0:00 / 0:00
כי האדם עץ השדה - חינוך חקלאות אנוש, לא העברת ידע, הרב יחזקאל סופר שנת תש"פ
96 views
פרשת השבוע עם הרב יחזקאל סופר פרשת שופטים שיעור בלקוטי שיחות בנושא כי האדם עץ השדה שנת תש"פ
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
ערב טוב לכל
מאזיני
התוכנית ב
חידש טוב נכנסנו לחודש אלול
פרשת שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך
שזה הפתיח החינוכי
שבכל שערי הנפש
הראייה השמיעה הריח הטעם צריכים לשים שם
בשערים שעשויים להכניס ולהוציא צריכים
לשים בהם שופטים שזה השיקול השכלי האם
נכון לעשות כך או לא ושוטרים שזה אכיפה של
מה שהמוח
החליט שזה נכון לאחוף את זה בקבלת עול זה
כל הרעיון של חודש אלול פרשת שופטים
אחד מפסוק פסוקי ומצוות הפרשה
זה קשור לעניין של כי האדם עץ השדה
וזה מביא אותנו לרעיון
שעליו אני רוצה להתמקד היום שהחינוך
היהודי
לא סתם העברת ידע זה חקלאות אנוש כמו שיש
היום ניסיונות לעשות הנדסת אנוש אנחנו
עוסקים בחקלאות אנוש
מבוסס על מה שנאמר
נצר מטאיי מעשה ידיי להתפאר
הילדים שלך הם לא שלך
ההורים הם רק הריסים
במשטילה
של הקדוש ברוך הוא נתן לך שתילים ומינה
אותך לגדל את השטילים הללו
עכשיו הנושא הזה של כי האדם עץ השדה המקור
שלו הוא ב
סיפור בפרשה שמדבר על מלחמה
כי תצור אל עיר ימים רבים להילחם עליה
לתופסה
לא תשחיט את עצה אם אתה רוצה לעשות לעשות
מצור ולבנות אותו מעץ. אתה רוצה
לגדוע את העצים סביב העיר ולהקים מגדלים
לכבוש את העיר. לא תשחיט את עצה, את העצים
שלה, לנדוח עלב גרזן. למה?
כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות.
למה באמת לא לכרות אותו?
אומר הפסוק טעם כי האדם עץ השדה לבוא
מפניך במצור
אז משום מה התגבשה בעולם התפיסה
שכי האדם עץ שדה זה אנלוגיה זאת אומרת זה
השוואה האדם דומה לעץ השדה אז מי שגודע עץ
כאילו שהוא גודע אדם
ומכאן בא כל הרעיון של ראש השנה לאילנות
שהמקור שלו זה במסכת ראש השנה. יש ארבע
ראשי שנים. היום זה אחד מהם ואחד באלול זה
ראש השנה למעשר בהימה. צריכים לקחת את
הבהמה שלנו ולעשר אותה.
ויש גם באחד בתשרה ראש השנה לשנים,
יש ראש השנה למלכים.
מעניין מכל הראש השנים האלה
אז לא עשו
חגיגה
מראש השנה למלכים. למשל אחד בניסן ראש
השנה למלכים זה בני אדם. מלכים זה בני
אדם. ובכל זאת לא הפכו את זה ליום חג
שחוגגים אותו.
שאין כן ראש השנה לאילנות
הפך להיות טו בשבט
מין חג כזה שלא אומרים תחנון
ועושים פברנגנישן
לכאורה נשאלת שאלה פשוטה אומ
השנה לאילנות
שיחגו האילנות
מה זה קשור אלינו
אז שוב כל כול העלמה מדברים על האנלוגיה
על ההשוואה שיש בין האדם לעץ. ולכן אם זה
חג של האילנות אז זה גם חג של בני האדם
שדומים לאילן.
כאן יש לנו הפתעה גדולה.
רש"י על הפסוק כי האדם עץ השדה
מפרש את זה הפוך מכל העלמה.
הכי זה צלוללות טעם.
כולם לומדים למה לא תכרוט כי אדם דומה לעץ
השדה אז אסור לכרות בן אדם הוא אומר כי זה
מלשון דילמה זאת אומרת הפסוק בא ושואל מה
אתה רוצה מהעץ שם האדם עץ השדה
מה הוא גם צריך להיכנס במצור מפניך
להתייסר בייסורי רעב וצמא אנשי העיר למה
תשחיטנו
זאת אומרת רשי מפרש שזה בדיוק הפוך
איך יש מלחמה עם בני אדם?
תעשה
תכבוש את העיר עד רידתה
הנוסים נוסים ות אבל מה אתה רוצה מהעץ?
העץ הוא גם בן אדם שאתה הולך גם נגדו גם
הוא צריך להתגונן בפניך למה תשחיטנו אז
יוצא שראשי מפרשי זה בפשטות
שהאדם אינו דומה לעץ השדה
זה דבר מאוד תמוע איך זה מסתדר עם התפיסה
של הגמרא של המדרשים של כל המחנכים
זאת שאלה אחת מאתגרת
עכשיו ביסוד העניין
בואו נחקור יחד
באינקודות
האדם דומה לעץ השדה. אתה יכול לשאול את זה
כל מחנך ומחנכת
וכולם מתחילים למצוא כל מיני נקודות שיש
בהם שוויון.
משל כמו עץ מתפתח
לקטנות לגדלות.
בעץ פגם קטן בשטיל
הופך להיות פגם גדול בעץ שגודל כולו עקום
ולכן צריך לשמור את העץ כשהוא שטיל קטן
עץ דורש מים
והאדם הנער הילד צריך להשקות אותו עם מידע
לנפש
יש גם
הסבר של הרבי עמוק יותר הרבי מסביר בשיחה
למה אדם דומה לעץ.
עץ זה צומח. למה לא לדמות אותו לחי?
אז הוא אומר
בא ארבע ארבעת הדרגות של דומם צומח חי
מדבר יש גם בנפש את זה.
הדומם שבנפש זה כוח המיסה.
כוח המיסה הוא לא האדם עצמו, זה פעולה
שלו.
אחרי זה יש כוח הצומח מבואר בקבלה וחסידות
שזה עולם הרגש, המידות נקראות שומח. תכף
נסביר מדוע?
כמו שצומח
הוא קשור לשורש
וקשה מאוד לעקור אותו. אפשר עם טרקטור
אבל קשה מאוד לעקור עץ והוא גם גודל באותה
צורה זאת אומרת אם הוא אקליפטוס הוא תמיד
ישאר אקליפטוס יכול להיות קטן גדול
מה שאין כן חי
חי זה כנגד עולם השכל והשכל הוא כמו חי
שהוא נייד הוא לא קשור למקום שהוא נולד אם
אחד נולד בבית עם השקפה כזאת, לא חייב
להישאר ככה. בקלות רבה. שניים שלושה
שיעורים, אתה מהפך לו את ההשקפה והוא
פתאום עכשיו חושב אחרת. האופי של הרגש זה
מאוד חזק, מושר וקשה לעקור את זה. אז מה
זה בא להגיד לנו בעצם? בא להגיד לנו שאתה
יודע מה זה האדם, לא מה שהוא עושה זה לא
האדם עצמו.
אפילו מה שהוא מבין לכאורה השכל זה מעלת
האדם.
מה שהוא מבין במוויכין זה לא הוא עצמו. זה
מחשב נייד שמשתמש איתו. אתה רוצה לדעת מי
זה האדם עצמו? את המידס שלו, האופי שלו.
זה מושחש, זה קשה מאוד לעקרו. דרך אגב, זו
גם הסיבה למה קוראים לה רגשות מידות.
שכל אני מבין זה היו צריכים לקרוא למידות
רגש
מידות זה דבר טכני יש מידות אורך מידות
רוחב מידות קו המשווה מידות זה מטרז' מה
זה קשור לרגש התשובה היא מה מודד את האדם
לא השכל שלו לא בזה אני מודד אותו אני
מודד אותו ברגש
אז אם ככה מצאנו הרבה נקודות שהאדם דומה מ
לעץ וכל מחנך יכול לצטט אותם בלי בעיות.
אבל נוצרת שאלה מעניינת.
כל הנקודות האלה שהזכרנו ישנם גם באצרק.
גם הוא מתפתח פגם קטן בשתיל פגם גדול בעץ
קשור לשורש.
אבל מעניין תשימו לב בפסוק
התורה כן הרשתה לגדוע עץ אבל איזה רק עץ
אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא דהיינו עץ רק
אותו תשחיט וקראת
אז זאת אומרת שכל הדימוי של אדם לעץ הוא
רק לעץ השדה שהוא עץ פרי
לא לעץ רק עץ רק אתה יכול
לעקור אותו אתה יכול לגדול לנדוח עליו
גרזה סימן שמה שהתורה מתכוונת
להשוות את האדם לעץ לא מתכוונים להשוות
אותו באופן כלליח
לעולם הצומח רק לעץ פרי מעניין שרואים את
זה גם בגמרא
שהגמרא אומרת מה פירי מה הם הפירות של
האדם. אז כל אחד שאני שואל אותו מה היא פר
מיד אומר גם לאדם יש פירות. הילדים שלו
מעניין הגמרא לא אומרת ככה היא אומרת מה
היא פרה
מצוות.
וכאן
אם עיקר ההשוואה לעץ זה רק בגלל שהוא נותן
פרי. שואלת שאלה מאוד מעניינת.
האמנם רק עץ נותן פירות.
אם היה רק עץ נותן פירות, שום נברא אחר לא
נותן פרי, אני רוצה להשוות את זה למצוות
שנקראים פירות, אז אני משפא אותו לעץ. אבל
אני שם לב שגם בעלי חיים נותנים פירות.
אמנם הם לא פירות שמחיים,
אבל הם פירות.
התרנגולת נותנת ביצים,
הפרה נותנת חלב,
הצון נותן צמר,
פרוות של חיות, בשר של בהמות, זה לא
פירות.
ואז נשאל את השאלה הגדולה.
אם אפשר באמת להשוותנו
לחי
שגם הוא נותן פירות,
למה להשוותנו לצומח?
יותר נעים להיות מושווה במשל
דרגת חיים נעלת יותר. אף אחד לא רוצה
להיות כצמח.
עובדה השבטים הושבו לבעלי חיים
גורריה יהודה דן נחש עלי דרך
יוסף כשור למה להשוות אותנו לעצים לצומח
אם אפשר להשוות אותנו לחי
ומה אנחנו לומדים מזה מלבד הרעיון שראינו
בשיחה של הרבי שצומח זה עניין של המידות
אז מכאן אני רוצה לעבור
וללמוד מהרעיון
הזה עניין חינוכי מאוד חשוב לכל אבא ולכל
מחנך.
זה לא סוד שהדור שלנו
הוא דור שיש בו סכיזופרניה
פיצול אישיות
שמפצלת את ההרצה שלנו בין שתי סוגי חינוך.
יש החינוך היהודי העתיק של החיידר
המסורתי
יש החינוך של הפסיכולוגיה המודרנית וכולי
וכולי.
מה
מה המצב שלנו? האמת היא שמי זה חי בפיצול
הזה? מאוד חשוב להדגיש.
אחד שהוא נולד בישו
וישן
הוא לא יודע הוא לא הוא לא מתלבט הוא אומר
טויר רוצו לנו מוישה ולא פסיכולוגיה
ואילו מי שקשור לעולם המודרני המדעי מסתכל
על החינוך היהודי העתיק משהו של שיטות
מיושנות שבנויות על אמונה ושמרנות
פה יש לי שיטות חדשות שבנויות מחקרים
פסיכולוגיים.
מי אבל כן מתלבט?
מי שנמצא
במצב ביניים. הוא באמת חניך של החינוך
היהודי העתיק. אבל הוא טעם לא רק מעץ
החיים, הוא טעם גם מעץ הדעת. הוא לומד קצת
השכלה חיצונית ביחד בצד ואז הוא מתלבט כמו
להת החרב המתהפכת בין שני
סוגי החינוך הללו בוא נראה על קצה המזלק
מה ההבדל העקרוני בין שני סוגי החינוך
החינוך היהודי העתיק מבוסס על ההנחה שאיר
פרא אדם יבל ולד
ויצר לב האדם רע מנעוריו ואנחנו צריכים
לרסן אותו, לחנך אותו. לעומת זה
הפסיכולוגיה המודרנית גורסת במפורש
יצר לב האדם טוב מנעוריו. רק אתה מחנך, אל
תקלקל בבקשה.
הם מסתכלים על הילד כמבוגר בפורמט כיס.
רואים את זה מי שהולך לעסוק ברישום של
ילדים למוסדות חינוך תורניים
זה מדהים לראות באים לזוג הורים יש להם
ילד בגן
ואז אומרים לו בו אתה יודע איזה חינוך טוב
יש ב
מוסדות התורניים תסתכל מה קורה ברחוב אלה
שמתחנכים איזה זבעות הולך שמה
אז מעניין
ההורים עונים טוב אנחנו נדון איתו על זה
אנחנו נשאל אותו אם הוא רוצה אתה מבין הוא
פרטנר לדיון הוא מבוגר יש לו אישיות משלו
אני לא יכול
לכפות עליו שתי גישות שונות
החינוך היהודי העתי גורס חוסך שבטו
שונא בנו
שלא תהיה טעות
אין פה הכוונה שצריכים להצליף בו בשבט.
הרמב"ם כותב שאסור לעשות את זה. והיום
בוודאי שלא זו השיטה. למה כתוב ככה?
שבטו כאן אין הכוונה הלימוד פיזית.
שבט לשונו דבר אליו קשוח תהיה חזק
תטבע ממנו. איך אני יודע שזה הפירוש? כי
המשך הפסוק הוא וש ואוהבו
מי שאוהב אותו שוחרו מוסר
לא כתוב ואוהבו מרביץ לו
שוחרו מוסר אז אל תמנע את שבט לשונך לתת
מוסר לילד הקטן ולטבוע ממנו
חוזק את הערכים האמיתיים מעידך החינוך
המודרני גורס שלילה
כפייתיות סמכותית
לא יכול לכפות עליו דמוקרטיזציה
יכול להציע לו רעיונות אבל לא לכפות עליו
מי אתה שתכפה עליו
אם החינוך היהודי העתיק גורס ריסון מוסרי
ריסון מוסרי זה לא בתחום הידע זה לא בתחום
ההוראה של תנך
וגמרא
זה ריסון של היצרים. לא כל מה שבא לך אתה
עושה. אתה חייב איפוק. לעומת זה
הפסיכולוגיה המודרנית אומרת מתירנות.
לא לדכה את היצר.
אז כאן ישנה התלבטות שאנחנו צריכים אותה
לא כל כך בשביל עצמנו, אבל כשאנחנו נרצה
במבצועים,
מבצח חינוך, להביא ילדים למוסדות חינוך
תורניים, אנחנו צריכים לדעת איך להסביר את
זה להורים.
אז בואו נראה. האמנם ישן מפני חדש תוציאו.
פה אני רוצה לתת הנחה מאוד בסיסית.
כשרואים שתי שיטות
על פי רוב כל אחד משני השיטות טוען שהשני
לא מספיק חכם. אני יודע את האמת. האמת היא
שאם יש הבדל בין שתי שיטות ההבדל מתחיל לא
בשיטה בהנחות היסוד.
זאת אומרת שלא יצויר שהנחות היסוד של
הפסיכולוגיה המודרנית נכונות,
אז כל ההשתלשלות שבאה אחרי זה היא מתבקשת
מאליה. צודק בהחלט.
אם נסתכל על ההנחות היסוד של החינוך
היהודי העתיק ונניח שהן צודקות, אז אם ככה
כל מה שמשתלשל מזה מאוד הגיוני.
דרך אגב, כך זה גם בפוליטיקה
תמיד מתפלים. איך יכול איך אתה לא מבין
כמה שיטה שלך פסולה? כי אתה יוצא מתוך
הנחת יסוד אחת והוא יוצא. אז לכן צריכים
תמיד לחתור אם רוצים ל
לאחד בין השיטות צריכים לבדוק את הנחות
היסוד. אז בואו נראה מה הם הנחות היסוד
שמבדילות
בין שיטת החינוך התורנית היהודית העתיקה
לבין השיטה של הפסיכולוגיה המודרנית.
כדי לבדוק את זה אני צריך לבקש את כל אחד
מהם להציר
מה השקפתם בשתי נקודות. א' מהות האדם. מה
זה אדם?
ב תכלית החיים
וזאת למה? כי חינוך פירושו
שאני לוקח יצור ששמו אדם
ואני מכשיר אותו, מכין אותו לתכליתו
בחיים.
אז אני שואל את המחנך שבא לחנך אותו,
סליחה, מה זה בעיניך אדם?
מה היא המהות של האדם בעיניך?
ואחרי שהוא יגיד לי מה המהות של האדם אני
אשאל אותו ומה התכלית של החיים שזי המטרה
החינוכית.
האדם הוא האובייקט החינוכי
ה הגבר שאותו אני רוצה לחנך והתכלית החיים
זה המטרה החינוכית.
אז בואו נראה
שמדובר על
השקפת החינוך
היהודי
אני אמר לכם כמה נקודות מה ההשקפה של
החינוך היהודי על מהות האדם
קודם כל בחינוך היהודי האדם הוא סטטוס
נבדל לחלוטין
דהיינו
שזה לא
בעל חיים
מתקדם
יש דומם צומח וכמו שהצומח איננו דומם
שמתפרס
והחי איננו צומח שהתחיל ללכת
אז ככה המדבר הוא לא אחד מבעלי החיים הוא
סטטוס נבדל לחלוטין.
במה הוא נבדל.
אז על פי רשואלים את זה מישהו אומר מה זאת
אומרת במה? הוא מדבר.
טוב זה נכון שהאדם קראוי מדבר אבל יש צורך
להסביר ואין לנו עכשיו זמן לזה למה הייחוד
של האדם זה הדיבור. לכאורה גם ציפורה
מדברת.
כי מדברת בשפת הציפורים ואני לא מבין אותה
גם סינית אני לא מבין
הדבורה גם מדברת בשפת הזמזומים שבה
הדבורים מבינות אחד את השנייה
מה מיוחד באדם
אז אנשים אומרים השכל האינטליגנציה
לבהמה אין שכל
לבעלי חיים אין שכל איך לתפוס את הציד
שלהם איזה מלכודות איזה מער ערבים
מתוחקמים הם עושים
אלא מה
חסידות קוראים להבדל הזה האדם הוא היצור
היחידי שמוח שליט על הלב כן גם בעלי חיים
יודעים לתפוס את הציד שלהם אז קודם כל הלב
רוצה לתפוס את הציד הקדוש ברוך הוא צייד
אותם באיזה מין משושים שכליים לדעת איך
אני אגיע לציד שלי? איך אני אגיע
לאינטרסים שלי? דרך אגב, ככה זה גם בני
אדם שאינם מנצלים את הצד האנושי שבהם, הצד
הבכירי שבהם, אז הם כמו בעלי חיים ברמה
יותר גבוהה.
כן? זאת אומרת, יש לו גם כן את התאוות שלו
וכל מה שהוא לומד הוא יכול להיות פרופסור.
ובסוף הוא רק פודסור,
הוא רוצה אוכל, הוא רוצה לבלות, אז הוא
צריך כסף, אז הוא עושה BA וMA
וביחד BA
יכול לצאת BA.
אבל הוא אף פעם לא חשב אם זוהי הדרך
בחיים, האם המטרה שאני הולך אליה היא
נכונה, אולי צריך להתאפק.
אין את זה בבעלי חיים
שפותחים את הרפת בקיבוץ חפץ חיים כל
העגלים
רצים אל העיבוס אף אחד לא יתן זכות קדימה
לפרה הזקנה ועדרת פני זכנה
הוא רוצה לאכול
אין לו שום ערכים
מה שאין כן באדם מדהים לראות את זה אצלנו
בחינוך היהודי מתקנ כנסת יש תמיד איזה
סבאלה שרוצה לחלק סוכריות וילד בשבילו
סוכריה זה כל העולם שלו והוא רואה את
הסוכריה עיניו נוצות והוא ממש רוצה לאכול
אותה אבל הוא חונך
אז הוא בא לאבא שלו טי דוסי קושר ואבא
מסתכל זה לא האכשר שלנו
ואז הוא מחזיר את זה ומתאפק זה חינוך
זה לא אקדמיה אבל זה חינוך
ריסון
עכשיו דבר נוסף
בודי שיטת החינוך לפי התניה צריכים לקחת
בחשבון שביהודי יש לא רק נפש אנושית
בעלת בחירה
כי גם הבהמית בעלת בחירה ובטח שהשכלית
בעלת בחירה
אבל יהודי יש לו שתי נפשות.
יש לו נפש אלוקית,
חלק אלוקי ממעל ממש.
ואם אתה לא לוקח בחשבון של החניך שלך יש
שני מנועים שונים,
אז אתה לא תצליח
לטפל ברכב. אתה צריך לקחת בחשבון שהוא
מונע על ידי אלוקית ובעמית.
עכשיו עד כאן דיברנו מהיא מהות האדם לפי
היהדות. עכשיו בוא נשאל את היהדות, השיטת
החינוך היהודית. מה היא מטרת החינוך?
המטרה החינוכית. מעניין.
לא רק שזה לא סבירת ידע ומיומנות
טכנולוגית,
אפילו לא סבירת ידע תורנית. כידע זה מטרה
של הוראה, לא מטרה חינוכית.
מטרה החינוכית במשפט קצר הוא
הגברת
השאיפה לערכים
על התשוקה לצרכים.
יש לו תשוקה לצרכים, אבל המחנך
מאמן אותו להגביר את השאיפה לערכים ולכופף
את התשוקה לצרכים, לרסן אותם.
נקודה נוספת, המפגש הראשוני של המחנך עם
המכונך,
הוא לא רואה את הנפש האלוקית העמוקה
שבקרבו,
היא בהלם. הוא נפגש עם קליפת האישיות שמי
הוא עיר פר ולכן התחלת החינוכי יש לרסנו
על ידי שבט לשונו
סמכותיות החליטית לדרוש ממנו את הדרישות
של הערכים היהודיים זה על רגל אחד הגישה
של החינוך היהודי הה נעבור
לגישה של החינוך המודרני
קודם כל היא מבוססת לא הרבה שמים לב לזה
היא מבוססת על מה שלמדו עוד בבסיס על
האבולוציה
שהאדם הוא בעצם לא יצור אקס עולם החי
זה אחד מהיצורים מהבעלי חיים הכי תבוניים
שאמפנזה משוכללת
זאת אומרת ההבדל ל בינו לשימפנזה הוא יחסי
בלבד. כמה איq יש? אם תכפיל את האיq של
שמפנזה במיליון פעמים, תגיע לדרגת הדם וזה
עוד יבוא יום אחד.
מה היא הנפש של האדם?
נפש אגואיסטית שדואגת רק לקיום שלה.
אין לו מטרות יותר נשגבות. הוא צריך להיות
קיים. בכל המובנים והמשמעויות של קיים.
מה אם כן המטרה החינוכית? הם כותבים את זה
במפורש.
הקניית ידע
ואמצעים
למיצוי ההנאה בחיים כמה שאפשר. רגע, אין
הגבלות.
זה לא יהיה נכון להגיד שהחינוך המודרני לא
מציב גבולות.
יש הגבלות. הגבלה היא אחד בלי לפגוע
בזולת.
כל זמן שהתאווה שלי לא פוגעת בזולת אז למה
להתאפק?
למה לדכה?
ולכן הגישה היא שאסור להרים יד על
תלמידים.
אפילו לא סתירה קלה כשמגיע לו. אין להרביץ
לתלמידים
עם הסתייגות אחת. רק לצורך הגנה עצמית אם
הוא תוקף את המורה. כן.
וכאן בנקודה הזאת של הריסון המוסרי
לא כל כך ההבדל בתכנים שזה לומד גמרא וזה
לומד מתמטיקה.
גם זה הבדל. זה לא הבדל חינוכי,
זה הבדל השקפתי, תודעתי.
הוויכוח הזה אם לרסן יצרים או תן ליצרים
לגדול.
יש מחנכים אבות החינוך המודרני שאמרו
למה לדקי יצרים? אם יש למישהו יצר וזה
גורם לו הנאה והוא לא מזיק לזולת אז למה
לדכה אותו? תן לו. והם המשילו את זה אותם
חכמי חינוך
בפירוש כתבו ככה המשילו את זה לשתילים
וגורי חיות
מישהו יעלה על דעתו לחנך את השטיל שהעלים
שלו יהיו
מרובעים בדיוק ולא כאלה לא סימטריים זה לא
יפה ככה או לחנך חתול שתשב ליד השולחן עם
סינור ותאכל עם כפיד ומז הרגת אותה, תן לה
לחיות איך שבא לה.
יותר מזה אחד מגדולי המומחים האלה היה
נוצרי
והוא הכניס גם את אלוקים לתמונה.
הוא טוען מי ברא את האדם, מי שטל בו
יצרים. לא הבורא.
ואם זה הבורא אז מי אתה שאתה מתערב לגזום
ולכרוט
ולפצוע.
את היצירה המופלאה שהבורא יצר מי שמחה.
כאן אני מראה לכם מדרש מעניין ביותר
שהוא ה
מקור ההיסטורי הראשוני לוויכוח הזה. זה לא
מתחיל מהתקופה המודרנית.
היהדות אף פעם לא הייתה מודרנית.
הנה יש לכם מדרש מימי הרומאים שהיו פה
בארץ לפני 2000 שנה. היה מצבי רומי שקראו
לו טורנוסרופוס הרשע.
כמה שהוא היה רשע ככה הוא היה פילוסוף
כמו אצל הנאצים שהלך ביחד
תאי הגזים ותאי המוח.
ויש ממנו לפחות איזה ארבעה חמישה הם לא
יותר ויכוחים שהוא מתווכח עם רבי עקיבא
הייתה לו הנאה מתווכח ויכוחים פילוסופיים
אז הוא שואל את רבי עקיבא שאלה מאוד
פילוסופית
אם אלוקיכם חפץ במילה
שהתינוק יהיה נימול
למה אינו יוצא הבלד מהול ממאי אמו
שצ ס ואם הוא לא יצא ככה אז למה אתה חותך?
למה אתה פוצע?
דרך אגב מי שיודע יש במדע דבר כזה שנקרא
קו הזהב של הגוף.
יש כל מיני אנטומים שבדקו
את הסימטריות המדהימה כמו איזה מהנדס
בין האצבע לכתף, בין האף לעין, הכל. כל
מצודר סימטריה יצירה מופלאה פתאום אתה בא
פ הורס מה זה למה אם הוא היה רוצה שיהיה
נימול אז הבלד היה יוצא נימול ומעמו
מה עושה רבי עקיבא יתחיל לדבר איתו תניה
המוח הגוי הזה לא תופס הוא תופס רק
ויזואלי אמצעי המחשה
אמר לו רבי עקיבא שבויה שבויה חכה כן, אני
הולך להביא לך תשובה. יצא, הביא לו שתי
צלחות. אחת היה עליה שיבולים והשנייה
גלוסקאות. רוגלך.
אומר לו, הזה אתה מחבב יותר? ודאי תהרוג
עלך. אמר לו, למה?
הקדוש ברוך הוא ברא שיבולים,
לא ברא רוגלך. תאכל את השיבולים כמו שהם.
למה אתה תוחן אותם, לש אותם, עופה אותם,
הורס אותם? אם אלוקים היה רוצה שיהיה רוג
עליך, היו גדלים רוגלך על העצים.
וכאן מונח השורש של הפתרון
לסכסוך הזה.
הם חושבים
שהאדם הוא יצור כמו כל בעלי החיים.
ולכן הסיסמה הזאת המערבית שאומרת מה שטבעי
זה יפה.
אם לא ניפצתי שמשות
ולא הרגתי אנשים סתם בא לי לההנות הנאה
מסוימת כמה שהיא לא תהיה
גסה תפתני. אני נהנה מזה, אני מזיק
למישהו. הרי הקדוש ברוך הוא הכניס בי את
התאווה הזו.
מה שאין כן היהדות טוענת
שכל מה שטבעי זה בהמי.
הבהימה היא טבעית.
ומעניין המשל שהם אמרו משתילים וגורי חיות
שלא צריך לחנך אותם. אתה תעמל אותם תן להם
לצמוח.
זה מאוד נכון בצומח וחי
ושם לא צריך בתי ספר אבל האדם
האדם נוצר בלתי מתוכן
עשו פעם
ניסוי פסיכולוגי
לקחו שולחן שמו עליו מדף זכוכית אבל המדף
היה ארוך יותר מהשולחן
בחלק שהוא בלט מעבר לשולחן היה שקוף.
שמו שם גור חתולים. הגור הלך התקדם אל
שולי השולחן. כשהוא הגיע לקצה השולחן ראה
את העומק אינסטינקטיבית הוא נעצר.
תשים שם
גור אנושי.
אם לא היה הזכוכית היה ממשיך ללכת, נופל,
שובר את הראש.
למה?
כי אלוקים ברא את האדם לא מושלם. אשר ברא
אלוקים לעשות. אומרים חז"ל, מה זה לעשות?
אם הוא ברא, מה יש עוד לעשות? לתקן.
אתה נבראת חומר גלם.
אתה נבראת רואים את זה במוחש. בעלי חיים,
מה שאמר לו רבי עקיבא, בעלי חיים לא
מבשלים, לא תוחנים, לא עושים סלטים.
יוצאים החוצה, עסב, אוכלים אותו. בעלי
החיים הטורפים, הולכים בשר, אוכלים אותו,
לא עושים על האש, לא אוכלים גלידה,
לא שותים קפה, זה רק הורס את הבן אדם. אדם
כזה משוכלל וכזה חכם, אז איך הוא הורס את
קיומו במידיו?
ומי שתל בו את היצר הזה? הקדוש ברוך הוא.
אתה אמרת שהוא שתלב בו. נו אז אם ככה תן
לו להתפרע,
תן לתלמיד אם הוא רוצה להעיף סתירה למורה
הוא לא רוצה ללמוד מתמטיקה אם אלוקים היה
רוצה שהילד ידע מתמטיקה הוא היה נולד
בעל ידע במתמטיקה
אז פה כאן יש את ההבדל הגדול בין
החינוך חינוך היהודי לחינוך המודרני.
באה היהדות ואומרת דבר שמי ששומע את זה
פעם ראשונה זה ממש
מפחיד.
ולכן מה שאני אומר עכשיו זה ההבדל בין עץ
רק
ועץ פרי.
מה שדיברנו כי האדם עץ השדה זה דווקא עץ
פרי.
היהדות גורסת
שהומניזם,
כלומר מוסריות אנושית,
איננה ערך.
אם אתה שואל היום אדם לא גס רוח, אדם
מדין, אדם אינטלקטואלי, שתו בשמה אתה חי,
מה הוא יגיד לך בשביל לסלול? לא יגיד ככה.
יש לי ערכים בחיים. מה הם הערכים שלך? אז
הוא אומר המוסר
אז פעם הייתי באוניברסיטת באר שבע אמר לי
סטודנט ככה שהוא חי בשביל להיות מוסרי ואז
שאלתי אותו שאלה מדוע צריך להיות מוסרי?
זה קשה להיות מוסרי זה דורש ויטורים
למה?
אז הוא אומר, תראה,
זה לא פייר, אתה רב מבוגר, אני סטודנט שנה
ראשונה, אנחנו לומדים עכשיו קורס על
המוסר, תן לי לגמור את הקורס אז נתווכח.
אחרי שלושה חודשים נפגשים, נו, מה למדתם?
אז הוא אומר לי, התמצית של הקורס היא
הייתה הרי מדובר באנשים שלא
מכניסים את אלוקים לתמונה שאלוקים ציבה לא
תרצח אלא זה לא יפה, זה לא פייר. אז מה אם
זה לא פייר? אז יקרו לך פויה. העיקר
שהרווחת. יש מצבים שהמשטרה לא תתפוס אותי.
זה הבנתי. אם המשטרה תתפוס אותי זה טיפשוט
לגנוב.
א זה לא לא תגנוב. לא תתפס.
אבל אם אני יכול לעשות טריק בבנק שאני
עובד פקיד ולקחת את כל החזכונות של ניצולת
שואה שהיא במילא הולכת למות והיא כבר
סנילית ואני מעביר על ידי לחיצת מכש את כל
הרכוש שלה לחשבון שלי ואף אחד לא ידע מזה
למה לא לעשות את זה כי המורה תקרא ליפויה
מה יבלום אותי אז מה הוא עונה לי הסיכום
של כל המרצים היה אם אני לא אהיה מוסרי
אז גם אתה לא תהיה מוסרי אז כולנו לא נהיה
מוסרים אז יהיה פה ג'ונגל
ולא בא לי לחיות בג'ונגל
אמרתי לו הוא הדבר השם אמרתי לך לא שאני
נגד מוסריות זה ערך מאוד יפה אבל זה לא
ערך זה צורך
יש שלוש שיטות איך להתגבר על הפסע.
שיטה אחת
זה שיטה של א
שריף. אני הולך עם שני אקדחים
אה אם יהיה פשע אני שולב
ומראה שיש פה מישהו שולט בשכונה. זה ימנע
את הפשע. יש סגנון אחר. אני עושה סורגים
שלא יכלו לפרוץ לביתי. אני אשאל אותך מי
שעושה סורגים להגן על עצמו זה נקרא ערך
אידיאל או שזה צורך
הסוג השלישי הוא לא משתמש לא בסורגים ולא
באקדחים הוא מפזר ספריי של מוסריות זה לא
יפה וזה לא ואז על ידי זה הוא רוצה
להתגונן שהוא לא יסבול מהג'ונגל
אז נכון זה לא אגואיסטי כמו אינוכיות
אישית זה אוכיות אנוכיות חברתית אנוכיות
אנושית כללית
זה כמו מי ששומר על החור שבאזון
בגלל שזה מפריע לי אז זה לא נקרא אידיאלים
זה נקרא צרכים אינטרסנטיים
שאם כן מצוות
מצוות זה ערך אבסולוטי
ערך במובן של
כאן אני הולך להגיד דבר קצת
רגיש.
הרבה פעמים אנחנו נוהגים למצוא כל מיני
תועליות שיש במצוות שכדאי לשמור את המצוות
האלה. יש בזה תועלת טהרת המשפחה מביאה
לבריאות של הולדה
וכולי. כל מיני דברים כאלה יש שמיטה
מעודדת את עצמיכה. אבל עיקר העניין של
מצוות זה ערך אבסולוטי. מה פירוש
אבסולוטי?
המצווה לא אמורה לפתור שום אינטרס אישי.
שאל אותו טיפה מישהו במפצת תפילים
מה יצא לי מזה? זה השאלה הכי קשה לענות.
אם היה אומר לי מי אמר שיש אלוקים אפשר
להוכיח לו.
מי אמר לך שאלוקים הוא זה שציווה להניח
תפילין? אפשר לספר לו מעמד הר סיני לאמת
שזה באמת היה. זה לא קשה. אבל אם הוא בא
ואומר תשמע אני מאמין באלוקים אני גם יודע
שהוא זה שציווה את זה אבל חילק מה יצא לי
מזה?
אם אני אוכל אני נהנה, אני שבע, אני לומד,
אני מקבל תואר.
מה יצא לי מהקוביות האלה והלולבים האלה
והשופרות האלה? מה יצא לי מזה? אז מעניין
רוב הסקולות הדתיות עוסקות בלמצוא מה יצא
לי מזה. החל משמירה מתאונות דרכים וזיווג
אגון
ועד לתה תהיה אדם יותר עדין זה יעדן אותך
ועד לגן עדן אבל כל אלה זה
אינטרסים
אני ניסיתי לעקוף את כל זה ואמרתי לו דבר
מפתיע וכמה שזה היה מפתיע זה התקבל יותר
טוב אמרתי לו אתה יודע מה את האמת לא יצא
לכם מזה שום דבר.
אומר לי, מה אתה דתי אומר ככה? לא יצא לי
שום דבר. אמרתי לו, אתה לא תפסת עד היום.
מה זה מצווה? כל החיים שלך, כל מה שאתה
עושה בין דברים פיזיים, בין דברים
רוחניים,
הכל זה מה יצא לי מזה.
זה נקרא צרכים, לא ערכים. אתה עושה כל
היום אתה עסוק בעשיית צרכים
יש לך איזה משהו אחד שהוא לא בשביל שום
צורך אז למה אני עושה את זה כי ישנה ישות
אינסופית עליונה ממני
שהיא רוצה אקט מסוים וכשאני עושה את זה
אני נהיה קשור אני יוצר קונטקט עם האנסוף
סוף בשבילו הוא רצה
נתעווה הקדוש ברוך הוא להיות לא דירה
ותחתונים
לא נתאו האדם להיות לי טרקלין
בגן עדן
בעליונים הפוך
הוא נתאו בהיות לא דירה בתחתונים
עכשיו אנחנו נבין את השאלה ששאלנו
למה עץ רק זה לא הדימוי המתאים לאדם
לו עץ פרי כמו שאומרים חז"ל מה היא פיראה
של טו בשבט של האדם עץ השדה מה הפירות שלו
מצוו
אז שאלנו קודם שאלה מה בעלי חיים לא
נותנים פירות
רק האילן נותן פירות דרך אגב זה שאלה גם
באקטואליה.
למשל, הרבה אנשים שאינם שומרי מצוות, הם
מאוד מעריכים את הדת שהדת היא אידיאל מאוד
חשוב בחיים. כן, הם מסכימים גם אם הם לא
דתיים,
אבל הם מאוד מתאכזבים כשאנחנו אומרים להם
אין שום אידיאלים אמיתיים בעולם חוץ
ממצוות. אומר, "תגיד לי,
אחד שרופא עוזר לבני אדם,
ממציא תרופת חיסון נגד הקורונה,
עד שמוזיקאי
עושה לאנשים טוב,
מורה, מחנר,
מדען,
כל אלה לא נקראים פירות, רק התפילין
והציצין והמזוסה.
לא פייר להגיד ככה.
בסדר, הדתי ערך. אבל יש עוד ערכים. ערך
הדמוקרטיה,
ערך המוסר, ערך השוויון.
עשר אידיאלים בעולם. כל אחד והאידיאלים
שלו.
איש באידיאהלו יחיה.
למה אתם אומרים רק המצוות נקראים פירות?
התשובה היא ממש מדהימה. בואו נראה מה
ההבדל בין עץ רק
לעץ פרי.
עץ רק
כל חלק שבו הוא לצורך הקיום האישי שלו. אם
הייתי יכול לרעיין את עץ השרג והייתי שואל
אותו סלח לי הקליפטוס
למה אתה עושה שורשים באדמה? אז הוא אומר
כדי לינוק את המינרלים
שמהאדמה שמצמחים את העץ ולמה אתה עושה גזע
כדי להעלות את המים עד לצומרת
ולמה אתה עושה עלים ירוקים זאת אומר זה
הפוטוסינתזה
של העץ הנשימה שלו
זאת אומרת שכל פרט שיש בו צורך התיון שלו
בוא נעבור לעץ פרי
כל השאלות הראשונות ששאלתי הוא גם יענה
אותו דבר אני צריך שורשים צריך מים אני
צריך א נשימה פוטוסינתזה הכל נכון אבל אז
אני אשאל אותו
אדוני העץ פרי מדוע אתה מייצר פירות
מה זה תורם לך
אז במבט ראשון כולם עונים מה זאת אומרת
אתה לא יודע שבתוך הפירות ישנם גרעינים
וכאשר הגרעינים או שנדרסים על ידי בעלי
חיים או ש
בני אדם אוכלים ופולטים את הגרעינים
נזרעים באדמה ויוצאים תפוזים
אז זה גם כן לצורך המשך דורותיו
לא נכון למה כי עץ רג יש לו זרעים
גם אקליפטוס יש לו גרעידים,
גם באצטרובל יש גרעינים
של האורן,
גם בבופקלח של הבראש יש גרעינים, יש גם
עצים שיש להם תרמילים כאלה כמו אפונה
ומתבקעים
ומזה באזירונים. אז לא היה העץ תפוז
מתכוון לייצר את התפוז רק בשביל המשך
קיומו
קיומו הצאצאים שלו הוא היה מייצר תרמיל
זרעים של גרעיני תפוס
הטבע מאוד קמצן הוא לא עושה דברים סתם
בשביל רק מה שנחוץ וכמה שנחוץ בדיוק
היה מייצר כמו שאר הארצי רקרק. יש גם עצים
שיש להם אבקנים ככה שפורחים באוויר ברוח
ונזרעים
בלי פירות.
ואז אני שואל אותו, תייצר רגרנים, למה אתה
מייצר פלחים מתוקים עטופים בקליפה?
למי זה?
לך.
מה יוצא לך מזה?
ואז אילו העץ היה יכול לדבר, העץ פרי, אז
הוא היה מסמיק ואומר,
אמתי התפסת אותי. זה פרט אחד בחיים שלי
שאני לא עושה למעני לי, אין מזה כלום.
לצורך המשך דורתיים מספיק לי הגרעינים.
למה אני מייצר את הפרי?
יש יצור שעליון ממני בשניים. חי ודבר.
והוא אוכל את הפירות. אני מייצר את זה
למענו.
אז יוצא פה שהעץ פרי
כל החלקים האדומים לכל העצים זה הכלינטרס
שלו אישי. אבל הפירות שבו
אין שום אין לו מזה שום אינטרס. זה רק לשם
האדם שמעליו.
עכשיו אנחנו נבין את השאלה ששאלנו
למה להשוות אותנו לעצים אפילו עצי פרי. אה
בגלל הפירות
תן לך הצעה יותר טובה. תשווה אותנו לבעלי
חיים שזה מעמד ודרגה גבוהה יותר של חיים.
וגם הם נותנים פרעים. ביצים
פרווה.
עגלים, חלב. התשובה היא מדהימה.
בעלי חיים מעולם לא נותנים פירות.
הם לא נותנים פירות. אנחנו גוזלים להם את
הפירות.
התרנגולת מייצרת ביצים כדי שלך יהיה מה
לעשות חביתה.
לא עלה על דעתה. היא רוצה להוליד אפרוחים
מתוך הביצה. אתה פשוט חזק ממנה, גנבת לה
את זה. אתה אומר לה תודה רבה כמו זה שעוקף
אותך בכביש בלי לשאול אותך ואומר לך תודה
רבה.
הוא לא נתן לך ביצים.
השועל נותן לך גברת את פרוות הכסף שתעשי
ממנו צורון למעיל חורש. הוא בכלל לא מבסוט
שמקלפים את אורו.
אנחנו גנבנו לו את זה. הפרה מייצרת חלב
בשבילכם.
מייצרת חלב שיהיה לה עגלים שלמה לינוק.
זה שאני גם נהנה מזה. מה? עכשיו תהפכו את
זה לערכים שדיברנו קודם. כל הערכים של
רפואה
ומדע וכל מיני דברים שתורמים לעולם.
מוזיקה וזה. בוא נשאל את המוזיקאי. אה,
אתה מוזיקה אצלך זה אידיאל? אה אתה עושה
את המוזגה רק בשביל אתה רואה אנשים
מדוקאים אתה רוצה לשמח אותם נכון מעניין
מאוד ואם לא ישלמו לך על ההופעה אתה גם
תופיע אה
תב את המוח אתה עשית את הקריירה הזאת כי
אתה עושה הרבה כסף וזה יותר מאינסטלטור
אם גם אנשים על הדרך נהנים מזה מה טוב
הרופא הלך ללמוד רפואה רק בגלל שהוא שהוא
ראה מסכנים אנשים או שהוא רצה לעשות כסף
אם גם יהנו מזה אנשים הלאה וסעלה
שאם כן מצוות עושה חשבון כמו שאמרתי לאותו
בחור מה זה הדבר הזה תפילין
מה יש בו מה הוא משמש נעל משמשת להגן על
הרגל שקפיים משמשת שנראה יותר טוב מה משמש
התפילין מה הצילים מזה כלום
כל מה שיש בתפילין, גם התוכן,
גם הצורה, החומר,
המידות, הצבע, הכל זה משהו שהוא אקס טבע,
לא לצורך שום קיום. יש כוח עליון שהוא
נתאווה
ואני עושה את זה ויוצר צבותא וחיבוריתו.
זה נקרא פירות. מה היא פערה? מצוות.
לכן אנחנו רואים דבר מעניין בטבע. עץ רק
לא דורש טיפול,
לא גוזמים אותו,
לא מרססים אותו, לא מסכלים אבנים
והסביה.
הוא גודל לבד. גשם יורד הוא גודל לבד. רק
אל תפריע לו לצמוח. זה עץ רק.
אבל האדם עץ השדה
הוא לא עץ רק
עץ רק אין לי אין לי שום טענות אליו כך
הוא נברא כל מה שהוא עושה זה רק לשם הקיום
האישי בטולו
זה תפקידו בעולם
אבל האדם נוצר כעץ פרי ובעץ פרי אין לו
פריבילגיות או לעשות פרי או לא לעשות פרי.
הוא צריך טיפול גיזום וסיכול שזה לא תעשה.
הוא דורש דישון והשקיה שזה עשה. אם לא
הפרדס ירכב.
וזאת התשובה לאלה ששואלים
אדם שלא מבין בבוטניקה אם יעבור ליד פרדס
ליד קרם והוא יראה שגוזמים את ה זומרים את
הגפן ואתם יודעים שבלי הזמירה הזאת הוא לא
יגדל אבל הוא לא יודע מזה אומר רוש מה אתה
לוקח העץ רוצה לגדול למה אתה הורס את הטבע
גיד לך בבי אתה לא מבין כלום
הגיזום הזה זה מגדל אותו.
אם אני סתם אשבור רצה האקליפטוס באמת אתה
הורס את הטבע. אבל אם אני עושה גיזום בעץ
זה מצמיח אותו. ששאלים למה אתה מדכה את
היצרים של הילד? תן לו לחיות ככה.
זה עץ רק.
אז יבוא אדם ויגיד, אתה יודע מה? מויכל
טובס. אז אני לא אהיה עץ פרי, אני ארצה
להיות עץ רק
אני אגדל ככה רק לצורך הקיום. כאן בא
הפתעה גדולה. אתם זוכרים את הרשי ששאלנו
שרשי אומר וכי עץ השדה הוא אדם מה הוא
צריך לבוא מפניך במצור? זאת אומרת שרשי
גורז בפשט
שעץ השדה הוא לא כמו אדם. איך זה מסתדר?
כי אם יבוא מישהו ויתען לא רוצה לתת פירות
בשביל לתת פירות אני צריך לסדשן
ולגזום אני רוצה להיות אקליפטוס ככה סתם
יודעים אומר רשי היית מת וכי האדם עץ השדה
עץ השדה באמת עושה רק לצורך קיום
כמה שהעץ או אפילו בעל חיים כל היצורים
חוץ מבני אדם למרות שהם נחוטים יותר, אבל
הם עושים כל מה שעושים רק לצורך קיום.
אין אצלהם חריגות של הרס הקיום.
סוס לא אוכל גלידה, חמור לא מעשן.
אדם כן
איך זה?
היית רוצה להיות עץ.
אם האדם היה באמת כזה שהוא אוכל רק אוכל
טבעוני בלבד והוא חי חיי אישות רק לצורך
הולדה בלבד והוא תורם לסביבה ולא עושה שום
הרס כמו כל עץ
אבל האדם הוא לא כזה וכיוד אומץ הסוד הוא
היית רוצה אז אם ככה אתה רואה
שכאן אצלך אתה שונה
ולכן אם אתה לא תעשה לעשות לתקן
אז יצא קוצים ודרדרים
יהיה רכב של הפירות
ביקב לעשות ענבים ויעס באושים
זה באמת המסקנה שאנחנו צריכים ללמוד
כמחנכים
א'
שעצם מהותו של האדם זה המידות
הQ נחמד שיש אבל זה לא עיקר האדם. אפשר
להיות אדם טוב גם עם שכל פשוט ואפשר להיות
חכמים עם להרע.
המעשים לבד גם לא אומר חינוך זה אומר מה
אני עושה
מה נותן פירות המידות. זאת אומר אם יש
לאדם מידות אבירה
זה מצמיח פירות.
זה נותן לו
להוליד מצוות טירו מסים טובים אז זה
החינוך היהודי לדעת לא להסתפק רק בלהעניק
לילד את צרכיו
אלא הוא צריך לרסן את היצרים שלו כי הוא
עץ פרי אין לו בחירה להיות עץ רק
הוא מוכרח להיות עץ פרי רק ההבדל אלו יש
עץ פרי שלא מטפלים בו אז גודל פירות
ריכובים
ואם אתה רוצה שיתן פירות כמו שצריך אז
צריך לטפל בו איך לפי התכתיב שבורא העץ
יצר ולא תגיד העיקר זה להשקות אותו אני
אשקר אותו עם אקונומיקה
עם מץ תפוזים לא לא הוא צריך מים
והוא צריך סוג כזה של ריסוס
ואם אתה תעשה לו את המצוו 10 את המצוו לא
ססה אז אתה תוכל לגדל
את ה נצר מטאי מעשה ידי להתפאר
לסיום אין לנו הרבה זמן להמשיך אבל לסיום
יש רק להוסיף הערה אחת ועל זה צריכים
הרצאה מיוחדת
שבאמת בחינוך בשנים הראשונות
זה לא עיקר החינוך הרציונלי של טעם ודעס
כי אין בו כוח לבלום ולרסן יצרים צריך
שיהיה נייסה קודם לנשמה אבל צריך להאיר
שאם מישהו כבר
פישל בחינוך
ויש לו כבר בחור בן 14 15 16 להתחיל עכשיו
לעשות לו את ה חוסך שבטו שונא בנו
עדיף לחסוך את זה. ברגע שהיצור הזה כבר
מגודל,
פה חייבים להביא לו את החוכמה בנדס,
ללמד אותו מוויח שלט על הלב, לתת לו חינוך
של טעם ודעת. וממילא הוא יבין
שצריך לחזור בתשובה אל הקדוש ברוך הוא.
ואז הוא ישים שיפטים ושיטרים תיתן לחור
וזה בעצם התפילין
שהמוח
יורד אל הדעת מאחורה ומשם אל הלב ואז
המייסר הוא העיקר זה המפצטפילין החינוכי
שצריך להיות בכל בית ובית מישראל שופטים
ושוטרים תיתן לך בכל שעריך
ואז נוכל להתכונן
לאלול שמאחד באלול נגיע לאחד בתשרי
למלך בשדה ונלך איתו לארמון
והכל מלכותו ונזכה לשנה טובה ומתוקה בקרוב
ממש ‏Was?