רוביק דנילוביץ בנאום מעורר השראה 💥 חובה צפייה! - חב"ד באר שבע \\ צבעים הפקות

ברשות הרבנים היקרים שנמצאים כאן כולם, אישי הציבור, נבחרי הציבור, השלוחים הנהדרים שפניהם תמיד מהירות מקצי הארץ עד קציה בכל רחבי העולם. ברשותכם אפתח בסיפור אישי, יום פטירתה של אמי, ראש חודש תמוז. ציינו השבוע 20 שנה להסתלקותה של אמי מורתי אהובתי אישה מופלאה פשוטה צנועה מלאת חוכמת חיים ואהבת אדם עם איסוף שנות ה-80 הקרא אצל הרבי וקיבלה את אותו דולר היא חזרה בהשתאות שסיפרה על פניו הטובות והמהירות והנה חלפו שנים ביום הפטירה ירה הוא יום דומה ואני רוצה לומר לרב זלמן לשלוחים שנמצאים כאן כולם כולנו תלמידים של הרבי בכולנו יש את הרבי אנחנו שלוחים של הרבי מכיוון שבכל יום שאתה עושה מעשה טוב אתה חלק מאותה שליחות בכל יום שאתה מאיר פנים אתה חלק מהשל שליחות. בכל יום שאתה פותח את הלב, אתה חלק מאותה שליחות. אתה לא צריך להיות אדם עשיר, אתה לא צריך שיהיה לך איזה DNA מיוחד, אתה לא צריך איזה פסיכומטרי גבוה. אתה צריך שתהיה בך אהבה. כי הרבי בא מאהבה. היו לו עיניים טובות, פנים מהירות ולב אח, איזה לב. לב רחב, לב אוהב. לב אוהב של מדינת ישראל. ואם כולנו מכל הדעות, מכל האוכלוסיות, מכל חלקי הארץ, דווקא בימים האלה, שתראו עד כמה העם הזה מתמודד, ואני יודע מה הרבי חשב על ארץ ישראל, עד כמה צריך לשמור כל סנטימטר מארץ ישראל, עד כמה צריך לשמור על אחדות ישראל ביום הזה. ביום הזה, ביום ההילולה, 32 שנים, אותו לב, בוא נייח ונתפל, בוא נקרא בכל גדול לכל כבר ניתה הארץ הטובה הזו, מכל הדעות, מכל הגוונים, לכל אלה שרוצים להנהיג אותנו, תזכרו את מילותיו של הרבי, אחדות אנחנו צריכים בימים אלה אחדות אנחנו מבקשים בימים אלה יש לנו מספיק אויבים מבחוץ אנחנו בסוף חיים כאן בארצנו הטובה זה שאנחנו מכים שורש זה שאנחנו עושים מפעלי חסד זה שאנחנו מעדירים את תורת ישראל באהבת ישראל לא לשכוח התפקיד של הרבי ושלמפעל החסד הגדול של חבד זה לחבר לגשר בין מי? בין הלבבות. בין הלבבות של כולם. אחי גי שיהיה בריא שיעריך ימים. הוא ורעייתו נמצאים עכשיו בתאילנד. והדבר הראשון שהוא תכנן התנסייה, איפה בבתי חבד הוא יאכל. למה? כי חבד זה בית. זו תחושה של בית. זו הרגשה של בית. הוא רצה להרגיש בבית גם מרחק אלפי מיילים. חבד זה בית. וזאת ההזדמנות שלי לקרוא לתושבים יקרים בעיר שלנו באר שבע. אני יודע יש חששות לחלק מהאנשים שהמפעל הזה של חבד מתרחב בעוד שכונה ועוד שכונה. מפעלי חבד לא מאיימים על אף אחד. הם מכבדים את כולם. הם מכניסים פנימה את כולם. זה בית ששייך לכולם, לכל העדות, לכל הדעות, למגוון האנשים שיש לנו בשכונות השונות לאנשים שגם ידם לא מסגת. אני רואה את הפעילות היפה שאתם עושים במועדים, בחגים, בחול, לקראת סופי שבוע. זה מרחיב את הלב כי זה מקרב את כולם לתורת ישראל הקדושה בנועם. כי דרכיה דרכי נועם ונתיבותי השלום אתם מהווים גשר שמחבר בין הלבבות. לא צריך לפחד מחבד. חבד לא מאיימים על אף אחד. חבד מחבקים את כולם. חבד מקרבים את כולם. וזו העץ דווקא ביום הזה לקרוא לכולם. תכבדו, תאריכו, תאהבו, תהיו חלק ולהו קטן. זאת מצוותו של הרבי. הוא היה כל כך פשוט, כל כך צנוע, אבל הוא היה ענק. בעל שיעור קומה בלתי רגיל. יודעים חבריי החבדניקים, אני זוכה לקבל את המצות לקראת כל חג. אתם באים לכבד אותי בלקראת חג הפורים. אתם לא מוותרים על אף מועד. לברכה שלכם אני מחכה. לברכת הכהנים שלכם אני מחכה לדברי החוכמה אני מחכה ואתם יודעים תלויה שם תמונה אצלי במשרד התמונה הזו של הרבי שמשקיף אצלי במשרד היא הייתה תמונה שהייתה בפינת האוכל בבית אמי ואבי לצערי היא נפטרה וכעבור שנים אבי הפך להיות סיעודי ונאלצנו להכניס אותו למחלקה סיעודית ואני זוכר את הרגעים שאני הורז את הדברים מהבית ודמעות זולגות מעיניי כי זאת הילדות שלי ותקופת הנאורים שלי ואבא ואמא הערכים המקודשים השורשים שלנו פתאום תם לו פרק תם לו פרק אישי משפחתי והלב בוכה ופתאום ברגע אחד אחרי שהרזנו את הכל והבית מתחיל להתרוקן אני מביט על הקיר בסלון בפינת האוכל ורואה את הרבי משקיף עליי וכאילו אומר לי קח את התמונה יחד איתך והתמונה הזו מלווה אותי ונמצאת אצלי במשרד וכל מי שנכנס זוכה לפנים הטובות לפנים המהירות הפנים שאומרות כאן זה כולנו כאן זה ביחד כאן יש עוצמה לפשטות הרב הרבי היה פשוט כל כך, הרבי היה ענק כל כך. ואנחנו ביום הזה זוכרים אותו, זוכרים את מורשתו, מכבדים ומברכים את כל השלוחים. תמשיכו להקות שורש, תמשיכו לכבד ולחבק, תמשיכו לפאר את תורת ישראל הקדושה, את שמו. ותזכרו, אתם בחרתם בשליחות של אהבת האדם. ומי שמכבד את הבריות מקדש. את שם השם תבורכו מיתן וחפץ השם בידכם יצלח אמן ואמן ושתמיד נהיה בשמחה ותמשיכו להקות שורש לחיים לחיים צבעים פורטל ההפקות הגדול בישראל