0:00 / 0:00
The Sink | Rabbi Amnon Yitzhak.
10 views
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
נציב יום אסתר בת שמחה תזכה לאריכות חיים
מתוך בריאות ושמחה ותזכה לגדיל תורה תמיד
אמן
[מוזיקה]
אמן אנחנו לומדים היום על
הקיור
הקיור היה עשוי כולו נחושת יע את הקיור
נחושת ואת קנו נחושת
במראות
הצובאות מה זה המראות
הצובאות למה לא נמנע כיור ביחד עם שאר כלי
המשכן שנעשו
מנחושת התורה מונה את הכלים שנעשו מזהב
כסף אחר כך מונה כלים שנעשו
מנחושת נחושת הכינו אדני אוהל מועד והחצר
ויתדות המשכן
והחצר ומזבח
הנחושת יחד עם כל
כלו למה השמיטה
התורה את
הקיור גם הוא עשוי
מנחושת רשי הספורנו הדגישו שבאמת הקיור לא
נכלל במניין הנחושת עם שאר הכלים ולכן הוא
לא הזכר בפרשת
פיקודי למה הוא שונה מכולם ועומד
לבד אם נעיין במפרשי התורה נראה כמה
פרטים שהכיור היה שונה משאר כלי המשכן רשי
מביא דברי חכמים בתחו
את הנחושת לעשיית הקיור תרמו הנשים
בלבד בניגוד לכלי
משכן כל איש שרצה לתרום מתקבל בברכה איש
ואישה אחד תרם זהב אחד תרם כסף כל אחד
נדבת ליבו
בקיור מצינו שינוי גדול
רק אנשים תרמו
לכיור זה מובא ברשי על פי המדרש היבן עזרא
חידש גם מידותיו של
הכיור לא מפורשות
בתורה כל הכלים אנחנו יודעים מה האורך מה
הרוחב מה
הגובה בכיור אין שום
מידה
למה כיור נעשה מתרומת הנשים ללא שום
קצווה ככל שיוסיפו להביא
מראות
מנחושת כך יגדל
[מחיאות כפיים]
הכיור ככל שיתרמו
קניתם מוסיפים רשי וי בן עזרא בשם חכמים
שהכיור היה בנוי ועשוי ממראות
נגיד זה
מראה נשים היו מסתכלות הו מיפות את עצמן
תכף נבין למה הם תרמו את כל
המראות כלומר בימי קדם
לא היה כל כך
מצוי מראה כמו שיש לנו היום
ונחושת
מלוטשת גם היייתה נדירה
להשגה אז היה קושי עצום לייצר
מראה בשביל שאישה תוכל להביט בה ולראות את
בבואתה בהקמת המשכן אנשים
השתוקקו בנפש חפצה
לתרום את המראות שלהן שבהן היו
מתקשטות והביאו אותם בהתרגשות
למרות שזה היה פריט חיוני ונדיר
למדי בחפץ שבשבילן יקר
מאוד הרמבן אומר מה זה מראות
הצובאות מה זה
צובעות ללמד אותנו
שאנשים באו צבעות צבעות לתת את כלי הקישו
שלהם שהיה יקר
בעיניהם כמו אנשים צבעו על
הפתח
צובעות מכאן למדנו
שהנשים סרו מענייני העולם
הזה ותחת המנהג שלהם להתנהג
ביפות
התקשטות ולהתבונן במראה
נתנו את היקר להם לקדוש ברוך הוא ובמקום
להתקשט באו נשות ישראל המשכן מדי יום
ביומו כדי להתפלל ולשמוע את דבר
השם והמדרש הגדול מוסיף לצורך עשיית הכיור
לא התיכו את
המראות אלא הדביקו אותם אחת
לאחת עד ש יצא כיור גדול גדול
גדול אם היו מתיכים אותם לא היה ניכר מראה
של כל
אחת אבל ככה יש ייחוד כל מראה ומראה של כל
אישה ישה נשארה כמות
שהי
עכשיו שלושה שינויים בין הקיור לכלי
המשכן התרומה של קיור רק
מנשים לכיור לא היה מידה לא אורך ולא רוחב
ולא
גובה והכיור לא הטיחו את הנחושת לצורך
עשייתו כמו שנעשה בשאר
הכלים אלא הדביקו אחד
לאחד כדי שישארו באותה צורה כפי שתרמו
הנשים מי שידעה לזהות את שלה הת אומרת זה
ש
עכשיו מובן למה לא הזכירה תורה את הנחושת
שנדב
אנשים לעשיית
הכיור ביחד עם כלל
נחושת משום שהתרומה הזו שונה
מכולם כל הכלים שעשויים
מנחושת היו מתרומה של כלל ישראל ואת
הנחושת לקחו
התיכו ומחומר הגלם המותך יצרות
כלים אבל הכיור בא מנדבה מיוחדת של אנשים
נדבה תרומה
פרתית ויצרו את הקיור מכל המראות
שתרמו למה שינויים אלה נעשו דווקא בכיור
מה מיוחד שנבחר מכל הכלים להיות תרומה
לנשים באופן
ייחודי עוד יש להתבונן בדברי רשי שהביא
מהתנ חומה בשעה שבנות ישראל הביאו את
המראות שלהם לדול
למשכן לא רצה משה רבנו לקבל את
התרומה משה רבנו מאס במראות הללו מפני שהן
עשויין יצר
הרע אמר לו הקדוש ברוך הוא קבל את המראות
של נשות ישראל כי אלו חביב עלי יותר מן
הכל ווואי וואי וואי על מה החביבות
הגדולה בזכות המראות העמידו הנשים
הצדקניות עם שלם
במצרים אחרי יום עבודה מפרך
ומייגע חומר טית
לבנים כל איש מישראל חזר הביתה עם גוף
שבור
מרוסק טוב מותו
מחייו מי חושב להביא ילדים בדור
כזה בתעצומות
נפש מעמק הבכה התעוררו אנשים ושידרו את
הבן זוג להביא ילדים
לעולם אחרי שהאיש חזר לבית נח קמעה אכל פת
חרבה
והשיב את נפשו נטלו אנשים את
המראות כל אחת עומדת מול בעלה ואומרת
תסתכל אני יותר נעה
ממך וכך נולדו שישה בכרס
אחת בזכות המסירות נפש של אותם נשים
צדקניות על זה נאמר במראות הצובאות
בזכות המראות יצאו לעם ישראל צבאות צבאות
של ילדים עם
שלם וצבא גדול ועם שלם נולד ובא בזכותן
לכן השם חיבב אותן את המראות האלה יותר
מכל
הכלים עכשיו יש להבין מה קשור מסירות הנפש
של אנשים להעמיד דור שלם
לכיור מה השידוך של המראות לכיור דווקא
למה לא השתמשו בהם לצורך כלי
אחר רשי הרמבן והכלי
הקר מבארים יש קשר בין הקיור
לנשים בין יתר השימושים של
הכיור נטלו ממנו מים כדי להשקות אישה סותה
אם היייתה אישה חלילה שסטתה
והתחברה לאיזה מישהו בסתר וכולי בבעלה ראה
אחרי שטרא בה אל תסתר עם אדם פלוני והיא
נסתרה ויש לו חשד שהיה פה מעשה אסור הוא
מביא אותה לכהן ואז משקים אותה מן
הקיור נותנים מים משם ובודקים אותה ועל כן
בנדבה שהם נתנו מראות זו הוכחה שנשות
ישראל בחזקת כשרות ואד רבה הם חפצות
בבדיקת כיור כי צנועות צדקניות
המה באמת בכל
מצרים 210 שנה לא היה שום מקרה חוץ ממקרה
אחד של שלומית ב דברי שפרסם אותה הכתוב
נשמרו ג נעול אחותי חלה פל
פלאות אז כמו שאישה רואה את עצמה במראה
יכולה לדעת אם היא נאה או
להפך גם הקיור מגלה אם הצדיקה או לא אותו
קיור כמו שהמראה ככה הקיור
מגלה נאה כשרה או לא זה באותו קיור ללכן
המראות הלכו דווקא
לכיור אז המראה בקיור
והמים מראה מי זאת
האישה עדיין אין הדברים מתיישבים לגמרי כי
עניין השקעת
הסוטה זה פרט קטן
ושולי מכלל שימושי
הכיור וגם מאורע
נדיר שתמצא אישה שהי סותה וישכו אותה ממ
קיור כי עיקר הכיור זה לקידוש ידיים
ורגליים של הכהנים בראשית עבודתם בבית
המקדש דבר יום ביומו הכהן לפני שהוא נכנס
לעבודה הוא צריך לקדש ידיו ורגליו למה כי
הטומאה נאחזת
בציפורניים אז הוא צריך להוריד ה שם את
היד שלו על רגל ימין ומקדש אותם ביחד ואחר
כך שמאל כמו שנאמר ורחצו אהרון ובניו ממנו
את ידיהם ואת רגליהם בבואם אל אוהל מועד
ירחצו
מים ולא ימותו אם לא רוחצים ונכנסו לעבודה
בלי זה הם הכניסו טומאה חוצפה לבית
המקדש אז לכן ימותו
ואותם הדינים במסכת זבחים יט כצד קידשו
ידיים ורגליים מניח ידו ימנית על גבי רגלו
ימנית ומקדש במימי הכיור לאחר מכן מניח
ידו ש שמאלית על רגלו השמאלית ומקדש אותה
במים וכך פסק הרמבם להלכה ביאת מקדש הא
והוסיף שיש מצוות עשה לכהן לקדש ידיו
ורגליו ואם לא קדשם כראוי עבודתו פסולה
חייב
מיתה יש להבין מה עניין קידוש ידי הכהנים
הקיור אצל המראות של
הנשים ולמה יצרו את הקיור דווקא ממראות
הנשים ולמה עונש חמור על הכהן שלא קידש
ידיו ורגליו עונש
מיתה ועוד למה צריך לקדש בכלל את הרגליים
תמיד אנחנו נוטלים רק
ידיים וגם הסדר המופלא של קידוש ידיים
ורגליים יד ורגל
יחדיו היד מונחת על הרגל ומקדש אותם כאחד
מה פשר קידוש זה ומה רמוז כאן אז בשולחן
ערוך אור החיים סימן ד' כתב בלקות נטילת
ידיים יש לאדם לטהר את ידיו באופנים שונים
הן מחמת טומאה השורה על הידיים והן
מטעמי
נקיות אחד כשמתעוררים מן
השינה שתיים היוצא מבית הכסה ומבית
המרחץ כשנותן
ציפורניים כשחולצה
נוגע ברגליו במקומות
המכוסים ברגליו ובמקומות המכוסים כחופש את
ראשו המשמש מיתתו ויוצא מ בית הכב כל אלה
צריכים נטילת
ידה והמשנה ברורה
מבאר
פעמים צריך ליטול ידיים משום רוח רעה שורה
עליהם ולכן באופנים
האלה צריך למהר וליטול ידיו אבל יש אופנים
שזה רק משום נקיות למשל חופף ראשו נוגע
בנעליים או ברגליו אין צורך למהר ליטול
ידיו אלא אפשר
לרחוץ לרחוץ
בניחום למה נוטלים ידיים בבוקר כשקמים
מהשינה הבית יוסף מבאר שלושה טעמים שהביאו
הראשונים
הראש ברכות ט מביא הידיים עסקניות הן
כשאתה ישן הידיים עברות מפה לשם משם לפה
ולכן מי שמתעורר יטול את ידיו משנתו כי
בודאי שנגע במקומות המכוסים ואמרנו
שמקומות המכוסים הם נוגעים צריך
נטילה זה אומר הראש הרשבא בשוט חלק א'
קצה ר טעם אחר בבוקר אנחנו נחשבים בריה
חדשה שנאמר חדשים
לבקרים רבה
אמונתך לכן צריך לקדש את הידיים לפני
עבודת השם
יתברך כמו כהן שנוטל ידיו בתחילת עבודתו
במקדש אתה היית ישן הנשמה יצאה אז אתה
בחינת מת כשי חוזרת אתה כאילו נולד מחדש
חדשים
לבקרים אז צריך נטילה ובמשנה ברורה מבאר
שלהלכה יש לנקות לחומרה כשני הטעמים גם
שידיים עסקניות וגם חדשים
לבקרים בזוהר
הקדוש וישב כפד מבואר שיש רוח רעה השורה
על הידיים בשעה שקמה השינה ולכן פסק
השולחן ערוך ליטול ידיו שלוש פעמים
לסרוגין
ימין שמאל ימין שמאל ימין
שמאל כל זה כדי להעביר רוח רעה מהגוף וזו
דרך יחידה שאפשר להעביר רוח רעה מן הגוף
כי הרוח אינה עוזבת את האדם רוח הטומאה לא
עוזב את האדם עד שיטול שלוש פעמים היא כל
כך חמורה עד שאם נוגע בפיו באוזנו או
בעיניו כדומה לפני שנטל ידיו יכול זיקו
מאוד ולכן צריך למהר ביותר לזהה ליטול
ידיים קודם שיגע
בגופו מוסיף השולחן ערוך אם נגע במאכל או
במשקה לפני נטילת ידיים הרי הם זיקים למי
שיאכל ו ישתה אותם לכן לא יטעם מהם עד
שידי ידיו שלוש פעמים
לסרוגים ההלכה הזו חשובה ומצויה מאוד כי
הקונה ירקות פירות לחם ושאר מיני מאכלים
העומדים גלויים במכולת צריך לחשוש שמה נגע
בהם הדם בלא נטילת ידיים וממילא חייב
לרחצת שלוש פעמים
בפרט שאתה בא למקומות שיש לחמים וחלות
אנשים נוגעים בהם לבדוק אם זה רך א זה
חר יש
להתבונן מדוע הרוח רעה הזו שורה רק על
האצבעות אנחנו שמכינים את הלחם לבד אין
לנו בעיה ברוך השם כל מה שאנחנו מכינים
לבד אנחנו נמלטים מכל הצרות והבעיות
ה יש להתבונן מדוע רוח הרעה הזאת שורה על
האצבעות ומפני מה שייכת רק באצבעות הידיים
למה אנחנו נוטלים רק בידיים ולא ברגליים
הבן איש חי זכר צדיק וקדוש
לברכה אומר בפרשת תולדות הארי הקדוש בעץ
חיים מביא שהחיסונים הרוחות הרעות נאחזים
תמיד
בקצה מה הקצה של הגוף
עצבעות כיוון שהחיסונים לא יכולים לאחז
בקדושה לכן שעה שחוזרת הנשמה של האדם
לראשו ולשאר
גופו מיד בורחים כל אותם הרוחות הרעות
מהראש ומשאר הגוף ואינם יכולים לאחז אלא
בקצה קצהו של הגוף זה אצבעות הידיים
והרגליים מי שחפץ להעמיק בנסתרות התבונן
בדברי הזוהר הקדוש שמה הוא מגלה פרק נכבד
בתורת
הסוד ישנה פר
דינים שהם בגימטריה אותיות מנצפ
הסופיות שזה בגימטריה
פירש אם תספור
מנצפ כ אז זה יוצא
ביחד 280 פר
פירש זה האותיות הסופיות הם כפולות נכון
יש לנו
מפתחו תומו וכן הלאה
כן כל אלה
המנצח הם כנגד חמש גבורות שיש בעולם שהם
שורש
הדינים מה זה גבורה הגבורה זה צמצום של
החסד הגבורה מונעת
מהחסידות וכך נוצר הסתר פנים בעולם ומכאן
יוצאים כל כוחות הרע בעולם
כמו שמנ צפח זה סוף
האותיות אותיות סופיות ככ אצבעות הם סוף
הגוף ומוסיף בשער
הכוונות שמהם הזה יש דווקא חמש אצבעות בכל
יד כנגד חמשת האותיות
מנצפך ואותיות מנצפך הם
כפולות כמו שאמרנו יש פתוחה ויש סתומה
תמיד אז לכן
יש לנו את זה גם בידיים וגם
ברגליים ולכן צריך לטול ידיים דווקא
במים כי מים זה חסד והחסד שנשפך על הגבורה
מבטל ואז אנחנו מסלקים את החיצונים
מעלינו אז כדי להשיג את הרוח רעה והטומאה
שורה באצבעות הידיים שהי עוצרת את החסד בא
עם המים שזה חסד
ומסלקים עכשיו יש להבין אם הטעם הו בגלל
החיצונים שהם נאחזים בקצות הגוף אז למה לא
נוטלים אצבעות
הרגליים יותר מתאים לטול את אצבעות
הרגליים למה משכן הנשמה הוא
בראש ממילא הרגליים זה החלק הרחוק ביותר
מן
הקדושה ככל שיורדים בגוף האדם החשיבות
פוחתת
וזה פחות קדושה ואם כך פני הדברים אז
אצבעות הרגליים הם הסוף של הסוף של
הגוף הפסוק אומר ואתה
תשופנו עקב כי בעקב שהוא סוף הרגל נמצאת
שליטתו של
הנחש
חיצונים זה סוד חכמים בסוטה מט בעקבותה ד
משיחה חוצפה ישגה ויוקר יאמיר בפני הדור
כפני הכלב למה זה נקרא עקבת ד משיחה אומר
הגאון מוילנה בסוף ספר דצניעותא
דור זה הוא סוף
הגלות כמו עקב שהוא סוף
הגוף בנוסף העקב הוא האבר הרחוק ביותר
מהראש שפה משכן הנשמה
ממש כך בתקופה הזאת בעקבותה ד משיחה היא
הכי רחוקה
בקדושה והדור הזה הוא הכי נחות
מקודמיו כי כל דור הולך
מפחט ורק יעקב אבינו שהיה שופר ד האדם
הראשון רק הוא יכול לאחוז בעקב עשו ו
הנחש וכך נלמד גם עקב של אדם הראשון
בבבא בטרה
נח מסופר שרבי בנע נכנס למערת
המכפלה ראה את האבות הקדושים וביקש לראות
גם את אדם
הראשון יצאה בת קול ואמרה בדמות דיוקני אל
תסתכל כי הוא נברא בצלם
אלוקים בכל זאת הוא לא נמנע
לגמרי מלראות והציץ
וראה את
העקבות של אדם הראשון ונראו לו כשני גלגלי
חמה ולמה הוא
ראה דווקא את
העקב כי העקב הוא מקום הכי רחוק
מהקדושה ולא היה לו אפשרות
לראות יותר גבוה
מזה אז אם העקב שהוא הפחות ביותר
נראה לו כגלגל
חמה כמה גבוהה ונשגבת מעלתו של אדם
הראשון ואם זו היייתה מעלתו של אדם הראשון
אחרי
שחטה ואחרי פטירתו מה היייתה גדולתו קודם
לכם אז עכשיו פלא
פלאות למה נותנים רק אצבעות ידיים ולא
רגליים כי הם הקצה של סוף סוף הגוף בודאי
שהטומאה השורה בהם יותר גדולה ושם מקום
שליטתו של
הסמ הבן איש חי והבאר מים חיים מחדשים בשם
הארי הקדוש ביאור נפלא
אדרבה כיוון שבצ מעות הרגליים הטומאה כל
כך חזקה לכן לא מועילה
לזה נטילת
רגליים באצבעות הידיים שתומה חלשה יותר יש
אפשרות להסיר חמשת הגבורות של מנצפך שנאחז
באצבעות ובסוף היד בתגבור של מים שלוש
פעמים לסירוגין כי המים הם בחינת החסד
עכשיו מבואר להפליא אם אמנם אנחנו נוטלים
ידיים כמה וכמה פעמים
ביום אבל לעולם לא נוטלים רגליים משום שאי
אפשר להסיר את הטומאה
מהמהם ורק הכוהנים הקדושים שנמצאים בבית
המקדש ששמה מתגבר כוח
הקדושה רק שם אפשר לטאר את הרוח הרעה
שנמצאת על הרגליים כוח הקדושה גם של בית
המקדש לכן בתחילת עבודתם הם מקדשים ידיים
ורגליים וכיצד מטהרים את עיקר הטומאה
ששורה בידיים באופן יחיד ומיוחד מניחים יד
על לרגל ומקדשים אותם ביחד כאחד זו הדרך
היחידה לטהר טומאה שבאמצעות הרגליים באמצ
באצבעות
הרגליים לכן אין הכהן יכול לטול רגליו
לבדם גם בבית המקדש הקדוש והנורא אי אפשר
לטאר אותם לחוד עד שיניח ידיו עליהם כי יש
צורך גדול להגביר את הטומאה הקלה על ה
קשה ורק אז אפשר לטהר בבת
אחת עכשיו נבין מה פשר הציווי לטהר ידיים
ורגליים ולמה יש עונש מיתה אם לא עושים כן
למה יש גזירת מיתה גזרת המיטה בידי שמיים
בא על
החוצפה
הנוראה איזה חוצפה נוראה להכניס טומאה
חמורה טומאת ידיים ובעיקר טומאת הרגליים
אל הקודש פנימה בבית השם ממילא נבין פסק
במגן אברהם שימו לב שגם בנטילת הידיים של
הבוקר כל ההולך ארבע עמות ללא נטילת ידיים
חיו
מיתה הבאר מהים חיים אומר דבר נפלא במהות
ו של הכיור הכיור עשוי מה נחושת אותיות
נחש ותת ת זה
מוות כל
מטרתו להסיר מהאדם את הרוח רעה
בטומאת הנחש פן ימות האדם בטומאת הכיור
המטרה שלו להסיר את הרוח רעה וטומאת
הנחש המילה קיור מורכבת משני חלקים כ
יור
כ 20 כנגד 20
אצבעות
ויור בגימטריה
גבורה להסיר את הגבורה מ-20
האצבעות או מעת האור גדול אותה קדושה תבוא
דווקא מנדבה של הנשים שתרמו את המראות
הצובאות שהם חביבות מכל כי הנשים התגברו
על הנחש על היצר התאווה והפכו אותו לשם
שמיים הנשים הצדקניות העמידו צבאות במצרים
במסירות נפש על ידי המראות ואתה הם זנחו
את המנהג החומרי להתקשט
ולהתייחסות את המראות האהובות ונדירות
נדבה לשם ונאספו צבעות צבאות לתת את תכשיט
היקר להן
מכור בשעה שאנשים שברו את כוח
היצר הגדילו לעשות פלא פלאות והפכו כלי של
טומאה שמאס בו משה רבנו למצווה
אדירה וזה הכלי החביב מכל שהקדוש ברוך הוא
אמר לו וזה הכלי מתאים מכולם שנבחר לקדש
לטהר לפני השם
ומעתה כהני השם
לעולם טהרות הטומאה בידיים וברגליים דווקא
במראות
הנשים ששברו והתגברו על יצר הרע על
נחש מחמת הסיבה הזו לא נאמרו מידות של
הכיור ככל שיוסיפו יוסיפו אין הגבלה
מסיבה זו גם לא התיכו אותו אלא חיברו אותם
אחד
לאחד כי אין גבול ואין קצבה אלא כל מראה
ומראה זה שבירה נוספת של יצר
הרע ולעולם לא נאמר די כמה שאפשר לעולם
ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע וזוהי
הקדושה וסי תפארתה חביבה בעיניה בורא
יתברך יותר מכולם ולכן בקיור הזה מקדשים
הכהנים ידיהם ורגליהם תרם יעמדו לשרת בכל
הקודש בזכות המראות הצובאות של הנשים
הצדקניות עבדו עבדו עבדו עבדו את השם
בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמ
בואו לפניו לפני יר ב לפניו
רננ בואו לפניו לפניו
רנ לפניו
מרנ מ ש מי ש מ ש מי ש מי
שנכנס שמי שמי שמי שמ שמי שמי שמ מי
שנכנס
ישמחו במלכותך
[מוזיקה]
שמר שמר שבת ק עונג
שבת
תשמחו
במלכותך שר שר שמר שבת מקור ונק
שבת
מקדש
מקדש מקדש שב שב
[מוזיקה]
מקדש
מקדש מקדש
ש שיהיה לכם יום טוב בריאות
והצלחה הריח ק חכמים דאוריתא בשמחה
דאורייתא גומל נפשו ישס דוריתא קבל
דאוריתא
שיהיו שפתותיו דובות
בקבר
פיקוח במת מסות