The Virtue of Studying Torah on Shabbat Part 2 | Rabbi Amnon Yitzhak.

נציב יום היא ריסבת עליה תזכה לזיווג הגון עשירות ברוחניות ובגשמיות במהרה לא תזדק לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם בתוך כלל ישראל אמן אמן מעלת לימוד התורה בשבת ירושלמי שבת פרק טו הלכה ג לא ניתנו שבתות בימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה לומדים מכאן שלא נתן הקדוש ברוך הוא מאוצרו הטוב את שבת קודשו לעם ישראל אלא בשביל שיהיה גו בתורתו הבת זוג של השבת זה ישראל ולומדים תורה ואז קודש בריך ובאורייתא וישראל חדו מתאחדים ומתייחדים יחדו במדרש תנחומה מובא ויקהל משה אמר הקדוש ברוך הוא למשה עשה קהילה גדולה לדרוש להם ברבים הלקות שבת שילמדו ממך דורות הבאים להכיל קהילות בכל שבת ושבת לדרוש לישראל איסור והיתר. אז הקדוש ברוך הוא אומר שצריכים בכל מקום ומקום להקחיל קהילות בשבת וללמוד תורה ובפרט אלקוד שבת. כותב מרן הבית יוסף זכר צדיק ברכה באור החיים סימן רצ ומכאן שמכו בכל תפוצות הגולה להתכבץ בבתי כנסיות לקרוא מקרא ולדרוש ברבים אגדה אחר סעודת שחרית ובשולחן ערוך כתב בסימן ב אחר סעודת שחרית קובעים מדרש לקרות נביאים ולדרוש בדברי הגדה ואסור לקבוע סעודה באותה שעה זאת אומרת אתה הולך הביתה אוכל סעודת שחרית ואחר כך חוזה לבית הכנסת ושמה לומדים ואסור באותה שעה לקבוע סעודה זאת אומרת אתה לא לא יכול להמשיך את הסעודה הלאה הלאה, צריך לחזור לבית הכנסת וכולי. ככה נפטרו שני הבנים שרבי מאיר, בעל הנס, שהם בשעה שאביהם נתן שיעור, הם הלכו הביתה לאכול. זה הייתה הסיבה. שני בנים בשבת אחת. רבי אליעזר אומר ויקהל משה אמר לו הקדוש ברוך הוא לישראל אם אתם נקלים בכל שבת ושבת לבתי כנסיות או לבתי מדרשות וקוראין בתורה ובנביאים מעלה אני עליכם כאילו המלכתם אותי בעולמי שכן ישעיה הנביא אומר ואתם עדיי נאום אדוני ואני אל אתם מעידים עליי שאני אלוהים בעולם אם אתם הולכים לעסוק בתורה אתם מעידים שאני אלוקים יש לכל בן אדם הזדמנות להיות עד בשלב הקדוש כתב מכל הלן למדנו שלא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא לס שמוח בהם שמחת תורה כל אחד לפי מה שהוא עם בעלי מקרא מקרא אם בעלי משנה משנה או ישמעו הדרשה מפי חכם הדורש להם מעניינו של יום דברי פסח ופסח וכולי בצירוף הזכרת הניסים שעשה לנו השם יתברך בימים ההם צריך לרגש את הציבור לחבר אותם לראות את המעלות של עם ישראל בתנדבי אליהו אליהו רבא פרשה א' כך מובא כך אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל בניי לא כתבתי לכם בתורתי לא ימ ספר התורה זה מפיך אף על פי שאתם עושים מלאכה כל שישה ימים יום השבת יעשה כולו לא תורה. מכאן אמרו לעולם ישקים אדם וישנה בשבת וילך לבית הכנסת ולבית המדרש יקרא בתורה וישנה בנביאים אחר כך ילך לביתו ויאכל וישתה לקיים מה שנאמר לך יכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יניך לפי שאין לו מנוחה לקדוש ברוך הוא אלא אם עושה תורה בלבד שנאמר ואת כל אלה ידי עשת הבן איש חי פרשת שמות שנה שנייה אומר בשם המקובלים גדול הפועל הנעשה מעסק התורה ביום השבת אל פעמים יותר מן הנעשה מעסק התורה של ימי החור ובלב אליהו מביא שהגאון הרב לופיין סיפר כשביקר אצל החפץ חיים זכר צדיק ברכה בשבת קודש פרס בפניו את החשבון הבא בירושלמי ברכות פרק א' הלכה ה כתוב מצוות שבת שקולה כנגד כל מצוות התורה ונמצא אם כן שכל מצווה שם מקיימים בשבת היא שווה לערך תרייג מצוות והרי ידוע שהגאון כותב בספרו שנות אליהו שכל תיבה ותיבה בלימוד התורה נחשבת למצווה בפני עצמה נמצא כשלומדים תורה בשבת מכפילים כל מילה ב613 פעמים. ואם אדם לומד כ-200 מילים בדקה, נמצא שכל דקה בשבת מקיימים 122,600 מצוות. ובלימוד של שעה אחת לפי החשבון הזה יש בידו 7 מיליון 356,000 מלאכים מליצי יושר שנבראים מכל מצווה ומצוה. בקיצור אתה בורא מיליארדים וביליונים של מלאכים. אנחנו בהקדמה לפני כל קדיש מייצרים 216,000 פלוס מלאכים כל פעם יש כאלה מעבירים אותה כאילו עוסקים במשהו אחר ההפסד שלהם עכשיו אם נוסיף לכל זה את החשבון של הבן איש חי שכל מילה היא פי אל ממה שיש ביום חול אז החשבון הוא כמו שעשינו פעם בהרחבה ביליונים לכן צריך להשתדל להוסיף עוז ותעצומות בלימוד ביום שבת ולנצל כל דקה פנויה בפרט אנחנו שקים בשלוש בלילה אז אנחנו נוטלים שכר גם כנגד כולם כל אלה שעדיין ישנים ודשנים על מצעם אנחנו מקבלים כנגד כולם שאלו את הרב ישראל אליהו וינטרופ זכר צדיק ברכה שאלה האם כדאי לישון פחות בשבת כדי ללמוד יותר על חשבון הלימוד של לימוד החול? שהרי לימוד בשבת שווה יותר מלימוד בחול? וכך הוא ענה. איני רואה שום צד סופק כאן. בוודאי כדאי להידחק קצת כדי לקבל מתנת שבת בין בכמות הידועה שמנינו עכשיו ובין באיכות כי בשבת מהיותה מעין עולם הבא אז ימצא בה היחיד חלקו המיוחד לו בתורה כמו שכרו חלקו המיוחד לו לעולם הבא וכותב הגאון רבי צדוק הכהן מלובלין זכר צדיק לברכה בשבת הזמן נזכות לתורה שבעל פה טוב השפת אמת מביא דברים נפלאים בתנחומה כתוב אמר רבי אבהואו כל 40 יום שעשה משה מלמעלן היה לומד תורה ושוכח. לסוף אמר לי ריבונו של עולם הרי באו 40 יום ואיני יודע דבר. מה עשה הקדוש ברוך הוא? מי שהשלים 40 יום נתן לו את התורה במתנה שנאמר ויתן אל משה כחלותו. שפת אמת מבאר 40 היום זה הכנה אל התורה כמו שיש את ימי המעשה הכנה אל השבת שהשבת היא תכלית מעשה בראשית כמו כן 40 יום למה 40 יום צריך להיות למעלה זה נגד ציור הבלד הבלד מושלב ב40 40 יום. אז נגד ציור הבלד, דהיינו ההתפשטות של התורה ברמח ושסע בציור האדם. כמו שהעובר ב-40 יום מצטעיירים בו כל רמח ושס גידים. ככה 40 יום. ובזה יש עוד התחברות אל הגוף והטבע. ויש בו שכחה. כי הטבע משכח אבל אחר כך ניתנת התורה במתנה. התורה העליונה כלל התורה. ככתוב כחלותו. מה זה כחלותו? כללים ניתנו לו. וכמו כן שבת היא כללי מהמעשה. והשבת היא יומה דנשמתא ויומה דזכירה דלת בשיחה. כל השכחה היא מצד הגוף. בשבת מתגלה שורש התורה ומשה רבנו עליו השלום כמו שכתוב מזמור שיר ליום השבת ראשי תיבות למשה. והתורה שלומדים בשבת אין בה שכחה. עד כאן לשון השפת אמת. יש להוסיף לא זו בלבד שהתורה שלומדים בשבת לא שולטת בשיחה. זה מי שמתכוון באמת ללמוד. לא שהוא סתם ככה נמצא ומקשיב לאיזה וככה בראש שלו מרחב בעולמות אחרים. לא זו בלבד שהתורה נלמדת שבת לא שולטת בשחה, אלא שבת משפיעה לאדם רוח, חוכמה ובינה להבין טוב יותר ולחדש חידושים לאמיתה של תורה ואף להשיג את רזיה וסודותיה. הגמרא בגיטין ס רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש מעיני בספר הדאגת בשבתא מה הם היו לומדים רבי יוחנן ורש לקיש היו לומדים אגדה בשבת כותב על זה בחידושי יעבץ והיו מעינין בשבת בדברי אגדה שמושכת הלב מפני עונג שבס לקדושת היום מסייעת להשכיל ולהבין בחוכמה נעלמה קודש קודשים השל הקדוש אומר ואדרבה חייב אדם לראות בכל שבת ושבת לחדש חידושי תורה כמו שכתב בזוהר הקדוש שבמוצאי שבת וחזרת נשמה התרה למקומה. שואל אותה הקדוש ברוך הוא, מה חידוש חידשת [מוזיקה] בתורה? אז צריך לחדש חידושים מי מחדש? מי שמעיין מי שמעיין יכול לחדש, אבל מי שלא לא יכול לחדש. המקובל רבי משה ברבי יהודה היא בן מכיר. בספרו סדר היום כותב דברים נסגבים וכל המחדש דבר חוכמה ביום השבת אותה נשמה מתעתרת מלמעלה בכמה עתרות והקדוש ברוך הוא כביכול משתעשע בה ו בנושק אותה ומברכה ברכה שלמה על חידוש שחידש בתורה חידוש קדוש פירושו שאתה מרחיב את התורה עוד וכן אמר בזוהר הקדוש על הפסוק בישעיה סיז בורא שמיים חדשים וארץ חדשה כל המחדש דבר ביום השבת אותו דבר מעלין אותו לפני הקדוש ברוך הוא ובאותם הדברים נבראים שמיים חדשים בארץ חדשה. איך הקדוש ברוך הוא בותיות? אתה בא עם אותיות חדשות, חידושים אז אתה בורא גם כן עולמות. הוא מבאר בזה והעניין הוא על פי הפשט ככיוון שאין העולם מתקיים אלא מצד עסק התורה ככתוב אם לא בריתי יומם בלילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי כשם שכל מי שאינו עוסק בתורה מחריב העולם כוח כך כל העוסק בה מחדש אותה ובעבורו מתקיים העולם. המחדש חידושים ביום השבת מוסיף על זה. לא רק שהוא מקיים אותה אלא שמחדש ומייפה אותה בעבורו הקדוש ברוך הוא. ונעשה כביכול שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית באשריו באשרי חיקו. סיפר אחד מקרובי משפחתו של החזון איש, בליל שבת הייתי במחיצתו, פנה אליי והרצה בפניי סברה עמוקה שחידש בסוגיה מיוחדת וכשסיים את הדברים אמר לי סברה כזו אי אפשר לעמוד על המתיקות והערבות שבה כאם בליל שבת קודש בע שאדם זוכה לנשמה יתרה כעין זה מופיע בילקות מעם לועז המטרה שיורדת הנשמה יתרה לגוף האדם בשבת קודש לפתוח ולהרחיב את הלב לדברי תורה שיוכל להבין דברים עמוקים שלא יוכל להשיג אותם ביום חוד פעם הגאון הרב פיינגנבין אמר חידוש בהלכה לריבו האבנזר זכר צדיקים מברכה ואז אמר לו אבניזר חידוש זה ודאי תחדש לך בשבס יש חידושי שי תורה שאין מציאות שיתחדשו כי בשבת קודש החתם סופר מעיד עליו בנו הגאון הכתב סופר שבליל שבת קודש היה משקים ללמוד בערך שלוש שעות לאחר חצות הלילה פונה לחדרו מיוחד נר דלוק מערב שבת תכף מברך ברכות השחר בהתלהבות גדולה עד שירדו דמעות מעיניו מתוך שמחה וחדבה. בני הבית שישנו בחדר השלישי מחדרו, התעוררו בהשינה לשמע קולו הנלהב וגם הם בכו בחיות מרוב התעוררות ששמעו אותו. אחר כך הוא קרא לשני בחורים מהישיבה וגם אחד מבניו ולמד עמם ברוב חדוה ושמחה משניות בגמרא שבת ועירובין על הסדר מורגל בפיו של הכתב סופר ודי הרוצה להרגיש טעם גן עדן בעולם הזה ירגיל עצמו לקום בשבת בבוקר בהשכמה מה והיה מתפלא איך אנשים לא מודעים לתענוג הזה שקמים בשלוש בבוקר אני לא יודע אם אנשים שנמצאים פה בשלוש בבוקר מרגישים גן עדן אבל יהי רצות יש לציין שהכתב סופר נהג ללמוד בשבת בהשכמה מבעוד לילה בצבותא עם שלוש שלושה מחשש שמה יתה את הנר. בהתבוננות בפרקי ההיסטוריה של בני התורה בכל הדורות רואים ששבת קודש הייתה מוקדשת לעסק התורה. המשגיח רבי זיידל אפשטיין זכר צדיק בלכה סיפר על התקופה שהוא למד בישיבתו של רבי שמעון שקופ זכר צדיק ברכה שבגרודנה כשהגיעו שבתות החורף הבחורים היו מזדרזים מיד אחרי סעודת שבת לתפוס את מקומותיהם ליד הסטנדר והגמרא כי ידעו כי מי שיהיה אחר לבוא יאבד את מקומו. ועד חצות לילה בית המדרש היה מלא מפה לפה כי בעלי בתים רבים מעיר גרודנה היו מגיעים ומתאספים ללמוד בהכל הישיבה. וכך החיד הגאון רבי שמואל רוזובסקי זכר צדיק ברכה שהוא זוכר איך זקני גרודנה היו מקפצים על השלג בליל שבת של החורף. מפלסים דרכם אל בית המדרש ועד לשעה 2 אחר חצות כותלי בית המדרש נעו ונדו מכל התורה אשר היה שם איזה אהבת התורה איזה דבר הרב שח זכר צדיק ברכה נכנס אליו תלמיד בליל שבת אחרי הסעודה ורצה לדבר עמו בלימוד אמר לו הרב שח בליל שבס זה לא זמן לדבר בלימוד אלא לחזור על גמורס ולנשבס צריך ללמוד עשור דפים בגמורה הוא לא הסכים לסיום הגאון רבי אנוכניכובסקי זכר צדיק ברכה היה מקורב מאוד לחפץ חיים הקדוש והוא סיפר שפעם הוא בא להיפרד ממנו בשבת אמר לו אני רוצה לתת לך מתנה טובה בתרמנו נפרדים כך אומר לו החופץ חיים מותר לתת מתנות בשבת איך הוא נותן לו מתנה תשמעו מה הוא אומר לו הסקתושמ במסכת שבס יש 24 פרקים בכל שבת שלוש סעודות אני נותן לך עצה שבכל סעודה תלמד שמונה פרקים מהמסכת וככה תסיים את כל מסכת שבת בכל שבת נמצאת מסיים בכל שנה לפחות 52 פעם את המסכת. זו המתנה טובה שאני רוצה להעמיק לך. נו וגם במועדים צריך ללמוד נכון אנחנו במועדים לא ושמחת בימיך והיית אך שמח ושמחת בחגך והית אך שמח ושמחת בחגך שמחגדום בס שמחת בחנגך והייתך שמח דגדום ושמעת בחגך אך שמח ושמחת בחגך והיית אך שמח ושמח דגדום ושמחת בחגך והיית שמח ישמחו [מוזיקה] אנחנו רק בשלישי הכל יודע והכל יהיה שבוכה והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה שם הכל יודוך והכל ישבחורך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל הכל יאמרו אין קדוש קשה שם הכל יודוך הכל ישבך והכל והכל והכל יין קדוש כש אתמול שאלתי שאלה איזה מלאכה מותרת בשבת ואסורה ביום טוב ואמרתי מי שרוצה לענות יענה ושלחו לי כמה כל מיני חשבונות וכל מיני דיבורים וזה לא קלעו אפילו אישה אחת כתבה הרבה שתשובות מכל מיני סוגים וכולי וכולי לא יודע אם זה יהיו או שכתבו בטלפון שלה אני לא יודע מה אבל מעניין טוב התשובה היא ככה המלאכה המותרת בשבת אנחנו יודעים שיש לט מלאכות אסורות אבל מלאכה מותרת בשבת ומה שלמדנו אתמול מלאכת המנוחה והכל ביום השביעי מלאכתו אשר עשה ביום שביעי הוא סיים עם מלאכה את מלאכתו אשר עשה איזה מלאכה הוא עשה בשבת מלאכת התר הוא עשה בשבת הוא עשה בשבת מלאכה כתוב שביום השביעי הקדוש ברוך הוא קילה מלאכתו אשר עשה איזה מלאכה הוא עשה מנוחה. מנוחה זה ההמלכה המותרת בשבת וביום טוב היא אסורה כי לצורך אוכל נפש מותר לבשל. מותר זה היום טוב. היום טוב זה צריך לעשות מלאכות שתוכל לאכול טריטעים וכולי. אם כן זאת התשובה. אם יש שערות שמח לקבל. הרי אני מכוון לקיים מצוות רחמים דאורייתא בשמחה דאורייתא נפשו כבד את אבך אתמך דורית לעשות נחת רוח הקדוש ברוך הוא לעשות טבע הקדוש שיוספתותיו דבר בכבר רבי חמ Č.