את מיני המזונות בזמן הקידוש כי אם הוא יחסר רק את הלחם משנה של הפת והמזונות יהיו גלויים הרי יראו את מיני המזונות בזמן הקידוש אז יגרם להם ביזיון מזה שמקדימים את ברכת היין לפני המזונות כי הרי הפת שמכוסה היא כאילו לא נמצאת מה שיש זה מיני מזונות אז ואותם רואים גלוי בקידוש אז יגרם להם ביזיון לכן צריך לכסות גם את מיני המזונות ואז גם הם כאילו אינם בזמן קידוש ולא יגרם להם ביזיון אלא שגם כאן אדגיש אדם צריך לכסות בזמן בזמן שהוא עושה קידוש או בזמן שהוא שומע קידוש רק את המזונות שמיועדים לאכילה עבורו והוא מתכוון לאכול אותם אחרי קידוש כי למזונות הללו נגרם ביזיון כאשר הוא מקדים את ברכת היין לפני שהוא מברך עליהם והוא יברך עליהם רק אחרי ברכת היין אבל לגבי מזונות שמיועדים לאכילה של אנשים אחרים שיושבים כאן על יד השולחן והוא לא יאכל מהמהם בכל מקרה אז לא נגרם ביזיון בזה שהוא שומע קידוש או מברך א או עושה קידוש ומברך על היין לפני שהוא מברך עליהם ובמילא אותם הוא לא צריך לכסות לסיכום לפי הטעם של בזיוון הפת כל אדם שעושה קידוש בעצמו או שומע קידוש מאחרים צריך לכסות בזמן הקידוש את כמות המזונות שהוא עצמו מתכוון לאכול אחרי הקידוש כדי לקיים דין קידוש במקום סעודה כל אחד צריך לכסות את המזונות שהוא עצמו יאכל ולא את המזונות שאחרים יאכלו הכיסוי הזה צריך להיות בין במקרה שהוא יבצע לחם משנה של פת אחרי הקידוש או בין במקרה שהוא יאכל רק מיני מזונות מיד אחרי הקידוש ואת הפת הוא יבצע אחר כך בבית זה לפי הטעם של ביזיון הפת ולפי הטעם שצריך שיהיה ניכר שהביאו את את הפת לכבוד סעודת שבת אז לפי הטעם הזה נראה לומר שהדין אם צריך לכסות מיני מזונות בזמן הקידוש או לא יהיה תלוי אם האדם עומד לבצוע לחם משנה של פת מיד אחרי הקידוש כאן או שהוא עומד לאכול כאן מיני מזונות לקידוש לקידוש במו קים סהודו ואת הלחם מישנה הוא מתכוון לבצוע רק אחר כך בבית במקרה שאדם מתכוון לבצוע כאן מיד אחרי הקידוש לחם משנה של פת יוצא שמצוות הסעודה שלו תתקיים בפת ולא במיני מזונות שהוא יאכל אחר כך בתוך הסעודה ובמילא הוא צריך לכסות רק את הלחם משנה שזה הפת ולא את המזונות כי מה שצריך להיות ניכר שהוא שבא לכבוד סעודת שבת זו הי הפת של הלחם משנה ש בא הוא יקיים את מצוות סעודת שבת זאת אומרת הוא נוהג כמו שכותב אדמור הזקן בשולחן ערוך לקיים את מצוות סעודת שבת בפת אבל במקרה שאדם מתכוון לאכול בבית הכנסת רק מיני מזונות לקידוש במום סעודות ואת מצוות לחם משנה האדם יקיים אחר כך בבית כאשר הוא יטול שם ידיים ויבצע לכם משנה של פת אז צריך לומר שאדם כזה יצטרך לכסות בבית הכנסת את מיני המזונות שהוא יאכל לקידוש במקום סעודה ונסביר את הדברים בהקדם בשיעור האחרון שדיברנו על דין קידוש במקום סעודה דיברנו בהרחבה שזה שמספיק לאכול מיני מזונות לקידוש במקום סעודה כדעת הגאונים גם לפי שיטת אדמור הזקן בשולחנו ערוך שסובר שלא יוצאים ידי חובת סעודת שבת במיני מזונות אלא רק בפת שמברכים עליה המוצי וירקס המוזן זה שיוצאים מידי חובת קידוש במו קים סעודה על מיני מזונות זה רק בגלל שאכילת מיני המזונות אחרי הקידוש נחשבת בעצמה כ התחלת הסעודה של הפת שהוא יאכל אחר כך כמו שדייק בדברי אדמור הזקן בסימן רעג סעיף ז זאת אומרת שעוד שבת לא מתחילה אצלו רק בבית כאשר הוא יאכל את הפת את החלה אלא סעודת שבת מתחילה אצלו כבר באכילה של מיני המזונות מיד אחרי הקידוש והסעודה שלו ממשיכה באכילת אכלה אחר כך בבית לפי זה כיוון שאכילת מיני המזונות נחשבת במקרה הזה כ התחלת הסעודה צריך שיהיה ניכר שגם אכילת מיני המזונות נעשת בתור סעודת שבת ובמילא צריך לכסות בזמן הקידוש גם את מני המזונות כדי שייראה שהביאו את מיני המזונות רק אחרי הקידוש לכבוד סעודת שבת שהוזכרה בקידוש כי הרי אכילת מיני המזונות נחשבת במקרה הזה כי התחלת סעודת שבת כעת נחזור לשאלה שפתחנו בה את השיעור מתי אפשר להוריד את הכיסוי מהלחם משנה האם אפשר להוריד את הכיסוי מהלכם משנה מיד אחרי קידוש או שאפשר להוריד את הכיסוי כשאדם מתיישב לשולחן אחרי נטילת ידיים או אולי אפשר להוריד את הכיסוי רק אחרי האחיזה בלחם משנה וברכת המוצי מתי בדיוק מורידים את הכיסוי אז גם העניין הזה תלוי בטעמים שהזכרנו מדוע בכלל מכסים את החלות לפי הטעם של ביזיון הפת אפשר להוריד את הכיסוי מהלכם משנה עוד באמצע הקידוש מיד אח רי ברכת בויר פרי הגופן ולפני ברכת היום לפני ברכת אשר קדשנו במצווה ובונו בליל שבת כבר אפשר להוריד את את הכיסוי מהפ כי מאז כבר לא תהיה בושה לפת כי הבושה לפת היא מזה שמברכים בויר פרי הגופן על היין לפני שמברכים המוצי על הפת כי ברכת המוצי קודמת כל השבוע לברכת לברכת הגופן על היין ובמילא אחרי שהאדם בירך הגופן על היין כבר לא יהיה בזיוון לפת אז אפשר כבר יהיה אפשר יהיה כבר להסיר את הכיסוי שעל החלות עוד באמצע הקידוש מיד אחרי ברכת בער פרי הגופן בליל שבת אבל לפי הטעם שצריך להיות ניכר שהביאו את הסעודה לכבוד שבת הפה צריכה להיות מכוסה גם במהלך אמירת ברכת היום שבקיום במצוי יס ורובנו בליל שבת בקידוש של ליל שבת כיוון שצריך שייראה כ אילו הביאו את הפת מיד אחרי שהזכירו את השבת בברקס היום בקידוש ובמילא הפה צריכה להיות מכוסה גם במהלך אמירת ברכת היום לידך מיד אחרי שהזכירו מיד אחרי שסיימו את ברכת היום ש בקידוש את הברכה של אשר קצנו במצוי סו ורצו בונו סיימו את מקדש השבו אפשר כבר להוריד את המפה חלות כי אז כבר ראה שהביאו את הסעודה כעת לכבוד שבת שהזכירו בקידוש ובאמת בסימן רעא סעיף יז כותב אדמור הזקן בהמשך לטעם הזה שיהיה ניכר שהביאו את הסעודה לכבוד שבת כותב אדמור הזקן בהמשך לזה שצריך לפרוש מפה לכסות הפת עד אחר הקידוש וזה כמו שהסברנו שלפי הטעם הזה הפה צריכה להיות מכוסה בזמן ברכת היום אחרי ברכת היום כבר אפשר להוריד את את ה כיסוי מהכלות אבל לפי הטעם של זכר לטל מלמלו וטל מלמטה לפי הטעם הזה יוצא שהפה צריכה להיות מכוסה גם בזמן האחיזה וברקס המוצי שהרי בשיעורים הקודמים הסברנו באריכות שהמצווה של בציעת לחם משנה היא לא לבצוע שני לחמים אלא המצווה היא לבצוע לחם אחד שהוא שהוא משנה וכפול והסברנו שהאי של שתי החלות בזמן רקס המוצי היא זו שפועלת שיחול גדר לחם משנה על החלות שהם יחשבו לחם אחד כפול ולא שני לחמים נפרדים כי כוסו אח שוי זה שאוחזים את שתי הלחמים יחד בזמן ברכס המוצי יש הברכה נותנת את החשיבות ששתי הלחמים יעשו לחם אחד שהוא כפול לחם משנה אם כך יוצא שלפני שנעשתה פעולת האחיזה בזמן בירק אמוצי שתי החלות עדיין נחשבות שתי חלות נפרדות אין להם עדיין גדר לחם משנה בכלל רק מפעולת האחיזה בזמן ברקס המוצי הן נעשות לחם אחד שהוא משנה וכפול ורק אז אפשר לקיים את המצווה של בציעת לחם משנה והרי אמרנו קודם שלפי הטעם שהכיסוי הוא זכר לטל אז הזכר לטל הוא דין בלחם משנה שהלחם משנה צריך להיות מכוסה במפה מלמעלה ומלמטה ואם כך עיקר דין כיסוי החלות לפי הטעם של זכר לטל הוא אשר יש לחלות גדר לחם משנה שזה נעשה רק בשעת האחיזה וברקס מוצי ולפי זה השרת המפית מהלכם משנה יכולה להיות רק אחרי בירקס המוצי אבל על מה שאמרנו עכשיו שלפי הטעם של זכר לטל הצטרכו להעשיר את החלות מכוסות גם בזמן האחיזה וירקס המוצי לכאורה השה מדברי אדמור הזקן הברורים ומפורשים בעניין הזה כי אדמור הזקן בסימן רעא סעיף יז כותב באופן סתמי שצריך לפרוש מפה לכסות הפת עד אחר הקידוש מזה שדמור הזקן כותב את הדברים האלו בסתם והוא בלי הסתייגות מזה יוצא מזה שאחרי הקידוש אפשר להוריד את הכיסוי ולא לא צריך להשאיר אותו בזמן האחיזה או ברכס המוצי לפי אף אחד מהטעמים ונשאלת השאלה הרי לפי מה שאמרנו יוצא שזה רק לפי הטעם שהכיסוי בא כדי שיהיה ניכר שהחלות באו לכבוד שבת אבל לפי הטעם של זכר לטל הצטרכו להשאיר את החלות מכוסות גם בזמן האחיזה הו ברקס המוצי אז למה אדמור הזקן כותב באופן סתמי שהחלות צריכות להיות מכוסות רק עד אחרי הקידוש ועוד יותר את הטעם של זכר לטל אדמור הזקן מביא באותו סעיף עצמו בסימן רעא סעיף יז מיד אחרי המשפט שהוא אומר שהחלות צריכות להיות מכוסות עד אחר הקידוש אז לא מובן איך הוא כותב בסתם באותו סעיף שהחלות צריכות להיות מכוסות רק עד אחר הקידוש כאשר לפי הטעם שהוא מביא משפט אחרי זה באותו סעיף הטעם של זכר לטל החלות צריכות להיות מכוסות גם בזמן האחיזה וברקס המוצי אז אפשר להסביר את הדברים כך והקדים כשמתבוננים בשני הטעמים שהדמוקרטיה ומהותי בדברי האדמור הזקן שהטעם שבגללו מכסים את החלות הוא דווקא הטעם הראשון שייראה שהביאו את הפת כעת לכבוד שבת ולא הטעם השני של זכר לטל מלמלו ותל מלמטה כי הרי בסימן רעא סעיף י אדמור הזקן מביא בכלל רק את הטעם הראשון שיהיה ניכר שהביאו את הסעודה לכבוד שבת ואפילו בסימן רעא סעיף יז גופה שבו אדמור הזקן מביא את שני הטעמים הוא מביא גם את הטעם של זכר לטל כשמתבוננים בדברים שלו שמים לב דבר מדהים לגבי כיסוי החלות מלמעלה אדמור הזקן מביא רק את הטעם הראשון שיהיה ניכר שהסעד בא לכבוד שבת את הטעם השני של זכר לטל אדמור הזקן מביא שם רק כדי לומר שבנוסף למפה מלמעלה שצריך להניח כדי שיהיה ניכר ש פה ובאה לכבוד סעודת שבת בנוסף לזה צריכה להיות גם מפה על השולחן מתחת לחלות כדי שאז שתי המפות יחד יהיו כמו טל מלמעלה ותל מלמטה זאת אומרת שלפי דעת התמור הזקן הטעם של טל מלמעלה וטל מלמטה כשלעצמו לא מספיק חזק כדי לחייב לכסות את החלות מעליהם ואפילו לא מתחתיהם רק הטעם שיהיה ניכר שהסעד באה לכבוד שבת הוא זה שמחייב לכסות את החלות מעליהם אלא שאחרי שהחלות כבר מכוסות כבר בין כך מכוסות מעליהם בגלל הטעם שיהיה ניכר שהסעד בא לכבוד שבת אז בא הטעם של זכר לטל ואומר שכיוון שהם כבר בן כך מכוסות מלמעלה אז אפשר לחייב את האדם לעשות השלמה לכיסוי הזה והוא צריך לפרוש מפה נוספת גם על השולחן מתחת החלות כי אז הוא ירוויח גם את העניין של טל מלמעלה וטל מלמטה זכר למן כך רואים ברור במהלך הדברים בשולחנו ערוך אדמור הזקן למה למה הדבור הזקן מוכרח לומר כך למה הוא מה ההכרח של הדבור הזקן לסבור שהטעם של זכר לטל לא יכול לחייב את הכיסוי של הלחם משנה ורק שני הטעמים האחרים יכולים לחייב את הכיסוי לכאורה זה חידוש מאוד גדול מה מכריח את אדמור הזקן לומר כך אפשר לומר שההכרה של אדמור הזקן לזה נובע פשוט מדברי הגמרא מדברי הגמרא בפסוקים בדף ק שדמור הזקן מביא באותו סעיף עצמו ברע א סעיף יז והבאנו את זה קודם אדמור הזקן מביא את דברי הגמרא שבזמן הגמרא שהיו להם שולחנות קטנים היו מביאים את השולחן עם החלות למקום של הס רק אחרי הקידוש כדי שיהיה ניכר שהביאו את הסעודה לכבוד שבת שהוזכרה בקידוש מהגמרא הזאת מוכח שבזמן הגמרא לא היו מכסים בכלל את הלכי משנה אלא היו מניחים את החלות לפני השבת על השולחן הקטן במטבח כמו שהם גלויות בלי כיסוי ואחרי הקידוש היו מביאים את השולחן הקטן עם החלות למקום של הסעודה וכך היה נקר שהביאו אותם לכבוד הסעודה וגם אז החלות היו גלויות כל העניין של כיסוי החלות התחיל רק אחרי זמן הגמרא כאשר כולם התיישבו סביב שולחן אחד שולחן אחד גדול שהשולחן ם מחלות היה במקום של הסעודה כבר בזמן הקידוש כמו שאמרנו קודם ואז נוצרה בעיה שלא שחלות שהסעד היייתה כאן עוד לפני קידוש אז מה עושים כדי שיהיה ניכר שהביאו את הסעוד לכבוד שבת אז יצרו פטנט חדש כיסו את החלות בזמן הקידוש לפי זה אפשר לומר שמזה מוכיח אדמור הזקן שהטעם של טל מלמעלה וטל מלמטה לא יכול לחייב בכיסוי בכלל כי אם הטעם של זכר לטל היה יכול לחייב בכיסוי לא מובן איך בזמן הגמרא לא כיסו את החלות היה צריך לכסות אותם בגלל הטעם של טל מלמעלה ותל מלמטה הטעם הזה הרי וודאי היה שייח גם בזמן הגמרא אלא מוכח שהטעם של טל מלמעלה ותל מלמטה לא יכול לחייב בכיסוי בכלל ורק שני הטעמים האחרים יכולים לחייב בכיסוי זאת אומרת רק הטעם של שיהיה ניכר או הטעם של ביזיון הפת שמביא אדמור הזקן בהלכות אבדולה אז בזה מובן היטב למה בזמן הגמרא לא היו מכסים את הפת כי היות שהשולחן עמד במטבח בזמן הקידוש והביאו אותו למקום של הסעודה רק אחרי קידוש במילא היה ניכר שהפה הובעה לכבוד שבת אז לא היה צריך לכסות את החלות בשביל זה וגם הטעם של בזיון הפת לא היה שייך בזמן הגמרא כי היות שהשולחן עם הפת לא היה בכלל בזמן הקידוש הוא לא היה בכלל במקום של ה של הקידוש שלה הוא היה במטבח והביאו אותו רק אחרי קידוש לא היה ביזיון לפת כי בזמן שעשו קידוש לא הייתה פת במקום אז היות שרק שני הטעמים האלה יכולים לחייב בכיסוי אז בזמן והטעם של זכר לטל בכלל לא יכול לחייב בכיסוי לכן בזמן הגמרה לא כיסוי את הפת לפי זה שהטעם של זכר לטל לא יכול לחייב בכיסוי בכלל אז נחזור כעת לשאלה ששאלנו למה דבור הזקן כותב באופן סתמי שהחלות צריכות להיות מכוסות רק עד אחר הקידוש ושאלנו הרי לפי הטעם של זכר ל החלות צריכות להיות מכוסות גם בזמן האחיזה או ברקס המוצי אז אפשר לומר שדמור הזקן הולך לשיטתו אדמור הזקן הולך לשיטתו שהטעם של זכר לטל לא יכול בכלל לחייב בכיסוי כי הוא לא טעם מספיק חזק והסיבה לזה היא פשוטה כי זה רק זכר לזה שהתל היה כמונח בקופסה אז זה לא טע מספיק חזק כדי לחייב בכיס ומלכתחילה אז בהמשך לזה סובר אדמור הזקן שהטעם של זכר לטל גם לא יכול לחייב להשאיר את הכיסוי עד אחרי האחיזה וברקס המוצי כי הטעם הזה בכלל לא מספיק חזק כדי לחייב בכיסוי אלא רק אחרי שכבר חייבים בכיסוי מלמעלה אז הטעם של זכר לטל יכול לחייב לכסות גם מלמטה לשים מפה גם על השולחן כיוון שמצד הטעם שיהיה ניכר שהפ ובה כעת לכבוד שבת שהוא זה שמחייב לכסות את הפת בקידוש באופן ישיר וגם מצד הטעם של ביזיון הפת אז מצד שני הטעמים הללו שהם יכולים לחייב בכיסוי של החלות מלמעלה אז מצד שני הטעמים הללו הפת לא צריכה להיות מכוסה בזמן האחיזה וברקס המוצי לכן סובר אדמור הזקן שלמעשה צריך להשאיר את הכיסוי רק עד אחרי הקידוש ולא צריך להשאיר אותו בזמן האחיזה וברקס המוצי